כן, אומרים שזה תופעה נפוצה. יותר מזה אני לא יכול לומר לך. לא הייתי שם.

כן התייעצתי עם חכמים ממני לגבי השאלה איך להתייחס לרגש שיורד - הכי חשוב לדעתי זה עצם ההתייעצות (לדעתי הפורום לא נחשב. לא מדובר באנשים שמכירים אותך ולא כאלה שלוקחים אחריות עליך). שב לשיחה (טלפונית?) עם מישהו שאתה סומך עליו, ספר את הכל. אולי ליותר מאדם אחד. רגש הוא דבר חמקמק, אל תתן לו לתעתע בך

יועץ זוגי אולי

הדברים שאגיד הם לא מתוך ניסיון (ב''ה),

אבל מה שעלה לי לראש כשקראתי את הדברים שלך, זה קודם כל - זה באמת מצב לא פשוט ואני מאחלת לך בהירות הדרך ושתהיה שלם עם מה שאתה עושה/ בוחר..

ודבר שני, אני מעלה השערה, לא בטוח שבאיזשהוא מקום ידעת שכדי לקבל אישור להרגשות שלך שמשהו שם לא מרגיש לך נכון עד הסוף- היית צריך להציע לה - כלומר- לעשות צעד משמעותי שמבטא רצינות וכו', שהולך נגד הרגשות שלך, ואז להגיע למקום שאומר: אם אחרי שאני מציע לה ההרגשה הזו חולפת- סימן שזה היה סתם משהו

אבל אם גם אחרי שאני מציע לה זה עדיין נשאר- יש פה משהו. 

באיזשהוא מקום ההצעה נתנה לך את האישור שחיכית לו- שמה שאתה מרגיש זה לא סתם, ותחושת הבטן שלך עדיין צועקת לך משהו, שתקשיב לה. 

יצא קצת מסורבל.. מקווה שמספיק ברור

כל מה שכתבתי בגדר השערה, יכול להיות מאוד שאני טועה, אבל ככה קראתי מבין השורות..

בכל מקרה מציעה לך לא להתעלם מתחושות הבטן שלך! למעשה אני לא יודעת מה זה אומר, את זה רק אתה תדע ותחליט.

אבל כמה שיותר מוקדם *כן* להתייחס לתחושות האלה, ולא להתעלם מהם כי מצופה ממך עכשיו להיות שמח ומלא אהבה לבחורה. 

וכמובן שכדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע וחבר או זוגות שחוו דברים דומים.

הרבה בהצלחה. 

נשמע לפי מה שכתבת שלאורך כל הקשר הרגש אצלך לא היה דומיננטי כלפיה..

אני שואלת את עצמי איך הקשר התקדם מבחינתך עם החוסר הזה ברגש?

האם עצרת לרגע לחשוב אם חסר לך פה משהו? (שואלת באמת)

מתי הייתה הפעם הראשונה שהרגשת שחסר לך משהו?

מה עשית עם ההרגשה הזו? נתת לה מקום או שהתעלמת ממנה?

איך הנק' הזו השפיעה על איכות הקשר שלך איתה?

היא שמה לב לזה? הגיבה לאיזשהוא שינוי שחל בך בעקבות זה?

ממליצה לך לענות על השאלות האלה לעצמך.. אולי זה יחדד לך משהו

ב. אל תתייחס ל"הודענו לכולם", ולא תחשוב על עצמך כמחוייב "לעדכן על המצב" לכל העולם. 

תן זמן לעצמך עם עצמך בנחת - ואז תראה הלאה.

ג. אין דבר כזה, "אתמול בבוקר קמתי עם תחושת דחיפה מטורפת מהקב"ה ללכת ולהציע"...  כמובן הכל בהשגחה מה' - אבל מי אומר שזו "דחיפה מהקב"ה"?..  זו הרגשה שפתאום היתה לך. ואכן, עדיף לא לפעול לפי "דחיפות" כאלה, אלא להתיישב רגע ולראות האם התחושה אכן מעידה על כך שהגיע הזמן - אם כי זה לא נדיר שבאיזשהו שלב אנשים "מחליטים" בצורה כזו.

באמת הודעות מרגיעות, ונראה אפילו שמשהו קצת מתחיל להשתחרר בינינו אבל עדין..

אני מרגיש פושע ממש להמשיך איתה לחתונה כשאני לא יכול לחתום על המילים אני אוהב אותך. 

היא באמת בחורה מדהימה בעיניי, אם לא הכי מדהימה שפגשתי, שלא תבינו לא נכון, וזה הכי כואב כי אני לא יכול להצביע על סיבה למה אני לא אוהב אותה. הכי קרוב למה שאני יכול לחשוב זה הנקודה של התקשורת בינינו, כאילו היא לא נפתחה עד הסוף, יש בינינו עדיין הרגשה של זרות כזו שחוסמת אותנו מלהשתחרר לגמרי. 

לגבי הייעוץ זוגי שהצעתם, מישהו מכם מכיר יועץ או יועצת שאפשר לפנות אליו בימים האלו? אולי טלפונית אולי בזום? אני מוכן גם לשלם כמה כסף שצריך..אני באמת הייתי רוצה להמשיך איתה, כואב לי ממש שאני ככה פתאום מרגיש, זה קורע אותי מבפנים, אני לא מסוגל לדמיין את היום של ביטול האירוסין, זה יהיה נורא ואיום. 

אז זה הזמן להפתח. קח אותה לשיחה ותגיד לה שחשוב לך לחזק את הקשר איתה, להרגיש איתה בנח. אל תגיד לה שאתה חושב לבטל בינתיים אבל תנסה לפתוח אותה. אם הגעת למצב שהצעת לה להתחתן איתך כנראה שהיא מוצאת חן בעינייך. טבעי שיהיה פחדים. 

המון הצלחה!

לקח לי כמה שנים להיפתח לגמרי לבעלי

לא הכל קורה בבת אחת

זוגיות ובכלל הכל בחיים זה תהליך,זה היופי בזה

ובכלל כשאנחנו מחליטים משהו כ"כ גורלי על עצמינו בלבד,זה פתאום מכה בנו שאולי טעינו

וזה טבעי,זה בא להגן עלינו

אבל לא צריך לפחד, תן לזה זמן ותשתחרר, אל תתן לפחד לנהל אותך

תנהל אתה את הפחד

תן לזה שבוע שבועיים ותראה איך תרגיש

תודה רבה על כל התמיכה..

זה פשוט דיי קשה לתחזק קשר בשלט רחוק כזה, אין מגע, אין חיי משפחה, אז אני מפחד שלא בתקופה עד החתונה משהו יתמסמס לנו בין הידיים.

אבל תגידו זה לא שבתקופה בין האירוסין לחתונה הקשר אמור להיות הכי שמח ומאושר שיש? זה הגיוני שהקשר שלנו כזה על הילוך ראשון עכשיו?

ששנאו את התקופה הזו,כי היו כ"כ הרבה עליות וירידות שרק רצו שזה ייגמר כבר

בייחוד עכשיו ששבוע הבא מתחיל ספירת העומר וזה עוד עיכוב של 30 יום פלוס..

אני מרגיש שאני צריך 'לסחוב' את הקשר הזה עד החתונה..לא פשוט

בגלל כל המצב, אמרנו שעדיף להתחיל לברר את הנושא הזה אחרי פסח.

והלוואי שתהיה מתיחות, זה אומר לפחות שיש חיים בקשר, עדיף לי בהרבה מאשר הדעיכה הזאת שיש בינינו עכשיו. אפילו לא רבנו פעם אחת עם כמה הזוי שזה נשמע שאני מתלונן על זה. 

זה כל כך מתסכל אותי כי לא יודע להצביע על הנקודה.

אני אומר לכם היא באמת מושלמת נו חחח אתם תחשבו שאני מאוהב אבל זה הבאסה..אני לא.

היא חכמה, צדיקה, תורנית, יראת שמיים, בעלת ענווה, יפה כל כך, עוזרת כל הזמן לכולם, בקשר מדהים עם המשפחה שלה, היא רצינית, משקיעה בלימודים, עובדת בזמן שמתפנה לה ומתנדבת בשאר, קיצור..יכלה הזמן והמה לא יכלו.

אבל היצר הרע הזה, השטן, לא יודע מי, חסם אותי לגמרי, אני כאילו מת מפחד להגיע לחתונה כשאני לא שמח בה, אני לא רואה את עצמי עכשיו בוכה מהתרגשות בכסא כלה.

לא יודע תגידו שאני חי בהוליווד, בלה לה לנד, אבל זה באמת חשוב לי, אני רוצה לרגיש, רוצה לאהוב, וזה פשוט לא

מה זה אהבה?

נשמע סיוט!

רגע היו רגעים שכן הרגשת כלפיה? שכן רצית להגיד אני אוהב אותך? היו רגעים של פתיחות רגשית מצידך במהלך הקשר???

(אם תרצה בפרטי, בשמחה)

ומה זו אהבה? לא יודע לא נכנס עכשיו לעניינים פילוסופים, זה פשוט רגש של רצון להיות קרוב, התרגשות, לשמוח בשני.

אבל אני מרגיש שאני חייב לעדכן אתכם חברים, ברוך ה' אנשים טובים מכאן עזרו לי, עודדו, תמכו, הרגיעו, והרבה בכיות ותפילות לקב"ה, אני מרגיש שמשהו קצת מתחיל להשתחרר גם מבחינתי וגם מבחינתה.

אני עדיין לא חי באשליה שזהו, התגברנו על זה וברור שנתחתן, אני תמיד מרגיש תלוי בקב"ה, יודע שבכל יום הוא יכול לקחת ממני את זה, אני באמת מצד עצמי לא הייתי מסוגל ורק בזכות הכוחות שהוא נותן לי אני מרגיש שכן.

אז תמשיכו להתפלל עלינו, אני מתכוון ברצינות ממש, אפילו שאתם אולי לא מכירים אותנו, אבל פרק תהילים אחד זה כל מה שאני צריך מכם. [אפילו אל תתפללו עלינו אישית, תתפללו בכללי על כל מי שצריך זיווג ותכוונו שבעיות כאלה ייפתרו]

מי שחווה רגש יודע למה לחכות ולצפות. אבל לפעמים באמת זה בא והולך.

והלוואי בעז"ה שיהיה לכם רק טוב ותגיעו לבהירות!!! 

עלו והצליחו

כי סורי. זה לא. 

לא מדובר על מצב שבו הכל היה תקין ופתאום יש רגליים קרות, שזה באמת טבעי. 

מדובר כאן על חוסר רגש בקשר, שזה חלק מהותי מקשר.

בעיני, אירוסין בלי רגש זה לא המצב טבעי וזה כן דורש בירור.

אבל בירור וייעוץ מקצועי ולא על גבי הפורום. 

המון בהצלחה, מתפללת!

ממש טוב. לא יודעת מה התשובה להתלבטויותיך- רק מעלה נקודה חשובה, שלפני החתונה עם שמירת הנגיעה הרגש לא מתעורר עד הסוף וזה נורמלי.

ששומרים נגיעה ויש משיכה חזקה ורגש אז מאוד קשה לא לשמור....

בעקבות לחץ.. אבל שמירת נגיעה לא אמורה לכבות את זה. הפוך... 

פעמים היא נותנת תחושה שאולי האהבה לא מספיק עמוקה או מלאה, ואחרי החתונה נראה שיש עוד יותר עומק ברגש.

השלב הזה שאתה נמצא בו זה שלב בריא, וטוב שהוא קורה, שלב שגם אני עברתי (אמנם בחויה פחות עוצמתית כמו שאתה מתאר, אבל כל אחד והסיפור שלו...) ההרגשה הזאת שכיף וצחוקים ואנחנו באותו ראש בהמון דברים אבל מפחיד שזה אולי יגמר עוד מעט ונראה שבסוף מרגישים שרוצים משהו מעבר ולא מבינים מה באמת חסר...
ואז צריכים להעמיק את הקשר ולהתחיל להיות פשוטים, איך להיות פשוטים זה דוקא להעמיק? בקשר זוגי יש הרבה רבדים,  אחד הרבדים המשמעותיים של הקשר הזוגי הוא חברות. ("רעים אהובים"- קודם רעים...) חברות על כל מה שזה אומר. לעוף ביחד בדיבורים גבוהים על אידיאלים ומחשבות בחיים ועל העתיד זה חשוב, קריטי וכיף, לעשות יחד צחוקים זה מצויין, לשתף בעבר שלנו זה גם כן חלק שאי אפשר לותר עליו, אבל מה שאני מדבר עליו זה לחיות יחד את ההווה שלנו, לשתף זה את זו בחיים שאנחנו חווים עכשיו, בדברים הקטנים והפשוטים, לאסוף במשך היום חוויות, מחשבות ותחושות כדי לשתף אותה בהם בסוף היום, להתקשר אליה (גם באמצע היום) באמת כדי להתעניין ולשמוע איך הולך בעבודה/לימודים/בבית. להתעניין בפרטים הקטנים, בתחושות שבבין לבין, של החיים הנורמלים והאפורים. ולעזור ולהיעזר זה בזה. להתייעץ, לדאוג לה באמת, לחשוב איך אפשר לשמח ולעשות טוב, בהודעה קטנה, בהתענינות, באיחול פשוט לקראת מבחן או משימה אחרת. דוקא בדברים הקטנים של היומיום בלי רומנטיקה גדולה...

כשאני משתף מישהו בחיים שלי אנחנו נהיים שותפים. והשותפות הזאת זה חברות וזה דבר מדהים שבונים אותו כל החיים.

וזה חשוב וקריטי לפתח את השלב הזה, ודוקא עכשיו כשעוד אי אפשר לבטא את האהבה כבעל ואישה זה הזמן לפתח את הדבר הזה. 

אני חושב שהתקופה הזאת של האירוסין זה הזמן להיות חברים!

מקוה שהועלתי. בהצלחה אחי!

ב"ה

בשעות הפנאי אני גם מדריך חתנים יקרים צדיקים ומתוקים.

אצל חלק גדול מהם, לאחר שיש התקדמות בקשר, ועוברים מתקופה של כייף גדול ונעימות ביחד, והרגשה שרואים את כל הטוב והמדהים בבת הזוג, והיא הכי טובה בעולם והכי רוצים להיות איתה ביחד לאורך ימים ושנים. (אולי זה גם אצל בנות. אבל אני מכיר את הצד של הבחורים..). בכל מקרה, כשמגיעים לשלב של מחשבה רצינית על חתונה, לפני אירוסין והרבה הרבה פעמים אחרי האירוסין ולפעמים ממש לפני החתונה, פתאום כל הפחדים עולים.

יש כל מיני סיבות. סיבה אחת משמעותית- דווקא השוני שביניכם, הוא שגרם מראש ל"התאהבות". להרגשה המדהימה שהיא מרחיבה אותי, משלימה אותי במקומות שיש בה ואינם בי. דווקא זה שהיא מסתכלת אחרת על המציאות, יש לה כוחות ורצונות אחרים, זה היה הכי מדהים. כי בכלל למה להתחתן אם היא בדיוק כמוני? מה נרוויח שנינו מזה? אבל כעת, אותה הנקודה שאהבנו, שאנחנו באמת שונים, היא זו שהכי גורמת לפחד כשחושבים ל"מסד" את הקשר. כי אנחנו שונים. באמת באמת שונים. אולי יהיה לי קשה עם זה? איך אצליח להתמודד עם זה?? יחד עם כל הפחד מלקיחת התחייבות כזו ענקית כלפי מישהי לתקופה הכי ארוכה בע"ה, אז כל הפחד גורם ללחץ גדול, ולזה שמטשטש את האהבה שהייתה ואת כל היתרונות הגדולים שראית בה מלכתחילה ובגללם רצית אותה לבת זוג..

ככל שהלחץ עולה, הספקות עולים. ולפעמים הספקות עוברים בצורה לא נכונה גם לבת הזוג, שמצידה קצת מאבדת ביטחון וזה עלול להביא לתגובה של התגוננות וספק מצידה גם כן וחוזר חלילה.

אבל אני אופטימי. למה? כי כמעט תמיד, אחר החתונה זה נעלם. נפחדים עוזבים, רואים וחשים את הטוב ביחד, ומילא הספקות של ההחלטה עוזבים, וחוזרים לכל הטוב שקיים, שמתעורר כשלא עוסקים בפחדים.

השאלות שאני שואל חתן שמגיע בספקות ותחושות כמו שתיארת- 

1. חשבת הרבה לפני שהצעת נישואין? 

2. הכלה המיועדת בעלת מידות טובות ויראת שמים?

3. יש לכם "כימיה" ביניכם? נעים לכם לשהות/לדבר יחד?

4. התייעצת עם אנשים חכמים/הורים/רבנים קרובים שרוצים בטובתך לפני קבלת ההחלטה?

5. התפללת לה' מעומק לב שיסייע להחלטה נכונה?

אם התשובה חיובית לשאלות, ונראה ממה שכתבת שכך המציאות אצלך, אז נראה לי שהספקות טבעיים ובמקום, ומראות שאתה מבין (קצת) את משמעות החלטתכם, ואין לך ממה לחשוש וה' ישלח לכם ברכה ושמחה עד בלי די בע"ה.

כמובן, אין זה תחליף לייעוץ אישי עם הורים/אנשי מקצוע וכו'..

בהצלחה!!

עם כל שאלה שכתבת שם היה לי "כן" יותר מתרגש..ברוך ה' ברוך ה' אני חושב שאנחנו שם.

זה באמת הכל הקב"ה, צריך לחיות את זה שהוא באמת מקשיב לנו, לכל אחד מאתנו, התפללתי ונעניתי, אני מרגיש את זה בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי, מבלי ח"ו להוריד כקליפת השום מהעזרה שאנשים כמוך, וכמו כל הפורום הזה, עזרו ותמכו עודדו ונתנו עצות להתמודדות ופתרון.

שימחת אותי מאוד עם התגובה הזאת, תודה רבה! ועם כל זה אני מבקש להמשיך ולהתפלל, עדיין שום דבר לא בטוח, ויש עוד כל כך הרבה רווקים ורווקות שנמצאים במשברים וקשיים והתלבטויות, נתפלל עליהם מעומק הלב שיצאו מאפילה לאור גדול במהרה בעזרת ה'!

קצת אור בתוך כל החושך הזה..

אחינו כל בית ישראל, בני איש אחד נחנו 3>

תודה רבה ובעזרת ה' שבאמת נצליח..אסור לתת לגאווה לחלחל ולתת לנו הרגשה שאנחנו מסוגלים לבד, הכל מאתו יתברך, "כי ממך הכל ומידך נתנו לך"!

לא בא לי שבטעות היא תדע על זה..זה יכול שוב לעורר חששות וספקות ודברים עלולים להחסם ח"ו

כנראה,רגעי נפילה

וזה נורמלי

תזכור את הרגעים השמחים הללו

בהצלחה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥