קרין א'- טקס יום הזיכרון ה___ לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

ברגעים אלו מתאסף עם ישראל כולו, מרכין ראש ומתייחד עם בניו אשר נפלו במערכות השונות למשמר העם והמולדת.

כאות הזדהות והכרת טובה על מסירות נפשם ומתוך כאב על המחיר שנדרשנו לשלם למען עצמאותנו וחרותינו בארצנו, יורד הדגל לחצי התורן.

הורדת הדגל לחצי התורן.

קרין ב':  להדלקת נר זכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. ולתפילת יזכור נזמין את:___________

"יזכור"

יִזְכֹּר עַם יִשׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,
הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים
בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּת הַמּוֹדִיעִין
וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם
בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ
בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ גִּבּוֹרֵי מִלְחֲמוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

קרין א': ושוב כמו בכל שנה, ביום הזה ובשעה הזאת אנו מתכנסים יחדיו – לא כינוס של חג, לא כינוס שמח אך זה כינוס מיוחד שהופך אותנו מיחידים לאחד.

קרין ב': ר' אריה לוין כותב: "אין לנו סופר שיוכל לתאר גודל רוחם של אחינו אלה, אשר השיגו רוח הקודש למסור גופם ונפשם בעד עמנו וארצנו. ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, כולם מתייחדים בקדושת ה'..."

אזכרה לחיילי צה"ל
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בַּמַּעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּכָל מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, בַּמַּחְתֶּרֶת וּבִצְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְשֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחַמְתָּם וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הָעָם וְהָאָרֶץ, בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְתַעֲמֹד לְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.

קרין א' - מיד לאחר יציאת מצרים מתמודד עם ישראל במלחמתו הראשונה כעם עִם עמלק. במלחמה זו עומד משה וקובע כי "מלחמה לה' בעמלק לדור דור" ולכאורה לא מובן הדבר, הרי עמלק נלחם בישראל ולא בה'. אלא שמכאן למדנו יסוד גדול, "שכל המרים ידו על ישראל כמרים ידו בשכינה", שהרי ריבונו של עולם קבע ש "בני בכורי ישראל" וכל המרים ידו בבן הבכור של המלך כמורד במלכות. דוד המלך בתארו בפרק ב' בתהילים את מלחמות אומות העולם כנגד משיח ה' ממשיך בדרך זו ואומר "למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו".

לקריאת פרק תהילים מוזמן:_________

תהילים פרק פ"ג

א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.
ב אֱלֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ; אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל.
ג כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ, יֶהֱמָיוּן; וּמְשַׂנְאֶיךָ, נָשְׂאוּ רֹאשׁ.
ד עַל-עַמְּךָ, יַעֲרִימוּ סוֹד; וְיִתְיָעֲצוּ, עַל-צְפוּנֶיךָ.
ה אָמְרוּ--לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי; וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד.
ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו; עָלֶיךָ, בְּרִית יִכְרֹתוּ.
ז אָהֳלֵי אֱדוֹם, וְיִשְׁמְעֵאלִים; מוֹאָב וְהַגְרִים.
ח גְּבָל וְעַמּוֹן, וַעֲמָלֵק; פְּלֶשֶׁת, עִם-יֹשְׁבֵי צוֹר.
ט גַּם-אַשּׁוּר, נִלְוָה עִמָּם; הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי-לוֹט סֶלָה.
י עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן; כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן.
יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר; הָיוּ דֹּמֶן, לָאֲדָמָה.
יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ.
יג אֲשֶׁר אָמְרוּ, נִירְשָׁה לָּנוּ-- אֵת, נְאוֹת אֱלֹהִים.
יד אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל; כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ.
טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר-יָעַר; וּכְלֶהָבָה, תְּלַהֵט הָרִים.
טז כֵּן, תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ; וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם.
יז מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן; וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהוָה.
יח יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי-עַד; וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ.
יט וְיֵדְעוּ-- כִּי-אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן, עַל-כָּל-הָאָרֶץ:.

קרין ב' : הקהל יכול לשבת.

קרין א' : עמנו עם למוד יסורים, וכמעט שאין משפחה שלא נגע בה כאב השכול.

איננו יכולים להזכיר את כל אשר נפלו במערכות ישראל. אך בחרנו במספר מצומצם של דמויות אותם נזכור ומגבורתם נלמד.

קרין ב': רועי קליין- נפל ב א' באב תשס"ו, בן 31 בנופלו.

רועי בן שושנה ואהרן. נולד ברעננה. בתום לימודיו התיכוניים, החליט ללמוד במכינה הקדם-צבאית "בני דוד" שביישוב עלי, שם נתגלו בפניו אור התורה ויסודות הלימוד של הרב קוק. לאחר שנת הלימוד בעלי, התגייס רועי לצה"ל למסלול "עורב צנחנים". כחצי שנה אחרי תחילת המסלול, סופחו צוותו וצוותים מיחידות נוספות להקמה מחדש של יחידת "אגוז", והכומתה האדומה הוחלפה בחומה.

מאז שסיים את לימודיו בעלי, התגעגע רועי לספסל הלימודים ועשה כל שביכולתו להמשיך ללמוד תורה. פקודיו זוכרים אותו לומד תורה בהזדמנויות שונות בשטח, בג'יפ או במאהל.

רועי נישא לשרה לבית שלין נולדו לו שני בנים - גלעד ויואב. רועי אהב את ילדיו ללא גבול, והיה בעל מסור ואיש משפחה למופת. הוא השקיע רבות בחינוך ילדיו, והרבה לטייל ולשחק איתם

בימיה הראשונים של מלחמת לבנון השנייה היה גדוד 51 בפעילות בדרום בעקבות חטיפתו של גלעד שליט. החיילים הוקפצו בבהילות צפונה ונכנסו לעיירה בינת ג'בל במבצע שכונה "קורי הפלדה". רועי נפל ביום א' באב תשס"ו בקרב בבינת ג'בל שבדרום לבנון עמו נפלו עוד שבעה מחייליו.

קרין א': ניר פורז

בן מתיה ומעוז. נולד ביום י"ט באייר תשל"א (14.5.1971) ברמת השרון. ניר גדל והתחנך בצל מורשתו המפוארת של אביו, ממנו התייתם בגיל שנתיים וחצי. אביו של ניר מעוז פורז, טייס חיל האוויר נפל במלחמת יום הכיפורים כשמטוס הסקייהוק שהטיס, ספג פגיעה ישירה של טיל מצרי, מעל תעלת סואץ. כבר מילדותו ניכר בניר כי הערכים אותם ינק נטמעו היטב בנפשו, וכי הוא בחר להמשיך בדרך בה הלך אביו - דרך הנתינה וההתנדבות, העמידה מול אתגרים ומסירות הנפש.

בהיותו בכיתה י"ב החליט ניר לחשל את גופו ולהכין עצמו לקראת השירות הצבאי. כשמועד הגיוס התקרב ניר ביקש להמשיך במקום בו הפסיק אביו, עבר מבדקי התאמה לקורס טיס והתקבל. כיתום צה"ל, דרושה היתה לו חתימת אמו, אך היא סירבה ולאחר מאמצים רבים הגיע עמה לפשרה: הוא יוכל להתנדב לכל יחידה אחרת בה ירצה לשרת, פרט לצוות אוויר. ניר החליט לנסות להתקבל לאחת מיחידות השדה המובחרות בצה"ל. באופן טבעי פנה אל "היחידה" - הלא היא סיירת מטכ"ל, עבר את הגיבוש בהצלחה רבה והתקבל.

לאחר שהוסמך כסייר ולוחם יצא לקורס קצינים.

לאחר חמש שנות שירות עמד ניר לפני שחרורו מצה"ל. בהיותו בחופשת שחרור נקרא לשוב ליחידה ולעמוד בראש הצוות שקיבל את המשימה לחלץ את נחשון וקסמן, החייל שחמישה ימים קודם לכן נחטף בידי מחבלים. לאחר חיפושים התגלה הבית בו הוחזק נחשון - בשולי הכפר ביר נבאללה מצפון לירושלים, לא הרחק משכונת מגוריו.

ביום י' בחשוון תשנ"ה (14.10.1994) נפל ניר בקרב עם מחבלי החמאס. מפקד היחידה תיאר את מהלך הקרב: "ביום שישי, 14 באוקטובר 1994, פרץ כוח של היחידה לבית בו הוחזק נחשון וקסמן, במטרה לשחררו. ניר היה בעת הפריצה בראש הכוח, ושאר החיילים מהצוות שלו מיד אחריו. ניר הגיע במהירות לדלת החדר שבו הוחזק החטוף, וניסה לפרוץ פנימה ולהציל את חייו של נחשון. במהלך ניסיון זה נורה ונהרג, ועשרה מחייליו נפצעו. במהלך פעולה זו גילה אומץ לב ונחישות יוצאת דופן. ניר היווה דוגמה אישית והשרה מנהיגות וביטחון על החיילים בכוח, בנסיבות מסוכנות ודורשניות שאין למעלה מהן."

ניר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול ונטמן לצד אביו. בן עשרים ושלוש היה בנופלו.

במכתב שבשאיר אחריו טבע ביטוי שאין טוב ממנו לתאר את דמותו ואת אמונתו.

"לתת לא בכדי לקבל, כמו שמש שזורחת כמו צל שנופל"

יהיה זיכרו ברוך.

קרין א': הקהל מתבקש לקום על רגליו לשירת "אני מאמין", התקווה והמנון התנועה.

קרין ב': תם טקס יום הזיכרון.

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.