הכל התפרק לי בידיים
לא ידעתי מה לעשות
היה רק גשם בחוץ
שהזדהה עם הדמעות
שלא הפסיקו לרדת
על המעמד שלי שהתפרק
ולא יחזור שוב
על סבא שהלך למקום שממנו לא חוזרים
על החברות איתה של תחזור לעולמים
על המורה שלא מבינה כלום
על האשמה שרובצת לי על הלב
ולא רוצה לקום
על זה שאין לי יותר כוח
ונמאס לי מהכל
על זה שהוא כמעט גורם לי ליפול
ועל זה שלא נותנים לי לגדול
על זה שזורים לי מלח על הפצעים
על זה שאין פה אנשים רגישים
כולם מראים כמה הם חזקים
על זה שבעולמנו לא בוכים
בכיתי.
כבר כתבת איזה שיר על זה, אם זכור לי נכון...
זה משפיע עליך?
עברתי הרבה מזה... מעמד שהתפרק, חברות שלא תחזור- לפחות לא לכמו שהיא הייתה..., ובעיקר בכי... גם על הדברים האלה אבל בעיקר על עניינים פניימים יותר...
וחייב לומר שלחמש שורות האחרונות התחברתי בעיקר. עליהם בכיתי בלי סוף... כמה שניסיתי לקבל התעניינות והקשבה ממישו זה לא עבד וזה הכניס אותי לאיזה חודש של דיכי על דיכי
(למזלי באותו תקופה יצא 'הלב שלי', וחפרתי לעצמי את המסר שאני לא צריך שום בנאדם רגיש, כי בסוף 'רק אתה יכול...'. אם כי זה לא עזר באופן מוחלט...)
את פשוט כותבת מטורף!!!!
כל מילה!!
אני כבר כמה שנים מנסה למצוא הזדמנות לבכות אבל לא יוצא... והכל ממשיך להתפרק בידיים..
וואו וואו וואו!!!!!!!!!!
היה פה איזה באג במערכת, וזה הראה כאילו פתחת שרשור מעצמך עם התגובה הזאת...
לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf
ונצרכת לכלל ישראל
(ובוודאי שלפרט ישראל)
אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.
בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.
#יש לי סילברדו#
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
