אשמח לשמוע מניסיון נשים שהפילו:שםאנונימי
מצטער אם זה לא מתאים לפורום.

אשתי מתפדחת מהחיים לכן שלחה אותי לברר...

כמה זמן לקח עד שנהייתם מותרים?
לצערי עברו כבר 4 שבועות, ועד שהיה נראה בסדר, היום שוב נראה שנהיינו אסורים (והיא לא מוכנה בשום פנים ואופן שאשלח את העד לבדיקה).

מוכר לכם העניין? שווה לחכות כבר עד שנהיה מותרים כרגיל?
יש פורום יעודי 'אובדן הריון' יתכן שיעזרו שם יותרהסטורי
אבל נשמע סביר לחלוטין, תחזיקו מעמד, זה באמת לא קל.
תודה, אנסה שם שםאנונימי
בדקתם שהכל יצא?למה לא123

מבינה את הפאדיחה שלה,אבל זו רק התחלת החיים והיא צריכה להתרגל לזה,זו כנראה לא הפעם הראשונה שזה יקרה

לצערי אני לא יכול לדבר איתה...שםאנונימי
היא פשוט מתפדחת ולא חושבת בהגיון ומתמלאת בפחד ובושה.
אשאל שובלמה לא123

הרחם נקי משאריות ההריון? הבטא התאפסה?

אם היא לא מעונינת לדבר על ה"עד", לא הייתי לוחצת עליה, אבל מדברת על זה בזמן אחר.

אתה לוקח את זה לרב,לא? יש רבנים שיש להם תיבה ושם שמים את העד והם חוזרים אליך בטלפון, גם זה מפדח אותה?

לשמחתי לא היינו זקוקים לזה עד היום...שםאנונימי
הכל אצלה היה סדיר ולא היה לי צורך בזה.

לא יודע אם הכל יצא, הרופא אמר לפני כמה שבועות שנשאר משהו, אבל אשתי הרגישה שזה יצא ולא רוצה ללכת לרופא שיבדוק שהכל יצא.

שווה להתעקש איתה על זה?
חובה להתעקש על זהruthi
שתלך לעשות אולטרא סאונד ובדיקות דם.
שאריות כאלה עלולות לגרום לזיהום וחלילה לאובדן פריון
הצלחת להבהיל אותי שםאנונימי
אגיד לה לקבוע.
מצוין זאת היתה המטרהruthi
לא משחקים עם זה בשום אופן
דיברתי איתהשםאנונימי
היא אמרה "הרי היינו אצל הרופא, הוא אמר שהכל טוב ושנשארה שם קרישת דם שיצאה אחרי זה... אז למה ללכת שוב? אני מרגישה מצוין".
היא חשבה ללכת לרופא רק במידה והיא לא תקבל מחזור בזמן שהוא אמר שנורמלי לקבל.

אני לא רוצה להבהיל אותה סתם, אבל השאלה היא אם יש מה.
תתקשרו לרופא לשאוללמה לא123


היא אומרת נכוןסיה
אמורים לחכות למחזור שזה בערך שישה שבועות אחרי ההפלה
תראה..ד.

קודם כל, אם צריך, היא יכולה ללכת לרופאה. לא צריך "רופא". זה הבדל. 

 

דבר שני, לגבי אי הנעימות שלה להראות עד.

 

זה דבר טבעי אצל חלק מהנשים. לא צריך לעשות מזה כאילו משהו לא בסדר.

 

אלא מה? אפשר להסביר:

 

במקום ה"משל" המעוות שהיא אמרה לך, תאמר לה משל אחר: לא קורה שמוסרים למשל בדיקת שתן למרפאה?.. צורך רפואה. ואפשר לתת לנשים שמוסמכות לכך, "בודקות טהרה" (אם הן תצטרכנה לשאול רב, תהיינה מספיק חכמות לא לדווח לה). וגם בשביל רב מנוסה זה לא כלום. בערך כמו בדיקות שמוסרים למעבדה בסיטונות..

 

 

לגבי הזמן שלוקח. מסתבר שתלוי באיזה שלב היתה הפלה. אחרי לידה יכול לקחת יותר זמן..

 

ולגבי "שאריות", השאלה מה באמת אמר הרופא. אם אמר שאין כבר כלום, בסדר. אם יש חשש, מסתבר ששווה לוודא. כנ"ל, אפשר ללכת לרופאה.

 

 

משל יפה שםאנונימי
מקווה שלא נזדקק לזה יותר...
אל תבנה על זהקורונה משמחה
קורה הרבה שצריך לשלוח עדים לבדיקה במהלך החיים,
לא דבר חריג
ולכן כדאי להתרגל אליו
חייבים לבדוק!!למה לא123

גם מהסיבה ששאריות ימנעו כניסה להריון

גם מהסיבה שהשאריות יכולות לגרום לזיהום ברחם ומשם להסתבכויות ועד בעיות רציניות בלהיכנס להריון שוב

וגם מסיבת הטהרה, היא תתנקה ואז שוב דימום ואז שוב תתנקה וזה לא ייגמר...

 

במיוחד שהרופא אמר שראה משהו...

בהצלחה

כדאי שתתחילו להתרגלמשמעת עצמית
גמני זוכרת את הפעם הראשונה שהיינו צריכים לשאול שאלה במראה, ורציתי למות מבושה.
עד שבעלי תאר לי כמה זה זניח ושהרב רואה מליון כאלה, וזה בכלל לא מצטייר בעיניו כמו שזה בעיניי...
סתם זה דבר שחשוב ללמוד לעשות.
אשאל אותך: אתה מתפדח ללכת לרב עם בדיקה? גם אם כן זה בסדר, זה חדש גם לך.
ההתייחסות שלך יכולה להשפיע גם עליה.

ולגבי שאריות, חייב לבדוק. זה מסוכן.
יש מצבים שחייבים להתגבר על הבושה.
לי ממש לא אכפתשםאנונימי
כדי להדגים לי כמה זה מביך, היא שאלה אותי: "תאר לך שהייתי צריכה מסיבה כלשהי להראות את איבר המין שלך למדריכת כלות שלי. איך היית מרגיש?"

עניתי לה שמבחינתי שתיקח ותתייעץ עם כל המדריכות שיש לי, כי לא אכפת לי.
אם זה נועד לנישואין שלנו, אז שמבחינתי יצלמו אותי לגמרי.

היא התייאשה ואמרה "טוב, אז לי כן אכפת".
אבל כל עוד שהיא לא קיבלה מחזורסיה
באמת אין טעם לבדןק ולראות כתמים וסתם ללכת לשאול
לחכות למחזור שזה בערך שישה שבועות אחרי הפלה
לפי מה שאני יודעתלמה לא123

הדעות חלוקות אצל הרופאים

וממש לא כולם טוענים שצריך לחכות למחזור

מספיק שהרחם נקי והבטא התאפסה

למה לא?44444
לי היתה הפסקת הריון בחודש שישי וטבלתי אחרי 3.5 שבועות.
המחזור הגיע אחרי 5 שבועות- בול (שזה בדיוק הממוצע בין4-6).
הרווחנו שבוע וחצי מותרים באמצע.

אפילו אחרי 2 לידות טבלתי סביב חודש (אני יודעת שזה נחשב מהיר הייתה לי גם אחת כמעט חודשיים).
וזה עם לא מעט הדרכות ו"חומים".
חבל לא לשאול.

אתה לא עושה את זה נכוןלמה לא123

תגיע ממקום מבין, שאתה מבין מאוד את הקושי,ואתה יכול להבין למה זה מביך אותה.

ואם היא כ"כ מובכת אז אתה עומד לצידה

ותאמין במה שאתה אומר, תחליט שגם אם צריך לספור מהתחלה, אתה איתה

זה מאוד מרגיז אישה, שלא מבינים את הקושי שלה

בהצלחה

היא משווה עד לאיבר בעצמו????וואוו
תעזוב את זהמיואשת******
יש הרבה סיכויים שאחרי הריון ולידה זה כבר הרבה פחות יהיה לה אכפת
או שזה יקרה הרבה פעמים והיא תבין שאין ברירה
או שזה יקרה מעט פעמים יחסית לאורך החיים שלכם ותסתדרו בלי לשאול.
כך או כך תקופה כל כך רגישה אחרי אבדן הריון היא בשום אופן לא זמן מתאים לנדנד לאשה לעשות משהו שמאד מביך ומפריע לה. גם אם זה אומר לחכות עוד כמה ימים.


אני מבינה את העצות שאתה מקבל פה בפורום מאנשים חכמים שבדרך כלל אני מסכימה איתם הרבה.

אבל אישית אני חייבת לומר שאני גם שונאת לשלוח בדיקות ולא תמיד עושה את זה, ושאם במצב כל כך רגיש אחרי אבדן הריון בעלי היה מנדנד לי על זה הייתי מרגישה שכל מה שמענים אותו זה לחזור כבר לסקס וזה היה גורם לי סלידה כלפיו. זה פשוט לא זמן מתאים ללחוץ בנושא כזה ומפתיע אותי שמתעלמים פה מההיבט הזה. זה פשוט שיחה לזמן אחר, שתהיו מותרים ורגועים.
שיהיה בהצלחה רבה
אכן כך פעלתי!שםאנונימי
ובדיעבד זה היה גם נכון
שמחה לשמועמיואשת******
וכל הכבוד על הרגישות לאשתך והנסיון לעזור ולתמוך ולהיות שם בשבילה. 💐
יפה אמרת.ד.

אלא שצריך להעיר, שלפי השאלה בפתיחת השרשור, היה נראה שהיא זו "ששלחה אותו" לשאול. כלומר, המצב מפריע גם לה.

אבל בוודאי נכון שאין מקום "ללחוץ". הכל בנחת.

זו שאלה בהלכהאליסי
וכך גם הרב מתייחס לזה
ברור שלהתעקש.44444
זה לא רק עניין של טומאה- טהרה זה לגמרי עניין בריאותי.
אשתף משהו חשובאם ל2

פעם שמעתי עיצה טובה וחכמה.

יותר בושה להטריף כלי מאשר לשאול שאלה על מראה...

אין לנו שליטה על זה

חובההעני ממעש
להיבדק שהכל בסדר
נשמע שלא קיבלה הנחיות והיא לומדת לבד חומר לא ידוע. בצדק זה מפחיד/ מפדח

לגבי ה"לא מוכנה שתשלח את העד לבדיקה"ציפ'קה
ייתכן שהיא אוסרת את עצמה כשאפשר להתיר וחבל.
יכול להיות גם שהיא בכוונה אוסרת את עצמה כי לא מוכנה עוד... אולי קשה לה. מאוד הגיוני.

בהצלחה ❤️
בקיצור,קחו את הזמן להירגע....קשה מאוד..סבלנותוואוו
חיבוק ענק, לשניכם!נתנאל וייס
סיטואציה של הפלה היא סיטואציה כואבת מאוד לזוג נשוי (ולא משנה באיזה שלב ולא משנה האם יש ילדים וכמה).
זה מלווה בכל כך הרבה כאב, תסכול, לפעמים גם אשמה, חקדה, פחד, תחושה ש"משהו בנו דפוק", וכאב שהמערכת שאמורה לעבוד נפלה פתאום מתפקששת.

הדבר הראשון, בראש ובראשונה, שהכי צריך לעשות זה לתת חיבוק ענק לאשתך (ואני בטוח שגם לך).
נכון, אני יודע שזה בלתי אפשרי לתת את החיבוק הזה, אבל החיבוק הזה חייב להעשות בדרך אחרת - בהבנה העמוקה ביותר, במבט עיניים, ובלב עמוק פנימה. שניכם באותה סירה ולשניכם מאוד כואב עכשיו.

דרך ההתמודדות עם אובדן ופרידה שונה מאוד בין בני האדם, חלקם מעדיפים לשהות בכאב, אחרים מעדיפים להתעלם ולהמשיך הלאה, יהיו שיאשימו את עצמם ואת גורלם, ויש גם כאלה שיפילו את הכאב על סביבתם. וכל האופנים לגיטימיים לחלוטין.

לפני שרצים לבדוק מה האפשרויות להטהר, כדאי מאוד שאשתך תבין שאתה מבין אותה. שאתה איתה יחד בכאב.
הרבה פעם יש לנו, הגברים, נטייה להמשיך הלאה. להתקדם, לשכוח את הכאב. אך זו שלצידנו מרגישה שמשהו בה לא בסדר. היא זו שהפילה, לא אתה. תחושת הבושה והכאב גדולה מאוד.

בנוסף, צריך להבין את נפשה של האשה. אנחנו הגברים פחות מודעים לרגש הצניעות. אנחנו רגילים להתקלח יחדיו בפנימיה ובצבא, להסתובב ללא בגדים במקווה ועוד.
נשים, בטבען, הן הרבה יותר צנועות ומכונסות - "כל כבודה בת מלך פנימה". הרגש הצניעותי הרבה יותר גבוה, במיוחד אצל בנית דתיות.

ברגע שאתה מבקש ממנה לקחת את העד לרב, או יתרה מכך את הבגדים התחתוניים - מבחינתה אתה חושף את ערוותה ברבים, פשטו כמשמעו. בלי ההבנה הזה, היא לא תסכים לכך.

מה הפתרון?
כמו שאני מרבה להציע פה - לדבר על זה.
אבל יותר מלדבר, להיות מוכן לשמוע, להקשיב, ולהרגיש אותה.
להיות פתוח לשמוע את הכאב, בלי לתת לה פתרונות.
בלי לתת לה הצעות.
בלי לדחוק אותה להטהר.

וזה קשה, אני יודע.
אבל זה הכי משתלם, לזוגיות. שלכם.
יש גם נשים שהוסמכו והיא תוכל לתת להן לבדוקים...

אם זה יגרום לה להרגיש יותר בנוח

אני פעם שאלתי בנשמת ונתנו לי טלפון לאישה שגרה קרוב אלי ויכולה לפסוק בעיניינים האלו

 

(לא כזה מפריע לי לתת לבעלי למרות שלא נעים לי שיראה, בעיקר כי ראיתי שלו זה לא נעים לקחת לרב)

מנסיוני עם נשמת הן לא פוסקות אלא אומרות הלכה ידועה.44444
אם צריך פסיקה הן מעבירות לרב.
אני מניחה שבתחום דיני מראות המצב דומה.
האישה מעבירה לרב בעת הצורך והוא לא יודע מי זו האישה.
הביאו לי טלפון של אישה שאפשר להביא להים...

ואמרו לי שהיא פוסקת

לא התנסיתי עדין כי לא הצטרכתי

זה לא נכון בוודאות.יצור הודי
הן עוברות קורס מאסיבי של שנתיים וחצי
ולומדות לפסוק בדיני כתמים
יכול להיות שיש מקרים בהם מתייעצים אבל גם רבנים הרבה פעמים מתיישבים אחד עם השני כשמישו לא ברור
יכול להיות שיש שם כאלה שבאופן אישי לא רוצות "לקחת אחריות"
מכירה מקרוב...
לשאלתך,תיתי2
יכול לקחת 4 שבועות ויותר להיטהר אחרי הפלה.

א-ב-ל
חובה
חובה
חובה
להיבדק.
יש נטיה להפלות להשאיר שאריות שמסכנות פוריות וחיים.
מגיב לכולכם:שםאנונימי
קראתי את התגובות - תודה רבה לכולם!

היום היא קיבלה מחזור (לא ראיתי אישה מאושרת כל כך מהעניין כזה...).
קבענו תור לרופא נשים שבוע הבא (למרות שהיא חושבת לבטל).
ועוד משהו:שםאנונימי
אשתי לא כל כך מעוניינת ביחסי אישות.
כואב לה כל העניין ואנחנו בערך נשואים שנה עם כמות פעמים שאפשר לספור על יד אחת.

היא הלכה לטיפול שאמור להוריד ממנה את הלחץ והפסיכולוגית שדיברה איתה אמרה לה לקחת הכל בהדרגה ולאט לאט וכו'.

המטפלת הקודמת שלה (הלכה אליה פעמיים) הציעה לה ללמד את עצמה איך להתענג, אבל היא לא רצתה.
לצערי היא לא עושה שום דבר בזמנים האלה כדי להתקדם בנושא (בלי קשר להפלה, היא מתפקדת בכל תחום אחר שחשוב לה), ואני כבר רואה שזה יביא לעוד תסכולים בהמשך כשנהיה שוב מותרים.
איך אתה יודע מה היא עושה לקדם את הנושא?סיה
מסתבר שלא משתפת ואפשר להבין
אולי באמת מדחיקה
מה שבטוח שנשמע לא טוב אולי היא מרגישה שאתה יושב עם סטופר לראות איך מתקדם בזמן שהיא באבל על ההפלה

אם כמות כמות פעמים בודדות והיא נכנסה להריון סחטין עליה
מה סחטיין עליה?למה לא123


התכונתי להגיד שזה נשמע לי מוזרסיה
שבחורה שלא קימה יחסים עם גבר קודם אז על ארבע פעמים נכנסה להריון. אז אין כזאת בעיה בינהם כמו שמציג . טוב לא אפרט יותר מכך
אם 4 הפעמים בזמן ביוץ זה לא הזוי......44444
יש לא מעט זוגות שנכנסים להריון אחרי 4 ניסיונות....
ויש גם שאחרי פעם אחתלמה לא123


לדעתי היא הייתה משתפת אותי,שםאנונימי
אנחנו מאד פתוחים בדיבורים על זה.

עניין הסטופר מאד יכול להיות (למרות שמאז ההפלה שזה בערך 5 שבועות לא דיברתי איתה על זה פרט להיום כשזרקתי מילה על זה).

ואכן זכינו שלפחות בזה שנכנסנו להריון אחרי פעמיים (אמנם לא זכינו לילד, אבל מניח שהבנתם).
ת'אמת לא מבינה כמה עוד אפשר ככה???אם ל2

ברור שיש כאן מציאות לא נורמאלית שזוג שנשוי כשנה

יכולים לספור על יד אחת כמה פעמים היו ביחד???????????

מסכן, מה זה יושב עם סטופר???

הפוך תמשיך להלחיץ לטיפול מסור ממש.

פנה אלי אתן לך שם של אישה מקסימה ביותר!

האמת שזה באמת מתסכלשםאנונימי
אבל לדעתי היא צריכה לשמוע (אם היא רק הייתה מוכנה לדבר על זה עם בנות אחרות) כמה שזה כיף ומהנה ומעורר חשק וכו' וכו'

היא פשוט רואה את זה כמשהו שנועד יותר לגבר והיא פשוט מפחדת מכאב כל פעם שמשפיע עליה.
אפשר לשאולנגמרו לי השמות

לאיזה סוג של טיפול היא הלכה/הולכת?

הלכה לשתי סקסולוגיות:שםאנונימי
הראשונה אמרה שהיא צריכה להרגיל את עצמה להיכנס למושגים האלה, לעולם של מין.
המליצה לראות סרטונים שמסבירים על מין ומראים כל מיני דברים.
לצערי הסרטונים עבדו בהתחלה, אבל היא אמרה שזה עשה לה יותר רע מאשר טוב והיא לא רוצה לראות אותם יותר.


הסקסולוגית השנייה אמרה לה לעשות הכל בהדרגה, אבל כשזה פעם בשבועיים (ועוד יותר כשבזמן ההריון לא היה לה כמעט חשק בכלל, ל4ו דווקא בגלל ההורמונים) - זה אומר שמתקדמים ממש לאט פעם בחודש (כי אחרי הפעמיים של הביוץ כבר אין לה מוטיבציה כל כך).
דברתם על זה בניכם לעומקמישהו כל שהוא
נשמע לי מבין השורות שהשיח שלכם קצת סגור בהרבה נושאים. אתה כותב מה כל אחד מכם עושה או חושב אבל לא על שיחה שלכם.

מציע לנסות את כרטיסיח...לנו זה הועיל מאוד
יש להם אתר...ויש פה בפורום את היוצר...
מומנים לתייג...
תודה על ההמלצה על כרטישיחנתנאל וייס
כרטיסי ההרחבה בתחום האינטימי מאוד מאוד יכולים לעזור במקרה כמו זה. אם כי קריטי שהזוג יגיע ממקום פתוח לשמוע ה-כ-ל, ומבלי לבקר זה את זה.

ברגע שמעת ולא תגובה אחת בסגנון של "איך אתה חושב ככה", "וואו, מאיפה הבאת את זה?!" או אפילו מבט של זלזול בדעה של האחר, באותו רגע נגמר השיח הזוגי...
רק להביןנגמרו לי השמות

אותן המטפלות עשו איתה תהליך אישי קודם? בלי קשר למגע והתנסויות וסרטונים?

הן הבינו בכלל מי היא? מה העבר שלה? על מה זה יושב? מה קשה לה בעצם? הן הכירו אותה? שאלו אותה משהו כדי להבין *מי* היא ולא רק מה *הבעיה* שיש לה כרגע?

 

וכתבת שיש לאשתך כאב.

האם ראיתם רופאת נשים?

האם פניתם לד"ר אחינועם לב שגיא שמומחית בעניין כאב?

 

איך אשתך תרצה להיות במשהו אם הוא כואב לה?

המנגנון שלה צועק - מה שכואב לברוח ממנו.

קודם כל לטפל בכאב.

קודם כל שלא יכאב כלום אפילו לא טיפה.

 

אח"כ להבין מי היא ומה היא ומה העבר שלה ומה ההווה שלה ועוד מיליון דברים.

 

אח"כ אפשר להציע דרכים ופתרונות ו"עשה טוב", אבל איך ישר על ההתחלה? משהו פה נראה לי מפוספס לגמרי,

והלב שלי יוצא אל אשתך ואליך. כל יום שעובר.

דרוש כאן טיפול לעומק, מהשורש, שנוגע בכל מי שאשתך כאדם שלם, דרך פתרון שורשי של הכאב, וכלה בהבנה של מה זה מיניות טובה ובריאה ומענגת ואיך להגיע לכך גם ביניכם.

 

אני ממש מקווה שתצליחו להגיע לשם. שימו לב בבקשה אם אתם בדרך הנכונה לשם או לא...

תגובה:שםאנונימי
אני לא נכנסתי עמוק כל כך מה הן עשו איתה.
הראשונה ספציפית ביקשה ששנינו נהיה שם, אז אני יודע שהיא לא נכנסה לעומקו של העבר.

לגבי השנייה - היא הלכה אליה לבד ואמרה שהיא הייתה מעולה, שהיא הרגיעה אותה שהיא לא אשמה במצבה, שגם אם היא הייתה ככה גדלה היא הייתה כנראה מתנהגת בצורה דומה ופשוט הכל חדש לה.
ושצריך הרבה הרבה הדרגה ולאט לאט (שכאמור לא קרה כמעט מאז אותה השיחה).

מבחינת הכאב - אשתי (ואני) מקווים שכשתהיה לידה החור יתרחב ופחות יכאב לה... ככה קרה לבנות שהיא ואני מכירים.
אבל היא הלכה לרופאה שאמרה שהיא לא רואה בעיה ושהיא צריכה להתחיל להרחיב את החור.
יכולתי להתעקש (וקצת ניסיתי) ללכת לעוד רופאה, אבל אשתי ממש מאמינה שלא מדובר בבעיה פיזית.
בעיקר כי היא מאד "מצטנעת" בדברים אחרים שלא קשורים לאזור הכואב.


זה כבר נמרח הרבהההה יותר מדי זמן.
ניסיתי ללכת איתה לסקסולוגית (שגם בשביל זה הייתי צריך להוציא את הנשמה), חדבר עם מכון פועה, לקבוע עם נשות מקצוע, שיחות בלי סוף עם רבנים וכמובן המון המון שיחה איתה שאני מנסה להבין איתה יחד מה יעשה לה טוב.

אם לדעתך תוכלי לדבר איתה ולהבין מה יעשה
לה טוב , אשמח לתת לה את המספר שלך (ייקח לי זמן לשכנע אותה, אבל יש מצב שזה יצליח).
יחסי מין לא אמורים לכאוב...סוסה אדומה
ובטח שלא לבנות על זה שרק אחרי הלידה יעבור לה. מה עד אז, מסכנה? (חוץ מזה שאחרי לידה זה סיפור בפני עצמו)
במצב של כאב, נוצר כיווץ לא רצוני (וגניסימוס), וזה יוצר התניה כזו שרק מחמירה יותר את הנזקים במימד הפיזי והפסיכולוגי.

אתה מאוד סבלן, אבל אם אתה רוצה שמשהו יתפתח, אתה צריך להיות אפילו עוד יותר סבלן גם בינך לבין עצמך.

אל תתפתה לתגובות שמלחיצות אותך.
היא לא אשמה במה שעובר עליה.
ולחץ וחוסר סבלנות עשויים אך ורק להזיק לתהליך ולהתקדמות שלו.

צריך להבין שמעבר לזה שהיא יודעת שהיא חייבת לך, לא רק שהיא לא נהנת מזה, היא ממש סובלת.
אתה חייב להבין את זה כי זה הדבר היחיד שיעזור לך להתקדם משם.

מעבר לזה, אני חושבת שכדאי שתנסה לחשוב על דרך לעורר אותה בצורה חכמה.
הרבה גברים מתלוננים, לא יודעים לגשת בצורה נכונה לאישה שלהם.
אני יודעת שזה לא הסיפור אצלכם, אבל להוסיף בקשב וברגישות לאישה לא הזיק אף פעם לאף אחד.
או מאידך או בנוסף תחשוב איך לעורר אותה ללכת לטיפול אבל בסבלנות ובנחת.
(אני לרגע לא מזלזלת בהתמודדות שלך. להפך, מאוד מעריכה את הסבלנות ואת הטוב שלך, רק חשוב לי לומר לך שנדרשת סבלנות נוספת. ורק רק היא תעזור).

זכית בהתמודדות מסויימת.
יש לך שתי ברירות,
או לוותר עליה לחלוטין עם החבילה כולה, או להתמודד בחכמה כדי לקצר את התהליך ואת הסבל.

יש ברשת כל מיני שיחות ושיעורים בנושא של כאבים ביחסי מין.
תחפש, זה עשוי לעזור לך להבין מה עובר עליה.
יעזור לך לא לשפוט אותה,
ואולי גם יעזור לך להתמודד עם זה בדרך עקיפה,
מעבר לזה, טכנית -
יש מידע גם בנוגע לרופאות שיודעות לאבחן ולטפל בבעיות מהסוג הזה.

אם אתה רוצה שאחפש לך, בשמחה...
העניין הואשםאנונימי
שהיא אומרת שאם היה אפשר חיים ללא יחסי מין, היא הייתה מעדיפה את זה, אבל בגלל שצריך יחסי מין בזוגיות, אז היא לוקחת את זה יותר ברצינות.

אני לא רואה יותר מדי התקדמות ב4 חודשים האחרונים, אבל בע"ה היא תטבול בקרוב וננסה משם.

אם יש לך סרטונים לדוגמא, אשמח לראות יחד איתה
מחילה אבלקורונה משמחה
נשמע לאורך כל הדרך (אני עוכבת) שהיא פשוט מנסה להצדיק ולהקטין את הבעיות שלה, ובעיקר להמנע מלטפל בהם בתירוצים שונים,
אני לא שופטת חלילה כי זה בוודאי קשה לה
אבל אתה חייב להיות אסרטיבי.
אחרי הלידה המצב לא צפוי להשתפר ולהפך, נוספים אתגרים נוספים בעניין ומסביב לו
לא יודעת מה להציע, יש פה חכמים יותר ממני שיעזרו לך
אבל כך נראה בעיני
כל הכבוד לך על הסבלנות הרבה מאד- זה בטוח עוזר ויעזור לכם לצאת מהמשבר!
תודה שםאנונימי
אני שומע לרוב "אסרטיביות עם רגישות".
לא מאה אחוז מה זה אומר עדיין, אבל גם הסקסולוגיות זה התקדמות.
בקצרה כי אין לי זמן כרגעקורונה משמחה
קודם כל תמשיך להאמין שאיך שאתם חיים מבחינת העניין - זה לא צורה.
לא מקיימים יחסי אישות רק (וגם לא בעיקר)בשביל להכנס להריון
זה אמור להכנס לשגרת החיים בשמחה
(אגב תמיד יש קשיים, במיוחד בהריון/הנקה/מניעה וכו
פתרונות מוצאים אם יש רצון, והיא חייבת לרכוש את זה. כמובן שלפעמים גם אין פתרון אבל זה אמור להיות זמני כל זמן לגופו, וגם בזה צריך באהבה לבוא לקראת השני , לכל הכיוונים . מסירות לבן זוג זה חיינו, בכל דבר)
לא מגיע לך (וגם לה, כשהיא תבין את זה) לחיות ככה
אל תתייאש ותמשיך להתעקש כדי שהיא לא תתקבע בדעות שלה
אחאת תמצא את עצמך חי ככה ביאוש עם ילדים עד 120.
מצוין שאתה רגיש ומתחשב ונותן לה זמן ומחפש בנרות דרך לפתור את העניין
ותמשיך ככה!
אבל שהיא תדע שזה לא יהיה ככה לנצח וזה בעייתי ואתה לא מתכוון לוותר
ברגישות כמובן, אבל בהחלטיות
היא נתנה לי משל, אשמח לדעתכם:שםאנונימי
היא אמרה "דמיין לך שאומרים שיש עוגה שאתה חייב חייב לטעום!
ואז אתה מגלה שהיא מגעילה. כולם נהנים ממנה, אבל אותך זה דוחה.
ואז אתה מנסה שוב פעם אחרת וזה עדיין מגעיל.

וככה 5-6 פעמים... אז בפעם השביעית אתה כבר לא תרצה לאכול אותה, אלא תאכל כי אתה חייב ותסבול מכל ביס".
אוי זה נורא...מופאסה
אז תספר להמיואשת******
שגם אני חשבתי ככה. ולקח לי שנה בערך והמון טעימות מהעוגה הזו כדי לגלות שאני לא רוצה לוותר עליה. זה לא זבנג וגמרנו לרוב הנשים. זה לוקח זמן.
ועם כל זאת
ישנן גם אנשים א מיניים. אם לא מנסים לא יודעים.
מן הסתם היא רוצה להמשיך לעשות את זה כי היא תרצה הריון ועוד אחד. והיא חיה עם גבר... מדי פעם צריך... לא חבל לא ללמוד להנות מזה אם בכל מקרה צריך מדי פעם לעשות את זה?
(סליחה על בוטות)
כן, היא מאד רוצה ליהנותשםאנונימי
היא גם מאד נהנית מה"מסביב": היחס, הליטופים המסאז'.

אבל היא אומרת שזה נחמד לה ותו לא. לא שהיא ממש ממש מצפה לזה כמו שהאכילו אותה עד היום.
בשביל להנות צריך להתאמץ. משפט חכם ונכוןמיואשת******

אנחנו נהנים מלקרוא ספרים

לוקח לנו לפחות שנתיים ללמוד לקרוא מהר ובלי ניקוד. לפעמים יותר. ובהתחלה לא מבינים מה כיף בזה

יש עוד כל מיני דוגמאות

מי שרוצה להנות צריך ללמוד ולהשקיע

רק במה להשקיע?שםאנונימי
הסקסולוגית הראשונה אמרה לה שהיא צריכה לדמיין דברים ואם היא לא יודעת מה לדמיין, אז שתראה סרטונים.

השנייה אמרה לה לקחת הכל בהדרגה, רק שמאז עברו 3 חודשים כמעט.

וחוץ מזה שעכשיו היא גילתה שהיא כנראה לא תטבול בזמן בשביל להיכנס להריון, אז היא נכנסה לבאסה...
ממש מציעה לאשתך להתקשרנגמרו לי השמות
אליי בשמחה.
שלחתי לך מסר עם הטלפון לפני כמה ימים.
גם אתה יכול (וגם שניכם יחד) ואנסה להסביר יותר באריכות

מקווה שבהמשך השבוע אמצא זמן לענות גם כאן באריכות.

צריך לטפל בזה מהשורש ולהבין אותה ולשמוע אותה לעומק ולפרטי פרטים ויש לי מיליון דברים לומר לה...

ממש חשוב לטפל כי אם לא תהיה התייחסות זה לא יסתדר מעצמו, אלא לרוב רק יחמיר עוד ועוד.
ביקשתי ממנה,שםאנונימי
גם אז וגם עכשיו והיא טענה שהיא לא חושבת שיהיה לך מה לחדש לה.

שאלתי אותה "אז מה אכפת לך לנסות? מה יש להפסיד?"
והיא ענתה: "כי אכפת לי".

זהו, לא רציתי להתעקש על זה מעבר.
להבא אחיהנחש המקסים
תשאל את השאלה בצורה חיובית.

בקטע של "אני אשמח שתדברי איתה"?שםאנונימי
אני עדיין יכול לעשות את זה.
כן אחיהנחש המקסים
עצם השאלה פותחת אותה למקום אחר לגמרי.
"אשמח שתדברי איתה היא יכולה לעזור לנו להתקדם.."..

*כלל*
תמיד בכל צעד בכלל בחיים תשאל האם זה מקדם/משרת אותך(או כל נושא אחר)
במקרה שלך זה הזוגיות/אותך/אשתך .
כל שאלה יכולה לכלול משהו אחר או את כולם יחד אפילו.

וכשאתה אומר לה:
אשתי היקרה אני ממש אשמח אם תדברי איתה ותיישמי את מה שהיא אומרת זה מאוד יכול לעזור לנו לזוגיות וכו'...

(יתכן שלא תראה שינוי מהיר עם זאת שאתה פותח אותה לכיוון ומיקוד אחר תקבל תשובה הרבה יותר טובה)
מאשר מה שאמרת לה "מה אכפת לל לדבר איתה ?מה יש לך להפסיד?"
(ההנחת יסוד כאן שאכפת לה ממה שהיא עושה ז''א שהיא סומכת על עצמה במקרה הזה.
וההנחת יסוד השניה שהיא מפסידה-אז היא ענתה לך מה היא מפסידה)
אתה מבין אחי ?
(במידה ולא מובן תעדכן בפרטי)


היא הייתה אומרת לישםאנונימי
שהיא לא רואה איך זה היה מועיל.
כי היא מישהי אולי מקסימה מפורום באינטרנט, אבל לא מקצועית ספציפית למיניות ועוד אלף סיבות שאני מרגיש שזה לא זה אלא משהו עמוק יותר.

בכל מקרה קיבלתי
האמתמיואשת******

שלדעתי היא צריכה להשקיע בלאהוב אותך. כבן אדם.

וגם להבין ששנה זה נורמלי

וכשבטוחים שזה נורמלי, ובטוחים בנישואים וחותרים ביחד למען מטרה של חיים משותפים וטובים ביחד, בלי להתעסק כל היום וכל הלילה בזה, אז זה יבוא

נשמע לי יותר מדי התעסקות בחיים שלכם במטפלים ובפורומים וביועצים

רק התחלתם את החיים. זה באמת נורמלי לא להנות יותר מדי, ולנסות שוב ושוב, ולהשקיע בזוגיות כולה ולא רק בפן הזה, ולחיות. פשוט לחיות. אם יש בעיה ספציפית שצריך לפתור מילא. אבל אני באמתמבטיחה לך שהמון המון זוגות האשה לא יוצאת מגדרה ונהנית כמו בסרטים בהתחלה.

תנסו קצת לחיות חיים נורמליים 

אני תוהה איך זה אצל החילוניות...שםאנונימי
אם גם הן ככה...

ואנחנו דווקא ממש חיים את החיים טוב, בקושי (לאחרונה) מתעסקים בזה
טוב מנסה עכשיו לכתוב כאן כמה דבריםנגמרו לי השמות

תראה, בגדול וכמי שעוקבת פחות או יותר אחר הסיפור שלכם - אין ספק ש*אשתך* היא כרגע הצד שיכול יותר להיתרם מכל מה שאנשים יקרים כותבים כאן וגם מכל מה שאני חפרתי לך בעבר וגם עכשיו.

ז"א, זה ש*אתה* כאן מולנו ולא אשתך, זה באמת ברירת מחדל.

כיוון שהיא הנושא העיקרי, היא היא זו שיכולה כ"כ להיתרם ולהיעזר וממש לקבל מקום לכל מה שהולך אצלה בנפש, בגוף, ברגש, בנשמה, בהכל.

ולעניות דעתי, זה מאוד מאוד חשוב, אפילו קריטי.

 

מכיוון שאשתך לא כאן, אלא אתה,

בלית ברירה אני כן מנסה לכתוב (שוב) עוד כל מיני דברים שעלו לי.

אבל מדגישה שתהליך עמוק עם אשתך יכול להיות עבורה, עבורכם, עבורך פי אלף יותר אפקטיבי, ומניסיון של נשים בנות 40+ שאני מלווה עכשיו אחרי 20 שנים של משקעים בנושא - כ"כ כדאי לטפל בזה שזה עוד "קטן" בלי לסחוב אינספור מטענים...

 

כרגע אתם בשנה הראשונה לנישואיכם, לפני ילדים, עדיין בהתלהבות וברצון הגדול של הזוגיות, הקשר, של לעבוד על דברים, לפתור אותם, לעבוד קשה.

וזה מצוין, באמת.

אני מקווה שתמשיכו כך גם עוד 100 שנים.

עם זאת, צריך לזכור שאתגרי החיים מביאים איתם הרבה דברים לא פשוטים לזוגיות כמו

השגרה

ההורות

הריון ולידה

מטענים שנצברים

צרכים לא ממומשים של שני בני הזוג שהולכים ומתעצמים

פגיעות הדדיות בכוונה או בלי כוונה

ועוד ועוד.

 

כרגע, במצב ש*אתה* מרגיש שיש לך צורך מאוד חזק בקירבה שלמה - גם נפשית וגם גופנית - ואתה מרגיש שהצורך הזה לא נענה, ומנסה ומשתדל ככל יכולתך,

ובמצב ש*אשתך* מרגישה שיש לה צורך לחוות את הזוגיות והמיניות בצורה מושלמת, או אם זה לא טוב ואפ]ילו כואב אז להימנע מזה, ועוד כל מיני צרכים שכרגע לא ממומשים -

שניכם עומדים בנקודה בה לשניכם יש צרכים לא ממומשים.

זו נקודת רתיחה.

וככל שעובר הזמן - זה יכול להזיק.

 

ב"ה יש כ"כ כ"כ הרבה ידע היום, קורסים, נשים שמטפלות בנשים, סדנאות אנונימיות, רופאים ומה לא...

כך שלהיות במצב כמו שלכם ולהמשיך להיות בו כל יום שעובר - לי אישית כואב הלב בשביל שניכם.

כי למה?! למה שלא תחוו שניכם חיים מלאים ומספקים? לכל דבר יש פתרון.

צריך לרצות.

צריך לדעת שיש פתרון.

 

אני חושבת שהדבר המרכזי ששניכם, ובמיוחד אשתך, צריכים לדעת כרגע הוא - שמיניות, כמו זוגיות היא דבר שמצריך לימוד!!!

 

ז"א, שגם זוג שמהתחלה הכל הלך לו "חלק", עדיין המיניות שיכולה להיות לו אחרי שנה, אחרי 5 שנים, אחרי 10 שנים ואחרי 20 שנים זה משהו אחר לגמרי.

ככל שילמדו יותר, יעמיקו יותר, חיתנסו יותר, - כך החוויה יכולה לגדול ולהתעצם.

אי אפשר לצפות ממישהו שישר זורקים אותו לבריכה לדעת לשחות בלי ללמוד.

כנ"ל בנישואים וזוגיות

כנ"ל בהורות וגידול ילדים

ןכנ"ל במיניות.

תזכרו בבקשה שזה דבר שצריך לימוד!

"תורה היא וללמוד אני צריך"

הלימוד הזה כולל בתוכו שכאשר רק מתחילים להכיר ולהתנסות בכל העולם הזה שנקרא מיניות - ההתחלה יכולה להיראות הרבה פעמים מאוד צולעת.

ולא נכון, אני חוזרת - לא נכון! להסיק מזה לכל המיניות באשר היא!

כרגע נדמה שאשתך חשה שאם לא היה לה נעים וכיף, ואם ניסתה 7 פעמים לאכול עוגה ולא הייתה לה טעימה - כך זה יראה למשך כל החיים. אז היא בכלל לא רוצה יותר אפילו לנסות לאכול את העוגה הזאת,

ועדיף לה חיים בלי צורך במין בכלל.

אבל מה שאשתך היקרה לא לוקחת בחשבון זה שזה שכרגע, גם אם שנה, לא הולך ולא נעים ולא כיף - בשום צורה לא אומר שכך יהיה גם בהמשך!!!

היא צריכה לקחת בחשבון שעם לימוד נכון

שעם ידע נכון

שעם היכרות נכונה שלה את הגוף שלה ומנגנוני העונג וההנאה שלה

ועם היכרות שלך את שלך ואת שלה כנ"ל

ועם תקשורת ביניכם בנושא

ועם חוויות גופניות חיוביות שלאט לאט יצרבו בתת מודע שלה ויסלקו את החוויות הרעות והכואבות שיש שם עכשיו - זה יראה אחרת לגמרי!

היא יכולה להגיע למצב שטוב לה וממש ממש טוב לה והיא רוצה עוד מזה!

היא יכולה להגיע למצב שהיא נהנית 100% ממצב של 0%

היא לגמרי לגמרי יכולה.

וזו הבשורה הכי גדולה.

שזה לגמרי בר שינוי.

לגמרי בר תיקון.

שמה שעכשיו ממש לא מחליטו על איך יראה אח"כ?

לכן אני כ"כ רוצה בשבילכם שתטפלו בזה עוד עכשיו\

כי אם משאירים את המצב כך ומחכים באופן פסיבי שיקרה נס - הוא לא יקרה בד"כ.

אלא אם כן נעבוד באופן אקטיבי ואז נביא בעצמנו לכך שיקרה.

 

עכשיו אני יודעת שאני כותבת המון,

ותאמין לי שבשיחה עם אשתך הייתי אומרת עוד פי אלף יותר,

אבל הדברים כ"כ עמוקים ורחבים מני ים שאני כמעט לא יודעת מאיפה להתחיל, בכנות...

 

אבל להשאיר אתכם בלי כלום במצב שלכם אני גם לא מסוגלת, לכן מנסה מה שכן אפשר.

וחוזרת ואומרת שוב - אל תזניחו את זה.

בשבילכם.

 

עכשיו אנסה לכתוב בראשי פרקים ונקודות מה שקשור:

 

1. צריך להבין שאישה שחווה כאב, אפילו פעם אחת, מיחסי מין,

ואישה שכל חייה חונכה להימנע מכך ולחכות לאחד המיועד שלה,

וראתה סרטים ודמיינה דמיונות ורצתה כבר להרגיש את הפרפרים ואת הטוב הזה שכולם אומרים -

ופתאום החלום הזה התנפץ לו אל מול שברי המציאות

ולא רק שהיא לא נהנית,

אלא כואב לה!!! ממש ממש כואב לה! במקום הכי רגיש ופרטי שלה!

זו כבר חוויה מאוד קשה.

 

ואז היא מנסה שוב.

ושוב 

ושוב

 

ומה הגוף זוכר?

 

הגוף זוכר שכואב לו.

הגוף זוכר שלא כיף לו.

הגוף זוכר שהוא לא נהנה.

 

אז הגוף חכם

והנפש שלנו חכמה

אז היא לא רוצה לחוות עוד כאב

ולא רוצה לחוות עוד משהו שהוא סתמי ולא מהנה.

 

ואשתך אומרת לך בכנותה ובישירות וברגישות שלה שהיא חשבה שהעוגה כ"כ טעימה והתאכזבה לגלות שוב ושוב שלא.

ואני עונה לה - יקרה, זה בר שינוי. העוגה עוד תהיה טעימה. מבטיחה לך שזה אפשרי.

 

הדבר הראשון שצריך לעשות - הוא שלא יכאב!

 

מה שזה אומר בפועל - שעושים רק ואך ורק מה שנעים לה

מה שטוב לה

מה שגורם לה הנאה

ובשנייה שהיא חושבת שיכול לכאוב לה,

עוד לפ]ניח שזה קורה - מפסיקים!

ועוברים ישר למשהו אחר שכן נעים וטוב לה.

 

אם היא תחווה רק הנאה

רק טוב

ולא כאב

לאט לאט הגוף יחליף את ה"דיסק" של הכאב והרע שמייחס לנושא לדיססק של הנאה וטוב.

אבל א ב זה שלא יכאב.

 

בד בבד, אני שוב ממליצה כן לטפל במקור הכאב.

הכאב יכול לנבוע מהרבה מאוד סיבות:

- יכול לנבוע מחוסר ידע של בני הזוג שיכול לגרום להם לפעול לא נכון ולהתנהל לא נכון בזמן קיום היחסים,

- יכול לנבוע מוסטיבוליטיס - דלקת במבוא הערייה

- יכול לנבוע מוגיניסמוס - היצרות בלתי רצונית של השרירים שמקיפים את הנרתיק וזה גורם לו להיסגר

- יכול לנבוע מפטריה

- יכול לנבוע מיובש בנרתיק - כאשר אם מבינים שגוף האישה פועל בדומה לגוף של הגבר, ובעצם "מאותת" מתי הוא מוכן ע"י רטיבות, וע"י התרחבות של הנרתיק כל פעם עוד קצת עד למצב שהחדירה לא תכאב כלל - לשם כך צריך להבין את הפערים בין גברים לנשים בזמן שהם מגיעים לעוררות הזו -

כאשר לדברים בממוצע לוקח 2 דקות ולנשים בממוצע לוקח 20 דקות - כםפול 10

ואישה צריכה להיות מוכנה, אחרי משחק מקדים, אחרי הרגשה של כל התקופה, כל הזוגיות וכל היום שהיא אהובה ורצויה ושווה ונחשקת, אחרי מגע מלטף כמו שכתבת של חיבוק מסאז' וכו' וובעיקר אחרי *זמן* והתמדה, וידע שלה את הגוף שלה,

ידע של בעלה את הגוף שלה ומה נעים לה ומה לא - וכמובן להימנע לחלוטין ממה שכואב וממה שלא נעים,

ע"י תקשורת שלה של מה נעים לה בדיוק וכמה ואיפה וכו' לפרטי פרטים,

ויגיעה של הגבר והאישה יחד את האיבר הנשי ואיך הוא עובד ושיש בו 8000 קצות עצבים!!! ואיזה מגע ועוצמה וקצב וכו' יכול לענג את האישה,

אפשר להיעזר בחומרי סיכה שמונעים את היובש,

 

מעבר לכאב שצריך לטפל בו, יש עוד חסמי חשק שיכולים לחרב את החשק של האישה (גם של הגבר) והם בעיקר:

- חוסר יכולת להרפות ולשחרר - אישה או איש שהם פריק קונטרול ורוצים להיות בשליטה כל הזמן

- רצון להגיע כבר ל"שיא" וכל הזמן לחשוב על זה - כאשר צריכיך להבין שהמטרה היא לא ההגעה לשיא אלא המטרה היא הקירבה בין בני הזוג! המטרה היא ההנאה עצמה גם מחיבוק גם מהכל, המטרה היא הקירבה!

אם השיא יגע - יופי. בונוס. אם לא - גם יופי. כי המטרה היא הקירבה.

לא לנסות להיותכל הזמן ב"מרדף" ובמחשבה על הגעה לשיא - כי עצם הדבר הזה עצמו גורם למוח לא להגיע.

האמיגדלה במוח פועלת ולא מאפשרת לשחרר ולהגיע לשיא!

- נטילת תרופות או גלולות יכולים לפגוע קשות בחשק

- גם תרופות נוגדי דיכאון וחרדה, גלולות למניעת הריון, תרופות ללחת דם וכולסטרול

- תזונה לקויה

- חוסר פעילות גופנית

- סמים, אלכוהול, סיגריות

- לחץ

- עייפות

- שיעמום

-שגרה

-שינויים הורמונליים כמו הריון, לידה גיל המעבר וכו'

- תפיסות שגויות על מיניות

- חינוך שמרני מדי שחינך שמיניות=חטא או משהו אסור או מלוכלכך או רע

- תבניות שקיימות בנו בתת מודע שמפריעים לנו להרגיש טוב עם המיניוצת שלנו

- דימוי גוף שלילי

- דימוי עצמי נמוך

- חוויה שלילית בקבלת המחזור בנערות וכל מה שהתלווה לכך

- פגיעה מינית בעבר

- יחס שלילי של אמא/אבא המשפחה לכל הנושא כטאבו שאסור לדבר עליו וכמשהו "מלוכלך"

- חוסר שמחה בחיים בכללי

- מתחים בזוגיות וזוגיות עם בעיות

- רגשות שליליים

- הסביבה בה גדלנו (הורים, אחים, בי"ס אולפנה וכו') והיחס שלהם למיניות

- הסביבה התרבותית בה גדלנו והיחס בה למיניות כולל חשיפה רעה לנושא כמו בפורנוגרפיה או סרטים לא צנועים ואחרים

- מסרים שמתקבעים לנשים כבר מהיותן נערות כמו: אישה צריכה לשים ברקס והאיש גז,

אישה צריכה לשמור על עצמה,

לא מדברים על זה, זה פויה, איכסה וכו', חייבת להיות דוגמנית כדי שירצו אותך, רק הגבר נהנה והאישה נותנת שירות וכו' וכו/' עוד מסרים מעוותים שנערות מקבלות מהסביבה הקרובה והרחוקה שלהן ומתקבעים והורסיםלהם את היחס למיניות.

זה גורם בתת מודע לאישה להיות מנותקת מהמיניות שלה ולרצות להתרחק מזה כדי להיות "טוטבה" ולנהוג "נכון" ואז האישה עושה ומקיימת את היחסים כעוד מטלה שצריך לעשות - ממש רק כדי לסמן וי שעשיתי את המטלה הזו וזה חמור מאוד לנפש.

 

מה שעוד יכול לגרום לאישה לא להגיע להנאה ביחסים זה גם:

- ניסיון לרצות את השני בלבד

- חוסר ידע של האישה על הגוף שלה

- חוסר ידע של האיש על הגוף של אשתו

- חוסר סבלנות

- רגשות שליליים

- חוסר ביטחון

- דאגות ומטלות שצריך חלעשות

- חוסר יכולת להרפות

- חוסר יכולת לקבל

- חוסר בהתמדה

- לא לתת מספיק זמן

- כיווץ במקוםפ הרפייה של הגוף

- הדחקה של תחושות גופניות של האישה והחשק שלה אולי כי הרבה שנים לא היה אפשר וניתן לבטא או עקב התנסויות לא נעימות של כאב וכו'

- ריצוי יתר - אישה שבשבילה מיניות היא שירות לבם הזוג והמיניות הפכה עבורה למטלה נוספת שיש לבצע עבור מישהו אחר.

- חרדת ביצוע - כמו אני עושה טוב? איך אני נראית? מה הוא חושב עליי? וכו'

- חרדת דחייה

- חשש מקירבה וחשש מאינטימיות

- רשימת מטלות שגורמת לאמיגדלה במוח להפריש הורמוני דריכות ולדכא את בכך את הורמוני האהבה אוקסיטוצין ושות' שמעוררים את החשק המיני.

 

אז מה כן אפשר לעשות בתכל'ס?

 

- להשתמש בג'ל סיכה שלא יהיה יובש

- לדאוג לעשות רק מה שנעים וכיף

- לומר שהמטרה היא הקירבה ולא ההדעה לשיא

- לא לגרום לכאב אף פעם

- לזכור שמיניות זה לימוד

והיא יכולה להתעצם כל שנה יותר ויותר ויותר

לזכור שמיניות ותשוקה זה משהו אקטיבי לגמרי - שאפשר ליצור

ולא משהו פסיבי כמו שטועים לחשוב!

- לברר ולהרגיע ספקות בהלכה אם יש ע"י שאלת רב וכד' - יש מגוון רחב של פסיקות הלכתיות שמרגיעות את כל החששות והפחדים שיש והכל מותר ורצוי וטוב (כאשר הכללים המנחים כאן הם: אשתו, אשתו המותרת לו, בחדרי חדרים וברצון שניהם)

- שזה יהיה מהנה לאישה ולא שירות לבן הזוג

- שתהיה רטיבות ומוכנות של גוף האישה

- שלא יהיו הפרעות חיצוניות - להשתיק טלפונים, מנעול, לא לדבר על טרדות בזמן הסמוך ועצמו וכו'

- להוריד את הרציניות בעת קיום היחסים - מיניות זה זמן של משחקיות, של שובבות, הומור, להירגע ולהשתחרר

- שלא יהיה מורט עצבים ושלא יהיה אחרוןם בסדר העדיפויות

- לפנות מרחב אירוטי - מרחב של זמן, פניות ומקום גם לתשוקה.

לפנות זמן מוסכם מראש. ואם רוצים עוד בנוסף - מעולה, אבל שיהיה גם זמן קבוע מראש

- צריך ליצור מרחב בטוח ואוהב שמותר בו גם לטעות ולפשל

- צריך לדעת גם לתת וגם לקבל.

להראות ממש לגבר מה לעשות ואיך לעשות - להגיד! בני הזוג הם לא קוראי מחשבות אז לא לצפות שהשני יבין לבד מה נעים ומה לא.

- סבלנות

זמן!

התמדה!

ידיעה והיכרות עם הגוף שלנו

טיזינג

 

לתכנן מראש

שיתוף הדדי

 

אם מתביישים - אפשר לדבר במגע במקום במילים ולהדריך עם היד והגוף או להשתמש במילות קוד וכו'.

- התפתחות אישית מקיפה של בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה ויצירתיות, ביטוי עצמי וכו'

לגבי הפערים בין מי שרוצה יותר למי שרוצה פחות:

פערים קיימים כמעט אצל כל זוג. מי יותר ומי פחות.

בן הזוג שרוצה יותר יכול להרגיש: "אני דחוי. אני לא אהוב. לא מעוניינים בי"

ובן הזוג שרוצה פחות יכול להרגיש "דוחקים בי.

משהו אצלי לא בסדר.

אני אשמה. משהו בי דפוק" וכו'

 

זה מקום מאוד לא פשוט לשני בני הזוג.

צריך קודם כל להבין אותו ולהרגיע את הפחדים והחרדות האלה. הכל בסדר.

ולאט לאט לטפל בדברים, בהדרגה.

 

עוד דברים שיכולים לעזור בתור טיפים אחרי שטיפלנו בשורש:

חיבוק בבוקר, הודעות נחמדות של חיזור במהלך היום, אווירה רגועה, לישון טוב, ארוחה קלילה וטובה, בלי הסחות, שתייה חריפה, מוזיקה, ריחות, נרות, בגדיםפ יפים, עמעום אורות,\ תאורה מחמיאה, מילים מחמיאות, פירגון הדדי, מגע שנעים, הפתעות נעימות,

 

לזכור ש"אני נורמלית" ואפשר להירגע!

אחוז מאוד גדול של נשים מתקשה להגיע לשיא ולחוות חשק בגלל כל הסיבות שמניתי כאן ועוד

סיבות מנטליות של תפיסות שליליות לגבי מיניות, הנאה ודימוי גוף,

סיבות בזוגיות של פגיעה באצון ובמערכת היחסים,

סיבות של ידע שאישה לא יודעת איזה מגע מוביל לאורגזמה

או בן הזוג לא יודע

 

וכו' וכו'

 

יש עוד המוווון מה לכתוב ולהאריך

אבל כרגע אני חושבת שאעצור כאן.

 

המון המון בהצלחה לכם.

( ואומרת שוב שאם אשתך/אתה/שניכם תרצה לשוחח איתי - בשמחה

כל הכבוד לךהנחש המקסים
שהקדשת זמן.
ממש יפה!
מפורט מאוד..הלוואי ובאמת יהיה להם שינוי.
כל הכבוד לך על הכתיבה שםאנונימי
אני מתלבט אם להעתיק ולשלוח לה.

אבל באמת סחטיין

מהדברים שאני ראיתי:
יש לה באמת את התחושות שאת מתארת.
כשאני בא רק בשבילה ורואה שהיה נהנית אבל בסוף "כאילו היה נחמד... אבל לא שממש רציתי את זה", זה עושה לי באסה.

כן יש את המקום כפי שציינת שאני בא לגעת איפה שיעשה לה טוב, אבל כן מצפה שגם נגיע לסיום ואולי אני צריך לשחרר מזה (כבר הגעתי למסקנה הזו בעבר, אבל זה לא שרד יותר מדי כשראיתי שהיא עדיין לא עפה על זה".
אני חייבת להגיד לך משהו. חייבת.*א*נ*י*
אם זאת המציאות, אני ממש ממליצה לך למנוע ילדים עד שתצליחו להגיע לזוגיות נורמאלית.
כתה אמיץ, אתה אוהב, אתה מקסים, אבל אתה בן אדם. ועוד בן אדם דתי ונאמן.
בן אדם לא יכול לעבור תקופות חיים כל כך ארוכות בלי הקשר הזה. זה לא קשר רק גופני.
היא תאלץ להתמודד זמנית עם התשוקה שלה לילדים, כי המסלול של חיים ללא זוגיות תקינה יוביל לגירושים או לנישואים אומללים, ולא מגיע לילדים ולכם חיים כאלה.
קודם כל מוודאים שהזוגיות על דרך המלך אחר כך מביאים ילדים
ואוסיף משפט קטן:*א*נ*י*
כל זוג בטוח מתחת לחופה שהוא מסוגל להתמודד עם כל הקשיים, לא כל זוג רוצה להתמודד איתם אחרי שנה-שנתיים-עשר.
כדי שתרצו להתמודד עם האתגרים, אתם צריכים להיות במצב זוגי תקין
אנחנו לא באנו מאוהבים לחופהשםאנונימי
לצערי זה יכול להיות שזה מה שמכניס אותה לסרטים שיש משהו לא בסדר בגלל זה...
אבל מבחינתה אנחנו על דרך המלךשםאנונימי
כאילו אין מיניות בריאה - אבל אז מה?
למה זה כזה חשוב חוץ שתהיה מיניות מזה שאומרים את זה?
מבחינתה בשאר הדברים הכל אחלה לגמרי (לא באמת, תלוי תקופה).

והאמת האמת - אני גם בעצמי לא יודע מה לענות על זה. לא חייתי אף פעם כנשוי, אני לא יודע בעצמי איזה ערך יש למין.

שמעתי רק מכאן שזה ה"דלק" של נישואים, אבל לא באמת יודע איך זה עם זה והאם זה נחוץ.
אני לא יכולה להבין אותך, כי גם אני חווה מודל אחד של זוגיות ב*א*נ*י*
אבל אני כן יכולה להגיד שלא כדאי בעיני להיכנס לעולם של גידול ילדים ומשפחה בלי שטוב לכם עם הנושא הזה, ולפי מה שאתה מתאר לא טוב לא לך ולא לה.
מילא הייתם שניכם במקום נפשי מאוד מרוצה.. אתם לא. וזה ששאר הדברים עובדים טוב רוב הזמן, ב"ה, נותן לכם פנאי להגיע לאיזשהו מקום זוגי שלם בנושא
ובנוסף*א*נ*י*
נשמע לי שהיא מושפעת מעולם הסרטים, במחשבה על זה שזה או פשוט קל וזורם או שלא. בסרט הם תמיד מגיעים לסיפוק תוך שניות, תמיד זה החוויה הכי מדהימה, וזה פשוט שקר. היא צריכה לעבוד על עולם המושגים שלה בהקשר למיניות, כנראה שאם היא נחסמה כל כך מהר אז היא ציפתה למשהו לא אמיתי
האמתהנחש המקסים
באמת שזה כואב על שניכם.
זה ה-דבר שמחבר.כמובן שבמידה.
אבל ,תפילות..
אני מאד מקווה שזה נכון...שםאנונימי
כי אני מרגיש כרגע שאני חי עם מישהי בבית, שנחמד סך הכל, היא אחלה בנאדם וזהו..

ועם גבר היה לי יותר קל.

והיא קולטת את זה.
עם זההנחש המקסים
כל הגברים נסכים איתך 😅
טוב, אין ספק- יש לה טראומה ממשהוקורונה משמחה
בעניין הזה כמובן
שתגיד שלא, שתכחיש, ואני אלך יותר רחוק מזה- אולי זה כל כך מודחק אצלה שאפילו היא לא יודעת/ לא זוכרת מזה
אבל זה קיים.
אתה מתאר תפיסה קיצונית בהחלט יותר מכל חינוך שמרני שאפשר לחשוב עליו, במידה והוא לא היה פוגעני בשום צורה כמובן (ואפילו אם ממש לא חיובי).
חוזרת על הודעתי הקודמת בהחלט...
היא טוענת שאין לה...שםאנונימי
אני באמת לא מבין מאיפה זה מגיע

אולי זה מודחק
אם היא קיבלה מחזור בעקרון זה מאד הגיוני.44444
מחזור מקבלים 4-6 שבועות אחרי הפלה.

אם המחזור "רגיל" אז בעקרון זה בסדר.
אם לא- זה מצריך בדיקה.
כן, הוא מרגיש לה בסדר.שםאנונימי
נראה כמה זמן יימשך הדימום.
עוד הערה שהועלתההעני ממעש
יש אכן נשים שבודקות עדים וכו
אולי יתן לאשתך הרגשה יותר נינוחה

פעמים שזו אשתו של הרב, שמעבירה לו
פעמים שזו אחות למשל, ולא רק. שבודקת.

יש רבנים שמשאירים לבדיקה בתיבת דואר עם פתק, אולי גם נתון שיעניין אתכם
תסביר לה שרב מסתכל על זה כמו על דף גמראסוסה אדומה
וחוץ מזה, אפשר להשאיר אצל הרבה מהם בעילום שם. ככה שהפדיחה לא רלוונטית.

היא חייבת לדעת להתמודד עם זה.
תדבר איתה על זה ברגישות אך בנחישות שעם כמה שזה לא נעים, זה בראש, וצריך להתגבר על זה כמו שכולם מתגברים... אין ברירה.
(אם לא היו לכם שאלות עד עכשיו, כנראה שהיא ממש מחכה שההפסק יהיה נקי לגמרי. אולי לא לימדו אותה שטהור לא = נקי).

שים לב לדעת מתי לשכנע ומתי להרפות,
כי פה בניגוד לכאבים ביחסים ששם הייתי מגלה המון הבנה ואמפתיה ואפס לחץ וחוסר סבלנות, פה הייתי יותר עומדת (גם אם ברגישות) על הזכות לשלוח את העד לרב.
היא ממש הבהירה למשל שאם אני פונהשםאנונימי
למישהו על בעיה מינית כלשהי שיש בינינו (נניח הרב שחיתן אותנו שמאד עזר לנו בקשר) - אז היא לא מוכנה לדבר או לפגוש אותו יותר בחיים.

נניח בדוגמא עם הרב, היא ממש אמרה לי "חבל ששיתפת אותו, הוא דווקא היה ממש נחמד. עכשיו הוא אבוד מבחינתי".


ההזוי הוא שהיא אדם די רציונלי כמעט לגמרי, פה זה החלק היחידי בערך שהיא כזו.
את האמת אחיהנחש המקסים
אפשר להבין אותה במקרה הזה..
כי זה משהו אישי ולפעמים שאומרים אותו למשהו שהוא מוכר יש כאן עיניין של בושה וחוסר נעימות וכו'..
לגבי הכאב.דנוור

אתה אומר שבקושי עשיתם.. מה שאומר שכנראה זה צר ולכן כואב, ולזה יש חומרי סיכה שכל חתן אמור לקנות, ובד''כ זה כבר לא כואב..

עוד סיבה לכאב זה התכווצות של השריר עקב חוסר רצון או לחץ או פחד, לפעמים זה קורה עקב משהו בעבר.. טראומה מסויימת שאתה אולי לא יודע עליה וכדו'

אם אין סיבה אמיתית להתכווצות, אז תעשה את זה בצורה שההתנגדות תרד ובצורה רגועה, כמו, לעשות מסאז עם קרם וכדו' עם ניגון ברקע ונרות.. ותגיע לזה אחרי הרבה זמן כשהיא רגועה והכל בעדינות זה אמור להוריד את ההתכווצות הלא רצונית,

ייתכן...שםאנונימי
אני אגיד לך מה הבעיה... אולי זה לא נכון מצידי לעשות ככה, אבל כשיש מוזיקה רגועה זה יכול להרגיע אותה או מסאז' נניח, אבל אלה קטעים שאני לא נהנה בהם.

אני מרגיש שהיא עושה לי טובה שהיא בכלל נכנסת למיטה ואז התחושה שלי בכלל יורדת כי אני גם עושה משהו שלא בא לי ומרגיש כאילו היא מצפה שאודה לה בכל לבב על זה שהיא הסכימה

אבל אוכל לנסות. גם באמת עבר יחסית הרבה זמן (6 שבועות) והיא עם הרבה יותר מוטיבציה להיכנס להריון.
וואלה אחי לא פשוט בכללהנחש המקסים
אני בטוח שיש משהו מעבר לכאב הפיזיולוגי שכמובן כמובן אין מה להקל ראש בו.
עושה רושם שהיא ממש אנטי יחסי-אישות מאמין ודי בטוח שזה יושב על משהו..(הרבה פעמים זה יושב על דוסיות יתר,שמתחנחכים למשהו טוב ונפלא וכמגיעם לרגע עדיין סגורים וזה גורם גם לעיניין הפיזי והיא לא מאפשר לעצמה להינות ולזרום)
כמעט בטוח שאם תנסה פעם אחת לעשות את זה בצורה חכמה והיא תרגיש את הכיף בכל הסיפור הזה יש מצב שאולי היא תפתח במשהו.(ובמובן כמובן שלא שופט אותה)
כן, לפני זה היה לה ממש ציפייהשםאנונימי
אולי לא ממש, אבל היה לה חשק לזה מסרטים שראתה וכאלה...
..הנחש המקסים
ומה קרה אז?
מההתחלה היא הייתה סודית לגבי הגוף שלהשםאנונימי
ואז אמרה שיקח לה לאט לאט להתרגל ואז כאב לה וככה ירד לה החשק.
עושה רושםהנחש המקסים
שבהתחלה זה באמת מביישנות בריאה אפילו הייתי אומר.
כי אפשר להבין שלוקח לאט לאט להפתח.
אבל מפה והלאה צריך לטפל בצורה רפואית ומקצועית יותר..
המשלים שהיא נותנת לוקורונה משמחה
ממש אבל ממש לא מגיעים מ"ביישנות בריאה".
אין שופ מצב כזה.
יש כאן משהו הרבה יותר עמוק- שמעביר אותה בהרבה רבדים של שכנוע עצמי על דעות הזויות שמגיעות ממקום פגוע ולא סטנדרטי בעליל
וזה נשמע שרק הולך ומסתבך עם עצמם-
דהיינו דעות שעם הזמן אם לא יטופלו- יהיה קשה יותר ויותר להוציא אותה מהן.
מכירה לצערי מישהי כזאת, היה ירחם עליהם ועל בני ביתה...
ברור לי!!הנחש המקסים
אמרתי שאולי בהתחלה של הנישואים היא באמת התביישה (כמו כמעט כל אחד(בד"כ נשים) ולזה התכוונתי שאמרתי ביישנות בריאה)
וכמובן כמובן שהמצב העכשווי הוא ממש יושב על המון דברים עמוקים שיש לה אמונות מקבילות לגבי כל הנושא של האינטימיות שהיא לא פתוחה עם עצמה וכו'.
חושבת אולי היא עברה אונס בעברהאם ל2

ובגלל זה היא ככה.

אחרת מה כבר יכול להיות כבר אצלה?

 

היא לא זוכרת משהו כזה..שםאנונימי
אבל אולי אם לא ימשיך טוב, אז טיפול יפתח את זה באמת.

קבענו שהיא תלך לסקסולוגית אם לא נראה התקדמות.
בעז''ה אגיב על כך במוצ''ש...דנוור


ארבעה שבועות? באיזה שבוע היא הפילה?אשה שלו
ההפלה היתה טבעית או שהיתה גם התערבות?
יש פה עניין בריאותי מעבר למבוכה שלה, כל עוד היא מדממת זה אומר שלא הכל יצא.. חייבים להיות בפיקוח רפואי לראות שהכל בסדר ולא חלילה נגרם זיהום או סיבוכים אחרים
לבדוק שהבטא יורדת עד לאיפוס והרחם נקייה
בעניין המבוכה,
לך לרב ששניכם לא מכירים אישית, אין מה להתפדח
יש רב שקבוע מבקש מבעלי להשאיר אצלו את העדים בשביל השיעורים שהוא מעביר.. אז מה? בשמחה
הרב רואה עד צבוע, לא את הפרצוף שלה, לא מספר טלפון ואפילו לא כתובת מגורים..

מתנצלת מראש אם כתבתי דברים שכבר נכתבו, לא עברתי על כל התגובות.
תשובות:שםאנונימי
היה עם התערבות. גילינו אצל הרופא במהלך בדיקה שגרתית.
העובר הפסיק להתפתח כ3 שבועות לפני ההתערבות ולא קרה כלום מאז...

היא לא באמת דיממה, פשוט לא היה נקי כמו שהיא הייתה רגילה כשהיה מדובר במחזור רגיל.

ולגבי העדים - היא מתפדחת שאני אראה את זה...
גם יש לנו פגישה השבוע אצל רופא (בעקבות הפורום) לוודא שהכל יצא והיא אמרה לי שהיא לא רוצה שאכנס לרופא כדי שלא אסתכל.

אני כבר לא יודע איך להגיב...
לגבי העדיםהנחש המקסים
תגיד לה שהרב לא יודע בדיוק של מי כל עד!

יש פשוט תיבה ששמים במעטפה,רושמים עליה מספר טל' כדי שיחזור עם תשובה ופה זה ניגמר.

(תגיד לה שהרב לא יודע של מי בכלל העד,הוא חוזר רק לטל' להגיד תשובה)

ולגבי הרופא- תגיד לה שיש עמדה לבדיקה והיא עם וילון שככה לא תראה אותה.
ובמקרה הכי גרוע-אל תיכנס..(אם זה מה שיקל עליה)

שלא ייצור אצלה עוד יותר אנטי.
כמו דאתה מכיל אותה עד עכשיו תנסה גם עכשיו להבין ולחבק אותה ותיתן לה הרגשה שאתה איתה ולאט לאט.
בלי לשדר לחץ,שהיא אשמה בכל המצב
באיזה שבוע להריון היא לקחה את הכדור?אשה שלו
לגבי העדים, או שהיא באמת מתפדחת או שהמצב נוח לה בגלל הפחד מאינטימיות אז לא חשוב לה להטהר
זה יכול להיות גם וגם
אתם חייבים לבנות תקשורת ביניכם, אף אחד לא יכול לעשות זאת במקומכם עם כל הרצון לעזור
אתם נשואים טריים, טבעי שהיא נרתעת מדברים חדשים במיוחד אם כל החיים טיפטפו לה על צניעות, קשה לה לעשות את הסוויצ' במוח
אעלה כאן עוד נקודה, יתכן שהיא ניחשפה לתכנים לא טובים ומפה הרתיעה שלה..
תתמוך בה, אל תנסה להלחם בזה, ככל שהיא תרגיש שאתה לא שופט אותה ומנסה לשנות אותה היא תרפה, תבין שבכל בסדר
היא נבוכה שתסתכל?
אתה יכול להציע לה להכנס ובבדיקה להשאר לשבת ליד השולחן ושיסיטו את הוילון
לא להלחם בזה אלא לעטוף אותה ולגרום לה להרגיש מוגנת ולא "משוגעת"
במקביל כמו שכתבתי ליזום יותר שיחות אמיתיות על המצב מתוך באמת רצון להבין, לא לשפוט ולא למצוא מה לא בסדר.. מהתשובות המתגוננות שלה נשמע שהיא מבינה שהיא אולי מגזימה אבל כרגע קשה לה לשחרר.. תהיה שם בשבילה
גם בעניין הקושי שלה ביניכם, הטיפול יהיה הרבה יותר אפקטיבי כשהיא תרגיש שאתה מרים אותה ושם בשבילה : )
ניסיתי את הגישה הזושםאנונימי
שאלתי אותה אם יפריע לה שאהיה בפנים ואסתכל רק על המוניטור (כאילו תכננתי משהו אחר...) וזה התחיל ב-לא מוחלט, ועבר לאט לאט ל"בסדר שתהיה איפה שהוילון", ואז "זה בסדר שתהיה איתי אבל ר-ק על המסך!'


האמת שהיום הייתה לי שיחה איתה ואמרתי שהיא חייבת להבין שזה תהליך של שנינו, שזה עניין ששנינו עוברים ושאני רוצה להיות שם בשבילה והיא אמרה "לא נכון! זה עניין שלי בלבד, עם כל הכבוד! אתה מאד עוזר, תודה רבה לך, אבל בהחלט אני עוברת בלבד את הפיזי ואני מרגישה שזה עניין שלי לבד".
היא רוצה לחיות בזוגיות? או אולי לא?תיתי2
האמת שאפשר לשאול את זה גם לגביך
אבל לפחות אתה מוכיח שמשהו בך רוצה
כי אתה כל כך מתאמץ על הזוגיות.

זו שאלה לא קנטרנית אלא אמיתית.
את רוצה לחיות איתי בזוגיות?
להיות שותפה שלי?
שותפות לרגש, לחיים, לחוויות?
או שאני פה כדי שיהיה *לך* ילדים?
את רואה אותי בסיפור? רוצה לראות אותי?
רוצה שאני אראה אותך?
או שאת מעדיפה לבד וככה טוב לך?

גם אני לא תמיד מבין בשביל מה לי זוגיות
לפעמים מרגיש שיותר טוב לי לבד
או עם חברים
אבל משהו בתוכי כן אומר לי לנסות את זה - בכל הכוח.
לנסות להיות בזוגיות כי יש שם משהו שאני רוצה
לא יודע עדיין להגדיר מה.
את רוצה לנסות ביחד איתי?
בואי נתאמץ על זה ביחד.
כי אם אני אתאמץ לבד, לא תצא מזה זוגיות...
שאלתי אותה את זה.שםאנונימי
שאלתי אם היא בכלל נמשכת אליי, אם היא אוהבת אותי, אם בכלל בא לה.

ואז היא אמרה שמבחינה זוגית היא אכן נמשכת אליי, שכן היא רוצה זוגיות (היא גם בטוחה שאנחנו זוג סבבה לגמרי חוץ מהקטע המיני ואולי היא צודקת) ושאם היה אפשר לחיות ללא יחסי מין, אז זה היה האופטימלי.

היא אכן אולי מרגישה שאנחנו לא אחד למען השני עם כל הרגשות שלנו לגמרי, אבל זה נראה לי גם תלוי מתי שואלים אותה.
את הכוח היא מקבלת ממך .הזכר משפיע והנקבה מושפעתהתחברתי
כנראה שגם אתה מטבעך אדם "מרצה" כדי לברוח מוויכוחים. מבלי שתתכוון אתה משדר לה חוסר בטחון שבלאו הכי מאוד חסר לה. כשתעמוד לצידה נחוש ועם הרבה רגישות ואהבה היא תסמוך עליך ....אתם תגיעו למצב שאת האנרגיות שלכם אתם תפסיקו לבזבז בפילוסופיה וויכוחים . ולכן תמשיך להוביל בנחישות את המהלכים.
""אין אסיר מתיר את עצמו מבית האסורים"". ולכן תמשיך ליזום וללכת לרב ולאנשי מקצוע ככל שידרש, בהחלטיות ובטחון מבלי לשדר מעט של ספק, ותוך כדי שיתוף מלא. אישתך חכמה והיא קלטה שאתה דמות מרצה ולכן קשה לך להוביל אותה מבלי שתתנגד ותתרץ את טיעוניה בהתנגדות מוחלטת.
שים לב כמה שינתה את כל הגישה שלך בזכות אנשי הפורום ועל זה מגיע לך יישר כוח גדול!!!
אתה בדרך הנכונה תמשיך כך! משוכנעת שעם מעט יותר נחישות רגישות ואומץ בע"ה אתם תיהיו במקום טוב יותר.
מה אני אמור לעשות? לצאת נגדה?שםאנונימי
היו פעמים מעטות שעשיתי את זה, היא בכתה כל הלילה ואז עשתה את זה אחרי זה בחוסר רצון מובהק רק כדי לרצות אותי.

אין ספק שזה גם משהו, אבל לא יודע אם זו הדרך הנכונה.
אגב, ממליצה לך לקנות לה את הסדרה האינטרנטיתקורונה משמחה
של אפרת צור "תשוקה בנישואין"
(יש עוד סדרות שאני לא מכירה)
סדרה מדהימה על כל הנושא,
מסבירה שלב שלב, לאט וברור,
כולל כל ההסתכלות על הצד של הגבר וכו
אשתך צופה בזה באנונימיות מוחלטת לבד/איתך
עולה כמה מאות שקלים ונותן תמונה שלמה וחיובית
שווה כל שקל!!
תסתכל באינטרנט "אפרת צור"
(גילוי נאות- אני לא עובדת אצלה!!)
אפשר למחוק אם זה פרסומת אחרי שתראה
כנראה לא ירדת לסוף דעתי. אנסה להסביר מעט אחרתהתחברתי
לפני הכל נראה שיש צורך לשפר את התקשורת בינכם הרגשה שלי שישנה חסימה ולכן אתה לא מצליח להגיע אליה, היא לא פנויה להקשיב לך בגלל המצוקה שהיא נמצאת בה. אישתך צריכה להבין ששנה זה זמן שצריך להתקדם ולו גם בצעדים קטנים. ולא לחסום "ולשתף אנשי מקצוע" בכל תחום מתבקש. "מבלי להתמהמה".
קטונתי לתת פתרונות כשיש כל כך מעט אינפורמציה וגם לא ביחסי אישות את זה נשאיר למתמחים.
אתה צריך להחליט שאתה בהליך שצריך לגרום לה לשיתוף פעולה. כדי שתיפתח מהסגירות ואולי חוסר בשלות מובנת. ולכן ציינתי שאתה "חייב ליהיות נחוש".
וחייב להחליט שהיא לא יכולה להחליט בדברים שהם בגדר סכנה רפואית "שעלולה ח"ו לפגוע בעתיד של שניכם" לא מותר לך ליהיות נחוש אלא אתה חייב ליהיות נחוש ולדעת שאתה עושה את הדבר הנכון. בחום באהבה ורגישות.
ה' ייתן לך הרבה סבלנות וסובלנות!


אני חוזר על מה שכתבתי לך קצת..דנוור

תנסה לגשת אליה בלי לבוא בגישה של בואי נעשה את זה,

תכיר את הגוף שלה לשם להכיר ללטף וכו' 

הכי טוב זה פשוט ללטף למרוח קרם לעשות עיסויים אבל בלי להגיע לזה בכלל רק לשם לעשות לה כיף.. תשקיע בזה שעה תדליק נרות תעשה אוירה טובה תדבר איתה תוך כדי ותבוא בגישה שאתה לא הולך להתקדם עם זה.. אחרי כמה פעמים שהמצב הזה יקרה והיא תהיה רגועה ונינוחה עם זה ואחרי שתכיר מקומות וצורה שעושה לה כיף אז תנסה להתקדם.

עוקבת אחרי הסיפור שלכםלא מחוברת
ממש מצער שזה המצב .. כל הכבוד לך באמת ! זה לא פשוט בכלל
ראיתי שכמה שאלו אותך למה לא למנוע ולא ראיתי תגובה שלך..
אני חושבת שזה יכול מאוד מאוד לעזור. לחבר קופסאות שלא יהיה הפסקה של נידה כל הזמן.. שלא תיהיו ובעיקר היא, בראש של יחסים בשביל ילד ,שתתרכזו רק בזה רק בכם. מבינה את הרצון לילדים . אבל מיניות תקינה לדעתי צריך לבוא לפני. והריון והנקה רק מוסיף לקושי . או שאצלה לא?
למה לא למנוע הריון?שםאנונימי
היא ממש ממש לא בעניין למנוע הריון.
זה הדבר שהיא הכי רוצה בעולם כרגע.

ואין לי מושג מה יהיה אחרי זה.
לצערי במקרה הזה היא תצטרך לשמוע איש מקצוע שאומר לה שזה לא חכם להיכנס להריון, כי אם אני אעשה את זה, היא עלולה לראות אותי בתור "הרשע" שמונע ממנה ילד (קצת מוקצן, יודע..)
אז היא תראה בך רשעתיתי2
ואחרי כמה זמן, אם היא תרצה לחיות עם הרשע בשלום
וגם להביא איתו ילדים
היא תצטרך לרדת מזה שאתה רשע
ולהבין שאתה לא רק תורם זרע.
אלא אדם שרוצה זוגיות בריאה לפני הורות מאתגרת שתקשה עוד פי אלף על התפתחות זוגיות תקינה.

לגמרי..לא מחוברת
ואתה בסדר עם זה? אתה רוצה ילד עכשיו?
אני מבחינתי להיכנס להריון מהיום שהתחתנו...שםאנונימי
היא נמנעה מזה כי הייתה בלימודים.
והייתה בוכה כשלא הבנתי מה כזה דחוף גלולות.

היום היא אוכלת את עצמה שלא ניסתה מההתחלה ומכיוון שהיא כבר יודעת כמה ילדים היא רוצה, היא בלחץ להתחיל מהר, כי היא חוששת שהיא תהיה מבוגרת מדי...
ממש מבינה אותה..לא מחוברת
ואם אתה גם איתה ברצון אז זה משו אחר..
אבל עדיין אני חושבת שכדאי לכם לשקול אתזה.
תקחו אתזה כמטרה שלכם חודש חודשים רק זה שום דבר אחר. לא רק סקסולוגית גם פסיכולוגית כדאי לשלב..
זה לא נשמע שאתה מזניח את הנושא.. אבל היא איתך בזה? היא מבינה אותך?
היא חצי מבינה וחצי לא חושבת בהגיון לדעתי...שםאנונימי
היום ניסיתי שוב ואתמול גם והתגובה זה "לא, אנחנו נהיה בסדר... נסתדר..."

לבינתיים יש לנו עוד זמן עד שנהיה מותרים.
אני ובעלי גם הינו במצב הזה..לא מחוברת
חודשיים שכמעט כל יום ניסינו. ואני ממש זוכרת אתזה כסיוט וגם לא הסכמתי בכלל לשום טיפול שום כלום ,ככ התביישתי והרגשתי רע..
אם כבר החלפתם יועצים אז היא אולי גם מרגישה שכל העולם נכנס לכם להכי אישי שלכם ואז אולי זה מוביל להתעקשות על העד..
אני חושבת שאתה צריך להתעקש עלזה קצת יותר אולי לנסות להסביר לה יותר.. שתבין שזה לא בסדר ,היא חייבת להבין שמצב תקין זה לפחות פעם בשבוע..
זה נראה שמהצד שלך דיי ניסת הכל..
וזה מצוין שאתה לא לוחץ עליה יותר מידי אבל זה חייב להיות בטיפול כל הזמן.. אולי אפילו שתלך רק לפסיכולוגית
ואי באמת שיהיה לכם בהצלחה!
תודה שםאנונימיאחרונה
מקווה שיסתדר באמת בקרוב ואם לא, בתקווה שתחזור לסקסולוגית שוב. .
קשה לי בתקופה הזאתפשוט אני..

הצביעות הזאת,

שאני אמור לבקש סליחה ומחילה מרבש''ע,

כשאני יודע שיש דברים שלעולם לא אוכל להצטער עליהם...

כואבהסטורי

בעיקרון אתה לא אמוראריק מהדרום

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

אבל אין חרטה 😬פשוט אני..

אז אין טעם לבקש סליחה ומחילה מרבש"עאריק מהדרום

זה מה שאמרתי.

וואומשה

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

מהות התשובה היא עזיבת החטאנעמי28

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

לכאורהoo

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

האם מה שאינך מתחרט עליו היה לתיאבון או להכעיס?מי האיש? הח"ח!

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

אז תחזור בתשובה באמת.אדם פרו+

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

לפני מספר שבועותפשוט אני..

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אולי אתה לא מצטער על העברה בעצמהמתוך סקרנות

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין דבר כזה בלי להצטער על העבירהאדם פרו+

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

אתה קשוח ונוקט במידת הדין, ברור שגם רצון להצטערמתוך סקרנות

עדיף על כלום

מה יש לך מסקרנות. הבן אדם אומר לך.אדם פרו+

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

כאןאדם פרו+

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אני פירשתי את דבריו שהוא נהנה מעברות מסוימותמתוך סקרנות

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

חסססס וחלילה חלילה וחס וחלילהאדם פרו+

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

אפשרות שלישית, היא להגיד כמה נחמד שמישהו מצטערמתוך סקרנות

על כך שאינו מצטער כאמור.

הריני שמח בכל עימקי נפשי ומאודי שמישהואדם פרו+

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

הרגשתי שאתה לא צודק, ושגם במקורות מקובלים יש לפעמימתוך סקרנות

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אז לאנקדימון

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

ורק אני חושבת שעצם הסתירה היא התשובה.?לאחדשה

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

מצב מוכר.. אפשר להתפלל שנזכה להרגיש כאב על העבירותמבקש אמונהאחרונה

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

באיזה תת מקצוע?משהאחרונה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

חייבת לומר, שגם נשים רעבות עלולות להיות עצבניותיעל מהדרום

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

אולי יעניין אותך