אפשר גם לצד הראשון

נתחיל באחד, נראה לי הכי חשוב:

שלא תתייפיף ולא תשחק את מי שהיא לא.

אני רוצה להתחתן עם אשתי,

לא עם הצגה שמישהי שאינה אשתי מכרה לי.

קרה לי שמישהי ניסתה להיות מישהי שהיא לא,

כי 'אתה בחור טוב, היה לי חבל להפסיד'.

בנס לא התחתנו והקמנו בית מבואס רצח..

לא כל בחור מפחד ממישהי יוזמת.

ואני חושב שגם מי שכן, אפשר ליזום בדרך שלא תפריע לו. בעדינות, בדרך שמשאירה לו מקום ומרחב.

ואם משהו מפריע, להגיד. להגיד בעדינות אבל להגיד. לדבר על זה.

וזה אומר גם להקשיב, כי אם את לא מוכנה להקשיב, הוא לא ידבר. לא לכעוס ולא לבכות. להבין שיש סיכוי שהוא באמת רוצה את טובתך (או לפחות זה מה שהוא משכנע את עצמו), ואם הוא אמר משהו שפגע בך - תגידי לו שזה מה שקרה, ותגידי לו מה פגע בך ואיך הוא יעשה שזה לא יחזור, ואיך הוא ישיג את מה שהוא ניסה להשיג בדרך אחרת (אם למשל הוא ביקש ממך לתת לו לעבור לכיוון הדלת ונעלבת, אז תגידי לו איך כן להגיד את זה)

ולהגיד (בעדינות) מה אפשר לשפר, איך להשרות אווירה יותר נעימה..

לצד השני 

לא להתפרע עם הבעת רגשות מוקדם מדי-

לשים לב מתי הרגשות הם שלי ומאיפה וממה זה נובע ומתי זה באמת קשור לצד השני. לומר רק דברים אמיתיים.

@חדשכאן כותב בעניין הזה הכי טוב ונכון ממה שיצא לי לקרוא.

הבעת רגשות מוקדם מדי זה רק בהודעות/דיבורים? או שזה יכול להתבטא גם באובר ג'סטות (נסיעות, פינוקים וכו') ?

ולגבי דברים אמיתיים, איך אפשר לדעת שהצד השני לא אמר דברים אמיתיים? ואולי זה מה שהוא חושב או מרגיש? הרי כל אחד רואה את הדברים בצורה אחרת. מה שלאחד נראה לא סביר דווקא בשביל השני יכול להיות מאוד מעשי..

אם מוקדם מדי אז מוקדם מדי מתנהלים בצורה שמתאימה לקשר שהוא מוקדם מדי..מה השאלה?

צריך להתאזר בסבלנות ,להתבשל עוד קצת ולראות מה מרגישים

איך יודעים? קשה באמת לדעת באותו זמן אם מי שמבררים מולו את זה לא מספיק מודע מה הוא מרגיש ומה מפעיל אותו ,במקרים כאלה מסתפקים בחכמה שלאחר מעשה..

(משתדלת להשאר עם ראש פתוח ולתת לאנשים ודברים להפתיע אבל..בינתיים יצא שבד"כ צדקתי,  )

כמות הדברים שהייתי בטוחה בהם אחרי דייט ראשון

והתנפצו לחלוטין אחרי דייט שני

רבה מספור

להביע הכלה וקבלה של רגשות מתי שמשתפים אותך בהם..

אם אח"כ שייך גם לנתח זה יבוא בברכה

אמרתי שאם זה שייך זה יכול להיות אחרי הבעת ההזדהות עם הרגשות שהבחורה משתפת.

קיצר הבעת ההזדהות היא דבר שבחורה מאוד צריכה. 

ניתוח הדברים כשלעצמו הוא לא הבעיה. הוא ביטוי של הבעיה.

"אם זה שייך אח"כ" - אח"כ זה יכול להיות גם אחרי שעה שעשיתי לה פוצי מוצי. אז הוספתי קצת שיקוף וניתחון ב5 דקות, מה כבר קרה?

אם זה שייך פירושו אם זה נעשה ברצון. בתאקט. בתיאום.

וחוץ מזה, המוטו שלי בכל הסיפור, הוא 'אמונה, שמחה, ונחת'

בעיני אי אפשר בלי....

כיף לקרוא דברים חכמים כאלה.

לגמרי לשתי הצדדים בעיני.

לפתוח את הלב! נכון, זה לא נעים, נכון, זה מביך. אין לי מושג מיהו ולא כזה באלי לפתוח את הלב ולחשוף את עצמי...לגמרי!

אבל אם לא נעשה את זה זה פשוט לא ילך.

שמעתי פעם עצה ממישהי חכמה מאד(חכמת חיים...)היא אמרה לי ככה; אם את לא תפתחי את הדלת ותתני לו להיכנס, לפחות למבואה-אז הוא גם לא יפתח לך.

ודובר על התחלה של קשר, שפשוט הרגיש שלא מתקדם. והיא ממש דייקה את זה בעיני. היא אמרה לי, לאן את רוצה שזה יתקדם אם נגמרו הדברים הטכניים לדבר עליהם? והיא צדקה לגמרי. הקשר היה עינייני לחלוטין.

כי לא פתחנו את הלב...וברגע שאני פתחתי, קצת, בהרבה מאמץ- אז כן, היה לאן להתקדם(וגם בסוף נגמר..אבל עדיין מאד הרגשתי שזה היה הדבר הנכון לעשות) ובנות, לבנים יותר קשה(לפחות ממה שאני רואה) לדבר על רגשות. אז תשאלו! סיפרתן משהו? הוא סיפר?אז תישאלו 'ומה אתה מרגיש עם זה?'\מה הרגשת?' ואם הוא עונה לך מה הוא חושב(כן, יש להם נטיה כזאת...)אז תשאלי שוב. 'ומה הרגשת?'

זה מאד פותח ומעמיק את הקשר בעיני. לדבר גם על רגשות. לא, לא על רגשות (שהרבה פעמים בהתחלה בכלל לא קיימים)אחד כלפי השניה, ממש לא. על רגשות כלפי המציאות. אני רוצה להכיר אותך, לא את הקורות חיים שלך.

לבנות לוקח בד"כ יותר זמן מבנים לאהוב, אז זה נשמע כמו משהו התחלתי בריא לקשר נראה לי, כי אם לא יהיה את הרצון הטבוע הזה בנשים לחתונה ומיסוד קשר לא יודעת כמה הן היו ששות להכנס לזה כי לרוב הן די פגיעות גם בגלל הרגישות הגבוהה. ועל זה בנישואין מתוקנים נבנית האהבה, תחשוב שהיהדות לא מתכוונת שהבחורה תצא עם בחור כמה חודשים לפני ותפתח רגש ואהבה עמוקה לפני חתונה אלא זה אמור להיות אקט התחלתי כמו שאצל גברים זה מתבטא בדברים אחרים ומשם בונים את זה במסגרת ה*נישואין*. 
 

ההתאהבות בכל מקרה מגיעה, אבל זה שונה.
קח את המגזר החרדי למשל, במציאות נורמלית הם נפגשים מספר מועט של פגישות יחסית, גם בין האירוסין לחתונה וגם קווי ההלכה בזה מאוד ברורים, עם זאת זה לא מונע מהם לפתח התלהבות והתאהבות אחד לשניה, קיים הרגש הזה שנותן את החשק להמשיך ולרצות אבל מבחינת אהבה עמוקה זה די גבולי ולא נראה לי שזאת כוונת המחבר. רגש האהבה העמוק מגיע במסגרת הנכונה עם מישהו שאתה יכול לתת בו אמון מלא במסגרת מחייבת וגם לפתח אהבה אמיתית ועמוקה כאשר אני רואה את האדם שמולי ומקבלת את החסרונות שלו גם ואוהבת אותו למרות ואולי גם בגלל זה.
(בכל זאת, לא ראיתי  אף אחד מגדולי ישראל שפיתחו קשר עמוק עם הנשים שלהן לפני חתונה.)
אני כן חושבת שחייב להיות בסיס מסויים גם בשיח ושיש עניין וזה חלק ממה שבודקים במציאת חן.

הסיבה שזה טבוע באישה אני לא יודעת אני לא ה', אבל אני יכולה לשער שיש בזה משהו לטובת האישה והבית ובכלל מוסד הנישואין כי הרצון הזה מעודד קשר מחייב ומסגרת שלמה של נישואין וקשר בין הבעל לאישה, כי זה מתבטא אולי בדייטים ב"סתם" רצון אבל זה רצון שאח"כ בונה את הבית ואת הקשר בכל מיני ווארציות. (אולי גם העניין של "ואל אישך תשוקתך" נכנס לכאן בצורה היותר עמוקה שלו).

תראה לא באתי להשוות ממש בין המגזרים, חריגות יש תמיד לכאן ולכאן אבל בכלליות, למעט מצבי קיצון הגישה החרדית יותר קרובה לגישה היהודית, לתורה ולרצון השם (לפחות מבחינת העניין הזה של ריבוי רגשות ואהבה עמוקה לפני חתונה).

הדוגמא על האבות  מעניינת ומחדדת את הגישה שבסוף כל אחד מה שמתאים לו וגם כל אחד והמסלול שלו פשוט, (רק שמדברים אלו אנשים לא יעוותו את זה למקום לא נכון ו"חילוני" יותר מלכתחילה).
הרבה דרכים למקום...

ותודה.
 

מסכימה שאצל מי שיש יותר רגש התופעה כנראה תהיה מצויה יותר,

בנים בד"כ יותר משתמשים בשכל..

ויש מקום גדול גם לחינוך.

בנות מחפשות אהבה אהבה ואהבה

ופשוט נותנים לזה לבוש ובגד שנקרא חתונה.

הרצון האמיתי הוא אהבה.

ואגב אצלי לפחות זה לא הבדידות. ב"ה לא מרגישה בודדה. 

להיות בלי אהבה זה לא אומר שאתה בודד או לבד. 

אתה פשוט חסר...

איזו עוד אהבה יש?

אהבה זוגית מן הסתם...

ובנות מרגישות יותר את החוסר? באמת...?(באמת שואלת)

ממה ששמתי לב אצל גברים יש קצת ערבוב בין חוסר מהמקום היצרי לבין המקום הריגשי.

(לא שאצל בנות זה לא ככה. זה פשוט נראה לי הרבה פחות) אבל אצלם הרגש תופס הרבה יותר מקום!... 

נכון נכון.. הנקודה הזאת של לימוד תורה

האמת גם אצלי אם עכשיו אני אלמד הרבה שעות תורה

אני ממש ארגיש פחות צורך בקשר ריגשי...

כאילו התאוות מתבטלות ממך כזאת..

זה אומנם לא נשאר להרבה זמן חח

אבל יצא לי קצת לחוות. נראה לי. 

לא מתכוון בפגישה- שתיים הראשונות.

אבל מעבר לזה- זה ממש מבאס כל פעם לרדוף אחרי הצד השני במשך חודש-חודשיים, להיות היחיד שיוזם שיחות והודעות, ממש הרגשה כאילו זה רק עסק שלך ואינטרס שלך ואתה בכלל מעיק על הצד השני שמואיל בטובו לפנות לך זמן, לא נותן מוטיבציה להמשיך, ובטח שבטח לא "מושך" או משהו כזה שמלמדים במכללה לקראת חתונה וכל הכללים האלה שהגבר הוא זה שצריך בלה בלה בלה..... להיות טבעיים, פשוטים ואנושיים ולא להתמכר לכללים ולשחק משחקים ("שחמט מחשבות" כמו שהגדירו פה בפורום לאחרונה)..!

מישהו מסכים?

אע"פ שאני אישית לא שמתי לב לתופעה הזאת. אבל זו תופעה מדוברת מאוד

לפעמים מדובר על עצות לא טובות שהיא קיבלה, ולכן עדיף לדבר איתה ולשמוע מה היא אומרת.

שמעתי על מישהו שממש הפריע לו שכל הפגישות קרובות אליה והיא לא מציעה אף פעם לנסוע אליו, הוא התייעץ עם הרב שלו ובסוף התברר שהיא הייתה שמחה לקבוע קרוב אליו אבל היא שמעה שצריך לתת לו לנסוע עד אליה כדי שהוא יהיה היוזם וכו' וכו'

זה יכול לנבוע מביישנות יתרה

וחוסר הרגשה ביטחון בקשר.

שהן משחקות אותה קשות להשגה?

מיותר מידי קשרים שהיו לי. שזה לא משהו מקרי, אלא ממש אידאולוגיה מכוונת- הוא צריך לרדוף אחריי ולחפש אותי.

יש לבנות מה להשתפר, אין ספק.

זה קצת מורכב..

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!