התייעצותאנייי12
איך אני יכולה לגרום לילדה לישון לבד ושלא אצטרך להיות איתה כל הזמן ולשמוע אותה בוכה?

אני איתה כ10 דקות יושבת אומרת לילה טוב הולכת..

פתאום היא קוראת לי..
הולכת נשיקה חיבוק לילה טוב שוכבת..
וחוזר חלילה .

מה אפשר לעשות?
'שבוע טובחגהבגה
לסבול תקופה קצרה.
לפני השינה לומר לה- את הולכת לישון ואמא פה, אבל לא באה יו ר.
לילה טוב נשיקה, ולא לגשת ו יהי מה. הכל בסדר איתה ,היא מנסה גבולות. תהיי עקבית ועיקשת, פעם ו פעמיים והיא תבין.
בהצלחה!
תודה רבהאנייי12
אעדכן מה קורה
בהצלחהחגהבגה
זה לא פשוט בכלל.
אבל זו הדרך הכי קצרה, בכי בריאה, הכי יעילה. כי זה מה שהיא מחפשת, כך נשמע גבול ברור וחד
היא ממש בוכהאנייי12
סו הבעיה מה עושים עם הבכי הזו
אטמי אוזנייםחגהבגה
את חייבת להכניס לעצמך שלא חסר לה כלום, והיא צריכה לישון.
וזה יהיה יו ר טוב בשבילה להירדם לבד
יש לה אבאאנייי12
שמפיל את כל האחריות עלי
מצויין, לא יבלבל אותלחגהבגה
תהיי נחושה בדרך שלך.
אני יושבת לידהאנייי12
לכולם פה נמאס לשמוע אותה בוכה ..
ואת התסכול שלי אפחד לא יודע .
את הדמעות שלי, את הכאב שלי..

כולם חושבים עליה
ומה איתי?!
והוא עוד רוצה הרבה ילדים
מי שנמאס לו לשמוע אותה בוכהחגהבגה
שיביא פיתרון אחר ויממש אותו! אין דבר כזה!
פעם אחת יסבלו, פעמיים אבל זה לטווח הארוך.
אל תוותרי, באמת.. מנסיון
אטמי אוזניים??!כי לעולם חסדו
לדעתי ממש לא...
כמובן שכל אחת תעשה מה שנראה לה לנכון, אבל להשאיר אותה לבכות ולהתעלם לא נשמע לי פתרון טוב
כמובן שזה מטאפורה.חגהבגה
היא לא בת חודש, שכל בכי הוא צורך.
היא יודעת לדבר. והיא חכמה, ורוצה תשומת לב ובודקת גבולות. אז היא רוצה לראות כמה אמא שלה מסוגלת. כל הילדים ככה, זה לא מרוע.
זו מטאפורה ,לא באמת לשים אטמי אוזניים, הכוונה שלדעתי זה לא בכי שצריך להתרגש ממנו.
זו הדרך הכי מהירה ללמד ילדים להירדם לבד. לדעתי זה הזוי להרדים ילדים בגיל כזה, מופרך לגמרי. השתעבדות, זה לא אמור להיות ככה והדרך בכלל לא קשה, פשוט צריך לשנוץ תפיסה.
כמו שלנו מותר לבכות כשקשה, גם להם מותר לבכות. במיוחד כשהם עוברים את הגבול שיבינו שזה- לא.
איך את יודעת בוודאות שזה "סתם" ולא צורך אמיתי?!יעל מהדרום
איזה צורך למשל?חגהבגה
אם היא שבעה, נקיה, רגועה, אמא שלה ישבה איתה. שרה, דיברה, סיפרה סיפור, איזה צורך?
נפשי? עצובה/ מפחדת ממשהו/ וכדומהיעל מהדרום
לק"י

לנו כמבוגרים יש רק צרכים פיזיים?
לכן אני אומרתחגהבגה
בואי נחשוב, מה יכול להיות?
באמת, לא בהתרסה.. את לא יכולה להשוות למבוגרים, הם עוברים דברים שונים לחלוטין.
גם אם יש צורך נפשי לדעתי לשבת שעות להרדים ילדה זו לא דרך.
שעות זה באמת קשהיעל מהדרום
לק"י

אבל אני בעד לחפש דרך אחרת, ולא שהיא תבכה עד שתירדם.

בעיקר שהם כרגע לא בבית, ואולי זה מקשה עליה או משהו.

אולי כואבת לה האוזן? לדוגמאפיג'מה
הבת שלי בת שנתיים, לא לגמרי יודעת לבטא את עצמה איפה כואב לה, ואיך היא מרגישה.. מנסים, משתדלים, אבל להניח שאם היא בוכה זה כדי לבדוק גבולות, בלי להכיר את הילדה נשמע לי פחות נכון
זה נשמע כאילו הבנת ממניחגהבגה
שאני אומרת- על כל בכי, הורים תתעלמו, ילדים הם רק בודקי גבולות.
לא. פה, במקרה הספציפי הזה.
כשכואבת האוזן צורחים כאבי תופת בלי קשר אם אמא לידה או לא.
אלרי כל מה שהיא תיארה, זה שרשור שלישי או רביעי שהפותחת מדברת על תופעה ארוכת טווח שהילדה שיבשה או השתבשה לה צורת השינה והיא התרגשלה שאפשר גם אחרת, ובדרך הזו היא מקבלת תשומת לב.
בעיקרון את צודקתפיג'מה
אבל אני יכולה להגיד שהבת שלי הייתה נודניקית על במשך חודש בעיניי שינה, בלי צרחות מטורפות, עד שלקחתי לרופאה ואמרתי לה - אני לא יודעת, אבל משו לא ברור מציק לה, תבדקי מה! קיצר, דלקת אוזניים ב2 האוזניים. שוב - בלי צרחות אימים.
אני אקח אותהאנייי12
בערב, רציתי יום שישי לקחת אותה אבל בעלי אמר לא צריך לא צריך אין לה כלום .
זה ממש לא הזויאורי8
אני מרדימה גם ילדה בכיתה ב'. הזוי בעיני לתת לילדה בת שנתיים להרדם מתוך בכי .
זה מה שעשיתי עם כל ילדי, יש לי כבר גדולים, וב"ה אין להם קשיי הרדמות, יכולים להרדם גם במרחק עשרות קילומטרים ממני...
זה לא להירדם מתוך בכי כל לילהחגהבגה
זה להבין מאיזה מקום זה קורה.
פה הסיטואציה מורכבת- הם בבי. של הסבא והסבתא והפותחת תיארה מצב שלא היה שפתאום התחיל.
אבל מצד שני היא מתארת רגשות של אומללות, של ייאוש, למה זה לגיטימי שאמא תגדל את הילדה שלה מתוך מקום של ייאוש ואומללות?
שוב, אם זה היה עוזר, ניחא. אבל זה לא עוזר גם.
כל אמא מרגישה את הילד שלה ואת עצמה הכי טוב. הייתי אומרת תעשו מה שטוב לכן, מצד שני היה פה לא מזמן כבר שרשור עם ילדה שנרדמה רק ע"י מריטת שערות מהראש של אמא שלה...
בת כמה היא? ואיך היא רגילה להירדם?יעל מהדרום
היא בת 2.4אנייי12
הייתה רגילה להירדם ממש לבד!
לילה טוב, נשיקה וחיבוק וזהו.
כבר תקופה שהיא עושה לנו צרות בהרדמה ובלילה בפרט .

אני מיואשת כבר
לא חושבת שהייתי משאירה אותה לבכותיעל מהדרום
לק"י

יש לי ילדה בגיל הזה בערך.
ואני שוכבת לידה כדי להרדים אותה (היא ישנה במיטה רגילה, כך שהיא גם יוצאת לטייל לפעמים).
אם את יושבת לידה- כמה זמן לוקח לה להירדם? והאם היא בוכה?
לא נרדמת כבראנייי12
שלוש שעות כמעט
שום דבר לא עוזר
מממ...בעיהיעל מהדרום
לק"י

היא בטוח עייפה?
מאוד עייפהאנייי12
היא ישנה צהריים?אמאשוני
כן.. אבל לא הרבהאנייי12
בדרך כלל היא לא ישנה
אם היא ישנה צהריםסיה
ואת כבר שלוש שעות משכיבה אותה זה אומר משבע בערב. זה מאוד מוקדם!!! זה לפי שעון חורף בכלל שש
וילדים בגיל הזה בין שנתים לשלוש אצלי הולכים לישון בתשע! ילדים יותר גדולים מהם כבר ישנים והם עדין ערים.
יש את הגיל הזה של השנה לפני גן עירוני שברגע שיושנים בצהרים שזה שינה מיותרת אז בלילה הולכים לישון מאוחר וזה עובר
תראי שנה הבאה היא תהיה בגן עיריה היא תרדם בשבע כי אין שנת צהרים
כרגע פשוט תתני לה להיסתובב!! תמשיכי את חייך ותתני לה לשחק לא לנסות בכלל להשכיב בשבע בערב
ממש לא בטוחושוב אתכם
שלי בן שנתיים וחודש, גם אם ישן שעתיים בצהריים ב7 וחצי גג הוא גמור. ואם משכיבים אותו יותר מאוחר זה כבר מפספס את חלון השינה והרבה יותר קשה לו להירדם.
זה מאוד תלוי ילד.

בגדול - (אומרת מה ששמעתי מיועצת שינה) בגיל שנתיים עדיין צריך שנת צהריים של שעה-שעתיים.
אם ישן שעה, אז אחרי 5 שעות של עירות צריך להשכיב ללילה.
ואם ישן שעתיים, אז אחרי 6 שעות.
אבל שוב, זה משתנה.
לך כנראה יש ילדים שזקוקים לפחות שינה, לי יש ילד שזקוק ליותר.
צריך הקשבה לילד כדי לראות את סימני העייפות שלו ולפי זה לפעול.
בכל מקרה זה שילד לא נרדם לא אומר שהוא לא עייף, הרבה פעמים בדיוק להפך, הוא גמור.
שלי גם בן שנתיים וחודשאורי8
הוא לא מחזיק מעמד בלי שנת צהריים. אבל היא גורמת לו לכך שהוא הולך לישון מאוחר, כשהייתי בסיטואציה הזו והיו לי רק קטנים זה היה קשה. כרגע גם ככה הגדולים ערים, ועכשיו כולם בבית , אז בכלל בלאגן, אני לא נלחמת בזה , משכיבה אותו לישון מאוחר, אצלי הוא עדיין נרדם בהנקה... לא עולה על דעתי לנסות להרדים אותו לבד, גם אחיו בן החמש ואחותו בת השבע וחצי אוהבים שיושבים לידם כשהם נרדמים.
אצלינו להפך,ושוב אתכם
אם מוותרים על שנת הצהריים הוא רק נעשה עצבני יותר וקשה לו יותר להירדם גם בערב..
לגבי אופן ההשכבה, לא התייחסתי לזה..
אולי משהו מציק לה?נקודה טובה
כשאת לידה היא נרגעת ורק כשאת הולכת היא בוכה?
בדיוק ככהאנייי12
וואינקודה טובה
אז לכל זה בטח גם נורא מתסכל, כי כולם רוצים שתהיי בחדר כי כך היא נרגעת ולא רוצים לשמוע אותה בוכה ולך כבר נמאס... חיבוק!!

אני אישית הייתי מנסה לעשות איתה בינתיים משהו אחר (בחושך אולי לדבר או לספר סיפור..) ולא להכריח אותה לישון, כי זה פשוט לא עובד (אאכ בסוף היא תרדם מתוך בכי ויאוש..) הייתי מנסה אחרי רבע שעה שוב..

היא ככה כל לילה?
מה יקרה אם היא תירדם מתוך בכי וייאןש?חגהבגה
מחר היא תלמד שאפשר לדרוש מאמא ספרים, ומחרתיים שאפשר לומר לאמא שהיא רעבה ועוד שבוע תצרח ולא תירגע כי תרצה לשבת בסלון...
מה, לתת לה לבכות? הילדה רוצה סלון!
כרגעאנייי12
אנחנו אצל ההורים שלו ונמאס להם לשמוע את הבכי שלה

מרגישה אמא רעה
את אמא מדהימה,חגהבגה
תראי איך שאת מסורה וגומרת את עצמך בשבילה!
אולי השינוי באווירה גורם לה לדרוש ככה יחס ותשמת לב.. קשה מאוד מאוד מאוד!
רוב הילדים מתקשים להרדם מחוץ לביתoo
אחלה, יש לך את כל הפריווילגיה לעשות את זהנקודה טובה
לי זה לא מתאים. מרגיש לי דיקטטורי מידי..אמרתי מה אני אישית הייתי עושה, אני אישית הייתי מנסה לגרום לה לישון בלי צורך להגיע לכדי יאוש ובכי, אבל עדיין באסרטיביות.
אולי זה משתנה בין ילדים.
כל אחת תעשה כראות עיניה. לא כתבתי לה מה לעשות.
אני יכולה לדבר בתור הילדה. הרדימו אותי גם כשהייתי בת 6...כי לעולם חסדו
לפעמים יש חלומות רעים, לפעמים צריכים עוד קצת את אמא ואבא, את הביטחון.
היא ממש פיצית!
חלומות רעים זה מתוך שינה זה משהו אחרחגהבגה
וזו בדיוק דוגמא מעולה התרגלת למשהו, אז את חשה שאת צריכה. ואם היית בלי זה, היית חשה שאת לא צריכה..
ומה עם ילד מרגישה ביטחון בלמצוץ אצבע עד גיל 10?
או מוצץ עד גיל 6?
יש כאן אמהות מנוסות ממני שכתבו אותו דבר.כי לעולם חסדו
מבינה שהגישה שלך שונה. זכותך...
חס ושלום לא באתי לצאת פה נגד אף אחת ואף גישהחגהבגה
כל אמא יודעת מה הכי טוב לילד שלה ו מרגישה אותו וברוך ה' ילדים גדלים מאושרים, שמחים ובריאים בגוף ובנפש, גם אם זה לא בגישה שאני מייצגת. באתי לנסות להאיר ותהעיר שזה לא כזה מפחיד ונורא כמו שזה נשמע, וזה כן אופציה, הרבה מאוד פעמים יעילה, גם לאורך זמן אבל שוב, נפש של אמא יודעת הכי טוב...
גם שלי לאחרונה "רוצה סלון"תפוחים ותמרים
בא לי בטוב שהיא השתבשה עם השינה.... 🤣 כי שאר החיים מתוקתקים אש.

אבל-
פשוט לא מסוגלת להרדים מתוך בכי. בעלי כן. אני לא. כל ערב ויכוח- כל ערב אני נכנסת/יוצאת/מוציאה/מה שצריך.

פעם 1 נכנעתי לו. היא בכתה הרבה זמן. ואחרי המוןןן זמן של שקט הוא נכנס ו....
מצא אותה ערומה לגמרי במיטה!
חח גדולאורוש3
חחחח גדול!אנייי12
אצלי בעלי לא יודע ממש להתמודד איתה כנראה
האמת שלא הבנתי איפה הבעיהיראת גאולה
היא קוראת לך, נשיקה חיבוק לילה טוב נשכבת.
את יוצאת
ואחרי כמה דקות היא קוראת לך שוב -
אם את ניגשת שוב, ושוב, ושוב - היא תישן בסוף, לא?

את יכולה להרגיל אותה שאת מגיעה רק אחרי כמה דקות ולא מיד כשהיא קוראת. וככה לצמצם את מספר הפעמים שהיא קוראת לך.
זה ככהאנייי12
כבר כמה שעות טובות!
היא ממש עיפה ולא נרדמת..
כבר קשה לי ממש
אולי השתבשואמא וגם
לה קצת השעות משבת שעון קיץ וכו?
אהה אויש. זה באמת סיוט שהיא לא נרדמתיראת גאולה
כל לילה זה ככה?
ואם לא תשכיבי אותה בצהריים לישון בכלל? אין שינוי?
אין שינויאנייי12
כל פעם זה ככה אני כבר על סף יאוש
כנראה יש לה חרדת נטישהמצפה להריון.
כשאת משכיבה אותה, תהיי סבלנית כנראה היא גם מרגישה את הלחץ שלך ושאת לא רגועה
תקריאי סיפור בנחת ותשבי איתה עד שהיא נרדמת.

זה קשה ככהאנייי12
אני לא יכולה לזוז ממנה..
ויש עוד אחת קטנה גם שזקוקה ליחס
אז איפה בעלך??מצפה להריון.
נשמע שאת גם קורסת נפשית
שומעים מההודעות שממש קשה לך ושאת לבד
תגידי לבעלך לתת יד בהשכבות
היא לא רוצה שהוא יהיה איתהאנייי12
רוצה רק אותי
מוזר שלא רוצה אותומצפה להריון.
היא פשוט לא רוצהאנייי12
קוראת רק לי, בוכה שלא רואה אותי..
אני כבר הרוסה מזה
ממש לא מוזר....לא מכירה ילדים שדבק לאמא שלהם?!יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי יש קטעים כאלה.
וזה לא כי הם לא אוהבים את אבא שלהם.....
אני מכירה. וזה בד"כ ילדיםיערת דבש

שהתרגלו שאמא בעיקר מטפלת בהם.

 

ילדים שהאבא שותף ומטפל פעיל בילדים מינקות,

רוחץ מחתל מלביש מרגיע משחק שומר עליהם לבד מגיל קטנטן וכו'

ושהאמא משחררת שם באמת..

אז לרוב יהיו רגילים וירגעו גם מנוכחות אבא שלהם.

 

וגם אם ילד מעדיף את אמא,

אמא כבר נשה כמה פעמים והיא עיפה\מותשת

ועכשיו יש את אבא. מי שלא מרוצה-בעיה שלו.

אבא חשוב וקשור לילדים לא פחות מאמא.

 

זה ענין של גישה והילדים קולטים את זה מצוין.

הגבתי לגבי זה ש"מוזר שהם לא רוצים אותו"יעל מהדרום
לק"י

יש פעמים שאני בהחלט אגיד לילדים שעכשיו אבא איתם וזה מה יש.
את הקטנהאנייי12
בת ה9 חודשים התחיל לקלח..
ומאכיל יותר מזה הוא מפחד
גם להרדים אותה הוא לא יודע
והגדולה הייתה קשורה מאוד אליו.. ועכשיו לא יודעת מה קרה
ממש לא נכוןרעותוש10
הרבה פעמים הם נדבקים לאמא בשלב בזה של ההשכבה או מתי שצריך אסרטיביות כי אמא יותר רכה ופחות אסרטיבית והם מנצלים את זה...

ככה זה לפחות אצלי ובעלי חותך מאוד בקלות והם נרדמים בצ'יק, הוא לא קונה ולא מתרגש מההצגות ומהדמעות אז זה עובד
זה בדיוק מה שאני אומרתחגהבגה
אבל שלא יאכלו אותי על זה שפעם אחת אני נותנת להם לבכות שיבינו שאין מקום להקרצץ.
וואי נשמע סיוטרינת 29
יש מצב להפסיק לה את השנ"צ לגמרי?
אם כן- היא תרדם מהר יותר. תשבי לידה וכל שלושה ימים תזיזי את הכסא חצי מטר אחורה. הכל בנעימות ובלי להתעצבן כי זה כמו חבל שאם את מושכת אחורה גם היא תמשוך אחורה.
לדעתי זה טעות להשאיר ילדה בוכה בחדר שעות ואם אתם אצל ההורים ומפריע להם הבכי זה בכלל חוצפה.
אנסה שובאנייי12
ניסיתי זה לא ממש צלח
גם בלי שנצ היא ככה ..
בבית היא קולטת שאני לא נגשת כל דקה אז היא לא דורשת
להישאר איתה עד שתרדםאורי8
אני יכולה לומר מה אני עושה, אני לא מסוגלת לתת לילד קטן לבכות לפני השינה ולהרדם מתוך בכי. ניסיתי עם הגדולה והחלטתי שהשיטה הזו לא בשבילי. אני יושבת ליד הילדים עד שהם נרדמים גם בכיתה ב'.
בינתיים אני נחה או גולשת בפלאפון, או שבעלי עושה את זה ולומד תוך כדי . אני חושבת שאם זה הצורך של הילד , להרדם עם הבטחון שההורה לידו, אפשר לעמוד בזה, כן זה לוקח זמן, לא שמים במיטה והולכים, וב"ה יש לנו כמה ילדים שעדיין רוצים אותנו לפני השינה, ולא כולם נרדמים באותו חדר. זה מה שאני עושה. ככה הרדמתי את כולם, מבטיחה לך שיש שלב שלא ירצו שתרדימי אותם, זה שהם לא יודעים להרדם לבד לא פוגע בחינוך שלהם . לפעמים זה לא נח, אבל אם מנצלים את הזמן או נחים לפני המשך הערב , זה לא נורא.
לגמרי, אני עד היום יושבת להרדים אותםמצפה להריון.
ויש לי ילדה בת 8
יש ילדים שמאוד קשה להם להפרד מהיום , הלילה מפחיד אותם בקטע שלישון זה חוסר שליטה על הגוף , וזה לא עניין של גבולות,
הצורך בהורה שירדים, זה באמת מתוך בטחון שיש מישהו שעוזר להרדם, וממש כדאי להרדים בנחת ולא בכעס כי זה לא יגמר
עכשיו ראיתי שכתבת שלוקח לה 3 שעות להרדםאורי8
כמה אפשרויות שחשבתי עליהן:1. לותר לגמרי על שנת צהריים, אצלי בגיל הזה כשישנים צהריים במעון לא נרדמים לפני 22:00. ואם ישנה בצהריים, לא לנסות להרדים אותה מוקדם, לקחת אותה לישון מאוחר יותר.
2. אולי היא במתח, מתי תלכי, כי היא יודעת שתצאי, אולי אם היא תבין שאת נשארת עד שתרדם, היא תהיה רגועה ותוכל להרדם, בזמן שאת איתה, פשוט להיות שם, לא לדבר איתה, להתעסק בעיסוקייך, לידה, אצלי זה זמן הפלאפון.
שאני איתהאנייי12
אני בכלל לא מסתכלת עליה, לא יוצרת איתה קשר עדין.
היא הייתה נרדמת לבד מגיל קטן ממש
רק בתקופה האחרונה היא נהייתה ככה.
בגלל זה אני לא מכירה את זה
איזה כיף שכתבת את זה!בארץ אהבתי
אני ממש בגישה שלך, אבל תמיד תהיתי מתי זה עוד נורמלי ומתי זה כבר מוגזם.
הגדולה שלי בכיתה א', ועדיין רוצה שאני אשאר לידה עד שתירדם. התחלנו לאחרונה להתלבט האם זה עוד סביר או שכבר צריך לעזור לה לעבור שלב וללמוד להירדם לבד. אז ממש תודה שכתבת שגם אצלך זה ככה, זה ממש מרגיע...
רק אומרת שאת אימא טובה ולא אשמה בכלוםעמקאביב
מנסה כמה רעיונות
אולי בכל זאת משהו מפריע לה, חם, קר, פוחדת מחושך, תולעים, שיניים,אוזניים, גירוי עור..
זזו לה שעות, יש ילדים שנורר חשוב להם דווקא שעה שלהם, שעון ביולוגי, אחרת הכל מתבלבל להם.
אווירה בבית, בחדר, שיש אווירה רגועה, אווירה של ערב, יש ילדים שקשה להם להירדם לא במיטה שלהם.
אולי היא לא מרגישה בטוח בבית לא שלה.
בנוסף, זו תקופה קשה מאוד מאוד אבל היא תעבור. לא צריך להשליך מזה דברים כמו שכתבו פה שאם מוותרת בגיל שנתיים אז תצטרכו לוותר עד גיל עשרים וכל הסמכות הורית שלך הלכה וכו'..., זה פשוט לא נכון.
את יכולה לנסות להיות אסרטיבית אבל לפעמים זה עובד ולפעמים לא, יכול להיות שהיא תבכה יומיים ותעברו את זה אבל יכול להיות שזה יימשך במשך חודשיים, מכירה גם מקרה כזה,
סיבוב בחוץ גם יכול לעזור להירדם, לא להדליק סרטים בערב, ארוחת ערב טובה ...
ובקשר לאמירות של בעלך אל תשימי לב, אם הוא כזה חכם שישכיב בעצמו.
שהיא בביתאנייי12
החדר שלה מנוטרל מדברים שיכולים לגרום לה להתעוררות.
אור מעומעם וחדר חשוך ושקט
זה אפשרי1234אנונימי
להשתדל שתישארו יותר בבית?

כשאנחנו ניסינו ללמד את הבן שלנו לישון, השתדלנו כמה שיותר להיות בבית. שילמד לישון במקום בטוח ומוכר

כשהיינו אצל ההורים היה ממש קשה ללמד אותו, הלחץ שהוא בוכה ומפריע. זה קשה

אני זוכרת שכתבת שהייתה שבת שבעלך לא היה, ומאז היא בוכה הרבה וקשה לה להירדם אצל סבא וסבתא. אז אולי בשבילה צריך להמעיט בזה אם זה אפשרי...
^^ לחזור הביתה. פשוט. ילדים כשלא בבית שלהם יותר מתקשים להרדםיערת דבש

ילדיי בד"כ נרדמים מאוד יפה

תמיד בשבת\חג אצל הורים לוקח להם זמן 

 

אמא שלי גם מספרת שהזמנים היחידים שהילדים עשו בעיות בהרדמה

היתה כשהתארחו מחוץ לבית.

 

נראה לי 

שהשהות שם משפיעה גם עלייך לא טוב

הלחץ הזה שהם לא מסוגלים לשמוע את הבכי שלה

וגם -הלחץ והבדידות שתא מרגישה, כי נשמע שבעלך בכלל לא פונקציה תומכת בגידול הילדים

וחבל מאוד שכך.

 

לדעתי כדאי לערוך שיחה טובה שבה תסבירי לו את כל זה

ושהמצב ככה לא יכול להמשך+

שעד שאין שינוי אין מה לדבר על עוד ילדים בשום אופן.

וכמובן-לחזור הביתה. לא בריא להתארח אצל הורים כ"כ הרבה זמן.

 

בהצלחה!

בקטע הזהאנייי12
באמת הורדנו הליכות אליהם, פעם בגג פעמיים בשבוע אם שבת אנחנו לא שם, אם שבת אנחנו שם אז פעם נוספת וזהו ..
זה המון. וזה בכלל ממש ממש אסור כרגעאורוש3
לא הבנתייערת דבש

בכלל כתבת שאתם כרגע אצלם? לא?!

 

והתדירות שכתבת-זה די הרבה. למה חייבים להיות כל שבוע אצל ההורים?

ועכשיו בכלל כל זה אסור לגמרי.

כל משפחה צריכה להשאר בביתה.

תראי1234אנונימי
זה באמת תלוי בכם.

פעם פעמיים בשבוע זה הרבה, כי זה אומר שילדה אין רצף של שינה בבית כדי שהיא תוכל להתרגל. צריך שבוע שבועיים שבו היא ישנה רק בבית, כדי שהיא תוכל להתרגל.
אוקייאנייי12
אצם גרים אצל ההורים של בעלך עכשיו?חגהבגה
בגלל החגאנייי12
והמצב אנחנו פה ..
אבל לא גרים פה
לא הבנתי, למה אתם שם?רינת 29
בגלל המצב דווקא צריך להתרחק מההורים, לא?
לפעמים ההורים עוזרים להעסיק את הילדים אבל זה גורם למתח בין בני הזוג ולשיבוש השגרה של הילדים שדווקא עדיף להיות בבית וזהו.
אצלי זה ההפךאנייי12
הם נורא ביקשו שנבוא שלא יהיו לבד
הם ביקשו אז תגידי להם שיעזרו לךסיה
לא יתכן שאת באה בשבילהם והם יתנו לך הרגשה שהילדה בוכה
אבל הם אוכלוסיה בסיכון.רינת 29

 

כל המבוגרים לבד, זה שומר על החיים שלהם.

ההנחיות היו מאד ברורות ונשמע שזה יהיה הכי טוב לכולם מעוד סיבות: הילדה צריכה שיגרה, הם צריכים שקט ואתם צריכים פרטיות. (אנחנו גם מאלה שמתנחלים אצל ההורים לכל הפסח ולכמה שבועות בקיץ אבל עכשיו זה לא הזמן)

כמובן שהכל1234אנונימי
בהתאם ליכולות שלכם. אין לנו את כל הנתונים, ורק אתם יכולים להחליט מה הכי טוב בשבילכם.

ואם אתם שם עכשיו, כנראה שאין ברירה אלא לנסות בכל אופן. אז אם יש לך פייסבוק ממליצה לך על הקבוצה "המדריך לשינה מתוקה" אפשר להתייעץ שם עם יועצת שינה והיא תנחה אותכם.

ובאמת המון המון בהצלחה, מקווה שתצליחי. נשמע שעוברת עלייך תקופה לא פשוטה בכלל. את נשמעת מדהימה, מנסה לעשות הכי טוב שאת יכולה. מתפללת בשבילך שתצליחי למצוא את הדרך שתהיה הכי טובה לך.
מרגישה יאושאנייי12
ותסכול.. זה כל כך מתיש ומעייף
חיבוקאורוש3
אין לי רעיונות ופתרונות. רק לדעתי לתת לילד לבכות ולבכות ולהרדם מתוך חוויה של יאוש מהעולם זה ממש לא הפתרון.
ובאופן כללי את ובעלך נשמע שכדאי לאוורר כמה דברים ביניכם בשיחה או שיחות רציניות או בעזרת יעוץ עם לא עובד לבד. האמירות של הוא רוצה הרבה ילדים וזה שהוא מזלזל בך מה את קורסת משתיים וכל זה. זה ממש מתכון להגעה למקומות מאוד לא טובים. את אחראית לגוף שלך ולכוחות הנפש שלך. אל תביאי בשום אופן ילדים כי הוא רוצה הרבה אם את לא מוכנה ובשלה. ובטח שלא אם הכל נופל עליך ללא תמיכה...
הלוואי שהיו לי פתרונות. אני תקועה ממש ממש בבוץ עם השינה של בן השנה שלי. זה באמת קשה. אבל בשום אופן אני לא אתן לו לבכות עד שירדם מיואש ממענה ומיד אוהבת. אין מצב. בהצלחה מותק
זה באמת ממש מתיש....יעל מהדרום
הבן שלי היה כזהmiki052

קראתי שיטה נהדרת שעבדה אצלי מעולה.

התחלתי בקרי"ש, נשיקה, משכיבה ומכסה ולא הייתי יוצאת מיד, יושבת כמה דק' קרוב ממש, אחכ מתרחקת מעט ונשארת עדיין באזור שיש עדיין קשר עין, ונשארת שם כמה דק', אחרי זמן מה יוצאת לגמרי,

כל הרעיון הוא שהשיטה היא הדרגתית ולא דרסטית.

והכל בלי לשדר לחץ (מתי כבר אצא , מתי כבר ירדם וכ"ו)

אחרי שיצאתי החוצה ופתאום היה בוכה הייתי נגשת מלטפת, מחבקת, אומרת לו מילים חמות, שאמא אוהבת וכ"ו..

מסבירה לו שעכשיו ישנים ואי אפשר לקום, עוד חיבוק חזק של כמה שניות משכיבה, מכסה שוב נשיקה.

כל זה בנינוחות ושלווה.

נשארת כמה דק' לידו, ולאט לאט מתרחקת כנ"ל.

עד שיוצאת לגמרי .

וחוזר חלילה בכל פרץ של בכי.

כך המצב נמשך בערך שבוע ולאט לאט הוא נרגע.

היום נרדם לבד.

גם הילדים האחרים

קוראת איתם קרי"ש , נשיקה חיבוק , משכיבה , מכסה. והם נרדמים לבד.

הם צריכים תחושת ביטחון וחמימות שאמא כאן ולא עוזבת.

 

אצלי השיטה עבדה מעולה!!!

ממליצה לנסות.

חשוב להבין שכל הרעיון זה ללמד אותה לישון בהדרגה ובלי לחץ.

 

אנסה, תודהאנייי12
אחרי שקראתי את הכל אני חייבת לומר לךהמקורית
שלדעתי מסירות הנפש של להיות אצל ההורים כלכך הרבה פעמים ובטח שבשביל החג או סתם כך פשוט פוגעת בך וביכולת שלך להטמיע הרגלי שינה נורמליים אצל הילדה
לבי איתך יקרה אבל אם בעלך לא מוכן להתמודד וההורים כבר לא רוצים לשמוע אותה בוכה, ואיך את בכלל מצליחה להתמודד עם כל זה בבית לא שלך.. אז הייתי חוזרת לבית שלי ויפה שעה אחת קודם
עם כל הכבוד ועם כל הרצון, השפיות שלך וטובת הילדה קודמות לליל סדר משותף.
ואני אומרת את זה ממקום שמבין. יש לי בכור בערך בגיל של הבת שלך וברגע שהבנתי ששינוי מקום מפריע לו לישון ומוציא ממני תסכול אז הפסקתי. בטח ובטח בבית לא שלי. וזה היה גם אצל הוריי וגם אצל חמי וחמתי.
זה לא שווה את זה פשוט.
לי אישית עדיף לעשות חג ושבת בבית אבל ברוגע ובנחת ובלי שהילד יבכה שעות כדי לישון. את הביקורים משאירה לאמצע שבוע כשניתן.
ובמיוחד במצב שלך שאת מתמודדת עם זה כבר תקופה. הילדה צריכה לאזן את הרגלי השינה שלה ומעבר מבית לבית ממש לא מיטיב איתה. ובטח לא איתך.

היי לךפיג'מה
עבר עריכה על ידי פיג'מה בתאריך י"א בניסן תש"פ 01:56
מקווה שבסוף היא נרדמה בשמחה ועם חיוך, ואת יצאת מזה שפויה איכשהו...
אז דבר ראשון, את אמא מדהימה! שרוצה את הטוב בשביל הבנות שלה, שמנסה להיטיב איתן, שחושבת כל הזמן איך לעזור להן...שאפו!! מעריכה ממש! זה כל כך לא פשוט ולא ברור מאליו..

דבר שני, אני חושבת שבראיה אישית שלך את עצמך, או בראייה זוגית ומשפחתית אתם צריכים שינוי.
הילדות שלך הן לא רק שלך. יש להן אמא ויש להן אבא. ב''ה שככה! האחראיות על הילדות היא גם של אבא, וגם של אמא. גם מבחינת האחראיות הכלכלית, גם התזונתית, הרפואית, הנפשית, ממש הכל. וזה בסדר ומעולה שיש חלוקת תפקידים, שאחד מבשל והשני מכבס. שאחד מעדיף לטאטא והשני מסתדר יותר עם המגב. שאחד דואג לחשבונות והשני לביגוד. מעולה אפילו שיש סדר. ועדיין - זה ביחד. ואם אחד לא מרגיש טוב/ עייף / עבר יום קשה / צריך רגע לבד - השני נמצא שם לגבות, לתמוך, להחליף אותו אם צריך. הרי המשפחה, הילדים, הם שלנו, ביחד! גם ההחלטה האם להביא עוד ילדים לעולם, האם ללכת היום להורים, האם זה טוב לנו כזוג, כמשפחה, להיות שבועות שלמים מחוץ למרחב הפרטי שלנו, ולהתארח, היא מתקבלת כזוג. מתייעצים, חושבים, דעות לפה ולשם, ואז מקבלים החלטה ביחד, בצורה מכבדת.
חשוב לי ממש שתחשבי/ו על זה. מהתיאורים שלך כאן זה נשמע אחרת, ולא נעים כל כך.

דבר שלישי -
הבת שלי בת שנתיים. זה לא קל בכלל הגיל הזה. מה שהיא הכי אוהבת, מה שנותן לה ביטחון - זה סדר.
משחקים מסודרים, שהדברים יהיו במקום שלהם, שהסדר של 'ארוחת ערב-מקלחת-להתלבש-לישון' יהיה קבוע (ותמיד ביום שישי זה קשה לה...). לדוגמא - היה לה מאד מאד קשה לעבור לשמיכת חורף, או מסנדלים לנעליים וכו'...
בתקופה הזו, שגם ככה הכל מוזר ומבולבל, אין מסגרת, נשארים עם ההורים בבית, אין קביעות, אין סדר, לא יוצאים החוצה וכו', הכל הרבה יותר קשה. ואם לנו המבוגרים, עוד יש הסברים למצב, אז הילדים הקטנים ממש לא מבינים. זה לא ברור להם בכלל.
אז מה הפלא שיותר קשה לה? שהרגלים מינקות פתאום משתנים?
היא לא בבית שלה, לא במסגרת הקבועה עם הצוות והחברה, היא לא במיטה שלה, עם הבובה שלה והמשחקים שלה, זה לא האוכל שהיא רגילה אליו, זה לא הריח של הבית, ובנוסף, רוצים לראות (מן הסתם...) כמה שהיא גדולה וחכמה, וילדה טובה, ועוזרת לאמא... הלחץ הזה לא טוב לאף אחד, ובטח ובטח לא לילדה בת שנתיים וקצת! זה לא בריא לה. והנה, זה בא לידי ביטוי. קשה לה. גם ביום עצמו, וגם בשינה. לא קל לה. כשאני מבינה שהילדה שלי באמת לא מרגישה טוב, אז קל לי יותר להיות פנויה אליה נפשית, להיות יותר סבלנית עם אורך רוח וכו'... אז מקווה שאת מבינה את המצב הרגשי שלה עכשיו יותר טוב...

מהקריאה פה עולה לי שאת צריכה לדאוג פה לעוד מישהי - לך. וזה חשוב כל כך!!! דבר ראשון - בשבילך, אבל לא רק. גם בשביל כל המשפחה שלך: בעלך והבנות. לדאוג זה גם מבחינה פיזית - לאכול טוב, לישון מספיק, אבל גם מבחינה נפשית - לקחת כמה דק' לבד עם עצמך, להיותבזטביבה אוהבת, דואגת, אוהדת ותומכת, להיות שמחה עם עצמך...

לגבי השינה, הייתי מנסה בנתיים, עד שחוזרים הביתה:
1. לוותר על שנ''צ. אם לא מצליח- להתחיל אותו מוקדם (12!), להגביל אותו (לשים שירים, לרקוד, לדגדג... מה שכיף ונעים).
2. לפי השנ''צ (האם היה, מתי, באיזה אורך) לקבוע שעת השכבה.
3. לעשות 'סדר ערב'. תחליטי על סדר שטוב לך. אצלנו זה ארוחת ערב - אמבטיה עם משחקים וכיף, ואז למיטה - מתלבשים, שרים שיר ולישון.
4. לדבר על זה לפני. להסביר לה - עוד מעט האוכל יהיה מוכן, נאכל ארוחת ערב, נתקלח ונלך לישון... ואת תלכי לישון יפה יפה כי את גדולה! ומחר יהיה לנו הרבה כוח לשחק,לצייר וכו'..
5. לדבר עם הסביבה. מי שבבית. שאת מנסה לעזור לה, שיכול להיות שזה יקח זמן, ושכנראה קשה לה, ושאנחנו פה בשבילה. ולתאם מראש שבעלך / הסבתא וכו' עם הקטנה, ואם היא תבכה שוב, אז את שם כדי להרגיע אותה, ומבטיחה שאת היית שמחה שהיא תרגע ולא תצרח
6. להיות איתה כשהיא צריכה אותך. כי בשביל זה את אמא שלה. להיות אמא זה לא רק ללדת ולהאכיל. זה גם לתת מענה לצורך נפשי. ואם הילדה זקוקה לך - את פה. ואפשר להחליט ששרים שיר שהיא אוהבת, או שהיא לוקחת משחק או ספר למיטה, ומתעסקת איתם עד שהיא נרדמת... זה לא משנה כ''כ מה, העיקר שהיא תרגיש שאת כאן בשבילה. זה יתן לה את הביטחון....

מחכה לשמוע איך את!
את צודקתאנייי12
השאלה, עד מתי צריך לשבת איתה..
זה מגביל..
ועד שהיא נרדמת גם באמצע הלילה היא בוכה, ובעלי שישן לא בדיוק שומע.
אמרתי לו היא בכתה לפחות כך וכך פעמים במשך הלילה, היה בהלם..
ובנוסף גם הקטנה התעוררה הרבה.
להניק אותה כרגע לא אפשרי לי פשוט פצוע שם..

ובנוסף, קמתי כל כך עייפה, עם בחילות, כאבי בטן וחשק ממש להקיא לא מסוגלת להכניס כלום ממש כלום לפה..
לא יודעת מה לעשות
אוי לא, נשמע שגם את לא במיטבך....פיג'מה
האמת? הבת שלי באה לישון איתי כשהיא מתעוררת באמצע הלילה ולא נרדמת לבד. באה מיוזמתה, עם הכרית והשמיכה והבובה... לא אידאילי מבחינתי, אבל ככה אני ישנה וקמה ליום חדש עם כוחות. האופציה השנייה הייתה לשבת אצלה במיטה במשך שעתיים והיא לא הייתה נרדמת, זה היה ממש סיוט...

את צריכה למצוא את הפתרון האישי שלכם.

אחרי שעה שתשבי איתה בנחת היא לא תירדם? (אגב, יש הרבה מחקרים שאור של פלאפון מקשה על השינה, גם אם את מחזיקה את הפלאפון והיא מנסה לישון זה יכול להשפיע...) לשבת איתה, בלי כלום, לשיר שיר או שניים, ואז פשוט להיות שם בשבילה. אפשר לתת יד או משו. קשה לה עכשיו מאדדד. ואולי אם תישני צהוריים יהיה לך כוחות לזה?
ובאמצע הלילה - הייתי מעירה אותו אם צריך. כמובן שמסכמת את זה איתו מראש. הגיןני שהוא לא מתעורר, אבל אף אחד לא אמר שאת צריכה לקום אליה ולא הוא...
את צריכה לקבל את זהסיה
שצריך לשבת ליד ילדים כדי להרדים אותם זה חלק מההורות. מה לעשות לא תוקעים את התינוק במיטה והולכין
אני יושבת ליד כל הילדים זה חלק מהשינה והם גם באים אלי בלילה ואני גם קמה בלילה
תספיקי להילחם בזה תקבלי את זה
פשוט תפסיקי לעשות דברים אחרים אין לך לאן לרוץ תרדימי אותם תישני לידם אל תעשי דברים אחרים אז לא יהיה אוכל יאכלו מה שיש והבית יהיה מלוכלך לא קרה כלום
זה לא כזה קלאנייי12
זה קל לומר תקבלי תעשי תשכבי ותרדימי.
בפועל זה לא קל בכלל!
מה נראה לך שאני לא עושה את זה .
גם לעשות שירותים היא לא נותנת ..
בסדר אני יודעת בדיוק על מה את מדברתסיה
אצלי בקביעות כל השנים האחרןנות התינוק הקטן איתי בשרותים
מקלחת במהירות כי תמיד צורח
אין לי כוס קפה לבד תמיד עם שותפים
כוס קפה לבד זה רק בעבודה
זה ממש אבל ממש ממש מממממשששש לא נכוןחגהבגה
זה שהרוב עושים אץ זה כי מפחדים לשמוע ילד בוכה זה ממש לא אומר שזו הדרך. הורות הפכה להשתעבדות, אסור שהילד יהיה טיפה עצוב, שלא יחוש תסכול, כעס, טיפה חרדה, צריך להסתובב סביבו כל היום והכל כדי שיהיה שקט רגוע ומאושר. גם אם זה אומר דברים הזויים.
ילד בן שנתיים וחצי יכול להירדם לבד במיטה בכיף. גם בגיל שנתיים.
ושנה
וחצי שנה.
ולא יהיו לו חרדות
והוא יהיה ילד שמח
וצוחק
ונותן אמון במובץגרים
ומתפתח יפה
מסכימה לגמרי1234אנונימי
ילד צריך גבולות ולפעמים לומדים בדרך הקשה. הורים שלי לימדו אותי לישון והשאירו אותי לבכות קצת, אני באמת בסדר גמור. וגם הקשר עם ההורים שלי מצויין

יש פעמים שאני נותנת לבן שלי לבכות ולהירדם לבד, כי זו בדיקת גבולות.
כמו שאם הוא זורק אוכל מהצלחת (למרות שאמרתי לו שלא) אני אגיד לו שהסתיימה הארוחה אף על פי שאני יודעת שהוא עדיין רעב.

זו לא התעללות, זה חינוך.
ילדים צריכים גבולות
ילדים משוועים לגבולות, כדי שיהיה משהו יציב שהם יכולים להיאחז בו.
במיוחד בתקופה כמו עכשיו שבה הכל לא יציב ומשתבש

הורים הם גם בני אדם, אולי גם נכון להגיד שהם קודם כל נולדו בני אדם, לפני שהם הורים. ולכן לא פחות משצריך להתחשב בצרכים של הילד, צריך להתחשב גם בצרכים של ההורים.
אז נכון שזה קשה, אבל ברגע שההורים יודעים מה הם רוצים, איזה כללים יש בבית ועומדים על שלהם, לרוב הילדים מתיישרים לפי הכללים האלו ולכולם הרבה יותר רגוע.
כל מילהחגהבגה
אז לפי מה שהבנתיאנייי12
לא נורא שהיא בוכה קצת?
היא פשוט בודקת גבולות?
לפי דעתי, ורק לפי דעתיחגהבגה
לא יקרה כלום.
הכי חשוב בעניין זה את- שאת צריכה להחליט לעצמך שלא נורא 'היא בוכה ולא להישבר. כי אם היא תבכה, נגיד חצי שעה, ואז תגשי אליה היא תמשיך לבכות את צריכה להחליט שלא, וזהו.
ולהסביא לבעלך שמדבר עם ההורים שלו. אי אפשר שהם רוצים שתהיו אצלם כדי לא להיות לבד וזה על חשבון הילדה, מסכנה ועל חשבונך! ערב אחד לכולם יהיה קצת לא נעים, אולי 2 ערבים וזהו.
גם אם היא במקום אחר- עכשיו האחר זה השגרה שלה לזמן הקרוב. תנסי לעשות שיהיה לה שם הכי נחמד שאת יכולה ,לעמעם אורות וכו'. לומר לה- היום אמא לא באה אלייך. אני פה, אני אוהבת אותך ושומרת עלייך. חיבוק חזק, שמע ישראל, שיר סיפור, נשיקה, מה שתרצי ואז את יוצאת. וזהו.
ולא יקרה לה כלום. מבטיחה.
היא תקבל אמא שפויה, רגועה וגם לעצמה היא תסגל שגרת הרדמות שרק תעזור לה.
ואני אוסיף.חגהבגה
כמו שכתבה @1234אנונימי, גם אני ואחיותיי גדלנו כך, אבל מגיל 0. אמא שלי מברית המועצות לשעבר ושם חינכו שמניקים ילד ובשום פנים לאופן לא מרדימיםעל הידיים.
אז זה קצת קיצוני כי היינו בוכות המון, והיא הייתה אומללה כי הייתה בטוחה שזה הכי טוב, אבל גדלנו אינטליגנטיות, רגשיות, שמחות, ומוכשרות. לא בקטע גאוותני, הכל בסדר....
יש לי קשר מצויין עם אמא שלי ברוך ה' ואני מאוד אוהבת אותה חמודה לה' כל יום שהיא חינכה אותי בדרך שבה היא בחרה (עם אבא שלי כמובן..).
ושוב, זה פעם אחת, ולפעמעם אם עושים בזמן לא מגיע חזה אפילו.
זה שהרוב היום לא ככה זה בגלל שהורים לא מסוגלים לשמוע את הילד בוכה כי בטוחים שזו התעללות... ואז נוצר מצב שרוב הילדים בחברה נרדמיםהמום זמן עם ההורים, בדרכים מקובלות וכאלו גם הזהויות, וזה נחשב הנורמה.
נכון1234אנונימי
אני הבכורה, ולכן לקח להורים שלי זמן ללמד אותי לישון, כי בהתחלה הם לא כל כך ידעו מה לעשות.

עם שאר הילדים, מההתחלה הם הקפידו על סדר יום והפרדה בין יום ללילה וככה אחים שלי למדו לישון לבד כמעט בלי בכי, בלי קושי ובלי תלות.
אצלי היא גם הבכורהאנייי12
דווקא הרושם שלי שזה ממש לא רוב הילדים שנרדמים עם ההוריםבארץ אהבתי
מאיך שזה נשמע לרוב בדיונים בפורום, הרושם שאני קיבלתי זה שרוב הנשים מלמדות את הילדים להירדם באופן עצמאי בגיל די צעיר.
אני תמיד הרגשתי שאני די בודדה פה בגישה שלי...
מעניין איך זה באמת במציאות, איזו גישה רווחת יותר...
אולי בגלל זה אנשים שםעמקאביב
די אכזריים וחסרי רגישות. אני עד יום לא מצליחה להוציא את זה מעצמי עד הסוף.
הם רגילים שלאף אחד לא אכפת מהם כבר מגיל אפס. וצומי בגיל עשר או עשרים לא יתקן את זה.
לא מסכימה. ראי תגובתי אתמולאורוש3
זה נוח לך?אנייי12
שזה כובל אותך כל הערב?
פשוט את לא יכולה לזוז?
לא. זה לא נח לי בכלל בכללאורוש3
ואני מתלבטת על יעוץ שינה אולי. אבל אני לא אתן לילד שלי להרדם לבד ביאוש ממענה. צורך רגשי הוא גם צורך. ויש מחיר רגשי ליאוש הזה. גם אם לא תמיד יראו את זה על הילד. זה נצרב בחוויות המוקדמות שלו. אי אפשר למדוד בדיוק מה זה עושה. אני פשוט לא מסוגלת. זו לא אופציה מבחינתי. ניסיתי עם הגדול. בלי ללכת. להיות לידו. להרים להוריד. לא עזר בכלל. החמיר מאוד מאוד. מאז לא מנסה בשום אופן בדרך הזו של בכי. אין סיכוי שבעולם. זו החלטה שלך בלבד. הילדה שלך כבר יחסית גדולה. את יכולה לדבר איתה והיא תבין. אולי לעשות משהו שקט לידה בחדר. נגיד לקפל כביסה. לומר לה שאת פה. לחבק. להשכיב. להחזיר לה את הביטחון... וכל הדברים החכמים שאורי8 ועוד בנות פה הציעו. לך. כולל לחזור הביתה. וגם לעשות שיחה עם הבעל ולנסות להחזיר לך כוחות ושמחה. היא מרגישה אותך.
חלילה לא ביאושאנייי12
אני איתה כל הזמן, יוצאת אחרי כמה דקות ואם היא בוכה אני חוזרת אבל תמיד משמיעה לה שאני לידה
אני חושבת1234אנונימי
ששתי הגישות לגיטימיות, כל עוד זה לא פוגע בך.

אם מתאים לך שהילדים שלך יהיו איתך כל הזמן, זה בסדר גמור. אבל לא לכולם זה מתאים, וזה גם בסדר. זה לא הופך אותך לאמא לא טובה.

להיפך, אמא טוב היא אמא שיודעת גם לדאוג לעצמה, יודעת מה הן היכולות שלה ומגדל את הילדים בהתאם לכוחות שלה. וזה מה שאני ונראה לי גם @חגהבגה מנסות להגיד.

את אמא נהדרת, גם אם תתני לבת שלך קצת לבכות כדי לעזור לה להירדם. את לא מזניחה אותה, את כאן, עוזרת לה ללמוד לישון כמו ילדים גדולים, כדי שלעולם יהיה יותר טוב.

במהלך היום תאהבי, תחבקי, תשחקי, כמה שאת יכולה. אבל בלילה, ישנים. תאמיני בזה, תעודדי את עצמך שאת עושה טוב לבת שלך, זה בשבילה! הרי גם ככה היא לא נרדמת.
ובע"ה היא תלמד לישון והמנוחה שלך תחזור
תקשיביחגהבגה
זה כל ההבדל. ברור שהוא לא הפסיק לבכות, זה עוד יותר תסכל אותו שאת לידו ולא הרמת אותו. או שהרמת ואז הורדת, זה ממש מבלבל אותו הוא בטוח שאת באה להוציא ובסוף לא..
כל היעילות כשהולכים מהחדר,ולא נשארים ליד הילד כי אז הוא מבין שזהו,ועכשיו הגיע הזמן לישון .. את יכולה לשדר לו ביטחון ונוכחות גם מחוץ לחדר ..
זה קרה לי עם הגדולה נכנסתי להריון עם האמצעית כשהיא הייתה בת ארבעה חודשים הייתי מניקה מתוך שינה. בלילה אחד, בערך בשבוע 8,9 הייתי מאוד מאוד עייפה ושמעתי אותה בוכה בחדר השני ופשוט לא היה לי כוח לקום היא בכתה קצת ונרגעה אחרי זה שעתיים שוב בכתה קצת, ושוב נרדמה. היו לי בחילות נוראיות לא היה לי כוח לקום אליה וזהו מ הלילה הזה היא ישנה לילות רצופים היום בת שנתיים ושמונה ילדה חברתית, סומכת על מבוגרים ילדה שמחה צוחקת אין לה שום בעיות לא רגשיות לא התפתחותיות.... אני לא מבינה אם כשאומרים שאני מספרת לך שאני גדלתי ככה לא היה לי שום חסר אני בן אדם נורמלי לחלוטין, על איזה דברים זה משפיע? הנה, דוגמא חיה, מציאותית. ומצד שני ילדים שגדלים ככה הם ילדים שאחר כך קשה להם להיפרד מההורים הם בוכים המון בגן לפעמים... לא תמיד זה קשור אבל לפעמים זה משליך, שהם בוכים המון בגן הם לא יודעים להסתדר עם חברים כי הם צריכים תחושת הביטחון של ההורה לידם הם לא יודעים להסתדר אחר כך בהרבה מקומות.. זה דבר חשוב שהילד ידע להרגיע את עצמו לבד וזה אפשרי וזה לא התעללות בילד..
זה שלך זה לא עשה כלום לא מוכיחאורוש3
יש ילדים שמטבעם דברים כאלה יותר קלים איתם. יבכו חמש דקות וזהו. יש ילדים שיצרחו שלוש שעות. לבד. בחושך. אותם זה בהחלט עשוי לשרוט.אני לא אשכנע אותך ואת לא אותי אז חבל על הויכוח בעיני. פשוט רציתי שהפותחת לא תחשוב שזו הדרך היחידה. כי נשמע שזה לא מה שיעבור בטוב עם הבת שלה. אולי בסוף יעבוד. ואולי לא. השאלה מה המחיר. בכל מקרה זו החלטה שלה. לתינוקות ה' ברא בכי לא סתם. ולאמא יש אינסטינקט להענות לבכי. לא להענות זה לפעול בניגוד לחוש הטבעי ולשכל הישר וכן. בעיני זה רע. זכותך לחשוב אחרת. בטוח בטוח זה גם תלוי בילד עצמו...
מסכימה, שלכל ילד זה שונהחגהבגה
ומסכימה שכל אמא חשה את הילד שלה. אבל בכי הופך במהלך השנים מדרך לבטא צורך בסיסי שך תינוק כמו עייפות, כאב, רעב, לאמצעי שהוא לומד שהוא יכול להשיג בו דברים. כאן, זה נראה שהילדה משתמשת בזה.
למשל, ילד בן חמש, גם יכול לצרוח ולהיזרק על הרצפה בסופר כי הוא רוצה ממתק.
בכל אופן, אצלי זה עבד, מכירה עוד הרבה, והם בני אדם נורמליים.
בוודאי שזו לא נדרך היחידה, וממש לא מתיימרת לומר שהיא האידיאלית.
אבל לשבת ליד ילדים עד גילאי בית ספר, ולכבות לגמרי ערבים שלמים בשביל זה? לי, זה נשמע מחיקה של ההורה... שוב, אם יש כאלה שזה טוב להם, בבקשה. הפותחת פה נשמעת מדוכאת, ומיואשת מזה...ואפשר בהחלט להבין אותה.
גם אני לא יושבת עד גיל בי''סאורוש3
כל אחת מה שמתאים לה. השניים הקודמים שלי כן הסתדרו עד גיל שנתיים או מעט אח''כ. לא אח''כ לא קמו בכלל. אבל יחסית היה סדר ורוגע. לכן אמרתי לה בפירוש שאין לי פתרונות בשבילה. אבל הילדה בוכה ונמצאת בחוויה של נטישה לפי שרשורים קודמים. והיא לא בבית שלה. אז לעזוב אותה לבכות זה לא נשמע לי בכלל בכלל הכיוון פה. גם כל ילד מתפתח שפתית קוגניטיבית בקצב אחר. לא תמיד מילים עוזרות באותו גיל לשני ילדים. עם ילד בגיל בית ספר אפשר לדבר. אפשר לחבק ולשלוח חזרה. לתת ספר. משחק. יש לי גם אחד כזה. אני לפעמים מחבקת אותו כמה דקות ויוצאת. לפעמים גם צועקת עליו. אבל הוא כן מקבל מענה ויחס. בגיל הצעיר. הבכי הוא בהחלט כלי הביטוי לשדר מצוקה. לפעמים גם בגיל שנתיים וארבע. וזה נורמלי. קשה מאוד. אבל נורמלי. במיוחד אם יש לה חווית נטישה וחוזר בטחון כרגע.
ואני לגמרי במקום של הזדהותאורוש3
המצב אצלי היום מאוד מאוד לא פשוט. מאוד. ובהחלט דברים נפגעים מזה. אז אני קצת מחכה שהגל יעבור ושוקלת מה לעשות. אבל לא במחיר של מה שמבחינתי הוא פגיעה בנפש של הילד הספציפי שלי.
את מבינה, לא חבל?חגהבגה
את החלטת שזו פגיעה נפשית, אבל בעצם זה לא בטוח...
אני ממש לא אמא מחוקהאורי8
ולבת שלי שבכיתה ב' , בדרך כלל מספיקות כמה דקות והיא נרדמת. דוקא לקטן בן השנתיים לוקח זמן להרדם, לדעתי זה גם עניין של גיל, הוא לא יכול בלי שנת צהריים ומצד שני לא עייף בערב אחריה.
אני ממש לא נבהלת מבכי כשזה על הרצפה בסופר ולא רצה למלא כל גחמה של הילד, וכשברור לי שאני רוצה משהו/ לא מרשה משהו אני לא אבהל מהבכי, אבל, וזה האבל הגדול, אני לא משאירה את הילד לבכות והולכת , אני איתו, מסבירה , מדברת איתו- משהו בסגנון של- אתה מאוד רוצה .... וזה ממש מעצבן שאי אפשר....סוג של מתמללת לו את מה שהוא מרגיש. או פשוט נמצאת שם. ובלילה , השיטה שאת מדברת עליה אומרת פשוט ללכת ולתת לילד לבכות בחושך . האמת, בכיתה ב' אם היתי ממש רוצה , יכולתי לעבוד איתה על להרדם לבד, אבל זה הולך מהר ומתוק בעיני להרדם עם אמא( כשזה לא מעיק), זה זמן איכות, וזמן לומר לילדה כמה אני אוהבת אותה ושתרדם מתוך זה, אז לא מפריע לי.
אני חושבת גם שאין שום דבר רע בלשבת עם ילד לפני השינהיעל מהדרום
לק"י

בגיל גדול, כל עוד הוא לא תלותי בזה.
אני לא חושבת שיש1234אנונימי
בזה משהו רע.

פשוט אם מישהי בוחרת לתת לילד שלה קצת לבכות, כי ככה היא בחרה, זה לא הופך אותה לאמא לא טובה זה הכל.
לא אמרתייעל מהדרום
לק"י

בגדול אני לא מסכימה עם הגישה הזאת. חושבת שיש דרכים נעימות יותר להרגיל ילד לישון.
(והילדים שלי לא קלים בשינה, ועדיין אני חושבת ככה).

גם אישית אני רוצה שהילדים שלי יירדמו לבד. אבל כל עוד הם לא תלותיים בי כדי להרדם (בגיל גדול), גם אין לי בעיה לשבת איתם אם אני יכולה.
גם כמבוגר זה לפעמים נחמד יותר ללכת לישון עם מישהו.
כל עןד זה לא מפריע לךחגהבגה
ואת אפילו מתארת זאת. הזמן איכות, נהדר!!
אבל הפותחת תיארה תחושות שונות.. ולכן מה שאמרתי ^^
לפעמים זה מפריעאורי8
יש תקופות שזה מפריע, עם בן השנתיים זה לפעמים מתיש. לא אומרת שאמא צריכה להשתעבד או להגיע למצב שהיא מרגישה מחוקה, פשוט לדעתי האפשרות של לתת לילד לבכות לפני השינה( וכשניסיתי זה היה בכי ממושך , ממש לא כמה דקות), היא לא אופציה מבחינתי, אנסה המון דברים, לא את זה. ונראה לי שגם אותי גידלו ככה( גם ההורים שלי עלו מאיפה שאמא שלך). לא חקרתי את עצמי פסיכולוגית בעניין, אבל יש לי זכרונות עמומים של עצמי בוכה לבד בלילה כילדה קטנה, והם לא זכרונות נעימים.
נראלי כשדיברו פה,שגרה ברוכה
על לתת לילד לבכות אפחד לא מצכוון לילד שצורח שלוש שעות. קצת פרופורציות.. מתכוונים ללא לרות על של שניה של בכי כי אסור לו לבכות. אז אין טעם בלהגיב שלתת לילד שלוש שעות כי זה הזוי. כי כולנו חושבים כך
אבל זה מה שאמרתיאורוש3
הילדה שלך תבכה דקה וזהו. דלי יצרח ויצרח
באמת לא פשוט ככה,שגרה ברוכה
וכנראה שאין שיטת זבנג וגמרנו לאפחד. רק מדגישה שמי שלא טוב לה כרגע הדרך והמצב שתנסה לשנות בכל דרך שהיא שתהיה טובה לילדים ולה. והעיקר העיקר,שיהיה בהצלחה לכולנו כל אחת ואתגריה. פסח כשר ושמח לכולם🙂🙂🙂🙂
יש הרבה דעות וכיווני מחשבהפיג'מה
ואת צריכה לחשוב מה מתאים לך לקחת וללמוד מאחרים, ועל מה את אומרת 'תודה, לא בשבילי'. כמו כל דבר בחיים. אין פה שרך אחת נכונה וזהו. תעשי חושבים עם עצמך.
מסכימה לחלוטין עם חגהבגה,שגרה ברוכה
יש פה הרבה נשים ואמהות נפלאות שההורות שלהן מבחינתן זה השינה עם הילד עד גיל 4 או הישיבה לידו עד שירדם עד גיל 8 או להיות עייפה ולא לישון לילה שלם עד גיל 3 כי כה זה וזה תפקיד האמא. (סתם זרקתי עכשיו.. מתכונת לעקרון לא לדוגמאות ספציפיות) והאמהות הנל מצוינות אם טוב להן כך ושיהיה לבריאות. להגיד שדווקא זו האמהות האידיאלית?? רק ככה הילדים בריאם? ילד שהולך לישון לבדו אחרי נשיקה וחיבוק לא ילד שטוב לו? ילד שישן במיטתו בחדר שלו ולא מתחת לסינר האם לא טוב לו? התשובה על כל זה זה לאו דווקא! כל ילד והמשםחה שלו. אין להשליך על אמא אחת לשניה.. אין להטיף לאמא אחת שתתרגלי! ככה זה ותהיי עייפה עד שהם ילכו לכיתה א. לא נכון מבחינתי.. אמא שהילד שלה בן שנה והיא גמורה עייפה נותשת כי יש בעיות שינה לילד והוא דבוק אליה וכו' אז לא. לא מצב נכון מבחינתי גם אם הילד נרדם עם חיוך. אז יש עוד דרכים להרדם עם חיוך.. יד עוד דרכים לאהוב. האמא לא אמירה לוותר על עצמה. לא אמורה להיות גמורתץה ומותשת. ואם היא מבקשת שינוי אז צריך להיות שינוי. לא לקבל את המצב כמו שהוא כי היא אמא. היא אמא, ועדיין בן אדם כשלעצמו. ממני אמא שהילדים שלה ישנים בחדר נפרד מגיל 9 חודש. אפחד לא ישן איתי במיטה כי המיטה שלי. החדר שלי ושל בעלי(בחודשים הראשונים כמובן בחדר שלנו אבל אפםעם אין מצב שישנים איתי במיטה) והיחדים שלי מאושרים וטוב להם ואין צורך להתקשר לרווחה. והמתב הזה הנכון לנו כי טוב לי! טוב לילדים! וטוב לבעלי. כולם פרמטרים במשוואה הנל ולכולם המקום. ולפותחת היקרה, ניכר שהשיטה הנוכחית לא טובה לך כי את מבקש ייעוץ ועזרה ושינוי. אז או לעבור באמת חזרה לבית או לנסות ייעוץ מקצועי או את העצות הטובות פה שכתבו הנשים היקרות. אבל לא חייבת קבל את המצב הנוכחי שככה זה וזהו. לשתיכן לא טוב. זה שאת עצבנית וטרודה בזמן השינה שלה היא רואה את זה גם. מרגישה את זה. גם אם את יושבת לעדה בעצבים לא רואה את היתרון פה. למצוא את הנוסחא שגם לך יהיה טוב בה ובגדר השפיות האישית שלך.. שיהיה בהצלחה רבה רבה לך ולכולנו!! רק לזכור.. בתוך הדבר הזה שנקרא אמהות וילדים אל תשכחו גם את עצמכן!! (מדברת על מי שלא טוב לה במצב הנוכחי)
מסכימה עם העיקרון את אומרתבארץ אהבתי
מסכימה שלא נכון להמשיך בשגרה שגורמת לאמא להרגיש רע או להיפגע ממנה. גם אם אצל אחרים זה עובד.
אני חושבת שברגע שרואים שיש משהו שלא מתאים, אז צריך לעצור ולחשוב איך להתנהל אחרת, ולמצוא פתרונות מתאימים יותר.
ובהחלט צריך לקחת בחשבון את ההרגשה של ההורים ולא לתת להם להימחק רק בשביל טובת הילדים.

אני רק רוצה להגיד שגם אם מחליטים לעשות שינוי, זה לא בהכרח שינוי בצורת ההשכבה.
לפעמים מספיק שינוי בתפיסה (אצלי עם הבכורה שלי היה קשה לי להשכיב בהנקה וזה מאוד תסכל אותי, אחרי שבחנתי את הדברים עם עצמי ובהתייעצות עם מישהי שעזרה לי בבירור, הבנתי שעיקר הקושי שלי זה החשש שמא זה לא טוב להשכיב ככה כי אולי בהמשך יהיה קשה לשנות את ההרגלים שלה. אחרי שהבנתי שעכשיו זה כן נכון עבורי ובהמשך כשאני אחליט אז נתמודד עם השינוי, ההשכבה הפכה הרבה פחות מתסכלת ואפילו התחלתי להינות מהזמן הזה של המנוחה שהיא נתנה לי).
לפעמים גם צריך שינוי בהתנהלות. אבל גם פה יש אפשרות לשנות בצורה שעדיין מאפשרת לילד שאני אהיה איתו, אבל בלי שזה יהיה קשה לי מידי (למשל פעם הבת שלי אהבה דווקא שהייתי מספרת לה סיפור או שרה לה שיר לפני השינה, ובשלב מסויים זה נהיה לי פחות נוח אז החלטנו שאני מדליקה רצף של מוסיקה רגועה ואז אני יכולה לקרוא או לכתוב דברים לעצמי וליהנות מזמן ההשכבה).
השתעבדות מוחלטת לרצון הילדים זה האידיאל?שירוש16
מה?
זה נשמע ממש קשה.ושוב אתכם
מה לגבי ייעוץ שינה?
אני חושבת שיועצת שינה תוכל לתת לך כלים לדעת האם יש לבת שלך צורך אמיתי שתהיי לידה, ואיך לעשות את זה.
במצב רגיל לא צריך לקחת לילד יותר מחצי שעה להירדם, אולי קצת יותר אם כל השגרה השתנתה וגרים אצל סבא וסבתא והכל. בכל מקרה, לא שעתיים ולא שלוש.
אני רוצהאנייי12
אבל יש לי בעל שמתנגד בגלל המחיר טוען שזה יקר
יש יועצות מתחילות, או שנותנות ייעוץ חלקיושוב אתכם
ואז המחיר זול יותר.
מוזמנת לפנות אליי בפרטי ואספר לך
מעדכנתאנייי12
קודם תודה רבה לכולם...
אז הילדה לא ישנה צהריים בכלל..
כנראה ממש הייתה עייפה, נרדמה תוך 5 דקות..
ודממה, כנל הקטנה...

נתנו אוכל מקלחת ולישון.
הערב שקט
יופי יקרה,ושוב אתכם
תעשי לעצמך ערב נעים ומפנק, מקלחת נעימה, כוס קפה חמה בשקט שלך, ותכנסי למיטה מוקדם. נצלי את ההזדמנות לאגור כוחות.
שואלתאנייי12
האם זה נכון להוריד לה את השנצ
באיזה שעה היא קמה בבוקר?עמקאביב
באיזו שעה יש לה שנת צהריים בדרך כלל ולכמה זמן ובאיזו שעה היא אמורה ללכת לישון בלילה?
נגיד ילדים שלי צריכים לפחות חמש שעות ערות רצופות כדי להירדם. ככל שישנם יותר צהריים כך הולכים לישון יותר מאוחר בערב
יש ילדים שלא צריכים שנת צהריים כבר מגיל שנתיים ועד כאלו שכן צריכים, לפעמים צריכים יום כן יום לא.
הייאנייי12
היא קמה בסביבות 7:30-8:00.
אמורה לישון צהריים בין 12:00-14:00
ושנת לילה ב7:30
כמובן תלוי בילדעמקאביב
אבל אצלי אין מצב להרדים בשבע וחצי אם קמים בשמונה בבוקר, הם עוד לא עייפים.
אולי באמת לא צריך שנת צהריים או להוסיף איזה פעילות ספורטיבית על מזרון שעה לפני שינה?
הבן שלי בן שנתייםאורי8
ואין מצב שילך לישון ב7:30 בערב אם הוא ישן בצהריים. מצד שני כרגע הוא חא מסוגל בלי שנת צהריים, אז אני לא מנסה בכלל להשכיב אותו לפני 21:00( וזה בזמן רגיל, עכשיו עם כל הגדולים והשיבוש הכללי בשעות , אין מה לדבר לפני 22:00). היו לי תקוםות של ילדים במעון בני שנתיים וחצי- שלוש, שהלכו לישון קבוע ב22:00, בגלל השנת צהריים.
אם היא מסוגלת לתפקד ולהיות רגועה גם בלי שינה בצהריים , היתי מוותרת עליה. אם זה עושה אותה עצבנית, היצי נותנת לה לישון , אבל מאחרת את שנת השינה שלה בערב, ברור שיקח לה 3 שעות להרדם, אם הא ישנה צהרים ואת משכיבה אותה ב7:30 בערב, אם היא ישנה צהריים, לא היתי מנסה להרדים לפני 21:30( מסייגת שלא כולם ככה, מבין ילדי רובם היו ככה, ילדה אחת היתה נרדמת מוקדם, גם אם ישנה צהריים)
העניין הואאנייי12
שהייתה ישנה שנת צהריים ועדיין הייתה הולכת לישון ב7:30 זה היה בדיוק הזמן האידיאלי שסיגלנו לה (גם זה היה כרוך בהרבה מאמץ), אבל אז היתה לי סבלנות יותר, היום לא יודעת למה זה ירד לי עכשיו .
היא פשוט רוצה שנשב לידה, כאילו האמון והביטחון שלה בנו ירדו
בסדר, היא גדלהאורוש3
אולי היא זקוקה לפחות שינה כבר.
אולי אני צריכהאנייי12
להתפלל ליותר סבלנות אליה, מסכנה שלי.
ממש כואב לי עליה, לא מכירה אותה ככה, היא ממש מקסימה
בע''ה ישתפראורוש3
אולי היא גדלהאורי8
זה בדיוק השלב, בסביבות שנתיים + לקראת שנתיים וחצי מתחיל אצלי השלב שבו הולכים לישון מאוחר בגלל שנת הצהריים במעון. עכשיו אין לך מעון, ואם היא פעילה ולא עצבנית בגלל החוסר בשנת צהריים , היתי מוותרת עליה
היי, תודה.אנייי12
אני לא נלחמת איתה על שנ"צ בכלל, היא לא רוצה לא צריך..
אבל, כן חשוב לי שתלך לישון בשעה שהיא אמורה לישון
כל יועצת שינה ששאלתי, אמרה 7:30 זה בדיוק השעה שלה לישון
אבל אם היא ישנה צהריים זו שעה לא הגיוניתאורי8
ואת סתם נלחמת עם ילדה שמורחת אותך 3 שעות, אני לא יועצת שינה , אבל יועצת חינוכית ואמא ל9 ילדים( נראה לי שכבר עשיתי לעצמי אאוטינג בשרשור הזה...) ואף ילד שלי בגיל שנתיים + שישן צהריים לא התקרב למצב של אפשרות לישון ב7:30. חבל על התסכול שלך, לנסות להרדים ילדה לא עייפה, תסכול לשתיכן , או שתוותרי על שנת צהריים או שתאחרי לה את שעת השינה.
אמרתיאנייי12
אני לא נלחמת איתה על שנ"צ
היא לא רוצה לישון .
לכן, אני כן מצפה שהיא תישן ב7:30
אתמול היא ישנה שנ''צ לא?אורוש3
והיום לא והלך יותר טוב. אז אולי זה הפתרון...
כן אתמול ישנהאנייי12
היום לא
אז אם אתמול היא ישנה צהריים לא הגיוני להשכיב אותה בשבע וחצישבעבום
גם לי יש ניסיון עם מספר רב של ילדים בגיל הזה. ילד שישן צהריים אין מה להשכיב אותו לפני תשע...
אתן ממש מכלילותושוב אתכם
כנראה יש לי פחות ניסיון מכן (ילד אחד ולא 9)
אבל הוא גם ישן צהריים וגם עייף ב7 וחצי כבר.
ממש לא כל הילדים מסוגלים להחזיק עד 9..
כתבתי שזה לא כולםאורי8אחרונה
היתה לי ילדה אחת שהיתה נרדמת בסביבות שמונה, גם אן ישנה צהריים בגיל שנתיים וחצי, אבל כל השאר, לא היו מסוגלים להרדם בשבע וחצי אם ישנו צהריים, יש לי ילדים שבגלל שנת צהריים במעון הלכו לישון ב22:00 - 22:30. במיוחד לקראת גיל 3, ואחריו( מי שגדול בשנתון היה במעוו עד גיל 3.5)
בצהריים את רואה סימני עייפות?ושוב אתכם
משפשפת עיניים, מתעצבנת בקלות?
אם כן, היא צריכה את השינה הזאת..
כמו רוב מוחלט של הילדים בגיל הזה
דווקא לאאנייי12
היא מאוד פעילה
אז אולי תנסי כמה ימים כמו היום?פיג'מה
לוותר על השנ''צ, לשים לב שהא לא נרדמת באזור 5-6, ולהשכיב בזמן...
תקציבי לך כמה ימים לניסיון (כמובן שאז ליל הסדר יהרוס לך...) ותראי אם המצב משתפר.
באמת מה עם לילאנייי12
הסדר, לא באלי להשאיר אותה עד מאוחר.
אבל, גם בטוחה שהתבאסו אם לא תשאר
סליחה? מה זה התבאסוסיה
לא הבנתי את אמורה לתת לבת שלך להיות ערה בשביל לשעשע מישהוא?
להפך את רוצה לשבת בשקט להנות ולכן בטח תשכיבי מוקדם.
אם הם כל כך רוצים לשמןע אותה שרה מה נשתנה זה יכול להיות לפני הקידוש
בת כמה?וואוו
🌷שרשור פעילויות חינמיות לחופש הגדול!!!🌷אין לי הסבר

מחר מסתיימות הקייטנות באופן סופי, וכמובן חלקן כבר הסתיימו בשבוע שעבר, וגם בציבור החרדי כבר סיימו.

לטובת כולנו, שלא נמצאנו את עצמנו עם ילדים מטפסים על הקירות, מוזמנות לשתף בפעילויות מגוונות וחינמיות (או בתשלום סמלי), שיצא לכן להיות בהן בחופש הזה או החופשיים הקודמים🤩

על מנת שיהיה קל למצוא, אני מחלקת את השרשרת לתת-קטגוריות, לפי אזורים בארץ.

בכותרת כתבו את שם הפעילות והמקום (לדוג'- גן סאקר- ירושלים)

בגוף ההודעה כתבו פירוט קצר מה יש באותו המקום. מוזמנות להוסיף שעות פתיחה, גיל מתאים, וטיפים.

אם מדובר בתשלום סמלי, ציינו בבקשה את המחיר.

תודה רבה לכולן,

וקיץ בריא ונעים😊☀️🍉

מוזיאון המשאיות ברמלהשיפור

תצוגה של כלי תחבורה, בעיקר משאיות מקום המדינה עד היום. אפשר גם להיכנס לתוך רוב כלי התחבורה.

💦 ירושלים והסביבהאין לי הסבר

עמק הצבאים-ירושליםאין לי הסבר

הפארק המפורסם שנמצא בלב ירושלים ;)

הצבאים מסתובבים בחופשיות, ואפשר לראות אותם. אפשר לקבל גם משקפות בכניסה.

הכניסה היא ללא תשלום, אך אין שם כמעט חניה.

חיסרון- חם!!

יש לפעמים פעילויות יצירה או הצגות, גם חינמיות. אפשר להתעדכן באתר שלהם...

פארק טדי- מזרקותאוהבת את השבת

ליד ממילא

מרטיב לגמרי, צריך בגדי החלפה

נדלקות כל שעה או שעתיים...

💦בנימין והשומרוןאין לי הסבר

💦מרכז הארץאין לי הסבר

פארק יד לבנים- פתח תקווהאין לי הסבר

פארק עם המון דשא, אגם ברווזים, מגלשות גבוהות ומתקנים, והכי שווה- מזרקות מים!

המזרקות פתוחות כל יום מ8-21.

בתוך הפארק יש גם את גן החי (בתשלום של 30₪ לאדם, מגיל שנתיים)

כדאי להביא מגבות ובגדי ים

פארק יצחק אוחיון בפ"תכורסא ירוקה.

שטח ענקי עם דשא, אגם, מתקנים ומגרשים. נמצא מול בילינסון והקניון הגדול אז הגעה ממש נוחה

גני יהושעכורסא ירוקה.

מעבר לזה שזה שטח דשא ענק יש שם גם מתקני גן שעשועים ענקיים ואומגה קטנה. לא מזמן, אולי עדיין, היתה שם גם תערוכת פסלי חיות מיוחדים בגן הטרופי. בכללי יש שם המון אזורים

ספורטק נס ציונהשיפור

יש שם מתקנים שווים, מזרקות, וגם קצת חיות שאפשר לצפות בהם

פארק ענבה במודיעיןהשקט הזה

פארק גדול, הרבה שבילים שאפשר לרכב על אופניים, יש שירותים ציבוריים בשטח, אגם מלאכותי עם ברווזים, יש מזרקות שפועלות בשעות מסויימות (אפשר להתעדכן באתר של עיריית מודיעין על השעות) עבר לאחרונה שיפוץ, יש חניה וגם מרחק קצר מתחנת הרכבת.

💦הצפון הקרוב (נתניה עד חיפה)אין לי הסבר

חיפה- הרכבלית- רב קו בלבד...אוהבת את השבתאחרונה

יוצאת ממרכזית המפרץ

💦הצפון הרחוק (גליל, גולן...)אין לי הסבר

חניון האקליפטוס (אזור קרית שמונה)ytrewq

כניסה חינם למים קפואים. כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב.

פארק המשפחה בקצריןהשקט הזה

פארק מושקע, כל מיני סגנונות של מתקנים.

יש גם פינת חי בשטח הפארק, אני חושבת שהתחילו לגבות תשלום על פינת החי אבל לא בטוחה.

ואו שרשור מעולה! מגיבה כדי לעקובטארקו

גופיה בלי תיקתקים במידה של תינוקותהשם שלי

הבן הגדול שלי לובש גופיה מתחת לציית, גופיה לבנה פשוטה.

הקטן יתחיל ללכת עם ציצית בתחילת השנה, כשיתחיל את הגן.

אני רוצה לקנות גם לו גופיות, אבל הן מתחילות ממידה 2, והוא במידה 12-18.

ממה שראיתי, גופיות במידות קטנות הן עם תיקתקים למטה, ולא מתאימות.

מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו גופיות בלי תיקתקים במידה 12-18?

חשבתי שאפשר אולי גם גופיה שלא מיועדת ללבישה מתחת לחולצה, אלא במקום חולצה.

או אם יש למישהי רעיון אחר מתאים.

אני פחות רוצה להלביש לו ציצית בלי משהו מתחת.

אולי לגזור את הלמטה עם התיקתקים?שמש בשמיים

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אולי זה מה שאני אעשההשם שלי

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

תודההשם שלי

זה ממש יקר.

איזה ציצית את שמה לו לכזה גודל? אולי יש להם גופיהמאוהבת בילדי

את הציצית אני מתכננת להקטיןהשם שלי

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

למה לא גופיה ציצית?אשת בעלי

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

אצלנו גם רק גופיציצית..ציפור27

מוסיפה עוד יתרוןרק טוב!אחרונה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

אשמח להמלצה על מתקן לייבוש כביסהשואלת12

מחפשת משהו שיחזיק מעמד לכמה שנים.. יש דבר כזה?

לנו מתקן רגיל ממתכתהשם שלי

מחזיק מעמד כמה שנים.

וואי יפה. בשימוש כל יום?שואלת12

כיום לאהשם שלי

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

מתקן מתכת מאושר עדמאוהבת בילדי

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

יש!ממשיכה לחלום

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

לא ממתכת לדעתי. יש לי פלסטיק מאושר עדהמקורית

מעולה.

יש לנו פלסטיק. מחזיק מעמד שניםמנגואיתאחרונה

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

איזה בגד מטשטש הריון התחלתי? דתיהמעיין34

בגדים רחביםשיפור

לדעתימישהי מאיפשהו

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

אהה באמת? אוקי אז שמלה ירדה מהפרק.תודהמעיין34

תלוי באיזה גזרה..אנונימית בהו"ל

איזה גזרה חשבת?

מה שמטשטש , לא מבינה בזה הכל הולךמעיין34

אז רק שמלה ישרה לדעתיאנונימית בהו"ל

כאילו שאין לה שום חיתוך

טעות האנונימי, סליחהאנונימית בהו"ל

חצאית גינסהרמה

ממש!!!סטודנטית אלופה

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

תתחבי את החלק הקדמי של החולצה לחצאית זה בכלל מטשטשהרמה

אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה

ואי מהמם לא עלה באופציות אפילו. תודהמעיין34

או שמלה רחבה בלי גזרההשקט הזה

או חצאית גזרה גבוהה וחולצה בתוך החצאית

מהניסיון שלי איזה בגדים מטשטשים:כתבתנו

בגדול, כל חיתוך שמונח על הבטן (ולא מעליה),

וגם קצת ניסוי וטעיה של גזרות של חולצות.

חצאיות גיזרה ישרה

חצאית פליסה (קפלים) וחולצה מבד אלגנט בפנים או בחוץ (תלוי בגובה וברוחב)

חולצה בפנים וחגורה

שמלות קומות

שמלות עם תפרים שחותכים את הטופ באזורים הקריטיים או שמלות שהעיצוב עם כאלה רצועות בד מכווץ (מתקשה להגדיר) שתפורים על הטופ. סגנון שיש היום להודולה וגם יש דגמים דומים שאפשר להזמין משיין.

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ תחרה או סרוג עם חורים גדולים שנחתך על הבטן

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

טופ מקושקש שנחתך על הבטן

טופ גיזרה רחבה עם חצאית ישרה

SHEIN.com is mainly design and produce fashion clothing for women all over the world for about 5 years. Shop for latest women's fashion dresses, tops, bottoms. High Quality with affordable prices.

יש הרבה אפשרויות, הבאתי גם כמה דוגמאות.. בהצלחה

ואי תודה רבה רבה!מעיין34

גם כיווצים יכול לטשטשמקרמה

בסוף זה תלוי גזרה ומבנה גוף

תודה רבה לכולן עזרתן לי מאודמעיין34אחרונה

התייעצות - שמות דומים מדי?*אורחת

נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?

נועה ונעמה כן כי זה נשמע שונה מספיקטארקו

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

יש לי בן ובת עם שמות דומיםשיח סוד

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

מכירה אחיות עם השמות האלההשם שלי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

בעיניי ממש סבירשלומית.

נשמע לי סבבההשקט הזה

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מסכימהאמאשוני

תודה לעונות! אשמח מאוד לשמוע נוספות*אורחת

לדעתי בכלל לא דומה בצלילים, לגמרי הייתי קוראתnik

נראה לי שאני לא הייתי קוראתמכחול

מרגיש לי כן דומה מדי.

אני הייתי מפחדת שבהמשךנירה22

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

אמא שלי מתבלבלת גם בשמות לא דומיםהמקורית

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

חח בולהשקט הזה

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

כנל חח..טארקו

אני גם מתבלבלתמתיכון ועד מעון

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

גם אנישואלת12אחרונה

לילדים שלי יש שמות שונים, ובכל זאת,מוריה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

האמת אני מתבלבלת בכולם בלי סוף ולא דומה בכללבאתי מפעם

אני מתבלבלת בשמות והם לא דומים בכללים...

נשמע לי סבירשיפור

הדמיון124816

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

זה תלוי איך קוראיםהשם שלי

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

אני לא חושבת בכלל שזה דומהאוזן הפיל

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי נשמע דומה מדי...גויאבה45

מאנונימי כי אאוטינגאנונימית בהו"ל

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

הייתי קוראתצלולה

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

לדעתי הם לא דומיםסטודנטית אלופה

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

מראה על הטעם בשמות של האמא כנראהים...

לא שומעת שום דימיוןפה לקצת

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

כן נשמע קצת דומהAvigailh1

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

מפחדת להביא לו ככה, הוא לא קטן?פה לקצת

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אפשר לתת לו פרוסה בידיראת גאולה

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

הבן שלי בן שנה ואוכל ממש הכל, לא טוחנת כלוםהשקט הזהאחרונה

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

רצועות של ירקותיעל מהדרום

הוא לא אוכלפה לקצת

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

חשבתי שאת מחפשת בעיקר בשביל נשנושיעל מהדרום

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

מספיק להביא לו נשנוש כארוחה?פה לקצת

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

אהה. נראה לי שפחותיעל מהדרום

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

אהה עכשיו אני מבינהפה לקצת

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

רצועות של ירקות אפויים זאת ארוחה מעולהשיפור

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

לא חשבתי על זה, תודה! נשמע מעולהפה לקצת

פריכיות אורז יותר בריא מביסקוויטשמש בשמיים

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

נראה לי שבטרם אומרים מגיל שנתייםאורוש3

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

אכן. הבת שלי בת 9 חודשים כמעט נחנקההמקורית

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

מקפיצה לישמעונה

אני מכירה שאצל תינוקות מנת פירות היא ממש ארוחהיעל מהדרום

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אני רואה שכמה כתבו פה להקדים את הצהרייםפה לקצת

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

תשאירי לו מנה מיום קודםיעל מהדרום

רעיון מעולה!שיפור

מוסיפה כמה דברים ממש חשובים לדעתיצמאה

הוא בלי מטרנה?

  1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

  1. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

  2. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

  1. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

  2. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

תודה!פה לקצת

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

מדרגות יכולות להרוס את העגלההשם שלי

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

אין לי בעיה גם עם אמבטיה במדרגותהשם שלי

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

דווקא הגלגלים הגדוליםהשקט הזה

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

באמצע זה טוב.. ממש גדול זה כבד.קטן לא נחהלוואייי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

במדרגות יש שתי בעיותהשם שלי

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

את מתכוונת להוריד במדרגות או חהוריד מדרגה מדרגה?בוקר אור

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

מדרגה מדרגהnik

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

ואיך תעלי?בוקר אור

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

גם מדרגה מדרגה😅nik

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

מה עם דונה?רק לרגע 1

אופציה שנשקלת ברצינותnik

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

ממש לא נוחה במדרגות. יותר גרועה מכל העגלותיראת גאולה

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

טוב שאת אומרת😱nik

לדעתי דוקא מאוד נוח במדרגותרק לרגע 1

הדונה בהשוואה לעגלה רגילה?יראת גאולהאחרונה

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

גם לנו יש מדרגות בכניסה לבית~מרמלדה

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

גיליתי שיש סלקל של ספורטליין שאפשר להשכיב!nik

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

האם ואיפה יש חוף לנשים/למשפחות באיזור חוץ פלמחים?קמה ש.

בס"ד

ואגב מה זה אומר חוף משפחות מבחינת צניעות וכו'?

ממש בורה בנושאים האלה... תודה!

אין באמת דבר כזה חוף משפחותהריון ולידה

יש חוף נפרד

ויש חוף מעורב

ויש חוף מעורב שבאים לשם הרבה דתיים אז האוירה יותר נעימה מבחינת לבוש. אי אפשר לדעת באמת מי יגיע. עניין של מזל.

את פלמחים פחות מכירה אז לא יודעת איך זה שם

תודה על ההסבר!קמה ש.

שיכולות לעבור פתאום בנות בבגדי ים לא צנועיםניק חדש2

מה שכן בבין הזמנים מאד נוח ללכת לחוף משפחות (אגב לרוב מדובר בחוף לא מוכרז) כי רוב המשפחות דתיות/חרדיות.

אני לוקחת איתי את הילדים בד"כ בתקופה הזו.

או לחוף באשקלון ממש מבודד.

איזה חוף באשקלון?שמשית123

אני לא חושבת שיש לו שםניק חדש2

אנחנו מגיעים מהכניסה הראשונה אחרי שפונים שמאלה מכביש 35.

וממשיכים לאורך בן גוריון עד הסוף.

יש שם חניה מאד גדולה.

זה צמוד מימין לחוף הנפרד.

בדכ חוף משפחותהשקט הזה

זה פשוט חוף לא מוכרז וללא שירותי הצלה.

אפשר בכיף ללכת, רק כדאי מאד מאד להשאר בחוף ולא להכנס למים.

בכל חוף מוכרז יהיו בנות עם ביקיניאמאשוניאחרונה

לנו למשל לא מפריע שיש כמה בנות כאלו.

מוצאים פינה לעצמנו בהרכב משפחתי.

אבל למי שמפריע אז לא קיים דבר כזה.

פעם במעיינות ובכינרת היה יותר טוב.

אגב גם בנפרד הרבה פעמים יש בגדי ים כאלו..

אם יש בנים מתבגרים הייתי נמנעת מהבילוי הזה וזהו.

אם מעניין אותך אז יש בריכות עם שעות מעורבות עם לבוש נסבל.

פעם היינו בקיבוץ עין צורים לקראת שבת וממש נהנינו להיכנס לבריכה כל המשפחה.

אולי יעניין אותך