כלכלה, גם בעברית, קלה באופן משמעותי מהנדסות. (לא לומדים אינפי וכו')

אבל זה לא המדד. המדד הוא למה אתה יותר מתחבר, כמו שאמרו אלו שמעלי.

לפני שאתה נכנס אליו. ברשת ב"ה יש חומרים אין סוף, לענ"ד תתחיל משם.

א. בהנחה שמדובר באותו מוסד (כלומר, אתה לא משווה לימודי כלכלה בעברית ללימוד הנדסה בסמי שמעון) - אז הנדסה יותר קשה. 

הרבה יותר קשה. 

ב. מה יותר מתאים לך? 

זה בדיוק מסוג הדברים ש*אתה* צריך להחליט. 

"מה לעשות בחיים?" זו החלטה שקשה לקבל אבל החיים מלאים בהחלטות קשות. זו אחת מהן. 

בלימודים שלי ראיתי סוגים שונים מאוד של טיפוסים ואני לא חושב שמישהו יכול להגדיר לך "טיפוס" כלשהו.

נסה לחשוב קודם כל למה אתה רוצה ללמוד. מה אתה מנסה להשיג בזה שתלמד לתואר? 

פרנסה? ענין? אתגר? מעמד? 

אחרי זה, יהיה הרבה יותר קל לנסות לענות לך. 

ג. בעיקרון, יש ימים פתוחים במוסדות הלימוד, אבל איך שהמצב נראה כרגע - לא בטוח יהיו כאלה השנה. 

בוגרי כלכלה מציפים את השוק, גם רוב החומר לא רלוונטי למאה העשרים ואחת ואחרי המשבר הנוכחי כנראה שתהיה רפורמה בקורסים הללו.

בניגוד לעמדת @ספק סמי שמעון דווקא מכללה לא רעה בכלל, אבל כשלומדים הנדסה רצוי לבחור הנדסה שלא תתאכזב ממנה אחרי כן, תחומים כמו חשמל, בניין, תוכנה ומכונות מבוקשים בשוק הרבה יותר מהנדסת אנרגיה, כימיה, טכנולוגיות מים, וחקלאית.

אני חושב שתעו"ן זה גם לא רע בכלל, במיוחד למי שמתעניין בכלכלה אבל @ספק הביע בעבר עמדה נגדית.

הבעיה היא באופן כללי ללמוד במכללה - הסיכוי להשתלב בתפקיד טוב שהוא לא qa או וריפיקציה שואף לאפס. 

בשנותיי בתעשיה, טרם יצא לי להיתקל בבוגר של סמי שמעון ובאופן כללי, לא פגשתי הרבה בוגרי מכללות. 

תעשיה וניהול זה תואר המנסה להקיף המון ובפועל , לא יורד לעומק של שום דבר באמת. 

יודעים קצת לתכנת אבל לא ברמה גבוה, לומדים קצת מתמטיקה - אבל לא כדי להיות אלגוריתמאי, לומדים קצת מערכות ספרתיות - אבל לא כדי לעסוק בתחום באמת. 

טועמים קצת מכל דבר. 

מי שיש לו מזל ולמד במקום טוב, יגיע אולי לניהול מוצר. 

לרוב, ימצא את עצמו ב-qa או ב-low tech. 

ובהנדסות שאין מה לעשות איתן אח"כ שכחת את ביוטכנולוגיה... 

אם הייתי צריך למנות את כל ההנדסות שאין מה לעשות איתן אחר כך...

אני לא חושב שאפשר לראות במכללה שהצליחה לקבל אישור מהמל"ג לפתיחת תוכניות לתואר שני בהנדסה עם תזה "לא מהטובות שבהן" מעטות הן המכללות שמתבצע בהן מחקר בכלל ועוד פחות בהנדסה, בד"כ אם יש תואר שני במכללה זה תואר שני במנע"ס (קרי משאבת כספים למכללה ומסלול להפיכת סטודנטים תמימים לאובר קואלופיי/ אובר אדיוקייטד) זה לא אומר שסמי שמעון היא הטכניון או אונ' תל אביב או אונ' בן גוריון, וסטודנטים מבן גוריון ממשיכים לקרוא סמי שמעון "סמי בורקס" אבל כל אחד והאנדרדוג שלו, ביחס למכללות, כנראה שהאינדיקטור למחקר שלהם בהנדסה הוא אינדיקטור שיכול להעמיד אותה בהחלט בין המכללות הטובות בארץ.

למעשה, כל המכללות שעבורן ביצעתי חיפוש, היו בהן תכניות ללימודי תואר שני בהנדסה. 

יש קורסים שעשיתי באוניברסיטאות ואני לא מבין איך המל"ג אישר... לא מתרשם מהמל"ג באופן מיוחד.

סמי שמעון היא מכללה בינונית. 

האינדיקציה הכי טובה היא לראות כמה מבוגריה עוסקים בפיתוח או בכלל נמצאים בתחום. 

אני נמצא בתחום כמה שנים והחלפתי כמה מקומות עבודה והייתי גם בצוותים שעשו שיתופי פעולה עם חברות אחרות (לפעמים במסגרת של רשות החדשנות - שאגב, היא דוגמא נהדרת לבזבוז כספי המסים שלנו...) - טרם נתקלתי אפילו בבוגר אחד שלהם. 

זו אינדיקציה הרבה יותר טובה לכך שזו מכללה בינונית. 

אלא שני תחומים אחרים לגמרי. 

הנדסת חשמל/אלקטרוניקה/מכונות וכד' זה מתחום המדעים המדוייקים, והם דורשים יכולות ריאליות - זה הרבה מתמטיקה וטריגונומטריה ברמה גבוהה ותפיסה מופשטת.

כלכלה - זה תחום ממדעי החברה. החלק המתמטי הקשה הוא סטטיסטיקה, אבל שאר הלימודים הם יותר מהתחום ההומני. 

מבחינת דרישות במהלך התואר - אז בהנדסה לדעתי תצטרך לעבוד יותר קשה. אתה לומד גם קצת תכנות תוך כדי וזה המון תרגול ועבודה בבית.

אני ממליצה ללכת למה שיותר מעניין אותך:

אם מעניין אותך להבין טכנולוגיה ולדעת לייצר אותה - תלך להנדסה.

אם מעניין אותך להבין את החברה ואת הדברים שמשפיעים על הכלכלה שלה - תלך לכלכלה.

אולי קצת בקורסים הבסיסיים בפיסיקה. 

יש הרבה קורסים שעוסקים בהתמרות פורייה - אבל בניגוד לטריגונומטריה, התמרות פורייה זה כיף ומגניב. (למי שבעניין... זה להיט במסיבות...). 

ויש גם לא מעט משוואות דפירנציאליות (רגילות וחלקיות. רגילות זה סבבה, חלקיות הן מהשטן) ולא מעט הסתברות וסטטיסטיקה. 

חדו"א וליניארית, מה זה כיף...

הנדסת חשמל זה 70 אחוז חדו"א והשאר אלקטרוניקה, תכנות ואנגלית, אפשר פשוט היה לקרוא לזה תואר בחדו"א...

וגם בליניארית יש המון יופי. 

בא נראה כמה קורסים עשיתי בכל דבר:

ליניארית - 2

חדו"א - 4.

הסתברות - 6 שעולים לי עכשיו לראש אבל אני חושב שאני שוכח אחד או שניים. 

התמרות פורייה - 6. 

שני קורסים במערכות ספרתיות שהן למעשה הרבה אלגברה בוליאנית. 

לא. בהנדסת חשמל יש חדו"א אבל זה מאוד מאוד רחוק ממה שכתבת.

בשנה ד' שמעתי אותו מדבר על חדן"א עם חבר ללימודים, שאלתי אותו אם הוא לא סיים עם חדו"א כבר, בכל זאת תכף הגנה על הפרוייקט והוא ענה לי שכל התואר הזה חדוא אחד גדול.

אבל אני מניח שאתה מבין בתואר בהנדסת חשמל יותר ממני.

והנחתי שבהנדסת מכונות יש לא מעט טריגו'.

מה גם שהתמרת פוריה מבוססת גם היא על הבנת הפונק' הטריגונומטריות

נאמר שיחסית להנדסת חשמל ומחשבים  - ברור שאלו תארים יותר 'מתמטיים' פי כמה וכמה. 

אבל כלכלה, אפילו בעברית, לא לומדים אינפי ואם אני לא טועה גם לא מישדי"ף או ליניארית. וגם מה שהם לומדים בהסתברות לא כ"כ קרוב לרמה בהנדסה. וזה מבלי שנדבר על כל הקורסים בפיזיקה שגם הם מתמטיקה לכל דבר (פורייה וכו')

אבל מידיעה אז חדו"א בעברית זה פחות מאינפי במכון לב (וק"ו בבר אילן). חדו"א בבר אילן זה באמת לא באותה שורה.

יש לי חבר שלומד מדמ"ח במכון לב וחבר שלומד כלכלה בעברית, החבר שלומד כלכלה קיבל תרגיל כל שבוע בחדו"א שמשתווה לתרגיל חודשי באינפי במכון לב.

זה לא חדו"א לפיסיקאים. 

אלה קורסים עם דגשים שונים וחשוב מזה, מרצים שונים. 

לכן, אין "חדו"א בעברית" יש "חדו"א לכלכלנים\מהנדסים\פיסקאים בעברית". 

בגדול, הקושי של הקורס תלוי במרצה. 

ב-99% מהמקרים, הקורסים באוניברסיטאות קשים יותר מהקורסים המקבילים במכללות ובצורה קיצונית. 

למה? 

כי מבחינת האוניברסיטה, שהסטודנט יפרוש מהתואר. ככה בתואר הראשון שלי, בתוך שנה, 30% מהסטודנטים התאדו להם... 

לאוניברסיטה העיקר הוא המחקר והסטודנטים הם מטרד. 

במכללה, אם אנשים יפרשו - אז הם יכולים לסגור את הבאסטה. 

האם זה אומר שתמיד הקורסים יותר קשים באוניברסיטאות? לא, אבל כמעט תמיד - גם אם במקרה, שנה אחת היה מרצה שעשה קורס שכונה בעברית. 

גם לנו היתה מרצה שכונה באחד הקורסים שהממוצע בקורס שלה היה מעל 90 - היא לימדה בדיוק סמסטר אחד...  

החל מהשנה הזו (תש"פ) שנה א כלכלה הורידו חלק בחדו"א בעברית, אני דיברתי על שנים קודמות.

יש במדמ"ח פחות מתמטיקה מאשר בהנדסה. 

דבר שני, כמו שכתבו כבר - זה תלוי איך אתה מגדיר קורס מתמטי. 

אני חושב שבטכניון מדמ"ח לומדים יותר מתמטיקה

ולו בגלל העובדה שלימודי הנדסה נמשכים 4 שנים לעומת מדמ"ח שנמשכים 3. 

*למעט הנדסת תעשיה וניהול שאף אחד לא באמת מחשיב אותם כ"הנדסה"... 

הוא להבין מה רוצים מחייך בגדול.

וכמה חשיבות יש להם בשביל העבודה אחר כך?

כי בהנדסה זה הבסיס של הבסיס. אי אפשר להתקדם אם לא מבינים טוב את המתמטיקה.

יש מבחנים פשוטים שמראים נטייה של בנ'א
גם בתוך הנדסה יש תחומים שונים מאוד אחד מהשני

ולא כל אחד יכול ללמוד כלכלה...

ממליצה להתייעץ עם יועץ מומחה

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק