קודם כל, טוב להוריד את הדמעות שעלו...

אביא לך דיבור, שאתה ודאי מכיר,

מהמחבר של החתימה שלך:

"אמר התם: מה לי בזה?

זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי.

ועוד, למה לנו לדבר מאחרים?!...

והיה רק מלא שמחה וחדוה תמיד".

אשריך שאתה מוכן לעבוד!

בע"ה רקב העצמות ייצא ממך,

ותחזור לשמחת עולם בע"ה!

שתזכי לכל הישועות בקרוב ממש בע"ה.

לא חושבת שיש נוסחה, אבל משתפת בדברים שעוזרים לי-

קודם כל, נותנים מקום לדמעות

זה באמת לא פשוט (גם עצם התקיעות ב'שוק', וגם הסיטואציה הספציפית הזאת), ולפעמים לנסות ישר 'להילחם' בזה רק מעצים ומנכיח את זה יותר (להבדיל, אבל כמו 'אל תחשוב על פילים ורודים').

זה בסדר שכואב ושיש קצת אגו לפעמים (אני לא יושבת לך בלב, אבל לי באופן אישי זה לא נשמע כמו אגו..), ונראה לי שיש לדמעות האלו ערך גדול (גם בפן הנפשי, וגם בעיני ה').

בעייני, אחרי שעושים את זה- קל יותר לשחרר. 

ומכאן- לנסות לנתב את הדברים ולהשליט קצת את המוח על הסיטואציה (לא ארחיב מדיי כי אני בטוחה שהדברים ידועים לך):

*מה ששלך יגיע. בלי קשר למה שהגיע או לא הגיע כבר לאנשים אחרים (הרי אף אחד לא מתחתן 'על חשבוני')

*רבש"ע מעביר כל אחד את התהליך והדרך שמדויקים לו, ובעז"ה הדרך שלך תצמיח בסופה משהו טוב שיהיה אתה ואשתך.

*ב"ה שהוא מציע (פשוט יושב לי בראש שלפעמים יש את אלה שמתחתנים וקצת שוכחים שעכשיו היכולת שלהם להציע לחברים דווקא גדלה..)

*יש למקום הרבה שליחים. לפעמים גם כאלו שלא נראים לנו ממבט ראשון. יכול להיות ששווה למרות הקושי שבדבר לנסות בכ"ז לשמוע את ההצעה.

נכון, זה קשה ומבאס, זה בסדר, זה טבעי, תכיל את זה וקח את זה לתפילה ממקום גבוה יותר.
"אלולי הקנאה אין העולם מתקיים, לפי שאין אדם נוטע כרם ואין אדם נושא אשה ואין אדם בונה בית (שוחר טוב לז,א). כי כל אלו העניינים באים מחמת שאדם מקנא בחברו." (מתוך אורחות צדיקים)

כן, זה צובט, אבל יש גם פן חיובי שיכול לקדם אותך בתוך כל זה וזה חלק מהמסלול, תעלה את זה לה' ודע  שאין אדם נוגע במוכן לחברו, זמנך יגיע ממש בקרוב ובע"ה תבשר אותנו בשורות טובות..! 

תחנונים לד', במקום למקום של צער ולחץ. זה משדרג את הבקשות ומשחרר את הכאב. 

וידוי אישי,

כשחברה מאוד טובה התארסה בתקופה מורכבת שלי, והתקשרה להודיע (לא ידעתי שהיא יוצאת או מש כזה) ניתקנו את השיחה כי בכיתי. (וסורי, לא מאושר צרוף)

אני זוכרת את הכל מעורבב, שמחה, עצב, עצב, כאב, ואי אמון (לא הגיוני שאני בוכה כי טוב לה. לאלא.לא.)

אבל לומדים להפריד.

עזר לי מאוד לומר לעצמי שיש בי שני חלקים: האחד שמח, מאושר, עולץ. כי החברה הטובה שלי מצאה את שלה, והיא מקימה בית. 

והחלק השני הוא חלק אחר שכואב, שנצבט כל פעם שהיא מדברת עליו/ איתו, שהיא חיה את החלומות שלי. והוא לא כואב בגללה. הוא כואב כי חסר לי. והיא? רק מזכירה. (נוירוני מראה פעילים, זה הכל;)

ובכל פעם להגדיר מחדש מהו החלק שפעיל עכשיו.

ההפרדה הזו עוזרת למקד. באמת.

לעשות את ההפרדה הזו בין החיים שלי, התהליכים שאני עוברת, מסלול החיים המדויק לי. לבין החיים שלה.

(היכולת הזו היא בונוס אדיר לחלקים נוספים בחיים)

זו עבודה קשה, באמת.

והיא רודפת אותנו לאורך זמן. 

(לא, זה לא נעלם במזל טוב ראשון באירוסין)

אבל היא יכולת נרכשת.

(אפשר הפיאנד? אז היום, כשהנפש הכי קרובה אלי מאורסת, תמזלטו. כןכן.

אני מאושרת, מאושרת ממש)

ואיך הפכה תגובה פשוטה לספר זיכרונות ונוסטלגיה?!

הרבה הצלחה,

שמחה,

וזיווג הגון.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.