גמילהההשמחה!!
חייבת עצות...

המהממת שלנו בת שנתיים ורבע. בוגרת ומבינה הכל. החלטנו לנצל את התקופה ולהתחיל גמילה מהחיתול. היא ממש התלהבה, קנינו תחתונים וסיר וביום הראשון היא עפה על זה ועשתה בסיר שלוש פעמים(גם וגם) והיינו מבסוטים וגם היא.

ומאז....
כמה ימים לא הסכימה להתקרב אל הסיר, פחדה.היא מתאפקת יפה אז אין הרבה פספוסים, אבל כשיש היא דיי מתלהבת ורצה להביא סמרטוט כדי לנקות.
בימים האחרונים היא כבר לא מפחדת ומסכימה לשבת (אפילו 10 דקות..) אבל לא יוצא לה כלום.... (נגיד פעם בשעה לוקחים אותה יזום). אבל כשאני רואה ששיש לה היא ממש מסרבת לשבת עליו. מתחמקת באלגנטיות(יותר או פחות) ואז עושה בחדר אחכ...

מה עכשיו?.. כמה 'להתבאס' בקול כשהיא לא עושה בסיר? כמה להכריח אותה לשבת ? בסוף זה מסתדר?...
אני מרגישה שאנחנו רק הולכים אחורה...

תודה!!!
אולי לנסות באסלה או עם ישבנון?אמא וגם
אולי זה ספציפית נגד הסיר?...
ניסנו גם את זה...היא יותר אנטי האסלה(עם ישבנון..)שמחה!!
חחחאמא וגם
באמת בעיה. אולי בחוץ בשיחים יעבוד?
חחחח לא נראה לי...שמחה!!
היא פשוט עקשנית קטנה..גיל שנתיים הזה...
אמא וגם
באמת גיל מאתגר
לא להכריחמחי
ועדיף לקחת אותה רק כשאת בטוחה שהיא צריכה. לשבת בנחת, להקריא סיפור, לנשוף בלונים. לא להזכיר לה כל שניה שתעשה ולבדוק אם יצא משהו. יצא? יופי! לא יצא, לא נורא, פעם הבאה יצא. לגמרי בלי לחץ, בנחת, בלי לשדר לה שאת מאוכזבת ממנה.
גם לגבי הפספוסים, לא להעיר, רק להגיד לא נורא, פעם הבאה שאת מרגישה שאת צריכה פיפי תגידי לאמא ונלך לעשות בסיר. הכל ברוגע. אפשר גם להבטיח פרס אם היא תעשה בסיר (הבאתי לבן שלי 2 שוקולד צ'יפס על כל פעם שהוא עשה)
וכן, בסוף זה מסתדר, השאלה מתי מגיע הסוף זה יכול לקחת כמה ימים ויכול גם לקחת כמה שבועות, תלוי בבשלות של הילד.
זהו, זאת תחושת הבטן שלי..שמחה!!
אבל, מצד שני היא כל-כך מבסוטית על הפספוסים שהיה נראה לנו שדווקא קצת 'נזיפה' קלה יכול לגרום לה להבין שזה לא המצב האידיאלי...
בול אותו הדבר אצליהבוקר יעלה
האמת ויתרתי, כנראה עדיין לא מוכנה
כי כשהיא בלי טיטול היא יכלה להחזיק כמעט יום שלם בלי לעשות כלום ורק כששמתי לה טיטול עשתה. אז ממש פחדתי עליה. זה לא בריא..
אני כאן להזדהות..
תוותרי. כניראה שהיא עוד לא מוכנה לזה.כלה נאה
אני בדעה שכשהילד בשל הוא רוצה את זה. לא הולך אז לחכות עוד קצת.
וואי, מעלה זכרונות מהשאול*מה*
לדעתי אל תוותרו, היא בוגרת והיא מוכנה, ואתם ממש עושים נכון! יהיה לה ולכם קשה עכשיו תקופה, אבל זה באמת באמת שווה את זה..
היינו שם בקיץ שעבר, מבינה אותך מאוד! וכל הקולות שאומרים לך שאולי היא לא מוכנה לזה עדיין.. זה באמת מחליש, אז באתי לחזק 😏
זה שהיא מתאפקת מראה שהיא באמת מסוגלת, עכשיו היא צריכה ללמוד לשחרר. צריך סבלנות, והרבה, וגם הרבה נכונות לפספוסים, אבל זה יעבור, ככה לומדים.. (הבן שלי התאפק מלא עם קקי ואז עשה בתחתונים, כל תשעת הימים היה סיוטטט)
לדעתי כן כדאי להראות קצת אכזבה מפספוסים, שתדע שאתם מאמינים בה שהיא יכולה ושזה לא טוב לפספס, בלי לעשות דרמות כמובן...
בהצלחה!! תהיו חזקים

עכשיו אני רואה שכתבתי מהניק הישן שלי 🙈
ואי תודה שאת מחזקת!!שמחה!!
באמת חבל לי לפספס את התקופה הזאת שאנחנו כל הזמן בבית.. ברור לי שזה לא יחזור על עצמו.
ובאמת הרגשתי שזה שהיא מתאפקת זה טוב..
תודה גדולה! נמשיך לעבוד...!
נשמע שהיא קלטה יפה את הרעיון. היא מצליחה להתאפקגן קסום

וזה השג גדול מאוד מאוד!!! מציעה לך לעקוב אחריה ולשים לב מתי בד"כ היא מביאה יציאות..  וגם 20 דקות בערך אחרי ששותה להושיב אותה בסיר..כדאי לשבת איתה עם ספר שיסיח את דעתה ולא כדאי ללחוץ עליה שתעשה..

לא מומלץ בתקופה הזאת של הגמילה לתת לה לשתות חופשי, לפי דעתי זה מקשה על התהליך

ויש לה המון פיפי..

קרה ופספסה לא מומלץ לנזוף בה. אלא לאמר לה: לא נורא, בפעם הבא תעשי בסיר. ושיוצא לה משהו בסיר תאמרי לה הנה את עושה פיפי/קקי שתבין באמת.. וממש להחמיא לה על ההצלחה!

זה יכול לקחת תקופה לא קלה שהיא תפספס, וזה אמור להפריע לה והיא פשוט תבין שברח לה בתחתונים, זה לא נעים ועדיף להתפנות בסיר.

אם היא מתנגדת לשבת בסיר ומתחמקת , תנסי לשדל אותה עם ספר מעניין שהיא לא מכירה, זה שווה את המאמץ! וודאי שהיא בשלה לגמילה! אל תתיאשי. בהצלה רבה!!

תודה רבה!שמחה!!
היא גם ככה לא שותה הרבה.. חחח
קטנה שובבה הגברת הזאת.

תודה רבה!
להיפךאפונה
כדאי לתת לה לשתות הרבה שיהיו לה יותר הזדמנויות להתנסות. מצויין שיהיה לה המון פיפי. אם היא לא שותה הרבה תני לה מרק.
המטרה היא לא שיהיו כמה שפחות פספוסים אלא להעביר אותה תהליך.
ואם היא נמנעת מהסיר/אסלה אפשר להציע לה להתפנות במקלחת.

בכל אופן אם היא מסכימה לשבת אז לתת לה לנשוף - זו פעילות שמעודדת הרפיה של השרירים הטבעתיים.
לקחת לשירותים באופן יזום, בלי לשאול אם היא צריכה: "עכשיו הולכים לשירותים". יושבים לא יותר מ5 דקות ואם לא יוצא משהו קמים. וכשהיא מפספסת לא לעשות עניין ולא לעודד אותה. אומרים בפשטות: "פיפי/קקי עושים בשירותים".
את הבת גמלנו גם בת שנתיים ו3 חודשימותק 27
זה נשלח בטעות קודם..מותק 27
והבן שלי עכשיו בן 3, ולא מוכן בכלל להיגמל.. גם לכם קרה ככה עם הבנים בגמילה?
אולי בגלל שנולדה לו אחות לפני 5 חדשים?
אולי תסתכלי על זה כשתי מיומנויות נפרדות:יראת גאולה
רכישת השליטה
רכישת השחרור.

את המיומנות הראשונה היא רכשה, ושולטת בה,
עכשיו היא צריכה כמה ימים כדי לרכוש את המיומנות השניה.

אם יש לך סבלנות לזה, תני לה כמה ימים לפספס חופשי, היא תלמד בעז"ה.
לנו עזר לתגמל.אמא יקרה לי*

בשלב הזה נתנו עדש בכל פעם שעשתה בשרותים, כך במשך כשבוע

 

לא הייתי מתרגשת בכלל..חגהבגה
הכי גרוע להתחיל ולהפסיק! אם היא הצליחה ברור שהיא מבינה והכל בסדר.
הרבה פעמים שמעתי על נסיגה אחרי היום הראשון כך היה גם עם הגדולה שלי.
לא קורה כלום.
לא להתרגש, גם לא להראות לה שאת מתרגשת או נלחצת. להחליף ולומר, לא נורא פעם הבאה נעשה בסיר. אצלנו אחרי כמה ימים הייתה עושה קטנים חופשי ו גדולים פשוט לא. הבטחנו לה שוקולד אחרי כל פעם, אפשר שוקולד צ'יפס קטן.. ממש עשה אץ העבודה.
בגן לא הייתה עושה בכלל, הייתה מתאפקת כל היום ואיך שהייתה נכנסת הביתה- עושה.
אחרי כמה חודשים למדה לעשות גם בגן.
זה מפחיד אותם, הצליל של זה כשנופל למים, שיוצא מהם משהו והם רואים את זה...
לא להפסיק ולא להראות אכזבה. בע"ה בהצלחה רבה!
ומוסיפה-חגהבגה
יש ספר מצויין שנקרא- הסיר של לולו. מקסים לילדים, יש שם הרבה אלמנטים תחושתיים, צנוע בהחלט וכל פעם שהייתה יושבת על הסחר היינו קוראים. מה גם, שהכינוי של הבת שלי זה לולה, וגם היא ג'ינג'ית מתולתלת כמו הילדה בספר אז היא בכלל התחברה...
בהצלחה רבה
היי גם לנו יש את הספר! תודה!!שמחה!!
תודה ממש על התגובה..
אנחנו אחרי שבוע ולא רואים שום התקדמות.
היום לא עשתה בכלל בסיר ולא פספסה בכלל.
בזמן השנצ עשתה בחיתול ואחרי השנצ לא רצתה להוריד אותו.. אחרי שעתיים הצלחתי לשכנע אבל זהו.
יש לי סבלנות ב'"ה ומנסה לא להלחיץ אותה אבל כלום לא קורה...
אצלי אני זוכרת עם הבן שליבארץ אהבתי
שאחרי שבוע גם הייתי קצת מיואשת שלא מתקדם, ואז חברה אמרה לי שאלה תמיד זה ככה ואחרי שבועיים הדברים מתאזנים יותר, וזה באמת היה ככה.
חכי עוד שבוע, בעז"ה היא תלמד...
(עלול להיות מאתגר עם כל ההכנות לליל הסדר, בהצלחה...)
תודה ! בע'ה!! נקווה לעדכן בטובשמחה!!
אל תוותרי לדעץי. תמשיכי. כל הכבוד!!חגהבגה
גם שלי הייתה בהתחלה מחכה לשנת לעשות גדולים בטיטול, הזכרת לי..
גם אני לא יודעתאנייי12
מה לעשות, מצד אחד מפספסת ומצד שני רוצה טיטול..
אתמול עשתה לראשונה בסיר
תנסי עוד קצת..חגהבגה
במקרה שלך לדעתי תחכי שתחזרו הביתה...לאחדשהפה
בטח שקורה!חרותיק
זה שהיא מתאפקת זה התקדמות!
ככה זה נראה, קודם לומדים להתאפק, ורק אחר כך לומדים לשחרר באופן רצוני.
בדיוק אצלי ככהאנייי12
שמה אותה בסיר היא לא עושה שנייה אחכ יש שלולית איפשהו..

מה ניתן לעשות כדי כן לגרום לה להבין שכן עושים בסיר ולא ברצפה..
לצערי השירותים מפחידים אותה
אפשר להציע משהו שונה?חרותיק
אני יועצת גמילה.

כשהילדה שלך עושה, את לא אמורה להביע סביב זה רגש.
לא חיובי כשהיא מצליחה, ולא שלילי.
)אפילו שאת בטוח מרגישה, אל תשדרי לה.)

נשמע שהיא הבינה שזה משחק של תשומת לב, והיא מיישמת את זה.

ולכן, כשהיא עושה פיפי, תגידי לה, עשית פיפי. פיפי עושים בשירותים.
אפשר להוסיף- פעם הבאה תלכי לעשות בשירותים /סיר..
וזהו.

אם כמו שאת מתארת היא שולטת בזה, לא תהיה לה סיבה לפספס בכוונה.

ובלי קשר תוודאו שלא חסר לה תשומת לב חיובית במשך היום.
יש לך איזו חוברת הדרכהאנייי12
לעניין הזה
כרגע יש לי רק מדריך להכנה לגמילהחרותיק
בדרך ליצור עוד..
לא הבנתי למה לא להביע רגש של שמחה?בכל דרכך דעהו!
כעס או משהו בסגנון אני יכולה להבין.
אבל דווקא שמחה נראה לי חשוב.
כמו שכשמתחילים ללכת/לזחול אנחנו שמחים ומתרגשים ומעודדים, ולא כועסים אם לא.
למה שבגמילה זה יהיה שונה?
אני אענה לך בדוגמאחרותיק
היתה תקופה, שהבן שלי גילה שיש לו חור באמצע הבטן.
ומאז כל פעם שהוא הצביע עליו, הוא קיבל מחיאות כפיים סוערות, או צחוק, כי זה היה כזה חמוד.

ויום אחד הוא ישב איתנו בזמן שבעלי העביר שיעור,
והוא ניסה להצחיק את כולם, הושיט יד וחיכה.
ומחיאות הכפיים לא הגיעו, ואף אחד לא צחק.
והוא- נעלב!!
קצת אחרי זה התרגיל הזה נגמר.

אם תשמחי על כל פעולה טבעית שהילד עושה, זה טבעי.
אבל אם תתני לו להרגיש שזה שווה תרועות ומחיאות,
הוא יפעל מתוך רצון לקבל אותן, לא בהכרח מתוך הצורך של הגוף שלו.
וכשהן ייעלמו עם הזמן, הוא יפסיק לנסות.
במקרה הטוב הוא יצליח לעשות בגלל צורך גופני,
ובמקרה הפחות טוב, הוא יחזור לפספס.
כי גם זו דרך להגביר תשומת לב.
וילדים אוהבים את זה.

אפשר לתת להם תשומת לב, וגם רצוי וצריך.
אבל לא 'לכבוד' פעולה שהיא בסה"כ טבעית.
אבל כשזה משהו חדש זה לא טבעי, הוא למד משהו חדש!בארץ אהבתי
אצלנו תמיד התרגשנו בהתחלה וכל עוד היה צורך, עד שזה הפך לפעולה טבעית שאין צורך להתרגש ממנה.
לא חושבת שזה שמפסיקים להתרגש גורם לפספוסים...
זה לא בהכרחחרותיק
אבל יש ילדים שכן.
ואפשר לשמוח!
פשוט לא באופן מיידי.
שלא תיווצר התניה.
אלא, כמה זמן אחרי זה, לשמוח איתו בהצלחה שלו.

אני לא אכחיש שהבן שבגמילה כרגע זכה לתרועה רמה מצדי בפעם הראשונה.
אבל מיד נזכרתי והשתתקתי.

רק אחרי זה זה סיכמנו ביחד שהוא הצליח ואיזה יופי.
איך משכנעים אותנאנייי12
כן לשבת בסיר ולעשות ולא במקום אחר?
לא משכנעים. מלמדים.חרותיק
נותנים לו להיות בלי חיתול, בהתחלה שעה וכל יום מוסיפים עוד זמן.
ובזמן שיוצא פיפי, מלמדים אותו. זה פיפי, ופיפי עושים בשירותים. או בסיר.
בפעמים הראשונות אפשר להמשיך- בוא תראה איך עושים בסיר.
שישב אפילו לשניה.
שוב ושוב ושוב. כל פספוס מחדש.

עד שהוא מעצמו יתחיל להגיד שהוא עושה, ואחר כך לפני שהוא עושה..
כן, מזג האויר הסביר יותר מזמין הרבה ילדודס קטנטניםsista

מסתובבים חצי ערומים ברחבי הארץ...צוחק

הבן שלי אוהב את זה.

אצלי היא אומרתאנייי12
שהיא עושה..
אומרת שיש לה שיושבת בסיר לא עושה
יושבת בסיר לבד
כן, גם זה קורה. שום דבר לא בא מיד.sista

בגלל זה אני גם מצטטת את נפתלי מהסיר, שבהתחלה הוא ישב וישב וישב וישב ושום דבר לא יצא (ואז יצא על הרצפה...)

 

אבל אחרי זה הוא ישב וישב וישב וישב איזה מאה ״וישב״ עד שיצא לו...

היא לא יודעת מה לעשות!אפונהאחרונה
בשביל לשחרר את השתן/צואה, צריך להרפות את השרירים הטבעתיים סביב הסוגרים. לרוב אנחנו מכווצים שרירים באופן יזום, היא לא יודעת איך להרפות.
תני לה לנשוף כשהיא יושבת בסיר, בועות סבון/כלי נשיפה/לכבות נר (בכאילו), זה ממש ממש עוזר!
חיפשתי תגובה כזו. לא להביע אף רגש סביב הפספוסרחפת..
להגיב באופן טכני..
בדיוק היום הבן שלנו עשה ״גדולים״ בסיר בפעם הראשונה! המלצתי:sista

בהתחלה הוא פחד מהסיר, כבר חודשים שיש לנו את הסיר מסתובב בסלון, בחדר שלו ובשירותים,

לא לחצתי, מדי פעם הצעתי לו והוא סירב.

 

בינתיים בחודשים האחרונים הקראנו את ״סיר הסירים״ כמעט כל לילה, וזה נתן לו היכרות עם הסיר והשימוש בו באופן ידידותי,

בלי שהוא עשה.

 

כל פעם שהצענו לו והוא סירב - ״טוב, בסדר״, לא בטון מאשים, לא בהלחצה, פשוט טוב, כי זה הרצון שלו.

 

ואז הוא עשה פיפי פעם ראשונה, התרגשנו והכל, אבל שוב, איזה חודשיים-שלושה הוא לא הסכים לשבת שוב על הסיר,

ושוב, זה בסדר גמור וזה הקצב שלו.

 

ותוך כדי זה ״סיר הסירים״ והסיר כמובן בסלון, שיהיה במודעות...

 

בשבועות האחרונים הוא כבר רוצה יותר לשבת עליו סתם, הוא ראה תמונה של בנדוד שלו שגם בגמילה יושב עם פאזל ומשחק תוך כדי, וזה הדליק אותו, אז הוא הסכים לשבת, לא לעשות כלום ורק לשחק בפאזל או לקרוא או לשוחח איתי כשאני יושבת איתו.

 

בשלב מסויים יצא לו כמה פעמים פיפי (וכמובן כל הזמן התרגשנו)

ותמיד, ״כמו נפתלי (מסיר הסירים), אתה ילד גדול״ וכו׳

 

כשראיתי שהוא עושה קקי בטיטול הצעתי לו לשבת על הסיר והוא כל הזמן מסרב, בימים האחרונים הסירוב שלו פחת, 

אבל תמיד הוא הסכים אחרי שכבר יצא לו ואז הוא לא עשה בעצם כלום, אבל קיבלנו ״זמן סיר״

 

היום הוא סוף סוף לא סירב תוך כדי שהוא התחיל להתאמץ לעשות בטיטול, אז מהר מהר לקחתי אותו לשבת על הסיר,

בהתחלה שוב, יצא רק פיפי והתרגשנו והכל, ואז הוא החליט לשבת שוב על הסיר עם ספר, ותוך כדי ששוחחנו יחד,

אפילו לא שמתי לב שהוא עושה קקי, רק אחרי שהוא סיים לעשות הוא אמר לי ״אוי״ וקם והסתכל והתרגשנו כולנו יחד!!

 

סוף טוב הכל טוב

סתם, אני מודעת לזה שזו רק ההתחלה, הוא כבר פספס כמה פעמים על השטיח היום, אבל זה חלק מזה.

הוא גם עשה עוד פיפי איזה 20 פעם אחרי זה, וכל פעם התרגשנו, שפכנו לשירותים ושוב ״עוד פעם״...

 

עוד משהו - אני חושבת שבזכות הפעמים הבודדות שהוא עשה, הוא נהיה יותר רגיש לזה שהטיטול שלו מתרטב, זה סימן טוב שהוא כבר מודע. גם הסברים על הגוף שלו נראה לי עזרו, על החור הקטן שממנו זה יוצא.

ועוד משהו - נראה לי שעכשיו, שמזג האויר כבר לא כל כך קר, כדאי לתת לה להסתובב בלי טיטול, חצי ערומה, ואז זה נותן הרגשה יותר חופשית.

 

בסך הכל, נראה לי שחשוב לא ללחוץ, להיות שלווים עם הבחירות שלה וזה יגיע כל עוד היא בשלבי התפתחות גופנית ומנטלית תקינים.

 

 

 

עצות זהב מאמא עברה המון בגמילה!אש-קודש
אני שולחת לך דף של טיפים לגמילה שלי (אני מנהלת מעון ואמא..)
היתה לי גמילה אחת טראומטית ממש ובעקבותיה רשמתי את הדברים. שאר הגמילות עברו ממש טוב בזכות המסקנות שלמדתי

אני ממש מרגישה שזה שליחות בשבילי למנוע מהורים צער כמו שנגרם לי.

אשמח שתאמרי לי אם קיבלת את הקובץ והמידע
ואם יש שאלות אשמח לעזור!

נפלאאודי-ה
גם אני עברתי גמילה אחת קשה מאוד וארוכה ושתים פחות קשות אבל גם לא קלות. מהגמילה הרביעית עבדתי לפי השיטה הזו וגם גיבשתי לעצמי תיאוריות מאוד דומות למה שרשמת. 3 הגמילות האחרונות היו מצויינות ומהירות ועם שיתוף פעולה של הילדים.
אהבתי מאוד את הכתיבה המובנת והברורה ואת ההיגיון.
לו היתה לי ההדרכה הנכונה מראש הייתי חוסכת המון עוגמת נפש לילד ולי.


רוצה לציין שגם ילד שעולה לגן - לא כדאי לעבוד בשיטה של לחץ וכפיה. אם הילד לא בשל, זה פשוט לא יעבוד ותהיה יותר עוגמת נפש. בדיעבד הייתי משאירה את הילד עם טיטול בגן ולא מעבירה אותו ואת הגננות מסכת יסורים 8 חודשים... מן הסתם זה היה לוקח מהר יותר אם רק הייתי יודעת שעדיף להמתין מעט.
תודה! כתוב יפהמחי
מוסיפה שזה גם מאוד נורמלי שילד יעשה קטנים בשרותים בלי שום פספוסים, אבל גדולים יתעקש לעשות בטיטול. זה יכול להיות ככה תקופה ארוכה וזה בסדר גמור, העיקר ללמד אותו לבקש טיטול כשהוא צריך ולא לעשות בתחתונים.
במצב כזה טיטול תחתון הוא הצלה ממשאודי-ה
אנחנו השתמשנו בזה תקופה וזה היה מעולה.
הבת שלי נגמלה לגמרי מפיפי ברמה שבאותו יום שגמלנו אותה, אחרי פעמיים שפיספסה בתחתונים, היא כבר הלכה לשירותים לבד כל הזמן בלי תזכורת, כולל במעון. הבעיה היתה עם קקי שהיא עוד לא הבינה כנראה איך בדיוק עושים.
כשיש טיטול תחתון הם מורידים בשירותים כמו תחתון ואם מפספסים זה טיטול לכל דבר. הילד לא מתבאס ומרגיש תחושת כישלון.
רק צריך לשים לב שזו צריכה להיות תקופה קצרה על מנת שלא תהיה רגרסיה בגמילה. כשהילד כבר קולט או כמעט קולט לחלוטין צריך להפסיק ולעבור לתחתונים.
וגם לקרוא לזה "תחתון" ולהראות להם שאפשר להוריד את זה כמו תחתון. שהילד לא יתייחס לזה כמו טיטול. אני אמרתי גם למטפלת שתקרא לזה תחתון.
את מתכוונת כשעדיין מתפספס להם?מחי
כי במצב שלנו כרגע הילד גמול לגמרי מקטנים והולך לבד בלי תזכורות והוא עם תחתונים, וכשהוא צריך גדולים הוא אומר ומבקש טיטול. לא רואה מה המעלה בטיטול תחתון בשלב הזה?
האמת שעכשיו הוא בבית. זה שונה ממעוןאודי-ה
אם הוא תמיד מבקש באמת אין צורך.
זה נחמד, אבל חולקתאפונה
בעיני גיל שנתיים וחצי להתחלת גמילה זה מאד מאוחר. בטח שלוש וחצי. כשמגיעים לגיל שנתיים נכנסים לשלב ההתנגדות מול ההורים והגמילה עלולה להסתבך עם מאבקי שליטה.
אין שום צורך שהילד ידע להוריד וללבוש מכנסיים באופן עצמאי בשביל להגמל, ממש כשם שאין צורך שילד ידע להשתמש במזלג בשביל לאכול. השלב הזה יכול להגיע בהמשך.
למעשה על הגמילה צריך (במצב אידאלי) להתחיל לחשוב מגיל לידה. לשמר מודעות לצרכים, לשיים אותם "אתה עושה עכשיו קקי/פיפי". אפשר גם מידי פעם לקחת לשירותים להחזיק מעל האסלה עם ברכיים מקופלות לכיוון הבטן - מצויין לכל התינוקות במיוחד אלה עם נטייה לעצירות.
כך היכולת לשלוט בשרירי הסוגרים לא מתנוונת, והילד מפעיל ומרפה אותם באופן יזום.
השאלה מתי להוריד סופית את הטיטולים תלויה בעיקר בהורה כי השלב הזה דורש ממנו יותר (להיות עירני לילד ולקחת אותו לשירותים). זה נכון במידה רבה גם לגבי ילדים בוגרים יותר.


אני גמלתי את הבכור בגיל 3, את האמצעית בגיל שנה ו7 והקטן כרגע בן עשרה חודשים עדיין עם טיטול אבל עושה בשירותים פעמיים שלוש ביום (קקי הוא כמעט ולא עושה בטיטול, אולי פעם בשבוע).
כולם ילדי מעון שעברו גמילה במעון חוץ מהקטן שהעליתי איתו הילוך בחודש האחרון מאז שאין מעון...
בגמילה כזו, בגיל צעיר יש בד"כ הרבה פחות פספוסי קקי וזה מן הסתם יתרון גדול במעון...
איזה אלופה! זה בהחלט נשמע אידאלי...בארץ אהבתי
מוכנה לפרט קצת יותר על הקטן, מה את עושה איתו?
לדעתך יש מה להתחיל עם בן שנה וארבע שכבר אומר קקי?(לא תמיד בהקשר הנכון אבל הרבה פעמים כן כשצריך להחליף לו..)
אני עדיין לא ממש מוכנה לגמילה מלאה (הוא אפילו לא הולך, נשמע לי קשה מידי להוריד לו לגמרי). אבל צעדים בדרך זה יכול להיות נחמד...
בטחאפונה
אצלי בגיל הזה האמצעית עוד לא דיברה וגם לא הלכה. כשראיתי שהיא צריכה קקי או מתחילה לעשות, שאלתי אותה: "את צריכה קקי?" היא היתה מהנהנת, אז אמרתי לה: "תעשי", והיא היתה כורסת ועושה בטיטול. עם הזמן היא היתה מתחילה להתאפק כנראה לקראת המקלחת וכשהייתי מפשיטה אותה היא היתה כורעת ועושה על רצפת המקלחון. בגיל שנה ו7 עברתי לתחתונים.
תודה!בארץ אהבתי
האמת שאני לרוב לא רואה כשהוא עושה אלא מתעכדנת אחר, אבל נראה לי שבכל מקרה תשומת הלב שלי עכשיו תהיה יותר בכיוון ואולי נצליח בכל זאת...
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.
מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:אחרונה
יודעת להגיד?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשוניתאחרונה

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקקאחרונה
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
😱😱🫂🫂🫂רקאני
לראשונה בחיי טבילה כשהבעל במילואיםבאתי מפעם

אמאל'ה, זה הזוי.

לא יודעת אם יצליח לצאת. הוא נמצא במקום ממש חור מרוחק.

עוד לא עשיתי הפסק, אבל מתישהו שיהיה ההפסק, הטבילה יוצאת במועד על הפנים  ,  מה גם שאני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ולא הלך בנתיים.... מה עושים עם הטבילה? מה עושים עם ההריון? יש לכן נסיון/ תובנות? כמובן שינסה לצאת אבל זה מורכב מאוד. וגם אם יצא, לא בטוח בכלל שזה הביוץ... 

מצטערת לשמוע♡יהלוםנוצץ

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

חיבוק ענק יקירתימדברה כעדן.אחרונה

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

לא התקנתי אצלו אבל הוצאתי אצלואנונימית בהו"ל

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

פתותית השרשור1375422
למישהי יש המלצה על רופא מתקין באזור בצפון- טבריה כרמיאל וכו?
התקנתי לאחרונה אצל דר ברונו גנפיקסחנוקהאחרונה

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה


לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

אז נשמע שככה או ככהכמהה ליותר

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
צדקתכמהה ליותר

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעיין

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

וואו, איזה קשה!!!כמהה ליותראחרונה

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

 

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

לבן שלי היה כל עוד ינק16210
מסתבר שרגיש ברמה מסוימת לחלבי וברגע שהפסיק לינוק ( אני אכלתי חלבי לא עמדתי בזה.. ) ולאכול חלבי עבר לו.

אולי יעניין אותך