הידעת שיש יהודי בשם יהונתן פולארד

שנמצא בכלא האמריקאי כיוון שריגל לטובת עם ישראל, מדמם באיטיות עד מוות לנגד עינינו ולא ברור כמה זמן נותר לו לחיות – ואנו עוברים יום יום על "לא תעמוד על דם רעך"? 

הידעת שהוא לא גרם נזק לאמריקה, אלא מסר לנו מידע על סוכנים, ארגוני טרור וייצור תחמושת בלתי קונבנציונלית המסכנת את מדינת ישראל, מידע שבניגוד להוראה כתובה של נשיא ארה"ב לא נמסר לנו, ובשל כך הציל מאות מתוכנו – ואנו יום יום עוברים על "הצל לקחים למות, ומטים להֶרֶג אם תחשּׂוך, כי תאמר הן לא ידענו זה" (משלי כ"ד י. רמב"ם תנות עניים ח י) ? 

הידעת ששבעים מבני משפחתו ניספו בשואה, והוא ראה מול עיניו השמדה המונית בארץ ישראל, לכן עבד בשיתוף פעולה עם סוכני ביון שלנו, אך כאשר הוא נתפס, כולם הוברחו לארץ מלבדו, כאשר השגרירות שלנו סרבה לתת לו מקלט וזרקה אותו לרחוב – ואנו יום יום עוברים על "אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו" (בראשית מב כא) ? 

הידעת שמעולם לא נערך לו משפט, כי לבקשת מדינת ישראל, הוא הסכים לעסקת טיעון, אשר בעקבותיה קיבל מאסר עולם, עם המלצה לא לשחררו לעולם, עונש שמעולם לא ניתן בארה"ב על עברה מסוג זה, שרגיל להיות 2-4 שנה – ואנו יום יום עוברים על הפקרת פצוע בשטח, שמסר נפשו ונפצע עבורנו? 

הידעת שרק בשנת תשנ"ח, 13 שנה לאחר מעצרו, הוא הוכר כסוכן שלנו, ועד אז התכחשנו לא כאילו לא קיים – ואנו יום יום עוברים על "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך"? 

הידעת שעתה הוא חולה מאוד, בסכנת חיים ממש – ואנו יום יום עוברים על "היונתן ימות, אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל, חלילה, חי ד' אם ייפול משערות ראשו ארצה" (שמואל א יד) ? 

(גליון 'מעייני הישועה' מס' 263, פרשת כי תצא, ט' אלול ה'תשס"ו)

הקדמה:
יהונתן ואני רוצים להביע את תודתנו העמוקה למועצה הלאומית של ישראל הצעירה, הארגון היהודי היחיד בארה"ב שמקדיש עצמו למצווה של פדיון שבויים, והארגון היהודי היחיד בארה"ב שעמד לצידו של יהונתן ולצידי, לאורך כל הניסיון הנורא הזה. כמו כן אנחנו מודים לנשיא לשעבר, לנשיא הנוכחי ולמועצת המנהלים של בית הכנסת הנשיא (ישראל הצעירה).
 

ביום שמש חורפי, בתחילת שנת 2006, התקיימה בירושלים אחת הפגישות ההיסטוריות ביותר שהיו לנו אי פעם בעניין זה.

יהונתן ואני לא הזכרנו עד עתה ולו ברמז את פגישתנו עם מבקר המדינה של ישראל, השופט מיכה לינדנשטראוס. הערב אנחנו רוצים לחלוק איתכם חוויה זאת.
 

יהונתן פנה במשך שנים למבקר מדינה אחד אחרי השני בבקשה לחקור את הטיפול הכושל של ממשלת ישראל בתיקו. כל בקשותיו נדחו בתירוצים כלשהם. כתוצאה מכך, די התייאשנו כבר מלקוות לדיון. ולכן זה היה כה מרגש כאשר מבקר המדינה החדש, השופט מיכה לינדנשטראוס, נענה בחיוב לבקשתנו להיפגש עמו.
 

ברשותו של מבקר המדינה סמכויות נרחבות לפקוח וחקירה של כל משרד ממשלתי, החלטותיו ופעולותיו. אף איש או משרד במדינה הזאת פטורים מבדיקתו של מבקר המדינה וכולם מחויבים לפי החוק, לענות לשאלותיו ולספק כל מידע שיידרש.
 

המטרה הסופית של חקירה ע"י מבקר המדינה, היא אכן הפרסום של דו"ח מבקר המדינה. הדו"ח אמור להקרין אור על תחומים או נושאים שחייבים תיקון, בכוונה לשפר יעילות ממשלתית, לשמור על ענייני הציבור ולהגן על זכויות הפרט; למנוע בזבוז ממשלתי, שוחד, שחיתות והטיית חסד לחברים או מקורבים.
 

פגישתנו המיוחלת עם השופט לינדנשטראוס התקיימה ב-23 לפברואר, 2006 במשרדי מבקר המדינה. ליווה אותי לפגישה לארי דאב, עורך הדין של יהונתן בירושלים.
 

כאילו כדי להדגיש את חשיבותה של הפגישה, הזמין השופט לינדנשטראוס את כל הצוות הביצועי שלו, את כל מנהלי המשרדים הממשלתיים שתחת פיקוחו
- החל מנציג תלונות הציבור הממשלתי ועד למנהל משרד המשפטים – כחצי תריסר אנשים,להשתתף עמנו בפגישה.
 

בתחילת הפגישה, הגשתי לשופט לינדנשטראוס מסר אישי מיהונתן ביחד עם תיק הכולל את כל המידע הנוגע לנושאים שיהונתן ביקש להביא לתשומת ליבו של השופט.
 

מסירת ההודעה של יהונתן לשופט ארכה כרבע שעה. היא הסירה כל ספק באשר לידיעתו של יהונתן על הפגישה והדגישה את תודתו העמוקה למבקר המדינה, בשל נכונותו לקבל אותנו. מתפקידי היה במשך השעתיים הבאות להתמקם בנושאים שיהונתן התייחס אליהם.
 

הייתי רוצה להעלות עבורכם בקיצור, חלק מהעובדות שהצגנו בפניו של השופט לינדנשטראוס:

• בעלי, יהונתן פולארד, הוא סוכן ישראלי בכלא, מרצה כרגע את שנתו ה-21 מתוך מאסר עולם שנגזר עליו בשל שרותו למען בטחונה של מדינת ישראל.
  

• המידע שסיפק יהונתן לישראל כלל פרטים על אמצעי לחימה ביולוגיים, כימיים וגרעיניים שבידיהם של אירן, לוב, וסוריה. כל האמצעים האלה בפתוח כדי לשמש נגד ישראל. הוא גם סיפק מידע על פתוח טילים בליסטיים במדינות אלו ומידע על פגועים עתידיים שמתוכננים נגד מטרות אזרחיות בארץ.
  

• ישראל הייתה רשאית לפי החוק לקבל מידע זה החיוני לביטחונה, בהתאם למזכר הבנה שנחתם בינה ובין ארה"ב בשנת 1983. אבל המידע נמנע מישראל בכוונה תחילה, כתוצאה מאמברגו בלתי חוקי על מידע מודיעיני, שהוטל  ע"י שר ההגנה דאז, כספר וויינברגר וסמנכ"ל ה-CIA  דאז אדמירל בובי ראי אינמן, שנטייתו הפרו-ערבית לא עלתה בקנה אחד עם מדיניות החוץ המוצהרת של ארה"ב.
  

• בתחילה יהונתן נידב את שירותיו ורק מאוחר יותר הוא הפך לסוכן לכל דבר, עבור מדינת ישראל. קנאותו להציל חיים יהודיים היה המניע היחידי שלו. אפילו השופט שגזר את הדין – ושבהחלט לא התייחס באהדה למקרה – הכיר בעובדה שיהונתן היה אידיאולוג ולא רודף בצע, ולכן סירב להטיל עליו קנס כספי.
  

• מהרגע שבו יהונתן נעצר בתחילת בשנת 1985, ישראל הכחישה כל קשר אליו ושיתפה פעולה באופן מלא עם התביעה בארה"ב כדי להבטיח עבורו מאסר עולם.
  

• מסיבות מבישות משלה, ההנהגה היהודית בארה"ב תמכה בשקריה של ישראל ואף הנציחה אותם. ב-10 למרץ, 1987 – שישה ימים אחרי שנגזר על בעלי מאסר עולם בהפרה מוחלטת של עסקת טיעון שכובדה ע"י יהונתן וארה"ב ביטלה – שלחה וועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים מכתב למשרד החוץ האמריקאי בו היא מבטיחה, לעולם לא להתערב לטובתו של יהונתן.הוועידה הקפידה לשמור על הבטחתה בקנאות דתית. (העתק של מכתבם מופיע באתר שלנו).
  

• למרות שחלפו כבר 21 שנה והזדמנויות לאין ספור, שקריה של ישראל ממשיכים לנהל את התיק הזה ולמעשה להחזיק את יהונתן במאסר.
  

• מתוך פחדנות ישראל מסרה לארה"ב את כל חומר העדויות בו השתמשו נגד יהונתן. ללא הראיות האלו, לארה"ב לא הייתה שום נקודת אחיזה והייתה נאלצת לשחרר את יהונתן.
  

• בכך שבגדה ביהונתן ומסרה את החומר, ישראל העניקה לעצמה את התואר הכבוד להיות המדינה הראשונה והיחידה בהיסטוריה של הריגול המודרני, שעזרה בהכנת כתב האישום ובהעמדתו לדין של סוכן שלה!
  

• ישראל שילמה לעו"ד ששריין מאסר עולם עבור יהונתן, ללא משפט.
  
• העונש האמצעי עבור העברה שביצע יהונתן הייתה בין שנתיים לארבע שנים – לא מאסר עולם!
  

• מדובר באותו עו"ד, ששולם ע"י ממשלת ישראל, ושניכשל בהגשת טופס של בקשה לערעור פשוטה, ושמנע לתמיד מיהונתן את זכותו לערער על עונש מאסר העולם שהוטל עליו.
  

• במקום זאת, ישראל מסרבת עד היום לשלם אגורה אחת לעורכי הדין, שלא כעו"ד הנ"ל, מנסים לעזור ליהונתן להבטיח את שחרורו מהכלא.
  

• למרות שיהונתן נלחם והצליח לאלץ את מדינת ישראל להכיר בו באופן רשמי כסוכנה, גישתה של המדינה כלפיו והזנחתה אותו לא השתנו כלל במשך 21 שנה.
  

• מדינת ישראל מעולם לא נקטה בצעדים מינימאליים – חוקיים, מוסריים או דיפלומטיים – כדי להבטיח את שחרורו של יהונתן.
  

• עד היום, ישראל לא הודיעה באופן רשמי לבית הלבן, למשרד המשפטים, למודיעין או למשרד החוץ האמריקאי שיהונתן הוא סוכן ישראלי ושישראל מתכוונת לדרוש את שחרורו. לפי כך משרד המשפטים האמריקאי ממשיך לראות בו לא סוכן ישראלי, אלא עבריין פשוט ונוהג כלפיו בהתאם.
  

• עד היום, מדינת ישראל לא ביקשה את סיועם של אנשי קונגרס או סנאטורים אמריקאים בעניינו של יהונתן, ובמשך שני עשורים נמנעה בכוונה תחילה מלגייס את AIPAC  או כל ארגון שדולה יעיל אחר לבוא לעזרתו של יהונתן.
  

• במשך 21 שנה ישראל לא טרחה לערוך הסברה לציבור בישראל או בארה"ב, כדי להסביר את עמדתה בעיינו של יהונתן או כדי לעודד את שחרורו – כפי שהיא נוהגת לעשות בכל נושא אחר החשוב למדינה.
  

• במשך 21 שנה מדינת ישראל ניסתה למנוע בכוונה תחילה מהציבור בישראל לדעת על יהונתן. סימן ברור לגישתה של הממשלה כלפי יהונתן מתבטא בסירובו של משרד החינוך לכלול את הקורות אותו במסגרת תוכנית הלימודים לבתי הספר. הספרייה של משרד החינוך והארכיונים (שמשמשים מורים לעבודות מחקר) לא כוללים מידע כלשהו על יהונתן! לא התייחסות אחת!
  

• כאשר "מאמנו" לשעבר של יהונתן, רפי איתן, רץ לכנסת בתחילת השנה, הוכחה כשקר טענתה הנושנה של ישראל, שאם תלחץ לשחרורו של יהונתן, תזיק ליחסיה עם ארה"ב. ובאמת, ממשלת ישראל לא גילתה נקיפת מצפון כלשהי באשר לפגיעה אפשרית ביחסיה עם האמריקאים ובמצבו של יהונתן, כאשר מיד עם בחירתו, מנתה את רפי איתן לשר.
  

• מינויו של רפי איתן כשר ע"י הממשלה, נעשה במודעות מלאה לעובדה שהאמריקאים רואים באיתן שותף לקשר שלא הורשע בפרשה זו, ושהוא שיחק תפקיד מפתח בבגידה ביהונתן, ושאפילו סיפק עדות שקר לאמריקאים, שחרצה את דינו של יהונתן.
  

• מאז תחילת מאסרו של יהונתן, "התוכנית" העקבית  היחידה שהייתה לישראל לשחרורו, הייתה להביאו הביתה בארון מתים. עובדה זאת אושרה עבורנו שוב ושוב במשך 21 שנה ע"י פקידי ממשל ואירועים שונים.
  

• יהונתן שרד את שבע השנים הראשונות של מאסרו, בבידוד מוחלט, בתנאים בלתי-אנושיים, בתוך תא צינוק שלוש קומות מתחת לקרקע, ב-USP MARION   רק בדרך פלא. ואז הוא נלחם ללא עזרה כלשהי ממדינת ישראל, לקבל העברה למחלקה פתוחה בכלא FCI BUTNER.
  

• זמן קצר לאחר העברתו ל- FCI BUTNER , באביב 1993, ישראל שלחה סוכן מוסד ליהונתן בתפקיד רשמי. במקום להניח לפני יהונתן תוכנית שתבטיח את שחרורו, סוכן המוסד בא כשבאמתחתו דרישה רשמית שיהונתן יתאבד. "התאבדות" כך נאמר ליהונתן, תפטור את "בעיית פולארד" עבור מדינת ישראל.
  

• המדיניות הישראלית שמבקשת להביא את יהונתן הביתה בארון מתים, ה' ישמור, נמשכת עד היום הזה, ומדגישה את העקביות המחושבת של ממשלת ישראל לפספס כל הזדמנות להבטיח את שחרורו של יהונתן.
  

• במקום זאת, ממשלות רצופות ניצלו באופן שגרתי את שמו של יהונתן ואת סבלו, והשתמשו בו כדי להמתיק תוכניות לא מקובלות של ויתורים חד-צדדיים, לציבור הישראלי. אבל ברגע קריטי יהונתן יורד מכל עסקה וויתורים כואבים וחד-צדדים לאיוב, נעשים בכל מקרה. (כמה דוגמאות כוללות את הסכמי חברון, את הסכמי WYE, ולא מזמן ההתנתקות מעזה וצפון השומרון).
  

• בוושינגטון זה סוד גלוי שגזר דינו של יהונתן הוא מופרז ולגמרי פוליטי. הדבר אושר  בשנת 2002 בראיון עם שר ההגנה לשעבר,  כספר ווינברגר. ווינברגר אודה בגלוי שהנושא של יהונתן היה "עניין מינורי" שהוגזם מעבר לכל מידה כדי לשרת אג'נדה פוליטית אחרת. מהפתח שנוצר בעקבות הודאה זאת, כדי להבטיח את שחרורו של יהונתן, התעלמו לחלוטין.
  

• במקביל דניס רוס, השליח המיוחד של ארה"ב למזרח התיכון לשעבר, קבע בספרוTHE MISSING PEACE  שפורסם בשנת 2004, שליהונתן מגיע להשתחרר ללא תנאי. בכל זאת, כותב רוס, ערכו של יהונתן כקלף מיקוח נגד ישראל הוא יקר מדי, ולכן יעץ לנשיא ב-WYE לא לשחררו. עדיין אין תשובה מישראל.
  

• למעשה, ישראל כבר "שילמה" עבור שחרורו של יהונתן מספר פעמים רב מדי (כולל שחרורם של 750 מרצחים ומחבלים עם דם על ידיהם במסגרת הסכמי WYE) אבל מעולם לא טרחה לדרוש את המגיע לה.
  

• במשך 21 השנים שיהונתן שוהה במאסר, הוא היה נתון פעמים חוזרות ונשנות לעונש אכזרי ובלתי מקובל ולסבל חמור. ממשלת ישראל קבלה מידע על כל מקרה של התעללות בסוכנה אבל לא רק שלא התערבה לטובתו ולו פעם אחת, ממשלת ישראל גם לא התלוננה על כך מעולם .
  

• הופעתו הראשונה של יהונתן בבית משפט בארה"ב במשך שני עשורים, התקיימה בשנת 2003. ישראל לא טרחה אפילו לשלוח נציג. במקום זאת, בערב שלפני הדיון בבית המשפט, השמיץ נציגה הקונסולארי של ישראל בניו-יורק שעליו הוטל התפקיד לספק תשובות לתקשורת, את יהונתן בתחנת הטלוויזיה האמריקאית ובכך שלח מסר ברור לשופט שיהונתן הוא הפקר ושלאיש בישראל לא איכפת מה יעשה איתו.
  

• כוונתה של ישראל לעולם לא להחזיר את יהונתן חי הביתה, מתבטאת באופן הבלתי מוסרי, הזדוני והקטנוני שהמדינה מתייחסת אלי, אשתו.
  

• העובדה שכאשת סוכן ישראלי, אני ממשיכה להיוותר מחוסרת גג ואמצעים כלשהם, מדברת בעד עצמה באשר ליחסה של המדינה ליהונתן.
  

• השוו זאת למקרה של סוחר סמים ישראלי, חבר משפחה של ראש ממשלה, שנלקח בשבי בזמן שטיפל בענייניו הבלתי חוקיים, ולא בשרותה של המדינה.
  
• גם אשתו וגם המאהבת שלו על משפחותיהן קבלו לכל אורך זמן שהותו בשבי, את מלוא התמיכה. אני מצד שני, לא מקבלת תמיכה כלשהי ותלויה למחייתי
  
• בנדיבות ליבם של מספר חברים.
  

• בנוסף לכך, הייתי חולת סרטן. אין לי בטוח רפואי ואני לא מקבלת תמיכה רפואית כלשהי ממדינת ישראל. למעשה, כאשר ניסיתי לא מכבר לשלם עבור קבלת כיסוי רפואי בסיסי, דחתה אותי קופת החולים. האופן שבו דחו אותי, מעיד מאוד על כך, שהקופה חששה שאם תקבל את אשתו של פולארד, היא עלולה לסכן את המימון הממשלתי שהיא מקבלת.
  

• השוו זאת עם המחווה שעשתה הממשלה לא מכבר לאזרחי לבנון, כאשר הציעה להם טיפול רפואי חינם בישראל, למרות האפשרות שאלה השתתפו במלחמה נגד ישראל. אויב רשאי לקבל טיפול רפואי בישראל, אבל אשתו של סוכן ישראלי היושב בשבי, אינה רשאית!
  

• יותר גרוע מזה, הממשלה משקרת בחוצפה לבית המשפט העליון ולציבור הישראלי כאשר היא חוזרת וטוענת, שהיא תומכת ביהונתן ובי מבחינה כלכלית. אנחנו הגשנו הוכחה מתועדת לשופט לינדנשטראוס שבמשך 21 שנה, לא יהונתן ולא אני, קבלנו אגורה אחת ממשלת ישראל.
  

• השורה התחתונה אומרת שבמשך 21 שנה, ממשלת ישראל סירבה בעקשנות להעניק ליהונתן מעמד כלשהו שיכול היה להגיש לו או לאשתו תמיכה כלשהי, הקלה או את האפשרות להבטיח את שחרורו.
  

• למרות שיהונתן נלחם ואף קיבל הכרה רשמית כסוכן, שמו לא מופיע ברשימת השבויים של משרד הביטחון, ובכך נמנעות ממנו כל זכויותיו כסוכן בשבי.
  

• המדינה גם מסרבת להעניק לו מעמד של אסיר ציון, ובזאת שוב מונעת ממנו קבלת הזכויות כלשהן, ויותר גרוע מזה, מונעת ממנו את ההגנה שמעמד זה
  
• היה מעניק לו.
  

• בכך שנמנע מיהונתן מעמד של שבוי במסגרת המערכת הרשמית המנוהלת ע"י משרד הביטחון או מעמד של אסיר ציון בתוך המערכת המנוהלת ע"י משרד הפנים, מדינת ישראל הורידה את יהונתן למעמד של אדם שלא קיים באופן רשמי ושלכן, ניתן להתעלם ממנו עד מוות.
  

העובדות הנ"ל ומידע מתועד הוגשו למבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, באותו יום פברואר גורלי כאשר אחרי כל כך הרבה שנים של המתנה, מבקר מדינה חדש קיבל אותנו ועשה רושם שהוא מתכוון להתייחס לתיק בכובד ראש.
 

הפגישה הייתה הצלחה גדולה! אורכה תוכנן לשעה אבל היא נמשכה  כשעתיים וחצי לפני שסוימה בלית ברירה – וגם אז רק מפני שלכולנו היו פגישות נוספות . אני הלכתי אחרי הפגישה עם מבקר המדינה, ישירות לרבו של יהונתן, הרב מרדכי אליהו שליט"א. הוא שמח כמונו על הפגישה ועל ההתחייבות שמבקר המדינה נתן לנו. הרב ושותפנו הקרובים התעודדו במיוחד לשמע האיחולים החמים והברכות שקבלנו מהשופט לינדנשטראוס וצוותו הביצועי.
 

אני זוכרת את אחד הדברים האחרונים שאמרתי לשופט לינדנשטראוס לפני שנפרדתי ממנו. אמרתי לו "אנחנו לא מצפים ממך להבטיח את שחרורו של יהונתן, אבל חקירתך עלולה להיות חלק חשוב בתהליך שאמור להביא לידי כך. לדו"ח מבקר המדינה יש את היכולת להאיר אור שמעולם לא זרח על התיק הזה, ובאופן זה להיות גורם מדרבן לשחרורו של יהונתן. אבל אפילו אם הדו"ח לא יביא לתועלת ישירה עבור יהונתן, הוא חייב להיכתב כדי להבטיח שמה שקרה ליהונתן, לעולם לא יקרה שוב לאיש שמשרת את מדינת ישראל."
 

השופט לינדנשטראוס עשה רושם שהוא מבין; הוא הגיב בחום ובאופן מרגיע והבטיח לחקור. הוא הבטיח שהוא וצוותו יהיו איתנו בקשר ואף יתקשרו אלינו במידה ויזדקקו למידע נוסף. מאד נגעו לליבנו מילות התמיכה והחיזוק שלו והלבביות וההתלהבות שגילו אנשי צוותו.
 

זה היה לפני שישה חודשים.
 

ב-17 לאוגוסט, יהונתן הוציא שבוע שלם בערך של דקות-הטלפון היקרות שעומדות לרשותו, כדי להכתיב מכתב אישי לשופט לינדנשטראוס. בו יהונתן שוב חזר על העובדות שחילקתי איתכם הערב, והוסיף:
 

"(השופט לינדנשטראוס) להוציא מסר קצר שקבלנו במרץ של השנה (לפני חמישה וחצי חודשים) מאחד מאנשי צוותך, בו הוא מסר שאתה חוקר, לא שמענו ממך או ממשרדך מילה מאז. מצבי בינתיים רק ממשיך להתדרדר. כל יום שאני שורד הוא פלא בפני עצמו... תוכל לומר לנו באיזה שלב של החקירה אתה נמצא ומתי אתה מצפה לפרסם את הדו"ח. בכבוד רב, יהונתן פולארד."
 

כמה ימים לאחר מכן, ב- 23 לאוגוסט, יהונתן ואני קבלנו תשובה. המענה הקצר היה חתום "ע"י עוזרו הבכיר של מבקר המדינה ואיש קשר החוץ" ולמעשה הדהד ממנו אותו המסר שקבלנו מפקידי ממשלה בישראל במשך 21 השנים האחרונות: הנושא בטיפול. אל תתקשרו אלינו, אנחנו נתקשר אליכם.
 

אני משתפת אתכם בכל זה הערב, מכיוון שבצורה מקוצרת זה משקף את האופן בו, במשך 21 השנים האחרונות, יהונתן מדמם למוות בכלא, לעיניה של המדינה, נציגיה הממונים ולעיני כל עם ישראל.
 

מדוע זה חשוב שבעלי ממשיך להנמק בכלא אחרי 21 שנה, ותחת תנאים בחלקם קשים ביותר?
מדוע שגורלו של אדם אחד יהיה ישנה למישהו – במיוחד כאשר עבר כל כך הרבה זמן, וכנראה קיימות "סיבות חשובות יותר" כמו האיום של מלחמה נוספת, שעומדת להתרחש, וגורלם של שלושת השבויים הישראליים האחרונים?
 

זה משנה מפני שגורלו של בעלי, יהונתן פולארד, הוא המדד ליציבות המוסרית ולתמיכה בנזקקים, של החברה הישראלית. מדינה שקודם בוגדת ואחר כך מזניחה את סוכנה במשך יותר משני עשורים ואז משלחת אותו לסל האשפה של ההיסטוריה, כאשר היא עוברת למבצעים חדשים, היא מדינה ש פשטה את הרגל מבחינה מוסרית. ומדינה שפשטה את הרגל מבחינה מוסרית, לא תהיה מסוגלת למלא אחר שאיפותיו הלאומיות הנעלות ביותר של עמה, ומעולם לא תוכל לפקד על הסוג של נחישות מוסרית שדרושה כדי להחזיר את השבויים הביתה.
 

כפי שיהונתן כתב לא מזמן במכתב למשפחות של שלושת החיילים החטופים:
"...היכולת להלחם עבור שובו של שבוי, דורשת יסוד מוסרי. היא דורשת מחויבות כלפי ה', המדינה והזולת. היא דורשת סוג של מוסר שכנראה כבר אין למדינת ישראל... כאשר אין יסוד מוסרי להשבתו של שבוי, אין כמובן גם החלטיות מוסרית, אין נחישות להצליח, וכתוצאה מכך לא נוקטים בצעדים יעילים. זה יוצר חלל ריק שפוליטיקאים אוהבים למלא במילים והבטחות ריקות מתוכן..."
 

כאשר אין באפשרותנו לומר בוודאות, מתי מדינת ישראל התנתקה משורשיה המוסריים והעם ממחויבותו איש לרעהו, אנחנו יודעים שהניוון המוסרי היה כבר קיים לפני 21 שנה, כאשר יהונתן נזרק ע"י השגרירות הישראלית בוושינגטון, ישר לתוך זרועותיהם הממתינות של סוכני ה-FBI .
הכישלון המוסרי, החטא כלפי בן מסור של מדינת ישראל ששירת את מדינתו ואת עמו, על קנו עומד מבלי שאיש יטיל ספק בנכונות המעשה או שהמעוות יזכה לתיקון אחרי 21 שנה. זה תלוי כאות קלון מעל האומה. זה הביא לנטישה של רון ארד, זכארי באומל, צבי פלדמן, יהודה כץ וגאי חבר. והוביל הלאה לנטישתו של מודהט יוסוף, שנפצע בשדה הקרב ונעזב לדמם למוות בקבר יוסף בשכם.
זה אותו כשלון מוסרי שהגה וביצע את הגרוש הבלתי אנושי ואת ההרס של גוש קטיף וצפון השומרון; ולאחרונה אפשר גם את נטישתם של כל תושבי הצפון. זה אותו כשלון מוסרי שברא את תרבות המילים הריקות והבטחות הסרק, ושממשלות ישראל רצופות פיתחו לאמנות.
 

זה אותו כשלון מוסרי שעכשיו גם מאיים על חייהם של גלעד שליט, אלדד רגב ואהוד גולדוואסר.
כל זמן שניתן שיהונתן ימשיך להירקב בכלא, ואנחנו ננהג כאילו גורלו לא מעניינינו, הרעל הזה ימשיך לחדור לתוך המודעות הלאומית שלנו וימשיך להרוס את מבנה החברתי שלנו כעם מוסרי וצודק, כאור לגויים.
 

כל זמן שלא נתקן את העוול משורשו ע"י כך שנביא את יהונתן הביתה, תרבות הנטישה הזאת תמשיך את צעידתה האכזרית הלאה, כאשר הממשלה מתכננת בגלוי תוכניות לגירוש הבא, לבגידה ונטישה של תושבים וקהילות.
 

יתכן שבאתם הערב כדי להתבדר, או מפני שהנושא מעניין אתכם או מפני שאתם תמיד באים כשיש תוכנית בבית כנסת הנשיא. אבל אם המסר שלי נגע לליבכם, אתם חייבים לצאת הערב מכאן, בידיעה שכל אחד מאיתנו חייב תודה ליהונתן פולארד ושכל אחד מאיתנו נושא באחריות לגורלו.
גאולתו של מי שמוחזק את פרק הזמן הארוך ביותר בשבי, יהונתן פולארד, תוביל מאליה לגאולתם של כלל ישראל וכל שבוייה, מפני שזהו שורש העניין. אף אחד לא יכול להציל את יהונתן בכוחות עצמו, אבל כל אחד מאיתנו יכול לתרום מחלקו. אף אחד לא פטור מלעשות את אשר ביכולתו – ואם מדובר בתפילה ברבים או ביחיד, תלייה של כרזות ודגלים במרפסות, או השתתפות בפעולות להעלאת הפרופיל הציבורי של הנושא או תרומות לפעילויות של הוועד למען השבת יהונתן פולארד הביתה (הם הקבוצה היחידה בישראל שעובדת בתאום מוחלט עם יהונתן). או ע"י תמיכה בוועד הלאומי של ישראל הצעירה שאנו כל כך מעריכים את מאמציהם לעזור ליהונתן ולספק את צרכיו בתוך הכלא. גם היום אני כשעבר כל כך הרבה זמן, אני עדיין מבקשת מכולכם להיות מעורבים, למען עצמנו ולמען יהונתן והאומה כולה.
 

כמו שיהונתן כותב במכתבו למשפחות השבויים:
 

"אנחנו לא יכולים, ואסור לנו להרשות שתרבות זו של נטישה תמשך. עם ישראל חייב למצוא את הכוח הנפשי לחזור לדרך של ערבות הדדית. אנחנו חייבים לעורר ולהניע שוב בתוכנו את הכוח כאומה שעומדת מאוחדת לעמוד כאומה מאוחדת... (וכאומה שהיה לה) בשורשיה, את הנחישות המוסרית הדרושה כדי להיות לגמרי מחויבים לא להיכנע לרשע, ולעולם לא לנטוש אח בעת צרה.... אם אנחנו יכולים לעשות זאת, ואני מאמין שאנחנו יכולים, כי אז נוכל להיות שוב ראויים לברכה משמיים, כפי שהיינו באנטבה, ולהיות ראויים לשיבתם הקרובה של כל אסירי ציון הביתה..".
 

מי ייתן וה' יברך את כולנו ושנזכה לראות בשחרורם הקרוב של יהונתן, גלעד, אלדד ואהוד, ביחד עם כל שבויי ונעדרי ישראל! אמן!

המפגינים מחו על שאולמרט מפקיר את פולארד בכלא וסועד עם רייס במקום לדרוש ממנה את שחרורו של יהונתן העומד לסיים בעוד כחודש וחצי את שנתו ה21 בכלא האמריקני.

קודם לכן קיימו הפעילים הפגנה בסמוך למאחז גבעת אסף הנמצא על נתיב נסיעתה של קונדוליסה רייס לרמאללה. המפגינים נושאו שלטים הקוראים לממשל האמריקני לשחרר את המרגל הישראלי יהונתן פולארד.

העיתון הסעודי "עוכאז" מפרסם הבוקר ידיעה לפיה בפגישתם לפני שבועיים בקשה קונדליסה רייס מאולמרט לשחרר את רב המרצחים מרוואן ברגותי המרצה מספר מאסרי עולם בכלא הישראלי בשל מעורבותו הישירה ברציחת ישראלים. לדברי רייס, ברגותי זוכה לפופולאריות רבה בקרב הפלשתינאים ולכן יש לשחררו על מנת שיתמודד מול החמאס.

בוועד להשבת יהונתן פולארד אומרים בתגובה: "האם אין גבול לחוצפה ולבושה?! לא זו בלבד שאולמרט איננו מוצא לנכון לדרוש את שחרורו של יהונתן לקראת סיום שנתו ה-21 בכלא בעוד כחודש -  אלא שהוא גם מוכן לשמוע דרישות אמריקניות לשחרור מחבלים ורוצחים בשעה שיהונתן פולארד עדיין נמק בכלא! לאיפה הגענו?"

מספר גורמים העלו לאחרונה חשש כי כמו שכבר אירע בעבר, יעשה שימוש בשמועות על "שחרור פולארד בתמורה לברגותי" על מנת לרכך את ההתנגדות הציבורית לשחרורו של רב המרצחים. דיווחים על שחרורו הצפוי של יהונתן מועלים כמעט תמיד לפני כל צעד קיצוני שהממשלה מעוניינת לנקוט בו אך חוששת מתגובת הציבור למהלך. בסופו של דבר המהלך תמיד מתבצע ויהונתן נשאר בכלא.

בנאומו שהוקרא באירוע "שרשרת האזיקים האנושית" שהתקיימה במלאת 19 שנה למאסרו, התייחס יהונתן פולארד לכוונת הממשלה לשחרר את ברגותי.

יונתן פולארד, המרגל הישראלי הכלוא בארצות הברית, העביר השבוע מכתב אל ראש הממשלה, בו מתח ביקורת על כך ששמו לא הופיע ברשימת השבויים והנעדרים אותה הקריא אהוד אולמרט השבוע בנאום פתיחת מושב החורף של הכנסת. "אני מבקש ממך להפסיק את מדיניות ההפקרה הלא מכובדת הזאת", כתב פולארד היושב בכלא כבר 21 שנה. "השתיקה שלך עולה לי בשנים מחיי ואולי אפילו בחיי ממש".  

הבוקר (ה') אמרה ל-ynet אשתו של פולארד, אסתר, כי בשיחה שקיימה עימו אמש סיפר לה בעלה בכאב על הלעג לו זכה מצד הסוהרים בכלא בעקבות אי אזכורו בנאומו של ראש הממשלה. "הרי הגורמים בכלא שאחראים על פולארד ניזונים מהתקשורת, הם ידעו שראש הממשלה לא ציין את שמו. יונתן סיפר לי שהם ליגלגו עליו ואמרו, 'אתה באמת חושב שתצא מפה יום אחד? ראש הממשלה אפילו לא טורח להזכיר את שמך'", סיפרה אסתר.

אתמול ביקר אצל פולארד הקונסול הישראלי, רידה מנצור, שאחראי מטעם המדינה על הטיפול בו. במהלך הביקור הוא ביקש להעביר באמצעותו את המכתב לראש הממשלה, בו הוא מותח ביקורת נוקבת על כך שבמשך השנים, על אף שאולמרט היה חבר בוועדת אבן אותה הקימה הכנסת לחקר פרשת פולארד, לא טרח לעשות למענו דבר.

בתקופה בה היה חבר אולמרט בוועדת אבן התפרסם דו"ח בו נכתב כי שיתוף הפעולה מצד מדינת ישראל עם ארצות הברית והסיוע שלה לתביעה נגדו היו שגויים. העובדה שישראל החזירה את המסמכים הנוגעים לפולארד לאמריקנים היתה טעות שגרמה לנזק רציני, צויין בדו"ח: "מסמכים אלו היוו את הבסיס שהביא לגזר דין מאסר העולם שהוטל עליו".

במכתבו לאולמרט הוסיף פולארד: "כחבר חשוב בוועדה היתה לך גישה ישירה לכל המידע, יכולת לעשות כל כך הרבה כבר מההתחלה על מנת לעזור לי. מאז שנבחרת לראש ממשלה, התנהגת כאילו אינני קיים. אפילו לפני יומיים בנאום הפתיחה של מושב החורף של הכנסת, הקראת את שמותיהם של כל השבויים הישראלים ודיברת על מחוייבתה של מדינת ישראל להשבתם המהירה והבטוחה הביתה. שמי לא הופיע ברשימה".

במהלך החודש הבא צפוי אולמרט לבקר בוושינגטון, בדיוק כאשר ישלים פולארד 21 שנים בכלא. "מר אולמרט, אין זה סוד שגם אתה נושא באחריות אישית לשנות הסבל הרבות שחוויתי בכלא", כתב פולארד. "מה שעשית ומה שלא עשית היווה גורם מרכזי להארכת העוול שנעשה לי במשך למעלה משני עשורים".

אחד מקרוביו של פולארד הוסיף: "יונתן לא נאיבי, הוא אמר לי אתמול '21 שנים אני בגיהנום. ראש ממשלה בא וראש ממשלה הולך, ואני יודע שלא עושים בשבילי דבר'. זו הפעם הראשונה שהוא מרגיש שבפירוש מוחקים אותו".

 [שרון רופא, Ynet]

• הכתבה ב-Ynet
• כתבה ב-NRG
• כתבה ב-NFC

הפיצו את המסר הזה באימייל ובפורומים לכל חבריכם ובקשו גם מהם להתקשר!

מר אולמרט!
יש לישראל שבוי באמריקה
 יהונתן פולארד

מר אולמרט

כראש ממשלת ישראל חובתך להחזיר את השבוי הוותיק ביותר, פולארד, הביתה לאלתר!

מתקשרים יום יום ללשכת ראש הממשלה ודורשים:
יש לישראל שבוי באמריקה – אל תחזור בלעדיו!

קריית בן גוריון, ירושלים, רח' קפלן 3 מיקוד 91919

מאות טלפונים התקבלו בימים האחרונים במשרד רוה"מ בדרישה מראש הממשלה לפעול למען פולארד בנסיעתו הקרובה.

הציבור שהתקשר בעקבות פניית הוועד להשבת יהונתן פולארד הביתה נתקל בהתעלמות מוחלטת. חלקם של השיחות הועברו ישר למוקדן שתפקידו לקבור את הפנייה וחלקם פשוט נותקו ברגע שנאמרה המילה פולארד!

לא יתכן שאחרי 21 שנה שמדינת ישראל בוגדת הסוכן שלה פעם אחר פעם, הם אינם מוכנים אפילו להתיחס לדרישה הפשוטה להפסיק להפקיר את פולארד ולהתחיל לדאוג לו.

כולנו ממשיכים להתקשר למשרד רוה"מ על שלא יהיה אפשר להתעלם מהמחאה!

לפרטים: סיון 050-6650553, 02-9960773

מודעה להדפסה

מתקשרים יום יום ללשכת ראש הממשלה ודורשים:
יש לישראל שבוי באמריקה – אל תחזור בלעדיו!

טלפון: 02-6705555
פקס: 02-6705475
דוא"ל: MO.HEB@it.pmo.gov.il">PMO.HEB@it.pmo.gov.il
כתובת למשלוח דואר:

קריית בן גוריון, ירושלים, רח' קפלן 3 מיקוד 91919

הנה מסתיימת עוד שנה, ויונתן פולארד אינו עמנו. חיפשתי את שמו בין שמות השבויים והנעדרים שהתנוססו השבוע על שלטי המפגינים. כולם הוזכרו שם, חדשים כוותיקים - רון ארד, גיא חבר, וכמובן שליט, גולדווסר ורגב. אך שמו של יונתן, ותיק השבויים, נפקד.

אינני חושב שלאבינו שבשמיים איכפת במיוחד עם בניו שבויים על ידי דוברי ערבית או אנגלית. אנחנו יכולים לשרטט לעצמנו כל מיני גבולות מדומים - מדיניים, תרבותיים, גיאוגרפיים, פוליטיים, אבל זה שקר, כולנו ערבים זה לזה והחשבון המוסרי מוגש לנו לבסוף – עבור כולם.                                                                       

אנו כמהים לקצת נורמליות. פולארד הורס לנו אותה. אנו רוצים לחשוב שאנחנו ליברלים מערביים, שאמריקה היא ידידתנו, שהצלחנו להקים כאן ישראליות נאורה שמצאה את מקומה בין האומות, ופתאום בא פולארד ומערער לנו את כל זה. כי פולארד הוא היהודי שהציל את הישראלי מהציניות האנטישמית האמריקנית, כשהעביר לישראל מידע, שארה"ב הסתירה ממנה, בדבר נשק בלתי קונבנציונאלי שמאיים עליה.

כלומר, יש כאן פרדוקס. מצד אחד החלום של הישראלי הוא להיות אמריקה. והנה בא יהודי אמריקני, שכבר "יש לו את זה", ומציל אותנו מפני מי שאנו כל כך רוצים להזדהות ולהישען עליו. פולארד הוא היהודי שהציל את הישראלי מהאמריקני. הישראלי לא יסלח לו על כך.

אם נתייחס אל פולארד כשבוי זה אומר שאמריקה היא לא בדיוק ידידתנו הגדולה. אם נתייחס לפולארד כאסיר ציון, איפה זה משאיר את החלום שלנו להיות חלק מהמערב הנאור? שבויים יכולים להיות לנו בארצות ערב, אסירי ציון – מעבר למסך הברזל, בברה"מ לשעבר, אבל באמריקה?!

יושב בכלא בגללנו
 

ישראל לא החמיצה אף הזדמנות להתנער מהאיש שהקריב את חייו למענה. נהפוך הוא – גם כשהאמריקנים מגלים רצון טוב ונפתחות אפשרויות לשחרורו, ישראל עושה הכל כדי להבהיר לאמריקנים שמבחינתה, עדיף לתת ליונתן למות בכלא.

בוש רצה לשחרר את יונתן לחופשת פסח – היתה חסרה רק בקשה ישראלית. 112 חברי כנסת חתמו על עצומה המבקשת את שיחרורו – אבל  שרון "שכח" לקחת אותה עמו במסעו לארה"ב. פולארד כבר לא בכלא בגלל האמריקנים, הוא בכלא בגללנו.

יונתן פולארד יושב בכלאו כבר 21 שנה. שום מרגל לא ישב בגין עבירה כזו תקופה שעולה על ארבע שנים. הוא מעולם לא יצא לחופשה, אשתו חולת הסרטן אינה זוכה לשום סיוע כספי, או אחר, מממשלת ישראל. פעמיים ביקרתי אצלו. גופו שבור אך רוחו איתנה ומוחו הוא אחד החריפים שהכרתי.

במכתבו למשפחות השבויים הוא כותב: "איננו יכולים, ופשוט אסור לנו לאפשר לתרבות ההפקרה הזו להימשך .עם ישראל חייב למצוא את הכוח הנפשי לעמוד על רגליו, לצאת מיד מהתוהו ובוהו של חוסר המוסריות ולמצוא את הדרך חזרה אל הערבות ההדדית. אנו מוכרחים להדליק ולתפוס מחדש את הכוח שלנו כעם מאוחד ... וכאומה שיש לה בשורשה, את הנחישות המוסרית הדרושה לעולם לא להיכנע לרשע ולעולם לא לנטוש אח בעת צרה.... אם נצליח, ואני מאמין שאנו יכולים, אז נהיה שוב ראויים לברכת שמיים, כפי שהיינו באנטבה,  ונהיה שוב ראויים לחזרתם הביתה של כל אחינו הנתונים בצרה ובשביה".

ראוי שנתפלל בראש השנה לאבינו שבשמיים, שמדינתנו תשוב ותקרין בהירות מוסרית. שלא תתנכר לבניה שבצרה ובשביה ושנזכה לראות בשחרורם הקרוב של יונתן, גלעד, אלדד ואהוד, ביחד עם כל שבויי ונעדרי ישראל. אמן!

אולי אינך יודע שבכלא האמריקאי יש אדם שמדמם למוות כבר 21 שנה ושמו יהונתן פולארד, וטרם חילצנו אותו משם.
אולי אינך יודע שבית סוהר אמריקאי אינו כמו בית סוהר ישראלי אלא מקום איום עם תנאים נוראים ובדידות. ועבור אחינו יהונתן זה גהינום כפול מפני שאחיו נטשו אותו אחרי שהוא הפקיר את חייו עבורם.
כי אולי אינך יודע שיהונתן מסר נפשו על עם ישראל היושב בציון, והביא לידיעתנו מידע חיוני להצלתנו, הזהיר אותנו על איום נשק אב"כ והתארגנות כנופיות טרוריסטים נגדנו. אך אנו התנהגנו כאילו הוא לא קיים. רק בשנת תשנ"ח הוא הוכר רשמית על ידי ממשלתנו כסוכן ישראלי שעבד מטעמה.
אבל בוודאי אינך יודע שמאז שום דבר לא השתנה, ועדיין מתנהגים כאילו הוא אינו קיים, לא ביקשו חנינה עבורו מנשיא ארצות הברית ואפילו לא טרחו להזכיר את שמו בפתיחת מושב הכנסת לפני כחודש. האם אינך יודע שבתורה יש מצוה "לא תעמוד על דם רעך", וכן מצוה לפדות שבויים וגם מצוה לא להיות כפוי טובה.
אולי לא חשבת שהמאבק על אחינו יהונתן אינו על חירותו האישית בלבד, אלא על עצם האחווה, עצם הערבות, עצם הכרת הטובה, עצם המדינה, עצם האומה, עצם התורה. מוזר מאד שאינך יודע כל אלה. אך נדון אותך לכף זכות.
אך עתה אתה כן יודע!
אם כן, עתה משהנך יודע, מה אתה מתכוון לעשות?
אז פנה אל ראש ממשלתנו ובקש שידרוש בביקור הקרוב בארצות הברית את שחרורו של אסיר-ציון שלנו הגדול. (לשכה: טל' 026705555, פקס' 026705475)

בוועד להשבת יהונתן פולארד הביתה מגיבים בחריפות בעקבות הדיווחים לפיהם קונדליסה רייס פנתה לאולמרט בבקשה שישחרר את מרוואן ברגותי. "לפני שארה"ב מבקשת מאתנו לשחרר אדם שיושב בכלא על רצח ישראלים חפים מפשע שיסתכלו לרגע אחד על עצמם וישחררו את יהונתן פולארד שעומד לסיים בעוד שבועיים את שנתו ה-21 בכלא האמריקני ושכל חטאו היה שהעביר למדינת ישראל מידע שארה"ב הסתירה מאיתנו בניגוד להסכמים ושהעברתו סייע להצלת חייהם של אזרחים רבים.

בוועד פתחו לאחרונה בקמפיין לקראת פגישת אולמרט-בוש הצפוייה בשבוע הבא. בוועד מציינים את העובדה שהפגישה צפוייה להיערך מייד לאחר הבחירות לקונגרס שלאחריהן אין לבוש שום תלות בדעת הקהל האמריקנית ולכן אם ראש הממשלה יחליט לדרוש ממנו ברצינות את שחרורו של יהונתן במלאת 21 שנה למאסרו ישנם סיכויים טובים מאוד להשגת השחרור המיוחל. יצויין שבשנים האחרונות נשמעו התבטאויות רבות של גורמים אמריקנים בכירים שבעבר התנגדו לשחרור פולארד וכיום סבורים כי הגיע העת לשחררו.

לפני כשנה, במסגרת ראיון שקיים ראש ה-CIA לשעבר, ג'יימס וולסי הוא התבטא באופן ישיר בנושא פולארד ואמר כי "בנקודה מסויימת, צריך לשאול אם זה מספיק, וזאת במישור של שחרור, לא ברמה של הקלת ראש באשר לכובד מעשיו. יש מן החיוב במתן יחס שונה למרגלים ממדינות ידידותיות". פולארד הינו האזרח היחיד בכל ההיסטוריה המשפטית של ארה"ב שנגזר עליו מאסר עולם לא קצוב בשל "ריגול עבור מדינה ידידותית לארה"ב" העונש שניתן במקרים אחרים היה קל בהרבה ובד"כ לא עלה על 4 שנות מאסר.

יהונתן פולארד מסר נפשו להצילנו, אולם מה אנו עושים למען שחרורו?

הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א

 הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר:

"הוא עשה בשביל להציל נפשות בישראל. כל מה שהוא עשה – עשה   לשם שמיים. לא מגיע לו הדבר הזה. חייבים לשחרר אותו,מצווה גדולה לשחרר אותו, שזה פדיון שבויים. כל מי שיכול לעזור בדבר הזה חייב לעזור בדבר הזה."
 

הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א

הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר:

"מצווה רבה וחובה גדולה על כל עם ישראל באשר הוא נמצא, לעזור ולסייע בכל כוחם ומאודם,לעשות ולפעול להוציא ולשחרר את ה"ה יהונתן פולארד הי"ו, שמסר עצמו לטובת הצלת כלל עם ישראל".
 

הרה"ג שלמה עמאר שליט"א

הראשון לציון הרב הראשי לישראל:

"אנחנו מחויבים כולנו להקים זעקה ולהתפלל,כדי להביא לשחרורו של יהונתן פולארד."
 


לניסוח המלא של בקשת הרבנים לחץ כאן

במוצ"ש בשעה 20:30 בהיכל שלמה, ירושלים
ערב הזדהות מיוחד למען אחינו השבוי יהונתן פולארד ובו תועלה ההצגה:

 "פצוע בשטח"

 ההצגה חושפת בפנינו את סיפורו המדהים של יהונתן פולארד אשר מסר מידע חיוני למדינת ישראל ללא תמורה ותוך סיכון אישי רב, וננטש.

לאחר ההצגה יתקיים דיון בהשתתפות אסתר פולארד אשתו של יהונתן,
והרב אלישע וישליצקי.
דמי כניסה- 30 ש"ח תינתן הנחה לקבוצות (מעל 50 איש).
להרשמה מראש:  תיאטרון אספקלריא -  02-6511936.  (052-8903854)
הוועד להשבת יהונתן פולארד הביתה- 052-4536090 (סיון)

במוצ"ש בשעה 20:30 בהיכל שלמה, ירושלים
ערב הזדהות מיוחד למען אחינו השבוי יהונתן פולארד ובו תועלה ההצגה:

לאחר ההצגה יתקיים דיון בהשתתפות אסתר פולארד אשתו של יהונתן.

דמי כניסה- 30 ש"ח תינתן הנחה לקבוצות (מעל 50 איש).
להרשמה מראש:  תיאטרון אספקלריא -  02-6511936.  (052-8903854)
הוועד להשבת יהונתן פולארד הביתה- 052-4536090 (סיון)

הדפיסו את המודעה על ההצגה

בשעה שראש הממשלה, אהוד אולמרט, שוהה בוושינגטון ועומד להיפגש עם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, מפנה אסתר פולארד, אשתו של יונתן פולארד , פנייה לנשיא בוש להפעיל את הסמכות הנתונה בידיו ולחון את בעלה. בראיון ל-ynet היא תוקפת את אולמרט ואומרת ש"לא זו בלבד שאינו עושה דבר, הוא מתעלם במכוון מכל הנושא הזה שנקרא פולארד, ובכל פעם שמנסים לקבוע עמו פגישה, הוא אינו מוכן להיפגש".

"אנחנו יודעים שיש לנשיא בוש מוכנות לחון את פולארד ואני מבקשת לחזק את ידיו שיעשה את הדבר הנכון. אל תתן לגורמים שונים לקבוע בשבילך את ההחלטה ששייכת אך ורק לך", אומרת פולארד, המאוכזבת מטיפול הממסד הישראלי בפרשה הכאובה הזו, "חבל שמדינת ישראל בוחרת להפקיר את בניה. אני אומרת לאולמרט - רגע לפני שאתה מעלה על דעתך לדון באפשרות לשחרר את ברגותי, קודם כל תדאג לאזרחי המדינה שלך ותעלה את הנושא של שחרור יונתן פולארד. יש לבוש נכונות אמיתית. הוא מחכה רק לפניה שלך".

היא מגיבה גם לחשיפת צילומי הוידאו של בעלה לוקח חומרים סודיים במזוודות, כפי ששודרו בערוץ 10: "ברור שהפרסום הזה דווקא בעיתוי שאולמרט נמצא בביקור בארה"ב משרת את האינטרסים שלו ומבקש לנקות אותו מאחריות, כלומר להציג את המצב כאילו זה לא שמדינת ישראל לא רוצה לשחרר אותו, פשוט אי אפשר לשחרר אותו נוכח העדויות שנמצאות בידי האמריקנים".

רעייתו של פולארד שצפתה בסרט שבו נראה בעלה לא הופתעה, "יונתן ראה את הסרטים ואמר לי שהם משודרים, הוא סיפר לי שבתוך המשרדים בהם עבד הייתה מוצבת דרך קבע מצלמה. הוא ידע שהוא מצולם, הסרט הוא סרט שגרתי לחלוטין מכיוון שזה היה התפקיד של יונתן. הוא היה מעביר מידי יום מסמכים ובדרך זו גם צולמו גם עובדים אחרים, כך שהצילומים האלו אינם מעידים על דבר, הם מנסים להציג מציאות שיקרית".

אז מדוע נחשפים הסרטים דווקא עכשיו?

"מה שהמודיעין עושה עתה מצדיק את הטענות שלנו. לבוש יש נכונות אמיתית להביא לשחרורו של יונתן ובכל פעם שקהילת המודיעין מזהה נכונות כזו, היא מבקשת ליצור מהומה. הם עשו זאת בעבר לאחר שיחות וואי, אז גם הריחו באוויר סיכוי שאולי יונתן ישתחרר, ועשו זאת גם ב-92 כאשר חשבו שקלינטון יחליט לחון אותו. אז הפעם לבוש יש נכונות והם מקווים שבזכות הרעש וההד התקשורתי שיעוררו הם יכבלו את ידי הנשיא".

יונתן מוחזק 21 שנים בכלא ונראה שהנושא עדיין בוער בעצמותיהם.

"בהחלט. תביני, יונתן הוא כלי שבו אפשר לנפנף בכול פעם שרוצים לעלות את נושא הנאמנות של מדינת ישראל לאמריקנים, הנאמנות של הישראלים בכלל והיהודים בפרט. חשוב שהציבור בישראל ידע שזה שהנשיא תומך במדינת ישראל לא משקף את עמדת משרד החוץ וקהילת המודיעין כלפינו. היחס מצידם שונה לחלוטין, וכנראה שעכשיו הם חיפשו להשתמש בכלי הזה שנקרא יונתן כדי לתקוע טריז ביחסי הקרבה".

ועכשיו, מה יכול לעשות בוש?

"לנשיא ארצות הברית יש סמכות לפי החוקה לשחרר אסירים. בהקשר זה יש לו כוח בלתי מוגבל והוא יכול להחליט לחון אותו. בעבר קהילת המודיעין התנגדה לשחרור של 14 מחבלים פורטוריקנים. קלינטון אמר לכולם 'מצטער, אני הבוס' והעניק להם חנינה. כך שאם בוש רוצה, הוא בהחלט יכול. אם את שואלת אותי הוא רק מחכה לפניה רשמית ממדינת ישראל, ואני מבקשת להזכיר לאולמרט דווקא עתה כשהוא מבקר בארה"ב - יונתן הוא כלי בידי אותם גורמים עוינים בארה"ב שמבקשים להשמיץ את ישראל. יש לך שבוי הנמצא בכלא האמריקני 21 שנים. אל תחזור לישראל ללא החלטה על שחרורו".

[ynet]

רק אתמול, 21 שנים לאחר לכידת ג'ונתן פולארד, נחשפנו לראשונה לתמונות מצלמת האבטחה שמתעדת אותו לכאורה גונב מסמכים מסווגים ממשרדו, ומעבירם לידי מפעיליו הישראליים. חייבים להודות כי עיתוי הפרסום, ערב פגישת בוש-אולמרט, מעניין מעין כמוהו: אולי מתכנן נשיא ארה"ב להעניק את המרגל היהודי במתנה כדי לשפר את מעמד ראש ממשלת ישראל, וה-FBI נעמד על רגליו האחוריות כדי לסכל את המהלך?

ידוע כי קהיליית המודיעין האמריקנית חוששת עד מאוד משחרור אפשרי של המרגל שפגע בה בצורה כה קשה, גם כשמדובר ביותר מ-20 שנים לאחר שנכלא. דיווחים שונים טוענים כי בוש עשוי להיענות בחיוב לבקשה ישראלית רשמית לשחררו, ולחון אותו כפי שמאפשרת לו החוקה האמריקנית, בניגוד לעמדת גופי המודיעין.

קשה להאמין שדווקא אולמרט יצליח במקום בו כשלו ראשי ממשלות קודמים, אך אולי משהו בקונסטלציה המדינית החדשה שנוצרה באזור, בה ישראל ממלאת אינטרסים אמריקניים מובהקים ב"מלחמתה נגד הטרור", יכול לקדם את סיכויי השחרור של המרגל שהופעל על ידי המדינה.

ה-FBI ער לכך, ואתמול, במקרה כמובן, בלי שום קשר ישיר לעיתוי, שמענו את הסוכן שהיה אחראי ללכידתו מסביר לכל מי שצריך שכנוע מה גודל סכנתו של המרגל היהודי. התמונות המחשידות ממצלמות המעקב מתארות, על פי הסוכנות הפדראלית, כיצד פולארד מילא בקור רוח מזוודה אחר מזוודה במסמכים המוגדרים "סודיים ביותר". איפה היו התמונות הללו לאורך השנים? מדוע הן מפורסמות רק עתה? אולי כי ב-FBI מריחים סיכויי שחרור אפשריים בפתח.

לשם כך נבחרת
 
 השאלה היא האם אולמרט יפעל בנושא כששלל נושאים בוערים יותר לכאורה רובצים לפתחו. האם יעיז לפצות את פיו מול מנהיג העולם ה"חופשי" ולבקש את שחרורו של פולארד? הדעת אומרת שלא. לא כשראש הממשלה מבהיר טרם נסיעתו כי אין סדר יום מיוחד לנסיעה, ואין ציפייה להתפתחות מיוחדת. "תמיד טוב לדבר עם בוש", אמר לעדת הכתבים במטוס. השאלה היא על מה.

נכון, כבודו של האיום האיראני במקומו מונח, וכן המשבר עם הרשות הפלשתינית לאחר התקרית הקטלנית בבית-חנון, אך מדוע לא לבקש באופן רשמי מ"אחותנו הגדולה" את שחרור המרגל שפעל עבורנו? הרי עבור סוחר הסמים אלחנן טננבוים פעלה ממשלת ישראל, ביודעין או שלא ביודעין את עיסוקו המפוקפק, והגיע גם הזמן שהמרגל,  שנמק בכלא מבלי שעונשו נקצב, ייצא לחופשי.

מהיכרותנו את "מדיניותו" של ראש הממשלה שלנו, שמגיבה בלבד על המתרחש סביב, ואינה מונעת מחזון כלשהו או התחברות לערך מסוים, אין לקוות כי דווקא ממנו "תצא תורה". אך אולי ההבנה את מעמדו, המצוי מתחת לשפל המדרגה, תגרום לאולמרט לעשות מעשה בלתי צפוי ולהתעקש על שחרור פולארד.

אולי זו המתנה שיעניק לו בוש כדי שאחוזי התמיכה בו יעלו וכדי שיחזור אלינו לביצה, עם אוויר חדש לנשימה, אחרי הכל זה אינטרס אמריקני מובהק. לצורך כך, עליו להעיז ולדרוש רשמית, או כפי שאמר לו דוד גרוסמן בנאום התוכחה בכיכר: "נסה לעצב את המציאות, לא להיות המשת"פ שלה – לשם כך נבחרת, בדיוק לשם כך נבחרת".

הכותב הוא ראש דסק חדשות ב-NRG מעריב

המאמר באתר NRG

העיתוי שבו פורסמה הכתבה ה"בלעדית" של אנשי הצי האמריקני בערוץ 10 איננו מקרי. השידור יום לפני פגישת אולמרט-בוש ושבוע לפני שפולארד מסיים את שנתו ה-21 בכלא נובע מחשש ממשי של הגורמים האנטי-ישראלים בהקהיליית המודיעין האמריקנית, הפועלים תמיד למניעת שחרורו של פולארד, כי בוש עשוי להיענות בחיוב לבקשה ישראלית רשמית לשחרורו. קמפיין מסוג זה מתבצע אך ורק כאשר בקהיליית המודיעין של ארה"ב מרגישים שיהונתן כבר עם "רגל אחת בחוץ". כך היה כאשר שחרורו של פולארד כמעט הושג בהסכם וואי - ולצערנו אז הם הצליחו לסכל את השחרור. אנו קוראים לראש הממשלה שלא לפספס את ההזדמנות שקיימת כעת להביא לשחרורו המיידי של יהונתן. 
 
כתבה כולה הייתה רצופה שקרים שניתן להפריכם באופן מוחלט. לדוגמא, דבריו של אחד רונלד אוליב (סוכן ה-FBI שתפס את יהונתן) לפיהם יש לו מועד שחרור ב-2015. מדובר בשקר מוחלט. עונשו של יהונתן לא נקצב עד היום וכל מה שמחכה לו ב-2015 הינו אופצייה להפנות סוג מסויים של בקשה לוועדת השחרורים - זאת בשעה שידוע מראש שהוועדה לא מחליטה במקרים כאלה כמו במקרים פליליים אלא מיישרת קו עם ההחלטות המדיניות של הממשל. הדרך היחידה שבה אפשר להוציא את יהונתן מהכלא היא על ידי היענות של בוש לבקשה ישראלית לחון את פולארד. בקשה כמו זו אולמרט סירב להעביר עד כה.

דוגמא נוספת: אוליב טוען כי יהונתן הוציא כ-מליון מסמכים מסווגים. זאת בשעה שע"פ המסקנות הרשמיות של ארה"ב יהונתן ביצע רק 11 העברות מסמכים.. משמעות הדבר שהיה עליו להכניס בכל פעם מאה-אלף מסמכים בתיק היד שלו על מנת להעביר מליון...

אנו שבים ופונים לראש הממשלה: אל תעשה יד אחת עם שונאי פולארד שהם שונאיה של מדינת ישראל! ביכולתך להשיב את יהונתן הביתה בטווח המיידי. אל תפספס את ההזדמנות!

בוועד להשבת יהונתן פולארד הביתה מעריכים כי עשרות אלפים נענו לקריאה ופנו במהלך השבועיים האחרונים למשרד ראש הממשלה בדרישה כי ישים קץ להפקרה ולחרפה וידרוש בפגישתו הקרובה עם נשיא ארה"ב את שחרורו המיידי של יהונתן.

על פי ההערכות, אם ראש הממשלה יחליט לפעול בנחרצות להשגת שחרורו המיידי של יהונתן ישנו סיכוי רב שהדרישה תיענה בחיוב, זאת לאור העובדה שכעת, לאחר הבחירות לקונגרס ולסנאט, אין לנשיא ארה"ב כל סיבה לחשוש מדעת הקהל האמריקנית שכן הוא איננו עתיד לעמוד שוב לבחירת הציבור. מנסיון העבר, נשיאים אמריקנים נהגו להעניק חנינות רבות במצבים פוליטיים דומים, גם כאשר חששו מביקורת ציבורית שתבוא כתוצאה מהחנינה.

בשנים האחרונות הצהירו רבים מאלה שהתנגדו לשחרור פולארד בקרב מערכת הבטחון האמריקנית כי הגיע העת לשקול מחדש את מאסר העולם הלא קצוב שנגזר על יהונתן וחלקם אף ציינו במפורש כי יש להתייחס ברצינות לאפשרות של שחרורו לאלתר מן הכלא על ידי חנינה.

ביום ראשון הקרוב בשעות הערב צפוי אולמרט להמריא לוושינגטון בדרך לפגישתו עם הנשיא בוש.

אמש התקיים אירוע הזדהות עם יהונתן פולארד בהיכל שלמה בירושלים לקראת יום השנה ה22 לכליאתו. מאות אנשים התאספו לצפות בהצגה "פצוע בשטח" של תיאטרון אספקלריא, המספרת על הפקרתו.

לאחר ההצגה פתחה את הדיון בלה, המכונה ע"י אסתר פולארד "האמא המאמצת" שלה ושל יהונתן.

בלה סיפרה על התרשמותה מאישיותו הגדולה של יהונתן, אליה נחשפה בשיחות הטלפון שלו עם אסתר.

 לאחר מכן, דיבר חנן פורת ופתח במילותיו של המשורר נתן אלתרמן: "אנה נוליך את החרפה" ודיבר על החרפה בכך שאדם שהקריב את עצמו להציל את מדינת ישראל נמק בכלא מבלי שהממשלה עושה דבר למען שחרורו.

כמו כן הוסיף שנאספו כ-80 חתימות של ח"כים על עצומה הקוראת לשחרורו של יהונתן. כשהגיש פורת את העצומה לשגרירות ארה"ב בת"א, נשאל מדוע מסמך זה אינו מוגש ע"י הממשלה.

פורת הדגיש שהערב שמתקיים חשוב במיוחד ערב נסיעתו של אולמרט, כשמדובר רבות על הצעותיו של רה"מ לארה"ב בעוד שעניין פולארד אינו מוזכר.

חגי לובר, שמשחק את פולארד בהצגה "פצוע בשטח", סיפר על תהליך הכנת ההצגה. הוא סיפר שבתחילה ידע פרטים מועטים בפרשת פולארד, אך ככל שנחשף לנושא, גילה כי העוול נמשך ואף מתגבר ככל שעוברים הימים.

הערב נסגר בדברי חיזוק ליהונתן ואסתר פולארד מפי הרב אלישע וישליצקי.

בג"צ דחה הבוקר את עתירתו של הסוכן הישראלי יהונתן פולארד למנוע את מינויו ש מפעילו, רפי איתן, לשר בממשלה. פולארד טען בעתירתו כי הפקרתו על ידי רפי איתן והסיוע שנתן איתן להפללתו על ידי האמריקנים מהווים עילה לפסילת מינויו לשר בישראל כיוון שהמינוי איננו מוסרי.

בוועד להשבת יהונתן פולארד אמרו בתגובה כי בג"צ טעה טעות מרה אך כעת הכדור חוזר לידי העם. הציבור בישראל לא יקבל מצב שבו יהונתן פולארד יושב בכלא ורפי איתן יושב בכנסת. עצרת ההמונים השנתית לציון יום השנה למאסרו של יהונתן פולארד תתקיים הפעם לא מול השגרירות האמריקנית או בית ראש הממשלה אלא מול ביתו של רפי איתן ברח' ש"י 6 בשכונת אפקה בת"א. הציבור יוכיח לרפי איתן שכל עוד יהונתן תקוע בכלא - הוא לא יוכל לצאת מהבית.

נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש בייניש כתבה בנימוק לדחיית העתירה כי "בדיון שקיימנו, שמענו את העותרת השנייה (אסתר פולארד, רעייתו של יונתן) שביקשה להשמיע זעקתה באוזנינו, ומבינים אנו לכאבה. אך הטענות שהעלתה אינן מבוססות ומכל מקום הן טענות במישור היחסים עם ארה"ב, והן נוגעות ליחסים הבינלאומיים של המדינה שבית משפט זה נמנע מלהתערב בהם. אין חולק כי מצבו האישי של פולארד הוא קשה ביותר ושעל מדינת ישראל לפעול למענו בדרכים שונות. אולם בכך אין כדי להקים עילה המצדיקה את התערבותו של בית המשפט".

עו"ד ניצנה טרשן-לייטנר, המייצגת את פולארד, אמרה בתגובה: "חבל שבג"ץ הולך בעקבות הממשלה ומתנער מאחריות קולקטיבית לגורלו של פולארד, ומסכים להותיר על כנה את כהונתו של רפי איתן, מי שאחראי לכישלון פרשת פולארד ולגורלו המר".

כשהיא מתייחסת לטענת השופטים, לפיה הם לא הצליחו להוכיח תשתית ראייתית לטענותיהם, אמרה כי "איש לא בא בראייה שסותרת את הטענות שלנו. רפי איתן אמנם הכחיש את מה שנטען בעתירה, אבל הוא לא הביא אפילו בדל ראייה אחת כדי להוכיח אחרת, ואילו המדינה לא הכחישה בכלל את מה שנטען בעתירה. כל מה שאמרה הוא כי בג"ץ אינו יכול להתערב בסוגיה".

"חבל שבג"ץ לא מוכן לקבל את מה שידוע קבל עם ועדה - שמדינת ישראל ידעה על מהלכיו של פולארד", המשיכה וטענה עורכת דינו. "זאת גם הסיבה שבמישור הפנימי, היא נטלה בסופו של  דבר אחריות, ורק כלפי חוץ היא מסרבת להודות בפני האמריקנים שכל המבצע היה מאושר וידוע לרמי הדרג".

בעקבות דחיית העתירה ערך רפי רשף בתוכניתו בערוץ 10 ראיון עם הפרשן הבטחוני גד שימרון. לדברי שמרון,  מי שמסתכל על ישראל של 2006 ורואה שרפי איתן, שהוא האחראי המרכזי לכשלון בהפעלת פולארד ולנזק שנגרם לייחסי ישראל-ארה"ב, מכהן כשר לא יכול שלא לפקוח זוג עיניים תמהות. פולארד היה בסה"כ בורג קטן והאשמים האמיתיים אינם יושבים בכלא. דברי שימרון.  

 בערוץ 10 המשיכו היום לשתף פעולה עם קמפיין ההסתה של ה-FBI נגד שחרורו של יהונתן ושידרו עוד חלקים מהכנס שתוזמן ככל הנראה מתוך חשש שבוש שוקל ברצינות להעניק ליהונתן חנינה בקרוב. בין השאר הוצג אוליב, תופסו של פולארד כשהוא נשאל "שאלה מקרית" מהקהל "האם ידוע לו עם פולארד ריגל עבור מדינות אחרות מלבד ישראל" ובתגובה השיב אוליב ברצף שמות של מדינות. איש בערוץ 10 לא מצא לנכון לתהות מדוע מידע כה "מרשיע" לא הופיע מעולם ולו ברמז בכתב האישום נגד יהונתן. האמריקנים ניסו לטפול על יהונתן כל אשמה אפשרית על מנת להכניס אותה לכתב האישום שהגישו נגדו. אם היה בדל ראייה שיהונתן ריגל עבור מדינות נוספות זה היה מופיע בכתב האישום ובגדול.  מדהים כיצד אמירה הזויה כזו מקבלת ייחס של "כמעט עובדה" באופן בו היא מוצגת מבלי שמישהו נדרש ע"י ערוץ 10 להביא לה איזשהו אימות או אפילו הסבר.

מדובר בהשמצה ישנה וחסרת בסיס שמוחזרה כעת ודאגת אנשי ה-FBI שהיא תופיע בפריים-טיים בארץ מעידים על כך שיש להם חשש מבוסס מאוד שיש נכונות מצד נשיא ארה"ב להעניק ליהונתן חנינה בטווח המיידי.

מזעזע שערוץ טלוויזיה ישראלי משתף פעולה עם הגרועים בשונאיה של ישראל בארה"ב בהפרחת השמצות חסרות שחר. ואפילו לא טורח לבדוק את אמינות הטענות לפני שהוא משדר אותם. כנראה שהרייטינג חשוב יותר מחייו של סוכן ישראלי שמסר את נפשו להצלת חיי ישראלים.

יצוין שבשלב זה של מסע ההסתה החליטו בערוץ 10 לא לתת למקורביו של יהונתן להיות נוכחים באולפן. הם פשוט יודעים שהעובדות יהרסו להם את ה"סקופ". ככה זה כשהרייטינג חשוב יותר מהאמת, גם כשחיי אדם תלויים בה.

גם החלק הראשון של הכתבה ששודר אתמול היה כולו רצוף שקרים שניתן להפריכם באופן מוחלט. לדוגמא: דבריו של רונלד אוליב (סוכן ה-FBI שתפס את יהונתן) לפיהם יש לו מועד שחרור ב-2015. מדובר בשקר מוחלט. עונשו של יהונתן לא נקצב עד היום וכל מה שמחכה לו ב-2015 הינו אופצייה להפנות סוג מסויים של בקשה לוועדת השחרורים - זאת בשעה שידוע מראש שהוועדה לא מחליטה במקרים כאלה כמו במקרים פליליים אלא מיישרת קו עם ההחלטות המדיניות של הממשל. הדרך היחידה שבה אפשר להוציא את יהונתן מהכלא היא על ידי היענות של בוש לבקשה ישראלית לחון את פולארד. בקשה כמו זו אולמרט סירב להעביר עד כה.

דוגמא נוספת: אוליב טוען כי יהונתן הוציא כ-מליון מסמכים מסווגים. זאת בשעה שע"פ המסקנות הרשמיות של ארה"ב יהונתן ביצע רק 11 העברות מסמכים.. משמעות הדבר שהיה עליו להכניס בכל פעם מאה-אלף מסמכים בתיק היד שלו על מנת להעביר מליון...

אנו שבים ופונים לראש הממשלה: אל תעשה יד אחת עם שונאי פולארד שהם שונאיה של מדינת ישראל! ביכולתך להשיב את יהונתן הביתה בטווח המיידי. אל תפספס את ההזדמנות!

לא משנה בכמה דרכים נרקמים מחדש השקרים אודות בעלי, יהונתן פולארד, הם בכל זאת שקרים. הן כסדרה מתוכננת היטב של "הדלפות" לתקשורת על ידי גורמים אמריקניים רשמיים אנונימיים; הן בהדלפה מכוונת לכתב יהודי לצורך פרסום במגזין "ניו יורקר"; והן משוחזרים מחדש בספר חלקלק חדש מאת סוכן ביון אמריקני "לשעבר" – עם כל זה, הם עדיין שקרים.

במשך 21 שנה מפנה ממשלת ישראל את גבה ליהונתן פולארד וכך מאפשרת לגורמים עוינים בקהיליית הביון האמריקנית להשתמש בעניינו כנשק כנגד ישראל והיהודים. אויבים אלו ממשיכים להצביע על יהונתן כ"ראיה" לכך שלא ניתן לבטוח בישראל כבעלת ברית, וכי יהודים אמריקנים אינם אזרחים נאמנים.

קהיליית הביון האמריקנית עומדת תמיד על המשמר, פן ישוחרר מהכלא נשק יקר ערך זה שמשתמשים בו כנגד ישראל וממשיכה לפעול בעוז להחזקת יהונתן בכלא לנצח.

בעודם מסתתרים מאחורי מסווה הסודיות, נמנעת מפרקליטיו של יהונתן גישה למסמכים ודו"ח המשפטי האישי שלו. כך מצליחים גורמי הביון לטעון את הטענות המקוממות ביותר כנגד יהונתן, בידיעה כי לעולם לא יידרשו להוכיח את טענותיהם או להגן עליהן בבית המשפט.

תוך שימוש באותה אסטרטגיה אשר שימשה לראשונה בועידת ויי ב- 1998, פנו שוב גורמי ביון של ארה"ב לתקשורת הישראלית, המוכנה תמיד לשמש ככלי בכל ניסיון לטרפד כל סיכוי לשחרור יהונתן. האסטרטגיה עובדת כך: שקרים אודות יהונתן מופקדים בידי התקשורת הישראלית במסווה של סקופ "בלעדי". בישראל נלקחת "ידיעה בלעדית" זו על ידי העיתונות הזרה בארץ, מועברת לעולם וחוזרת לעיתונות האמריקנית. עד להשלמת הסבב, עוצבה כבר דעת הקהל באופן נרחב כל כך כנגד שחרור יהונתן, עד שמאסרו העולם מובטח למעשה.

הפתי שלו ניתנה "הידיעה הבלעדית" הפעם היה ערוץ 10 של הטלויזיה הישראלית, והסקופ - "חשיפה" בנושא יהונתן פולארד על ידי סוכן ביון "לשעבר", רונלד אוליב, בצורת ספר חדש, אשר יצא לא מכבר לאור בהוצאת הצי האמריקני עצמו.

לא זאת בלבד שהספר חוזר על כל השקרים הישנים אודות יהונתן, הוא מגלה כי הצי האמריקני אפילו יצר סרט וידאו משלו אודות פולארד, שמטרתו לאמן מגויסים חדשים לסוכנות הביון בנושא בגידה. למרות העובדה שיהונתן מעולם לא הואשם, לא הועמד לדין ולא הורשע בבגידה – פשע שבו מואשמים רק אלה המרגלים לטובת אויבי ארה"ב – אוליב טוען כי הסרט גורם לשם "פולארד" להיות שם נרדף לפשע "בגידה".

העובדה שהצי האמריקני בחר באופן מכוון להציג את ישראל כמדינת אויב על ידי שימוש ביהונתן כסמל לבגידה, אומרת לנו רבות. זה שהצי בחר לשמש כסמל לבגידה במרגל הישראלי, מכל האחרים שהוחזקו באותה עת, ובכללם מרגלים עבור קובה, סין, צפון קוריאה וברית המועצות, הינו משמעותי. יש בכך מסר למגויסים חדשים לסוכנות הביון, כי אמריקה רואה בישראל את האיום הגדול ביותר לבטחונה הלאומי!

אדיש לתזמון הרגיש במיוחד – ערב פגישתם של בוש ואולמרט – בחר ערוץ 10, בניגוד גמור לנוהל המקצועי, לא לבדוק את האשמותיו של אוליב או את המניע של קהיליית הביון האמריקנית להחזיק את יהונתן בכלא לעד. זה שערוץ 10 נמנע לברר מהימנות ההאשמות כנגד יהונתן גובל בשערוריה, והוא ראוי לגינוי מוחלט. הוא מתעלם מההשפעה על הקורבן, שאין לו כל יכולת להגן על עצמו בפני שקרים אלו.

במסגרת ה"ידיעה הבלעדית" של ערוץ 10 הוצג סרט מעקב, שסופק על ידי אוליב. בעצם, הסרט רק מראה את יהונתן מניח מסמכים בתוך תיק – חלק שגרתי מעבודתו כמנתח מודיעין. פרשנותו של אוליב, עם זאת, הופכת את ההתרחשות כ"פולארד נתפס בעת גנבת מיליון מסמכים". ללא תהיות על תוכן הסרט, על הקריינות העוקצנית אשר סופקה על ידי אוליב או על תזמון הפרסום 20 שנה מאוחר יותר, שידר ערוץ 10 (ושאר התקשורת הישראלית) בצייתנות את הסרט, ואף כללו אותו באתרי האינטרנט.

על פי אוליב, הפיח ערוץ 10 רוח חיים חדשה בבדותה כי יהונתן ישתחרר אוטומטית בשנת 2015. זהו שקר בוטה נוסף. בשנת 2015, לאחר 30 שנה בכלא, יהיה יהונתן זכאי להגיש בקשה נוספת לחנינה - לא יותר. יהונתן פולארד אינו יושב בכלא בגלל מעשיו, אלא בגלל מה שהוא מייצג – ישראל והיהודים. אלו המתנגדים לשחרורו לאחר 21 שנים בכלא ימשיכו להתנגד לכך לנצח.

אף על פי כן, כדי שלא לפגר אחר ערוץ 10, אשר יצא עם ה"סקופ" על פולארד בשני ימי שידור, קפצה התקשורת במדינה על העגלה (עם יוצאים מן הכלל מעטים) ואימצה לחיקה את השקרים אודות בעלי כאילו היו עובדות מתועדות.

אף כלי תקשורת אחד לא ביקש ממאשימיו של יהונתן בצי הוכחות חותכות או תיעוד עובדתי. אף אחד לא שאל את השאלה הפשוטה והבסיסית: "אם פולארד אשם בפשעים נוספים כריגול עבור מספר מדינות, מדוע לא הואשם, ולא הועמד לדין ולא נשפט על פשעים אלו?"

לא קיימת הוכחה המאמתת את הטענה כי יהונתן ריגל עבור מדינות אחרות. אם היו הוכחות לטענה זו, ללא ספק היה מועמד לדין על כך. ההאשמה עצמה הינה אבסורדית!

ערוצי תקשורת אשר בימים כתיקונם פונים אלינו בכל פעם שיהונתן מתעטש, לא הפנו אלינו הפעם שאלות בנוגע להאשמות הללו כנגד יהונתן ולא ביקשו מאיתנו תגובה. מדוע מואשם שוב יהונתן לשוא בתקשורת בפשעים שמעולם לא ביצע? את האינטרסים של מי משרתת הוקעה פומבית זו?

יתר על כן, ערוץ 10 הזמין אותי להשתתף ב "תוכנית אודות יהונתן לרגל יום השנה ה- 21 למאסרו" מבלי להודיע לי מראש על כוונתו לשדר עוד מסע הכפשה כנגד יהונתן. בעת השידור נפרשה המלכודת; מיד כשהתחלתי להפריך את טענות השוא באמצעות עובדות מתועדות, הורחקתי מהשידור ומהאולפן. שמעתי במאי נותן הנחיה להוציא אותי משם! ערוץ 10 אינו מעוניין בקידום האמת.

קיים בציבור הישראלי צורך דחוף להבין מדוע נטשה ממשלת ישראל את יהונתן פולארד באופן כה אכזרי במשך יותר מעשרים שנה. התקשורת משווקת את כל השקרים הישנים אודות יהונתן כאילו היו עובדות, ובכך מספקת את רצונו של הציבור להבין את האדישות המוחלטת של ישראל, של המנהיגות היהודית בארה"ב ושל התקשורת בישראל לצרתו של יהונתן. השקרים המשודרים מעבירים מסר מעוות שיהונתן אכן אשם ומגיע לו היחס המחפיר.

יהונתן כבר ריצה 21 שנה בכלא – הרבה יותר מהעונש הטיפוסי של 2-4 שנים על עברה כזו. אף אחד לא מצמץ כאשר לאחרונהר בית משפט בארה"ב 3 חודשים בלבד על מנתח בפנטגון אשר ריגל עבור סין במשך למעלה מעשר שנים. למרגל עבור סין, שלושה חודשים בכלא מספיקים. אולם למרגל עבור ישראל, אפילו 21 שנים בכלא אינן די?!

החטא המקורי, של בגידה ונטישה על ידי ישראל, נשאר הסיבה הבסיסית למסע ההכפשה האחרון כנגד יהונתן. ממשלת ישראל שוב כשלה בהגנה על סוכנה. ושוב נעשה ביהונתן לינץ' בדעת הקהל.

הדממה המוחלטת של גורמים ישראלים רשמיים, פרשנים ומעצבי דעת קהל, כאשר יהונתן מתחיל את השנה ה- 22 של מאסר עולם שלא נקצב, זועקת לשמים. איזו מדינה אחרת בעולם מראה חוסר כבוד לאומי מחפיר כל כך? בושה!

ביום ד' הקרוב, ח' כסלו, ימלאו 21 שנה ליום בו נזרק פולארד מהשגרירות הישראלית בוושינגטון.

פולארד מתחיל את שנתו ה22 בכלא האמריקאי בלי שנראה אור בקצה המנהרה, המדינה שבשליחותה הוא פעל ואותה הוא הציל מתיימרת לטעון כל הזמן כי היא פועל למענו מאחורי הקלעים בה בשעה שראשי הממשלות וכל הנוגעים בדבר מייחלים כבר למותו של פולארד בכלא ע"מ שתיפתר כבר הבעיה המעיבה על יחסיה עם ארה"ב.

בוועד להשבת יהונתן פולארד הביתה החליטו להראות לממשלה שהעם אינו שוכח! העם דורש מהממשלה לעשות הכל כדי להשיב את השבוי הכי ותיק של המדינה שנמצא בכלא אצל "ידידתנו" הגדולה ביותר.

לקראת יום השנה פותח הוועד להשבת יהונתן פולארד הביתה בקמפין על מנת למלאות את הרחוב בשלטים "רוצים את פולארד בבית" אין שום נושא שיש עליו קונצנזוס כהגדול (112 חכי"ם חתמו על עצומה למען פולארד) אך כל עוד אנחנו נשתוק גם הממשלה תשתוק!

להזמנת שלטים והפצה:

 02-9960773

050-6650553 (סיון)

תוכנית רדיו על פולארד

ביום ה' התקיימה תוכנית הזדהות מיוחדת ברדיו קול חי בהשתתפות אסתר פולארד, אלינורה שיפרין - הפעילה בקרב עולי חבר העמים, אשר מבצרי, סגן ראש עירית העיר בת ים - אשר העניקו אזרחות כבוד לפולארד, הרב אבינר ועוד.

להאזנה לחלק א' של התוכנית לחץ כאן

להאזנה לחלק ב' של התוכנית לחץ כאן

להאזנה לחלק ג' של התוכנית לחץ כאן

http://www.freepollard.net/inside/NewsInside.asp?itemId=743

בתוכנית טלוויזיה מיוחדת בערוץ 10 ובכתבה מאת רונלד אוליב, שהופיע במדור הדעות בעתון ישראלי תחת הכותרת "אני תפשתי את פולארד", אוליב משווק את ספרו "לכידת פולארד: כיצד נלכד והועמד לדין אחד המרגלים הידועים לשמצה ביותר בתולדות ארה"ב". אוליב מכריז שספרו "מספר את הסיפור האמיתי והמתועד אודות פולארד", "מיישר את ההדורים" ו"שם קץ לספקולציות, שמועות, מיתוסים ושקרים שאופפים את פרשת פולארד". 

כעורכי הדין המייצגים את יהונתן פולארד” פרו בונו” (ללא תשלום) מאז שנת 2000, יש לנו ידע נרחב על תוכנם של הפרוטוקולים של בית המשפט הפתוחים לעיון הציבור בפרשת פולארד. ספרו של אוליב ומאמרו הם מקבץ המצאות דמיוניות אשר אינן עולות בקנה אחד עם החומר המנוסח היטב שהוגש מטעם ממשלת ארה"ב לבית המשפט בעניינו של פולארד.

 יהונתן פולארד נאסר ב- 1985. ממשלת ארה"ב חקרה באופן מקיף ויסודי ביותר את התנהגותו ואופיו של מר פולארד, ואת הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו. מר פולארד הודה ב- 1986 בעבירה של קשר למסור מידע מסווג לישראל. פולארד לא הואשם בכוונה לפגוע בארה"ב, למרות שחוק העונשין של ארה"ב כולל עבירה כזו.

 ב- 4 במארס 1987 נדון מר פולארד למאסר עולם. לפני שנגזר דינו הגישה ממשלת ארה"ב - באמצעות שר המשפטים ושר ההגנה קספר וינברגר - תזכירים עבי כרס (יותר מ- 130 עמודים) לעיונו של השופט שגזר את דינו. תזכירים אלה מתארים בפרוטרוט את מה שממשלת ארה"ב חשפה לטענתה על התנהגותו ואופיו של מר פולארד ועל הנזק שגרם במעשיו. 

חלקים ניכרים מתזכירים אלה סומנו כ"מסווגים" והוטל עליהם חיסיון. אף אחד מנציגיו של מר פולארד - כולל אותנו, עורכי דינו בעלי סיווג ביטחוני גבוה – לא הורשה לעיין בחלקים המסווגים של התיק מאז שנגזר דינו ב- 1987.

בספרו, מציין אוליב במפורש שלא עיין מעולם בחומר המסווג שהיה מונח בפני בית המשפט לפני גזר הדין. ובכל זאת, הוא מעלה נגד מר פולארד האשמות שמעולם לא הופיעו בחומר הבלתי מסווג, שפתוח לעיון הציבור, בקשר למתן גזר הדין של פולארד. סביר להניח שאוליב ו"מקורותיו" לא הפרו את חוק העונשין של ארה"ב כדי לגלות חומר מסווג. המסקנה הבלתי נמנעת היא שהמעשים בהם הוא מאשים את פולארד אינם מופיעים בתזכירים שהוגשו מטעם ממשלת ארה"ב לפני גזר הדין. 

לדוגמה, אוליב טוען שמר פולארד העביר חומר מסווג לפאקיסטן בתקווה שבתמורה לכך פאקיסטן תשכור את שירותיו כמרגל ותשלם לו. ללא ספק, אוליב מעוניין להשחיר את דמותו של פולארד בעיני ישראלים מהשורה (או בעיני תומכיו בישראל) בכך שיגרום להם להאמין שפולארד היה שכיר חרב שהיה מוכן לרגל באותה מידה עבור פאקיסטן (שאינה ידועה כבעלת בריתה של ישראל) ממש כשם שריגל עבור ישראל.

כאשר בוחנים את אמינותה של טענת אוליב לגבי ריגול למען פקיסטן, חשוב לציין שטענה כזו אינה מופיעה בחומר הפתוח לעיון הציבור מתוך תיקו של פולארד. מאחר שההגינות מחייבת שנניח שאוליב ו"מקורותיו" לא היו מסתכנים במאסר כתוצאה מגילוי חומר מסווג מתיק פולארד, עולה איפוא שטענה מעין זו אינה מופיעה בשום מקום בתזכירים שהוגשו מטעם ממשלת ארה"ב לפני גזר הדין. מכאן, שטענות אלה משוללות כל אמינות.  אילו ממשלת ארה"ב הייתה מאמינה לטענות אלה ואחרות, שהועלו על ידי אוליב, הן היו נכללות בתזכירים שהגישה לבית המשפט לפני שנגזר דינו. גישתה של ממשלת ארה"ב כלפי פולארד הייתה תוקפנית ביותר, וממשלת ארה"ב בוודאי לא הייתה מוותרת על ההזדמנות ליידע את השופט שגזר את דינו של פולארד, שפולארד הפר את החוק על ידי העברת מידע מסווג לפאקיסטן – ושהמניע שלו לעשות כן היה בצע כסף. 

בספר ובמאמר הנדון נכללות האשמות מרובות שאין להן כל זכר בחלק הפתוח לעיון הציבור בתיק פולארד, ושהיה חל איסור על גילוין לו נכללו בחלק המסווג של החומר שבתיק. הן אינן נמצאות איפוא בשום מקום ואי אפשר ליחס להן אמינות כלשהי. 

בספרו, טוען אוליב שמעשיו של פולארד גרמו "נזק שאינו ניתן לתיקון" ופגעו בארה"ב באופן "שכלל אי אפשר לאמוד אותו". אך להיפך, בתזכיר ה- Victim Impact Statement (VIS) שהגיש בשנת 1987 משרד המשפטים האמריקני לבית המשפט על הנזק שנגרם מהמעשים (ומהווה כיום חלק מהחומר הפתוח לעיון הציבור בתיק פולארד) מוצגת תמונה שונה לחלוטין על הפגיעה בארה"ב. לאחר שנאמר תחילה "שהיקף ורוחב המידע" שסופק לישראל היו ניכרים, וכן ש"אלפי עמודים" של מסמכים הועברו על ידי פולארד לישראל, מתאר תזכיר ה- VIS  את הנזק שנגרם לארה"ב בפועל, כך:

הגילויים שנעשו על ידי מר פולארד ללא רשות היוו איום על יחסי ארה"ב עם בנות ברית ערביות רבות במזרח התיכון, שרבות מהן ביקשו לדעת האם גילוי המידע המסווג על ידי פולארד לא היטה את מאזן הכוחות במזרח התיכון. זאת ועוד, מאחר שמר פולארד סיפק לישראל כמעט כל מסמך מסווג שנתבקש לספק על ידי שותפיו לקשר, נשללה מארה"ב היכולת לקבל תמורה כפי שהיא מקבלת בדרך כלל במסגרת חילופי מידע מודיעיני מורשים ורשמיים עם ישראל, וישראל קיבלה מידע ברמת סיווג העולה בהרבה על מה שהמועצה לביטחון לאומי שקלה אי פעם לחשוף לעיני ישראל. התוצאה הבלתי נמנעת הייתה שרוחב ליבו של פולארד במסירת המידע פגע בכח המיקוח של ארה"ב כלפי ממשלת ישראל במסגרת כל חילופי מידע שיתבצעו בעתיד. בקיצור, הפעילות של מר פולארד פגעה ביחסי ארה"ב עם בנות הברית הערביות שלה במזרח התיכון, וביחסיה עם ממשלת ישראל.

למרות שאי אפשר להצדיק שום גילוי של מידע מסווג, הרי דברי ממשלת ארה"ב עצמה, במסגרת תזכיר ה- VIS על הנזק שנגרם, המנוסחים במכוון על מנת להציג את הטיעון המשכנע ביותר לטובת גזירת עונש מרבי על פולארד (מאסר עולם) משקפים, לכל היותר, חיכוך קצר מועד בין ארה"ב לבין מדינות ערביות עלומות שם, והקטנה ארעית בכח המיקוח של ארה"ב - ולא נזק קבוע, בלתי הפיך, ובעל היקף מזעזע לביטחון הלאומי של ארה"ב, כטענתו של אוליב.  אוליב אינו מוצא לנכון להזכיר בשום מקום את הנזק הצנוע יחסית המתואר בתזכיר ה- VIS, כפי שממשלת ארה"ב עצמה מצאה לנכון לתאר שנגרם לה כתוצאה מהמעשים של מר פולארד, במסמך שהגישה לבית המשפט שנועד בדיוק למטרה זו. 

לסיכום, למרות שאוליב מתאר את ספרו כ"סיפור אמיתי ומתועד" הוא כלל אינו כזה. ואם נשתמש במילותיו של אוליב עצמו, ספרו הוא כולו תרגיל ב"ספקולציה, שמועות, מיתוסים ושקרים".