וכל פעם מתבדה, מתסכל
בתחילת השבוע באתי לקבל חיסון שעלת, האחות נתנה לי חיסון לא נכון, וחוץ מלהכנס לביסטריה לא טרחה להסביר לי שום דבר וגם לא התקשרה למכון הרעלות. למזלי אחותי רופאה ובדקה לי הכל והתברר שלא מסוכן ב"ה. (אבל הם כבר לא הסכימו לתת לי את השעלת, נטו כי הם לא התקשרו לברר, אחותי אחרי שיחה עם המכון הטרטולוגי מיד ידעה לאמר לי שאני יכולה לקבל.)
היום החלטתי ללכת לאולטרסאונד מעקב אחרי למעלה מחדשיים שלא עשיתי, בגלל שאנחנו כבר מפורים אצל ההורים הלכתי למרכז בריאות האישה שלא מכיר אותי. בשביל הכסתח כנראה החליטו לשלוח אותי לכל מיני בדיקות ומפה לשם מצאתי את עצמי מחכה לבדיקה ווגינלית של אורך צוואר הרחם (הכל תקין לחלוטין במהלך כל ההריון ב"ה, לא שלחו בגלל חשד כלשהו) ופתאום מצאתי את עצמי שואלת את עצמי למה שאני אעשה את הבדיקה הלא נעימה והמיותרת למצבי היום עד כמה שאני מבינה, החלטתי לא לעשות וננזפתי קשות על ידי הרופאה, שלא ידעה להסביר לי למה אני צריכה לעשות את הבדיקה. בסוף פשוט התנצלתי והלכתי.
מתוסכלת מזה שלא מוסבר לי איזה בדיקות אני עושה ולמה ועוד יותר מתוסכלת מהתחושה שאני לא יכולה לסמוך.
לא בא לי להגיע ללידה מתוך תחושה של מגננה מול הצוות הרפואי ואני לא יודעת איך לעשות את זה..
בכל מקרה חושבת שזו הנהגה טובה

אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...