אשמח לשמוע מניסיון נשים שהפילו:שםאנונימי
מצטער אם זה לא מתאים לפורום.

אשתי מתפדחת מהחיים לכן שלחה אותי לברר...

כמה זמן לקח עד שנהייתם מותרים?
לצערי עברו כבר 4 שבועות, ועד שהיה נראה בסדר, היום שוב נראה שנהיינו אסורים (והיא לא מוכנה בשום פנים ואופן שאשלח את העד לבדיקה).

מוכר לכם העניין? שווה לחכות כבר עד שנהיה מותרים כרגיל?
יש פורום יעודי 'אובדן הריון' יתכן שיעזרו שם יותרהסטורי
אבל נשמע סביר לחלוטין, תחזיקו מעמד, זה באמת לא קל.
תודה, אנסה שם שםאנונימי
בדקתם שהכל יצא?למה לא123

מבינה את הפאדיחה שלה,אבל זו רק התחלת החיים והיא צריכה להתרגל לזה,זו כנראה לא הפעם הראשונה שזה יקרה

לצערי אני לא יכול לדבר איתה...שםאנונימי
היא פשוט מתפדחת ולא חושבת בהגיון ומתמלאת בפחד ובושה.
אשאל שובלמה לא123

הרחם נקי משאריות ההריון? הבטא התאפסה?

אם היא לא מעונינת לדבר על ה"עד", לא הייתי לוחצת עליה, אבל מדברת על זה בזמן אחר.

אתה לוקח את זה לרב,לא? יש רבנים שיש להם תיבה ושם שמים את העד והם חוזרים אליך בטלפון, גם זה מפדח אותה?

לשמחתי לא היינו זקוקים לזה עד היום...שםאנונימי
הכל אצלה היה סדיר ולא היה לי צורך בזה.

לא יודע אם הכל יצא, הרופא אמר לפני כמה שבועות שנשאר משהו, אבל אשתי הרגישה שזה יצא ולא רוצה ללכת לרופא שיבדוק שהכל יצא.

שווה להתעקש איתה על זה?
חובה להתעקש על זהruthi
שתלך לעשות אולטרא סאונד ובדיקות דם.
שאריות כאלה עלולות לגרום לזיהום וחלילה לאובדן פריון
הצלחת להבהיל אותי שםאנונימי
אגיד לה לקבוע.
מצוין זאת היתה המטרהruthi
לא משחקים עם זה בשום אופן
דיברתי איתהשםאנונימי
היא אמרה "הרי היינו אצל הרופא, הוא אמר שהכל טוב ושנשארה שם קרישת דם שיצאה אחרי זה... אז למה ללכת שוב? אני מרגישה מצוין".
היא חשבה ללכת לרופא רק במידה והיא לא תקבל מחזור בזמן שהוא אמר שנורמלי לקבל.

אני לא רוצה להבהיל אותה סתם, אבל השאלה היא אם יש מה.
תתקשרו לרופא לשאוללמה לא123


היא אומרת נכוןסיה
אמורים לחכות למחזור שזה בערך שישה שבועות אחרי ההפלה
תראה..ד.

קודם כל, אם צריך, היא יכולה ללכת לרופאה. לא צריך "רופא". זה הבדל. 

 

דבר שני, לגבי אי הנעימות שלה להראות עד.

 

זה דבר טבעי אצל חלק מהנשים. לא צריך לעשות מזה כאילו משהו לא בסדר.

 

אלא מה? אפשר להסביר:

 

במקום ה"משל" המעוות שהיא אמרה לך, תאמר לה משל אחר: לא קורה שמוסרים למשל בדיקת שתן למרפאה?.. צורך רפואה. ואפשר לתת לנשים שמוסמכות לכך, "בודקות טהרה" (אם הן תצטרכנה לשאול רב, תהיינה מספיק חכמות לא לדווח לה). וגם בשביל רב מנוסה זה לא כלום. בערך כמו בדיקות שמוסרים למעבדה בסיטונות..

 

 

לגבי הזמן שלוקח. מסתבר שתלוי באיזה שלב היתה הפלה. אחרי לידה יכול לקחת יותר זמן..

 

ולגבי "שאריות", השאלה מה באמת אמר הרופא. אם אמר שאין כבר כלום, בסדר. אם יש חשש, מסתבר ששווה לוודא. כנ"ל, אפשר ללכת לרופאה.

 

 

משל יפה שםאנונימי
מקווה שלא נזדקק לזה יותר...
אל תבנה על זהקורונה משמחה
קורה הרבה שצריך לשלוח עדים לבדיקה במהלך החיים,
לא דבר חריג
ולכן כדאי להתרגל אליו
חייבים לבדוק!!למה לא123

גם מהסיבה ששאריות ימנעו כניסה להריון

גם מהסיבה שהשאריות יכולות לגרום לזיהום ברחם ומשם להסתבכויות ועד בעיות רציניות בלהיכנס להריון שוב

וגם מסיבת הטהרה, היא תתנקה ואז שוב דימום ואז שוב תתנקה וזה לא ייגמר...

 

במיוחד שהרופא אמר שראה משהו...

בהצלחה

כדאי שתתחילו להתרגלמשמעת עצמית
גמני זוכרת את הפעם הראשונה שהיינו צריכים לשאול שאלה במראה, ורציתי למות מבושה.
עד שבעלי תאר לי כמה זה זניח ושהרב רואה מליון כאלה, וזה בכלל לא מצטייר בעיניו כמו שזה בעיניי...
סתם זה דבר שחשוב ללמוד לעשות.
אשאל אותך: אתה מתפדח ללכת לרב עם בדיקה? גם אם כן זה בסדר, זה חדש גם לך.
ההתייחסות שלך יכולה להשפיע גם עליה.

ולגבי שאריות, חייב לבדוק. זה מסוכן.
יש מצבים שחייבים להתגבר על הבושה.
לי ממש לא אכפתשםאנונימי
כדי להדגים לי כמה זה מביך, היא שאלה אותי: "תאר לך שהייתי צריכה מסיבה כלשהי להראות את איבר המין שלך למדריכת כלות שלי. איך היית מרגיש?"

עניתי לה שמבחינתי שתיקח ותתייעץ עם כל המדריכות שיש לי, כי לא אכפת לי.
אם זה נועד לנישואין שלנו, אז שמבחינתי יצלמו אותי לגמרי.

היא התייאשה ואמרה "טוב, אז לי כן אכפת".
אבל כל עוד שהיא לא קיבלה מחזורסיה
באמת אין טעם לבדןק ולראות כתמים וסתם ללכת לשאול
לחכות למחזור שזה בערך שישה שבועות אחרי הפלה
לפי מה שאני יודעתלמה לא123

הדעות חלוקות אצל הרופאים

וממש לא כולם טוענים שצריך לחכות למחזור

מספיק שהרחם נקי והבטא התאפסה

למה לא?44444
לי היתה הפסקת הריון בחודש שישי וטבלתי אחרי 3.5 שבועות.
המחזור הגיע אחרי 5 שבועות- בול (שזה בדיוק הממוצע בין4-6).
הרווחנו שבוע וחצי מותרים באמצע.

אפילו אחרי 2 לידות טבלתי סביב חודש (אני יודעת שזה נחשב מהיר הייתה לי גם אחת כמעט חודשיים).
וזה עם לא מעט הדרכות ו"חומים".
חבל לא לשאול.

אתה לא עושה את זה נכוןלמה לא123

תגיע ממקום מבין, שאתה מבין מאוד את הקושי,ואתה יכול להבין למה זה מביך אותה.

ואם היא כ"כ מובכת אז אתה עומד לצידה

ותאמין במה שאתה אומר, תחליט שגם אם צריך לספור מהתחלה, אתה איתה

זה מאוד מרגיז אישה, שלא מבינים את הקושי שלה

בהצלחה

היא משווה עד לאיבר בעצמו????וואוו
תעזוב את זהמיואשת******
יש הרבה סיכויים שאחרי הריון ולידה זה כבר הרבה פחות יהיה לה אכפת
או שזה יקרה הרבה פעמים והיא תבין שאין ברירה
או שזה יקרה מעט פעמים יחסית לאורך החיים שלכם ותסתדרו בלי לשאול.
כך או כך תקופה כל כך רגישה אחרי אבדן הריון היא בשום אופן לא זמן מתאים לנדנד לאשה לעשות משהו שמאד מביך ומפריע לה. גם אם זה אומר לחכות עוד כמה ימים.


אני מבינה את העצות שאתה מקבל פה בפורום מאנשים חכמים שבדרך כלל אני מסכימה איתם הרבה.

אבל אישית אני חייבת לומר שאני גם שונאת לשלוח בדיקות ולא תמיד עושה את זה, ושאם במצב כל כך רגיש אחרי אבדן הריון בעלי היה מנדנד לי על זה הייתי מרגישה שכל מה שמענים אותו זה לחזור כבר לסקס וזה היה גורם לי סלידה כלפיו. זה פשוט לא זמן מתאים ללחוץ בנושא כזה ומפתיע אותי שמתעלמים פה מההיבט הזה. זה פשוט שיחה לזמן אחר, שתהיו מותרים ורגועים.
שיהיה בהצלחה רבה
אכן כך פעלתי!שםאנונימי
ובדיעבד זה היה גם נכון
שמחה לשמועמיואשת******
וכל הכבוד על הרגישות לאשתך והנסיון לעזור ולתמוך ולהיות שם בשבילה. 💐
יפה אמרת.ד.

אלא שצריך להעיר, שלפי השאלה בפתיחת השרשור, היה נראה שהיא זו "ששלחה אותו" לשאול. כלומר, המצב מפריע גם לה.

אבל בוודאי נכון שאין מקום "ללחוץ". הכל בנחת.

זו שאלה בהלכהאליסי
וכך גם הרב מתייחס לזה
ברור שלהתעקש.44444
זה לא רק עניין של טומאה- טהרה זה לגמרי עניין בריאותי.
אשתף משהו חשובאם ל2

פעם שמעתי עיצה טובה וחכמה.

יותר בושה להטריף כלי מאשר לשאול שאלה על מראה...

אין לנו שליטה על זה

חובההעני ממעש
להיבדק שהכל בסדר
נשמע שלא קיבלה הנחיות והיא לומדת לבד חומר לא ידוע. בצדק זה מפחיד/ מפדח

לגבי ה"לא מוכנה שתשלח את העד לבדיקה"ציפ'קה
ייתכן שהיא אוסרת את עצמה כשאפשר להתיר וחבל.
יכול להיות גם שהיא בכוונה אוסרת את עצמה כי לא מוכנה עוד... אולי קשה לה. מאוד הגיוני.

בהצלחה ❤️
בקיצור,קחו את הזמן להירגע....קשה מאוד..סבלנותוואוו
חיבוק ענק, לשניכם!נתנאל וייס
סיטואציה של הפלה היא סיטואציה כואבת מאוד לזוג נשוי (ולא משנה באיזה שלב ולא משנה האם יש ילדים וכמה).
זה מלווה בכל כך הרבה כאב, תסכול, לפעמים גם אשמה, חקדה, פחד, תחושה ש"משהו בנו דפוק", וכאב שהמערכת שאמורה לעבוד נפלה פתאום מתפקששת.

הדבר הראשון, בראש ובראשונה, שהכי צריך לעשות זה לתת חיבוק ענק לאשתך (ואני בטוח שגם לך).
נכון, אני יודע שזה בלתי אפשרי לתת את החיבוק הזה, אבל החיבוק הזה חייב להעשות בדרך אחרת - בהבנה העמוקה ביותר, במבט עיניים, ובלב עמוק פנימה. שניכם באותה סירה ולשניכם מאוד כואב עכשיו.

דרך ההתמודדות עם אובדן ופרידה שונה מאוד בין בני האדם, חלקם מעדיפים לשהות בכאב, אחרים מעדיפים להתעלם ולהמשיך הלאה, יהיו שיאשימו את עצמם ואת גורלם, ויש גם כאלה שיפילו את הכאב על סביבתם. וכל האופנים לגיטימיים לחלוטין.

לפני שרצים לבדוק מה האפשרויות להטהר, כדאי מאוד שאשתך תבין שאתה מבין אותה. שאתה איתה יחד בכאב.
הרבה פעם יש לנו, הגברים, נטייה להמשיך הלאה. להתקדם, לשכוח את הכאב. אך זו שלצידנו מרגישה שמשהו בה לא בסדר. היא זו שהפילה, לא אתה. תחושת הבושה והכאב גדולה מאוד.

בנוסף, צריך להבין את נפשה של האשה. אנחנו הגברים פחות מודעים לרגש הצניעות. אנחנו רגילים להתקלח יחדיו בפנימיה ובצבא, להסתובב ללא בגדים במקווה ועוד.
נשים, בטבען, הן הרבה יותר צנועות ומכונסות - "כל כבודה בת מלך פנימה". הרגש הצניעותי הרבה יותר גבוה, במיוחד אצל בנית דתיות.

ברגע שאתה מבקש ממנה לקחת את העד לרב, או יתרה מכך את הבגדים התחתוניים - מבחינתה אתה חושף את ערוותה ברבים, פשטו כמשמעו. בלי ההבנה הזה, היא לא תסכים לכך.

מה הפתרון?
כמו שאני מרבה להציע פה - לדבר על זה.
אבל יותר מלדבר, להיות מוכן לשמוע, להקשיב, ולהרגיש אותה.
להיות פתוח לשמוע את הכאב, בלי לתת לה פתרונות.
בלי לתת לה הצעות.
בלי לדחוק אותה להטהר.

וזה קשה, אני יודע.
אבל זה הכי משתלם, לזוגיות. שלכם.
יש גם נשים שהוסמכו והיא תוכל לתת להן לבדוקים...

אם זה יגרום לה להרגיש יותר בנוח

אני פעם שאלתי בנשמת ונתנו לי טלפון לאישה שגרה קרוב אלי ויכולה לפסוק בעיניינים האלו

 

(לא כזה מפריע לי לתת לבעלי למרות שלא נעים לי שיראה, בעיקר כי ראיתי שלו זה לא נעים לקחת לרב)

מנסיוני עם נשמת הן לא פוסקות אלא אומרות הלכה ידועה.44444
אם צריך פסיקה הן מעבירות לרב.
אני מניחה שבתחום דיני מראות המצב דומה.
האישה מעבירה לרב בעת הצורך והוא לא יודע מי זו האישה.
הביאו לי טלפון של אישה שאפשר להביא להים...

ואמרו לי שהיא פוסקת

לא התנסיתי עדין כי לא הצטרכתי

זה לא נכון בוודאות.יצור הודי
הן עוברות קורס מאסיבי של שנתיים וחצי
ולומדות לפסוק בדיני כתמים
יכול להיות שיש מקרים בהם מתייעצים אבל גם רבנים הרבה פעמים מתיישבים אחד עם השני כשמישו לא ברור
יכול להיות שיש שם כאלה שבאופן אישי לא רוצות "לקחת אחריות"
מכירה מקרוב...
לשאלתך,תיתי2
יכול לקחת 4 שבועות ויותר להיטהר אחרי הפלה.

א-ב-ל
חובה
חובה
חובה
להיבדק.
יש נטיה להפלות להשאיר שאריות שמסכנות פוריות וחיים.
מגיב לכולכם:שםאנונימי
קראתי את התגובות - תודה רבה לכולם!

היום היא קיבלה מחזור (לא ראיתי אישה מאושרת כל כך מהעניין כזה...).
קבענו תור לרופא נשים שבוע הבא (למרות שהיא חושבת לבטל).
ועוד משהו:שםאנונימי
אשתי לא כל כך מעוניינת ביחסי אישות.
כואב לה כל העניין ואנחנו בערך נשואים שנה עם כמות פעמים שאפשר לספור על יד אחת.

היא הלכה לטיפול שאמור להוריד ממנה את הלחץ והפסיכולוגית שדיברה איתה אמרה לה לקחת הכל בהדרגה ולאט לאט וכו'.

המטפלת הקודמת שלה (הלכה אליה פעמיים) הציעה לה ללמד את עצמה איך להתענג, אבל היא לא רצתה.
לצערי היא לא עושה שום דבר בזמנים האלה כדי להתקדם בנושא (בלי קשר להפלה, היא מתפקדת בכל תחום אחר שחשוב לה), ואני כבר רואה שזה יביא לעוד תסכולים בהמשך כשנהיה שוב מותרים.
איך אתה יודע מה היא עושה לקדם את הנושא?סיה
מסתבר שלא משתפת ואפשר להבין
אולי באמת מדחיקה
מה שבטוח שנשמע לא טוב אולי היא מרגישה שאתה יושב עם סטופר לראות איך מתקדם בזמן שהיא באבל על ההפלה

אם כמות כמות פעמים בודדות והיא נכנסה להריון סחטין עליה
מה סחטיין עליה?למה לא123


התכונתי להגיד שזה נשמע לי מוזרסיה
שבחורה שלא קימה יחסים עם גבר קודם אז על ארבע פעמים נכנסה להריון. אז אין כזאת בעיה בינהם כמו שמציג . טוב לא אפרט יותר מכך
אם 4 הפעמים בזמן ביוץ זה לא הזוי......44444
יש לא מעט זוגות שנכנסים להריון אחרי 4 ניסיונות....
ויש גם שאחרי פעם אחתלמה לא123


לדעתי היא הייתה משתפת אותי,שםאנונימי
אנחנו מאד פתוחים בדיבורים על זה.

עניין הסטופר מאד יכול להיות (למרות שמאז ההפלה שזה בערך 5 שבועות לא דיברתי איתה על זה פרט להיום כשזרקתי מילה על זה).

ואכן זכינו שלפחות בזה שנכנסנו להריון אחרי פעמיים (אמנם לא זכינו לילד, אבל מניח שהבנתם).
ת'אמת לא מבינה כמה עוד אפשר ככה???אם ל2

ברור שיש כאן מציאות לא נורמאלית שזוג שנשוי כשנה

יכולים לספור על יד אחת כמה פעמים היו ביחד???????????

מסכן, מה זה יושב עם סטופר???

הפוך תמשיך להלחיץ לטיפול מסור ממש.

פנה אלי אתן לך שם של אישה מקסימה ביותר!

האמת שזה באמת מתסכלשםאנונימי
אבל לדעתי היא צריכה לשמוע (אם היא רק הייתה מוכנה לדבר על זה עם בנות אחרות) כמה שזה כיף ומהנה ומעורר חשק וכו' וכו'

היא פשוט רואה את זה כמשהו שנועד יותר לגבר והיא פשוט מפחדת מכאב כל פעם שמשפיע עליה.
אפשר לשאולנגמרו לי השמות

לאיזה סוג של טיפול היא הלכה/הולכת?

הלכה לשתי סקסולוגיות:שםאנונימי
הראשונה אמרה שהיא צריכה להרגיל את עצמה להיכנס למושגים האלה, לעולם של מין.
המליצה לראות סרטונים שמסבירים על מין ומראים כל מיני דברים.
לצערי הסרטונים עבדו בהתחלה, אבל היא אמרה שזה עשה לה יותר רע מאשר טוב והיא לא רוצה לראות אותם יותר.


הסקסולוגית השנייה אמרה לה לעשות הכל בהדרגה, אבל כשזה פעם בשבועיים (ועוד יותר כשבזמן ההריון לא היה לה כמעט חשק בכלל, ל4ו דווקא בגלל ההורמונים) - זה אומר שמתקדמים ממש לאט פעם בחודש (כי אחרי הפעמיים של הביוץ כבר אין לה מוטיבציה כל כך).
דברתם על זה בניכם לעומקמישהו כל שהוא
נשמע לי מבין השורות שהשיח שלכם קצת סגור בהרבה נושאים. אתה כותב מה כל אחד מכם עושה או חושב אבל לא על שיחה שלכם.

מציע לנסות את כרטיסיח...לנו זה הועיל מאוד
יש להם אתר...ויש פה בפורום את היוצר...
מומנים לתייג...
תודה על ההמלצה על כרטישיחנתנאל וייס
כרטיסי ההרחבה בתחום האינטימי מאוד מאוד יכולים לעזור במקרה כמו זה. אם כי קריטי שהזוג יגיע ממקום פתוח לשמוע ה-כ-ל, ומבלי לבקר זה את זה.

ברגע שמעת ולא תגובה אחת בסגנון של "איך אתה חושב ככה", "וואו, מאיפה הבאת את זה?!" או אפילו מבט של זלזול בדעה של האחר, באותו רגע נגמר השיח הזוגי...
רק להביןנגמרו לי השמות

אותן המטפלות עשו איתה תהליך אישי קודם? בלי קשר למגע והתנסויות וסרטונים?

הן הבינו בכלל מי היא? מה העבר שלה? על מה זה יושב? מה קשה לה בעצם? הן הכירו אותה? שאלו אותה משהו כדי להבין *מי* היא ולא רק מה *הבעיה* שיש לה כרגע?

 

וכתבת שיש לאשתך כאב.

האם ראיתם רופאת נשים?

האם פניתם לד"ר אחינועם לב שגיא שמומחית בעניין כאב?

 

איך אשתך תרצה להיות במשהו אם הוא כואב לה?

המנגנון שלה צועק - מה שכואב לברוח ממנו.

קודם כל לטפל בכאב.

קודם כל שלא יכאב כלום אפילו לא טיפה.

 

אח"כ להבין מי היא ומה היא ומה העבר שלה ומה ההווה שלה ועוד מיליון דברים.

 

אח"כ אפשר להציע דרכים ופתרונות ו"עשה טוב", אבל איך ישר על ההתחלה? משהו פה נראה לי מפוספס לגמרי,

והלב שלי יוצא אל אשתך ואליך. כל יום שעובר.

דרוש כאן טיפול לעומק, מהשורש, שנוגע בכל מי שאשתך כאדם שלם, דרך פתרון שורשי של הכאב, וכלה בהבנה של מה זה מיניות טובה ובריאה ומענגת ואיך להגיע לכך גם ביניכם.

 

אני ממש מקווה שתצליחו להגיע לשם. שימו לב בבקשה אם אתם בדרך הנכונה לשם או לא...

תגובה:שםאנונימי
אני לא נכנסתי עמוק כל כך מה הן עשו איתה.
הראשונה ספציפית ביקשה ששנינו נהיה שם, אז אני יודע שהיא לא נכנסה לעומקו של העבר.

לגבי השנייה - היא הלכה אליה לבד ואמרה שהיא הייתה מעולה, שהיא הרגיעה אותה שהיא לא אשמה במצבה, שגם אם היא הייתה ככה גדלה היא הייתה כנראה מתנהגת בצורה דומה ופשוט הכל חדש לה.
ושצריך הרבה הרבה הדרגה ולאט לאט (שכאמור לא קרה כמעט מאז אותה השיחה).

מבחינת הכאב - אשתי (ואני) מקווים שכשתהיה לידה החור יתרחב ופחות יכאב לה... ככה קרה לבנות שהיא ואני מכירים.
אבל היא הלכה לרופאה שאמרה שהיא לא רואה בעיה ושהיא צריכה להתחיל להרחיב את החור.
יכולתי להתעקש (וקצת ניסיתי) ללכת לעוד רופאה, אבל אשתי ממש מאמינה שלא מדובר בבעיה פיזית.
בעיקר כי היא מאד "מצטנעת" בדברים אחרים שלא קשורים לאזור הכואב.


זה כבר נמרח הרבהההה יותר מדי זמן.
ניסיתי ללכת איתה לסקסולוגית (שגם בשביל זה הייתי צריך להוציא את הנשמה), חדבר עם מכון פועה, לקבוע עם נשות מקצוע, שיחות בלי סוף עם רבנים וכמובן המון המון שיחה איתה שאני מנסה להבין איתה יחד מה יעשה לה טוב.

אם לדעתך תוכלי לדבר איתה ולהבין מה יעשה
לה טוב , אשמח לתת לה את המספר שלך (ייקח לי זמן לשכנע אותה, אבל יש מצב שזה יצליח).
יחסי מין לא אמורים לכאוב...סוסה אדומה
ובטח שלא לבנות על זה שרק אחרי הלידה יעבור לה. מה עד אז, מסכנה? (חוץ מזה שאחרי לידה זה סיפור בפני עצמו)
במצב של כאב, נוצר כיווץ לא רצוני (וגניסימוס), וזה יוצר התניה כזו שרק מחמירה יותר את הנזקים במימד הפיזי והפסיכולוגי.

אתה מאוד סבלן, אבל אם אתה רוצה שמשהו יתפתח, אתה צריך להיות אפילו עוד יותר סבלן גם בינך לבין עצמך.

אל תתפתה לתגובות שמלחיצות אותך.
היא לא אשמה במה שעובר עליה.
ולחץ וחוסר סבלנות עשויים אך ורק להזיק לתהליך ולהתקדמות שלו.

צריך להבין שמעבר לזה שהיא יודעת שהיא חייבת לך, לא רק שהיא לא נהנת מזה, היא ממש סובלת.
אתה חייב להבין את זה כי זה הדבר היחיד שיעזור לך להתקדם משם.

מעבר לזה, אני חושבת שכדאי שתנסה לחשוב על דרך לעורר אותה בצורה חכמה.
הרבה גברים מתלוננים, לא יודעים לגשת בצורה נכונה לאישה שלהם.
אני יודעת שזה לא הסיפור אצלכם, אבל להוסיף בקשב וברגישות לאישה לא הזיק אף פעם לאף אחד.
או מאידך או בנוסף תחשוב איך לעורר אותה ללכת לטיפול אבל בסבלנות ובנחת.
(אני לרגע לא מזלזלת בהתמודדות שלך. להפך, מאוד מעריכה את הסבלנות ואת הטוב שלך, רק חשוב לי לומר לך שנדרשת סבלנות נוספת. ורק רק היא תעזור).

זכית בהתמודדות מסויימת.
יש לך שתי ברירות,
או לוותר עליה לחלוטין עם החבילה כולה, או להתמודד בחכמה כדי לקצר את התהליך ואת הסבל.

יש ברשת כל מיני שיחות ושיעורים בנושא של כאבים ביחסי מין.
תחפש, זה עשוי לעזור לך להבין מה עובר עליה.
יעזור לך לא לשפוט אותה,
ואולי גם יעזור לך להתמודד עם זה בדרך עקיפה,
מעבר לזה, טכנית -
יש מידע גם בנוגע לרופאות שיודעות לאבחן ולטפל בבעיות מהסוג הזה.

אם אתה רוצה שאחפש לך, בשמחה...
העניין הואשםאנונימי
שהיא אומרת שאם היה אפשר חיים ללא יחסי מין, היא הייתה מעדיפה את זה, אבל בגלל שצריך יחסי מין בזוגיות, אז היא לוקחת את זה יותר ברצינות.

אני לא רואה יותר מדי התקדמות ב4 חודשים האחרונים, אבל בע"ה היא תטבול בקרוב וננסה משם.

אם יש לך סרטונים לדוגמא, אשמח לראות יחד איתה
מחילה אבלקורונה משמחה
נשמע לאורך כל הדרך (אני עוכבת) שהיא פשוט מנסה להצדיק ולהקטין את הבעיות שלה, ובעיקר להמנע מלטפל בהם בתירוצים שונים,
אני לא שופטת חלילה כי זה בוודאי קשה לה
אבל אתה חייב להיות אסרטיבי.
אחרי הלידה המצב לא צפוי להשתפר ולהפך, נוספים אתגרים נוספים בעניין ומסביב לו
לא יודעת מה להציע, יש פה חכמים יותר ממני שיעזרו לך
אבל כך נראה בעיני
כל הכבוד לך על הסבלנות הרבה מאד- זה בטוח עוזר ויעזור לכם לצאת מהמשבר!
תודה שםאנונימי
אני שומע לרוב "אסרטיביות עם רגישות".
לא מאה אחוז מה זה אומר עדיין, אבל גם הסקסולוגיות זה התקדמות.
בקצרה כי אין לי זמן כרגעקורונה משמחה
קודם כל תמשיך להאמין שאיך שאתם חיים מבחינת העניין - זה לא צורה.
לא מקיימים יחסי אישות רק (וגם לא בעיקר)בשביל להכנס להריון
זה אמור להכנס לשגרת החיים בשמחה
(אגב תמיד יש קשיים, במיוחד בהריון/הנקה/מניעה וכו
פתרונות מוצאים אם יש רצון, והיא חייבת לרכוש את זה. כמובן שלפעמים גם אין פתרון אבל זה אמור להיות זמני כל זמן לגופו, וגם בזה צריך באהבה לבוא לקראת השני , לכל הכיוונים . מסירות לבן זוג זה חיינו, בכל דבר)
לא מגיע לך (וגם לה, כשהיא תבין את זה) לחיות ככה
אל תתייאש ותמשיך להתעקש כדי שהיא לא תתקבע בדעות שלה
אחאת תמצא את עצמך חי ככה ביאוש עם ילדים עד 120.
מצוין שאתה רגיש ומתחשב ונותן לה זמן ומחפש בנרות דרך לפתור את העניין
ותמשיך ככה!
אבל שהיא תדע שזה לא יהיה ככה לנצח וזה בעייתי ואתה לא מתכוון לוותר
ברגישות כמובן, אבל בהחלטיות
היא נתנה לי משל, אשמח לדעתכם:שםאנונימי
היא אמרה "דמיין לך שאומרים שיש עוגה שאתה חייב חייב לטעום!
ואז אתה מגלה שהיא מגעילה. כולם נהנים ממנה, אבל אותך זה דוחה.
ואז אתה מנסה שוב פעם אחרת וזה עדיין מגעיל.

וככה 5-6 פעמים... אז בפעם השביעית אתה כבר לא תרצה לאכול אותה, אלא תאכל כי אתה חייב ותסבול מכל ביס".
אוי זה נורא...מופאסה
אז תספר להמיואשת******
שגם אני חשבתי ככה. ולקח לי שנה בערך והמון טעימות מהעוגה הזו כדי לגלות שאני לא רוצה לוותר עליה. זה לא זבנג וגמרנו לרוב הנשים. זה לוקח זמן.
ועם כל זאת
ישנן גם אנשים א מיניים. אם לא מנסים לא יודעים.
מן הסתם היא רוצה להמשיך לעשות את זה כי היא תרצה הריון ועוד אחד. והיא חיה עם גבר... מדי פעם צריך... לא חבל לא ללמוד להנות מזה אם בכל מקרה צריך מדי פעם לעשות את זה?
(סליחה על בוטות)
כן, היא מאד רוצה ליהנותשםאנונימי
היא גם מאד נהנית מה"מסביב": היחס, הליטופים המסאז'.

אבל היא אומרת שזה נחמד לה ותו לא. לא שהיא ממש ממש מצפה לזה כמו שהאכילו אותה עד היום.
בשביל להנות צריך להתאמץ. משפט חכם ונכוןמיואשת******

אנחנו נהנים מלקרוא ספרים

לוקח לנו לפחות שנתיים ללמוד לקרוא מהר ובלי ניקוד. לפעמים יותר. ובהתחלה לא מבינים מה כיף בזה

יש עוד כל מיני דוגמאות

מי שרוצה להנות צריך ללמוד ולהשקיע

רק במה להשקיע?שםאנונימי
הסקסולוגית הראשונה אמרה לה שהיא צריכה לדמיין דברים ואם היא לא יודעת מה לדמיין, אז שתראה סרטונים.

השנייה אמרה לה לקחת הכל בהדרגה, רק שמאז עברו 3 חודשים כמעט.

וחוץ מזה שעכשיו היא גילתה שהיא כנראה לא תטבול בזמן בשביל להיכנס להריון, אז היא נכנסה לבאסה...
ממש מציעה לאשתך להתקשרנגמרו לי השמות
אליי בשמחה.
שלחתי לך מסר עם הטלפון לפני כמה ימים.
גם אתה יכול (וגם שניכם יחד) ואנסה להסביר יותר באריכות

מקווה שבהמשך השבוע אמצא זמן לענות גם כאן באריכות.

צריך לטפל בזה מהשורש ולהבין אותה ולשמוע אותה לעומק ולפרטי פרטים ויש לי מיליון דברים לומר לה...

ממש חשוב לטפל כי אם לא תהיה התייחסות זה לא יסתדר מעצמו, אלא לרוב רק יחמיר עוד ועוד.
ביקשתי ממנה,שםאנונימי
גם אז וגם עכשיו והיא טענה שהיא לא חושבת שיהיה לך מה לחדש לה.

שאלתי אותה "אז מה אכפת לך לנסות? מה יש להפסיד?"
והיא ענתה: "כי אכפת לי".

זהו, לא רציתי להתעקש על זה מעבר.
להבא אחיהנחש המקסים
תשאל את השאלה בצורה חיובית.

בקטע של "אני אשמח שתדברי איתה"?שםאנונימי
אני עדיין יכול לעשות את זה.
כן אחיהנחש המקסים
עצם השאלה פותחת אותה למקום אחר לגמרי.
"אשמח שתדברי איתה היא יכולה לעזור לנו להתקדם.."..

*כלל*
תמיד בכל צעד בכלל בחיים תשאל האם זה מקדם/משרת אותך(או כל נושא אחר)
במקרה שלך זה הזוגיות/אותך/אשתך .
כל שאלה יכולה לכלול משהו אחר או את כולם יחד אפילו.

וכשאתה אומר לה:
אשתי היקרה אני ממש אשמח אם תדברי איתה ותיישמי את מה שהיא אומרת זה מאוד יכול לעזור לנו לזוגיות וכו'...

(יתכן שלא תראה שינוי מהיר עם זאת שאתה פותח אותה לכיוון ומיקוד אחר תקבל תשובה הרבה יותר טובה)
מאשר מה שאמרת לה "מה אכפת לל לדבר איתה ?מה יש לך להפסיד?"
(ההנחת יסוד כאן שאכפת לה ממה שהיא עושה ז''א שהיא סומכת על עצמה במקרה הזה.
וההנחת יסוד השניה שהיא מפסידה-אז היא ענתה לך מה היא מפסידה)
אתה מבין אחי ?
(במידה ולא מובן תעדכן בפרטי)


היא הייתה אומרת לישםאנונימי
שהיא לא רואה איך זה היה מועיל.
כי היא מישהי אולי מקסימה מפורום באינטרנט, אבל לא מקצועית ספציפית למיניות ועוד אלף סיבות שאני מרגיש שזה לא זה אלא משהו עמוק יותר.

בכל מקרה קיבלתי
האמתמיואשת******

שלדעתי היא צריכה להשקיע בלאהוב אותך. כבן אדם.

וגם להבין ששנה זה נורמלי

וכשבטוחים שזה נורמלי, ובטוחים בנישואים וחותרים ביחד למען מטרה של חיים משותפים וטובים ביחד, בלי להתעסק כל היום וכל הלילה בזה, אז זה יבוא

נשמע לי יותר מדי התעסקות בחיים שלכם במטפלים ובפורומים וביועצים

רק התחלתם את החיים. זה באמת נורמלי לא להנות יותר מדי, ולנסות שוב ושוב, ולהשקיע בזוגיות כולה ולא רק בפן הזה, ולחיות. פשוט לחיות. אם יש בעיה ספציפית שצריך לפתור מילא. אבל אני באמתמבטיחה לך שהמון המון זוגות האשה לא יוצאת מגדרה ונהנית כמו בסרטים בהתחלה.

תנסו קצת לחיות חיים נורמליים 

אני תוהה איך זה אצל החילוניות...שםאנונימי
אם גם הן ככה...

ואנחנו דווקא ממש חיים את החיים טוב, בקושי (לאחרונה) מתעסקים בזה
טוב מנסה עכשיו לכתוב כאן כמה דבריםנגמרו לי השמות

תראה, בגדול וכמי שעוקבת פחות או יותר אחר הסיפור שלכם - אין ספק ש*אשתך* היא כרגע הצד שיכול יותר להיתרם מכל מה שאנשים יקרים כותבים כאן וגם מכל מה שאני חפרתי לך בעבר וגם עכשיו.

ז"א, זה ש*אתה* כאן מולנו ולא אשתך, זה באמת ברירת מחדל.

כיוון שהיא הנושא העיקרי, היא היא זו שיכולה כ"כ להיתרם ולהיעזר וממש לקבל מקום לכל מה שהולך אצלה בנפש, בגוף, ברגש, בנשמה, בהכל.

ולעניות דעתי, זה מאוד מאוד חשוב, אפילו קריטי.

 

מכיוון שאשתך לא כאן, אלא אתה,

בלית ברירה אני כן מנסה לכתוב (שוב) עוד כל מיני דברים שעלו לי.

אבל מדגישה שתהליך עמוק עם אשתך יכול להיות עבורה, עבורכם, עבורך פי אלף יותר אפקטיבי, ומניסיון של נשים בנות 40+ שאני מלווה עכשיו אחרי 20 שנים של משקעים בנושא - כ"כ כדאי לטפל בזה שזה עוד "קטן" בלי לסחוב אינספור מטענים...

 

כרגע אתם בשנה הראשונה לנישואיכם, לפני ילדים, עדיין בהתלהבות וברצון הגדול של הזוגיות, הקשר, של לעבוד על דברים, לפתור אותם, לעבוד קשה.

וזה מצוין, באמת.

אני מקווה שתמשיכו כך גם עוד 100 שנים.

עם זאת, צריך לזכור שאתגרי החיים מביאים איתם הרבה דברים לא פשוטים לזוגיות כמו

השגרה

ההורות

הריון ולידה

מטענים שנצברים

צרכים לא ממומשים של שני בני הזוג שהולכים ומתעצמים

פגיעות הדדיות בכוונה או בלי כוונה

ועוד ועוד.

 

כרגע, במצב ש*אתה* מרגיש שיש לך צורך מאוד חזק בקירבה שלמה - גם נפשית וגם גופנית - ואתה מרגיש שהצורך הזה לא נענה, ומנסה ומשתדל ככל יכולתך,

ובמצב ש*אשתך* מרגישה שיש לה צורך לחוות את הזוגיות והמיניות בצורה מושלמת, או אם זה לא טוב ואפ]ילו כואב אז להימנע מזה, ועוד כל מיני צרכים שכרגע לא ממומשים -

שניכם עומדים בנקודה בה לשניכם יש צרכים לא ממומשים.

זו נקודת רתיחה.

וככל שעובר הזמן - זה יכול להזיק.

 

ב"ה יש כ"כ כ"כ הרבה ידע היום, קורסים, נשים שמטפלות בנשים, סדנאות אנונימיות, רופאים ומה לא...

כך שלהיות במצב כמו שלכם ולהמשיך להיות בו כל יום שעובר - לי אישית כואב הלב בשביל שניכם.

כי למה?! למה שלא תחוו שניכם חיים מלאים ומספקים? לכל דבר יש פתרון.

צריך לרצות.

צריך לדעת שיש פתרון.

 

אני חושבת שהדבר המרכזי ששניכם, ובמיוחד אשתך, צריכים לדעת כרגע הוא - שמיניות, כמו זוגיות היא דבר שמצריך לימוד!!!

 

ז"א, שגם זוג שמהתחלה הכל הלך לו "חלק", עדיין המיניות שיכולה להיות לו אחרי שנה, אחרי 5 שנים, אחרי 10 שנים ואחרי 20 שנים זה משהו אחר לגמרי.

ככל שילמדו יותר, יעמיקו יותר, חיתנסו יותר, - כך החוויה יכולה לגדול ולהתעצם.

אי אפשר לצפות ממישהו שישר זורקים אותו לבריכה לדעת לשחות בלי ללמוד.

כנ"ל בנישואים וזוגיות

כנ"ל בהורות וגידול ילדים

ןכנ"ל במיניות.

תזכרו בבקשה שזה דבר שצריך לימוד!

"תורה היא וללמוד אני צריך"

הלימוד הזה כולל בתוכו שכאשר רק מתחילים להכיר ולהתנסות בכל העולם הזה שנקרא מיניות - ההתחלה יכולה להיראות הרבה פעמים מאוד צולעת.

ולא נכון, אני חוזרת - לא נכון! להסיק מזה לכל המיניות באשר היא!

כרגע נדמה שאשתך חשה שאם לא היה לה נעים וכיף, ואם ניסתה 7 פעמים לאכול עוגה ולא הייתה לה טעימה - כך זה יראה למשך כל החיים. אז היא בכלל לא רוצה יותר אפילו לנסות לאכול את העוגה הזאת,

ועדיף לה חיים בלי צורך במין בכלל.

אבל מה שאשתך היקרה לא לוקחת בחשבון זה שזה שכרגע, גם אם שנה, לא הולך ולא נעים ולא כיף - בשום צורה לא אומר שכך יהיה גם בהמשך!!!

היא צריכה לקחת בחשבון שעם לימוד נכון

שעם ידע נכון

שעם היכרות נכונה שלה את הגוף שלה ומנגנוני העונג וההנאה שלה

ועם היכרות שלך את שלך ואת שלה כנ"ל

ועם תקשורת ביניכם בנושא

ועם חוויות גופניות חיוביות שלאט לאט יצרבו בתת מודע שלה ויסלקו את החוויות הרעות והכואבות שיש שם עכשיו - זה יראה אחרת לגמרי!

היא יכולה להגיע למצב שטוב לה וממש ממש טוב לה והיא רוצה עוד מזה!

היא יכולה להגיע למצב שהיא נהנית 100% ממצב של 0%

היא לגמרי לגמרי יכולה.

וזו הבשורה הכי גדולה.

שזה לגמרי בר שינוי.

לגמרי בר תיקון.

שמה שעכשיו ממש לא מחליטו על איך יראה אח"כ?

לכן אני כ"כ רוצה בשבילכם שתטפלו בזה עוד עכשיו\

כי אם משאירים את המצב כך ומחכים באופן פסיבי שיקרה נס - הוא לא יקרה בד"כ.

אלא אם כן נעבוד באופן אקטיבי ואז נביא בעצמנו לכך שיקרה.

 

עכשיו אני יודעת שאני כותבת המון,

ותאמין לי שבשיחה עם אשתך הייתי אומרת עוד פי אלף יותר,

אבל הדברים כ"כ עמוקים ורחבים מני ים שאני כמעט לא יודעת מאיפה להתחיל, בכנות...

 

אבל להשאיר אתכם בלי כלום במצב שלכם אני גם לא מסוגלת, לכן מנסה מה שכן אפשר.

וחוזרת ואומרת שוב - אל תזניחו את זה.

בשבילכם.

 

עכשיו אנסה לכתוב בראשי פרקים ונקודות מה שקשור:

 

1. צריך להבין שאישה שחווה כאב, אפילו פעם אחת, מיחסי מין,

ואישה שכל חייה חונכה להימנע מכך ולחכות לאחד המיועד שלה,

וראתה סרטים ודמיינה דמיונות ורצתה כבר להרגיש את הפרפרים ואת הטוב הזה שכולם אומרים -

ופתאום החלום הזה התנפץ לו אל מול שברי המציאות

ולא רק שהיא לא נהנית,

אלא כואב לה!!! ממש ממש כואב לה! במקום הכי רגיש ופרטי שלה!

זו כבר חוויה מאוד קשה.

 

ואז היא מנסה שוב.

ושוב 

ושוב

 

ומה הגוף זוכר?

 

הגוף זוכר שכואב לו.

הגוף זוכר שלא כיף לו.

הגוף זוכר שהוא לא נהנה.

 

אז הגוף חכם

והנפש שלנו חכמה

אז היא לא רוצה לחוות עוד כאב

ולא רוצה לחוות עוד משהו שהוא סתמי ולא מהנה.

 

ואשתך אומרת לך בכנותה ובישירות וברגישות שלה שהיא חשבה שהעוגה כ"כ טעימה והתאכזבה לגלות שוב ושוב שלא.

ואני עונה לה - יקרה, זה בר שינוי. העוגה עוד תהיה טעימה. מבטיחה לך שזה אפשרי.

 

הדבר הראשון שצריך לעשות - הוא שלא יכאב!

 

מה שזה אומר בפועל - שעושים רק ואך ורק מה שנעים לה

מה שטוב לה

מה שגורם לה הנאה

ובשנייה שהיא חושבת שיכול לכאוב לה,

עוד לפ]ניח שזה קורה - מפסיקים!

ועוברים ישר למשהו אחר שכן נעים וטוב לה.

 

אם היא תחווה רק הנאה

רק טוב

ולא כאב

לאט לאט הגוף יחליף את ה"דיסק" של הכאב והרע שמייחס לנושא לדיססק של הנאה וטוב.

אבל א ב זה שלא יכאב.

 

בד בבד, אני שוב ממליצה כן לטפל במקור הכאב.

הכאב יכול לנבוע מהרבה מאוד סיבות:

- יכול לנבוע מחוסר ידע של בני הזוג שיכול לגרום להם לפעול לא נכון ולהתנהל לא נכון בזמן קיום היחסים,

- יכול לנבוע מוסטיבוליטיס - דלקת במבוא הערייה

- יכול לנבוע מוגיניסמוס - היצרות בלתי רצונית של השרירים שמקיפים את הנרתיק וזה גורם לו להיסגר

- יכול לנבוע מפטריה

- יכול לנבוע מיובש בנרתיק - כאשר אם מבינים שגוף האישה פועל בדומה לגוף של הגבר, ובעצם "מאותת" מתי הוא מוכן ע"י רטיבות, וע"י התרחבות של הנרתיק כל פעם עוד קצת עד למצב שהחדירה לא תכאב כלל - לשם כך צריך להבין את הפערים בין גברים לנשים בזמן שהם מגיעים לעוררות הזו -

כאשר לדברים בממוצע לוקח 2 דקות ולנשים בממוצע לוקח 20 דקות - כםפול 10

ואישה צריכה להיות מוכנה, אחרי משחק מקדים, אחרי הרגשה של כל התקופה, כל הזוגיות וכל היום שהיא אהובה ורצויה ושווה ונחשקת, אחרי מגע מלטף כמו שכתבת של חיבוק מסאז' וכו' וובעיקר אחרי *זמן* והתמדה, וידע שלה את הגוף שלה,

ידע של בעלה את הגוף שלה ומה נעים לה ומה לא - וכמובן להימנע לחלוטין ממה שכואב וממה שלא נעים,

ע"י תקשורת שלה של מה נעים לה בדיוק וכמה ואיפה וכו' לפרטי פרטים,

ויגיעה של הגבר והאישה יחד את האיבר הנשי ואיך הוא עובד ושיש בו 8000 קצות עצבים!!! ואיזה מגע ועוצמה וקצב וכו' יכול לענג את האישה,

אפשר להיעזר בחומרי סיכה שמונעים את היובש,

 

מעבר לכאב שצריך לטפל בו, יש עוד חסמי חשק שיכולים לחרב את החשק של האישה (גם של הגבר) והם בעיקר:

- חוסר יכולת להרפות ולשחרר - אישה או איש שהם פריק קונטרול ורוצים להיות בשליטה כל הזמן

- רצון להגיע כבר ל"שיא" וכל הזמן לחשוב על זה - כאשר צריכיך להבין שהמטרה היא לא ההגעה לשיא אלא המטרה היא הקירבה בין בני הזוג! המטרה היא ההנאה עצמה גם מחיבוק גם מהכל, המטרה היא הקירבה!

אם השיא יגע - יופי. בונוס. אם לא - גם יופי. כי המטרה היא הקירבה.

לא לנסות להיותכל הזמן ב"מרדף" ובמחשבה על הגעה לשיא - כי עצם הדבר הזה עצמו גורם למוח לא להגיע.

האמיגדלה במוח פועלת ולא מאפשרת לשחרר ולהגיע לשיא!

- נטילת תרופות או גלולות יכולים לפגוע קשות בחשק

- גם תרופות נוגדי דיכאון וחרדה, גלולות למניעת הריון, תרופות ללחת דם וכולסטרול

- תזונה לקויה

- חוסר פעילות גופנית

- סמים, אלכוהול, סיגריות

- לחץ

- עייפות

- שיעמום

-שגרה

-שינויים הורמונליים כמו הריון, לידה גיל המעבר וכו'

- תפיסות שגויות על מיניות

- חינוך שמרני מדי שחינך שמיניות=חטא או משהו אסור או מלוכלכך או רע

- תבניות שקיימות בנו בתת מודע שמפריעים לנו להרגיש טוב עם המיניוצת שלנו

- דימוי גוף שלילי

- דימוי עצמי נמוך

- חוויה שלילית בקבלת המחזור בנערות וכל מה שהתלווה לכך

- פגיעה מינית בעבר

- יחס שלילי של אמא/אבא המשפחה לכל הנושא כטאבו שאסור לדבר עליו וכמשהו "מלוכלך"

- חוסר שמחה בחיים בכללי

- מתחים בזוגיות וזוגיות עם בעיות

- רגשות שליליים

- הסביבה בה גדלנו (הורים, אחים, בי"ס אולפנה וכו') והיחס שלהם למיניות

- הסביבה התרבותית בה גדלנו והיחס בה למיניות כולל חשיפה רעה לנושא כמו בפורנוגרפיה או סרטים לא צנועים ואחרים

- מסרים שמתקבעים לנשים כבר מהיותן נערות כמו: אישה צריכה לשים ברקס והאיש גז,

אישה צריכה לשמור על עצמה,

לא מדברים על זה, זה פויה, איכסה וכו', חייבת להיות דוגמנית כדי שירצו אותך, רק הגבר נהנה והאישה נותנת שירות וכו' וכו/' עוד מסרים מעוותים שנערות מקבלות מהסביבה הקרובה והרחוקה שלהן ומתקבעים והורסיםלהם את היחס למיניות.

זה גורם בתת מודע לאישה להיות מנותקת מהמיניות שלה ולרצות להתרחק מזה כדי להיות "טוטבה" ולנהוג "נכון" ואז האישה עושה ומקיימת את היחסים כעוד מטלה שצריך לעשות - ממש רק כדי לסמן וי שעשיתי את המטלה הזו וזה חמור מאוד לנפש.

 

מה שעוד יכול לגרום לאישה לא להגיע להנאה ביחסים זה גם:

- ניסיון לרצות את השני בלבד

- חוסר ידע של האישה על הגוף שלה

- חוסר ידע של האיש על הגוף של אשתו

- חוסר סבלנות

- רגשות שליליים

- חוסר ביטחון

- דאגות ומטלות שצריך חלעשות

- חוסר יכולת להרפות

- חוסר יכולת לקבל

- חוסר בהתמדה

- לא לתת מספיק זמן

- כיווץ במקוםפ הרפייה של הגוף

- הדחקה של תחושות גופניות של האישה והחשק שלה אולי כי הרבה שנים לא היה אפשר וניתן לבטא או עקב התנסויות לא נעימות של כאב וכו'

- ריצוי יתר - אישה שבשבילה מיניות היא שירות לבם הזוג והמיניות הפכה עבורה למטלה נוספת שיש לבצע עבור מישהו אחר.

- חרדת ביצוע - כמו אני עושה טוב? איך אני נראית? מה הוא חושב עליי? וכו'

- חרדת דחייה

- חשש מקירבה וחשש מאינטימיות

- רשימת מטלות שגורמת לאמיגדלה במוח להפריש הורמוני דריכות ולדכא את בכך את הורמוני האהבה אוקסיטוצין ושות' שמעוררים את החשק המיני.

 

אז מה כן אפשר לעשות בתכל'ס?

 

- להשתמש בג'ל סיכה שלא יהיה יובש

- לדאוג לעשות רק מה שנעים וכיף

- לומר שהמטרה היא הקירבה ולא ההדעה לשיא

- לא לגרום לכאב אף פעם

- לזכור שמיניות זה לימוד

והיא יכולה להתעצם כל שנה יותר ויותר ויותר

לזכור שמיניות ותשוקה זה משהו אקטיבי לגמרי - שאפשר ליצור

ולא משהו פסיבי כמו שטועים לחשוב!

- לברר ולהרגיע ספקות בהלכה אם יש ע"י שאלת רב וכד' - יש מגוון רחב של פסיקות הלכתיות שמרגיעות את כל החששות והפחדים שיש והכל מותר ורצוי וטוב (כאשר הכללים המנחים כאן הם: אשתו, אשתו המותרת לו, בחדרי חדרים וברצון שניהם)

- שזה יהיה מהנה לאישה ולא שירות לבן הזוג

- שתהיה רטיבות ומוכנות של גוף האישה

- שלא יהיו הפרעות חיצוניות - להשתיק טלפונים, מנעול, לא לדבר על טרדות בזמן הסמוך ועצמו וכו'

- להוריד את הרציניות בעת קיום היחסים - מיניות זה זמן של משחקיות, של שובבות, הומור, להירגע ולהשתחרר

- שלא יהיה מורט עצבים ושלא יהיה אחרוןם בסדר העדיפויות

- לפנות מרחב אירוטי - מרחב של זמן, פניות ומקום גם לתשוקה.

לפנות זמן מוסכם מראש. ואם רוצים עוד בנוסף - מעולה, אבל שיהיה גם זמן קבוע מראש

- צריך ליצור מרחב בטוח ואוהב שמותר בו גם לטעות ולפשל

- צריך לדעת גם לתת וגם לקבל.

להראות ממש לגבר מה לעשות ואיך לעשות - להגיד! בני הזוג הם לא קוראי מחשבות אז לא לצפות שהשני יבין לבד מה נעים ומה לא.

- סבלנות

זמן!

התמדה!

ידיעה והיכרות עם הגוף שלנו

טיזינג

 

לתכנן מראש

שיתוף הדדי

 

אם מתביישים - אפשר לדבר במגע במקום במילים ולהדריך עם היד והגוף או להשתמש במילות קוד וכו'.

- התפתחות אישית מקיפה של בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה ויצירתיות, ביטוי עצמי וכו'

לגבי הפערים בין מי שרוצה יותר למי שרוצה פחות:

פערים קיימים כמעט אצל כל זוג. מי יותר ומי פחות.

בן הזוג שרוצה יותר יכול להרגיש: "אני דחוי. אני לא אהוב. לא מעוניינים בי"

ובן הזוג שרוצה פחות יכול להרגיש "דוחקים בי.

משהו אצלי לא בסדר.

אני אשמה. משהו בי דפוק" וכו'

 

זה מקום מאוד לא פשוט לשני בני הזוג.

צריך קודם כל להבין אותו ולהרגיע את הפחדים והחרדות האלה. הכל בסדר.

ולאט לאט לטפל בדברים, בהדרגה.

 

עוד דברים שיכולים לעזור בתור טיפים אחרי שטיפלנו בשורש:

חיבוק בבוקר, הודעות נחמדות של חיזור במהלך היום, אווירה רגועה, לישון טוב, ארוחה קלילה וטובה, בלי הסחות, שתייה חריפה, מוזיקה, ריחות, נרות, בגדיםפ יפים, עמעום אורות,\ תאורה מחמיאה, מילים מחמיאות, פירגון הדדי, מגע שנעים, הפתעות נעימות,

 

לזכור ש"אני נורמלית" ואפשר להירגע!

אחוז מאוד גדול של נשים מתקשה להגיע לשיא ולחוות חשק בגלל כל הסיבות שמניתי כאן ועוד

סיבות מנטליות של תפיסות שליליות לגבי מיניות, הנאה ודימוי גוף,

סיבות בזוגיות של פגיעה באצון ובמערכת היחסים,

סיבות של ידע שאישה לא יודעת איזה מגע מוביל לאורגזמה

או בן הזוג לא יודע

 

וכו' וכו'

 

יש עוד המוווון מה לכתוב ולהאריך

אבל כרגע אני חושבת שאעצור כאן.

 

המון המון בהצלחה לכם.

( ואומרת שוב שאם אשתך/אתה/שניכם תרצה לשוחח איתי - בשמחה

כל הכבוד לךהנחש המקסים
שהקדשת זמן.
ממש יפה!
מפורט מאוד..הלוואי ובאמת יהיה להם שינוי.
כל הכבוד לך על הכתיבה שםאנונימי
אני מתלבט אם להעתיק ולשלוח לה.

אבל באמת סחטיין

מהדברים שאני ראיתי:
יש לה באמת את התחושות שאת מתארת.
כשאני בא רק בשבילה ורואה שהיה נהנית אבל בסוף "כאילו היה נחמד... אבל לא שממש רציתי את זה", זה עושה לי באסה.

כן יש את המקום כפי שציינת שאני בא לגעת איפה שיעשה לה טוב, אבל כן מצפה שגם נגיע לסיום ואולי אני צריך לשחרר מזה (כבר הגעתי למסקנה הזו בעבר, אבל זה לא שרד יותר מדי כשראיתי שהיא עדיין לא עפה על זה".
אני חייבת להגיד לך משהו. חייבת.*א*נ*י*
אם זאת המציאות, אני ממש ממליצה לך למנוע ילדים עד שתצליחו להגיע לזוגיות נורמאלית.
כתה אמיץ, אתה אוהב, אתה מקסים, אבל אתה בן אדם. ועוד בן אדם דתי ונאמן.
בן אדם לא יכול לעבור תקופות חיים כל כך ארוכות בלי הקשר הזה. זה לא קשר רק גופני.
היא תאלץ להתמודד זמנית עם התשוקה שלה לילדים, כי המסלול של חיים ללא זוגיות תקינה יוביל לגירושים או לנישואים אומללים, ולא מגיע לילדים ולכם חיים כאלה.
קודם כל מוודאים שהזוגיות על דרך המלך אחר כך מביאים ילדים
ואוסיף משפט קטן:*א*נ*י*
כל זוג בטוח מתחת לחופה שהוא מסוגל להתמודד עם כל הקשיים, לא כל זוג רוצה להתמודד איתם אחרי שנה-שנתיים-עשר.
כדי שתרצו להתמודד עם האתגרים, אתם צריכים להיות במצב זוגי תקין
אנחנו לא באנו מאוהבים לחופהשםאנונימי
לצערי זה יכול להיות שזה מה שמכניס אותה לסרטים שיש משהו לא בסדר בגלל זה...
אבל מבחינתה אנחנו על דרך המלךשםאנונימי
כאילו אין מיניות בריאה - אבל אז מה?
למה זה כזה חשוב חוץ שתהיה מיניות מזה שאומרים את זה?
מבחינתה בשאר הדברים הכל אחלה לגמרי (לא באמת, תלוי תקופה).

והאמת האמת - אני גם בעצמי לא יודע מה לענות על זה. לא חייתי אף פעם כנשוי, אני לא יודע בעצמי איזה ערך יש למין.

שמעתי רק מכאן שזה ה"דלק" של נישואים, אבל לא באמת יודע איך זה עם זה והאם זה נחוץ.
אני לא יכולה להבין אותך, כי גם אני חווה מודל אחד של זוגיות ב*א*נ*י*
אבל אני כן יכולה להגיד שלא כדאי בעיני להיכנס לעולם של גידול ילדים ומשפחה בלי שטוב לכם עם הנושא הזה, ולפי מה שאתה מתאר לא טוב לא לך ולא לה.
מילא הייתם שניכם במקום נפשי מאוד מרוצה.. אתם לא. וזה ששאר הדברים עובדים טוב רוב הזמן, ב"ה, נותן לכם פנאי להגיע לאיזשהו מקום זוגי שלם בנושא
ובנוסף*א*נ*י*
נשמע לי שהיא מושפעת מעולם הסרטים, במחשבה על זה שזה או פשוט קל וזורם או שלא. בסרט הם תמיד מגיעים לסיפוק תוך שניות, תמיד זה החוויה הכי מדהימה, וזה פשוט שקר. היא צריכה לעבוד על עולם המושגים שלה בהקשר למיניות, כנראה שאם היא נחסמה כל כך מהר אז היא ציפתה למשהו לא אמיתי
האמתהנחש המקסים
באמת שזה כואב על שניכם.
זה ה-דבר שמחבר.כמובן שבמידה.
אבל ,תפילות..
אני מאד מקווה שזה נכון...שםאנונימי
כי אני מרגיש כרגע שאני חי עם מישהי בבית, שנחמד סך הכל, היא אחלה בנאדם וזהו..

ועם גבר היה לי יותר קל.

והיא קולטת את זה.
עם זההנחש המקסים
כל הגברים נסכים איתך 😅
טוב, אין ספק- יש לה טראומה ממשהוקורונה משמחה
בעניין הזה כמובן
שתגיד שלא, שתכחיש, ואני אלך יותר רחוק מזה- אולי זה כל כך מודחק אצלה שאפילו היא לא יודעת/ לא זוכרת מזה
אבל זה קיים.
אתה מתאר תפיסה קיצונית בהחלט יותר מכל חינוך שמרני שאפשר לחשוב עליו, במידה והוא לא היה פוגעני בשום צורה כמובן (ואפילו אם ממש לא חיובי).
חוזרת על הודעתי הקודמת בהחלט...
היא טוענת שאין לה...שםאנונימי
אני באמת לא מבין מאיפה זה מגיע

אולי זה מודחק
אם היא קיבלה מחזור בעקרון זה מאד הגיוני.44444
מחזור מקבלים 4-6 שבועות אחרי הפלה.

אם המחזור "רגיל" אז בעקרון זה בסדר.
אם לא- זה מצריך בדיקה.
כן, הוא מרגיש לה בסדר.שםאנונימי
נראה כמה זמן יימשך הדימום.
עוד הערה שהועלתההעני ממעש
יש אכן נשים שבודקות עדים וכו
אולי יתן לאשתך הרגשה יותר נינוחה

פעמים שזו אשתו של הרב, שמעבירה לו
פעמים שזו אחות למשל, ולא רק. שבודקת.

יש רבנים שמשאירים לבדיקה בתיבת דואר עם פתק, אולי גם נתון שיעניין אתכם
תסביר לה שרב מסתכל על זה כמו על דף גמראסוסה אדומה
וחוץ מזה, אפשר להשאיר אצל הרבה מהם בעילום שם. ככה שהפדיחה לא רלוונטית.

היא חייבת לדעת להתמודד עם זה.
תדבר איתה על זה ברגישות אך בנחישות שעם כמה שזה לא נעים, זה בראש, וצריך להתגבר על זה כמו שכולם מתגברים... אין ברירה.
(אם לא היו לכם שאלות עד עכשיו, כנראה שהיא ממש מחכה שההפסק יהיה נקי לגמרי. אולי לא לימדו אותה שטהור לא = נקי).

שים לב לדעת מתי לשכנע ומתי להרפות,
כי פה בניגוד לכאבים ביחסים ששם הייתי מגלה המון הבנה ואמפתיה ואפס לחץ וחוסר סבלנות, פה הייתי יותר עומדת (גם אם ברגישות) על הזכות לשלוח את העד לרב.
היא ממש הבהירה למשל שאם אני פונהשםאנונימי
למישהו על בעיה מינית כלשהי שיש בינינו (נניח הרב שחיתן אותנו שמאד עזר לנו בקשר) - אז היא לא מוכנה לדבר או לפגוש אותו יותר בחיים.

נניח בדוגמא עם הרב, היא ממש אמרה לי "חבל ששיתפת אותו, הוא דווקא היה ממש נחמד. עכשיו הוא אבוד מבחינתי".


ההזוי הוא שהיא אדם די רציונלי כמעט לגמרי, פה זה החלק היחידי בערך שהיא כזו.
את האמת אחיהנחש המקסים
אפשר להבין אותה במקרה הזה..
כי זה משהו אישי ולפעמים שאומרים אותו למשהו שהוא מוכר יש כאן עיניין של בושה וחוסר נעימות וכו'..
לגבי הכאב.דנוור

אתה אומר שבקושי עשיתם.. מה שאומר שכנראה זה צר ולכן כואב, ולזה יש חומרי סיכה שכל חתן אמור לקנות, ובד''כ זה כבר לא כואב..

עוד סיבה לכאב זה התכווצות של השריר עקב חוסר רצון או לחץ או פחד, לפעמים זה קורה עקב משהו בעבר.. טראומה מסויימת שאתה אולי לא יודע עליה וכדו'

אם אין סיבה אמיתית להתכווצות, אז תעשה את זה בצורה שההתנגדות תרד ובצורה רגועה, כמו, לעשות מסאז עם קרם וכדו' עם ניגון ברקע ונרות.. ותגיע לזה אחרי הרבה זמן כשהיא רגועה והכל בעדינות זה אמור להוריד את ההתכווצות הלא רצונית,

ייתכן...שםאנונימי
אני אגיד לך מה הבעיה... אולי זה לא נכון מצידי לעשות ככה, אבל כשיש מוזיקה רגועה זה יכול להרגיע אותה או מסאז' נניח, אבל אלה קטעים שאני לא נהנה בהם.

אני מרגיש שהיא עושה לי טובה שהיא בכלל נכנסת למיטה ואז התחושה שלי בכלל יורדת כי אני גם עושה משהו שלא בא לי ומרגיש כאילו היא מצפה שאודה לה בכל לבב על זה שהיא הסכימה

אבל אוכל לנסות. גם באמת עבר יחסית הרבה זמן (6 שבועות) והיא עם הרבה יותר מוטיבציה להיכנס להריון.
וואלה אחי לא פשוט בכללהנחש המקסים
אני בטוח שיש משהו מעבר לכאב הפיזיולוגי שכמובן כמובן אין מה להקל ראש בו.
עושה רושם שהיא ממש אנטי יחסי-אישות מאמין ודי בטוח שזה יושב על משהו..(הרבה פעמים זה יושב על דוסיות יתר,שמתחנחכים למשהו טוב ונפלא וכמגיעם לרגע עדיין סגורים וזה גורם גם לעיניין הפיזי והיא לא מאפשר לעצמה להינות ולזרום)
כמעט בטוח שאם תנסה פעם אחת לעשות את זה בצורה חכמה והיא תרגיש את הכיף בכל הסיפור הזה יש מצב שאולי היא תפתח במשהו.(ובמובן כמובן שלא שופט אותה)
כן, לפני זה היה לה ממש ציפייהשםאנונימי
אולי לא ממש, אבל היה לה חשק לזה מסרטים שראתה וכאלה...
..הנחש המקסים
ומה קרה אז?
מההתחלה היא הייתה סודית לגבי הגוף שלהשםאנונימי
ואז אמרה שיקח לה לאט לאט להתרגל ואז כאב לה וככה ירד לה החשק.
עושה רושםהנחש המקסים
שבהתחלה זה באמת מביישנות בריאה אפילו הייתי אומר.
כי אפשר להבין שלוקח לאט לאט להפתח.
אבל מפה והלאה צריך לטפל בצורה רפואית ומקצועית יותר..
המשלים שהיא נותנת לוקורונה משמחה
ממש אבל ממש לא מגיעים מ"ביישנות בריאה".
אין שופ מצב כזה.
יש כאן משהו הרבה יותר עמוק- שמעביר אותה בהרבה רבדים של שכנוע עצמי על דעות הזויות שמגיעות ממקום פגוע ולא סטנדרטי בעליל
וזה נשמע שרק הולך ומסתבך עם עצמם-
דהיינו דעות שעם הזמן אם לא יטופלו- יהיה קשה יותר ויותר להוציא אותה מהן.
מכירה לצערי מישהי כזאת, היה ירחם עליהם ועל בני ביתה...
ברור לי!!הנחש המקסים
אמרתי שאולי בהתחלה של הנישואים היא באמת התביישה (כמו כמעט כל אחד(בד"כ נשים) ולזה התכוונתי שאמרתי ביישנות בריאה)
וכמובן כמובן שהמצב העכשווי הוא ממש יושב על המון דברים עמוקים שיש לה אמונות מקבילות לגבי כל הנושא של האינטימיות שהיא לא פתוחה עם עצמה וכו'.
חושבת אולי היא עברה אונס בעברהאם ל2

ובגלל זה היא ככה.

אחרת מה כבר יכול להיות כבר אצלה?

 

היא לא זוכרת משהו כזה..שםאנונימי
אבל אולי אם לא ימשיך טוב, אז טיפול יפתח את זה באמת.

קבענו שהיא תלך לסקסולוגית אם לא נראה התקדמות.
בעז''ה אגיב על כך במוצ''ש...דנוור


ארבעה שבועות? באיזה שבוע היא הפילה?אשה שלו
ההפלה היתה טבעית או שהיתה גם התערבות?
יש פה עניין בריאותי מעבר למבוכה שלה, כל עוד היא מדממת זה אומר שלא הכל יצא.. חייבים להיות בפיקוח רפואי לראות שהכל בסדר ולא חלילה נגרם זיהום או סיבוכים אחרים
לבדוק שהבטא יורדת עד לאיפוס והרחם נקייה
בעניין המבוכה,
לך לרב ששניכם לא מכירים אישית, אין מה להתפדח
יש רב שקבוע מבקש מבעלי להשאיר אצלו את העדים בשביל השיעורים שהוא מעביר.. אז מה? בשמחה
הרב רואה עד צבוע, לא את הפרצוף שלה, לא מספר טלפון ואפילו לא כתובת מגורים..

מתנצלת מראש אם כתבתי דברים שכבר נכתבו, לא עברתי על כל התגובות.
תשובות:שםאנונימי
היה עם התערבות. גילינו אצל הרופא במהלך בדיקה שגרתית.
העובר הפסיק להתפתח כ3 שבועות לפני ההתערבות ולא קרה כלום מאז...

היא לא באמת דיממה, פשוט לא היה נקי כמו שהיא הייתה רגילה כשהיה מדובר במחזור רגיל.

ולגבי העדים - היא מתפדחת שאני אראה את זה...
גם יש לנו פגישה השבוע אצל רופא (בעקבות הפורום) לוודא שהכל יצא והיא אמרה לי שהיא לא רוצה שאכנס לרופא כדי שלא אסתכל.

אני כבר לא יודע איך להגיב...
לגבי העדיםהנחש המקסים
תגיד לה שהרב לא יודע בדיוק של מי כל עד!

יש פשוט תיבה ששמים במעטפה,רושמים עליה מספר טל' כדי שיחזור עם תשובה ופה זה ניגמר.

(תגיד לה שהרב לא יודע של מי בכלל העד,הוא חוזר רק לטל' להגיד תשובה)

ולגבי הרופא- תגיד לה שיש עמדה לבדיקה והיא עם וילון שככה לא תראה אותה.
ובמקרה הכי גרוע-אל תיכנס..(אם זה מה שיקל עליה)

שלא ייצור אצלה עוד יותר אנטי.
כמו דאתה מכיל אותה עד עכשיו תנסה גם עכשיו להבין ולחבק אותה ותיתן לה הרגשה שאתה איתה ולאט לאט.
בלי לשדר לחץ,שהיא אשמה בכל המצב
באיזה שבוע להריון היא לקחה את הכדור?אשה שלו
לגבי העדים, או שהיא באמת מתפדחת או שהמצב נוח לה בגלל הפחד מאינטימיות אז לא חשוב לה להטהר
זה יכול להיות גם וגם
אתם חייבים לבנות תקשורת ביניכם, אף אחד לא יכול לעשות זאת במקומכם עם כל הרצון לעזור
אתם נשואים טריים, טבעי שהיא נרתעת מדברים חדשים במיוחד אם כל החיים טיפטפו לה על צניעות, קשה לה לעשות את הסוויצ' במוח
אעלה כאן עוד נקודה, יתכן שהיא ניחשפה לתכנים לא טובים ומפה הרתיעה שלה..
תתמוך בה, אל תנסה להלחם בזה, ככל שהיא תרגיש שאתה לא שופט אותה ומנסה לשנות אותה היא תרפה, תבין שבכל בסדר
היא נבוכה שתסתכל?
אתה יכול להציע לה להכנס ובבדיקה להשאר לשבת ליד השולחן ושיסיטו את הוילון
לא להלחם בזה אלא לעטוף אותה ולגרום לה להרגיש מוגנת ולא "משוגעת"
במקביל כמו שכתבתי ליזום יותר שיחות אמיתיות על המצב מתוך באמת רצון להבין, לא לשפוט ולא למצוא מה לא בסדר.. מהתשובות המתגוננות שלה נשמע שהיא מבינה שהיא אולי מגזימה אבל כרגע קשה לה לשחרר.. תהיה שם בשבילה
גם בעניין הקושי שלה ביניכם, הטיפול יהיה הרבה יותר אפקטיבי כשהיא תרגיש שאתה מרים אותה ושם בשבילה : )
ניסיתי את הגישה הזושםאנונימי
שאלתי אותה אם יפריע לה שאהיה בפנים ואסתכל רק על המוניטור (כאילו תכננתי משהו אחר...) וזה התחיל ב-לא מוחלט, ועבר לאט לאט ל"בסדר שתהיה איפה שהוילון", ואז "זה בסדר שתהיה איתי אבל ר-ק על המסך!'


האמת שהיום הייתה לי שיחה איתה ואמרתי שהיא חייבת להבין שזה תהליך של שנינו, שזה עניין ששנינו עוברים ושאני רוצה להיות שם בשבילה והיא אמרה "לא נכון! זה עניין שלי בלבד, עם כל הכבוד! אתה מאד עוזר, תודה רבה לך, אבל בהחלט אני עוברת בלבד את הפיזי ואני מרגישה שזה עניין שלי לבד".
היא רוצה לחיות בזוגיות? או אולי לא?תיתי2
האמת שאפשר לשאול את זה גם לגביך
אבל לפחות אתה מוכיח שמשהו בך רוצה
כי אתה כל כך מתאמץ על הזוגיות.

זו שאלה לא קנטרנית אלא אמיתית.
את רוצה לחיות איתי בזוגיות?
להיות שותפה שלי?
שותפות לרגש, לחיים, לחוויות?
או שאני פה כדי שיהיה *לך* ילדים?
את רואה אותי בסיפור? רוצה לראות אותי?
רוצה שאני אראה אותך?
או שאת מעדיפה לבד וככה טוב לך?

גם אני לא תמיד מבין בשביל מה לי זוגיות
לפעמים מרגיש שיותר טוב לי לבד
או עם חברים
אבל משהו בתוכי כן אומר לי לנסות את זה - בכל הכוח.
לנסות להיות בזוגיות כי יש שם משהו שאני רוצה
לא יודע עדיין להגדיר מה.
את רוצה לנסות ביחד איתי?
בואי נתאמץ על זה ביחד.
כי אם אני אתאמץ לבד, לא תצא מזה זוגיות...
שאלתי אותה את זה.שםאנונימי
שאלתי אם היא בכלל נמשכת אליי, אם היא אוהבת אותי, אם בכלל בא לה.

ואז היא אמרה שמבחינה זוגית היא אכן נמשכת אליי, שכן היא רוצה זוגיות (היא גם בטוחה שאנחנו זוג סבבה לגמרי חוץ מהקטע המיני ואולי היא צודקת) ושאם היה אפשר לחיות ללא יחסי מין, אז זה היה האופטימלי.

היא אכן אולי מרגישה שאנחנו לא אחד למען השני עם כל הרגשות שלנו לגמרי, אבל זה נראה לי גם תלוי מתי שואלים אותה.
את הכוח היא מקבלת ממך .הזכר משפיע והנקבה מושפעתהתחברתי
כנראה שגם אתה מטבעך אדם "מרצה" כדי לברוח מוויכוחים. מבלי שתתכוון אתה משדר לה חוסר בטחון שבלאו הכי מאוד חסר לה. כשתעמוד לצידה נחוש ועם הרבה רגישות ואהבה היא תסמוך עליך ....אתם תגיעו למצב שאת האנרגיות שלכם אתם תפסיקו לבזבז בפילוסופיה וויכוחים . ולכן תמשיך להוביל בנחישות את המהלכים.
""אין אסיר מתיר את עצמו מבית האסורים"". ולכן תמשיך ליזום וללכת לרב ולאנשי מקצוע ככל שידרש, בהחלטיות ובטחון מבלי לשדר מעט של ספק, ותוך כדי שיתוף מלא. אישתך חכמה והיא קלטה שאתה דמות מרצה ולכן קשה לך להוביל אותה מבלי שתתנגד ותתרץ את טיעוניה בהתנגדות מוחלטת.
שים לב כמה שינתה את כל הגישה שלך בזכות אנשי הפורום ועל זה מגיע לך יישר כוח גדול!!!
אתה בדרך הנכונה תמשיך כך! משוכנעת שעם מעט יותר נחישות רגישות ואומץ בע"ה אתם תיהיו במקום טוב יותר.
מה אני אמור לעשות? לצאת נגדה?שםאנונימי
היו פעמים מעטות שעשיתי את זה, היא בכתה כל הלילה ואז עשתה את זה אחרי זה בחוסר רצון מובהק רק כדי לרצות אותי.

אין ספק שזה גם משהו, אבל לא יודע אם זו הדרך הנכונה.
אגב, ממליצה לך לקנות לה את הסדרה האינטרנטיתקורונה משמחה
של אפרת צור "תשוקה בנישואין"
(יש עוד סדרות שאני לא מכירה)
סדרה מדהימה על כל הנושא,
מסבירה שלב שלב, לאט וברור,
כולל כל ההסתכלות על הצד של הגבר וכו
אשתך צופה בזה באנונימיות מוחלטת לבד/איתך
עולה כמה מאות שקלים ונותן תמונה שלמה וחיובית
שווה כל שקל!!
תסתכל באינטרנט "אפרת צור"
(גילוי נאות- אני לא עובדת אצלה!!)
אפשר למחוק אם זה פרסומת אחרי שתראה
כנראה לא ירדת לסוף דעתי. אנסה להסביר מעט אחרתהתחברתי
לפני הכל נראה שיש צורך לשפר את התקשורת בינכם הרגשה שלי שישנה חסימה ולכן אתה לא מצליח להגיע אליה, היא לא פנויה להקשיב לך בגלל המצוקה שהיא נמצאת בה. אישתך צריכה להבין ששנה זה זמן שצריך להתקדם ולו גם בצעדים קטנים. ולא לחסום "ולשתף אנשי מקצוע" בכל תחום מתבקש. "מבלי להתמהמה".
קטונתי לתת פתרונות כשיש כל כך מעט אינפורמציה וגם לא ביחסי אישות את זה נשאיר למתמחים.
אתה צריך להחליט שאתה בהליך שצריך לגרום לה לשיתוף פעולה. כדי שתיפתח מהסגירות ואולי חוסר בשלות מובנת. ולכן ציינתי שאתה "חייב ליהיות נחוש".
וחייב להחליט שהיא לא יכולה להחליט בדברים שהם בגדר סכנה רפואית "שעלולה ח"ו לפגוע בעתיד של שניכם" לא מותר לך ליהיות נחוש אלא אתה חייב ליהיות נחוש ולדעת שאתה עושה את הדבר הנכון. בחום באהבה ורגישות.
ה' ייתן לך הרבה סבלנות וסובלנות!


אני חוזר על מה שכתבתי לך קצת..דנוור

תנסה לגשת אליה בלי לבוא בגישה של בואי נעשה את זה,

תכיר את הגוף שלה לשם להכיר ללטף וכו' 

הכי טוב זה פשוט ללטף למרוח קרם לעשות עיסויים אבל בלי להגיע לזה בכלל רק לשם לעשות לה כיף.. תשקיע בזה שעה תדליק נרות תעשה אוירה טובה תדבר איתה תוך כדי ותבוא בגישה שאתה לא הולך להתקדם עם זה.. אחרי כמה פעמים שהמצב הזה יקרה והיא תהיה רגועה ונינוחה עם זה ואחרי שתכיר מקומות וצורה שעושה לה כיף אז תנסה להתקדם.

עוקבת אחרי הסיפור שלכםלא מחוברת
ממש מצער שזה המצב .. כל הכבוד לך באמת ! זה לא פשוט בכלל
ראיתי שכמה שאלו אותך למה לא למנוע ולא ראיתי תגובה שלך..
אני חושבת שזה יכול מאוד מאוד לעזור. לחבר קופסאות שלא יהיה הפסקה של נידה כל הזמן.. שלא תיהיו ובעיקר היא, בראש של יחסים בשביל ילד ,שתתרכזו רק בזה רק בכם. מבינה את הרצון לילדים . אבל מיניות תקינה לדעתי צריך לבוא לפני. והריון והנקה רק מוסיף לקושי . או שאצלה לא?
למה לא למנוע הריון?שםאנונימי
היא ממש ממש לא בעניין למנוע הריון.
זה הדבר שהיא הכי רוצה בעולם כרגע.

ואין לי מושג מה יהיה אחרי זה.
לצערי במקרה הזה היא תצטרך לשמוע איש מקצוע שאומר לה שזה לא חכם להיכנס להריון, כי אם אני אעשה את זה, היא עלולה לראות אותי בתור "הרשע" שמונע ממנה ילד (קצת מוקצן, יודע..)
אז היא תראה בך רשעתיתי2
ואחרי כמה זמן, אם היא תרצה לחיות עם הרשע בשלום
וגם להביא איתו ילדים
היא תצטרך לרדת מזה שאתה רשע
ולהבין שאתה לא רק תורם זרע.
אלא אדם שרוצה זוגיות בריאה לפני הורות מאתגרת שתקשה עוד פי אלף על התפתחות זוגיות תקינה.

לגמרי..לא מחוברת
ואתה בסדר עם זה? אתה רוצה ילד עכשיו?
אני מבחינתי להיכנס להריון מהיום שהתחתנו...שםאנונימי
היא נמנעה מזה כי הייתה בלימודים.
והייתה בוכה כשלא הבנתי מה כזה דחוף גלולות.

היום היא אוכלת את עצמה שלא ניסתה מההתחלה ומכיוון שהיא כבר יודעת כמה ילדים היא רוצה, היא בלחץ להתחיל מהר, כי היא חוששת שהיא תהיה מבוגרת מדי...
ממש מבינה אותה..לא מחוברת
ואם אתה גם איתה ברצון אז זה משו אחר..
אבל עדיין אני חושבת שכדאי לכם לשקול אתזה.
תקחו אתזה כמטרה שלכם חודש חודשים רק זה שום דבר אחר. לא רק סקסולוגית גם פסיכולוגית כדאי לשלב..
זה לא נשמע שאתה מזניח את הנושא.. אבל היא איתך בזה? היא מבינה אותך?
היא חצי מבינה וחצי לא חושבת בהגיון לדעתי...שםאנונימי
היום ניסיתי שוב ואתמול גם והתגובה זה "לא, אנחנו נהיה בסדר... נסתדר..."

לבינתיים יש לנו עוד זמן עד שנהיה מותרים.
אני ובעלי גם הינו במצב הזה..לא מחוברת
חודשיים שכמעט כל יום ניסינו. ואני ממש זוכרת אתזה כסיוט וגם לא הסכמתי בכלל לשום טיפול שום כלום ,ככ התביישתי והרגשתי רע..
אם כבר החלפתם יועצים אז היא אולי גם מרגישה שכל העולם נכנס לכם להכי אישי שלכם ואז אולי זה מוביל להתעקשות על העד..
אני חושבת שאתה צריך להתעקש עלזה קצת יותר אולי לנסות להסביר לה יותר.. שתבין שזה לא בסדר ,היא חייבת להבין שמצב תקין זה לפחות פעם בשבוע..
זה נראה שמהצד שלך דיי ניסת הכל..
וזה מצוין שאתה לא לוחץ עליה יותר מידי אבל זה חייב להיות בטיפול כל הזמן.. אולי אפילו שתלך רק לפסיכולוגית
ואי באמת שיהיה לכם בהצלחה!
תודה שםאנונימיאחרונה
מקווה שיסתדר באמת בקרוב ואם לא, בתקווה שתחזור לסקסולוגית שוב. .
המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמותאחרונה

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך