היינו שנים החברות הכי טובות, מהחטיבה ועד לימי הרווקות המאוחרים שלנו. עם השנים כל אחת הלכה לכיוון הדתי שלה, אבל הסתובבנו באותם מעגלים. באיזה שהוא שלב התאהבתי באחד הבחורים במעגל משותף שלנו. היא בדיוק הייתה בחו"ל ואני והבחור ממש התקרבנו. מעבר לרגשות שלי- היינו גם חברים טובים. כשהחברה חזרה מחו"ל סיפרתי לה על הבחור, על הרגשות ועל הכול. אחרי תקופה מתברר שהיא במקביל לשיתופים שלי ביררה עליו גם, יזמה, והם התחילו לצאת ולכן הוא סרב לי כששאלתי אותו אם הוא בעניין. הוא כבר יצא איתה באותה תקופה... מפה לשם, אחרי שהוא אמר ש'כרגע הוא לא בעניין' התחלתי לצאת עם בחור אחר לתקופה ארוכה.
שוחחתי עם החברה, השלמנו והכול. זו הייתה יוזמה שלי כמובן.
לא מזמן נפרדתי מהבחור וחזרו לי המחשבות על הבחור הראשון וחזר גם הכעס על החברה. מיותר לציין שאחרי כל מה שהיה, אני והיא ממש התרחקנו ובקושי מדברות למרות שכביכול הכול חזר להיות טוב.
חשוב לי להגיד שלאחרונה יצא לי לראות את הבחור הראשון במפגשים חברתיים שונים, ויש לי עדיין איזה שהם רגשות, והרבה מחשבות עליו ועל מה שיכולנו להיות.
ממה שהבנתי הקשר בין הבחור לחברה טוב, לפחות זה מה ששמעתי בפורים האחרון. ואני ממש מבולבלת. מבחינת האופי אני יודעת שזה לא הבחור שהייתי רוצה להתחתן איתו או להיות איתו בזוגיות, ומצד שני המחשבות, הכעסים וכולי- כל זה לא עוזב אותי... אשמח לעצות. ובבקשה אל תהיו ביקורתיים. אלו הם חיי כרגע. תודה רבה מראש!

