זה תלוי מה מחפשים

ממתי אתה מכיר אותה?

מבחינת מחירים זה יחסי- לא יודעת מה התקציב שלהם ומה הכוונה בלא זול..

זה נכון- וזו המטרה של הגרעין שם

השאלה אם זה מה שפותחת השרשור מחפשת- כנראה שלא

אז זה לא ממש יעזור

לא כ"כ מכיר,

אבל מחירים בטח לא גבוהים

והחבר'ה שאני מכיר מתוקים.

אנחנו גרים במגדל העמק. גרעין מדהים, מאוד משפחתי, תורני וחם. מבחינת חינוך, בעיר יש בית ספר עם תלמוד תורה אחה"צ שהגרעין מפעיל, ובית ספר תורני בנוף הגליל (יש כמה ילדים שנוסעים לשם).

מבחינת דיור, מחירים מתחילים מ 350000 לדירת 3 חדרים ועד מיליון וחצי לוילה של 5 חדרים, בקיצור מחירי בדיחה...

אנחנו קרובים (יחסית) למרכז, לדוג פחות משעה לפ"ת.

בקיצור, מקום מדהים, אנשים מדהימים!

מוזמנים בשמחה לפנות בפרטי לקבלת פרטים נוספים

ההתערבות בעמ"י.

בס"ד

אני באמת שואלת מה יש במגדל העמק?

לא מכירה...

גם אנחנו חיפשנו שליחות, וזה המיוחד ביותר בגרעין פה, כל היוזמות של הגרעין, הם יוזמות שהגיעו מחברי הגרעין, והגרעין נותן את הפלטפורמה ליוזמות אלו, והיוזמות ממשיכות לצוץ ולקבל תמיכה.

מוזמנת להיכנס לדף הפייסבוק של הגרעין ולראות את הפעילות שלו בעיר גרעין תורני מגדל העמק

הגרעין כי דוס שאני מכיר, בסביבות 80 משפחות, דירות בזול, קרוב למרכז (יש גם תחנת רכבת) חינוך מאוד תורני (יש ממ"ד תורני ותלמוד תורה בעיר, וחוצמיזה יש גם ישיבה תיכונית מאוד תורנית) משפחות צעירות ומבוגרות. ממש ממש מומלץ

מכיר מבפנים?

אשמח לשמוע יותר... ממש מחפשים במרכז.

לגבי הרמה הדתית קשה לי קצת להרחיב על  בגלל שזה דבר שקצת קשה למדוד, אם אפשר לשאול שאלות יותר נקודתיות אז אני אשמח לענות. בגדול מדובר בגרעין עם חבר'ה מאוד תורניים, בוגרי ישיבות,  הילדים עם פאות, תנועת נוער נפרדת ובכללי רמה שנראה לי שאין בהרבה מקומות.

לגבי העשייה אני לא ממש בתוך העניינים אבל לא נראה לי שאין הבדל בין משפחות חדשות לותיקות ומי שרוצה לפעול מוזמן בשמחה. בנוסף לכך, יש הרבה משמעות בעצם המגורים בעיר והחיבור עם האנשים קורה מעצמו. יש גם הרבה יוזמות פרטיות של אנשים ומי שרוצה להרים את הכפפה הגרעין נותן לו גיבוי ותמיכה.

אם אתם חושבים על רמלה בתור אופציה רצינית נראה לי שכדאי שתיצרו קשר עם הגרעין ותתארחו לשבת. יש שם אחלה אנשים מומלץ בחום.

איך האווירה מצד הערבים?

מפחיד?

אני מפחדת שהבן שלי יפחד מהם ויתחיל סיוטים וכו'...

בן 5

בעיקרון יש שני חלקים ברמלה, ברוב העיר בקושי מרגישים את הערבים ויש שכונה מסויימת (שכונת אג"ש/עמישב) ששם יש הרבה ערבים...

הגרעין מתחלק (גיאוגרפית) בין המקומות האלה, רוב הגרעין נמצא במקומות הסימפטיים יותר ומי בראש יותר 'מתנחלי' (או שרוצה וילות בזול) נמצא בחלק הבעייתי.

חשוב להבהיר שגם החלק הבעייתי כביכול הוא לא כזה נורא, הערבים של רמלה הם די שקטים, יש נוכחות יהודית ומשטרתית גבוהה בשכונות האלה והיעלגים הולכים חופשי לבד ברחוב בלילה.אבל אם זה עדיין לא מתאים, אז כאמור יש את החלק הסימפי....

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....