אשמח לשמוע מניסיון נשים שהפילו:שםאנונימי
מצטער אם זה לא מתאים לפורום.

אשתי מתפדחת מהחיים לכן שלחה אותי לברר...

כמה זמן לקח עד שנהייתם מותרים?
לצערי עברו כבר 4 שבועות, ועד שהיה נראה בסדר, היום שוב נראה שנהיינו אסורים (והיא לא מוכנה בשום פנים ואופן שאשלח את העד לבדיקה).

מוכר לכם העניין? שווה לחכות כבר עד שנהיה מותרים כרגיל?
יש פורום יעודי 'אובדן הריון' יתכן שיעזרו שם יותרהסטורי
אבל נשמע סביר לחלוטין, תחזיקו מעמד, זה באמת לא קל.
תודה, אנסה שם שםאנונימי
בדקתם שהכל יצא?למה לא123

מבינה את הפאדיחה שלה,אבל זו רק התחלת החיים והיא צריכה להתרגל לזה,זו כנראה לא הפעם הראשונה שזה יקרה

לצערי אני לא יכול לדבר איתה...שםאנונימי
היא פשוט מתפדחת ולא חושבת בהגיון ומתמלאת בפחד ובושה.
אשאל שובלמה לא123

הרחם נקי משאריות ההריון? הבטא התאפסה?

אם היא לא מעונינת לדבר על ה"עד", לא הייתי לוחצת עליה, אבל מדברת על זה בזמן אחר.

אתה לוקח את זה לרב,לא? יש רבנים שיש להם תיבה ושם שמים את העד והם חוזרים אליך בטלפון, גם זה מפדח אותה?

לשמחתי לא היינו זקוקים לזה עד היום...שםאנונימי
הכל אצלה היה סדיר ולא היה לי צורך בזה.

לא יודע אם הכל יצא, הרופא אמר לפני כמה שבועות שנשאר משהו, אבל אשתי הרגישה שזה יצא ולא רוצה ללכת לרופא שיבדוק שהכל יצא.

שווה להתעקש איתה על זה?
חובה להתעקש על זהruthi
שתלך לעשות אולטרא סאונד ובדיקות דם.
שאריות כאלה עלולות לגרום לזיהום וחלילה לאובדן פריון
הצלחת להבהיל אותי שםאנונימי
אגיד לה לקבוע.
מצוין זאת היתה המטרהruthi
לא משחקים עם זה בשום אופן
דיברתי איתהשםאנונימי
היא אמרה "הרי היינו אצל הרופא, הוא אמר שהכל טוב ושנשארה שם קרישת דם שיצאה אחרי זה... אז למה ללכת שוב? אני מרגישה מצוין".
היא חשבה ללכת לרופא רק במידה והיא לא תקבל מחזור בזמן שהוא אמר שנורמלי לקבל.

אני לא רוצה להבהיל אותה סתם, אבל השאלה היא אם יש מה.
תתקשרו לרופא לשאוללמה לא123


היא אומרת נכוןסיה
אמורים לחכות למחזור שזה בערך שישה שבועות אחרי ההפלה
תראה..ד.

קודם כל, אם צריך, היא יכולה ללכת לרופאה. לא צריך "רופא". זה הבדל. 

 

דבר שני, לגבי אי הנעימות שלה להראות עד.

 

זה דבר טבעי אצל חלק מהנשים. לא צריך לעשות מזה כאילו משהו לא בסדר.

 

אלא מה? אפשר להסביר:

 

במקום ה"משל" המעוות שהיא אמרה לך, תאמר לה משל אחר: לא קורה שמוסרים למשל בדיקת שתן למרפאה?.. צורך רפואה. ואפשר לתת לנשים שמוסמכות לכך, "בודקות טהרה" (אם הן תצטרכנה לשאול רב, תהיינה מספיק חכמות לא לדווח לה). וגם בשביל רב מנוסה זה לא כלום. בערך כמו בדיקות שמוסרים למעבדה בסיטונות..

 

 

לגבי הזמן שלוקח. מסתבר שתלוי באיזה שלב היתה הפלה. אחרי לידה יכול לקחת יותר זמן..

 

ולגבי "שאריות", השאלה מה באמת אמר הרופא. אם אמר שאין כבר כלום, בסדר. אם יש חשש, מסתבר ששווה לוודא. כנ"ל, אפשר ללכת לרופאה.

 

 

משל יפה שםאנונימי
מקווה שלא נזדקק לזה יותר...
אל תבנה על זהקורונה משמחה
קורה הרבה שצריך לשלוח עדים לבדיקה במהלך החיים,
לא דבר חריג
ולכן כדאי להתרגל אליו
חייבים לבדוק!!למה לא123

גם מהסיבה ששאריות ימנעו כניסה להריון

גם מהסיבה שהשאריות יכולות לגרום לזיהום ברחם ומשם להסתבכויות ועד בעיות רציניות בלהיכנס להריון שוב

וגם מסיבת הטהרה, היא תתנקה ואז שוב דימום ואז שוב תתנקה וזה לא ייגמר...

 

במיוחד שהרופא אמר שראה משהו...

בהצלחה

כדאי שתתחילו להתרגלמשמעת עצמית
גמני זוכרת את הפעם הראשונה שהיינו צריכים לשאול שאלה במראה, ורציתי למות מבושה.
עד שבעלי תאר לי כמה זה זניח ושהרב רואה מליון כאלה, וזה בכלל לא מצטייר בעיניו כמו שזה בעיניי...
סתם זה דבר שחשוב ללמוד לעשות.
אשאל אותך: אתה מתפדח ללכת לרב עם בדיקה? גם אם כן זה בסדר, זה חדש גם לך.
ההתייחסות שלך יכולה להשפיע גם עליה.

ולגבי שאריות, חייב לבדוק. זה מסוכן.
יש מצבים שחייבים להתגבר על הבושה.
לי ממש לא אכפתשםאנונימי
כדי להדגים לי כמה זה מביך, היא שאלה אותי: "תאר לך שהייתי צריכה מסיבה כלשהי להראות את איבר המין שלך למדריכת כלות שלי. איך היית מרגיש?"

עניתי לה שמבחינתי שתיקח ותתייעץ עם כל המדריכות שיש לי, כי לא אכפת לי.
אם זה נועד לנישואין שלנו, אז שמבחינתי יצלמו אותי לגמרי.

היא התייאשה ואמרה "טוב, אז לי כן אכפת".
אבל כל עוד שהיא לא קיבלה מחזורסיה
באמת אין טעם לבדןק ולראות כתמים וסתם ללכת לשאול
לחכות למחזור שזה בערך שישה שבועות אחרי הפלה
לפי מה שאני יודעתלמה לא123

הדעות חלוקות אצל הרופאים

וממש לא כולם טוענים שצריך לחכות למחזור

מספיק שהרחם נקי והבטא התאפסה

למה לא?44444
לי היתה הפסקת הריון בחודש שישי וטבלתי אחרי 3.5 שבועות.
המחזור הגיע אחרי 5 שבועות- בול (שזה בדיוק הממוצע בין4-6).
הרווחנו שבוע וחצי מותרים באמצע.

אפילו אחרי 2 לידות טבלתי סביב חודש (אני יודעת שזה נחשב מהיר הייתה לי גם אחת כמעט חודשיים).
וזה עם לא מעט הדרכות ו"חומים".
חבל לא לשאול.

אתה לא עושה את זה נכוןלמה לא123

תגיע ממקום מבין, שאתה מבין מאוד את הקושי,ואתה יכול להבין למה זה מביך אותה.

ואם היא כ"כ מובכת אז אתה עומד לצידה

ותאמין במה שאתה אומר, תחליט שגם אם צריך לספור מהתחלה, אתה איתה

זה מאוד מרגיז אישה, שלא מבינים את הקושי שלה

בהצלחה

היא משווה עד לאיבר בעצמו????וואוו
תעזוב את זהמיואשת******
יש הרבה סיכויים שאחרי הריון ולידה זה כבר הרבה פחות יהיה לה אכפת
או שזה יקרה הרבה פעמים והיא תבין שאין ברירה
או שזה יקרה מעט פעמים יחסית לאורך החיים שלכם ותסתדרו בלי לשאול.
כך או כך תקופה כל כך רגישה אחרי אבדן הריון היא בשום אופן לא זמן מתאים לנדנד לאשה לעשות משהו שמאד מביך ומפריע לה. גם אם זה אומר לחכות עוד כמה ימים.


אני מבינה את העצות שאתה מקבל פה בפורום מאנשים חכמים שבדרך כלל אני מסכימה איתם הרבה.

אבל אישית אני חייבת לומר שאני גם שונאת לשלוח בדיקות ולא תמיד עושה את זה, ושאם במצב כל כך רגיש אחרי אבדן הריון בעלי היה מנדנד לי על זה הייתי מרגישה שכל מה שמענים אותו זה לחזור כבר לסקס וזה היה גורם לי סלידה כלפיו. זה פשוט לא זמן מתאים ללחוץ בנושא כזה ומפתיע אותי שמתעלמים פה מההיבט הזה. זה פשוט שיחה לזמן אחר, שתהיו מותרים ורגועים.
שיהיה בהצלחה רבה
אכן כך פעלתי!שםאנונימי
ובדיעבד זה היה גם נכון
שמחה לשמועמיואשת******
וכל הכבוד על הרגישות לאשתך והנסיון לעזור ולתמוך ולהיות שם בשבילה. 💐
יפה אמרת.ד.

אלא שצריך להעיר, שלפי השאלה בפתיחת השרשור, היה נראה שהיא זו "ששלחה אותו" לשאול. כלומר, המצב מפריע גם לה.

אבל בוודאי נכון שאין מקום "ללחוץ". הכל בנחת.

זו שאלה בהלכהאליסי
וכך גם הרב מתייחס לזה
ברור שלהתעקש.44444
זה לא רק עניין של טומאה- טהרה זה לגמרי עניין בריאותי.
אשתף משהו חשובאם ל2

פעם שמעתי עיצה טובה וחכמה.

יותר בושה להטריף כלי מאשר לשאול שאלה על מראה...

אין לנו שליטה על זה

חובההעני ממעש
להיבדק שהכל בסדר
נשמע שלא קיבלה הנחיות והיא לומדת לבד חומר לא ידוע. בצדק זה מפחיד/ מפדח

לגבי ה"לא מוכנה שתשלח את העד לבדיקה"ציפ'קה
ייתכן שהיא אוסרת את עצמה כשאפשר להתיר וחבל.
יכול להיות גם שהיא בכוונה אוסרת את עצמה כי לא מוכנה עוד... אולי קשה לה. מאוד הגיוני.

בהצלחה ❤️
בקיצור,קחו את הזמן להירגע....קשה מאוד..סבלנותוואוו
חיבוק ענק, לשניכם!נתנאל וייס
סיטואציה של הפלה היא סיטואציה כואבת מאוד לזוג נשוי (ולא משנה באיזה שלב ולא משנה האם יש ילדים וכמה).
זה מלווה בכל כך הרבה כאב, תסכול, לפעמים גם אשמה, חקדה, פחד, תחושה ש"משהו בנו דפוק", וכאב שהמערכת שאמורה לעבוד נפלה פתאום מתפקששת.

הדבר הראשון, בראש ובראשונה, שהכי צריך לעשות זה לתת חיבוק ענק לאשתך (ואני בטוח שגם לך).
נכון, אני יודע שזה בלתי אפשרי לתת את החיבוק הזה, אבל החיבוק הזה חייב להעשות בדרך אחרת - בהבנה העמוקה ביותר, במבט עיניים, ובלב עמוק פנימה. שניכם באותה סירה ולשניכם מאוד כואב עכשיו.

דרך ההתמודדות עם אובדן ופרידה שונה מאוד בין בני האדם, חלקם מעדיפים לשהות בכאב, אחרים מעדיפים להתעלם ולהמשיך הלאה, יהיו שיאשימו את עצמם ואת גורלם, ויש גם כאלה שיפילו את הכאב על סביבתם. וכל האופנים לגיטימיים לחלוטין.

לפני שרצים לבדוק מה האפשרויות להטהר, כדאי מאוד שאשתך תבין שאתה מבין אותה. שאתה איתה יחד בכאב.
הרבה פעם יש לנו, הגברים, נטייה להמשיך הלאה. להתקדם, לשכוח את הכאב. אך זו שלצידנו מרגישה שמשהו בה לא בסדר. היא זו שהפילה, לא אתה. תחושת הבושה והכאב גדולה מאוד.

בנוסף, צריך להבין את נפשה של האשה. אנחנו הגברים פחות מודעים לרגש הצניעות. אנחנו רגילים להתקלח יחדיו בפנימיה ובצבא, להסתובב ללא בגדים במקווה ועוד.
נשים, בטבען, הן הרבה יותר צנועות ומכונסות - "כל כבודה בת מלך פנימה". הרגש הצניעותי הרבה יותר גבוה, במיוחד אצל בנית דתיות.

ברגע שאתה מבקש ממנה לקחת את העד לרב, או יתרה מכך את הבגדים התחתוניים - מבחינתה אתה חושף את ערוותה ברבים, פשטו כמשמעו. בלי ההבנה הזה, היא לא תסכים לכך.

מה הפתרון?
כמו שאני מרבה להציע פה - לדבר על זה.
אבל יותר מלדבר, להיות מוכן לשמוע, להקשיב, ולהרגיש אותה.
להיות פתוח לשמוע את הכאב, בלי לתת לה פתרונות.
בלי לתת לה הצעות.
בלי לדחוק אותה להטהר.

וזה קשה, אני יודע.
אבל זה הכי משתלם, לזוגיות. שלכם.
יש גם נשים שהוסמכו והיא תוכל לתת להן לבדוקים...

אם זה יגרום לה להרגיש יותר בנוח

אני פעם שאלתי בנשמת ונתנו לי טלפון לאישה שגרה קרוב אלי ויכולה לפסוק בעיניינים האלו

 

(לא כזה מפריע לי לתת לבעלי למרות שלא נעים לי שיראה, בעיקר כי ראיתי שלו זה לא נעים לקחת לרב)

מנסיוני עם נשמת הן לא פוסקות אלא אומרות הלכה ידועה.44444
אם צריך פסיקה הן מעבירות לרב.
אני מניחה שבתחום דיני מראות המצב דומה.
האישה מעבירה לרב בעת הצורך והוא לא יודע מי זו האישה.
הביאו לי טלפון של אישה שאפשר להביא להים...

ואמרו לי שהיא פוסקת

לא התנסיתי עדין כי לא הצטרכתי

זה לא נכון בוודאות.יצור הודי
הן עוברות קורס מאסיבי של שנתיים וחצי
ולומדות לפסוק בדיני כתמים
יכול להיות שיש מקרים בהם מתייעצים אבל גם רבנים הרבה פעמים מתיישבים אחד עם השני כשמישו לא ברור
יכול להיות שיש שם כאלה שבאופן אישי לא רוצות "לקחת אחריות"
מכירה מקרוב...
לשאלתך,תיתי2
יכול לקחת 4 שבועות ויותר להיטהר אחרי הפלה.

א-ב-ל
חובה
חובה
חובה
להיבדק.
יש נטיה להפלות להשאיר שאריות שמסכנות פוריות וחיים.
מגיב לכולכם:שםאנונימי
קראתי את התגובות - תודה רבה לכולם!

היום היא קיבלה מחזור (לא ראיתי אישה מאושרת כל כך מהעניין כזה...).
קבענו תור לרופא נשים שבוע הבא (למרות שהיא חושבת לבטל).
ועוד משהו:שםאנונימי
אשתי לא כל כך מעוניינת ביחסי אישות.
כואב לה כל העניין ואנחנו בערך נשואים שנה עם כמות פעמים שאפשר לספור על יד אחת.

היא הלכה לטיפול שאמור להוריד ממנה את הלחץ והפסיכולוגית שדיברה איתה אמרה לה לקחת הכל בהדרגה ולאט לאט וכו'.

המטפלת הקודמת שלה (הלכה אליה פעמיים) הציעה לה ללמד את עצמה איך להתענג, אבל היא לא רצתה.
לצערי היא לא עושה שום דבר בזמנים האלה כדי להתקדם בנושא (בלי קשר להפלה, היא מתפקדת בכל תחום אחר שחשוב לה), ואני כבר רואה שזה יביא לעוד תסכולים בהמשך כשנהיה שוב מותרים.
איך אתה יודע מה היא עושה לקדם את הנושא?סיה
מסתבר שלא משתפת ואפשר להבין
אולי באמת מדחיקה
מה שבטוח שנשמע לא טוב אולי היא מרגישה שאתה יושב עם סטופר לראות איך מתקדם בזמן שהיא באבל על ההפלה

אם כמות כמות פעמים בודדות והיא נכנסה להריון סחטין עליה
מה סחטיין עליה?למה לא123


התכונתי להגיד שזה נשמע לי מוזרסיה
שבחורה שלא קימה יחסים עם גבר קודם אז על ארבע פעמים נכנסה להריון. אז אין כזאת בעיה בינהם כמו שמציג . טוב לא אפרט יותר מכך
אם 4 הפעמים בזמן ביוץ זה לא הזוי......44444
יש לא מעט זוגות שנכנסים להריון אחרי 4 ניסיונות....
ויש גם שאחרי פעם אחתלמה לא123


לדעתי היא הייתה משתפת אותי,שםאנונימי
אנחנו מאד פתוחים בדיבורים על זה.

עניין הסטופר מאד יכול להיות (למרות שמאז ההפלה שזה בערך 5 שבועות לא דיברתי איתה על זה פרט להיום כשזרקתי מילה על זה).

ואכן זכינו שלפחות בזה שנכנסנו להריון אחרי פעמיים (אמנם לא זכינו לילד, אבל מניח שהבנתם).
ת'אמת לא מבינה כמה עוד אפשר ככה???אם ל2

ברור שיש כאן מציאות לא נורמאלית שזוג שנשוי כשנה

יכולים לספור על יד אחת כמה פעמים היו ביחד???????????

מסכן, מה זה יושב עם סטופר???

הפוך תמשיך להלחיץ לטיפול מסור ממש.

פנה אלי אתן לך שם של אישה מקסימה ביותר!

האמת שזה באמת מתסכלשםאנונימי
אבל לדעתי היא צריכה לשמוע (אם היא רק הייתה מוכנה לדבר על זה עם בנות אחרות) כמה שזה כיף ומהנה ומעורר חשק וכו' וכו'

היא פשוט רואה את זה כמשהו שנועד יותר לגבר והיא פשוט מפחדת מכאב כל פעם שמשפיע עליה.
אפשר לשאולנגמרו לי השמות

לאיזה סוג של טיפול היא הלכה/הולכת?

הלכה לשתי סקסולוגיות:שםאנונימי
הראשונה אמרה שהיא צריכה להרגיל את עצמה להיכנס למושגים האלה, לעולם של מין.
המליצה לראות סרטונים שמסבירים על מין ומראים כל מיני דברים.
לצערי הסרטונים עבדו בהתחלה, אבל היא אמרה שזה עשה לה יותר רע מאשר טוב והיא לא רוצה לראות אותם יותר.


הסקסולוגית השנייה אמרה לה לעשות הכל בהדרגה, אבל כשזה פעם בשבועיים (ועוד יותר כשבזמן ההריון לא היה לה כמעט חשק בכלל, ל4ו דווקא בגלל ההורמונים) - זה אומר שמתקדמים ממש לאט פעם בחודש (כי אחרי הפעמיים של הביוץ כבר אין לה מוטיבציה כל כך).
דברתם על זה בניכם לעומקמישהו כל שהוא
נשמע לי מבין השורות שהשיח שלכם קצת סגור בהרבה נושאים. אתה כותב מה כל אחד מכם עושה או חושב אבל לא על שיחה שלכם.

מציע לנסות את כרטיסיח...לנו זה הועיל מאוד
יש להם אתר...ויש פה בפורום את היוצר...
מומנים לתייג...
תודה על ההמלצה על כרטישיחנתנאל וייס
כרטיסי ההרחבה בתחום האינטימי מאוד מאוד יכולים לעזור במקרה כמו זה. אם כי קריטי שהזוג יגיע ממקום פתוח לשמוע ה-כ-ל, ומבלי לבקר זה את זה.

ברגע שמעת ולא תגובה אחת בסגנון של "איך אתה חושב ככה", "וואו, מאיפה הבאת את זה?!" או אפילו מבט של זלזול בדעה של האחר, באותו רגע נגמר השיח הזוגי...
רק להביןנגמרו לי השמות

אותן המטפלות עשו איתה תהליך אישי קודם? בלי קשר למגע והתנסויות וסרטונים?

הן הבינו בכלל מי היא? מה העבר שלה? על מה זה יושב? מה קשה לה בעצם? הן הכירו אותה? שאלו אותה משהו כדי להבין *מי* היא ולא רק מה *הבעיה* שיש לה כרגע?

 

וכתבת שיש לאשתך כאב.

האם ראיתם רופאת נשים?

האם פניתם לד"ר אחינועם לב שגיא שמומחית בעניין כאב?

 

איך אשתך תרצה להיות במשהו אם הוא כואב לה?

המנגנון שלה צועק - מה שכואב לברוח ממנו.

קודם כל לטפל בכאב.

קודם כל שלא יכאב כלום אפילו לא טיפה.

 

אח"כ להבין מי היא ומה היא ומה העבר שלה ומה ההווה שלה ועוד מיליון דברים.

 

אח"כ אפשר להציע דרכים ופתרונות ו"עשה טוב", אבל איך ישר על ההתחלה? משהו פה נראה לי מפוספס לגמרי,

והלב שלי יוצא אל אשתך ואליך. כל יום שעובר.

דרוש כאן טיפול לעומק, מהשורש, שנוגע בכל מי שאשתך כאדם שלם, דרך פתרון שורשי של הכאב, וכלה בהבנה של מה זה מיניות טובה ובריאה ומענגת ואיך להגיע לכך גם ביניכם.

 

אני ממש מקווה שתצליחו להגיע לשם. שימו לב בבקשה אם אתם בדרך הנכונה לשם או לא...

תגובה:שםאנונימי
אני לא נכנסתי עמוק כל כך מה הן עשו איתה.
הראשונה ספציפית ביקשה ששנינו נהיה שם, אז אני יודע שהיא לא נכנסה לעומקו של העבר.

לגבי השנייה - היא הלכה אליה לבד ואמרה שהיא הייתה מעולה, שהיא הרגיעה אותה שהיא לא אשמה במצבה, שגם אם היא הייתה ככה גדלה היא הייתה כנראה מתנהגת בצורה דומה ופשוט הכל חדש לה.
ושצריך הרבה הרבה הדרגה ולאט לאט (שכאמור לא קרה כמעט מאז אותה השיחה).

מבחינת הכאב - אשתי (ואני) מקווים שכשתהיה לידה החור יתרחב ופחות יכאב לה... ככה קרה לבנות שהיא ואני מכירים.
אבל היא הלכה לרופאה שאמרה שהיא לא רואה בעיה ושהיא צריכה להתחיל להרחיב את החור.
יכולתי להתעקש (וקצת ניסיתי) ללכת לעוד רופאה, אבל אשתי ממש מאמינה שלא מדובר בבעיה פיזית.
בעיקר כי היא מאד "מצטנעת" בדברים אחרים שלא קשורים לאזור הכואב.


זה כבר נמרח הרבהההה יותר מדי זמן.
ניסיתי ללכת איתה לסקסולוגית (שגם בשביל זה הייתי צריך להוציא את הנשמה), חדבר עם מכון פועה, לקבוע עם נשות מקצוע, שיחות בלי סוף עם רבנים וכמובן המון המון שיחה איתה שאני מנסה להבין איתה יחד מה יעשה לה טוב.

אם לדעתך תוכלי לדבר איתה ולהבין מה יעשה
לה טוב , אשמח לתת לה את המספר שלך (ייקח לי זמן לשכנע אותה, אבל יש מצב שזה יצליח).
יחסי מין לא אמורים לכאוב...סוסה אדומה
ובטח שלא לבנות על זה שרק אחרי הלידה יעבור לה. מה עד אז, מסכנה? (חוץ מזה שאחרי לידה זה סיפור בפני עצמו)
במצב של כאב, נוצר כיווץ לא רצוני (וגניסימוס), וזה יוצר התניה כזו שרק מחמירה יותר את הנזקים במימד הפיזי והפסיכולוגי.

אתה מאוד סבלן, אבל אם אתה רוצה שמשהו יתפתח, אתה צריך להיות אפילו עוד יותר סבלן גם בינך לבין עצמך.

אל תתפתה לתגובות שמלחיצות אותך.
היא לא אשמה במה שעובר עליה.
ולחץ וחוסר סבלנות עשויים אך ורק להזיק לתהליך ולהתקדמות שלו.

צריך להבין שמעבר לזה שהיא יודעת שהיא חייבת לך, לא רק שהיא לא נהנת מזה, היא ממש סובלת.
אתה חייב להבין את זה כי זה הדבר היחיד שיעזור לך להתקדם משם.

מעבר לזה, אני חושבת שכדאי שתנסה לחשוב על דרך לעורר אותה בצורה חכמה.
הרבה גברים מתלוננים, לא יודעים לגשת בצורה נכונה לאישה שלהם.
אני יודעת שזה לא הסיפור אצלכם, אבל להוסיף בקשב וברגישות לאישה לא הזיק אף פעם לאף אחד.
או מאידך או בנוסף תחשוב איך לעורר אותה ללכת לטיפול אבל בסבלנות ובנחת.
(אני לרגע לא מזלזלת בהתמודדות שלך. להפך, מאוד מעריכה את הסבלנות ואת הטוב שלך, רק חשוב לי לומר לך שנדרשת סבלנות נוספת. ורק רק היא תעזור).

זכית בהתמודדות מסויימת.
יש לך שתי ברירות,
או לוותר עליה לחלוטין עם החבילה כולה, או להתמודד בחכמה כדי לקצר את התהליך ואת הסבל.

יש ברשת כל מיני שיחות ושיעורים בנושא של כאבים ביחסי מין.
תחפש, זה עשוי לעזור לך להבין מה עובר עליה.
יעזור לך לא לשפוט אותה,
ואולי גם יעזור לך להתמודד עם זה בדרך עקיפה,
מעבר לזה, טכנית -
יש מידע גם בנוגע לרופאות שיודעות לאבחן ולטפל בבעיות מהסוג הזה.

אם אתה רוצה שאחפש לך, בשמחה...
העניין הואשםאנונימי
שהיא אומרת שאם היה אפשר חיים ללא יחסי מין, היא הייתה מעדיפה את זה, אבל בגלל שצריך יחסי מין בזוגיות, אז היא לוקחת את זה יותר ברצינות.

אני לא רואה יותר מדי התקדמות ב4 חודשים האחרונים, אבל בע"ה היא תטבול בקרוב וננסה משם.

אם יש לך סרטונים לדוגמא, אשמח לראות יחד איתה
מחילה אבלקורונה משמחה
נשמע לאורך כל הדרך (אני עוכבת) שהיא פשוט מנסה להצדיק ולהקטין את הבעיות שלה, ובעיקר להמנע מלטפל בהם בתירוצים שונים,
אני לא שופטת חלילה כי זה בוודאי קשה לה
אבל אתה חייב להיות אסרטיבי.
אחרי הלידה המצב לא צפוי להשתפר ולהפך, נוספים אתגרים נוספים בעניין ומסביב לו
לא יודעת מה להציע, יש פה חכמים יותר ממני שיעזרו לך
אבל כך נראה בעיני
כל הכבוד לך על הסבלנות הרבה מאד- זה בטוח עוזר ויעזור לכם לצאת מהמשבר!
תודה שםאנונימי
אני שומע לרוב "אסרטיביות עם רגישות".
לא מאה אחוז מה זה אומר עדיין, אבל גם הסקסולוגיות זה התקדמות.
בקצרה כי אין לי זמן כרגעקורונה משמחה
קודם כל תמשיך להאמין שאיך שאתם חיים מבחינת העניין - זה לא צורה.
לא מקיימים יחסי אישות רק (וגם לא בעיקר)בשביל להכנס להריון
זה אמור להכנס לשגרת החיים בשמחה
(אגב תמיד יש קשיים, במיוחד בהריון/הנקה/מניעה וכו
פתרונות מוצאים אם יש רצון, והיא חייבת לרכוש את זה. כמובן שלפעמים גם אין פתרון אבל זה אמור להיות זמני כל זמן לגופו, וגם בזה צריך באהבה לבוא לקראת השני , לכל הכיוונים . מסירות לבן זוג זה חיינו, בכל דבר)
לא מגיע לך (וגם לה, כשהיא תבין את זה) לחיות ככה
אל תתייאש ותמשיך להתעקש כדי שהיא לא תתקבע בדעות שלה
אחאת תמצא את עצמך חי ככה ביאוש עם ילדים עד 120.
מצוין שאתה רגיש ומתחשב ונותן לה זמן ומחפש בנרות דרך לפתור את העניין
ותמשיך ככה!
אבל שהיא תדע שזה לא יהיה ככה לנצח וזה בעייתי ואתה לא מתכוון לוותר
ברגישות כמובן, אבל בהחלטיות
היא נתנה לי משל, אשמח לדעתכם:שםאנונימי
היא אמרה "דמיין לך שאומרים שיש עוגה שאתה חייב חייב לטעום!
ואז אתה מגלה שהיא מגעילה. כולם נהנים ממנה, אבל אותך זה דוחה.
ואז אתה מנסה שוב פעם אחרת וזה עדיין מגעיל.

וככה 5-6 פעמים... אז בפעם השביעית אתה כבר לא תרצה לאכול אותה, אלא תאכל כי אתה חייב ותסבול מכל ביס".
אוי זה נורא...מופאסה
אז תספר להמיואשת******
שגם אני חשבתי ככה. ולקח לי שנה בערך והמון טעימות מהעוגה הזו כדי לגלות שאני לא רוצה לוותר עליה. זה לא זבנג וגמרנו לרוב הנשים. זה לוקח זמן.
ועם כל זאת
ישנן גם אנשים א מיניים. אם לא מנסים לא יודעים.
מן הסתם היא רוצה להמשיך לעשות את זה כי היא תרצה הריון ועוד אחד. והיא חיה עם גבר... מדי פעם צריך... לא חבל לא ללמוד להנות מזה אם בכל מקרה צריך מדי פעם לעשות את זה?
(סליחה על בוטות)
כן, היא מאד רוצה ליהנותשםאנונימי
היא גם מאד נהנית מה"מסביב": היחס, הליטופים המסאז'.

אבל היא אומרת שזה נחמד לה ותו לא. לא שהיא ממש ממש מצפה לזה כמו שהאכילו אותה עד היום.
בשביל להנות צריך להתאמץ. משפט חכם ונכוןמיואשת******

אנחנו נהנים מלקרוא ספרים

לוקח לנו לפחות שנתיים ללמוד לקרוא מהר ובלי ניקוד. לפעמים יותר. ובהתחלה לא מבינים מה כיף בזה

יש עוד כל מיני דוגמאות

מי שרוצה להנות צריך ללמוד ולהשקיע

רק במה להשקיע?שםאנונימי
הסקסולוגית הראשונה אמרה לה שהיא צריכה לדמיין דברים ואם היא לא יודעת מה לדמיין, אז שתראה סרטונים.

השנייה אמרה לה לקחת הכל בהדרגה, רק שמאז עברו 3 חודשים כמעט.

וחוץ מזה שעכשיו היא גילתה שהיא כנראה לא תטבול בזמן בשביל להיכנס להריון, אז היא נכנסה לבאסה...
ממש מציעה לאשתך להתקשרנגמרו לי השמות
אליי בשמחה.
שלחתי לך מסר עם הטלפון לפני כמה ימים.
גם אתה יכול (וגם שניכם יחד) ואנסה להסביר יותר באריכות

מקווה שבהמשך השבוע אמצא זמן לענות גם כאן באריכות.

צריך לטפל בזה מהשורש ולהבין אותה ולשמוע אותה לעומק ולפרטי פרטים ויש לי מיליון דברים לומר לה...

ממש חשוב לטפל כי אם לא תהיה התייחסות זה לא יסתדר מעצמו, אלא לרוב רק יחמיר עוד ועוד.
ביקשתי ממנה,שםאנונימי
גם אז וגם עכשיו והיא טענה שהיא לא חושבת שיהיה לך מה לחדש לה.

שאלתי אותה "אז מה אכפת לך לנסות? מה יש להפסיד?"
והיא ענתה: "כי אכפת לי".

זהו, לא רציתי להתעקש על זה מעבר.
להבא אחיהנחש המקסים
תשאל את השאלה בצורה חיובית.

בקטע של "אני אשמח שתדברי איתה"?שםאנונימי
אני עדיין יכול לעשות את זה.
כן אחיהנחש המקסים
עצם השאלה פותחת אותה למקום אחר לגמרי.
"אשמח שתדברי איתה היא יכולה לעזור לנו להתקדם.."..

*כלל*
תמיד בכל צעד בכלל בחיים תשאל האם זה מקדם/משרת אותך(או כל נושא אחר)
במקרה שלך זה הזוגיות/אותך/אשתך .
כל שאלה יכולה לכלול משהו אחר או את כולם יחד אפילו.

וכשאתה אומר לה:
אשתי היקרה אני ממש אשמח אם תדברי איתה ותיישמי את מה שהיא אומרת זה מאוד יכול לעזור לנו לזוגיות וכו'...

(יתכן שלא תראה שינוי מהיר עם זאת שאתה פותח אותה לכיוון ומיקוד אחר תקבל תשובה הרבה יותר טובה)
מאשר מה שאמרת לה "מה אכפת לל לדבר איתה ?מה יש לך להפסיד?"
(ההנחת יסוד כאן שאכפת לה ממה שהיא עושה ז''א שהיא סומכת על עצמה במקרה הזה.
וההנחת יסוד השניה שהיא מפסידה-אז היא ענתה לך מה היא מפסידה)
אתה מבין אחי ?
(במידה ולא מובן תעדכן בפרטי)


היא הייתה אומרת לישםאנונימי
שהיא לא רואה איך זה היה מועיל.
כי היא מישהי אולי מקסימה מפורום באינטרנט, אבל לא מקצועית ספציפית למיניות ועוד אלף סיבות שאני מרגיש שזה לא זה אלא משהו עמוק יותר.

בכל מקרה קיבלתי
האמתמיואשת******

שלדעתי היא צריכה להשקיע בלאהוב אותך. כבן אדם.

וגם להבין ששנה זה נורמלי

וכשבטוחים שזה נורמלי, ובטוחים בנישואים וחותרים ביחד למען מטרה של חיים משותפים וטובים ביחד, בלי להתעסק כל היום וכל הלילה בזה, אז זה יבוא

נשמע לי יותר מדי התעסקות בחיים שלכם במטפלים ובפורומים וביועצים

רק התחלתם את החיים. זה באמת נורמלי לא להנות יותר מדי, ולנסות שוב ושוב, ולהשקיע בזוגיות כולה ולא רק בפן הזה, ולחיות. פשוט לחיות. אם יש בעיה ספציפית שצריך לפתור מילא. אבל אני באמתמבטיחה לך שהמון המון זוגות האשה לא יוצאת מגדרה ונהנית כמו בסרטים בהתחלה.

תנסו קצת לחיות חיים נורמליים 

אני תוהה איך זה אצל החילוניות...שםאנונימי
אם גם הן ככה...

ואנחנו דווקא ממש חיים את החיים טוב, בקושי (לאחרונה) מתעסקים בזה
טוב מנסה עכשיו לכתוב כאן כמה דבריםנגמרו לי השמות

תראה, בגדול וכמי שעוקבת פחות או יותר אחר הסיפור שלכם - אין ספק ש*אשתך* היא כרגע הצד שיכול יותר להיתרם מכל מה שאנשים יקרים כותבים כאן וגם מכל מה שאני חפרתי לך בעבר וגם עכשיו.

ז"א, זה ש*אתה* כאן מולנו ולא אשתך, זה באמת ברירת מחדל.

כיוון שהיא הנושא העיקרי, היא היא זו שיכולה כ"כ להיתרם ולהיעזר וממש לקבל מקום לכל מה שהולך אצלה בנפש, בגוף, ברגש, בנשמה, בהכל.

ולעניות דעתי, זה מאוד מאוד חשוב, אפילו קריטי.

 

מכיוון שאשתך לא כאן, אלא אתה,

בלית ברירה אני כן מנסה לכתוב (שוב) עוד כל מיני דברים שעלו לי.

אבל מדגישה שתהליך עמוק עם אשתך יכול להיות עבורה, עבורכם, עבורך פי אלף יותר אפקטיבי, ומניסיון של נשים בנות 40+ שאני מלווה עכשיו אחרי 20 שנים של משקעים בנושא - כ"כ כדאי לטפל בזה שזה עוד "קטן" בלי לסחוב אינספור מטענים...

 

כרגע אתם בשנה הראשונה לנישואיכם, לפני ילדים, עדיין בהתלהבות וברצון הגדול של הזוגיות, הקשר, של לעבוד על דברים, לפתור אותם, לעבוד קשה.

וזה מצוין, באמת.

אני מקווה שתמשיכו כך גם עוד 100 שנים.

עם זאת, צריך לזכור שאתגרי החיים מביאים איתם הרבה דברים לא פשוטים לזוגיות כמו

השגרה

ההורות

הריון ולידה

מטענים שנצברים

צרכים לא ממומשים של שני בני הזוג שהולכים ומתעצמים

פגיעות הדדיות בכוונה או בלי כוונה

ועוד ועוד.

 

כרגע, במצב ש*אתה* מרגיש שיש לך צורך מאוד חזק בקירבה שלמה - גם נפשית וגם גופנית - ואתה מרגיש שהצורך הזה לא נענה, ומנסה ומשתדל ככל יכולתך,

ובמצב ש*אשתך* מרגישה שיש לה צורך לחוות את הזוגיות והמיניות בצורה מושלמת, או אם זה לא טוב ואפ]ילו כואב אז להימנע מזה, ועוד כל מיני צרכים שכרגע לא ממומשים -

שניכם עומדים בנקודה בה לשניכם יש צרכים לא ממומשים.

זו נקודת רתיחה.

וככל שעובר הזמן - זה יכול להזיק.

 

ב"ה יש כ"כ כ"כ הרבה ידע היום, קורסים, נשים שמטפלות בנשים, סדנאות אנונימיות, רופאים ומה לא...

כך שלהיות במצב כמו שלכם ולהמשיך להיות בו כל יום שעובר - לי אישית כואב הלב בשביל שניכם.

כי למה?! למה שלא תחוו שניכם חיים מלאים ומספקים? לכל דבר יש פתרון.

צריך לרצות.

צריך לדעת שיש פתרון.

 

אני חושבת שהדבר המרכזי ששניכם, ובמיוחד אשתך, צריכים לדעת כרגע הוא - שמיניות, כמו זוגיות היא דבר שמצריך לימוד!!!

 

ז"א, שגם זוג שמהתחלה הכל הלך לו "חלק", עדיין המיניות שיכולה להיות לו אחרי שנה, אחרי 5 שנים, אחרי 10 שנים ואחרי 20 שנים זה משהו אחר לגמרי.

ככל שילמדו יותר, יעמיקו יותר, חיתנסו יותר, - כך החוויה יכולה לגדול ולהתעצם.

אי אפשר לצפות ממישהו שישר זורקים אותו לבריכה לדעת לשחות בלי ללמוד.

כנ"ל בנישואים וזוגיות

כנ"ל בהורות וגידול ילדים

ןכנ"ל במיניות.

תזכרו בבקשה שזה דבר שצריך לימוד!

"תורה היא וללמוד אני צריך"

הלימוד הזה כולל בתוכו שכאשר רק מתחילים להכיר ולהתנסות בכל העולם הזה שנקרא מיניות - ההתחלה יכולה להיראות הרבה פעמים מאוד צולעת.

ולא נכון, אני חוזרת - לא נכון! להסיק מזה לכל המיניות באשר היא!

כרגע נדמה שאשתך חשה שאם לא היה לה נעים וכיף, ואם ניסתה 7 פעמים לאכול עוגה ולא הייתה לה טעימה - כך זה יראה למשך כל החיים. אז היא בכלל לא רוצה יותר אפילו לנסות לאכול את העוגה הזאת,

ועדיף לה חיים בלי צורך במין בכלל.

אבל מה שאשתך היקרה לא לוקחת בחשבון זה שזה שכרגע, גם אם שנה, לא הולך ולא נעים ולא כיף - בשום צורה לא אומר שכך יהיה גם בהמשך!!!

היא צריכה לקחת בחשבון שעם לימוד נכון

שעם ידע נכון

שעם היכרות נכונה שלה את הגוף שלה ומנגנוני העונג וההנאה שלה

ועם היכרות שלך את שלך ואת שלה כנ"ל

ועם תקשורת ביניכם בנושא

ועם חוויות גופניות חיוביות שלאט לאט יצרבו בתת מודע שלה ויסלקו את החוויות הרעות והכואבות שיש שם עכשיו - זה יראה אחרת לגמרי!

היא יכולה להגיע למצב שטוב לה וממש ממש טוב לה והיא רוצה עוד מזה!

היא יכולה להגיע למצב שהיא נהנית 100% ממצב של 0%

היא לגמרי לגמרי יכולה.

וזו הבשורה הכי גדולה.

שזה לגמרי בר שינוי.

לגמרי בר תיקון.

שמה שעכשיו ממש לא מחליטו על איך יראה אח"כ?

לכן אני כ"כ רוצה בשבילכם שתטפלו בזה עוד עכשיו\

כי אם משאירים את המצב כך ומחכים באופן פסיבי שיקרה נס - הוא לא יקרה בד"כ.

אלא אם כן נעבוד באופן אקטיבי ואז נביא בעצמנו לכך שיקרה.

 

עכשיו אני יודעת שאני כותבת המון,

ותאמין לי שבשיחה עם אשתך הייתי אומרת עוד פי אלף יותר,

אבל הדברים כ"כ עמוקים ורחבים מני ים שאני כמעט לא יודעת מאיפה להתחיל, בכנות...

 

אבל להשאיר אתכם בלי כלום במצב שלכם אני גם לא מסוגלת, לכן מנסה מה שכן אפשר.

וחוזרת ואומרת שוב - אל תזניחו את זה.

בשבילכם.

 

עכשיו אנסה לכתוב בראשי פרקים ונקודות מה שקשור:

 

1. צריך להבין שאישה שחווה כאב, אפילו פעם אחת, מיחסי מין,

ואישה שכל חייה חונכה להימנע מכך ולחכות לאחד המיועד שלה,

וראתה סרטים ודמיינה דמיונות ורצתה כבר להרגיש את הפרפרים ואת הטוב הזה שכולם אומרים -

ופתאום החלום הזה התנפץ לו אל מול שברי המציאות

ולא רק שהיא לא נהנית,

אלא כואב לה!!! ממש ממש כואב לה! במקום הכי רגיש ופרטי שלה!

זו כבר חוויה מאוד קשה.

 

ואז היא מנסה שוב.

ושוב 

ושוב

 

ומה הגוף זוכר?

 

הגוף זוכר שכואב לו.

הגוף זוכר שלא כיף לו.

הגוף זוכר שהוא לא נהנה.

 

אז הגוף חכם

והנפש שלנו חכמה

אז היא לא רוצה לחוות עוד כאב

ולא רוצה לחוות עוד משהו שהוא סתמי ולא מהנה.

 

ואשתך אומרת לך בכנותה ובישירות וברגישות שלה שהיא חשבה שהעוגה כ"כ טעימה והתאכזבה לגלות שוב ושוב שלא.

ואני עונה לה - יקרה, זה בר שינוי. העוגה עוד תהיה טעימה. מבטיחה לך שזה אפשרי.

 

הדבר הראשון שצריך לעשות - הוא שלא יכאב!

 

מה שזה אומר בפועל - שעושים רק ואך ורק מה שנעים לה

מה שטוב לה

מה שגורם לה הנאה

ובשנייה שהיא חושבת שיכול לכאוב לה,

עוד לפ]ניח שזה קורה - מפסיקים!

ועוברים ישר למשהו אחר שכן נעים וטוב לה.

 

אם היא תחווה רק הנאה

רק טוב

ולא כאב

לאט לאט הגוף יחליף את ה"דיסק" של הכאב והרע שמייחס לנושא לדיססק של הנאה וטוב.

אבל א ב זה שלא יכאב.

 

בד בבד, אני שוב ממליצה כן לטפל במקור הכאב.

הכאב יכול לנבוע מהרבה מאוד סיבות:

- יכול לנבוע מחוסר ידע של בני הזוג שיכול לגרום להם לפעול לא נכון ולהתנהל לא נכון בזמן קיום היחסים,

- יכול לנבוע מוסטיבוליטיס - דלקת במבוא הערייה

- יכול לנבוע מוגיניסמוס - היצרות בלתי רצונית של השרירים שמקיפים את הנרתיק וזה גורם לו להיסגר

- יכול לנבוע מפטריה

- יכול לנבוע מיובש בנרתיק - כאשר אם מבינים שגוף האישה פועל בדומה לגוף של הגבר, ובעצם "מאותת" מתי הוא מוכן ע"י רטיבות, וע"י התרחבות של הנרתיק כל פעם עוד קצת עד למצב שהחדירה לא תכאב כלל - לשם כך צריך להבין את הפערים בין גברים לנשים בזמן שהם מגיעים לעוררות הזו -

כאשר לדברים בממוצע לוקח 2 דקות ולנשים בממוצע לוקח 20 דקות - כםפול 10

ואישה צריכה להיות מוכנה, אחרי משחק מקדים, אחרי הרגשה של כל התקופה, כל הזוגיות וכל היום שהיא אהובה ורצויה ושווה ונחשקת, אחרי מגע מלטף כמו שכתבת של חיבוק מסאז' וכו' וובעיקר אחרי *זמן* והתמדה, וידע שלה את הגוף שלה,

ידע של בעלה את הגוף שלה ומה נעים לה ומה לא - וכמובן להימנע לחלוטין ממה שכואב וממה שלא נעים,

ע"י תקשורת שלה של מה נעים לה בדיוק וכמה ואיפה וכו' לפרטי פרטים,

ויגיעה של הגבר והאישה יחד את האיבר הנשי ואיך הוא עובד ושיש בו 8000 קצות עצבים!!! ואיזה מגע ועוצמה וקצב וכו' יכול לענג את האישה,

אפשר להיעזר בחומרי סיכה שמונעים את היובש,

 

מעבר לכאב שצריך לטפל בו, יש עוד חסמי חשק שיכולים לחרב את החשק של האישה (גם של הגבר) והם בעיקר:

- חוסר יכולת להרפות ולשחרר - אישה או איש שהם פריק קונטרול ורוצים להיות בשליטה כל הזמן

- רצון להגיע כבר ל"שיא" וכל הזמן לחשוב על זה - כאשר צריכיך להבין שהמטרה היא לא ההגעה לשיא אלא המטרה היא הקירבה בין בני הזוג! המטרה היא ההנאה עצמה גם מחיבוק גם מהכל, המטרה היא הקירבה!

אם השיא יגע - יופי. בונוס. אם לא - גם יופי. כי המטרה היא הקירבה.

לא לנסות להיותכל הזמן ב"מרדף" ובמחשבה על הגעה לשיא - כי עצם הדבר הזה עצמו גורם למוח לא להגיע.

האמיגדלה במוח פועלת ולא מאפשרת לשחרר ולהגיע לשיא!

- נטילת תרופות או גלולות יכולים לפגוע קשות בחשק

- גם תרופות נוגדי דיכאון וחרדה, גלולות למניעת הריון, תרופות ללחת דם וכולסטרול

- תזונה לקויה

- חוסר פעילות גופנית

- סמים, אלכוהול, סיגריות

- לחץ

- עייפות

- שיעמום

-שגרה

-שינויים הורמונליים כמו הריון, לידה גיל המעבר וכו'

- תפיסות שגויות על מיניות

- חינוך שמרני מדי שחינך שמיניות=חטא או משהו אסור או מלוכלכך או רע

- תבניות שקיימות בנו בתת מודע שמפריעים לנו להרגיש טוב עם המיניוצת שלנו

- דימוי גוף שלילי

- דימוי עצמי נמוך

- חוויה שלילית בקבלת המחזור בנערות וכל מה שהתלווה לכך

- פגיעה מינית בעבר

- יחס שלילי של אמא/אבא המשפחה לכל הנושא כטאבו שאסור לדבר עליו וכמשהו "מלוכלך"

- חוסר שמחה בחיים בכללי

- מתחים בזוגיות וזוגיות עם בעיות

- רגשות שליליים

- הסביבה בה גדלנו (הורים, אחים, בי"ס אולפנה וכו') והיחס שלהם למיניות

- הסביבה התרבותית בה גדלנו והיחס בה למיניות כולל חשיפה רעה לנושא כמו בפורנוגרפיה או סרטים לא צנועים ואחרים

- מסרים שמתקבעים לנשים כבר מהיותן נערות כמו: אישה צריכה לשים ברקס והאיש גז,

אישה צריכה לשמור על עצמה,

לא מדברים על זה, זה פויה, איכסה וכו', חייבת להיות דוגמנית כדי שירצו אותך, רק הגבר נהנה והאישה נותנת שירות וכו' וכו/' עוד מסרים מעוותים שנערות מקבלות מהסביבה הקרובה והרחוקה שלהן ומתקבעים והורסיםלהם את היחס למיניות.

זה גורם בתת מודע לאישה להיות מנותקת מהמיניות שלה ולרצות להתרחק מזה כדי להיות "טוטבה" ולנהוג "נכון" ואז האישה עושה ומקיימת את היחסים כעוד מטלה שצריך לעשות - ממש רק כדי לסמן וי שעשיתי את המטלה הזו וזה חמור מאוד לנפש.

 

מה שעוד יכול לגרום לאישה לא להגיע להנאה ביחסים זה גם:

- ניסיון לרצות את השני בלבד

- חוסר ידע של האישה על הגוף שלה

- חוסר ידע של האיש על הגוף של אשתו

- חוסר סבלנות

- רגשות שליליים

- חוסר ביטחון

- דאגות ומטלות שצריך חלעשות

- חוסר יכולת להרפות

- חוסר יכולת לקבל

- חוסר בהתמדה

- לא לתת מספיק זמן

- כיווץ במקוםפ הרפייה של הגוף

- הדחקה של תחושות גופניות של האישה והחשק שלה אולי כי הרבה שנים לא היה אפשר וניתן לבטא או עקב התנסויות לא נעימות של כאב וכו'

- ריצוי יתר - אישה שבשבילה מיניות היא שירות לבם הזוג והמיניות הפכה עבורה למטלה נוספת שיש לבצע עבור מישהו אחר.

- חרדת ביצוע - כמו אני עושה טוב? איך אני נראית? מה הוא חושב עליי? וכו'

- חרדת דחייה

- חשש מקירבה וחשש מאינטימיות

- רשימת מטלות שגורמת לאמיגדלה במוח להפריש הורמוני דריכות ולדכא את בכך את הורמוני האהבה אוקסיטוצין ושות' שמעוררים את החשק המיני.

 

אז מה כן אפשר לעשות בתכל'ס?

 

- להשתמש בג'ל סיכה שלא יהיה יובש

- לדאוג לעשות רק מה שנעים וכיף

- לומר שהמטרה היא הקירבה ולא ההדעה לשיא

- לא לגרום לכאב אף פעם

- לזכור שמיניות זה לימוד

והיא יכולה להתעצם כל שנה יותר ויותר ויותר

לזכור שמיניות ותשוקה זה משהו אקטיבי לגמרי - שאפשר ליצור

ולא משהו פסיבי כמו שטועים לחשוב!

- לברר ולהרגיע ספקות בהלכה אם יש ע"י שאלת רב וכד' - יש מגוון רחב של פסיקות הלכתיות שמרגיעות את כל החששות והפחדים שיש והכל מותר ורצוי וטוב (כאשר הכללים המנחים כאן הם: אשתו, אשתו המותרת לו, בחדרי חדרים וברצון שניהם)

- שזה יהיה מהנה לאישה ולא שירות לבן הזוג

- שתהיה רטיבות ומוכנות של גוף האישה

- שלא יהיו הפרעות חיצוניות - להשתיק טלפונים, מנעול, לא לדבר על טרדות בזמן הסמוך ועצמו וכו'

- להוריד את הרציניות בעת קיום היחסים - מיניות זה זמן של משחקיות, של שובבות, הומור, להירגע ולהשתחרר

- שלא יהיה מורט עצבים ושלא יהיה אחרוןם בסדר העדיפויות

- לפנות מרחב אירוטי - מרחב של זמן, פניות ומקום גם לתשוקה.

לפנות זמן מוסכם מראש. ואם רוצים עוד בנוסף - מעולה, אבל שיהיה גם זמן קבוע מראש

- צריך ליצור מרחב בטוח ואוהב שמותר בו גם לטעות ולפשל

- צריך לדעת גם לתת וגם לקבל.

להראות ממש לגבר מה לעשות ואיך לעשות - להגיד! בני הזוג הם לא קוראי מחשבות אז לא לצפות שהשני יבין לבד מה נעים ומה לא.

- סבלנות

זמן!

התמדה!

ידיעה והיכרות עם הגוף שלנו

טיזינג

 

לתכנן מראש

שיתוף הדדי

 

אם מתביישים - אפשר לדבר במגע במקום במילים ולהדריך עם היד והגוף או להשתמש במילות קוד וכו'.

- התפתחות אישית מקיפה של בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה ויצירתיות, ביטוי עצמי וכו'

לגבי הפערים בין מי שרוצה יותר למי שרוצה פחות:

פערים קיימים כמעט אצל כל זוג. מי יותר ומי פחות.

בן הזוג שרוצה יותר יכול להרגיש: "אני דחוי. אני לא אהוב. לא מעוניינים בי"

ובן הזוג שרוצה פחות יכול להרגיש "דוחקים בי.

משהו אצלי לא בסדר.

אני אשמה. משהו בי דפוק" וכו'

 

זה מקום מאוד לא פשוט לשני בני הזוג.

צריך קודם כל להבין אותו ולהרגיע את הפחדים והחרדות האלה. הכל בסדר.

ולאט לאט לטפל בדברים, בהדרגה.

 

עוד דברים שיכולים לעזור בתור טיפים אחרי שטיפלנו בשורש:

חיבוק בבוקר, הודעות נחמדות של חיזור במהלך היום, אווירה רגועה, לישון טוב, ארוחה קלילה וטובה, בלי הסחות, שתייה חריפה, מוזיקה, ריחות, נרות, בגדיםפ יפים, עמעום אורות,\ תאורה מחמיאה, מילים מחמיאות, פירגון הדדי, מגע שנעים, הפתעות נעימות,

 

לזכור ש"אני נורמלית" ואפשר להירגע!

אחוז מאוד גדול של נשים מתקשה להגיע לשיא ולחוות חשק בגלל כל הסיבות שמניתי כאן ועוד

סיבות מנטליות של תפיסות שליליות לגבי מיניות, הנאה ודימוי גוף,

סיבות בזוגיות של פגיעה באצון ובמערכת היחסים,

סיבות של ידע שאישה לא יודעת איזה מגע מוביל לאורגזמה

או בן הזוג לא יודע

 

וכו' וכו'

 

יש עוד המוווון מה לכתוב ולהאריך

אבל כרגע אני חושבת שאעצור כאן.

 

המון המון בהצלחה לכם.

( ואומרת שוב שאם אשתך/אתה/שניכם תרצה לשוחח איתי - בשמחה

כל הכבוד לךהנחש המקסים
שהקדשת זמן.
ממש יפה!
מפורט מאוד..הלוואי ובאמת יהיה להם שינוי.
כל הכבוד לך על הכתיבה שםאנונימי
אני מתלבט אם להעתיק ולשלוח לה.

אבל באמת סחטיין

מהדברים שאני ראיתי:
יש לה באמת את התחושות שאת מתארת.
כשאני בא רק בשבילה ורואה שהיה נהנית אבל בסוף "כאילו היה נחמד... אבל לא שממש רציתי את זה", זה עושה לי באסה.

כן יש את המקום כפי שציינת שאני בא לגעת איפה שיעשה לה טוב, אבל כן מצפה שגם נגיע לסיום ואולי אני צריך לשחרר מזה (כבר הגעתי למסקנה הזו בעבר, אבל זה לא שרד יותר מדי כשראיתי שהיא עדיין לא עפה על זה".
אני חייבת להגיד לך משהו. חייבת.*א*נ*י*
אם זאת המציאות, אני ממש ממליצה לך למנוע ילדים עד שתצליחו להגיע לזוגיות נורמאלית.
כתה אמיץ, אתה אוהב, אתה מקסים, אבל אתה בן אדם. ועוד בן אדם דתי ונאמן.
בן אדם לא יכול לעבור תקופות חיים כל כך ארוכות בלי הקשר הזה. זה לא קשר רק גופני.
היא תאלץ להתמודד זמנית עם התשוקה שלה לילדים, כי המסלול של חיים ללא זוגיות תקינה יוביל לגירושים או לנישואים אומללים, ולא מגיע לילדים ולכם חיים כאלה.
קודם כל מוודאים שהזוגיות על דרך המלך אחר כך מביאים ילדים
ואוסיף משפט קטן:*א*נ*י*
כל זוג בטוח מתחת לחופה שהוא מסוגל להתמודד עם כל הקשיים, לא כל זוג רוצה להתמודד איתם אחרי שנה-שנתיים-עשר.
כדי שתרצו להתמודד עם האתגרים, אתם צריכים להיות במצב זוגי תקין
אנחנו לא באנו מאוהבים לחופהשםאנונימי
לצערי זה יכול להיות שזה מה שמכניס אותה לסרטים שיש משהו לא בסדר בגלל זה...
אבל מבחינתה אנחנו על דרך המלךשםאנונימי
כאילו אין מיניות בריאה - אבל אז מה?
למה זה כזה חשוב חוץ שתהיה מיניות מזה שאומרים את זה?
מבחינתה בשאר הדברים הכל אחלה לגמרי (לא באמת, תלוי תקופה).

והאמת האמת - אני גם בעצמי לא יודע מה לענות על זה. לא חייתי אף פעם כנשוי, אני לא יודע בעצמי איזה ערך יש למין.

שמעתי רק מכאן שזה ה"דלק" של נישואים, אבל לא באמת יודע איך זה עם זה והאם זה נחוץ.
אני לא יכולה להבין אותך, כי גם אני חווה מודל אחד של זוגיות ב*א*נ*י*
אבל אני כן יכולה להגיד שלא כדאי בעיני להיכנס לעולם של גידול ילדים ומשפחה בלי שטוב לכם עם הנושא הזה, ולפי מה שאתה מתאר לא טוב לא לך ולא לה.
מילא הייתם שניכם במקום נפשי מאוד מרוצה.. אתם לא. וזה ששאר הדברים עובדים טוב רוב הזמן, ב"ה, נותן לכם פנאי להגיע לאיזשהו מקום זוגי שלם בנושא
ובנוסף*א*נ*י*
נשמע לי שהיא מושפעת מעולם הסרטים, במחשבה על זה שזה או פשוט קל וזורם או שלא. בסרט הם תמיד מגיעים לסיפוק תוך שניות, תמיד זה החוויה הכי מדהימה, וזה פשוט שקר. היא צריכה לעבוד על עולם המושגים שלה בהקשר למיניות, כנראה שאם היא נחסמה כל כך מהר אז היא ציפתה למשהו לא אמיתי
האמתהנחש המקסים
באמת שזה כואב על שניכם.
זה ה-דבר שמחבר.כמובן שבמידה.
אבל ,תפילות..
אני מאד מקווה שזה נכון...שםאנונימי
כי אני מרגיש כרגע שאני חי עם מישהי בבית, שנחמד סך הכל, היא אחלה בנאדם וזהו..

ועם גבר היה לי יותר קל.

והיא קולטת את זה.
עם זההנחש המקסים
כל הגברים נסכים איתך 😅
טוב, אין ספק- יש לה טראומה ממשהוקורונה משמחה
בעניין הזה כמובן
שתגיד שלא, שתכחיש, ואני אלך יותר רחוק מזה- אולי זה כל כך מודחק אצלה שאפילו היא לא יודעת/ לא זוכרת מזה
אבל זה קיים.
אתה מתאר תפיסה קיצונית בהחלט יותר מכל חינוך שמרני שאפשר לחשוב עליו, במידה והוא לא היה פוגעני בשום צורה כמובן (ואפילו אם ממש לא חיובי).
חוזרת על הודעתי הקודמת בהחלט...
היא טוענת שאין לה...שםאנונימי
אני באמת לא מבין מאיפה זה מגיע

אולי זה מודחק
אם היא קיבלה מחזור בעקרון זה מאד הגיוני.44444
מחזור מקבלים 4-6 שבועות אחרי הפלה.

אם המחזור "רגיל" אז בעקרון זה בסדר.
אם לא- זה מצריך בדיקה.
כן, הוא מרגיש לה בסדר.שםאנונימי
נראה כמה זמן יימשך הדימום.
עוד הערה שהועלתההעני ממעש
יש אכן נשים שבודקות עדים וכו
אולי יתן לאשתך הרגשה יותר נינוחה

פעמים שזו אשתו של הרב, שמעבירה לו
פעמים שזו אחות למשל, ולא רק. שבודקת.

יש רבנים שמשאירים לבדיקה בתיבת דואר עם פתק, אולי גם נתון שיעניין אתכם
תסביר לה שרב מסתכל על זה כמו על דף גמראסוסה אדומה
וחוץ מזה, אפשר להשאיר אצל הרבה מהם בעילום שם. ככה שהפדיחה לא רלוונטית.

היא חייבת לדעת להתמודד עם זה.
תדבר איתה על זה ברגישות אך בנחישות שעם כמה שזה לא נעים, זה בראש, וצריך להתגבר על זה כמו שכולם מתגברים... אין ברירה.
(אם לא היו לכם שאלות עד עכשיו, כנראה שהיא ממש מחכה שההפסק יהיה נקי לגמרי. אולי לא לימדו אותה שטהור לא = נקי).

שים לב לדעת מתי לשכנע ומתי להרפות,
כי פה בניגוד לכאבים ביחסים ששם הייתי מגלה המון הבנה ואמפתיה ואפס לחץ וחוסר סבלנות, פה הייתי יותר עומדת (גם אם ברגישות) על הזכות לשלוח את העד לרב.
היא ממש הבהירה למשל שאם אני פונהשםאנונימי
למישהו על בעיה מינית כלשהי שיש בינינו (נניח הרב שחיתן אותנו שמאד עזר לנו בקשר) - אז היא לא מוכנה לדבר או לפגוש אותו יותר בחיים.

נניח בדוגמא עם הרב, היא ממש אמרה לי "חבל ששיתפת אותו, הוא דווקא היה ממש נחמד. עכשיו הוא אבוד מבחינתי".


ההזוי הוא שהיא אדם די רציונלי כמעט לגמרי, פה זה החלק היחידי בערך שהיא כזו.
את האמת אחיהנחש המקסים
אפשר להבין אותה במקרה הזה..
כי זה משהו אישי ולפעמים שאומרים אותו למשהו שהוא מוכר יש כאן עיניין של בושה וחוסר נעימות וכו'..
לגבי הכאב.דנוור

אתה אומר שבקושי עשיתם.. מה שאומר שכנראה זה צר ולכן כואב, ולזה יש חומרי סיכה שכל חתן אמור לקנות, ובד''כ זה כבר לא כואב..

עוד סיבה לכאב זה התכווצות של השריר עקב חוסר רצון או לחץ או פחד, לפעמים זה קורה עקב משהו בעבר.. טראומה מסויימת שאתה אולי לא יודע עליה וכדו'

אם אין סיבה אמיתית להתכווצות, אז תעשה את זה בצורה שההתנגדות תרד ובצורה רגועה, כמו, לעשות מסאז עם קרם וכדו' עם ניגון ברקע ונרות.. ותגיע לזה אחרי הרבה זמן כשהיא רגועה והכל בעדינות זה אמור להוריד את ההתכווצות הלא רצונית,

ייתכן...שםאנונימי
אני אגיד לך מה הבעיה... אולי זה לא נכון מצידי לעשות ככה, אבל כשיש מוזיקה רגועה זה יכול להרגיע אותה או מסאז' נניח, אבל אלה קטעים שאני לא נהנה בהם.

אני מרגיש שהיא עושה לי טובה שהיא בכלל נכנסת למיטה ואז התחושה שלי בכלל יורדת כי אני גם עושה משהו שלא בא לי ומרגיש כאילו היא מצפה שאודה לה בכל לבב על זה שהיא הסכימה

אבל אוכל לנסות. גם באמת עבר יחסית הרבה זמן (6 שבועות) והיא עם הרבה יותר מוטיבציה להיכנס להריון.
וואלה אחי לא פשוט בכללהנחש המקסים
אני בטוח שיש משהו מעבר לכאב הפיזיולוגי שכמובן כמובן אין מה להקל ראש בו.
עושה רושם שהיא ממש אנטי יחסי-אישות מאמין ודי בטוח שזה יושב על משהו..(הרבה פעמים זה יושב על דוסיות יתר,שמתחנחכים למשהו טוב ונפלא וכמגיעם לרגע עדיין סגורים וזה גורם גם לעיניין הפיזי והיא לא מאפשר לעצמה להינות ולזרום)
כמעט בטוח שאם תנסה פעם אחת לעשות את זה בצורה חכמה והיא תרגיש את הכיף בכל הסיפור הזה יש מצב שאולי היא תפתח במשהו.(ובמובן כמובן שלא שופט אותה)
כן, לפני זה היה לה ממש ציפייהשםאנונימי
אולי לא ממש, אבל היה לה חשק לזה מסרטים שראתה וכאלה...
..הנחש המקסים
ומה קרה אז?
מההתחלה היא הייתה סודית לגבי הגוף שלהשםאנונימי
ואז אמרה שיקח לה לאט לאט להתרגל ואז כאב לה וככה ירד לה החשק.
עושה רושםהנחש המקסים
שבהתחלה זה באמת מביישנות בריאה אפילו הייתי אומר.
כי אפשר להבין שלוקח לאט לאט להפתח.
אבל מפה והלאה צריך לטפל בצורה רפואית ומקצועית יותר..
המשלים שהיא נותנת לוקורונה משמחה
ממש אבל ממש לא מגיעים מ"ביישנות בריאה".
אין שופ מצב כזה.
יש כאן משהו הרבה יותר עמוק- שמעביר אותה בהרבה רבדים של שכנוע עצמי על דעות הזויות שמגיעות ממקום פגוע ולא סטנדרטי בעליל
וזה נשמע שרק הולך ומסתבך עם עצמם-
דהיינו דעות שעם הזמן אם לא יטופלו- יהיה קשה יותר ויותר להוציא אותה מהן.
מכירה לצערי מישהי כזאת, היה ירחם עליהם ועל בני ביתה...
ברור לי!!הנחש המקסים
אמרתי שאולי בהתחלה של הנישואים היא באמת התביישה (כמו כמעט כל אחד(בד"כ נשים) ולזה התכוונתי שאמרתי ביישנות בריאה)
וכמובן כמובן שהמצב העכשווי הוא ממש יושב על המון דברים עמוקים שיש לה אמונות מקבילות לגבי כל הנושא של האינטימיות שהיא לא פתוחה עם עצמה וכו'.
חושבת אולי היא עברה אונס בעברהאם ל2

ובגלל זה היא ככה.

אחרת מה כבר יכול להיות כבר אצלה?

 

היא לא זוכרת משהו כזה..שםאנונימי
אבל אולי אם לא ימשיך טוב, אז טיפול יפתח את זה באמת.

קבענו שהיא תלך לסקסולוגית אם לא נראה התקדמות.
בעז''ה אגיב על כך במוצ''ש...דנוור


ארבעה שבועות? באיזה שבוע היא הפילה?אשה שלו
ההפלה היתה טבעית או שהיתה גם התערבות?
יש פה עניין בריאותי מעבר למבוכה שלה, כל עוד היא מדממת זה אומר שלא הכל יצא.. חייבים להיות בפיקוח רפואי לראות שהכל בסדר ולא חלילה נגרם זיהום או סיבוכים אחרים
לבדוק שהבטא יורדת עד לאיפוס והרחם נקייה
בעניין המבוכה,
לך לרב ששניכם לא מכירים אישית, אין מה להתפדח
יש רב שקבוע מבקש מבעלי להשאיר אצלו את העדים בשביל השיעורים שהוא מעביר.. אז מה? בשמחה
הרב רואה עד צבוע, לא את הפרצוף שלה, לא מספר טלפון ואפילו לא כתובת מגורים..

מתנצלת מראש אם כתבתי דברים שכבר נכתבו, לא עברתי על כל התגובות.
תשובות:שםאנונימי
היה עם התערבות. גילינו אצל הרופא במהלך בדיקה שגרתית.
העובר הפסיק להתפתח כ3 שבועות לפני ההתערבות ולא קרה כלום מאז...

היא לא באמת דיממה, פשוט לא היה נקי כמו שהיא הייתה רגילה כשהיה מדובר במחזור רגיל.

ולגבי העדים - היא מתפדחת שאני אראה את זה...
גם יש לנו פגישה השבוע אצל רופא (בעקבות הפורום) לוודא שהכל יצא והיא אמרה לי שהיא לא רוצה שאכנס לרופא כדי שלא אסתכל.

אני כבר לא יודע איך להגיב...
לגבי העדיםהנחש המקסים
תגיד לה שהרב לא יודע בדיוק של מי כל עד!

יש פשוט תיבה ששמים במעטפה,רושמים עליה מספר טל' כדי שיחזור עם תשובה ופה זה ניגמר.

(תגיד לה שהרב לא יודע של מי בכלל העד,הוא חוזר רק לטל' להגיד תשובה)

ולגבי הרופא- תגיד לה שיש עמדה לבדיקה והיא עם וילון שככה לא תראה אותה.
ובמקרה הכי גרוע-אל תיכנס..(אם זה מה שיקל עליה)

שלא ייצור אצלה עוד יותר אנטי.
כמו דאתה מכיל אותה עד עכשיו תנסה גם עכשיו להבין ולחבק אותה ותיתן לה הרגשה שאתה איתה ולאט לאט.
בלי לשדר לחץ,שהיא אשמה בכל המצב
באיזה שבוע להריון היא לקחה את הכדור?אשה שלו
לגבי העדים, או שהיא באמת מתפדחת או שהמצב נוח לה בגלל הפחד מאינטימיות אז לא חשוב לה להטהר
זה יכול להיות גם וגם
אתם חייבים לבנות תקשורת ביניכם, אף אחד לא יכול לעשות זאת במקומכם עם כל הרצון לעזור
אתם נשואים טריים, טבעי שהיא נרתעת מדברים חדשים במיוחד אם כל החיים טיפטפו לה על צניעות, קשה לה לעשות את הסוויצ' במוח
אעלה כאן עוד נקודה, יתכן שהיא ניחשפה לתכנים לא טובים ומפה הרתיעה שלה..
תתמוך בה, אל תנסה להלחם בזה, ככל שהיא תרגיש שאתה לא שופט אותה ומנסה לשנות אותה היא תרפה, תבין שבכל בסדר
היא נבוכה שתסתכל?
אתה יכול להציע לה להכנס ובבדיקה להשאר לשבת ליד השולחן ושיסיטו את הוילון
לא להלחם בזה אלא לעטוף אותה ולגרום לה להרגיש מוגנת ולא "משוגעת"
במקביל כמו שכתבתי ליזום יותר שיחות אמיתיות על המצב מתוך באמת רצון להבין, לא לשפוט ולא למצוא מה לא בסדר.. מהתשובות המתגוננות שלה נשמע שהיא מבינה שהיא אולי מגזימה אבל כרגע קשה לה לשחרר.. תהיה שם בשבילה
גם בעניין הקושי שלה ביניכם, הטיפול יהיה הרבה יותר אפקטיבי כשהיא תרגיש שאתה מרים אותה ושם בשבילה : )
ניסיתי את הגישה הזושםאנונימי
שאלתי אותה אם יפריע לה שאהיה בפנים ואסתכל רק על המוניטור (כאילו תכננתי משהו אחר...) וזה התחיל ב-לא מוחלט, ועבר לאט לאט ל"בסדר שתהיה איפה שהוילון", ואז "זה בסדר שתהיה איתי אבל ר-ק על המסך!'


האמת שהיום הייתה לי שיחה איתה ואמרתי שהיא חייבת להבין שזה תהליך של שנינו, שזה עניין ששנינו עוברים ושאני רוצה להיות שם בשבילה והיא אמרה "לא נכון! זה עניין שלי בלבד, עם כל הכבוד! אתה מאד עוזר, תודה רבה לך, אבל בהחלט אני עוברת בלבד את הפיזי ואני מרגישה שזה עניין שלי לבד".
היא רוצה לחיות בזוגיות? או אולי לא?תיתי2
האמת שאפשר לשאול את זה גם לגביך
אבל לפחות אתה מוכיח שמשהו בך רוצה
כי אתה כל כך מתאמץ על הזוגיות.

זו שאלה לא קנטרנית אלא אמיתית.
את רוצה לחיות איתי בזוגיות?
להיות שותפה שלי?
שותפות לרגש, לחיים, לחוויות?
או שאני פה כדי שיהיה *לך* ילדים?
את רואה אותי בסיפור? רוצה לראות אותי?
רוצה שאני אראה אותך?
או שאת מעדיפה לבד וככה טוב לך?

גם אני לא תמיד מבין בשביל מה לי זוגיות
לפעמים מרגיש שיותר טוב לי לבד
או עם חברים
אבל משהו בתוכי כן אומר לי לנסות את זה - בכל הכוח.
לנסות להיות בזוגיות כי יש שם משהו שאני רוצה
לא יודע עדיין להגדיר מה.
את רוצה לנסות ביחד איתי?
בואי נתאמץ על זה ביחד.
כי אם אני אתאמץ לבד, לא תצא מזה זוגיות...
שאלתי אותה את זה.שםאנונימי
שאלתי אם היא בכלל נמשכת אליי, אם היא אוהבת אותי, אם בכלל בא לה.

ואז היא אמרה שמבחינה זוגית היא אכן נמשכת אליי, שכן היא רוצה זוגיות (היא גם בטוחה שאנחנו זוג סבבה לגמרי חוץ מהקטע המיני ואולי היא צודקת) ושאם היה אפשר לחיות ללא יחסי מין, אז זה היה האופטימלי.

היא אכן אולי מרגישה שאנחנו לא אחד למען השני עם כל הרגשות שלנו לגמרי, אבל זה נראה לי גם תלוי מתי שואלים אותה.
את הכוח היא מקבלת ממך .הזכר משפיע והנקבה מושפעתהתחברתי
כנראה שגם אתה מטבעך אדם "מרצה" כדי לברוח מוויכוחים. מבלי שתתכוון אתה משדר לה חוסר בטחון שבלאו הכי מאוד חסר לה. כשתעמוד לצידה נחוש ועם הרבה רגישות ואהבה היא תסמוך עליך ....אתם תגיעו למצב שאת האנרגיות שלכם אתם תפסיקו לבזבז בפילוסופיה וויכוחים . ולכן תמשיך להוביל בנחישות את המהלכים.
""אין אסיר מתיר את עצמו מבית האסורים"". ולכן תמשיך ליזום וללכת לרב ולאנשי מקצוע ככל שידרש, בהחלטיות ובטחון מבלי לשדר מעט של ספק, ותוך כדי שיתוף מלא. אישתך חכמה והיא קלטה שאתה דמות מרצה ולכן קשה לך להוביל אותה מבלי שתתנגד ותתרץ את טיעוניה בהתנגדות מוחלטת.
שים לב כמה שינתה את כל הגישה שלך בזכות אנשי הפורום ועל זה מגיע לך יישר כוח גדול!!!
אתה בדרך הנכונה תמשיך כך! משוכנעת שעם מעט יותר נחישות רגישות ואומץ בע"ה אתם תיהיו במקום טוב יותר.
מה אני אמור לעשות? לצאת נגדה?שםאנונימי
היו פעמים מעטות שעשיתי את זה, היא בכתה כל הלילה ואז עשתה את זה אחרי זה בחוסר רצון מובהק רק כדי לרצות אותי.

אין ספק שזה גם משהו, אבל לא יודע אם זו הדרך הנכונה.
אגב, ממליצה לך לקנות לה את הסדרה האינטרנטיתקורונה משמחה
של אפרת צור "תשוקה בנישואין"
(יש עוד סדרות שאני לא מכירה)
סדרה מדהימה על כל הנושא,
מסבירה שלב שלב, לאט וברור,
כולל כל ההסתכלות על הצד של הגבר וכו
אשתך צופה בזה באנונימיות מוחלטת לבד/איתך
עולה כמה מאות שקלים ונותן תמונה שלמה וחיובית
שווה כל שקל!!
תסתכל באינטרנט "אפרת צור"
(גילוי נאות- אני לא עובדת אצלה!!)
אפשר למחוק אם זה פרסומת אחרי שתראה
כנראה לא ירדת לסוף דעתי. אנסה להסביר מעט אחרתהתחברתי
לפני הכל נראה שיש צורך לשפר את התקשורת בינכם הרגשה שלי שישנה חסימה ולכן אתה לא מצליח להגיע אליה, היא לא פנויה להקשיב לך בגלל המצוקה שהיא נמצאת בה. אישתך צריכה להבין ששנה זה זמן שצריך להתקדם ולו גם בצעדים קטנים. ולא לחסום "ולשתף אנשי מקצוע" בכל תחום מתבקש. "מבלי להתמהמה".
קטונתי לתת פתרונות כשיש כל כך מעט אינפורמציה וגם לא ביחסי אישות את זה נשאיר למתמחים.
אתה צריך להחליט שאתה בהליך שצריך לגרום לה לשיתוף פעולה. כדי שתיפתח מהסגירות ואולי חוסר בשלות מובנת. ולכן ציינתי שאתה "חייב ליהיות נחוש".
וחייב להחליט שהיא לא יכולה להחליט בדברים שהם בגדר סכנה רפואית "שעלולה ח"ו לפגוע בעתיד של שניכם" לא מותר לך ליהיות נחוש אלא אתה חייב ליהיות נחוש ולדעת שאתה עושה את הדבר הנכון. בחום באהבה ורגישות.
ה' ייתן לך הרבה סבלנות וסובלנות!


אני חוזר על מה שכתבתי לך קצת..דנוור

תנסה לגשת אליה בלי לבוא בגישה של בואי נעשה את זה,

תכיר את הגוף שלה לשם להכיר ללטף וכו' 

הכי טוב זה פשוט ללטף למרוח קרם לעשות עיסויים אבל בלי להגיע לזה בכלל רק לשם לעשות לה כיף.. תשקיע בזה שעה תדליק נרות תעשה אוירה טובה תדבר איתה תוך כדי ותבוא בגישה שאתה לא הולך להתקדם עם זה.. אחרי כמה פעמים שהמצב הזה יקרה והיא תהיה רגועה ונינוחה עם זה ואחרי שתכיר מקומות וצורה שעושה לה כיף אז תנסה להתקדם.

עוקבת אחרי הסיפור שלכםלא מחוברת
ממש מצער שזה המצב .. כל הכבוד לך באמת ! זה לא פשוט בכלל
ראיתי שכמה שאלו אותך למה לא למנוע ולא ראיתי תגובה שלך..
אני חושבת שזה יכול מאוד מאוד לעזור. לחבר קופסאות שלא יהיה הפסקה של נידה כל הזמן.. שלא תיהיו ובעיקר היא, בראש של יחסים בשביל ילד ,שתתרכזו רק בזה רק בכם. מבינה את הרצון לילדים . אבל מיניות תקינה לדעתי צריך לבוא לפני. והריון והנקה רק מוסיף לקושי . או שאצלה לא?
למה לא למנוע הריון?שםאנונימי
היא ממש ממש לא בעניין למנוע הריון.
זה הדבר שהיא הכי רוצה בעולם כרגע.

ואין לי מושג מה יהיה אחרי זה.
לצערי במקרה הזה היא תצטרך לשמוע איש מקצוע שאומר לה שזה לא חכם להיכנס להריון, כי אם אני אעשה את זה, היא עלולה לראות אותי בתור "הרשע" שמונע ממנה ילד (קצת מוקצן, יודע..)
אז היא תראה בך רשעתיתי2
ואחרי כמה זמן, אם היא תרצה לחיות עם הרשע בשלום
וגם להביא איתו ילדים
היא תצטרך לרדת מזה שאתה רשע
ולהבין שאתה לא רק תורם זרע.
אלא אדם שרוצה זוגיות בריאה לפני הורות מאתגרת שתקשה עוד פי אלף על התפתחות זוגיות תקינה.

לגמרי..לא מחוברת
ואתה בסדר עם זה? אתה רוצה ילד עכשיו?
אני מבחינתי להיכנס להריון מהיום שהתחתנו...שםאנונימי
היא נמנעה מזה כי הייתה בלימודים.
והייתה בוכה כשלא הבנתי מה כזה דחוף גלולות.

היום היא אוכלת את עצמה שלא ניסתה מההתחלה ומכיוון שהיא כבר יודעת כמה ילדים היא רוצה, היא בלחץ להתחיל מהר, כי היא חוששת שהיא תהיה מבוגרת מדי...
ממש מבינה אותה..לא מחוברת
ואם אתה גם איתה ברצון אז זה משו אחר..
אבל עדיין אני חושבת שכדאי לכם לשקול אתזה.
תקחו אתזה כמטרה שלכם חודש חודשים רק זה שום דבר אחר. לא רק סקסולוגית גם פסיכולוגית כדאי לשלב..
זה לא נשמע שאתה מזניח את הנושא.. אבל היא איתך בזה? היא מבינה אותך?
היא חצי מבינה וחצי לא חושבת בהגיון לדעתי...שםאנונימי
היום ניסיתי שוב ואתמול גם והתגובה זה "לא, אנחנו נהיה בסדר... נסתדר..."

לבינתיים יש לנו עוד זמן עד שנהיה מותרים.
אני ובעלי גם הינו במצב הזה..לא מחוברת
חודשיים שכמעט כל יום ניסינו. ואני ממש זוכרת אתזה כסיוט וגם לא הסכמתי בכלל לשום טיפול שום כלום ,ככ התביישתי והרגשתי רע..
אם כבר החלפתם יועצים אז היא אולי גם מרגישה שכל העולם נכנס לכם להכי אישי שלכם ואז אולי זה מוביל להתעקשות על העד..
אני חושבת שאתה צריך להתעקש עלזה קצת יותר אולי לנסות להסביר לה יותר.. שתבין שזה לא בסדר ,היא חייבת להבין שמצב תקין זה לפחות פעם בשבוע..
זה נראה שמהצד שלך דיי ניסת הכל..
וזה מצוין שאתה לא לוחץ עליה יותר מידי אבל זה חייב להיות בטיפול כל הזמן.. אולי אפילו שתלך רק לפסיכולוגית
ואי באמת שיהיה לכם בהצלחה!
תודה שםאנונימיאחרונה
מקווה שיסתדר באמת בקרוב ואם לא, בתקווה שתחזור לסקסולוגית שוב. .
בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!

דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות

שלום לכולם,

שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".

הוא נחסם כעת מהפורום.

אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים

והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.

אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.

בין ע"י ניק שמזדהה כגבר

בין ע"י ניק שמזדהה כאישה

בין ע"י ניק ותיק

בין ע"י ניק חדש

בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות

בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.

וכל היתר

לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל

אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.

זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏

תודה!!אונמר

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אם הוא ניסה להתחילאנוני.מית

אז הוא ממש גרוע בזה.

נכון, אבל זו תזכורת חשובה גם במקרים כאלהנגמרו לי השמות

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

התקבלו עוד דיווחים גם על הטרדות מהניק "מסתפק"נגמרו לי השמות

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

הדמיון בין מתלבט למסתפק חחאונמר

לפחות שיהיה מקורי

אני צנצנת של נעלייםאנוני.מית

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

אין דבר כזה צנצנת של נעלייםאדם פרו+

אין לך דבר כזה מצחיק?אנוני.מית

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

יש לנו רשימה של כל מיני יצורים כאלה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

גם לי הוא שלח הודעה..קל"ת

כן לצערנו זו תופעה רחבת היקףנגמרו לי השמות

גם הניק "חוזר" מטריד באישייעל מהדרום

אם הייתי מתפרנס מייעוץ לגברים נואשיםמשה

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

למה, למען ה', הם לא מתעסקים בעצמם??הר את ישאחרונה

בעל שנופל באינטרנטכאן להתייעצות

גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה

נושא שעלה פה בפורומים רק 9859789 פעמיםאוהב את ארצי

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

לפעמים אופן יזום זה אשליהנקדימון

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

אין לי כותרת... באמת שלא..יהודה בר

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

העניין שיש לזה גם השלכותכאן להתייעצות

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

זה נשמע יותר מורכב...יהודה בר

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

אויש, ממש כואבשוקולד פרה.

מה הוא אמר לגבי זה?

מצטער אבל נופל שובכאן להתייעצות

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

את מתארת התמכרותנקדימון

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

לא כל נפילה לפיתוי היא התמכרותכל היופי

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

אני מסכים שיש פה גבול עדיןנקדימון

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

להתמכרות יש תסמינים מסוימיםנעמי28

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

את לא דרמטית.אונמר

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

וגברים לעולם לא יבינומישהי נשואה

עד כמה זה פוגע באשה

השאלה האמיתית היא מה דעתך לגבי זה ולא האם זה בסדר.משה.ב

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

חשב ללכת לטיפול בעניין?advfbאחרונה

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

נפלתי אחרי תקופה ארוכהדתלש דוס
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 19:33

אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.

כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...

וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.

וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.

אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.

עד הפעם הבאה.

❤️שבורת,לב

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

כל הכבוד שידעתמתנחל חייכן

לדברר את זה, את הכאב

הכתיבה מזכירה לי הרבה התמכרויותפשוט אני..

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

לא הבנתי.. כיף לך ללכת למיון?חיוך2019

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

תסמונת מינכהאוזןפשוט אני..

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

כמה שנים זה מדהיםנקדימוןאחרונה

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

מכורה - יש עוד כמוני?לילה שולה

אני חדשה אז מרשה לעצמי להשתמש בזה לביטוי נועז

אני מכורה לאינטרנט ולתקופות גם לפורנו

זה עוד מלפני החתונה (נשואה עם ילדים)

עברת ילדות לא הכי פשוטה

ויש לי הנחה שזה לא הגיע אלי סתם

אני כל כך לא רוצה להיות איפה שאני נמצאת

לא טוב לי, בא לי לעזוב הכל ולברוח

אני מרחמת על בעלי שהוא לא יודע אפילו מזה

שונאת את עצמי על מה שאני, מי שאני, על עצם הקיום שלי

שבעלי לא מקבל אישה שהוא רצה, לילדים אין אמא כמו שצריך ומגיע להם

מה אני עושה פה בעצם?

לפעמים אני חושבת על זה רציני, לא רוצה לחיות ככה

רוצה להגאל מהדבר הגועלי והמייסר הזה

להיפטר מהסוד המעיק

ראיתי פה הרבה אשכולות של נשים שמספרות מהצד השני

אבל אולי כן יש כאלו שהם כמוני?

קשה לי נורא

אני רוצה הזדהות

אני רוצה עזרה

לא יודעת ממיל בקש

אני בעז"ה אתחיל טיפול גם על עוד דברים (לכן בעלי יודע מהטיפול)

לא יודע אבל שאני רוצה לטפל קודם בזה

טוב, פרקתי קצת

מקווה שיהיה לתועלת

יש תוכנית חינמיתנעמי28

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

אוליoo

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

תיוג - עזרהלילה שולה

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

משתמשים בסימן של @סיר לחץ

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

חיבוק גדול. את ממש לא לבד בקושי הזה . ממליצה להכנסאורין

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

כמו כל התמכרותמשה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

לפי הסטטיסטיקות את ממש לא היחידהאוהב את ארצי

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

כמו שכתבו לך - צעד ראשון אל תשפטיאונמר

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושךלאחדשהאחרונה

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

ייעוץ זוגי משפחתיגאיה25

ההורים של בעלי משתלטים עלינו, עושים מניפולציות ומנסים לגרום לסכסוך בינינו. מסתבר שכך בעלי חי את חייו, לא נוח לו אבל הוא לגמרי נאלם מול אביו בעיקר. אנחנו מחפשים מטפל זוגי מקצועי ממש, שידריך אותנו איך לעשות את הגבול להוריו ולשמור על הבית שלנו.

אתם לא צריכים טיפול זוגימשה

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

אנחנו מרגישיםגאיה25

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

איש מקצוע זה רעיון נהדרמשה

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

תחפשו ברשת תמצאוshindov

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

באיזה אזור בארץ? אפשר גם בזום?פשוט אני..

מרכז, כןגאיה25

אז אני ממליץ מכל הלבפשוט אני..

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?gggאחרונה

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.