כידוע לכם משרשור קודם אני עדיין לא יוצא, אבל אני בכל זאת מרשה לעצמי להיות פה בפורום כי העתיד שלי בנושא מאוד בראש שלי ואני משתדל כל הזמן לדייק את ההתקדמות האישית שלי כדי שתמקסם את מידת המוכנות שלי לחיי זוגיות ונישואין.
השאלה שלי היא כזו -
באופי שלי אני סה"כ בנ"א סבבה ונחמד לאנשים, מסתדר עם כולם סה"כ. הנקודה היא שיש בתוכי המון זעם וכעסים (כלפי עצמי, כלפי החיים) שהצטברו עם השנים עוד מהילדות שלא עברה לי כל כך חלק מסיבות שונות, וגם הנעורים שלי לא זרמו על מי מנוחות. אני ממש לא אדם אלים או כעסן, ועם הזמן יצא שכדי לפרוק את מה שיש אצלי אני שומע ומנגן מוזיקה כבדה מאוד (dubstep וכמה ז'אנרים של מטאל).
עכשיו, אני פשוט לא יודע איך מי שתצטרך להכיר אותי תאכל את זה.
ברמה הטכנית, איך אני מסביר לבחורה שלמרות שאני באמת מקפיד (ואני כן!) אני שומע מוזיקה שנתפסת מאוד לא דוסית. לא שיש בה בעיה הלכתית אמיתית, אבל זה דברים שהם "ספאסט נישט" אפילו אצל דתיים הרבה יותר ליברלים ממני.
והעניין המהותי - למה שבחורה תרצה מישהו עם כוחות שליליים כל כך בנפש? אני לא יודע אפילו איך להתייחס לעצמי קצת בהקשר הזה... זה לא שכל העניין הזה ייצא עליה או משהו חלילה, אבל אני לא מסוגל לדמיין בחורה שאני אומר לה שאני שומע ומנגן כאלה דברים בגלל שיש חלק בנפש שלי שזה מה שהוא נמשך אליו. היא בטח תחשוב שאני מפלצת, כל מי שיצא לי להשמיע לו את זה שלא הכיר את הז'אנר פשוט הזדעזע. אולי אני זה שלא בסדר? אולי אני זה שלא מוכן לחיי נישואין כל עוד יש אצלי בנפש חלקים כאלה? ובסופו של דבר דווקא בגלל כל הדברים האלה שיש אצלי בפנים אני מאוד רוצה שהאישה שלי תשלים אותי באיזשהו מקום ותהיה אדם שמח שתאהב את עצמה! אבל כל מי שתהיה כזאת לא תוכל לעכל את החורים האלה שיש לי בנפש, שהם כמובן לא מה שיוצא כלפי הסובבים אותי אבל כן קיימים., וגם אני לא מרגיש שמגיע לי מישהי כזאת, הרי אני לא כזה... אני קצת אובד עצות
