בס"ד

גילוי דעת תורה
על דרכי המאבק ועל השתתפות נשים

במאבק על "בית האמת והשלום" בחברון עיר הקודש, ובכלל במאבקים העומדים לפתחנו בתקופה זו, צריך לחזור ולהזכיר כמה עקרונות:

א. המטרה העיקרית

גם כאשר נמצאים במאבק, אסור לשכוח את העיקר: המאבק איננו מטרה בפני עצמה. המטרה החיובית העיקרית – שאותה אנו רוצים לכתחילה – היא גילוי מעיינות התורה והפצתם, בכל עם ישראל ואף לאומות העולם (כמתאים להם). ככל שיכירו ישראל באמת האלקית שבתורה ויטעמו את מתיקותה בנגלה ובנסתר – כך נגיע לשלום אמיתי בקרבנו ונתקרב ליעוד של "מלאה הארץ דעה את ה' כמים למים מכסים" ו"תורה חדשה מאיתי תצא".

ב. הנהגה

התיקון האמיתי למצב תלוי בהקמת הנהגה ראויה – הנהגה הפועלת על פי פסיקת רבנים מורי הוראה בישראל, ועל פי דעת-תורה (ופנימיותה) רחבה ועמוקה של בחירי הדור, "השופט אשר יהיה בימים ההם". גם בקשר למאבק מעשי בשטח, צריך שיהיה 'ראש' לכל הכוחות המעשיים – מנהיגות על פי תורה.

ג. "כל כבודה בת מלך פנימה"

עלינו לשמור מכל משמר על כבוד בנות ישראל, טהרתן וצניעותן. לצערנו בשנים האחרונות היו מקרים רבים שבהם כוחות הצבא והמשטרה פגעו בכבוד בנותינו, ויש מידע על תוכניות לפעול כך בעתיד (באופן מכוון) – על כן, בעת גירוש, הנשים והבנות צריכות להימנע מלהשתתף בפועל במאבק ולא להיות במקום שיש בו חשש של עימות עם כוחות צבא ומשטרה, בפרט כשיש ביניהם חיילים ושוטרים גויים. יתר על כן, כמדומה שעצם הנוכחות של נשים וילדים במקום הגירוש מגבירה, באופן לא-מודע, את החשק והנכונות של המגרשים. על כן הדרך הרצויה היא שבמקום ובזמן בו יש חשש של עימות פיזי – צריכים להיות בזירה רק גברים הנכונים למאבק – "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא" – לא בנות ולא נשים וילדים.

ד. תחומי המאבק

כמובן שהנוכחות במקום הנמצא בסכנת גירוש, ח"ו, היא הכרחית. אין מפקירים אף עמדה, ובפרט מקום חשוב כזה. אולם לא כל המשאבים צריכים להיות מופנים רק לתחום הזה. המאבק מתפרש לתחומים נוספים חשובים לא פחות, ובתחומים אלו יש מקום חשוב גם למעשיהן של נשים ובנות.

בין הגזרות הנוספות של המאבק חשוב לציין:

1. חיזוק ההזדהות האישית של ציבור רב ככל האפשר עם מקומות הנתונים בסכנה על ידי שהיה במקום שלא בשעת הגירוש עצמו.

2. עידוד אי-הזדהות עם הממסד המושחת התוקף את נוכחותנו בארץ הקודש, בעיקר בפעולות הסברה ותמיכה בקרב חיילים ושוטרים בסירוב פקודה לגווניו השונים.

3. גם בפעולות רוחב הנהוגות בזמן האחרון – פעולות שמרתקות כחות צבא לזירות אחרות, החל ממחאות ושיבושים בכל רחבי המדינה בעת גירוש (באמצעים לא אלימים, כמובן) ועד לצעדות במקומות שיש בהם אוכלוסיה לא-יהודית, תוך קריאה לאויבי ישראל להכיר בכך שארץ ישראל היא מקומו של עם ישראל, ולטובתם-הם עדיף להם למצוא את המקום הטוב יותר עבורם לחיות בו – איננו רואים מניעה להשתתפותן של נשים (כמובן, תוך שמירה נכונה על בטחון וצניעות הפעילוֹת).

4. פעולות הסברה וטיהור תדמית, בפרט באמצעי התקשורת וברחוב של 'מרכז הארץ', מתוך ביטוי שמחה ורוחב דעת על יסודות פנימיות התורה. בתחום זה, תחום הדוברות, יש מקום מיוחד ועיקרי דווקא לנשי ובנות ישראל, בחינת "כן בנות צלפחד – שחבבו את הארץ – דוֹבְרות".

לאחר כל המאבק הנכון והמושכל, שישלב את כל הגוונים הללו – תוך 'החלפת צבעים' וסגנונות פעילות מעת לעת – עלינו לזכור כי ההצלחה תבוא רק מאת ה' יתברך שיגמור בעדנו. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הייתי בפגישה בבני אדם וזה מאוד חיזק אותי ונתן לי כיווני חשיבה רעיוניים ומעשיים.

ליד כוכב השחר?

לא ! זה גבעה נראה לי בגוש עציון .גבעה של דני חלמיש!

יש:

 

מעלה שלמה,

 

ומעוז אסתר.

 

יהי רצון שה' יעזור לנו לקיים עוד ועוד, את:

 

"הרחיבי מקום אהלך"..!

 

ונזכה לגאולה השלמה!

 

 

אי אפשר להכריח אנשים להיות מה שהם לא.....

שם היה כוונה להיאבק פיזית ועל כן באה הוראה זו.

 

וודאי שהיום כאשר החלה מדיניות התג מחיר, ציבורים וגילאים שונים יכולים להטצרף לעשייה, אך אם שוב יהיה מצב בו נצטרך לעמוד מול הכוחות חוזרה ההוראה הזו לתוקפה.

 

נ.ב. ל y.s. אשמח אם תכתוב דברים יותר מובנים ופחות מזלזלים (במיוחד כאשר מדובר ברב גדול וחשוב!!)

 

ולרכס רמת מגרון- זה נחמד לחשוב על איזה רב וקבותה עתידית שאת רוצה להקים, אבל, תהיי קצת יותר מציאותית ותנסי למצוא לעצמך קבוצה (גם אם את לא מסכינה עם כל דבריה) ותצטרפי אליה, האסון הכי גדול שלנו זה שאנו מפולגים! 

ולא משנה באיזה מובן יפרשו אותו - ברור שביהדות הגבר הוא זה שבעיקר בחוץ, והאישה יותר בבית, וגם כשזה לא כך - אז זה ממש לא מסיבות עקרוניות של פמניזם אלא מאילוצים שונים שישנם ועוד וכיו"ב.

 

אשריהם שהם הולכים עם דרך התורה.

אני לא מסכים עם מה שכתוב במאמר של הרב יצחק גינזבורג, אלא חושב ההפך.

הסיבה שהבאתי את המאמר הזה היא תשובה ל"רכס רמת מגרון" למה בנות השתעממו בכנס שהיה בבני אדם: בגלל שהמארגנים והאחראים שמה, חלקם ו\או רובם הם מתלמידי ותומכי הרב יצחק גינזבורג, וזה הדעות שלו: שבנות לא ישתתפו במאבק (למרות שכמו שאמרתי אני חולק על דעותיו בנושא הזה, ובעוד נושאים...).

מקווה שאני מספיק מובן!...

שבגללם את חלוק על הרב יצחק גינזבורג....

 

כל גבעון בן 4 קם בבוקר וחושב שהוא הרב הראשי.....

 

יצחק. שמי שלא יודע עושה המון בשביל א"י

לכל מי שלא הבין אותי:
הרב יצחק גינזבורג שליט"א הוא רב גדול מאוד וחשוב, רק מה, יש כמה נושאים שבהם אני לא חושב כמוהו.
חוץ מזה- אני מאוד מעריץ אותו ואת פועלו.
ויש המון המון תלמידים שלו שהם מעמודי התווך של המאבק על ארץ ישראל, למי שחושב שהרב יצחק לא עושה כלום בשביל ארץ ישראל

מזה השטויות האלה? עוד לא יצאנו מהסרטים האלה של הנוער? חלאס! אולי תקלטו כבר, זה שעוד פעם ועוד פעם תחטפו מכות כמו אהבלים, במישור הטכני זה לא יעזור בגרוש!

בלי ה' שום דבר פה לא יזוז! אין שום ס"ד במאבק ללא צניעות, שבנות הולכות לכתחילה בידיעה שאחת מהסיבות המרכזיות שמגבניק(ע"ע אקרשטיין למשל) בא לפנוי זה כדי לגעת בהן ולמשוך אותן (וכו' וכו' ואין כאן ובכלל המקום לפרטם) העיקר במאבקים האלה זה האמונה בה' ית' וההשתדלות למען תורתו ואם אתה מקיים מצוה(?) אחת בהידור רב(?)(לשלוח את אחותך לחטוף מכות אצל חבורת אנסים!?) במה היא שווה אם ברגל השניה אתה רומס ללא היסוס את המצוה הפשוטה והבהירה של שמירה על כבודה של בת ישראל, נוכל לנצח רק במאבק עם ס"ד מאבק שעומדים בראשיו אנשים יר"ש שלכל אורך הדרך בודקים אם מה שהם עושים עכשיו הוא רצון ה' או לא, עם קצת שכל ישר אפשר לשלב בלי בעיה בנות במאבקים(הפגנות מול גדי שמני,נועם תיבון וכו' הכנת ציוד נורות,נינג'ות וכו' וכו') כדאי שהבנות כצאת יפעילו את השכל שלהם(אפשר לעזור להם) ויחשבו איך לעזור יותר לעם ישראל (אם זה מה שמעניין אותם?) במקום להתבטל חודשים שלמים ברמת מיגרון..... שה' יעזור יציל וירחם ואנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו!

מה מישב את הארץ בלהתבטל ימים שלמים במאחזים...?

לא דיברנו על יישוב הארץ דיברנו על בנות שהולכות לחטוף מכות בפינויים!

בע"ה ית'

 

מקומה הוא לא במקום הפינוי.. תגי מחיר, תפילות!!!(נאחוז אומנות אבותינו בידינו.) (במיוחד של נשים-עולות ובוקעות רקיעים..) לימוד תורתנו הקדושה-כן הבנים בקרב אז צריך שמישהו יאחוז בתורה.

ולא קראתי את דעת הרב יצחק-כי אני עייף.

ויש עוד כמה סיבות.

 

שונא ציונים-אשריך הוצאת לי תמילים שלא היה לי כוח ליכתוב-מהפה. (ביליתי כול היום בבניה במעוז.. סיימנו את הבית כנסת, ואת המדרגות!!!!)