אבל לכל סיר יש מכסה - גם אם הסיר עקום וצריך מחבת כדי לכסות איתו.

ובשיא הרצינות - זה מאוד תלוי באיך אתה מתייחס לעצמך.

אם אתה מודע ל"אפלוליות" של זה כמו שאתה הגדרת, ויודע להסתכל עליה באור חיובי, אז אני מבטיח לך שאתה לא הבנאדם היחיד שיש לו נטיות כאלה, ותתפלא יש גם בנות עם נטיות כאלה שיודעות להכיל ולאהוב את הצדדים האלה.

אם זה חלק באישיות שאתה לא מתחבר אליו ומנסה להדחיק, מצד אחד זה בעיה - כי אתה לא תרצה מישהי שתאהב את זה.

מצד שני לכל אחד יש צדדים נמוכים, ואתה צריך פשוט למצוא מישהי שתכיר את המכלול, ואם אתה בעצמך לא אוהב ומתחבר לזה, והיא תראה אתזה. אז המכלול שלך בהחלט בסדר. 

יתכן שאצל הדתיים זה באמת מוזיקה ש"לא מתאימה", אבל באופן כללי יש מלא אנשים טובים שאוהבים את הזאנר, ולכל אדם יש את סגנון המוזיקה שהוא מחבב ואני לא חושב שזה בפני עצמו מהווה סימן על משהו לא טוב בנפש.

ולדעתי אין ענין לספר על זה בדייט, ובודאי שלא בקטע רע של כוחות שליליים. אלא אפשר סתם לשתף כמו שמספרים על כל התחביבים.

ובלי קשר כמובן שאם אכן יש קשיים וכוחות שליליים בנפש כדאי לטפל בזה.

היה חזק ובהצלחה רבה!

וגם במיוחד אצל בנות - אלה סגנונות עם המון כוח וכעס ובנות לרוב מאוד מאוד לא מתחברות לזה אפילו בציבור הכללי, הכעס אצל בנות מתבטא בצורה מאוד שונה... אז אצל בחורה חרדלניקית על אחת כמה וכמה

אבל קודם כל הרי זה באמת לא מסתכם בסגנון המוזיקה, אני שומע אותה כי יש לי צורך נפשי בה שבא ממקום מסויים. אם אני אציג את זה סתם כמה שאני אוהב לשמוע זה לא יהיה נכון כלפי אישתי, או מי שמתלבטת אם להיות אישתי.

אבל זה בגלל שיש חלק אצלי בנפש שמתחבר לזה.

אני כנראה צריך לחשוב על זה קצת בעצמי עוד באמת... אני בעצמי לא מסוגל לחשוב שאני אמעיט בערכם של החסרונות שלי בפגישות, אני לא ארגיש כנה. 

אם בנאדם עצמו לא מקבל את עצמו הוא לא יכול לבנות זוגיות בריאה.

משום מה ממה שקראתי בדבריו מדובר פה על הצד השני. מצטט: - "הנקודה היא שיש בתוכי המון זעם וכעסים (כלפי עצמי, כלפי החיים)" קודם בנאדם חי עם עצמו ורק אח"כ יש לו אפשרות לחחיות עם בנאדם אחר. בנאדם של חי עם עצמו, לא יוכל לחיות לצד אחד אחר.

"הנקודה היא שיש בתוכי המון זעם וכעסים (כלפי עצמי, כלפי החיים)" כל השאר אפשר למחוק.

זה התסביך שלך ואותו צריך לפתור. כל עוד לא תבין את זה אתה תסתובב סביב עצמך כל החיים.

הוואלה אני יכול להיות נחמד ולהגיד לך - הכל טוב אתה סבבה היא תאהב אותך. אבל לא יוציא אותך מהמקום שאתה נמצא בו.

כל עוד אתה לא תאהב את עצמך גם היא לא תאהב אותך. 

אני עוד צריך להשקיע בזה מחשבה, כנראה שאני באמת קצת קשה עם עצמי כאן... לא יודע, זה כנראה נכנס בי כי הסביבה שלי סה"כ באמת מתייחסת לזה מאוד בחומרה (פעם חטפתי צעקות מהראש ישיבה כשהוא שמע אותי שומע את זה). תודה בכל אופן

זה היה מלחיץ אותי בטירוף חחח

מה תכלס זה אומר-

לא יודעת, לא התעמקתי בזה אף פעם

אבל 

אבל מוזיקה זאת יצירה שנכנסת למיתרים הכי עדינים של הנפש שלנו..

גמילה, זאת אופציה?

(לא להפגע ממני בבקשה, זה פשוט קצת מזעזע אותי הטירוף הזה..)

אם תסביר כמו שהסברת כאן מה העניין של זה

זה קצת מרכך.

ולגבי בנות, בנות זאת לא יחידה אחת אחידה ..בדיוק כמו בנים.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת