אז כשאת מגיעה אליהם תשימי לב.

בהצלחה

אם כן - לכי על זה.

זאת דרךחיים מאוד שונה חברתית לדעתי.

המצוות והתורה הם אותם מצוות ותורה. אבל כל היחס והמרקם החברתי הוא שונה לגמרי. גם בדת"ל תורני. בהצלחה!

מסופר על הרב ביגון והרב חנן פורת שהם היו מתייעצים על דייטים אז הרב ביגון סיפר לו פעם שהציעו לו מישהי חרדית כדי שהוא יצא איתה הוא צריך ללבוש מגבעת חליפה ועניבה.. הרב חנן אמר לו שילך על זה. 

אם זה מסתכם בכובע וחלפיה, נו שויין. אם זה דברים בסיסיים של זהות, משהו אחר..

קחי בחשבון שאם את דתל יכול להיות שזה יוריד לך 'נקודות' וההצעות יהיו בהתאם...

אבל כמו שדתלים פחות ירצו בחורה שיצאה עם חרדי במקרה ההפוך זה יותר ולא משנה איך את מגדירה את עצמך

אני בחורה טובה וזה לא אכפת לי איך אנשים יגדירו אותי

יצאתי עם חרדי פעם אחת וכל השאר דת'ל ועוד אחד שלא סגור על עצמו

לא מבינה למה בחור שאני יוצאת איתו אמור לדעת עם מי נפגשתי לפניו, אני כל הזמן עושה בירור עם עצמי ומדייקת את עצמי יותר ויותר אחרי כל בחור שאני נפגשת איתו ולכן הגיוני שאצא עם כל מיני סוגים של אנשים

שהוא לא ישמע שנפגשת עם בחורים לא חרדים 

בכל אופן אני מסכים איתך רק תיארתי את המצב

אני בעד

רק ציינתי שהרבה לא ירצו בגלל זה, ואת ענית שאת לא מבינה למה הבחור אמור לדעת, אז אצל חרדים סיכוי טוב שידעו ויש כאלה שיפריע להם.

להצדיק אבל זה המצב.

אגב מישהו פה כתב שגם אצל דתיים לאומיים זה יכול להפריע,זה נכון?

למה דת"ל לא ירצה לצאת עם דת"לית שיצאה בעבר עם חרדי?

כי זה מראה שההשקפה לא מספיק חזקה אצלה או מה?

התחלתי לכתוב הסבר ונתקעתי באמצע..

זה לא משהו שאני מאין בו וזה מסובך להסביר

אולי סוג של -

מזלזלים בנו ונחזיר לבוגדת?

..

לאף אחד לא יהיה אכפת שחבר שלו יצא עם כזאת בחורה 

ויש  כאלה שזה באמת אינדיקציה שזה לא מתאים להם

כי אולי זה מצביע על הסגנון הדתי- 

מבחינתם זה יכול להראות על אובר שמרנות, סגירות וכו

יש אחוז גבוה של חרדים שהם בטוח לא מתאימים לה

על אותו משקל של בחורה שיכולה לצאת עם לחרדי -לא תתאים לאחוז לא קטן של דת"ל

כל הדיון התחיל מההודעה הזו

יכול להיות שדברים השתנו

אגיד עוד משהו - לקראת נישואין וזוגיות

זה מה שכתבתי

'אגב מישהו פה כתב שגם אצל דתיים לאומיים זה יכול להפריע,זה נכון?'

על סמך זה

אגיד עוד משהו - לקראת נישואין וזוגיות

בשירשור שאנחנו עכשיו כותבים בו

חרדים מבררים הרבה לפני שנפגשים אף שדכן לא יכול להסתיר כזה דבר אלא אם זה באמת נעשה בסודיות

בבקשה לפני שאתה מגיב לי תבדוק למי התייחסתי וכך תבין מה התכוונתי.

וזה לא קשור לאנשים ספציפיים, אלא למגזר כולו.

השדכנים שלהם נוטים להפנות סחורה "סוג ב'" למגזר הדתי לאומי. אולי יהיה שם מישהו שלא יבדוק מספיק.

לפעמים "סוג ב'" זה כזו שאח שלה יצא בשאלה, ואז הכל סבבה, אבל זה יכול להיות גם בעיות יותר חמורות.

ומעולם לא שמעתי על כזה דבר

למרות שיש דברים שאצל חרדים הם יגרמו למישהו להיחשב סוג ואצל הדתיים לאומיים בכלל לא כמו שירות בצהל לבוש וכו'

אכן יש בעיה קשה עם המגזריות. אנחנו אוהבים את כל עם ישראל גם חרדים ופחות מעניין אותנו פוליטיקה ויותר מעניין אותנו להיות עם אחד אחרי אלפיים שנות גלות של פירוד ואיברים מחולקים מרוסקים. חזון העצמות היבשות

אז מספיק לחפש מה בסדר אצלנו ומה לא בסדר אצל אחרים (הם לא אחרים- הם בשר מבשרנו). זו לא הדרך לאחדות

מה התודעה שלהם יש רצון פנימי של עמ"י

במחילה מכבודך כנראה שאתה לא מכיר מספיק את הציבור החרדי

קודם כל מה זה השדכנים שלהם??

לי אין קשר עם שום שדכן, זה רק אלה הממש כבדים שבגורים בקהילות שלהם, חסידויות כל מיני וכזה

למה ששדכנים יפנו לדת'ל?

אני יודעת שדת'ל זה לא פחות ברמה הרוחנית זה רק סגנון אחר

כשיש שדכן שיש לו "סחורה פגומה", הוא יחפש דרך להפנות אותה הלאה. יש לי מכרים שנכוו מההתנהגות הזו בדיוק.

ושוב: זה לא אשמת אנשים שגדלו בציבור הזה. זה רק התנהגות של שדכנים שצריך להיזהר ממנה.

התגרשה מאחד כזה.

קודם כל הוא חושב שאני חרדית כי גדלתי ככה

חוץ מזה שזה מישהו שאני מכירה, לא שדכן, הוא חושב עלי רק דברים טובים , זה בסדר

אבל תודה

רק לשים לב לשדכנים שחלקם (אולי הקטן) עושה את זה....

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת