אם את מרגישה במאה אחוז שזה נובע מהחסרון של זוגיות אז אין בעיה להתחיל. (בנוסף אין צורך לומר לבן הזוג, זה לא עניננו*)

אחרת, זה יפגע בזוגיות אחר כך, ועל כן אין לך רשות לעשות עוול כזה, כלפייך וכלפיו, ולהפגש.

 

*זה לא עניינו כי חטאת לאלוקייך ולא אליו. כלפיו זה חטא ערכי-אנושי (אם יש דבר כזה) או קושי פסיכולוגי שלו לקבל את העובדה שזה נורמה שבנים, וגם הרבה בנות רואות פורנו. לדעתי הרוב לא רואים את זה כחטא אנושי, רק החלק הפסיכולוגי קשה, שילכו לפסיכולוג.

אבל זה עניין של כל אחד מול עצמו ומול האדם שהוא יוצא איתו

עם אותה סוגיה מבקשים מהם לא לדון על זה בפורום מעורב,

אז אני חושבת שצריך להשוות את הדרישה הזאת גם לבנות.

בהצלחה.

יש לציין שאין שום קישור נראה לעין ללשלוח בקשה להצטרף לפורום שלא עשני אישה/בת מלך, ולרוב משתמש חדש בפורום פשוט לא יודע איפה לשאול ולרוב לא יכול כי צריך להכיר אישית מישהו וזה מסובך. חוץ מזה - נכון שזה נושא שצריך בעיקרון לדבר עליו בצנעה. אבל מה היא תעשה? הרי צריכה גם דעות של בנים... בסופו של דבר הבנים הם אלה שהיא שואלת אם ראוי לצאת איתם, לא?

לא שזה מצדיק אבל באמת יש פה בעיה מסויימת.

 

בכל מקרה, 

אין מקום לדון בנושאים אלו מצד שני המינים בפורום מעורב

 

שנית, האם פורום פתוח ולא מוגן הוא המקום היחידי בו ניתן לקבל מענה?

אני מקווה שהתשובה היא לא. 

על קיום פורומים כאלה. ואני לדוג' לא מכיר אישית פה אף אחד, איך אני אמור להכנס לפורום הגברי בכלל.

 

אני מקווה שגם לניקים 'חדשים' יש אפיקים אחרים לפנות אליהם 

אבל אני לא יודע... אני היום במצב טוב אבל לפי מספר האנשים ששואלים (והשאלה הזאת עולה כל כמה זמן באופן קבוע, גם אני שאלתי פעם) כנראה שיש פה בעיה מסויימת. הרי לאף אחד זה לא נעים לפתוח את זה מול כולם, ובכל זאת עושים את זה פה פעם אחר פעם. את לא חושבת שיש בעיה (גם בחברה שלנו וגם במבנה הפורום) אם אנשים מרגישים צורך לעשות את זה כאן? כנראה שלניקים חדשים באמת אין מקום אחר. ואולי גם לניקים ישנים.

לנושא הזה בשפע גדול 

בגלל אופי הבעיה כל אחד בטוח שהוא היחיד איתה... לפחות היחיד ששאל כאן.

מלבד זאת, זה שיש חומר על זה פה זה רק בגלל שאנשים כבר שאלו פה, מה שלא היו אמורים לעשות לכתחילה אבל זה קרה. בעיות צריך לפתור מהשורש, לא עם פלסטר.

 

ולכן מקומם לא בפורום (בטח לא בפורום מעורב) 

 

מה עם הנפש האומללה שפתחה את השרשור? איך היא יודעת מה לעשות עם עצמה?

וגם לא לחינוך מיני ולא לחינוך למוסר בנושאים של אביזרייהו של מצוות בתחום קדושת המשפחה. בשביל זה יש רבנים, יש הרבה מקומות אחרים. בכל מקרה,הפורום לא חייב כלום לאף אחד שטוען ש"מעניין אותו" לשמוע דעות של בנות או של בנים

ברור שהוא לא חייב, וברור שלכתחילה זה לא אמור לקרות. אבל יש פה רק סימפטום לבעיה מהותית - לאנשים אין איך ועם מי לדבר ולברר על זה בהקשר של השלב שבו מתחילים לחפש זוגיות. פשוט אין להם. פתחה את השרשור בחורה מסכנה שלא יודעת מה לעשות עם עצמה, אין לה את מי לשאול, יש לה בעיה והיא רוצה להתקדם ולמצוא חתן צדיק - מה היא תעשה? נכון שבהחלט לא מומלץ לשאול פה, אבל אם אין מקום אחר? איפה כן? 

ואחריות של מי זה, לדעתך?

בעיה בדרך שבה החברה שלנו בנויה, אולי. אבל אם בגלל הבעיה המהותית מישהו כבר שאל פה, פשוט נשאיר אותו בלי כלום? שגם פה הוא לא יקבל מענה? יאכל את עצמו מבפנים? אולי הוא כל כך גרוע שלאף אחד אפילו אין תשובה בשבילו?

א. בגמרא כתוב שההורים מחוייבים לחנך את ילדיהם כולל כל מה שצריך כדי שיוכלו ללמוד תורה ולישא אישה.
ב. אם, מכל סיבה שהיא זה לא קרה כראוי, אפשר לפנות לפסיכולוג או למטפל משפחתי שיעזור. לשון החוק במדינת ישראל"ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים"
ג. היחיד שיש לו מעמד דומה להורה מבחינת סמכות הוא הרב. תודה לאל יש רבנים בישראל, אפשר לפנות אליהם ולבקש עזרה. בגמרא כתוב שילד שאביו לא מל אותו בית דין מלים אותו. לכן במקרה הצורך יש תפקיד לרשויות הרבניות השונות
ד. ליצור שיח בנושאים מיניים בפורום ציבורי, שהוא גם פורום שיש בו בנים ויש בו בנות, שיח בנושאים אלו יהיה בעיה גדולה בצניעות, ואין שום היתר לעשות דבר כזה. תועלת כנראה לא תהיה, נזק כנראה כן יהיה. וזה איסור חמור, מכיוון שאסור לדבר דברים מיותרים שמבלבלים את האדם, ושלא באים מפי מחנך מוסמך, וכמובן לא דברים שרק מרבים את המחשבות בנושא.
ה. אם יש צורך, כאמור, יש הורים, יש פסיכולוגים, יש רבנים. הפורום הזה הוא לא מקום לזה

וגם לרב זה לא פשוט. יש לי נסיון בהתמודדיות מהסוג הזה, אתה לא יודע איזה סרטים בנאדם אוכל סביב זה. כמה פחד. חשש. שנאה עצמית. זה לא כזה פשוט.

ברור שנזק יהיה. נראה לך שאני תומך בזה שזה יהיה ככה לכתחילה? אבל יהיה נזק גם בלא לתת מקום לזה. אני לא חושב שזה יהיה כאן. אבל עד שימצאו פתרון פשוט להתעלם מזה זה  גם לא פתרון, הרי בסופו של דבר יש פה נפשות סובלות. אז עד אז אולי עדיף שזה יהיה כאן בפורום שהוא בסופו של דבר אנונימי ומעבר לזה שבנאדם יודע שניק מסויימת היא בת אי אפשר להרהר/להטריד באמת אם הצד השני לא רוצה. אין תמונה ואין אפילו שם אמיתי בד"כ. ברור ברור שיש בעיה. צריך למצוא לזה פתרון אידיאלי. אבל בנתיים אין, מה עושים?

למה אתה כל כך מפחד לפנות למישהו? זה לא נעים? מה לא נעים בזה? אם זה לא נעים כי זה לא צנוע, האם אתה יודע מה פירוש 'צניעות'? צניעות זה קודם כל שלא יהיו הבתים מכוונים זה כנגד זה בצורה שאין פרטיות. זה לא איסור רק על מי שפולש לפרטיות, אלא גם איסור להציג את הפרטיות לראווה לעין כל, שזהו מעשה שפל ונבזי. ועצם ההצגה הזאת כאן הפלטפורמה ציבורית היא הטרדת הציבור. אני לא מאמין שיש כל כך הרבה אנשים שמסתבכים מבחינה אישית (אולי סתם מתעניינים ליצור רושם, אבל הרושם הוא שרוב אלו שכתבו פה בנושא אינם אנשים שאוהבים צניעות, והתסביך שלהם הוא בעצם העובדה שהם לא אוהבים צניעות) ואלו שמסתבכים ובכנות רוצים להיפטר מהבעיה, הגישה הזאת רק תיצור להם נזק ולא תועלת. ואם בלי זה יהיה נזק, לפחות אל תוסיף נזק חדש. אין 'יש פה נפשות סובלות'. בתוך הפורום, אני מקווה שמי שבנה את הפלטפורמה הממוחשבת של הפורום לא דחס לתוכה בני אדם סובלים. אם כן, צריך לטפל בנושא. אם לא אז זה לא ש'יש פה נפשות סובלות'. אם יש נפשות סובלות לכל אחד יש הורים, רבנים, מחנכים, במקרה הצורך הורים מאמצים, וכן הלאה. אסור לפורום לקחת לעצמו תפקיד שהוא לא הוסמך אליו, בודאי לא בצורה מזיקה בתואנה ש'יש נפשות סובלות', כי זה לא תירוץ ולא סיבה לעשות נזק, אלא סיבה שוב להפנות אותו להורים, לרבנים, למחנכים

אבל יש אנשים שיש להם. לא לכולם יש רב צמוד. והורים זה פשוט לא רלוונטי לנושאים כאלה, אם אתה היית נופל בדברים כאלה היית אומר להורים? זה הדבר הכי מביך בעולם. אולי כן צריך לפני שעונים לשרשור כזה לשאול את הפותח אם יש לו מישהו אחר לפנות אליו. אבל אם לא?

 

ואני לא מסכים שעצם המענה כאן יוצר נזק. הנזק הוא בפגיעה בצניעות. אבל המענה עצמו פה ממה שראיתי מגיע מאנשים טובים עם רצון לעזור (יכול להיות שיש הטרדות הפרטי או משהו, אבל אני לא נתקלתי). אף אחד פה לא כתב עד עכשיו דברים שלדעתי הם מזיקים. כן היו אנשים שלדעתי התייחסו לחטאים בצורה לא מאוד אורתודוקסית, אבל בסופו של דבר הבנאדם מספיק חכם בשביל לראות את כל קשת הדעות במקרה כזה כי כמובן שלצד אלה מגיבים גם שמרנים יותר.

א. או שיש הדרכה או מישהו לקבל ממנו הדרכה
ב. או שיש דרך למצוא אנשים לשאול אותם בצורה נאותה איך ללמוד את הנושא
ג. או שיש נקודות שהנושא הוא לא לקבל הדרכה אלא להתמודד התמודדות אישית, עבודת המידות, ובאותם נקודות ממילא המקום הוא לא הפורום.
ד. בכל מקרה, אם יש מישהו שיש לו בעיה, זה לא סיבה להטריד את הציבור בפורנוגרפיה מילולית. מי שיש לו בעיה שיחשוב איך לפתור את הבעיה. לכל היותר, שילמד מוסר, שילמד התפתחות אישית, שיחפש מנטור שיעזור לו לעזור לעצמו. אם יש למישהו בעיה זה לא מתיר לו לפגוע בכולם. אם יש מישהו שחולה בקורונה, האם מותר לו ללכת לסופרמרקט כי הוא צריך אוכל? ברור שלא, ואותו דבר בענייננו. הפורום אינו חייב כלום לאף אחד

המושגים "נפילה בשמירת עיניים" ו"קשר גופני" הם לא פורנוגרפיה מילולית. בוא לא נסחף. כמובן שצריך לשמור על לשון נקיה.

ושוב גם אם יש ממי לקבל הדרכה לא תמיד הבנאדם מודע לזה או שהוא פוחד. זה באמת מפחיד! אני לא יודע באיזה חברה גדלת, יש מקומות שאצלם זה ממש טאבו... או לפחות זה הרושם שמקבל הבחור/ה (לגבי בנות טאבו ביותר חברות אפילו).

אחי אתה לא יודע כמה סבל יש למי שמתמודד עם דבר כזה וכמה פחד. באמת. אם לא עברת אתה לא יודע. לא שזה מצדיק כלום, אבל בנאדם שמפרסם דבר כזה כאן הוא בנאדם נואש.

א. המילים 'נפילה בשמירת עיניים' 'קשר גופני' 'אהבה' 'משיכה' אם משתמשים בהם בצורה לא נכונה הם פורנוגרפיה מילולית, בדיוק כמו שתמונה של 'עיניים' 'גוף' 'גבר ואישה' הם פורנוגרפיה בתמונות אם משתמשים בהם בצורה לא נכונה.
ב. אין צורך לפחד. אני הכרתי אנשים רבים שגדלו בסוגים שונים של חברות סגורות, והם בדרך כלל לא פחדו במיוחד. בכל מקרה, כולם ללא יוצא מן הכלל מעדיפים לדבר עם אדם מוכר, ולהציב ניקים אנונימיים כנותני מענה זה מעשה חמור מאוד שאסור לפורום לעשות אותו.

אף שיש דברים נכונים במה שאתה אומר בא'. אבל לא ניתן לטעון לשלול טענת השני בגלל זה. 

אני ברמה האישית, לא הייתי רוצה להעלות כל דבר בפני מישהו שאני מכיר.

זה באמת נושא טעון...

אבל יוסי, באמת לא אמרתי שאין בעייתיות. יש אבל יש גם בעייתיות לצד השני. יצא לי לדבר על זה עם חברים שהתמודדו לא אחת, אתה יודע כמה מתוכם אני הייתי הבנאדם הראשון שדיבר איתם? ואצל הרבה מהם גם היחיד... עובדה.

תודה שהערת את תשומת ליבי בעניין התיקון.

אבל הבעייתיות של הדיבור בפורום ציבורי עם מישהו שלא מכירים היא בעייתיות גדולה בהרבה.

אף אחד פה לא מכיר אותך, אין שום הוכחה שאתה בן אדםחינוכי ומחונך, אין שום הוכחה שדיברת עם מישהו גם בחיים האמיתיים ועזרת לו. אין שום הוכחה שזה היה ראוי ובאמת הועיל.

יכול להיות שכן. יכול להיות דיברת ועזרת. אבל 'אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות' ופה בפורום אין שום הוכחה, ולכן הדין של כל מקרה של 'סתמא' נשאר בעינו - צריך לשמור על כל גדרי הצניעות, לא מדברים אלא עם מחנך מוסמך, והכל בדיסקרטיות מלאה. לא בפורום ציבורי

(שאגב אני לא מסכים שיש בעייתיות בעצם האנונימיות, רק במעורב)

אז צריך למצוא פתרון שמאזן אותם. להתעלם מהקושי לפנות לרב או מחנך שמכירים (שלא לדבר על הורה, שבוא אני אגלה לך סוד - הרבה פעמים מבין בזה מעט מאוד. זה דור אחר...) זה לא נקרא לפתור. זה פשוט להתעלם מחצי הבעיה.

בדברים מביכים - לקראת נישואין וזוגיות

בוא אני אגלה לך סוד - הדור של היום דווקא יודע הרבה יותר, ואנשים באינטרנט לא בהכרח שיודעים ולא בהכרח שיש להם את המידות האישיות המתאימות לענות ולקחת אחריות

א. העובדה שאתה מנסה למעט מנכונות דברי 'יש דברים נכונים' כאילו לא לגמרי "בא'" כאילו הבטענה בשנייה לא, זה כבר בעיה.
ב. אם אתה מעדיף להעלות דברים אישיים בפני מישהו שאתה לא מכיר זו בעיה פסיכולוגית שלך. אדם שפוי אינו אוהב לשתף את הנושאים שבצניעות עם אנשיך שהוא לא מכיר. זה גם הרבה פחות בטוח.
ג. העובדה שאתה פותח ניק אנונימי במיוחד בשביל לטעון שאתה מעדיף לדבר עם אנשים שאתה לא מכיר, זה כבר 'עולה על כולנה'. זה בעיה של ממש. בדרך כלל ממליצים על ייעוץ מקצועי.

הרבה מעדיפים אנונימיות כדי להמנע מבושה. האינטרנט הרי מפוצץ במקומות אנונימיים לשאול הכל, ואנשים שואלים גם על דברים מאוד אישיים. אתה קורא לכל האינטרנט משוגעים, אולי אתה המשוגע?

תמיד עדיפה צניעות

יש בעייתיות לצד השני אבל - לקראת נישואין וזוגיות

גם אם כל העולם ילכו ברחוב בחוסר צניעות, זה לא הופך את זה לנורמתי וראוי וזה טענה שכל בן תרבות יכול להבין גם אם הוא לא מסכים.

ואני לא אמרתי שכל האינטרט משוגע, רק אמרתי שלפתוח ניקים אנונימיים ולחפש 'דווקא' אנשים שלא מכירים זה לא הגיוני ולא סביר

לדבר מעט, בצורה צנועה בפלטפורמות של 'שאל את הרב' וכדומה,שישנם רבנים מוסמכים עם טלפון שיודעים מי הרב שעונה, זה אחרת לגמרי מאשר לתת לניקים אנונימיים לנהל את הבמה

לצנוע. רק אמרתי שזה מראה על צורך נורמטיבי. לא שהמעשה נורמטיבי במעורב.

אתה לא יכול לומר למי שרוצה להתייעץ באנונימיות שזה לא שפוי, עובדה שזה המון המון אנשים. כלומר אתה יכול לקרוא לכל אחד איך שאתה רוצה, אבל זה די מגוחך.

אולי הגיוני יותר לשאול בשאל את הרב לפעמים, אבל לא כולם חושבים על האופציה (לכן בצעתי למטה לשים מספר/קישור לזה בשרשור נעוץ). ואנשים מרגישים בנוח לשאול את מי שנמצאים באותה סיטואציה אתם ואותו שלב בחיים, ואז גם שאלות של "הייתם פוסלים על זה" באות מאנשים שבאמת נמצאים בהתלבטויות. נכון שעדיף בשאל את הרב או משהו בכל זאת לדעתי. אבל מוותרים בשביל זה על איכות מסויימת שיש לתשובה שמקבלים (מרוויחים איכות תורנית ומפסידים קשת דעות ותמונה מציאות אמינה קצת יותר). בכל זאת זה עדיף גם לדעתי בגלל שיקולי צניעות.

 

 

מהם מה שביקשו.

למה היא שונה מהם?

 

ולמה יש לי הרגשה כללית שכשבנות פותחות דברים כאלה יש קבלה מאוד גדולה ואפילו גדולה מדי כלפיהן ביחס לבנים??

זה לא פייר

אני לא יודע, תשאלי את מי שכן ביקש.

אם כי! יש לומר שלבנים בהכללה יש קצת יותר כתובות לפנות אליהם בסביבתם בנושא הזה, בימינו הסביבה בישיבות יותר מודעת לבעיה.

מצד העיקרון בתיאוריה ודאי ששני המינים לא אמורים לכתוב כאן על זה.

לשמוע את הצד של ההתמודדות הנשית.

*הוספתי משהו בעריכה בהודעה הקודמת

קודם כל לבנים באמת החטא חמור יותר.

שנית, גם אני כניק חדש בזמנו באמת פתחתי שרשור כזה וקיבלו אותי פה יפה למרות הבעייתיות שבדבר. רק מספר ניקים בודדים ביקשו (עם הגיון כן?) שאמחק. כאלה שעדיין לא הגיבו פה. עד עכשיו לא ראיתי שאותו ניק ביקש ממני בזמנו למחוק ופה לא אמר למחוק.

פה בדיוק על אותו תוכן.התנאים צריכים להיות שווים לכולם.

 

צדקתי? זה גם הסקרנות? 

סליחה שכותבת לך, פשוט נקרית בדרכי..

 

 

 

וברור לי שגם אם יש אנשים שאצלם כן, יש המון בעייתיות ומחירים בלדבר על דברים כאלה כאן רק שאני אומר שצריך לחשוב פעמיים אם המחיר של סגירת הפורום הזה לדברים כאלה בלשון נקייה סה"כ (כל עוד לא פותרים את הבעיה המהותית) לא גבוה יותר מהמחיר של הבעייתיות בלדבר על זה כאן. אולי אפילו צריך לשאול רב. אני לא אומר מה יותר חשוב אבל יש צדדים לכאן ולכאן.

 

ושוב מי שאת צריכה להקשות עליו זה על מישהו ספציפי (אם יש כזה) שלבן יגיב שצריך למחוק ולבת לא. אני עקבי בדעה שלי (למרות שלבן הייתי עונה בפרטי כנראה, אני לא מרגיש בנוח לפנות לנשים בפרטי על נושאים כאלה. מצד שני אני לא רוצה לא לענות פשוט, כי אני יכול לתרום בנסיון שלי מהתמודדות). אני לא דרשתי מאף אחד למחוק עדיין. לא מבנים ולא מבנות.

 

באמת כמובן שיש סיבה יותר לבקש מבנות למחוק כי יש בנים שעלולים לחשוב בגלל זה דברים לא ראויים. אבל שוב, אני לא ממהר לבקש למחוק מאף אחד כי באמת יש לזה מחירים.

 

 

 

 

זכורים לי כמה שרשורים של בנים ובנות שלא נעלו, ממש לא ביקשו באופן גורף לא לפתוח את הנושא.

אבל אני חושב שצריך להשאיר למנהלים להחליט מה לנעול ולא לפתוח כאן דיונים.

אבל אני לחלוטין לא בטוח שלא ניתן ללמוד מכך דברים חשובים.

אין לי ספק שלפעמים נקודות מבט שונות עוזרות די הרבה.

דברים כאלה בפורומים ייעודיים- פרוזה או לא יודעת מה, בטוח יש עוד

 

אבל להפגיז את הפורום בדבר הזה פשוט הורס, הורס את כל ההסתכלות על אנשים וחבל.

זה מוריד חשק להתחתן. זה מכניס עצבות .

למה זה טוב?

ואיך פותחת השרשור תפרוק בפורום פרוזה? היא אמורה לכתוב שיר בנושא?

ונו הרי בסופו של דבר לך אין מה לדאוג. אם את צדיקה את תמצאי חתן צדיק. אבל מי שלא בסטנדרט שלך אין לו זכות קיום?

יש סיבות יותר טובות למה לא לפתוח פה

מניסיון אישי צעיר שלי אחרי שאנשים יוצאים מישיבות לאונבריסטאות וכן הלאה. אז מתרחשת לחלק ירידה דתית בסה"כ (לעניות דעתי הרבה זה דבר רע מאוד מאוד!). זה לא קורה ביום אחד, וזה מאוד תנודתי, כמעט כמו הצפי לעליות מדדים בבורסה לאורך השנים. אבל בסה"כ מתרחשת ירידה. גם אם ברמת שבוע X או Y דווקא קיימת עלייה רוחנית.

 

אבל אני אישית מרגיש, שדווקא החטאים הללו היו (ועדיין!?) מאוד "טובים" בשבילי. כי זה מראה שירדת, ובגלל שהתהליך הוא איטי ושוחק אתה לא שמת לב לזה. כאילו כן, אבל לא מספיק כדי לטפל בך. 

אולי חשבת שאתה עדיין נמצא בעננים אבל זה מראה לך שהמצב הוא איפשהוא בדרך צלולה לאדמה. ואז נדלקת נורה אדומה. ויש בזה למפרע משהו נחמד. אם מטפלים בה נכון.

נכון שהדבר (החטא) עצמו גורם לשריטות. אבל לפחות לא קיבלת שברים כשכבר בלתי אפשרי כמעט לקום מהם. 

 

 

שהזדונות נעשו זכויות.
חלילה לומר זאת לפני.

ואנחנו לא לפני.

 

אבל מסכים. אבל אני מהאלה שקשה להם עם ברכות סותרות.

לא שיש לי מילה ככ, אצל נשים כל העסק שונה לחלוטין מאצל גברים מבחינת הגורמים לצורך בנפילות לרוב. בכל אופן מסכים עם ארצ'יבלד סהכ -

כגבר מה שעזר לי לצאת מלראות באינטרנט (ואכן יצאתי, כבר הרבה זמן, מקווה שלנצח בע"ה...) היה להתחזק בכך שהמשיכה שלי תהיה ממקום גבוה יותר של צורך אמיתי בזוגיות וקשר נפשי, ולא סתם ממקום גופני בלבד. כל הזמן כשעלה לי הצורך חשבתי איך אני רוצה אישה אחת טובה וצדיקה וכל פעם שעלו בי המחשבות של הדברים מהאינטרנט ישר עשיתי לעצמי התניה שזה מגעיל אותי כי זה לא כולל אהבה אמיתית. 

העניין הוא שאצל רוב הנשים מלכתחילה המשיכה יותר קשורה בצד הנפשי (הלוואי שאצל הגברים זה היה ככה באופן טבעי) לכן סביר בעיני שבאמת זה מגיע אצלך גם ממקום של חסר בזוגיות - אבל כמובן זו הכללה, יכול להיות שאצלך את פשוט גם כן צריכה קצת עבודה על אופי המשיכה שלך.

יכול להיות כמובן שזה בכלל לא הגורם אצלך, אני אומר רק ממה שאני מכיר אצלי. אז תעשי בירור אמיתי עם עצמך מה העניין אצלך, וכשאת לא קרובה לאינטרנט והמשיכה עולה מסיבה כלשהי - איך היא נראית? האם זה רק רצון למשהו גופני בלבד? או שמה שאת באמת מדמיינת זה שאם היית יכולה היה לך קשר (גם גופני אולי) עם בעל אוהב - ואז סביר יותר שאם תתחילי לצאת הצורך ייפחת? אסור לפחד מאף מסקנה, זה פשוט כדי לדעת עם עצמך על מה צריך לעבוד... וזה בהחלט אפשרי.

 

עוד משהו קטן. הנזק החמור ביותר יקרה אם את לא יודעת מה ההבדלים בין הסרטים האלה למציאות. הסרטים האלה *אינם* מציגים את המציאות בשום צורה. מלבד ההבדל המהותי ביותר - בסרטים האלה אין טיפת אהבה - אם את לא יודעת את ההבדלים הטכניים, תשאלי מישהי שאת מכירה וסומכת עליה, עדיף דמות תורנית/מישהי עם נסיון בהדרכה לקראת נישואין. 

 

בהצלחה בעבודת הבורא

 

שזה צריך לעצור.
אולי אם תצאי זה ירד.
אני כן חושב שזה משהו שצריך לשתף את הבעל לעתיד-לפחות בשלב מתקדם.
בהצלחה רבה

יש נפש רעועה וזה לא מתאים לצאת למסע כדי לצרף לך עוד בנאדם.

כדאי לעבוד עם כלים מקצועיים להפטר מהדבר ואז לבנות זוגיות חזקה ויציבה.

בהצלחה!

חוזק היצר נקבע לפי הרבה דברים גם נפשיים וגם גופניים

מי שלא נמצא בתסביך נפשי (לא מחלת נפש ח"ו אבל אכן תסביך).

מי שעושה דברים שהוא לא רוצה לעשות הוא תקוע. הוא בתסביך. אי אפשר להסביר את זה אחרת.

הרבה מאוד פעמים זה יכול לבוא עם כל מי תופעות לוואי שחברה שלנו מייצרת.

ראשית חכמה, ר' נחמן, ר' צדוק, כולם מחלקים בין תשובה תתאה לתשובה לתשובה עילאה.
משיחה שהייתה לי פעם בסמינריון עם תיכוניסטים בנושא (הם יזמו), הבנתי את הפשט שלי בתשובה עילאה: בזמן שאני ניסיתי לרומם אותם שיעסקו בתורה ויתרוממו, הם ניסו להישאר ירודים ולא ליפול.

שכל נפילה הם מחריבים את העולם ובוראים מלאכי חבלה או משהו כזה.

אתה יודע כמה דמעות נשפכות בלילה בישיבה תיכונית רגילה?

קשה לי להאמין שלא מספיק רוצים. אני לא יודע מה זה בשבילך "מספיק"

תקרא את התוכן אחרי העריכה,
הם מפחדים (ואני לגמרי מבין אותם) מתהליך עמוק,
בו הם חלילה יהפכו לדוסים.

שבכה עלי על עבירות של ברית,
וכשאמרתי לו שהפתרון הוא תורה,
וכשלומדים תורה מסיעים עצמו וכו',
הוא פחד מלהיות דוס.
יש הרבה כמוהו

ושמא כל אחד מכאן מדבר על סמך בעיית חוק המספרים הקטנים

נו ברור - לקראת נישואין וזוגיות
פה זה כתוב יותר טוב.

התחושה היא שצריך למות כדי להיות ר"א בל דורדיא,
ושכל אחד שנפל כמה פעמים הוא כבר שם.
וכנראה ה'ימית עצמו' צריך לקרות בתורה.

שמע, אני לא למדן ולא צדיק,
אבל עד הפגישות, שהייתי שקוע בישיבה,
למי היה זמן להרהורי עבירה?
זו מדרגה שיא ההגיונית של בחור ישיבה לא חאפר. זהו.

אבל באמת בשעת מעשה היצר מבלבל לך את כל הטוב והרע לגמרי... עיקר ההכנה זה לפני שהיצר עולה ברגע שהוא עולה כמעט אין סיכוי לדעתי.

דוס במהות.
רוצים לאחוז בשני העולמות,
ואני מדבר גם על חרדים,
גם על הר-המורניקים,
גם בני רבנים. כולם.

צריך החלטה, שאני הולך עם הקב"ה,
והעולם - שיתפוצץ.
זו החלטה מפחידה,
אני לא חושב שאני קבלתי אותה עד הסוף..

ו... מסכים.
כבר אמרו חז"לינו
שבעשת יצה"ר לית דמדכר ליצה"ט.

שאדם לא עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. 

אבל אני לא חושב שיש רבים שלא רוצים. הרבה רוצים, אבל לעיתים צריך מספיק לרצות.

זאת אמירה מאוד מאוד בעייתית שממש לא מדוייקת.

יש אנשים שמרגישים שהחיים שלהם תקועים בגלל התמכרות כזאת או אחרת ומגיעים למצב של הרגשת חוסר אונים.

לא מספיק לא רוצים זה שיפוטי ושיטחי.

מחבק, תומך, מנסה לסייע,
ומתאר את המציאות כפי שאני מבין אותה.

הוא ממש רוצה לרצות,
אבל עוד לא מספיק רוצה.
גם על עצמי אני יכול לראות מצבים כאלה,
שאני לא מספיק רוצה את מה שאני רוצה.
ייתכן שהוא לא יודע מה לרצות או איך לרצות,
ואם היה יודע - היה רוצה וניצל.
כרגע, הוא תקוע שם כי הוא לא מספיק רוצה לצאת נכון,
כלומר תשובה עילאה, כמו שמביאים כולם בשם הראשית חכמה.

חוסר אונים הוא יאוש,
שהוא בדיוק חוסר רצון.

אני בטוח שכותב פה אלוף העולם באגרוף מנטלי במשקל כבד

מה הקשר? נניח ואני חלש מנטלית עדיין אני יכול לדעת מה זה חוסן מנטלי ומה זה חולשה.

לא יודע איך. אני חייב לספק תשובות?

כל עוד לא יורדים לפרטים לא נראה לי שיש בעיה להעלות את הנושא, גם אלף פעמים. על אף שהוא לא נעים לאף אחד.

מי שלא רוצה להסתכל לא חייב. סה"כ אם יש תאקט ואין ירידה לפרטים לא רואה בעיה בלדון גם בפורום מעורב.

מסיפור של חבר שהתגרש,
זה הרסני לנישואין.
תדעי הכל כדי להימנע מזה לגמרי.

בהצלחה, את גיבורה!
הקב"ה שמח במלחמה שלך,
ויש לו נחת רוח מעצם המאבק,
גם אם חלילה נכשלת.
שתזכי במהרה לבית טהור וקדוש!

צריך לחשוב על הצעות לפתרון.

@ברוקולי @קוד אבל פתוח מנהלים תחשבו, אולי נגיד לשים מספר של רב ושל רבנית אנונימיים כדי להתייעץ איתם בשרשור נעוץ?

צריך משהו לעשות אם רוצים שלא ייפתח פה שרשור בפורום כל שני וחמישי...

הפורום פה הוא עוד תחנה בדרך, אנשים לוקחים אותו בהומור מסוים אני מקווה

ועובדה שהמנהלים נגד. ברוקולי קודם הגיבה פה בזעם. אז אני מנסה להציע פתרון שיהיה טוב לכולם - גם ייתן כתובת וגם שלא יהיה במעורב, וגם שהאפשרות תהיה גלויה לעין. אם יש לך הצעה טובה יותר, תציע.

מנהלים זועמים זה לא טענה עניינית.

 

אם מישהו פותח/ת שרשור כזה עם תאקט - אין שום בעיה על אף החוסר נעימות בכך.

וזה יתרון גדול מאוד של הפורום שאפשר לדבר כמעט על הכל. חופש הביטוי מאוד חשוב ועוזר לאנשים פה.

אם השרשור יוצא מהגבולות שיינעל.

 

חוץ מזה - באמת אולי כדאי לשים בנעוץ משהו על זה אם זה כ"כ מדובר.

אם זה ראוי או לא. עצם זה שיש "חוסר נעימות" מראה שיש גם בעייתיות בצניעות. זו שאלה שצריך להעביר לרב לדעתי.