כלכלה או הנדסה.דג כחול
שלום וחודש טוב!!
לצערי אני ממש לא יודע מה ללמוד..
אנשים שמכירים אמרו שעדיף לי אחד מהשניים או כלכלה או הנדסה .
אני יודע שאלו תחומים רחבים. ובכל זאת..
א. האם לימודי הנדסה קשים/קשים משמעותית מלימודי כלכלה?
ב. אין לי שמץ מה מהם יותר מתאים לי.. משהו יודע אולי על אפשרות לבחון את הדברים?(הכוונה איזה "טיפוס" יעדיף את זה לעומת זה))
ג. האם טרם הבחירה בתואר . ישנה מסגרת שבה אוכל להפגש עם התחומים הללו ולבחון אם זה מעניין אותי?
תודה...
בהצלחה בבחירהאנונימי (2)
א. תלוי איפה לומדים. יש מקומות שהקושי בכלכלה דומה להנדסה ויש מקומות שלא, ואם באמת בא לך לקחת הפסקה מהחיים ורק ללמוד 4-5 שנים סביר שאפשר לנסות לשלב.
(למשל בעברית זה קשה כמעט כמו הנדסה ובבר אילן כלכלה לא קשה.)

ב. אפשר לבדוק באמצעות האם מעניין אותך לקרוא כתבות כלכליות, האם מעניין אותך לתכנן משהו פיזי?
כלכלה הוא תואר שבחציו מתמטי, ככה שיש בו הרבה מתמטיקה וכמעט כמו הנדסה, אבל זה יותר כדי לבנות מודלים לתחומי כספים ומחקר חברתי לעומת הנדסה שזה יצירת חפצים.
איפה אתה יותר רואה את עצמך עובד?
בבנק/ייעוץ כלכלי/ייעוץ אסטרטגי/בית השקעות?
מתכנן מוצרים/בונה מוצרים/טכנולוגיות או פיזי?

ג. מוזמן לחפש קורס באינטרנט קורס במיקרו/מקרו כלכלה כדי לקבל טעימה של כלכלה.
ולחפש באינטרנט קורס בפיסיקה/חשמל/הנדסת תוכנה כדי לקבל טעימה מתחומי הנדסה.
הנדסה זה תחום רחב, אז תלוי מה נראה לך מושך.
לא מדויקחמדת66

כלכלה, גם בעברית, קלה באופן משמעותי מהנדסות. (לא לומדים אינפי וכו')

אבל זה לא המדד. המדד הוא למה אתה יותר מתחבר, כמו שאמרו אלו שמעלי.

אני מציע לחפש חומרים באינטרנט בתחומים ובאתרי דרושיםארץ השוקולד
הכוללים את המקצועות הללו ולראות מה מעניין אותך.
הכי נורא, מחליפים באמצע.

ברשותך, אני ממליץ על השרשור הזה, בסדר?
מה זה ממליץ?(;דג כחול
שהשרשור יפורסם בראשי, ככה שעוד יוכלו לראות ולענותארץ השוקולד
מומלץ להכיר מעט כל תחוםאנונימי (3)

לפני שאתה נכנס אליו. ברשת ב"ה יש חומרים אין סוף, לענ"ד תתחיל משם.

ככה:ספק
עבר עריכה על ידי ספק בתאריך ב' באייר תש"פ 15:22

א. בהנחה שמדובר באותו מוסד (כלומר, אתה לא משווה לימודי כלכלה בעברית ללימוד הנדסה בסמי שמעון) - אז הנדסה יותר קשה. 

הרבה יותר קשה. 

 

ב. מה יותר מתאים לך? 

זה בדיוק מסוג הדברים ש*אתה* צריך להחליט. 

"מה לעשות בחיים?" זו החלטה שקשה לקבל אבל החיים מלאים בהחלטות קשות. זו אחת מהן. 

בלימודים שלי ראיתי סוגים שונים מאוד של טיפוסים ואני לא חושב שמישהו יכול להגדיר לך "טיפוס" כלשהו.

 

נסה לחשוב קודם כל למה אתה רוצה ללמוד. מה אתה מנסה להשיג בזה שתלמד לתואר? 

פרנסה? ענין? אתגר? מעמד? 

אחרי זה, יהיה הרבה יותר קל לנסות לענות לך. 

 

ג. בעיקרון, יש ימים פתוחים במוסדות הלימוד, אבל איך שהמצב נראה כרגע - לא בטוח יהיו כאלה השנה. 

 

 

לגבי הימים פתוחים השנה, ממליץ להיכנס לאתרי המוסדותארץ השוקולד
מניח שהם יחפשו דרך לעשות אינטרנטי
קשה באימונים קל בקרב.אריק מהדרום

בוגרי כלכלה מציפים את השוק, גם רוב החומר לא רלוונטי למאה העשרים ואחת ואחרי המשבר הנוכחי כנראה שתהיה רפורמה בקורסים הללו.

 

בניגוד לעמדת @ספק סמי שמעון דווקא מכללה לא רעה בכלל, אבל כשלומדים הנדסה רצוי לבחור הנדסה שלא תתאכזב ממנה אחרי כן, תחומים כמו חשמל, בניין, תוכנה ומכונות מבוקשים בשוק הרבה יותר מהנדסת אנרגיה, כימיה, טכנולוגיות מים, וחקלאית.

 

אני חושב שתעו"ן זה גם לא רע בכלל, במיוחד למי שמתעניין בכלכלה אבל @ספק הביע בעבר עמדה נגדית.

סמי שמעון זו מכללה סבירה. לא מהטובות ולא מהגרועות.ספק

הבעיה היא באופן כללי ללמוד במכללה - הסיכוי להשתלב בתפקיד טוב שהוא לא qa או וריפיקציה שואף לאפס. 

בשנותיי בתעשיה, טרם יצא לי להיתקל בבוגר של סמי שמעון ובאופן כללי, לא פגשתי הרבה בוגרי מכללות. 

 

תעשיה וניהול זה תואר המנסה להקיף המון ובפועל , לא יורד לעומק של שום דבר באמת. 

יודעים קצת לתכנת אבל לא ברמה גבוה, לומדים קצת מתמטיקה - אבל לא כדי להיות אלגוריתמאי, לומדים קצת מערכות ספרתיות - אבל לא כדי לעסוק בתחום באמת. 

טועמים קצת מכל דבר. 

מי שיש לו מזל ולמד במקום טוב, יגיע אולי לניהול מוצר. 

לרוב, ימצא את עצמו ב-qa או ב-low tech. 

 

ובהנדסות שאין מה לעשות איתן אח"כ שכחת את ביוטכנולוגיה... 

הואריק מהדרום

אם הייתי צריך למנות את כל ההנדסות שאין מה לעשות איתן אחר כך...

לגבי סמי שמעוןאריק מהדרום

אני לא חושב שאפשר לראות במכללה שהצליחה לקבל אישור מהמל"ג לפתיחת תוכניות לתואר שני בהנדסה עם תזה "לא מהטובות שבהן" מעטות הן המכללות שמתבצע בהן מחקר בכלל ועוד פחות בהנדסה, בד"כ אם יש תואר שני במכללה זה תואר שני במנע"ס (קרי משאבת כספים למכללה ומסלול להפיכת סטודנטים תמימים לאובר קואלופיי/ אובר אדיוקייטד) זה לא אומר שסמי שמעון היא הטכניון או אונ' תל אביב או אונ' בן גוריון, וסטודנטים מבן גוריון ממשיכים לקרוא סמי שמעון "סמי בורקס" אבל כל אחד והאנדרדוג שלו, ביחס למכללות, כנראה שהאינדיקטור למחקר שלהם בהנדסה הוא אינדיקטור שיכול להעמיד אותה בהחלט בין המכללות הטובות בארץ.

תואר שני יש במכון לב, אפקה, שנקר, הדסה, HIT וכו'...ספק

למעשה, כל המכללות שעבורן ביצעתי חיפוש, היו בהן תכניות ללימודי תואר שני בהנדסה. 

יש קורסים שעשיתי באוניברסיטאות ואני לא מבין איך המל"ג אישר... לא מתרשם מהמל"ג באופן מיוחד.

סמי שמעון היא מכללה בינונית. 

האינדיקציה הכי טובה היא לראות כמה מבוגריה עוסקים בפיתוח או בכלל נמצאים בתחום. 

אני נמצא בתחום כמה שנים והחלפתי כמה מקומות עבודה והייתי גם בצוותים שעשו שיתופי פעולה עם חברות אחרות (לפעמים במסגרת של רשות החדשנות - שאגב, היא דוגמא נהדרת לבזבוז כספי המסים שלנו...) - טרם נתקלתי אפילו בבוגר אחד שלהם. 

זו אינדיקציה הרבה יותר טובה לכך שזו מכללה בינונית. 

לא יודעת מה ענו לפני, אבל לדעתיחיפושית אדומה

אלא שני תחומים אחרים לגמרי. 

הנדסת חשמל/אלקטרוניקה/מכונות וכד' זה מתחום המדעים המדוייקים, והם דורשים יכולות ריאליות - זה הרבה מתמטיקה וטריגונומטריה ברמה גבוהה ותפיסה מופשטת.

כלכלה - זה תחום ממדעי החברה. החלק המתמטי הקשה הוא סטטיסטיקה, אבל שאר הלימודים הם יותר מהתחום ההומני. 

מבחינת דרישות במהלך התואר - אז בהנדסה לדעתי תצטרך לעבוד יותר קשה. אתה לומד גם קצת תכנות תוך כדי וזה המון תרגול ועבודה בבית.

 

אני ממליצה ללכת למה שיותר מעניין אותך:

אם מעניין אותך להבין טכנולוגיה ולדעת לייצר אותה - תלך להנדסה.

אם מעניין אותך להבין את החברה ואת הדברים שמשפיעים על הכלכלה שלה - תלך לכלכלה.

האמת, אין כמעט טריגונומטריה בהנדסת חשמל\אלקטרוניקה\מחשביםספק

אולי קצת בקורסים הבסיסיים בפיסיקה. 

יש הרבה קורסים שעוסקים בהתמרות פורייה - אבל בניגוד לטריגונומטריה, התמרות פורייה זה כיף ומגניב. (למי שבעניין... זה להיט במסיבות...). 

ויש גם לא מעט משוואות דפירנציאליות (רגילות וחלקיות. רגילות זה סבבה, חלקיות הן מהשטן) ולא מעט הסתברות וסטטיסטיקה. 

בוא אחיאריק מהדרום

חדו"א וליניארית, מה זה כיף...

הנדסת חשמל זה 70 אחוז חדו"א והשאר אלקטרוניקה, תכנות ואנגלית, אפשר פשוט היה לקרוא לזה תואר בחדו"א...

אינפי זה מדהים. בשיא הרצינות.ספק

וגם בליניארית יש המון יופי. 

בא נראה כמה קורסים עשיתי בכל דבר:

ליניארית - 2

חדו"א - 4.

הסתברות - 6 שעולים לי עכשיו לראש אבל אני חושב שאני שוכח אחד או שניים. 

התמרות פורייה - 6. 

שני קורסים במערכות ספרתיות שהן למעשה הרבה אלגברה בוליאנית. 

 

לא. בהנדסת חשמל יש חדו"א אבל זה מאוד מאוד רחוק ממה שכתבת.

 

 

אחי הקטן מהנדס חשמל שלמד באב"גאריק מהדרום

בשנה ד' שמעתי אותו מדבר על חדן"א עם חבר ללימודים, שאלתי אותו אם הוא לא סיים עם חדו"א כבר, בכל זאת תכף הגנה על הפרוייקט והוא ענה לי שכל התואר הזה חדוא אחד גדול.

אז אני גם מהנדס חשמל בהשכלתי ואני אומר לך שיש חדו"אספק
אבל יש הרבה מאוד מעבר.
חדו"א זה אולי 20% מהתואר.
לא מעט, אבל זה לא "כל התואר חדו"א".

נראה לי שזה רק מראה כמה פליטת פה רגעית יכולה להטעות בנאדם.

זה לא היה חד פעמי ולא חד רגעיאריק מהדרום

אבל אני מניח שאתה מבין בתואר בהנדסת חשמל יותר ממני.

איך אפשר לדבר ככה?אנונימי (2)
ליניארית זה אחד הדברים היפים שיש בעולם.
חדו"א מלמד המון, גם אם הוא פחות יפה, אבל יש בו יופי מסוים.
פשוט הוא לא אמר איזה הנדסה הוא מחפשחיפושית אדומה

והנחתי שבהנדסת מכונות יש לא מעט טריגו'.

מה גם שהתמרת פוריה מבוססת גם היא על הבנת הפונק' הטריגונומטריות

את למדת כלכלה?אנונימי (2)
כי בתור סטודנט לכלכלה יש הרבה מתמטיקה בתואר וסטטיסטיקה היה מהקורסים הפשוטים בתואר מבחינת החומר, הקושי היחיד בסטטיסטיקה היה ההיקף.
השאלה איך אתה מגדיר הרבה...חמדת66

נאמר שיחסית להנדסת חשמל ומחשבים  - ברור שאלו תארים יותר 'מתמטיים' פי כמה וכמה. 

מתוך כלל התואראנונימי (2)
מהיכרות עם חברים שלומדים מדמ"ח וחברים שלומדים כלכלה בעברית לדוגמא, ההבדל הוא ב6 נ"ז לטובת כלכלה בקורסים מתמטיים.
אבל במדעי המחשב זה יותר ריגורוזי ופחות חישובי.
אני לא יודע איך אתה מגדיר קורס כ"מתמטי"חמדת66

אבל כלכלה, אפילו בעברית, לא לומדים אינפי ואם אני לא טועה גם לא מישדי"ף או ליניארית. וגם מה שהם לומדים בהסתברות לא כ"כ קרוב לרמה בהנדסה. וזה מבלי שנדבר על כל הקורסים בפיזיקה שגם הם מתמטיקה לכל דבר (פורייה וכו')

 

צודק שזה תלוי בהגדרהאנונימי (2)
התכוונתי לקורס שמטרתו הוא לימוד תחום מתמטי וזהו, ולא שימוש בכלים או צורת חשיבה מתמטית.

האם אלגוריתמים נחשב מתמטי?
יש צדדים לכאן ולשם. (אני לא ספרתי כאן, כי בכלכלה גם מקרו ומחירים מבוססים הרבה על מודלים מתמטיים)

וביחס לאינפי, כלכלה לומדים חדו"א (ובתחושה שקיבלתי הרמה של החדו"א לכלכלה בעברית גבוהה מהרמה של אינפי וחדו"א בבר אילן ואריאל.)

מה שכן, ההבדל הוא בריגורוזיות ובמוגדר היטב לדעתי, במדמ"ח והנדסה מגדירים מתמטית הרבה יותר.
טוב, זה סתם קטנוניחמדת66

אבל מידיעה אז חדו"א בעברית זה פחות מאינפי במכון לב (וק"ו בבר אילן). חדו"א בבר אילן זה באמת לא באותה שורה.

מוזר מאודאנונימי (2)

יש לי חבר שלומד מדמ"ח במכון לב וחבר שלומד כלכלה בעברית, החבר שלומד כלכלה קיבל תרגיל כל שבוע בחדו"א שמשתווה לתרגיל חודשי באינפי במכון לב.

טוב, חדו"א למהנדסים זה לא חדו"א לכלכלנים וחדו"א לכלכלניםספק

זה לא חדו"א לפיסיקאים. 

 

אלה קורסים עם דגשים שונים וחשוב מזה, מרצים שונים. 

לכן, אין "חדו"א בעברית" יש "חדו"א לכלכלנים\מהנדסים\פיסקאים בעברית". 

 

בגדול, הקושי של הקורס תלוי במרצה. 

ב-99% מהמקרים, הקורסים באוניברסיטאות קשים יותר מהקורסים המקבילים במכללות ובצורה קיצונית. 

למה? 

כי מבחינת האוניברסיטה, שהסטודנט יפרוש מהתואר. ככה בתואר הראשון שלי, בתוך שנה, 30% מהסטודנטים התאדו להם... 

לאוניברסיטה העיקר הוא המחקר והסטודנטים הם מטרד. 

במכללה, אם אנשים יפרשו - אז הם יכולים לסגור את הבאסטה. 

 

האם זה אומר שתמיד הקורסים יותר קשים באוניברסיטאות? לא, אבל כמעט תמיד - גם אם במקרה, שנה אחת היה מרצה שעשה קורס שכונה בעברית. 

גם לנו היתה מרצה שכונה באחד הקורסים שהממוצע בקורס שלה היה מעל 90 - היא לימדה בדיוק סמסטר אחד...  

בעצם, זה גם תלוי שנתוןאנונימי (2)אחרונה

החל מהשנה הזו (תש"פ) שנה א כלכלה הורידו חלק בחדו"א בעברית, אני דיברתי על שנים קודמות.

קודם כל, מדמ"ח זה לא הנדסה.ספק

יש במדמ"ח פחות מתמטיקה מאשר בהנדסה. 

דבר שני, כמו שכתבו כבר - זה תלוי איך אתה מגדיר קורס מתמטי. 

האמת שזה ממש תלוי מקום.חמדת66


קפץ לי..חמדת66

אני חושב שבטכניון מדמ"ח לומדים יותר מתמטיקה

לא ממש. בהנדסה תמיד יש יותר מתמטיקהספק

ולו בגלל העובדה שלימודי הנדסה נמשכים 4 שנים לעומת מדמ"ח שנמשכים 3. 

 

*למעט הנדסת תעשיה וניהול שאף אחד לא באמת מחשיב אותם כ"הנדסה"... 

 

אתה צודק שיש הבדל בין מדמ"ח להנדסהאנונימי (2)
לגבי קורס מתמטי הגבתי לחמדת בהסבר על ההגדרה.
הקושי המרכזי בסטטיסטיקהאריק מהדרום

הוא להבין מה רוצים מחייך בגדול.

לא למדתי. איזה נושאים במתמטיקה?חיפושית אדומה

וכמה חשיבות יש להם בשביל העבודה אחר כך?

כי בהנדסה זה הבסיס של הבסיס. אי אפשר להתקדם אם לא מבינים טוב את המתמטיקה.

בכלכלה לומדים חדו"א, הסתברות, סטטיסטיקה מתקדמתאנונימי (2)
וכל המודלים הכלכליים הם מתמטיים בעיקרם, ככה שזה חלק משמעותי בתואר.

כמעט חצי מהתואר הוא מתמטיקה
זה תחומים מאוד שוניםשיר111

יש מבחנים פשוטים שמראים נטייה של בנ'א
גם בתוך הנדסה יש תחומים שונים מאוד אחד מהשני

ולא כל אחד יכול ללמוד כלכלה...

 

ממליצה להתייעץ עם יועץ מומחה

שאלוןנשימה

היי לכולם! 👋

במסגרת הסמינריון שלי, אני חוקרת איך סיפורי הגבורה שאנחנו פוגשים במדיה משפיעים עלינו – על הגאווה הלאומית ועל היכולת שלנו להישאר חזקים בתקופה הזו.  

אשמח ממש אם תוכלו לענות על שאלון קצר (מבטיחה שזה רק 5 דקות!):

🔗 שאלון מחקר: השפעה נתפסת של סיפורי גבורה וחוסן בזמן מלחמת "חרבות ברזל"

השאלון אנונימי לגמרי.

מיועד לגילאי 18 ומעלה.

כל תשובה עוזרת לי מאוד להבין איך אנחנו מתמודדים כחברה.  

תודה רבה רבה על העזרה! ❤️ מעריכה מאוד

חסר בעיקר גברים 🙈נשימה
הגבתי לךמשה
רק בגלל הוותק של הניק 😃
מטורףזיויק
איזה נושא!
אנסה להעביר בין חבריםאנונימי (2)
הגבתי, בהצלחה!ל המשוגע היחידיאחרונה
אהלן,מישהו פה למד/לומד במכללת אשקלון ויכול להמליץ?לא יודעתת
מה ההבדל בין מכללת הרצוג לאורות ישראל (מורשת יעקב)אנונימי (פותח)

מישהו יכול לעשות לי סדר על ההבדל בין המכללות?

האם המכללות מזוהות עם איזו ישיבה במגזר?

האם יש השקפות שונות?


מכללת הרצוג מזוהה עם ישיבת הגוש יותראריק מהדרוםאחרונה

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי


נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

היי איך אתם חושבים שניתן לברר מהו שכר במקצוע בעתידאנונימי (פותח)

1 אני מתלבט לגבי לימוד חשבונאות.

ומעניין אותי איך אפשר לשער מהו השכר של רואה חשבון. כמובן שאני מבין שמדובר בהערכות והשערות, אנו חיים בהווה ולא בעתיד.

אני יכול לשאול רואי חשבון מה שכר שהגיוני/סביר לקבל ב10 שנים הראשונות. אבל זה פדיחה אנחנו גרים באותו מקום... (וגם אם לא, לא יודע אם ואיך מתאים לשאול, אבל בסוף צריך לבדוק)


לגבי טבלאות שכר אני לא יודע כמה הם טובים מי כותב אותם ומה האינטרס שלו.


2. א.  חשבתי על לימוד מדעי המחשב אבל לא יודע איך אפשר לדעת אם זה בכלל מעניין אותי חוץ מלעשות קורסים בתחום כמו פייתון.

ב. וגם לגבי מדעי המחשב מעניין אותי אם למישהו יש רעיונות לגבי בירור של שכר. אבל יותר חשוב לי 1 (בירור שכר של רואה חשבון).


למישהו יש רעיון? התעסק בבירור כזה בעצמו ויש לו טיפים?

אציין שעוד לא עשיתי באינטרנט את כל החיפושים שאני רוצה בהקשר זה 

שאלת את גיפיטי? הוא די צדק במקצועות שאני מכירה.עדיין טרייה
תודה 👍אנונימי (פותח)
לא שאלתיאנונימי (פותח)
עדיין לא ממש משתמש בכל הטכנולוגיות וגם זה חסום לי בטלפון בגלל הנטספרק לכאורה, אם לא שמתי לב למשהו 
דעתי בנושאחתול זמני

1. זה באמת רעיון טוב לשאול את מי שמגיע מהתחום ויודע, לא יודע מה פדיחה בזה

לדעתי יהיה ביקוש לרואי חשבון בכל מצב גם בדור הבינה המלאכותית אין תחליף לרואה חשבון מניסיון

 

2. תראה קצת סרטונים תנסה לבדוק אם זה בכלל משהו שאתה מסוגל לעשות במשרה מלאה (ובדרך כלל בתחום הזה+++) אין טעם שתעבוד בעבודה שלא מתאימה לך בכלל

תודה👍אנונימי (פותח)

1. כן פשוט מישהו שגר בשכונה שלי נניח לא נעים לי לשאול אותו כמה הגיוני שרואה חשבון ירוויח, כי זה קצת דומה  ללשאול אותו כמה הוא מרוויח.. אבל בסוף זה משהו שצריך לבדוק.


באמת הייתי רוצה להבין לעומק יותר את העבודה של רואה חשבון. גם דיברתי עם מישהי מאוניברסיטה שהיא יועצת לימודים מטעמם והיא אמרה לי שהינה מלאכותית לא תחליף שיקול דעת אנושי של רואה חשבון.

הייתי רוצה להבין יותר את המקצוע, כדי ללמוד בעצמי ולא רק לשמוע דעות מאחרים לגבי זה.


2. איך עם סרטונים אוכל לבדוק אם העבודה מתאימה לי?

יש לך המלצה בנושא?

למטהחתול זמני

1. אני לא כזה חזק בנורמות חברתיות אבל אם אותי היו שואלים לגבי המקצוע שלי הייתי שמח לנדב את כל המידע שברשותי. גם בסופו־של־דבר באיזשהו מקום אני מאמין שכל אחד בוחר איפה להיות ביחס לממוצע. אני יכול להרוויח פחות מהממוצע מהסיבה הפשוטה שאני מעדיף עבודה פשוטה בלי יותר מדי ראש גדול. או לחילופין יש כאלה שרוצים לקחת פרויקטים עצומים עד השעות הקטנות של הלילה ולהרוויח יותר. אז זה לא ממש משנה כמה אותו אדם ספציפית מרוויח.

 

איני עוסק בחשבונאות / הנהלת חשבונות באופן ישיר אבל הייתה תקופה שהייתי צריך לטפל בכל־מיני דברים שקשורים לזה,

ראשית רואה חשבון יודע לבנות דו"חות כספיים וזאת עבודה שמצריכה הרבה מאוד שיקול דעת וסבלנות

גם כמובן כל הפן החוקי־משפטי / רגולטורי של הדברים

והדרכה להנהלת חשבונות מה לעשות ואיך

חייב להיות בזה גורם אנושי

 

2. לא ממש כי מדעי המחשב לא עניין אותי כל־כך, אפשר לחפש הרצאות על computer science או שיעורים למתחילים או משהו בסגנון ולראות אם זה משהו שנשמע לך בסדר

תודה רבהאנונימי (פותח)
אה יועצת הלימודים מטעם האוניברסיטהאריק מהדרום
אמרה לך דבר כזה? מוזר מאוד, איזה אינטרס יכול להיות לה לומר דבר כזה? ממש ממש מוזר.
שלוםאנונימי (פותח)

זה אינטרס של האוניברסיטה שילמדו בה.

ומה שהיא אמרה לי שהבינה המלאכותית לא תחליף שיקול דעת של רואי חשבון.

אז בעקבות דבריה ייתכן שאלמד שם. נשמע לי הגיוני ומסתדר עם האינטרס של האוניברסיטה 

יועצי לימודים הם אנשי מכירות של האוניברסיטהאריק מהדרום

הם מקבלים בונוסים ואחוזים פר כמות האנשים שהם מצליחים לרשום לאוניברסיטה.

אני לא יודע להגיד אם הבינה המלאכותית תחליף רואי חשבון אבל סביר להניח שהאדם האחרון שהייתי דואל הוא מי שיש לו אינטרס כלכלי ישיר לומר לך שלא.

אם מדובר על אוניברסיטהאנונימי (3)
הרי שבאוניברסיטה יש כ"כ הרבה תחומי לימוד, שאין למוסד הבדל אם תלמד חשבונאות או פיזיקה אוטמית או בכלל פילוסופיה יפנית. להיפך, עדיף למלאות כיתות בחוגים שעומדים להיסגר (כשלמדתי תלמוד בת"א, היינו ארבעה אנשים בכיתה כולל המרצה).

אולי אתה מתכוון לכל מיני משווקים חרדיים שמוכרים קרח לאסקימואים (בכלל אצל חרדים יש קטע ללכת כמו עדר למכללות דפוקות שמרמות אותם). שם באמת האינטרס הוא להכווין למסלולים ומכללות ספציפיים, כדי למלאות כיתות שלהם.

מה זה משנהאריק מהדרום

אם מקצוע ראיית החשבון הולך להעלם או לא זה לא שאלה שחכם לשאול יועץ לימודים באוניברסיטה, ברור שהוא יגיד לך שלא כי האוניברסיטה משלמת לו כדי שיביא כמה שיותר אנשים להרשם אליה, מסלול זה או אחר, מעניין לו את הסבתא.

לא הבנתישלג דאשתקד

הרי אם מקצוע ראיית חשבון הולך להיעלם, אז היועץ ייעץ לך להירשם למקצוע רעיית עיזים, וגם אתה וגם האוניברסיטה תרוויחו

אני לא יודע מה כל הנהלים, אבל אם יש חוג פחות מעניין ומבוקש, גם לאוניברסיטה לא שווה להשקיע בו ועדיף שתיסגרנה כיתות וזהו. תאמין לי שהם חסכנים ויעילים כמו כל ארגון, אם לא שזה בבסיס המהות של האוניברסיטה (כמו לימודי יהדות בבר אילן), הם מחשבים כמה אפשר שתהיינה פחות כיתות על יותר תלמידים.

אם אדם בא לאיש מכירות כלשהואריק מהדרום

ואומר לו שהוא רוצה מוצר מסוים אבל לא בטוח אם המוצר יהיה יעיל או רלוונטי במועד שהמוצר יהיה שמיש, וחתכן שיזרוק 40-50 אלף שקל לפח לא כולל 4 שנים של זמן ומאמץ שהיו יכולים ללכת למקומות מועילים יוצר, מה איש המכירות אמור לענות לו?

לא יודעשלג דאשתקד

מניח שאם אלך למכולת ואגיד לו "באתי לקנות פסטה, אבל בעצם אשתי גרועה בבולונז", אז הוא לא בהכרח ישכנע אותי לקנות ספגטי, אלא ימליץ על מוצר אחר שלו.

אחרי הכל אני פניצי אליו כי יש לו את כל המגוון שאני רוצה.

הוא מעוניין בראיית חשבון או מדמח נכוןאריק מהדרום
מה אכפת לו ממדעי היהדות, היועץ מכירות אמור לשכנע אותו שחשבונאות ומדמח יהיו רלוונטיים נכון?
עניתי לךשלג דאשתקד

יש סבירות שהבחור שלנו יילך ללמוד משהו באוניברסיטה, אז לכאורה היועץ יכווין אותו למה שהכי טוב לו ולא לאיזה משהו שיפוצץ כיתות בסטודנעים ממורמרים ואחוזי הצלחה נמוכים. זה לא משתלם לאוניברביטה.

אם לא יתאחם ראיית חשבון הוא יציע משהו בסגנון. אתה מניח שאם אגם רוצה מדמח וראיית חשבון, לא ישכנעו אותו ללכת לארכיאולוגיה

היועץ אין תפקידו ליעץ!אריק מהדרום
יועץ הלימודים זה איש מכירות של האוניברסיטה!

מעניין לו את הטוכעס מרמור הסטודנטים, הוא עושה כסף מזה שיותר ויותר סטודנטים נרשמים דרכו, זה למה האוניברסיטה משלמת לו.


אם בא אליו טרף קל סטודנט עתידי שרוצה ללמוד חשבונאות או מדמח והסטודנט העתידי מתלבט אם התארים הללו יהיו רלוונטיים ביציאתו מהאוניברסיטה הוא לא יכוון אותו להנדסת חשמל או עבודה סוציאלית, הוא בטח לא יכוון אותו ללמוד מכונאות רכב או אינסטלציה, מקצועות שהai לא יפגע בהם בוודאות כמעט מוחלטת.


היועץ ישכנע אותו שאין לו מה לדאוג והתארים הללו בוודאי יהיו רלוונטיים למרות הai ולמרות שלא מעט מומחים טוענים אחרת, היועץ תפקידו לרשום את הסטודנט הפוטנציאלי דרכו לאוניברסיטה וככל שהוא ירשום יותר הוא יקבל יותר יש לו אינטרס מובהק להצהיר שאין לסטודנט הפוטנציאלי מה לדאוג ובטח שלא לחפש משהו במקום אחר.


יועץ לימודים במכון לב בחיים לא יגיד לך, שמע בטכניון הבוגרים מקבלים יותר כסף במדמח כדאי לך לשפר פסיכומטרי ולהתקבל לשם זו השקעה לטווח ארוך גם אם היועץ משוכנע בכך במאת האחוזים הוא לא ייעץ לך דבר כזה.


אם אדם בא ליועץ לימודים ואומר לו שהוא רוצה ללמוד חשבונאות, היועץ לא ישכנע אותו ללמוד משפטים, אין לו שום אינטרס כזה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה עדיף, הוא לא חבר שלך, מי שמשלם לו זה האוניברסיטה ולא הסטודנט הפוטנציאלי ולכן האינטרס של היועץ הוא לו רווחת הסטודנט הפוטנציאלי אלא רווחת האוניברסיטה והוא לא ישקיע גרם אחד של מאמץ בניסיון לשכנע אותך דבר כזה.


אי לכך כשם שעניתי לך שוב ושוב האינטרס הישיר של היועץ הוא לומר שהמסלולים הללו יהיו רלוונטיים ביציאה מהאוניברסיטה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה שקר שהרי האינטרס הישיר שלו שהסטודנט הפוטנציאלי הנ"ל ירשם לאוניברסיטה דרכו, המרמור לא מעניין אותו אפילו לא קצת, הוא לא חבר שלו וברגע ההרשמה היועץ מקבל בונוס מהאוניברסיטה או אחוזים ותמה האינטרקציה של היועץ עם הסטודנט לנצח.


אי לכך, שוב, האדם האחרון שהייתי מתחשב בדעתו לגבי השאלה אם תואר בחשבונאות או מדמח יהיו רלוונטיים בסוף התואר תהיה דעתו של יועץ הלימודים.


יש מומחים עם דעות לכאן או לכאן אבל יועץ לימודים שתפקידו להעיד על עיסתה של האקדמיה ויש לו אינטרס מובהק ומובנה בתפקידו לומר לי תשובה גם אם הוא יודע שהיא שקר מוחלט ותפקידו לחרטט אותך למען טובת האוניברסיטה תהיה הדעה הכי פחות רלוונטית בעיני בנושא.

תודה על ההסברשלג דאשתקד

כתבתי והסברתי את דעתי, אתה חוזר על אותן אמירות מאוד צודקות והגיוניות (אם כי לא מאוד נכונות, וזה מידיעה, אבל שיהיה). אבל נגמר לי הכוח להסביר למה כל הדברים המאוד נכונים שלך לא קשורים בכלל למסקנה שלך.

מציע למי שמתעניין, לקרוא את שתי הצדדים ולחלץ מהן את העצות שתעזורנה לו.

עד כה אני זה שהייתי צריך להסביר לךאריק מהדרום

ואתה עדיין עומד ומתבצר בעמדתך.

טוב שנגמר לך הכח כי אני אין לי דרך להסביר את העניין טוב יותר.

טובשלג דאשתקד
חייב לומר שלטעמי התגובה שלך טיפה מוזרה, אבל שיהיה. אני לא הסנדק שלך.
סבבה היית ציני, בכתב זה קצת יותר קשה להבין מבעל פהאנונימי (פותח)
אני לא ציני בכללאריק מהדרום
סליחה אולי לא הסברתי כמו שצריךאנונימי (פותח)

כשאמרת: "אה יועצת הלימודים מטעם האוניברסיטה

אמרה לך דבר כזה? מוזר מאוד, איזה אינטרס יכול להיות לה לומר דבר כזה? ממש ממש מוזר"


אז התכוונת לומר שיש לה אינטרס. וץאבל בהתחלה לא הבנתי אותך וחשבתי שאולי באמת חשבת שאין לה אינטרס.

ואז בהמשך הדברים הבנתי שהתכוונת לומר שיש לה אינטרס ושעשית את זה במה שקראתי לו ציניות. כי לא באמת חשבת שאין לה אינטרס.

ומאז י"ב ניסן היה כבר ליל הסדר וכו'וענייניםאנונימי (פותח)
מציע להוסיף עוד משתנה למשוואהשלג דאשתקד

שכר הוא גם פונקציה של קביעות ומסירות ויחסי אנוש, אם אתה עובד טוב ואפקטיבי ירצו אותך, וכן להיפך.

כדאי לבדוק באיזה מקצוע צריך יותר שעות עבודה, יחסי אנוש, הקרבה וחשיבה מחוץ לקופסא - ואז לבדוק במה מבין הכישורים האלה יותר יותר טוב, ובמה לא. זה גם יהיה משמעותי לשכר שלך.

(לדוגמה, יתכן שכרואה חשבון צריך יותר להיות בקשר עם אנשים ולשווק את עצמך ואת החברה שאתה עובד בה, לעומת מדמח. אז ככל שאתה אדם נחמד, תוכל להיות רו"ח יותר פרודוקטיבי ותרכוש יותר ניסיון וותק והמלצות, וככה תוכל להשיג קידומים טובים יותר. אבל אם אתה לא כ"כ סבלני ונחמד, עדיף שתלך למדמח. זו כמובן סתם דוגמה ואני לא בטוח שהיא נכונה בכלל)

רעיון מעניין לחשוב עליו, תודהאנונימי (פותח)
יש אתר יפה שעשו במשרד העבודהארץ השוקולד
תוכל לתת יותר פרטים?אנונימי (פותח)
משרד העבודה בנו אתר לפני כמה שניםארץ השוקולד

על מקצועות, מה אנשים מרוויחים באותם מקצועות ומה הם למדו לשם כך ואולי עוד פרטים, ממליץ לרפרף באתר בתחומים שיכולים לעניין אותך.

בהצלחה

תודהאנונימי (פותח)אחרונה
משתתפים לצורך עבודה סמינריוניתאנונימי (פותח)

שלום וברכה!

אני סטודנטית שנה ג' להפרעות בתקשורת.


אנו עוסקות במחקר אודות ילדים המאובחנים באוטיזם (3-6) ופרסמנו שאלון עליו עונים ההורים.

אם למישהו יש יכולת לעזור בהשגת משתתפים אשמח!

תודה רבה!!

תשלחו כאן קישור לשאלון (אם זה וירטואלי)שלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך ז' בניסן תשפ"ו 20:55

בטח יהיו שישמחו לסייע.

(אני מכיר כמה הורים לילדים אוטיסטים אבל כיום הבנים הטלה בגילים גדולים יותר. אם יעזור לכן אז בשמחה)

צודק(:אנונימי (פותח)

היי הורים יקרים, אנו סטודנטיות לקלינאות תקשורת ונשמח לעזרתכם.


במסגרת העבודה הסמינריונית שלנו בשפה, אנו רוצות לבדוק את *הרגלי הצפיה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות הוריהם לגבי הרגלים אלו.*


המחקר מיועד להורים לילדים המאובחנים עם ASD בגילאי 3-6 במסגרתו תתבקשו לענות על מספר שאלונים. מובטח לכל משתתף אנונימיות ופרטיות, ונדרשת הסכמה להשתתפות במחקר.

אנו נשמח להשתתפותכם במחקר.


מצ"ב קישור לשאלונים:

הרגלי צפייה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות ההורים בנוגע להרגלים אלו

אשמח לעזוראנונימי (3)

יש לי חברה שמתחזקת קבוצה של עזרה בשאלונים. שאלתי והיא תשמח להעביר בה. אבל היא ציינה שתי הערות:

1. בתחילת השאלון את מציגה שאלה בינרית- "האם את/ה מסכימ/ה להשתתף במחקר". זה ייצור לך בלגן כי אנשים עלולים לא להבין את השאלה (בעיקר הורים לasd שלפעמים הם בעצמם קצת טועים בפרשנות), ולכתוב "לא". עדיף שתוריגי את השאלה ובמקום זה תכניבי בפתיח "במענה על השאלון אתה מביע את הסכמתך להשתתף במחקר", לא כשאלה.

2. היא ציינה שמהניסיון מי שעונה אצלה זה לא תמיד אנשים שתואמים לאוכלוסיית המחקר (היא אמרה שזה לכ נראה לה קריטי, תכלס במחקרים של תואר ראשון לא יקרה כלום אם יהיו קצת עיוותים... אבל לתשומת ליבך).


אנא אשרי שקראת את מה שכתבתי, ואגיד לה להכניס את השאלון

לגבי שאלות קדם הכרחיותשלג דאשתקד

יש תוכנות יותר חכמות לגוגל פורמס, שאם הבן אדם עונה על השאלה בצורה שפוסלת את השימוש בשאלון, לדוגמה אם הוא עונה שאין לי ילד אוטיסט, או דהוא לא מעוניין להשתתף במחקר), השאלון נסגר במידי ואז זה לא נספר.

גם יש קטע שאי אפשר לענות פעמיים מאותו חשבון גוגל.

בקיצור הכל נהיה אמין ורציני יותר.

אבל לא נראה לי שזה כל כך קריטי לתואר ראשון. אולי כן הייתי נמנע משאלה כזאת כמו שציינת, אבל לא צריך להשתגע.

תודה לכולם! לגבי השאלון-אנונימי (פותח)

ההערות נכונות אבל- כל הסמינריון, ובכללו השאלון ותוכנו עברו ביקורות של המנחה שלנו ושל וועדת האתיקה, ככה שהסוגיות עלו ואושרו כפי שהן (בהתחשב בתקציב ובזמן;) וממילא אי אפשר לשנות (אחרת נצטרך אישורים מחדש ובלה בלה). לגבי ההסכמה למחקר, ההערה אודות הסכמה להשתתפות מופיעה בפתיח.

בכל אופן, כפי שציינתם בהחלט לא קריטי הניואנסים

אז אשמח אם תוכלי להעביר לה.

תודה רבה רבה(:

מצויןשלג דאשתקד

אם אלו ההוראות אז שיהיה ככה

תיקון טעות קטנה ומשמעותיתשלג דאשתקדאחרונה

יש תוכנות יותר חכמות מגוגל פורמס.

כלומר, יש תוכנות אחרות טובות יותר.

מה היה השיקול הכי חזק אצלכם בבחירת התחום של התואר?פתית שלג

1. משכורת עתידית טובה

2. פיתוח עצמי

3. כישרון/נטיה טבעית

4. רצון של הסביבה

5. שליחות כלשהי

6. לימודים נוחים

7. הרבה משרות פנויות

8. משהו אחר?

 

גם בדיעבד הייתם בוחרים לתת לו את המשקל הכי חזק?

משהו שאני אוהבארץ השוקולד

ושיש בו משרות.

החלפתי מסלול תוך כדי התואר להרחיב אפשרויות של משרות וגם כתלות בקורסים שאהבתי.
 

כן

וואלה שאלה טובהשלג דאשתקד

ככלל, מה שהכי מושך זה מה שאתה הכי רוצה לעשות. כשאתה רוצה לעשות את זה, אתה מתרץ לעצמך שזה בגלל המשכורת או השליחות וכו וכו.

אם אתה באמת מרגיש שזה לא טוב לך ואתה הולך רק בגלל המשכורת (לדוגמה), תברח מזה, כי לרוב האנשים קשה להחליף מסלול או ללמוד עוד משהו בשלב מאוחר.


אני, אגב, פשוט אוהב ללמוד. אז אני מצאתי את עצמי לומד ולומד דברים שונים (תחת אותה נישה), ואני מתפרנס מתחום הלימודים עצמו

וואלה, מיוחד.פתית שלג

למרות שבדרך כלל למי שאוהב ללמוד קשה להתביית על תחום אחד.

חוץ מאולי להיות ספרן.

בתארים מדעיים ובהנדסה - אתה לומד את היסודותפ.א.
את ההתמקצעות לתחום יותר ספציפי אתה עושה כבר במסגרת העבודה 
נכון ולא נכוןשלג דאשתקד
בסופו של דבר רוב המורים ותומכי הלמידה למיניהם (יועצות חינוכיות, מרצים, עוזרי הוראה, מזכירה של חוג באוניברסיטה וכדו') הם בעצם אנשים שעוסקים בלמידה ופחות בחומר.
1+2+3פ.א.
עשיתי לימודי תעודהחתול זמני

השיקולים שלי היו:

 

– לימודים יחסית קצרים

– האם יש עבודה במקצוע הזה

– האם העבודה קשה או סבירה

– האם התחום מסקרן אותי

 

מרוצה מהבחירה שלי לא נראה לי שהייתי בוחר שום מקצוע אחר בדיעבד.

העניין הואשלג דאשתקד
שבלי תואר השכר בדרך כלל נמוך יחסית
במקצוע הספציפי הזה לא ותואר אינו רלוונטי בוחתול זמני
חופשים, משכורת כל חודשאנונימי (2)אחרונה

בעיקר חופשים- בחרתי בהוראה

כי יש חופשים ואין צורך כל הזמן לשים בקייטנות

ומשרד החינוך זה סוג של עובד מדינה.

רציתי ללמוד משהו שיהיה לי ביד

משכורת מכובדת שאפשר להתפרנס 

עזבתם תואר ראשון?אנונימי (פותח)
מה גרם לכם להחליט על כך?
התירוץ שלי היה שהתחתנתי ועברתי לעיר אחרתאריק מהדרום

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

אבל איך מחליטים שלי זה לא מתאים?אנונימי (פותח)
בודקים אם העבודה אחרי התור מתאימה ליאריק מהדרום
לשאיפות שלי, למה שאני רוצה לעשות בהמשך החיים, האם ההתמודדויות עם סביבת העבודה מתאימה לי ועוד ועוד.
בעבודה אחרי התואר אני מעוניינת בעז"האנונימי (פותח)
אז למה לעזוב?ארץ השוקולד
אם קשה שווה לשקול לפרוס את התואר על עוד זמן.
החלפתי תחוםארץ השוקולד

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אשמח לפנות אליך באישי אם זה מתאים (אני אישה)אנונימי (פותח)
מוזמנת בשמחהארץ השוקולד
אף פעם לא עזבתי תואר ראשוןאנונימי (3)

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).


הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.


בהצלחה גדולה!!

הזכרת בסוף את הבחירה בתואר שני, שאלהאנונימי (4)
יכול טיפה להרחיב על איך אפשר לבחור כיוון לתואר שני מבין הרבה אופציות (הנדסה ומדעים מדוייקים)?
אישית אני למדתי מקצועות יותר הומנייםאנונימי (3)

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

תודה רבה, באמת כנראה שהתחום ההומני שונהאנונימי (4)
כי הרגשתי שזה לא הרבה קידם אותי בהתלבטות שלי, תודה!
מובן, בהצלחה רבה!אנונימי (3)
בתארים מתקדמים בהנדסהhodayab

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

עזבתי תואר שני אחרי סמסטראנונימי (5)

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

אפשר גם לחשב מסלול מחדש,אמרלד

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

אני עזבתי את התואר הראשוןSeven

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אני עזבתי תואר ראשוןאנונימי (6)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.


כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.


אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

צריך אומץ להחלטה הזו !משה

וואו.

🙏אנונימי (6)
וואו כל הכבוד על האומץ!!אנונימי (פותח)
קצת מרגישה שזה מה שנכון לי עכשיו ולא יודעת איך לעשות את זה…
את יכולה לפתוח ניק חדש ולכתוב פה ממנואנונימי (6)
ואכתוב לך בפרטי ותוכלי להתייעץ איתי אם את רוצה.


לא חייבת כמובן

(זו אני מהתגובה הקודמתאנונימי (6)
משום מה המספרים של האנונימי לא מסודרים @משה )
אם תרצו לקשרארץ השוקולד
מוכן לקשר ביניכן, אבל אולי תרגישו פחות בנח עם זה.
לי אין בעיהאנונימי (6)אחרונה
עזבתי לצורך עבודה בהזדמנותאנונימי (7)
מאז עברתי לעבודה אחרת וב"ה המצב מצוין
אני עקשן...conet

היום בן 44

התחלתי ללמוד בן 24


התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור

עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס

ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר


ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...

ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב


עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך

הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...

ושוב החלטתי לחזור ללמוד


חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה


הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה


ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...


אולי תואר שני

או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי

או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת


אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים

הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)


סטודנט נצחי לצערי


🙏אנונימי (פותח)
אני לא יודע לומר אם זה טוב או לא...conet

הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי


אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה


אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה


מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש

גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש


קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות


מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות

משה

אם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?

 

כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?

שאלה טובהconet

אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי

אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים

תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים

הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות

יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...


מישהו/ מישהי שרד/ה תואר ראשון בסיעוד?אנונימי (פותח)
אשמח לשמוע איך??
כתבתי תגובה והיא נמחקה..אנונימי (3)

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

 

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

 

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

 

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

זהואנונימי (פותח)

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

בשעה טובה אנונימי (3)

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

 

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

יש לי כמה חברותרקאני

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

לא תואר ראשון, אבל הסבת אקדמאים..אנונימי (4)

שרדתי כדי לספר...


כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

תודה אהובה, כיף לשמוע❤️אנונימי (פותח)אחרונה
חחח עכשיו אני זו שחייבת לשרוד כדי לספר…🤪🤣

אולי יעניין אותך