כלכלה, גם בעברית, קלה באופן משמעותי מהנדסות. (לא לומדים אינפי וכו')

אבל זה לא המדד. המדד הוא למה אתה יותר מתחבר, כמו שאמרו אלו שמעלי.

לפני שאתה נכנס אליו. ברשת ב"ה יש חומרים אין סוף, לענ"ד תתחיל משם.

א. בהנחה שמדובר באותו מוסד (כלומר, אתה לא משווה לימודי כלכלה בעברית ללימוד הנדסה בסמי שמעון) - אז הנדסה יותר קשה. 

הרבה יותר קשה. 

ב. מה יותר מתאים לך? 

זה בדיוק מסוג הדברים ש*אתה* צריך להחליט. 

"מה לעשות בחיים?" זו החלטה שקשה לקבל אבל החיים מלאים בהחלטות קשות. זו אחת מהן. 

בלימודים שלי ראיתי סוגים שונים מאוד של טיפוסים ואני לא חושב שמישהו יכול להגדיר לך "טיפוס" כלשהו.

נסה לחשוב קודם כל למה אתה רוצה ללמוד. מה אתה מנסה להשיג בזה שתלמד לתואר? 

פרנסה? ענין? אתגר? מעמד? 

אחרי זה, יהיה הרבה יותר קל לנסות לענות לך. 

ג. בעיקרון, יש ימים פתוחים במוסדות הלימוד, אבל איך שהמצב נראה כרגע - לא בטוח יהיו כאלה השנה. 

בוגרי כלכלה מציפים את השוק, גם רוב החומר לא רלוונטי למאה העשרים ואחת ואחרי המשבר הנוכחי כנראה שתהיה רפורמה בקורסים הללו.

בניגוד לעמדת @ספק סמי שמעון דווקא מכללה לא רעה בכלל, אבל כשלומדים הנדסה רצוי לבחור הנדסה שלא תתאכזב ממנה אחרי כן, תחומים כמו חשמל, בניין, תוכנה ומכונות מבוקשים בשוק הרבה יותר מהנדסת אנרגיה, כימיה, טכנולוגיות מים, וחקלאית.

אני חושב שתעו"ן זה גם לא רע בכלל, במיוחד למי שמתעניין בכלכלה אבל @ספק הביע בעבר עמדה נגדית.

הבעיה היא באופן כללי ללמוד במכללה - הסיכוי להשתלב בתפקיד טוב שהוא לא qa או וריפיקציה שואף לאפס. 

בשנותיי בתעשיה, טרם יצא לי להיתקל בבוגר של סמי שמעון ובאופן כללי, לא פגשתי הרבה בוגרי מכללות. 

תעשיה וניהול זה תואר המנסה להקיף המון ובפועל , לא יורד לעומק של שום דבר באמת. 

יודעים קצת לתכנת אבל לא ברמה גבוה, לומדים קצת מתמטיקה - אבל לא כדי להיות אלגוריתמאי, לומדים קצת מערכות ספרתיות - אבל לא כדי לעסוק בתחום באמת. 

טועמים קצת מכל דבר. 

מי שיש לו מזל ולמד במקום טוב, יגיע אולי לניהול מוצר. 

לרוב, ימצא את עצמו ב-qa או ב-low tech. 

ובהנדסות שאין מה לעשות איתן אח"כ שכחת את ביוטכנולוגיה... 

אם הייתי צריך למנות את כל ההנדסות שאין מה לעשות איתן אחר כך...

אני לא חושב שאפשר לראות במכללה שהצליחה לקבל אישור מהמל"ג לפתיחת תוכניות לתואר שני בהנדסה עם תזה "לא מהטובות שבהן" מעטות הן המכללות שמתבצע בהן מחקר בכלל ועוד פחות בהנדסה, בד"כ אם יש תואר שני במכללה זה תואר שני במנע"ס (קרי משאבת כספים למכללה ומסלול להפיכת סטודנטים תמימים לאובר קואלופיי/ אובר אדיוקייטד) זה לא אומר שסמי שמעון היא הטכניון או אונ' תל אביב או אונ' בן גוריון, וסטודנטים מבן גוריון ממשיכים לקרוא סמי שמעון "סמי בורקס" אבל כל אחד והאנדרדוג שלו, ביחס למכללות, כנראה שהאינדיקטור למחקר שלהם בהנדסה הוא אינדיקטור שיכול להעמיד אותה בהחלט בין המכללות הטובות בארץ.

למעשה, כל המכללות שעבורן ביצעתי חיפוש, היו בהן תכניות ללימודי תואר שני בהנדסה. 

יש קורסים שעשיתי באוניברסיטאות ואני לא מבין איך המל"ג אישר... לא מתרשם מהמל"ג באופן מיוחד.

סמי שמעון היא מכללה בינונית. 

האינדיקציה הכי טובה היא לראות כמה מבוגריה עוסקים בפיתוח או בכלל נמצאים בתחום. 

אני נמצא בתחום כמה שנים והחלפתי כמה מקומות עבודה והייתי גם בצוותים שעשו שיתופי פעולה עם חברות אחרות (לפעמים במסגרת של רשות החדשנות - שאגב, היא דוגמא נהדרת לבזבוז כספי המסים שלנו...) - טרם נתקלתי אפילו בבוגר אחד שלהם. 

זו אינדיקציה הרבה יותר טובה לכך שזו מכללה בינונית. 

אלא שני תחומים אחרים לגמרי. 

הנדסת חשמל/אלקטרוניקה/מכונות וכד' זה מתחום המדעים המדוייקים, והם דורשים יכולות ריאליות - זה הרבה מתמטיקה וטריגונומטריה ברמה גבוהה ותפיסה מופשטת.

כלכלה - זה תחום ממדעי החברה. החלק המתמטי הקשה הוא סטטיסטיקה, אבל שאר הלימודים הם יותר מהתחום ההומני. 

מבחינת דרישות במהלך התואר - אז בהנדסה לדעתי תצטרך לעבוד יותר קשה. אתה לומד גם קצת תכנות תוך כדי וזה המון תרגול ועבודה בבית.

אני ממליצה ללכת למה שיותר מעניין אותך:

אם מעניין אותך להבין טכנולוגיה ולדעת לייצר אותה - תלך להנדסה.

אם מעניין אותך להבין את החברה ואת הדברים שמשפיעים על הכלכלה שלה - תלך לכלכלה.

אולי קצת בקורסים הבסיסיים בפיסיקה. 

יש הרבה קורסים שעוסקים בהתמרות פורייה - אבל בניגוד לטריגונומטריה, התמרות פורייה זה כיף ומגניב. (למי שבעניין... זה להיט במסיבות...). 

ויש גם לא מעט משוואות דפירנציאליות (רגילות וחלקיות. רגילות זה סבבה, חלקיות הן מהשטן) ולא מעט הסתברות וסטטיסטיקה. 

חדו"א וליניארית, מה זה כיף...

הנדסת חשמל זה 70 אחוז חדו"א והשאר אלקטרוניקה, תכנות ואנגלית, אפשר פשוט היה לקרוא לזה תואר בחדו"א...

וגם בליניארית יש המון יופי. 

בא נראה כמה קורסים עשיתי בכל דבר:

ליניארית - 2

חדו"א - 4.

הסתברות - 6 שעולים לי עכשיו לראש אבל אני חושב שאני שוכח אחד או שניים. 

התמרות פורייה - 6. 

שני קורסים במערכות ספרתיות שהן למעשה הרבה אלגברה בוליאנית. 

לא. בהנדסת חשמל יש חדו"א אבל זה מאוד מאוד רחוק ממה שכתבת.

בשנה ד' שמעתי אותו מדבר על חדן"א עם חבר ללימודים, שאלתי אותו אם הוא לא סיים עם חדו"א כבר, בכל זאת תכף הגנה על הפרוייקט והוא ענה לי שכל התואר הזה חדוא אחד גדול.

אבל אני מניח שאתה מבין בתואר בהנדסת חשמל יותר ממני.

והנחתי שבהנדסת מכונות יש לא מעט טריגו'.

מה גם שהתמרת פוריה מבוססת גם היא על הבנת הפונק' הטריגונומטריות

נאמר שיחסית להנדסת חשמל ומחשבים  - ברור שאלו תארים יותר 'מתמטיים' פי כמה וכמה. 

אבל כלכלה, אפילו בעברית, לא לומדים אינפי ואם אני לא טועה גם לא מישדי"ף או ליניארית. וגם מה שהם לומדים בהסתברות לא כ"כ קרוב לרמה בהנדסה. וזה מבלי שנדבר על כל הקורסים בפיזיקה שגם הם מתמטיקה לכל דבר (פורייה וכו')

אבל מידיעה אז חדו"א בעברית זה פחות מאינפי במכון לב (וק"ו בבר אילן). חדו"א בבר אילן זה באמת לא באותה שורה.

יש לי חבר שלומד מדמ"ח במכון לב וחבר שלומד כלכלה בעברית, החבר שלומד כלכלה קיבל תרגיל כל שבוע בחדו"א שמשתווה לתרגיל חודשי באינפי במכון לב.

זה לא חדו"א לפיסיקאים. 

אלה קורסים עם דגשים שונים וחשוב מזה, מרצים שונים. 

לכן, אין "חדו"א בעברית" יש "חדו"א לכלכלנים\מהנדסים\פיסקאים בעברית". 

בגדול, הקושי של הקורס תלוי במרצה. 

ב-99% מהמקרים, הקורסים באוניברסיטאות קשים יותר מהקורסים המקבילים במכללות ובצורה קיצונית. 

למה? 

כי מבחינת האוניברסיטה, שהסטודנט יפרוש מהתואר. ככה בתואר הראשון שלי, בתוך שנה, 30% מהסטודנטים התאדו להם... 

לאוניברסיטה העיקר הוא המחקר והסטודנטים הם מטרד. 

במכללה, אם אנשים יפרשו - אז הם יכולים לסגור את הבאסטה. 

האם זה אומר שתמיד הקורסים יותר קשים באוניברסיטאות? לא, אבל כמעט תמיד - גם אם במקרה, שנה אחת היה מרצה שעשה קורס שכונה בעברית. 

גם לנו היתה מרצה שכונה באחד הקורסים שהממוצע בקורס שלה היה מעל 90 - היא לימדה בדיוק סמסטר אחד...  

החל מהשנה הזו (תש"פ) שנה א כלכלה הורידו חלק בחדו"א בעברית, אני דיברתי על שנים קודמות.

יש במדמ"ח פחות מתמטיקה מאשר בהנדסה. 

דבר שני, כמו שכתבו כבר - זה תלוי איך אתה מגדיר קורס מתמטי. 

אני חושב שבטכניון מדמ"ח לומדים יותר מתמטיקה

ולו בגלל העובדה שלימודי הנדסה נמשכים 4 שנים לעומת מדמ"ח שנמשכים 3. 

*למעט הנדסת תעשיה וניהול שאף אחד לא באמת מחשיב אותם כ"הנדסה"... 

הוא להבין מה רוצים מחייך בגדול.

וכמה חשיבות יש להם בשביל העבודה אחר כך?

כי בהנדסה זה הבסיס של הבסיס. אי אפשר להתקדם אם לא מבינים טוב את המתמטיקה.

יש מבחנים פשוטים שמראים נטייה של בנ'א
גם בתוך הנדסה יש תחומים שונים מאוד אחד מהשני

ולא כל אחד יכול ללמוד כלכלה...

ממליצה להתייעץ עם יועץ מומחה

1. סטטיסטיקה - תואר ראשון ושני

2. בגדול, כן.

3. החזרתי את ההשקעה מהתואר הראשון, עד כה התואר השני לא השתלם כלכלית.

4. הורים מימנו. (היו לי מלגות לחצי מהזמן)

5. בין 3-5 שנות ותק.

6. לא בדיוק, עובד בתחום שהספיק בו תואר ראשון ומשתמש בידע נוסף שלמדתי שם.

7. התואר הועיל בעיקר ככרטיס כניסה, פחות משתמש בידע מהלימודים ברוב הזמן.

שני - לא.

ביחס למתמטיים אחרים: הנדסות, מחשבים?

אם כי עדיין לא אומר שיש זמן לעבוד בשנה א, ההנחה היא שרק לומדים לפחות בשנה ראשונה. בשנה שניה יש אחוז סביר שכבר עובד במקביל.

ואם יש לך מושג גם מבחינת שכר

אנליסט, דאטה אנליסט, דאטה סיינטיסט (קשה יותר להתקבל כי בשביל זה צריך יכולות תכנות טובים), תפקידים העוסקים בלמידת מכונה, יועץ סטטיסטי, סטטיסטיקאי, אקטואר.

1. חינוך

2. כן, מאוד.

3. לא השקעתי שקל בתואר ב"ה הסבר בתשובה הבאה.

4. עשיתי את תוכנית המצוינות רג"ב (היום רו"ם), כלומר הם שילמו לי על כל התואר + קיבלתי מלגה נוספת לכיס. אחת ההחלטות הטובות שעשיתי! מעבר לחסכון הגדול בכסף קיבלתי שם המון מבחינה מקצועית.

5. מתחילה את שנתי הרביעית כמורה ומחנכת בתיכון.

6. אכן כן, אני אפילו מלמדת רק את ההתמחויות שלמדתי! אחד הכיפיים!

1. פיתוח אפליקציות

2. כן

3. עלות של 2 משכורות ראשונות אחרי הלימודים (קורס+ מחשב ספציפי)

4. עבדתי משרה מלאה במקביל

5. שלב גבוה ממה שחלמתי ויש עוד פוטנציאל אם אני ארצה

6. יש נקודות השקה

1. לומדת עדיין, הנדסת תוכנה

2. לא, אבל אני עדיין לומדת כאמור וזה תואר קשה ומייאש

3. כנל

4. מלגות החזר חלקי

5. סוף התואר

6. עדיין לא

7. יש תחושת ייאוש באוויר כשהתחלתי ללמוד זה היה תואר נחשק עכשיו יש מלא עובדים בשוק ואין עבודות וכל הAI שינה את צורת העבודה ואני מרגישה קצת שפן ניסוי של המכללה שעדיין לומדת איך ללמד בעידן הAI

1. למדתי אחיות -סיעוד

2. אני מרוצה שלמדתי את התואר הזה כי זה נקודת פתיחה טובה למה שאני רוצה לעסוק בו- תחום הרפואה המשלימה

3. כן. זה פתח לי דלתות ופטר אותי מקורסי אנטומיה ואנגלית בלימודים אחרים

4. מילגה

5. עדיין לא פיתחתי ממש קריירה, מסיבות שלא קשורות ללימודים. אבל יש לי חזון

6. לא עובדת בתחום

7. לימודים חשובים לכל העניין של טיפולי גוף, קונבנציונליים ולא קונבנציונליים. אז אם מישהו או מישהי רוצים לעסוק בתחום כלשהו שקשור- ממליצה בחום!

2. מרוצה מאוד

3. בהחלט

4. חלק וחלק.

5. מומחית.

6. כן. לגמרי

לפני 10 שנים סיימתי את הלימודים.

אחרי שנתיים סטאז' בקסלמן (חלק מה-BIG 4) בשכר 5,700 ש"ח לחודש, עברתי לתפקיד עוזר חשב בחברת נדל"ן ציבורית ענקית שכולכם מכירים בשכר 15,000 ש"ח לחודש, אחרי שנתיים קודמתי לתפקיד חשב בשכר 24,000 ש"ח בחודש, גם היום אני באותה החברה ובאותו התפקיד.

השכר הנוכחי שלי הוא 34 אלף ש"ח בחודש + רכב + קרן השתלמות על כל הסכום + בונוס שנתי שתלוי ברווח של החברה. כשהתחלתי את עבודתי בחברה הבונוס הראשון שלי היה שכר של חודש אחד (15,000 ש"ח) באפריל האחרון זה היה 70,000 ש"ח (קצת יותר משני חודשי עבודה).

עבודה לא קשה מדי. יש תקופות שבהן אני מגיע למשרד ובקושי יש לי מה לעשות.

מצד שני לפני פרסום דוחות כספיים לפעמים אני נשאר לעבוד עד הלילה.

ההורים מימנו לי את התואר. האם הוא החזיר את ההשקעה? כבר בשנה הראשונה של אחרי הסטאז' החזרתי אותה.

בעלי עשה את אותו מסלול - סטאז בביג פור, עוזר חשב בחברת נדלן גדולה (שיא הגדילה היתה כשהוא התחיל לעבוד שם, ומהיר מאוד הפכה לציבורית), לא קודם מעבר לעוזר חשב, והמשכורת עלתה בצורה הדרגתית מאוד בשעות עבודה קשוחות מאוד.

אחרי כמה שנים עזב, והיום עובד בחלקיות משרה כחשב/סמנכל כספים. משכורת כמובן בהתאם, למרות שבנטו לא יוצא שינוי גדול מדי, אבל אין להשוות את הזמן בית שלו.

2. כן

3. מניח שכן לא חישבתי

4. מימנתי לבד

5. אני חשמלאי בחברה גדולה השתמשתי ברישיון החשמל שהגיע יחד עם התעודה

6. אני עובד בחשמל

7. אחרי שסיימתי את ההנדסאי קירור ומיזוג אויר לא מצאתי באזור שלי משרה להנדסאי קירור ומיזוג אויר ללא ניסיון וללא רישיון נהיגה אז אמרתי שאני אתחיל לעבוד כעוזר חשמלאי כי קיבלתי עם התעודה רישיון חשמלאי עוזר ונשארתי בתחום, מאז עליתי לדרגת חשמלאי מעשי ובמקביל התחלתי ללמוד גם הנדסאי חשמל.

1. הוראה. תואר ראשון ושני

2. בגדול כן. מערכת קשה. שכר נמוך מדי לדעתי במיוחד בתחילת הדרך (עכשיו הרבה יותר טוב)

   אבל יציבות מטורפת. קורונה. מלחמות. הכל. שכר קבוע.

3. כן

4. תואר ראשון היו מלגות. אבל ההורים בעיקר עזרו לממן. תואר שני יצאתי בפלוס אפילו. כי היו מלגות+ מימון של משרד החינוך

5. מורה כבר כמה שנים. יש גם תפקידים והגשת בגרויות

6. כן. עבדתי בתחילת הדרך בעוד דברים כדי להשלים הכנסה. אבל עכשיו המצב הרבה יותר טוב.

7. לדעתי מי שאוהב את התחום. זה מסלול די טוב.

   כמו שכתבתי. יש יציבות. עם תואר שני והגשת בגרויות מגיעים לשכר סביר משהו כמו 16 ברוטו. אפשר גם יותר אם עובדים מעל 100% משרה (שזה עדיין פחות ממשרה מלאה בשאר המשק)

1. תקשורת חזותית עם תעודת הוראה

2. אני בשנה האחרונה של התואר, עדיין מוקדם מידי להגיד לגבי המשמעות בשוק העבודה. הרבה דברים באופן ההתנהלות של המוסד כמו רמה מקצועית וניהול בירוקרטי, אני לא ממש לא מרוצה מהם.

3. ברור שעוד לא

4. שנה אחת החזר מלגת פריפריה, שנתיים מלגת פר"ח ושנה אחרונה כנראה אממן לבד.

5. מתחילה סטאז' בהוראה

6. טכנית כן, בתכלס לא. אני רוצה להיות מעצבת גרפית. אני עובדת בהוראה רק כי זה חלק מהמסלול של התואר, אבל לא שוללת לחלוטין את האופציה, נראה איך יילך.

1. קלינאית תקשורת

2. בגדול מרוצה ושמחה בבחירה שלי.

3. ההורים מימנו את התואר. אבל בכל מקרה ברור שהעבודה לאורך השנים החזירה הרבה יותר מסכום הלימודים.

4. כנ"ל - ההורים מימנו (וגם קיבלתי איזו מלגה, נראה לי של משרד החינוך שהפחיתה את שכר הלימוד).

5. עובדת כבר 12 שנים באותו מקום (בי"ס חנ"מ) ושמחה שם.

6. כן, עובדת במה שלמדתי.

7. אחד היתרונות מבחינתי הקלינאיות תקשורת זה שיש יחסית מגוון גדול של אפשרויות תעסוקה. גם מבחינת תוכן וסגנון עבודה (אודיולוגיה, שפה, תקשורת, גמגום, קול, אכילה, ועוד), וגם מבחינת מסגרת עבודה - פרטי, עמותות, קופות חולים, בתי חולים, משרד החינוך וכו'. בגדול העבודה במסגרת ציבורית (משרד הבריאות במשרד החינוך) פחות מתגמלת מאשר בפרטי. אבל לי באופן אישי מאוד נוח לעבוד במשרד החינוך, למרות הביקורת שיש לי עליהם, והיחס שלהם שלא ממש מושך עוד עובדים פרא-רפואיים גורם למחסור גדול, שמוסיף עוד עומס על מי שכן במערכת... אני נהנית קודם כל מחופשים עם הילדים, שעות עבודה מתאימות לאמא (רק בקרים, ואני גם בחרתי את גודל המשרה שלי ושעות העבודה שלי לפי היכולת והאיזון מול הבית. לא בכל עבודה זה מתאפשר הגמישות זו, אפילו לא לכל מורה זה מתאפשר). וגם סגנון העבודה בבי"ס זה משהו שאני אוהבת - לא רק טיפולים פרטניים, יש גם הרבה קבוצתי, הדרכת צוות, חשיבה מערכתית ופרויקטים בית ספריים, ועוד.

אבל איך זה עובד עם חופשים של משרד החינוך?

אין משמעות לרצף טיפול, או מקרים שבהם ההפסקה הזו בעייתית?

אולי זה מתפרש רע. אבל השאלה הזו היא לא ביקורת (עלייך בטוח לא, אולי על המערכת), וזה לא התחום שלי בשום צורה, רק קפץ לי בקריאה ומסקרן אותי

למען האמת, הבעיה האמיתית במשרד החינוך היא הרבה מעבר להפסקה הטיפולית במשך החופש. יש מחסור כל כך גדול של מטפלות שלמעשה אין לי כמעט תלמידים שמקבלים טיפול פרטני. עם רובם אני עושה טיפול קבוצתי (אחד או שניים בשבוע בד"כ), והדרכת צוות להמשך עבודה והתנהלות גם כשאני לא בכיתה.

דווקא מבחינת ה'חופש' זה פחות בעייה בעיני. כשמקבלים טיפולים דרך הקופ"ח לרוב מקבלים סדרה של 9-12 טיפולים, לפעמים מקבלים אישור לכמה סדרות, לפעמים עושים הפסקה ואחר כך רואים אם צריך המשך (ןלרוב גם שם יש הפסקה באוגוסט, ממה שיצא לי להכיר). אז במשרד החינוך יש רצף של כמה חודשים של עבודה, עם הפסקות בחגים ועוד הפסקה ארוכה יותר בחופש הגדול. וחוזרים לעבוד שוב עם חשיבה מחודשת כשמתחילים שנה חדשה.

(ובתור אמא לפעוט במעון שיקומי שגם שם יש חופש, אמנם קצר יותר אבל גם הפסקה ברצף הטיפולי - דווקא בחופש היו התקדמויות בדברים שלא קרו לאורך השנה. גם בזכות שעבדתי איתו על פי הדרכה שקיבלתי מהצוות, לבקשתי, וגם כי יש דברים שעובדים עליהם הרבה זמן בלי לראות שינוי, והשינוי קורה לפעמים דווקא בהפסקה..)

למדתי הנדסאי כימיה, כל הלימודים כמעט במימון המענק של אחרי צבא, עסקתי בתחום בתעשייה הבטחונית. בזמן הקורונה התקשיתי לנהל את זה עם תינוקות קטנים כי במעבדה לא עובדים מהבית וזה חיוני ואין מסגרות. הבנתי שפחות מתאים לי להיות הגיבורה הלאומית עח הבית והחלטתי לעשות הסבה ולמדתי חשבות שכר. ההשקעה החזירה את עצמה, כבר שנה רביעית בתחום. מרוצה.

אין מקצוע שאין בו חסרונות אבל בהתחשב בכלל המערכות והמלחמות שהגיעו אחרכך, הנוחות והגמישות במקצוע החדש עשתה את שלה וזה גם מעניין מאוד. גם המעבדה מעניינת אבל אולי בגלגול אחר כי היום אני מרוויחה יותר ולא ממצה עדיין את פוטנציאל ההשתכרות

ביחס לוותק. אבל העבודה הראשונה בתחום תמיד בשכר נמוך ונשארתי בה קצת יותר מדי כי היו בה תנאים מעולים אבל שכר נמוך ואופק התפתחות מקצועי מוגבל.

עכשיו אני במשרה מס 2 עם עלייה של 30 אחוז ונסיקה משמעותית בידע המקצועי הנדרש לתנופה בהמשך. זה נחשב מקצוע רווחי ביחס להשקעה בו. אחותי בתחום כבר 10 שנים ומרוויחה 20+, יש לי קולגות עם 6 שנות וותק שמרוויחות 17+,מנהל מדור שכר יכול להרוויח גם 30k.

תלוי איפה עובדים

1. מה למדתם? מדעי המחשב ואחרי שנים הנהלת חשבונות

2. האם אתם מרוצים? סה"כ כן, ב"ה

3. החזרתם כבר את ההשקעה? תואר ראשון יכול להיות שהחזרתי בכלום זמן שעבדתי בתחום. הנהלת חשבונות החזרתי תוך חודש...

4. חייתם על מילגות או מימנתם לבד? קיבלתי קצת מלגות לתואר. ואת הלימודי הנהלת חשבונות העבודה מימנה חלקית.

5. איזה שלב בקריירה אתם? 4 שנות נסיון

6. האם אתם עובדים במה שלמדתם? תואר ראשון עבדתי ממש קצת. הנהלת חשבונות אני עובדת כיום.

7. פרטו באופן חופשי.

   בעייתי כל הקטע של התארים. מצד אחד מי שאין לו תואר נחשב פחות, מצד שני יש כ"כ הרבה אנשים שלמדו ולא עושים כלום עם התואר שלהם. או כי הם למדו כדי לסמן וי או כי הם נכנסו לעולם התעסוקה וגילו שזה לא בשבילם.

   על עצמי אני יודעת להגיד שאחרי שהתחתנתי הבנתי שזה לא בשבילי. חיפשתי עבודה שתתאים לי בתור אמא. גם מצד השעות, גם מצד המרחק וגם מצד המעסיק. היום ב"ה אני יכולה להגיד שהגעתי למקום כזה. וזה לא שלא ביררתי את העניין לפני שבחרתי מה ללמוד. אבל עד שאתה לא במציאות הזו, אתה לא באמת יודע...

1. הפרעות בתקשורת

2. מאד מרוצה

3. כן

4. ההורים מימנו

5. עובדת בתחום כבר מספר שנים

6. כן

כאשר פתחתי שרשור להשכלה באופן כללי?

א. נכנסתי לזה כי היה לי ניסיון עבר בתחום וידעתי כמה אני מחוברת אליו ושיש לי כישורים טבעיים בתחום.

ב. לא היה מעורב בכלל השיקול כתואר קל. אני אפילו מתבאסת מזה שהוא היה קל מידי ולא מספיק מקצועי, הייתי רוצה לקבל הרבה יותר ידע מקצועי ממה שקיבלתי.

ג. מאוד מרוצה שבחרתי בתחום.

ד. אני אכן עוסקת בזה גם היום, מתחילה עכשיו את שנתי הרביעית בחינוך והוראה בתיכון.

ה. מאוד מרוצה מחיי היום יום! אחת העבודות הכי מספקות שיש! בטח כשיש לי את הכישורים ואני מרגישה מימוש עצמי מלא ואני מרגישה שמעריכים אותי על הכישורים האלה. כן הייתי רוצה שיהיה פחות דורש 24/6, אבל יתכן שזה יגיע עם השנים וההתמקצעות..

אני מאמינה מאוד שהמקצוע הזה שייך רק למי שיש לו אש בעיניים, חדור שליחות, ובאמת יש לו את הכישורים המתאימים. בלי הדברים האלו מגיעים לשחיקה מאוד מהירה. מי שמגיע לתחום כי זה מקצוע 'נוח' לא ישרוד הרבה זמן (הדור של פעם כן הצליח לשרוד גם בלי כל הנ"ל, אבל לעניות דעתי היום לא תשרוד מכל מיני סיבות..).

להשוות בין המקצועות

(יש לי תעודת הוראה שידעתי מראש שאף פעם לא אעשה בה שימוש)

הכי קשים

והכי לא מתגמלים

לא באמת מפתה

היחידה שלי (בתור בחורה דוסית שלא רוצה ללמוד במקום מעורב, ומקצועות ריאליים לא מתאימים לה).

אבל לא עסקתי בזה מעולם (למעט ניסיון כושל קטנטן אחד), והשתמשתי בתואר הראשון כמקפצה ללימודי התעודה שלמדתי אח"כ (שדרשו תואר ראשון), ובזה אני עוסקת היום.

(גם בתואר בהוראה בחרתי במקצועות שמעניינים אותי ויכולים לספק מקצוע מעבר להוראה)

אם תוכלי לפרט גם אם במסר אני אשמח

תודה

למדתי עריכת לשון, ואני עובדת כעצמאית. היו שנים קשות שבהן לא הכנסתי כמעט, אבל עכשיו ב"ה יש עבודה יציבה למדי (עדיין זה לא קבוע כמובן וגם לא יוצאת משכורת גבוהה מאוד, אבל מספיקה לי).

אני חושב שלחלק גדול מיועצי המס יש לפחות תואר אחד מתחום הפיננסים, מנעס, חשבונאות וכדו' אבל אני לא מכיר את התחום מספיק כדי לענות על זה.

מה שאני עושה כרגע זה עובר על

אנטומיה פיזיולוגיה בקצב 8 עמודים ביום...

לוקח מה שצריך משם בגדול..

ורושם אנגלית - כי הבנתי שיש דגש על שפה שם

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע