הימים האלה שלפני פסח, מזכירים לי שנים אחרות. השנה ברוך ה׳ אני אסב (אשב?) לסדר עם בעל מקסים וילדה מהממת בת שנה, אבל אני לא יכולה לשכוח את השנים שזה לא היה ככה. פסח של לפני 4 שנים היה תקופה של פירוד ובירור, וכשהבת שלי נולדה בפסח זה היה תיקון גדול בשבילי. אז בימים הקרובים אעלה בעז״ה עוד שירים לפסח לכל המחכות לזוגיות, לילד, לקרבת ה׳.
השיר הזה נכתב במוצאי שבת הגדול תשע״ז. יש לי אחות תאומה, יקרה ומקסימה. אנחנו קשורות מאוד ואפילו התארסנו והתחתנו באותה התקופה... כשעברתי גירושין, לה כבר נולד בן מתוק והיא ובעלה פתחו לפני את ביתם בכל המובנים.
הם היו אמורים להגיע להוריי לליל הסדר, בשנה אחרי שהתגרשתי, עם הבן הנסיך ועם בטן של חודש תשיעי. אני הייתי מלאה בתערובת רגשות, וחיפשתי דרך להתמודד. השיר הזה נכתב במוצאי שבת הגדול. התלבטתי האם להראות לאחותי, ובסוף הראיתי לה אותו כמה דקות לפניכניסת החג. בכינו והתחבקנו ואז הלכתי להתפלל מנחה בתחושת קירבה גדולה. הבן שנולד שבועיים אחר כך, זכה בשנה אחרי זה לשמח אותי בחתונה עם בעלי כשהיה עם פפיון.
כתבתי ״מצא ומרור״ בגלל הפסוק ״מצא אישה מצא טוב״. (תמיד יש מי שחושב שזה טעות)
אגב באותה שנה יצא ״קוקוס״ של אנדרדוס אז יש מצב שאת השורה ״את לא הקרבן״ הושפעה משם.
מפרסמת באישור אחותי כמובן.
