בעלי נכנס לבידודשיויתי לנגדי
בעקבות חוסר אחריות. לא אפרט
יש מצב שנדבק
הלך עכשיו להיבדק.

אני רותחת מזעם
הלב שלי נשבר מזה שהוא כל כך צריך אותי עכשיו כי קשה לו אבל אני פשוט לא מסוגלת כי אני כל כך כועסת

אני בהיריון ואני בחרדות אימים ופוחדת פחד מוות להדבק כי אני לא יודעת מה זה יעשה לעובר. והוא יודע את זה!!!!!.

ואני אומרת לו שאני מאשימה אותו שהוא חסר אחריות. שאם הוא הדביק אותי אני לא אסלח לו לעולם.

הוא מבין. הוא סופג. הוא יודע
פוחדת שזה מזיק לזוגיות שלנו. שאני אומרת דברים חמורים. שזה ניסיון. שאני פשוט לא מצליחה לעמוד בו

אבל אני כועסתתתתתת
וחוששת שבאמת לא אצליח לסלוח לו במידה ואדבק.
כי זה לא היה בטעות

מה עושים?
ניהול כעסיםמופאסה
ק''כ אולי הוא לא נדבק?
למה להיכנס לסרטים לפני שאת יודעת?

כשמשהו מכעיס אותי, למעשה אני ממשיך להתבונן בזה וההתבוננות בחוסר אחריות וכו' מעורר כל פעם את הכעס.

אז במקום להתבונן בזה שוב ושוב, תנסי למצוא נקודות זכות ותתבונני בהם.
הרי לא יצא כדי להדביק אותך, לא עשה בכוונה, לא בגלל שלא איכפת לך. כל אחד לפעמים עושה דברים בחוסר אחריות, בנהיגה וכדו' אומר לי זה לא יקרה.
מה התועלת שיצא לך מכל הכעס הזה? יש לך תינוק בבטן, תנסי להירגע.
אשלח לך פרטי כמה לינקים של מדיטציות להרגעה. ממש כדאי שתשקיעי בזה.
אני בטוח שתצליחי להתגבר! בשעטו''מ
ותבשרי בשורות טובות
תחכי לתוצאות הבדיקה לפני זה אין מה להגיע למסקנותליאן
בשורות טובות.
אני ממש מבינה אותךתוהה לי
את מאד מפחדת על ההריון והחרדה מתעצמת עכשיו כשיש חשש שבעלך חולה. הכעס הוא ביטוי לחרדה העמוקה שלך, וזה מובן.
יש פה שני דברים, החרדה שלך מסיכון כלשהו שיכול לקרות לעובר והכעס על ההתנהגות הלא אחראית של בעלך שיכול היה להזהר יותר ולא נזהר מספיק.
לגבי החרדה אין לך ממה לחשוש. רוב הסיכויים שהוא לא נדבק וגם אם הוא נדבק וגם אם את נדבקת רוב הסיכויים הם שלא יקרה לעובר כלום כי זה לא הוכח כעובר בשיליה. ואת תקבלי את הטיפול הכי טוב שיש במידה ותצטרכי. כלומר הסיכוי שאדם ייפגע בתאונת דרכים כשהוא חוצה את הכביש גבוה יותר מהסיכוי שהעובר יפגע חלילה.
ולגבי הכעס, לי תמיד עוזר לחשוב על עצמי, מתי אני הייתי חסרת אחריות בזוגיות שלנו וזכיתי לסליחתו ולהבנתו של בעלי. כי קשר זוגי מחייב לסלוח זה לזה על טעויות אנוש, וגם אנחנו צריכים ללמוד לסלוח לעצמינו.
לדוגמה לפני כמה ימים בעלי חזר הביתה והיה בטלפון שלו בוואטסאפים וכו ולא מספיק התייחס אלי וממש כעסתי. ואז נזכרתי שכמה ימים קודם הוא חזר והייתי בטלפון איזה חצי שעה עם חברה עד שהתפניתי אליו, והוא היה כל כך סבבה עם זה. וזה לא אומר שאין מקום להביע צרכים ולשתף בקושי שנגרם לך כתוצאה מההתנהגות שלו. זה רק אוטומטית מפחית את רמת הכעס האדירה כי את נזכרת שגם את וגם הוא אנושיים ושכמו שהוא לא מצפה ממך להתנהגויות מופתיות במאה אחוז מהזמן ואת רק מרוויחה מזה, אז גם הוא יכול לטעות ועדיין לזכות בסליחתך.
בהצלחה יקרה ותרגישו טוב!
אני יודעת שאת צודקתשיויתי לנגדי
הוא כל כך מקבל אותי עם הטעויות שלי וקשה לי כשהוא לא לגמרי תומך, גם כשאני עושה שטויות (עם האוטו למשל)

ואני לא מצליחה. אני רק יורדת עליו. קשה לי. כי דיברנו על זה. כאילו מה, אתה ילד קטן??? אני לא רואה אנשים כבר שלושה שבועות. לא יכולת להתאפק???
יקרהתוהה לי
יש הבדל ביניכם, באופי שלכם. אתם לא אותו אדם. יכול להיות שלך זה אפשרי להיות בבית 3 שבועות בלי לצאת, קשה מאד אבל אפשרי, ולו זה פשוט לא אפשרי לנהוג בכזו אחריות. לא כולם מצליחים להיות מאה אחוז אחראיים בכל נושא. לא מצדיקה אותו לרגע, ומסכימה איתך שהוא טעה, אבל הוא בן אדם ולא מפלצת.. ויש לו חולשות וקשיים כמו שלך יש..
גם אם תדבקי ברוב המקרים יעבוראיש השקים
כמעט בלי כלום
הקטע הוא שהוא לא עשה כלום נגד ההנחיותשיויתי לנגדי
פשוט אני ממש מחמירה בגלל הפחד. והוא לקח את הדברים יותר בקלות ממני.
ואם גם הוא היה עושה כמוני זה לא היה קורה
ולא היינו נכנסים לבידוד כולנו

לא יכולה להתאפק מלהגיד אמרתי לך
ומרגישה אכזרית
למה הוא צריך לעשות את החומרות שלך?איש השקים
יש כללים של משרד הבריאות ומי שמחמיר שימיר על עצמו

אגב לא בטוח שטוב להחמיר כי בסוף רוצים שכולם ידבקו לדעצח
לא הבנתי את סוף המשפטוואוו
שהמטרה היא שהרוב ידבקו בהדרגהאיש השקים
כך שהחומרות לא בהכרח מועילות לך

את לא אכזריתסוסה אדומה
בכלל. החשש שלך מובן... וזה באמת קשה.

אבל גם אל תחמירי עליו...
הוא לא אשם בזה שהוא לא בפאניקה כמוך...
הרי בסוף הוא לא עשה שום דבר נגד ההנחיות.

התסכול שלך מובן, אבל תפרידי אותו מהכעס שלך...
כי הכעס מיותר...

לגבי ההריון- לא ראיתי שנשים בהריון בסיכון גבוה יותריעל מהדרום
לק"י

ותנסי למצוא דרך להירגע.
אם בעלך אחראי ומקפיד על ההנחיות, זאת לא "אשמתו" גם אם נדבק.

בשורות טובות!
עכשיו הוא מאיים שהוא הולך לפסחשיויתי לנגדי
הוא נשבר
התאפק עד עכשיו והתחיל לצעוק שהוא לא מסוגל לסבול את היחס שלי ושהוא הולך לפסח

שילך. יותר טוב
ממש כדאי שתמצאי דרך להירגע....בהצלחה!יעל מהדרום
מצטרפת. נראה שנכנסת להיסטריה קצת מיותרת.בעזרת ה
נראה שזה לא עובר לעוברים...
הבעיה אם היא נדבקת, מי מטפל בילד אחרי הלידה.....

בדיוק היום שמעתי על משפחה של 9 ילדים שההורים מאושפזים אחרי שנדבקו, וילדה בת 16 מהיישוב שלהם נכנסה לבית כדי לטפל בילדים שהיא בכלל לא מכירה, אפילו שזה חושף אותה למחלה
אין לי זכות, אבלדעתן מתחיל
בריאות העובר ושלכם בראש העדיפויות? מעולה. את בטוחה שחשש להדבקה מסוכן יותר מכעס ושלום הבית?
הכאב והכעס מובנים מאוד, וגם שלו, כאשר הוא עומד בהנחיות והבידוד ודאי מקשה עליו. אבל זה היה, והסיכוי שהדבר חלילה יגרום משהו הוא יותר מנמוך. הרי רובם המוחלט של הנדבקים מבריאים ורובם המוחלט של המבודדים כלל לא חולים.
אז אולי נכון להביט קדימה? לטוב וליופי שיש ולחג הקרוב שתחגגו יחד. קשה, ודאי שקשה, אבל חבל להכאיב לעצמו עוד יותר. הבידוד מוציא מכולנו קצת יותר כעסים מהרגיל.

סליחה שהגבתי אם לא ראוי והרי אין לי זכות. פשוט כאב לי לקרוא את המילים וקיוויתי שאולי בכל זאת אפשר לעזור.
במצב כזה של חרדה קיומיתנגמרו לי השמות

כדאי לשים את כל הכעס בצד. פשוט בצד.

הוא לא עוזר ולא יעזור לא לך, לא לעובר המתוק שלכם ולא לאישך.

 

הוא לא התכוון לפגוע בך, היה לו קשה, הוא הקשיב להוראות המפורטות,

עכשיו הוא אולי הוא נדבק.

מה שהיה עוזר לי במצב כזה - זה לדמיין חס ושלום מה יכול לקרות לבעלי היקר אם הוא חולה, כולל לדמיין חס ושלום את הגרוע מכל.

זה ישר מכניס לפרופורציה!

את אוהבת אותוט!

את לא רוצה לאבד אותו!

את לא רוצה שיקרה לו משהו רע!

 

לכן אפשר להמיר את הכעס - בחמלה, בדאגה

וזה מקום הרבה יותר טוב.

 

 

לי אישית זה עבד מאוד טוב במיוחד בשנות נישואינו הראשונים - תמיד התמלאתי דאגה ורצון שלא יקרה לו כלום - אז מה זה כעס רגעי לעומת החיים של היקר לי מכל?!

 

במיוחד במצב כזה של קורונה

של סכנה

שאולי הוא נדבק

החמלה שלך

הידיעה שלו שאת אוהבת אותו ודואטגת לו

יכולה לעשות ביניכם פי אלף יותר טוב ממילים קשות שמוטחות וכעס משתולל.

וזה אפשרי לגמרי להמיר את זה כי אחרי ככלות הכל את באמת לא רוצה שיקרה לו חלילה שום דבר רע.

 

גם למען שלוותך וביראותך ובריאות הילד העתידי של שניכם פרי אהבתכם שאת נושאת ברחמך - עשי זאת בבקשה.

 

אם קשה - לכי לחדר ותצעקי את כל הכעס לכרית,

אחר כך תכנסי להתקלח במים חמים ומרגיעים

שמעי מוזיקה טובה שאת אוהבת

תבקשי מהקב"ה כוחות ושמחה וישועה שלמה בהכל,

תעשי נשימות עמוקות

תזכרי בטוב שבו, שטוב שיש לכם והיה לכם,

תצאי לסיבוב קצר בגינה אם יש או רק מהחלון לנשום אוויר אם אין

ואחרי שעה סמסי לבעלך בבקשה שאת אוהבת אותו והכעס עליו יצא רק כי את דואגת לו, לכולכם אבל מאוד רוצה שהוא יהיה בטוב,

שלא יקרה לו כלום,

שאת אוהבת אותו ורוצה אותו.

 

בהצלחה יקרה.

הכעס שלך יתר מזיק לעובר מהקורונה!!!!JUHTHK


כולכם צודקיםשיויתי לנגדי
ברור...
אני גם יודעת את זה
עזרתם לי
קשה לי עם כל המצב. כל החוסר שליטה. איבדתי את זה.
אני באמת אוהבת אותו. פשוט בחוסר אונים ודואגת לכולם

כתבתי לו מכתב. הסברתי. ביקשתי את סליחתו. ביקשתי לפתוח דף חדש. שהשלום בית שלנו חשוב לי יותר מהכל. גם הודיתי לו שבדרך כלל הוא דווקא כן עומד בניסיון שאני לא הצלחתי לעמוד בו. שאני בתהליך... יחד עם זה שביקשתי הבנה. הוא קרא. עוד פגוע. אבל האווירה בבית נרגעה

הרבה בזכותו

לא שמחה ושושנים. אבל רגוע. מאמינה שמחר יראה אפילו יותר טוב ונעבור הלאה מחוזקים

תודה על הכל
מדהימה!מופאסה
כל הכבוד לך!
לגמרי. כעס גדול מאד ממש יכולבתאל1אחרונה
לגרום נזק ממשי להריון
זה כמו לכעוס על ספק (!) הדבקה בשפעת או הצטננותברוניש

בסה"כ עבור כל הצעירים זה לא יותר מהצטננות, הוירוס לא עושה שום דבר לעובר.

האשמה כמובן לא שלך אלא על המדינה שזורעת פאניקה מיותרת שהורסת הרבה יותר מאשר מצילה.

 

שחררו אנשים. שחררו.

אני נדבקתי ויכולה להגיד לך כמה דבריםנ55
אין שום צורך וסיבה להתעסק עם הלמה ואיך היה יכול להיות ואילו זה ואילו זה. אנחנו לא חיים ככה וזה גם לא עוזר תכלס. יכולה להגיד לך שהבעל שלי לא היה בבית ( לא חשוב איך ולמה לקח שניים מהילדים למקום מרוחק לפני שגיליתי). במשך השבוע הראשון כשעדיין לא ידעתי ורק ניחשתי הוא לא הפסיק לרדת עלי ועל זה שבטח יש לי רק סטרפ או שפעת וכו. לא הפסיק ואני עם חום קבוע. בשלב מסוים הייתי שמה את הטלפון על שקט כי הדבר היחיד שהייתי צריכה ולא קיבלתי זה תמיכה מלאה. נקודה. ללא שום סייגים והוכחות וכלום.
כולנו היינו אשמים שבפורים לא עשינו סגר אבל לא עשינו. כי לא ידענו. ורק אחרי שהרופא שלי אישר את המחלה הוא הפסיק ועכשיו התחיל לשאול באמת איך אני מרגישה וכו. אבל זה זה היה מאוחר מידי. את הפגיעה הוא כבר עשה.
לכן מה אני מנסה לומר לך? רק תתמכי. אנחנו מאמינים בני מאמינים ולכן כל מי שנדבק זה רצון ה׳ עם כפפות ובלי כפפות. תתמכי ותראי שאכפת לך ממנו. זה מה שהוא יצטרך הכי
רפואה שלמהגוונא
עצה לחיים טוביםהדר בננה
אף פעם כשאת 'כועסתתתתת' או 'רותחתתתת'
אל תדברי עם בעלך.
פשוט אל תעשי את זה.
קחי נשימה עמוקה. תגידי לו שכרגע את לא מסוגלת לדבר ושתדברי איתו כשתרגעי.
עוד אפשרות. דברי עם מישהי. ועליה תוציאי את כל האמוציות.
כך או כך, דברי איתו אחרי שתרגעי.
נסחי את הדברים. תמחקי, תמקדי, שוב תנסחי.
עד שתבואי מוכנה לומר מה שצריך. קב ונקי מכל הפסולת שמסביב.
ואז הדברים כל כך יתקבלו!
בהצלחה

עוד דבר. קשור מאוד.
בטוח היה לבנאדם יסורי מצפון. חרטה .
אבל לא נתת לו להרגיש אותם בכלל
ישר לקחת את תפקיד המוכיחה אלייך.
הוא היה יכול להיות המוכיח של עצמו.
אבל עשית את זה בגדול....ולכן הוא בא לאזן ומצדיק את עצמו.

בהצלחה. וחג שמח.
בלתקש א
בדיןק יש בערוץ 7 כתבה על משפחה שלמה שנדבקה ותיניק שנולד תוך כדי.. תחפשי. האמא שם צדהיהמ, אופטימית זורמת מרגיעה. חושבת שירגיע אותך לראות את זה.
.
תחשבי על זה שאם הוא מדבר, אז הוא בטח יחלים ואז הוא יוכלמר שוקו
לתרום דם עם נוגדנים ו ל ה צ י ל חיים של אנשים.
אם הייתי גר לבד כנראה שהייתי עושה את זה.
אבל לצורך העניין אני מבין שזאת תרופה שקשה לך, ושהמעשה הזה מפחיד אותך אבל הסיכוי שיקרה לך או לעובר משהו גם תדבקיהוא אפסי עד לא קיים
נשים..משה נפתלי

אני נשוי מספיק זמן ונשים מגיבות מהלב ואין ממש מה לעשות עם זה אבל זה משפיע בהחלט על הגבר וגם על הזוגיות

ואם לא תשלטי על זה זה בהחלט יפגע וירחיק בהתאם לתדירות ועוצמת התגובות אז חבל... ובנוגע לחרדות תחשבי על שפעת

לאנשים בריאים זה מה שזה סתם מטריפים אותנו

 

אתה נשוי לכל הנשים בעולם?למה לא123


שטויותבת 30
אולי אשתך מגיבה מהלב.
יש מספיק גברים שמגיבים מהלב ומספיק נשים שמגיבות בשליטה
מבינים שה' מנהל את העולםג'נדס
ואנחנו עושים השתדלות + תפילה. וזה נכון בכל הבחינות ובכל הסיטואציות...

תחשבי מה ההשתדלות שלך במקרה הזה.... בהצלחה!
מה איתו?ה' אלוקינו


חייבת לעצור ולהירגע.שמואל פרידמן
א. בזוגיות חייבים להיות סלחנים, אם כל הכבוד לטעות שהוא עשה,(והטעות עדין בסימן שאלה)גם אם כן לפעמים כל בן אנוש מתנהג בקלות ראש,
ב. אמירות כאלו יכולות להרוס המון..ולגרום לחוסר יציבות בקירבה בעיקר ובגלל שצריך מקום להישען עליו (כמו שכתוב בתהילים י״ח תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו רגלי) . מה שאחרי זה יקח הרבה זמן לתקן.
ג. תצטרכי לעבוד על ההכלה של הבן זוג, להתמודד גם כשזה קשה לסלוח
ד. שום דבר בעולם לא צריך להפיל אותכם למלחמה נפשית כזאת של האשמה וכו
ה. בעז״ה שיהיו בשורות טובות והכל יעבור בשלום לחלוטין, ותמשיכו לחיות חיים נצחים שמחים ומאושרים.
לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בהחלט מבינה אותוזקנת השבט

וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.

פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.

אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך