עגלה שמתאימה מגיל לידה ומרימים את הרגליים, זה עושי להם אזור סגור כמו אבמבטיה לשכיבה על הגב

תמדדי את רוחב המעלית ותחפשי עגלה שצרה יותר לפחות בסמטימטר

שלנו היתה נכנסת למעלית אבל נתקעה בגלגלים האחוריים, ממש סמטימטר אחד היה עושה את כל ההבדל, בכל אופן כרגע אנחנו עם שני טיולונים של יחיד ורק מחכה לרגע שלא נצטרך עגלה בכלל

יש לה גם אמבטיות מתוקות (שלי ילידות חורף, נולדו קטנות והיו שם עד גיל חצי שנה)

במקום אמבטיות יש גם אופציה לקנות שקי שינה.

חובה שיהיה לך את האופציה להכניס את העגלה הביתה

בתאומים, יותר מילד יחיד- צריך עוד אופציות להרגעה, וכן בפרט שיש לך עוד ילדים

את צריכה אופציה לשים אותם בבטחה בסלון למשל כאת עם שאר הילדים

גם שלי הן לא הראשונות- מס' 5-6

את תגלי שאת לא רוצה יותר לצאת מהבית לשבתות

כי אם עם תינוק אחד המעברים והנסיעות הללו קשות

במצב הזה- כפליים ואפילו יותר

אני מאז שהתאומות נולדו (בנות שנה וארבע)

יצאתי אולי 4 פעמים לשבת וחג

אז הרכב צריך להיות שיקול- אבל לא השיקול המרכזי.

אם תרצי עוד מידע- הנני כאן

בהצלחה רבה

מאחת שחפרה הרבה הרבה על העגלות עד שמצאה את שאהבה נפשה (ואין כמו ניסוי וטעיה/תהיה)

ב"ה בהריון עם תאומות מספר 5-6............. וממש חרדה.

ממש אשמח לשמוע!

על הגידול

על הלידה

על החזרה לעבודה

על ההתמודדות עם שאר הילדים (הגדול שלי יהיה בן 8 בעז"ה)

על ההתנהלות הכלכלית

ועל כל מה שאת יכולה לספר לי ולהרגיע אותי...

כבר עברתי חצי הריון ואני עדיין בשוק! ממש.

אשמח לשמוע!!

אז נתחיל בזה שכל חיי חלמתי על תאומים... והגיעו לי תאומות, זהות, יפיפיות ומדהימות בליעה"ר כמתנה מושלמת מבורא עולם.

ההלם היה כמובן גדול בהתחלה... לא סיפרתי לאף אחד מלבד ההורים משני הצדדים שתמכו בנו מאד!

פיזית ונפשית...

ההריון היה מפחיד בתחילתו כי לא ראו אצלי מחיצה עד שבוע 14

ב"ה הגענו לרופא מומחה שמצא לנו את המחיצה וליווה אותנו במסירות עד הסוף הטוב.

ההריון היה קשה וכבד מאד

בחילות נוראיות, חוסר תפקוד משווע בבית

הבעל למד לעשות דברים שמעולם לא עשה (ב"ה)

לא נלאה אותך בכל פרטי ההריון גם מחשש לאאוטינג...

הלידה היתה קלה ב"ה

התחלתי לידה עם זירוז בשבוע 35+6 מחשש לחוסר גדילה. ובכל מקרה יום למחרת היו מיילדים כי זה זהים...

היינו שבועיים בפגיה- סוג של חלום אחד ארוך ולא אמיתי

הילדים היו מאושרים!!! המשפחה היתה בשוק נוראי...

ואז חזרנו הביתה....

מאד מהר עברתי להנקה כי אני עצלנית מידי לשטוף בקבוקים כל היום....

ב"ה הן למדו לינוק מצוין ועד היום יונקות באהבה רבה...

ההתחלה היתה קצת קשה לילדים בבית. עד שלמדתי להוציא אותן מהחדר לסלון,כך שאוכל להיות בו זמנית עם הגדולים.(בגלל שהיו פגות וקטנות במשקל נורא הפחידו אותי מהידבקויות ומקרבה לילדים... לאט לאט שחררתי תוך שמירה על כללים נוקשים לילדים- חיטוי הידיים לפני שמתקרבים אליהן וכו')

אני טיפוס שמתקשה להכניס אנשים הביתה כך שדי הסתדרתי לבד אבל זה לא מומלץ... היו ימים שקרסתי נפשית והיו ימים של קריסה פיזית...

הייתי איתן עד גיל 9 חודשים בבית

נהניתי מכל רגע, אבל כבר התחלתי קצת "להחנק"

החזרה לעבודה היתה נוראית!!!! בכיתי מלא! הן לא רצו בקבוקים

הבית היה במצב קטלני כי בדיוק העוזרת ברחה...

אבל אחרי חודש בערך נכנסנו כולנו לשגרה

למדתי להנות מהיציאה מהבית ולהנות כל רגע עם הבנות בבית.

כרגע נמצאת כבר חודש וחצי עם כל הילדים בבית. מאושרת עד מאד!!!! נהנית לחוות איתן את ההתפתחות... צעדים ראשונים, מילים ראשונות... חיבוק ראשון לתאומה וכו'... לא יודעת איך אחזור שוב לעבודה בתום הקורונה...

עד כאן בנתיים

פתאום קלטתי כמה פרקתי...אופס.

הייתי שולחת את זה כתגובה באישי רק זאת אנונימית...

סורי.

וההורים צריכים רק לתמוך רגשית...

בכל אופן, בפורום הזה אין אימהות לתאומים בגיל הזה.

גם אצלינו עם התאומים היו קצת יותר בעיות עם השיניים. לא זוכר משהו היסטרי, רק זוכר שאמרו שבגלל הלידה המוקדמת משהו באזור השיניים לא הספיק להתפתח.

לגבי שאר הדברים אני לא יודע, הם כבר לא ככ קטנים אבל אנחנו עדיין מתבלבלים לפעמים 🤣🤣

אבל בהתחלה היה פער בהתפתחות, ולאט לאט הוא הצטמצם.

מגיל שנה וחצי כבר לא היה פער.

בלי עין הרע המצב של השיניים שלהם טוב (אחד לא עבר שום טיפול, השני רק מעט טיפולים).

וב"ה היה להם עיכוב מוטורי תואם לגיל הפגות בהתחלה ואז עיכוב שפתי שטופל בגן שפה. מגיל ארבע-חמש כבר לא רואים שום זכר לפגות. (אחד מהם היה בגן שפה כל שנות הגן, השני רק שנה אחת)

נולד בשבוע 34. כיום בן שנתיים.

בינתיים יש לו עיכוב בצמיחה של השיניים. הניבים עדיין לא צמחו.

כיום, חוץ מהגודל והמשקל שעדיין קטנים מאוד, לא רואים השפעות של הפגות.

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...