מתווכחים אם לחגוג את יום העצמאות או לא
מה אני אגיד
אני
אין לי יום העצמאות כבר שלוש שנים.
מה אני אגיד
אני
אין לי יום העצמאות כבר שלוש שנים.
בהנהלת:
מכתב פתיחה
אני לא אשרוד בלעדיהן שנה הבאה.אנונימי (פותח)אחרונה
אני לא אני לא
חודשיים שלמים בדיוק. אני מתגעגעת ברמה שזה כואב. ואני יודעת שהם צריכים המון עזרה אבל היא עובדת בבית חולים אז אסור בכלל בכלל לבוא אליהם.
זה הורג אותי אני חייבת אותן. מחר אני אשלח להן תמונה ובראשון נעשה זום.
כל התחליפים האלו לא קרובים למציאות. אני צריכה אותן. אני ממש צריכה.
ואני יודעת שלדידוש קשה שהיא לא יכולה לצאת החוצה ושהיא בלי חברות ואני רוצה כמו פעם, רגעים של קסם. הקטנות הולכות לישון ואני והיא יושבות עם תה ומדברות. זה עושה לה טוב אני יודעת. היא מרגישה מיוחדת ואני שמחה לתת לה את התחושה הזאת שהיא גדולה ויכולה להישאר ערה אחרי שאחיות שלה הולכות לישון. ואז סוף סוף אני יכולה להקשיב לה עם כל תשומת הלב. איך היא פתאום גדלה לי, ילדה גיבורה שלי.
עד שהייתי סגורה על כיוון לשירות, אבל כל פעם שאני נזכרת בהן אני מתחרטת. אני לא יכולה להיות רחוקה מהן. אני לא אני לא.
חודשיים שלמים בדיוק. אני מתגעגעת ברמה שזה כואב. ואני יודעת שהם צריכים המון עזרה אבל היא עובדת בבית חולים אז אסור בכלל בכלל לבוא אליהם.
זה הורג אותי אני חייבת אותן. מחר אני אשלח להן תמונה ובראשון נעשה זום.
כל התחליפים האלו לא קרובים למציאות. אני צריכה אותן. אני ממש צריכה.
ואני יודעת שלדידוש קשה שהיא לא יכולה לצאת החוצה ושהיא בלי חברות ואני רוצה כמו פעם, רגעים של קסם. הקטנות הולכות לישון ואני והיא יושבות עם תה ומדברות. זה עושה לה טוב אני יודעת. היא מרגישה מיוחדת ואני שמחה לתת לה את התחושה הזאת שהיא גדולה ויכולה להישאר ערה אחרי שאחיות שלה הולכות לישון. ואז סוף סוף אני יכולה להקשיב לה עם כל תשומת הלב. איך היא פתאום גדלה לי, ילדה גיבורה שלי.
עד שהייתי סגורה על כיוון לשירות, אבל כל פעם שאני נזכרת בהן אני מתחרטת. אני לא יכולה להיות רחוקה מהן. אני לא אני לא.
ועוד פורום.מקפיצים נטושים
שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה -
בכבוד!
אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון
אבל תודה על ההצעה בכל אופן!
משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים
מודה שלא הבנתי את ההעדפה.
אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון
בקשת עזרה בצורה עקיפה
😁טויוטהאחרונה
יש לי חלום:
[]אנונימי (פותח)
תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי
מה איבדתי
מה היה לי
מה כאב לי, מה העלה בי אושר
אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח
ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות
משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות
לחבר זונדה, חמצן, משקפיים
לחבק לחבק לחבק.
מה היה לי
ומה אין
מה קיבלתי ומה הפסדתי
וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.