מדי פעם אני מציצה,אבל התגובות של האנשים הכי מכעיסים אותי

קונים כל לוקש שמוכרים להם,והם עוד מאלה שכועסים שהתקשורת מלכלכת על ביבי

ורציתילהלשין על מקווה פתוח,אבל מישהו עשה זאת לפני

הרבה מלשינים פה

רק שלדי לא גרים מ"הפלג",ולכן אין אף גן פתוח!!!!!!!!!!!

ואם היה הייתי מדווחת,כי הם מסכנים גם אותי

למה אתה חושב שהחרדים לא מדווחים

מדווחים ועוד איך?!

איך המשטרה יודעת בדיוק לאן להגיע?

ואם שיניתי דעה אחת,עשיתי את שלי

צודק

מי שעורך את החומר משקר

מהקנאים,וכמו שהם לא מקשיבים לכם,הם לא מקשיבים לנו

הבעיה היא שהם לבושים כמונו

וכשהם צועקים נאצים לשוטרים אני הזדעדזעתי בדיוק כמוך.אני לנו איך להילחם בהם,בדיוק כמו שלך אין.

זה גם לא תפקידי,כשאתה תלחם בחילונים הרקובים,אנחנו נתפנה להילחם בחרדים הרקובים. תקבל את זה שבכל חברה יש כאלה,ואל תקטלג את כל החברה לפי השוליים שלה.

בדיוק כמו שכואב לך איך שBBC או CNN משדרים את מה שקורה בעזה תמיד אך ורק לרעתינו,ויגידו לך,זו בעיה שלך תילחם בBDS,ותעשו שלום עם הערבים ואז נשדר את המציאות כפי שהיא.

כך כואב לי שמקטלגים אותי יחד עם המוזרים וההזויים ממאה שערים,מה יש לי איתם?!לא מכירה אותם בכלל

רוב החרדים אפילו לא יכולים לתקשר איתם,אפילו האידיש שלהם שונה מהאידיש שהחסידים מדברים.

והקהילה שלהם גדולה משל הרב קינייבסקי ומשל בעלז

יש ויש

באמת שואלת

לא מבינה בליטאים

אני אשלח לך סרטון איך הם קוראים נאצים לחרדים שצועקים עליהם בהפגנות או בכך שלא שומעים להוראות משרד הבריאות

תפתח קצת את הראש,אתה מאמין לכל מה שהתקשורת מדווחת ומאמין שאין לה שום אינטרס?

זה חמור מאוד מאוד

אבל את יודעת מה הסיכוי שלהם להחלים מקורונה בארה"ב, ומה הסיכויים פה,נכון?!

זה באמת רצח לכל דבר

לוקחת את דבריי בחזרה

לילה טוב

ושתגמר כבר הקורונה הזו

אני מאמינה שלהרבה חילונים יש שכל והם יודעים שזה לא כולם

וזה עצוב ומזעזע שיש אנשים שלא שומרים על הבריאות שלהם..

ואני הכי בעד שיסגרו מקומות בעייתים

אין ברירה

בדקת פעם נתונים לפני שאתה אומר???? 

לכמה חרדים יש היום אינטרנט? המון! 

מה בשבילך ההגדרה של חרדי? משועמם שיוצא להפגין ותו לא? 

היא ממש ניסתה להוכיח ש"כל החרדים המגעילים האלה" פותחים ישיבות ובתי ספר ולא מקשיבים להוראות.

וזה ממש חבל לראות איך אנשים מתמלאים בשנאה ברגע שיש להם משהו להאשים,

אפילו אם זה לא הגיוני.

ויש דבר כזה יהודי אנטישמי, זה נקרא אוטו-אנטישמיות

אוטואנטישמיות – ויקיפדיה

אולי אני צריכה להחליף מספר במשקפיים?

בשכונה הלא קטנה שלנו,הרחובות ריקים!!!!!

אני לא מיתממת,בטוחה שיש הרבה שלא שומרים,אבל נא לא להכליל

אנשים פה לא אומרים שאת לא שומרת, אלא שהרבה לא שומרים את ההנחיות, ובטח עד לפני כמה ימים הרוב, כולל ההנהגה לא שמו על זה.

את לעומת זאת מנסה לעשות הכללה - בגלל שאת והמשפחה שלך שומרים על ההנחיות אז את מבקשת שיסתכלו על זה כאילו כולם שומרים על זה.

אף אחד לא מדבר עלייך, אבל כן, החברה החרדית היא חברה, שבהכללה לא שומרת על ההנחיות עד שזה מתחיל לפגוע בהם ו/או הם רואים את זה בעיניים, וגם אם את שומרת על ההנחיות יותר מכל חילוני ממוצע, או יותר מהחילוני שהכי אדוק בהנחיות האלה, עדיין את שייכת לחברה שבהכללה מזלזלת. 

ונכון, יש הרבה חילונים שלא שמרו את ההנחיות, אבל זה לא היה מתוך הוראה מלמעלה ומגמה קבוצתית של זלזול בכל מה ש'המדינה' תנחה (בניגוד מוחלט לחברה החרדית, ע"ע הת"ת שלא הסכים לסגור בגלל מה שהרב קנייבסקי אמר ודוג' נוספות) אלא סתם אנשים שלא שומרים, כמו שאת עצמך אמרת שיש בכל חברה. וההוכחה לזה היא שאצל החרדים- זה כמעט בכל, אם לא בכל הריכוזים החרדיים, ואצל החילונים יש כמה מקומות שאנשים מפרים הנחיות (בעיקר ת"א, וגם זה כבר בקושי), וחוץ מזה אנשים די שומרים על הכל.  

אני מכלילה את כלי התקשורת, ואני הדגשתי כל הזמן שאני יודעת שיש כאלה שלא שומרים,אבל שיפסיקו להקשיב לתקשורת כאילו היא מדווחת לתומה מה שקורה (כפי שאמר פה אחד הגולשים:מצלמה לא משקרת, מעניין שכשבאים לסקר ערבים,היא יכולה לשקר) יש לה עניין בלהשחיר חרדים תמיד ולא רק לעניין הקורונה. לכן רציתי לתת עוד צד ולהראות שהרבה הרבה חרדים שאני מכירה שומרים באדיקות על ההוראות,וחבל לי ההשחרה שעושים להם.

יש לי שכנות צדיקות שנמצאות עם 8-10 ילדים כל היום בלי טלוויזיה וכו ומעסיקות את הילדים יום אחרי יום,ואחר זה בא אחד כמוך וטוען שהן מושחתות כי לא שומרות על ההנחיות,בזמן שאת האף הן לא מוציאות מהבית,כי החלטת להכליל.

באופן עקרוני אין שום עניין להסתכל על בן אדם רק לפי החברה שהוא חי בה, כמו שלא הגיוני לשפוט אתיופי לחומרה בגלל ההפגנות הנוראיות שהם עשו, ככה לא הגיוני לעשות שאת לאף אחד. לא לחילוני/ערבי/חרדי וכו'

כל בנ"א הוא אינדבדואל בכל נושא ולא רק לעניין הקורונה

החברה החרדית בהכללה לא שומרת על ההנחיות?את מכירה את כל החברה החרדית לגווניה? אני חרדית מאז שאני מכירה את עצמי ואני לא מתיימרת לומר משפט כזה.

אז הרב קנייבסקי אמר,ויש לו קהילה ענקית,אבל רוב החרדים בכלל לא הולכים לפיו.

אני והילדים שלי בבית מיום שישי,כשהפסיקו את הלימודים בכל בתי הספר (כולם) והת"ת (כמעט), בעיר שלי (עיר מעורבת)

שומרים על ההנחיות,כנ"ל המשפחה שלי וההורים שלי שיושבים בבידוד (מרצון), כי הם מפחדים מאוד.

אני לא עוצמת עיניים ויודעת שאצל החרדים זה מאורגן יותר מאשר אצל החילונים,כי כשיש רב שאומר משהו כל הקהילה שלו תלך לפי ההוראות שלו, אבל לבוא ולומר שכל החרדים לא שומרים על ההוראות ולהדגיש שזה בהכללה?!

הדרך מאוד מאוד ארוכה, וזה ממש מכעיס

וזה שיש יותר חרדים חולים מחילונים , זה בא אולי גם מהפרת ההוראות,אבל גם מסגנון חיים ומחוסר התאמה של ההסברה לחרדים.

מצד בעלי למשפחה אין אינטרנט וכדו', אתה יודע מה זה לקרוא בעיתון דיווחים על קורונה? (במידה ויש עיתון), זה נשמע אחרת לגמרי מכל ההפחדות ששומעים בוואטסאפ ובטלוויזיה, ,הם לא רואים בעיניים את כל ההפחדות מאיטליה, ואת הילדים שבוכים כי אבא שלהם נפטר.

תפתחו את העיניים ותנסו לראות את הצד השני

שאצל החילונים זה רק קצת בחופי הם וזהו? עקבת אחרי כל חילוני וחילוני?

כי בתקשורת מראים?

גם בBBC מראים רק מה שבא להם להראות,זה אומר שזה נכון? (לעניין ישראל והפלסטינים)

חשבת על זה שלחילוני יש אפשרות לצלם חרדי מפר הוראות ולחרדי אין פלאפון כזה שבאפשרותו לצלם חילוני?!

א.לא אמרתי שאת לא מכירה, אמרתי שאני כחרדית לא מכירה ולא מתיימרת לומר שאני מכירה את כל החברה, את באמת מכירה את כולם? את כל הרבנים והאדמורים? וואו

ב.אז שוב,התמונה הגדולה זו ההכללה שדיברתי עליה, אז חוץ מהרב קנייבסקי והאדמור מבעלז יש עוד הרבה אדמורים ורבנים שאמרו כן לשמור,אז למה בגלל 2 הראשונים שהזכרתי את מכלילה על כל הציבור. ושוב בהמשך אמרתי שלציבור החרדי לקח עוד יומיים שלושה לקלוט מה קורה ואז החלו לשמור באדיקות,אבל התקשורת עוד תקועה מאחורה,כי בימים האלה נדבקו הרבה ונוח להם להציג את זה כאילו הם עדיין לא שומרים (אין לי טלוויזיה ויש לי אינטרנט כשר,אז אני מדברת רק לפי מה שאני קוראת פה ושם באינטרנט ומשברי מידע בוואטסאפ,אז אולי אני טועה?!)

ג.אני אחזור על הטיעון של אין תקשורת כי הוא ממש נכון, אני לא יודעת על איזה הפגנות את מדברת שמתארגנות מהבוקר ועד הערב. אולי במאה שערים או בבית שמש יש כאלה.

ואם יש איזשהי הפגנה רציינית אז כן,יש עליה חפירות בעיתונים שבועות שלמים. בדיוק כמו שבבחירות חפרו לנו כ"כ הרבה למי להצביע, א"א להעביר מסר כ"כ רציני על הקורונה בצורה רגילה. צריך להתאים אותה לציבור.ולא להסתמך על העברה משכן לשכן.

ד. קריאה בעיתון לעולם לא תדמה לתמונה של סיני שוכב מת באמצע הרחוב, או לשמיעה של ישראלית שחיה באיטליה ועדה לשריפת גופות ומזעזעת פה את כל המדינה.

ושוב את מכלילה , החברה החרדית לא מזלזלת בהוראות, היא נשמעת לרבותיה, וזה לזכותה יאמר, כרגע זה פגע בה.

כמו שכשיש לך רופא שאת סומכת עליו, את תשמעי לדבריו גם כשיראה לך מוזר, ככה גם פה ,החרדים סומכים על רבותיהם גם אם היה נשמע להם מוזר והיו עושים שוב את אותו הדבר. (הפעם זה פגע בהם,ורק בסוף הסיפור נדע עד כמה)

איפה עוד נתקלת בזלזול בהוראות? כשיש אזעקה לא נכנסים פה לממ"דים? ואני אדגיש שוב, זה לא זלזול בהוראות,זו שמיעה לרבנים

וזה הבדל ענק!

ושוב לגבי הסרטון של הרב שראית, יתכן ודיברו איתו לפני או אחרי.לא מסריטים את כל היום שלו, מסריטים בדיוק דקה.

וזה לא משנה,המסר שלו היה אותו מסר

רק תחשבי שמילה שלו משתקת שליש מעולם התורה, זו אחריות אדירה.

כנראה חשב בתחילה שכולם היסטרים, וכשקלט שזה עניין של פיקוח נפש, החליט לסגור.

אני בטוחה שלא היה לו שום ענין שימות בגלל הציבור שלו איזשהו גוי/חילוני/חרדי

ואסיים

באיחולי רפואה שלימה לכל החולים

50% מהמאושפזים בבית חולים מקורונה הם חרדים. (ואני מזכיר שהקורונה התחילה בארץ בעיקר בת"א, בגלל חו"ל)

אני מכיר אחות במקום עם ריכוז חרדי גבוה ולצערי הזלזול בתקנות הוא נוראי! כולל שקרנים שלא מגלים שהיו ליד חולים מאומתים ומכניסים צוותים רפואיים לבידוד! משום מה פיקוח נפש נתפסה כמצווה פחותה מתפילה ולימוד תורה.

אני חושב שזה נובע גם מקצת פחות חיבור לחדשות ולמה שקורה+גדולי התורה החרדים ברובם התעוררו מאוחר+ יחס של חוסר אמון במדינה ובמשרד הבריאות.

הלוואי היה מדובר סתם בשנאה של התקשורת. כמובן שהם מנצלים את ההזדמנות לרכב על הגל, אבל לצערי הם צודקים.

לא מדובר רק בפלג הירושלמי ובנטורי קרתא. ברור שיש מקומות שמקפידים כמו שצריך, אבל ככלל - המצב הרבה פחות טוב מאשר בשאר המגזרים וזה פשוט חילול ה'.

כולי תקווה שאחרי שהרב קנייבסקי פסק לא להתפלל במניין ולשמוע להוראות נראה שינוי גם בנתונים בע"ה

העניין של 50 אחוז,סתם לעז

כרגיל,דרך אגב

העיקר שטחנו את זה כל היום,והתרבה השנאה לחרדים. ובסוף היום יגידו שטעו,ואת זה בקושי ישמעו.

משאר הדברים. זה לא משנה את התמונה הכללית. בחלוקה לפי יישובים עדיין בציבור החרדי יש כמות גבוהה מאוד ביחס למקומות אחרים. מה לעשות. גם כשהתחילו ההנחיות היו כוללים שהמשיכו לפעול וכן תלמודי תורה וכו'. יש לזה מחיר

נכון לקח לחרדים זמן לקלוט את המצב

אם אתה היית קורא את כל ההפחדות בעיתון וקורא את זה בטון שלך,ולא ע"י שמיעה בטלוויזיה בוואטסאפ או ברדיו,היית פועל אותו הדבר.

הבעיה בהתחלה היתה ההסברה בציבור החרדי. שזו אשמה גם של המדינה וגם של המדיה החרדית אולי.

ולבני ברק לקח עוד יותר זמן.

אבל כוללים וחיידרים נסגרו ממש מיד,לישיבות לקח קצת יותר זמן, בסוף כולם סגרו. חוץ מכמה סוררים שייתכן ואפילו היום פתוחים,לצערי.

חשוב גםלהבין מה זה מנין ומקווה ולימוד תורה בחברותא אצל חרדי,ואז לשפוט. 

אבל אני לא מצפה ממכם להבין

סיימת את טיעוניי, אין לי עניין להתווכח

מצרפת סרטון מהחדשות אתמול

במיוחד בתקשורת המוטה, לא לבלוע את כל מה שמוכרים לך

להבין שכמעט לכל מידע יש אינטרס, במיוחד עם החרדים יש להם עניין להשחיר אותם,ואת הערבים יש עניין להלבין.

לא אומרת שהחרדים "טלית שכולה תכלת", אבל הגועל נפש שהם משדרים עליהם,חורג את גבול הטעם הטוב.

ראיתי מישהו שכתב שהוא רואה את הכתבי טלוויזיה מסתובבים בב"ב ורק מחפשים מישהו שמפר את התקנות בנרות.

אז נכון שמצלמה לא משקרת,אבל כשמצלמים רק בב"ב,ולא בעוד ערים שבטוח גם יש יש אחד או שתיים שמפרים תקנות,אז הידיעה לא כ"כ תמימה.

יום טוב לכולם

והחלטתי למחוק את ההודעה שהייתי באמצע לכתוב כדי להרבות באהבת חינם בימים אלה. 

הדבר החשוב ביותר הוא לא מה היה אלא מה יהיה. הכי חשוב שכל אחד יקבל על עצמו להקפיד למלא את ההוראות של משרד הבריאות קלה כבחמורה. ולא להסס להתקשר למשטרה במידה ורואים מישהו שעובר על ההנחיות.

נקודה אחת שצרמה לי

"חשוב גםלהבין מה זה מנין ומקווה ולימוד תורה בחברותא אצל חרדי,ואז לשפוט. 

אבל אני לא מצפה ממכם להבין"

לכל יהודי ירא שמיים חשוב מניין ולימוד תורה. בלי קשר לאם הוא חרדי או לא

הגבתי לחילונים שכותבים פה

בטעות זה נכתב כתגובה אלייך

מתנצלת

מספרים לך,אולי הוא הלך?

וממה שאני יודעת הוא הלך לאדמו"ר מבעלז והראו לו שם די מהר את הדלת

הוא לא יכול להתחיל ללכת לכל רב, הוא שר בריאות במצב של משבר

היו צריכים לדאוג למערך הסברה רציני שמותאם לציבור החרדי. 

עובדה שרוב החרדים בסוף קלטו, כי כשראו בעיניים שזה רציני,הם הבינו שזה אכן כך.

ומי שלא קלט עושה דווקא

והנה הרב של הפלג, חלה בקורונה

אבל לא הרב אחראי על פתיחת הדלת שם

אולי לא למנוע את הכל,אבל חלק גדול מזה יכול להיות טוב בהרבה

מצד שני כרגע צריך להיות עם הפנים קדימה ולא לחפש אשמים

ולראות מה אפשר הכי טוב לעשות

אני פונה לשני הצדדים,תניחו את החרבות ובואו נסיים את זה פה!!

בבקשה,

כולנו אחים

זה התדרדר ממש

ותראה איזה שמירה על תקנות יש

ההידבקות היא גם בגלל סגנון חיים ולא בגלל זלזול בתקנות

אני לא יודעת מה הנתונים,אני רואה מה קורה סביבי ובמשפחה המאוד מאוד מורחבת שלי

והמקוואות? נו באמת.

מזוויעה

מבינה את הכעס שלך מאוד

אבל מדובר בימים הראשונים מאוד של הוראות ממשרד הבריאות,מיד לאחר מכן הם נשמעו להוראות. אם היה להם עניין להיות נגד המדינה הם היו ממשיכים עד עכשיו לפתוח בתי ספר.

אלה שנגד המדינה עושים כך. להם היו צריכים לומר שהמדינה אוסרת בידוד,והם היו עושים דווקא הפוך.

של חרדים שצועקים על גברים שהלכו להתפלל במניין :רוצחים!

אתם נשמעים לרבנים,זה נכון. וברור שזו התרבות שלכם והכל טוב. 

אבל בסופו של דבר, זה לא מעניין אף אחד אם הזלזול בתקנות הוא של הרב או של התלמיד. מה שמעניין הוא התוצאה - צפצוף מוחלט על התקנות עד שהרב מואיל בטובו להורות ללכת לפי ההוראות. 

אז הקיצוניים היום עדיין עושים מה שהם רוצים. 

אבל שבוע שעבר או לפני שבועיים? גם הלא קיצוניים עשו מה שהם רוצים, כי הרבנים שלהם לא התעוררו. 

אז היום אתם קוראים להם רוצחים, אבל מה היה לפני שבוע וחצי כשהת"ת בירושלים לא הסכים לסגור כי ר' חיים לא אמר להם לסגור? 

אתם סובלים מהם, אין ספק. אבל צריך להבין שכשמשתייכים לחברה כל כך סגורה - זה לטוב ולרע. 

אני לא משתייכת לחברה סגורה. מבחירה. ויש לזה הרבה יתרונות - אנשים יכולים לבחור איך להתנהל בחיים בלי לחשושו ממה יגידו, ויש לזה גם חסרונות - מאד קשה לעשות חרם צרכנים לדוגמא. 

אז לחברה החרדית כגוף אחד שעומד מאוחד יש יתרון מאד גדול - הוא מתבטא בצרכנות, הוא מתבטא בפוליטיקה, הוא מתבטא בענייני גיוס לפעמים ובהטבות מהממשלה. דברים שאף מגזר אחר לא מקבל הציבור החרדי מקבל בגלל שהם אומרים "תראו אותנו כאחד. וכאחד אנחנו גוף גדול". אז יש לזה גם חסרונות. חסרונות מבאסים בטירוף, כן? אבל אם בימים כתיקונם את שמחה מהיתרונות של זה, אז בימים כאלה את מרגישה את הצד השני של המטבע. 

ובשביל שלא יסתכלו עליכם אותו הדבר, לא מספיק להתנער מהם עכשיו. לא מספיק לצעוק עכשיו "אל תכלילו". ביום רגיל אין בעיה עם ההכללה, נכון? כי היא לטובתכם. אז למה היום לא? 

ונכון, יש אנשים שלא משתדכים איתם ביום רגיל, שאולי לא יקבלו אותם למוסדות מסויימים, שבוודאי ובוודאי לא קוראים את העיתונים שלהם או הולכים לפי פסקי הרבנים שלהם. ועדיין, זהותית אתם מרגישים הרבה יותר קרובים אליהם מאשר לכל אחד אחר. 

אני רואה שאת כאן אז מניחה שאת אולי קצת מכירה את החברה הדתית לאומית, אבל לא יודעת עד כמה. אז יש למשל זרם בחברה הדתית לאומית שנקרא חרדים לאומיים (או בקיצור -חרד"ל), שאגב הרבה מהאנשים כאן הם כאלה. האנשים האלה דוסים ברמות שאין לתאר, וכאחת שגדלה בתוך המגזר החרדי אני יכולה לומר לך שמבחינת רמת הדתיות שלהם הם לא פחות דוסים מחרדי ממוצע, ובממוצע הם דוסים כמו החרדים השמרנים דווקא (חרדי מודרני הרבה פעמים נראה להם ממש חילוני מבחינת התרבות שלו). מה ההבדל בינם לבין חרדים? שהם גם מאמינים בציונות. אבל בתרבות שלהם הם לגמרי דומים לחרדים (אפילו הספרות שהם קוראים היא חרדית, ורבים מהם מנויים על עיתונים חרדיים לא מפלגתיים, כמו משפחה). הם מאד מעריכים חרדים והרבה יותר קרובים אליהם (לחרדים השמרנים, כן?) תרבותית ודתית מאשר לדתיים לאומיים לייט נגיד (זה רצף, כן? אבל אני מדברת על יחסית קצה הסקאלה). 

אבל אם תשאלי הרבה מאד חרדים, (בטח את אלה הטיפטיפה יותר שמרנים, שזהים לחרדלניקים מבחינת שמירת ההלכה והתרבות) על עצמם, הם הרבה יותר קרובים לכל קבוצה חרדית קיצונית, גם לפלג, הרבה יותר מאשר לחרדלניקים. למה? כי יש להם כיפה אחרת. כי הם מזרוחניקים ל"ע ואי אפשר לסמוך עליהם בכלום. אז יש לדבר הזה גם השלכות. הם מציבים את עצמם יחד עם הקיצוניים? גם האחרים רואים אותם שם.

ולפני שתגידי לי שאולי את רואה את עצמך מאד קרובה לחברה הדתית לאומית שעובדת איתך ואת אפילו אוכלת את מה שהיא מבשלת בבית, תהיי כנה ותגידי לי אם גם כל חרדי ממוצע, או סביב החציון יענה את אותה התשובה. 

ממש מעניין אותי הצדקנות הזו לגבי אלה שנוהגים עם פלאפון פתוח ומסמסים להנאתם, מבטיחה לך שזה במאות אחוזים יותר אצל חילונים מאשר אצל חרדים. 

וזה גם פי אלף יותר גרוע, כי כשאתה מסמס תוך כדי נהיגה אתה עושה זאת במודע. וכשאתה מסתובב ברחוב כשיש קורונה אתה ככל הנראה לא חולה,אלא רק לא ממלא הוראות.

רק מה, לקורונה יש הרבה יותר יחסי ציבור והכי קל להפנות אצבע מאשימה לקרבן שאין לו שום יכולת לצעוק ולהתגונן, כי אין לו ערוץ טלוויזיה, ובערוצים הקיימים אף אחד לא ממש מעוניין לשמוע אותו.

ואענה לך כלשונך, אם מישהו שמסמס רוצה להתאבד-קדימה, אבל שלא יהרגו אותנו יחד איתם.

רק הדגשתי שמאוד נח להיות צדקן כשזה לא נוגע אליך

ב. דווקא חילוני שיודע שהוא הורג זה יותר גרוע בעיניי, הוא פשוט רוצח ולא אכפת לו.

אני לא חושבת שחרדי חושב שממציאים הוראות,אני לא יודעת מאיפה את לוקחת את זה, לא שמעתי אף אחד מתבטא ככה. אולי חשבו שקצת הגזימו, ואת יודעת בעצמך מי חושב אצל החרדים שכל היום רק מחפשים לדפוק אותו, אלא אותם נטורי קרתא וכדומיהם

קנס או שניים יגרמו למסמס להפסיק?! הלוואי

עם המשפט הסופי אני מסכימה. רק שחוץ ממקרה הקורונה אני לא מכירה עוד מיקרה שנגע בדיני נפשות ורבנים החליטו הפוך.

לילה טוב

אולי כן ואולי לא

אני לא הדוברת של העולם החרדי

רק כואב לי כשמכלילים על כולם

זה הכל

ששומרת על ההוראות, ונגד ההכללות, זה הכל!!!!

מי שגורם לפקקים האלה הם  "הפלג" והם אכן טרוריסטים ואני מגנה אותם בתוקף, והם שונאים את הרב קנייבסקי. מה שהוא יגיד הם יעשו להיפך

זה לא איזה רב בן 100,תפסיק לזלזל

אם היית מכיר רק מעט מהרב הזה,לא היית פוצה פה. אוהב ישראל גדול

ישב ובכה כשחבר של בעלי בא לספר לו שאשתו עברה הפלה, ב4 לפנות בוקר. כשהוא לא מכיר את הבן אדם בכלל.

וזה לא משנה לו חילוני או חרדי הוא היה מגיב אותו הדבר

אז לטעון שלא אכפת לו? בטוחה שהוא היה מוותר בשבילך על מכונת הנשמה

ולא הבנתי את הקשר לכלא?

נמאס לי הוויכוח, מאחלת לך כל טוב ושייגמר הסיוט הזה

הקורונה באה לבודד אותנו אחד מהשני, להתרכז כל אחד עם עצמו

אולי כדאי שכל אחד וכל חברה או קהילה יעשו חשבון נפש כללי

כי לכל אחד יש מה לתקן

ורוצה להאמין מאוד שאף אחד לא מתכוון לעשות רע לשני בכוונה

ולוואי ונזכה להרבות באהבת חינם

יום טוב

אבל ההנפצה על החיסונים היא המכעיסה מכולם

רוב ככל הציבור החרדי מתחסן

באותו השיעור כמו הציבור החילוני

גם שם יש מתנגדים בדיוק כמו אצל החרדים (מיעוט)

זה הנושא שהכי מכעיס אותי

כמה בודקים בב"ב וכמה בבת ים?

אם בודקים אותו הדבר ובבת ים כל נבדק מאה חולה אפשר להבין את הצעקה

אבל זורקים לך מספר כדי שזה ישמע רע, וזה נשמע רע.ואף אחד לא מתעמק וזהו. התקשורת עשתה את שלה

בדיוק כמו שאמרו לפני כמה ימים שחצי מהחולים באיזשהו בי"ח ,לא זוכרת איזה -הם חרדים,ומבדיקה מעמיקה מסתבר שיש שם 7 חולים, והבי"ח קרוב לעיר חרדית.

מאוד קל לשבת בצד ולהפנות אצבע מאשימה כלפי כל מי שלא בא לך בטוב ולמנות את עצמך למחנך דגול לענווה.

בכל ציבור יש בעיות.

בכל ציבור יש מתנגדים.

להאשים מאות אלפי אנשים בתור מקשה אחת לכל הצרות שקורות בארץ, בגלל אמונתם הדתית, זה גובל באנטישמיות.

מה יעזור לכתוב מניפסט שנאה שאם היה מגיע לידיהם היה רק גורם להם לרצות להתבדל ולהתרחק ממי מפגין כל כך הרבה אהבה והכלה.

להאשים אחרים גורם לך להרגיש צדיק, נכון? טלית שכולה תכלת בתוך ים השחורים הרוצחים האלה?

מי שלא מקשיב להוראות הוא לא בסדר ומסכן חיים, לא משנה אם הוא חרדי חילוני, דתי לאומי, ערבי, או חד קרן.

להאשים את "החרדים" לא מקדם כלום.

נגיד שכל זה היה נכון, וכל מי שיש לו כיפה שחורה או גרביונים ופאה מיד מתכנס עם עוד אלפי חרדוסים משובטים כדי להפיץ מחלות.

תגיד אתה שוטר? רופא? 

גם אם היית איך לכלכך באמירות אנטישמיות על כך הרבה אנשים עוזר למנוע את התפשטות המחלה? 

הם בכלל לא הולכים לקרוא את כל זה, וגם אם כן, זה לא היה מעורר בהם רצון להצטרף לכל האהבה וההכלה שאתה מפיץ.

כל השנאה הזאת רק עוזרת לך לטפח את האגו שלך, הקדוש המעונה, שמקשיב להוראות, לא כמו "האלה".

אז, אל תענה "זה בגללם, הם..." להפיץ שנאה זאת דרך נוראה להעביר את הזמן, וזה לא עוזר לאף אחד.

שזה בגלל ההומואים

אין לי מושג מאיפה לקחת את זה

דווקא שמעתי שזה בגלל לשוה"ר /צניעות/שלא שמרו על כבוד ביכנ"ס

את כל הזמן חוזרת על זה,ולא מביאה שמות או הוכחות

אבל ראה כמה גאונים שמתפלחים מאחורי בניין, עשו שם מניין

בעלי שאל אם זה מניין, אמרו שכן

בעלי צעק עליו שהוא רוצח

מצרפת סרטון של "הפלג" מתפללים בויזניץ בב"ב, כשהשכנים צועקים עליהם

איזה הפגנות?

שום דבר אחר לא יעזור לך

ממש יושב לך על הלב…

אין סיבה להסביר לך דברים שמעבר להבנתך

באמת שואלת

את כל שאר מה שכתבת,כתבת כבר מלא פעמים

המשך לילה טוב

וכפייות טובה לא נורמלת כנגד חיילים שמשרתים בנאמנות את המדינה

והם עוד סופגים קללות של נאצים

ממש התביישתי לראות את הילד שצועק נאצי,התכווץ לי הלב ממש

בכלל שיהודי קורא ליהודי ככה,בושה

התקשורת  תמיד תפש את הסנסציה,אבל זה לא משנה את העובדות.

שעד לפני שבוע/שבוע וחצי בבני ברק המצב היה קטסטרופה, עכשיו כבר מאוחר מדי.

שזה תקשורת ולה מאזינים מיליון איש ואולי יותר במדינה, האחריות שלהם גדולה יותר מרב של קהילה בני כמה מאות איש (אם בכלל)

אל תשווה

אבל ממה שאני יודעת רבנים מדברים לקהילה שלהם

בינתים לא ראיתי הרצאות של רבנים בערוצי הטלוויזיה המרכזיים כתוכנית

אולי משהו השתנה שם ואני לא יודעת?!

לעומת זאת,כתבי הטלוויזיה יודעים את הכח הרב שיש בדבריהם ולאיזו מסה של אנשים זה מגיע

לכן עליהם להיזהר מאוד

אין לי עניין להתנצח מי צודק

אבל בעניין השנאה ,לחלק מהחילונים יש הרבה הרבה מה לתקן

תראה מה קרה בבחירות,  עם ליברמן,לפיד וכו

אל תיתמם

יש להעביר ביקורת,זה חשוב

ויש עצימת עיניים

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

אני לא נתקלתי בזה

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.

והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

לגזור ולשמור

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.

אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.

הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.

איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...

אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

אבל לא זוכר מהם

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)

נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

נפוץ

יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון

כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.

זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.

כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול

הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר

מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

אבל

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה

העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.

אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..

(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

השאר. נכון.

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

תודה 

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

עזרת לסדר את הראש.

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...

והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

@נחלת  אני צודק?

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.

לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?

זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?

הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.

לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?

דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר

** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.

רק מה שהיה אפשר באינטרנט.

אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון

---------------------

תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה

לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.

ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.

כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!

זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)

וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).

אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!