הכל התפרק לי בידיים
לא ידעתי מה לעשות
היה רק גשם בחוץ
שהזדהה עם הדמעות
שלא הפסיקו לרדת
על המעמד שלי שהתפרק
ולא יחזור שוב
על סבא שהלך למקום שממנו לא חוזרים
על החברות איתה של תחזור לעולמים
על המורה שלא מבינה כלום
על האשמה שרובצת לי על הלב
ולא רוצה לקום
על זה שאין לי יותר כוח
ונמאס לי מהכל
על זה שהוא כמעט גורם לי ליפול
ועל זה שלא נותנים לי לגדול
על זה שזורים לי מלח על הפצעים
על זה שאין פה אנשים רגישים
כולם מראים כמה הם חזקים
על זה שבעולמנו לא בוכים
בכיתי.







