בגלל שהגבר הוא זה שקובע את הסגנון הרוחני של הבית
האישה היא כלי לקבלת השפע והגבר משפיע
אז כאילו עד שהאישה לא מוצאת את החתן שלה
מה היא בעצם?
נכון, יש לה את עבודת ה' שלה והכל טוב.
אבל תכלס היא פתוחה לכל מיני סגנונות.
כי יכול להיות שבעלה יהיה חוסיד בנפשו או אולי יותר שכלתן
יותר מחובר לרב קוק זצ"ל או אולי יותר לר' נחמן....
כאילו, זה מאוד תלוי בגבר....
וזה מתסכל הקטע הזה.
שעד החתונה, עד שלא מכירים את החתן, הכל פתוח, באוויר כזה
תכלס, ועכשיו אני מדברת על עצמי, -
לא יודעת לאן הנפש שלי הכי נמשכת =/
וברור שיש לי את הדברים שברורים לי. יש לי משיכה לחסידות ולתורות הנפש. אין בעיה.
אבל הסגנון גם בתוך זה הוא כל כך רחב, גם בהשקפה, גם באופי של הבית.
מה עושים??
(ומחילה אם אני לא מגיבה... משתדלת אבל תמיד לקרוא ולהחכים מהעניין)
