ממש בפורים אמרתי כן להצעה חביבה,
אבל אז הצטרפה לה חברה קצת מפתיעה.
קשה לי עם שינויים קיצוניים בהרגלים,
ופתאום בבית כל היום מבלים.
כך שדחיתי את ההצעה על הסף,
ולתכשיט אמרתי שאני צריכה קצת זמן ונפרדנו. (עד לכאן החרוזים)
ולפתע פתאום לאחר זמן מה,
הבחור הקסום שולח הודעה. (נשברתי מוקדם מידי....)
אחרי חודש ומשהו מתברר שהוא חיכה,
והוא ישמח שנמשיך את הקשר ונחזור להתחלה.
אני בכל אופן יחסית בהתחלה של הדייטים,
לא ממש סגורה על האם אני באמת מוכנה נפשית לדייטים ועד כמה אני רוצה את זה, זה ממש מלחיץ אותי ולוקח ממני המון כוחות נפשיים, בתור אדם מאוד רגיש שנמצא בדברים עד הסוף.
אני רוצה להתחתן ואני אשמח לזוגיות אבל מפחדת ורועדת מהדייטים והתהליך עצמו (נשמע לי נורמלי בדור שלנו).
הבעיה הנוספת היא שאני מפחדת מהמצב וקצת חרדתית ופחות לוקחת סיכונים בתקופה זו ונשמעת לכללים.
זה דורש ממני לעבור על הכללים- מה שמלחיץ אותי מאוד וברור לי שגם בפגישה עצמה (אם תתקיים) אני לא אהיה במיטבי אלא ממש לחוצה ואסופה, ובנוסף אני לא בטוחה שיש לי רצון כרגע לצאת עם בחור ושיש לי כוח נפשי להתחיל קשר.
זאת הייתה פריקה ואני אשמח לשמוע אתכן.ם רווקות.ים שמתמודדים ביחד איתי במצב ביש שכזה, מה אתם עושים ואיך אתם מצליחים לשמור על תקווה?



