כמנהג הרב צבי יהודה
{א} לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ: {ב} יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: {ג} יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה: {ד} יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק: {ה} יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים: {ו} יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ: {ז} יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ: {ח} וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ: {ט} לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ: {י} מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ: {יא} וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ: {יב} כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ: {יג} יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ: {יד} מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו: {טו} וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרֲכֶנְהוּ: {טז} יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ: {יז} יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ (ינין) יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ: {יח} בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: {יט} וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: {כ} כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי:

יש ביצוע ממש יפה בדיסק ניגון ישראלי, אבל הוא לא קיים ביוטיוב, לכו לשמוע

תמיד יום העצמאות מזכיר לי את רבנו הרצי"ה זצ"ל. ידוע כמה היה שמח ביום הזה.

 

אז הנה משהו קטן שממחיש. מתוך משמיע ישועה לדמותו של רבנו. 

פרק ט'-מדינת ישראל עמוד 279

 

"שמענו מפי הרב חיים דרוקמן: מתוך ראיית הערך הגדול של מדינת ישראל , נבעה שמחתו העצומה ביום העצמאות.

מי שלא ראה את רבינו זצ"ל שמח ביום העצמאות- לא ראה שמחה מימיו.

ומי שזכה לראותו בשמחה זו, מי ששמע את דבריו ביום העצמאות-

ראה איך כל כולו מזדהה עם הודו של יום, עם קדושתו של יום,

עם עצמותו המיוחדת של היום.

בדבריו ביום העצמאות היה מגיע לעוצמת התרגשות שהביאה אותו לידי בכי.

אפשר היה להרגיש איך נשמתו מתרוננת,

איך נשמתו שמחה ב"זה היום עשה ד'" ועל כך ומתוך כך- "נגילה ונשמחה בו".

 

והוסיף הרב יוסף ברמסון-"יחיד ומיוחד היה בשמחתו, שמחת גילויי הגאולה         

בתפילתו, בשירתו ובריקודיו, נראה היה כצועד על הקרקע ומחזיק בידי תלמידיו כאחד מן המעגל.

למעשה היה שרוי בין השמיים והארץ, וכל עצמותיו מרננות מרוב הודיה לגואל ישראל"          

 

 

 

שהיה משתתף במצעד צהל ביום העצמאות שהיה ברחוב יפו בירושלים.

המצעד היה זמן ארוך ואחד התלמידים הביא לרב כיסא לשבת. זה היה בדיוק כשהטנקים עברו,

הרב ענה -'עכשיו לשבת? כשהטנקים עוברים? כלי הקודש?'

הוא הסכים לשבת רק לרגע כשהייתה הפסקה בין הטנקים למצעד של החיילים וישר קם לעמוד.

 

שנזכה באמת להעריך את המדינה שלנו, ואת הצבא, ולזכור שהכל זה קודש, "כלי הקודש" כמו שהרב אמר, שאנו בדרך לגאולה השליימה . 

תודה על הסיפור.

אמן ואמן. ושיתקיים בעמנו: "עין בעין יראו בשוב ד ציון"..

השיר הזה מרגיש לי רלוונטי בהמון סיטואציות בחיים,
היום במיוחד - עם המעבר החד מיום הזיכרון
‬‎


(ממ אולי אולי אם אני ארגיש פתוחה מספיק, אשלח מחר ביצוע שלי, בעז''ה בלי נדר )

שביום העצמאות בכל שנה ושנה היה יוצא לרחוב לרקוד עם כולם והיה נכנס בתוך המעגל ורוקד בהתלהבות עצומה, ואף אחד לא ידע את פשר ההתלהבות הזו, עד שאחד מתלמידיו נכנס עמו בשיחה ותוך כדי השיחה סיפר לו סיבת הדברים.

כאשר הגיעו הנאצים ימ"ש לעיר בה היה הרב, החלו הנאצים להתעלל ביהודים וכחלק מהתעללויות אלו, לקחו אותו, הרב לטאטא את הרחוב, הרב טיטא ותוך כדי לחש: "הקב"ה אם אתה מוציא אותי מזה בחיים אני מבטיח לטאטא רחובות בא"י" לאחר זמן אמרו לו הנאצים לתלות דגל עם צלב קרס על בניין גבוה וכמו במעשה הקודם לחש: "הקב"ה אם אתה מוציא אותי מזה בחיים אני מבטיח לתלות דגל ישראל על בניין גבוה בא"י"
לאחר השואה האיומה הגיע הרב לא"י, אך היה לו קושי לבצע את מלאכת הטיטוא בעצמו, מכיון שזה לא מכובד שהרב יטאטא את הרחוב. מה עשה הרב? כל שנה ביום העצמאות היה קם בשלוש לפנות בוקר ומטאטא את הרחוב הסמוך לביתו ולאחר מכן היה עולה לבנין גבוה ומניף שם דגל ישראל. ופשר הריקודים היו על כך שה׳ שמע תפילתו ועזר לו לקיים הבטחתו.

שיר יפה שמדבר על היופי שבקיבוץ הגלויות. והיא שווה אפילו רק בשביל הפסקה של מאיר אריאל בסוף: "אנחנו לא מודעים
למופלאות של התקופה שקוראת
שמכל מיני צבעים שפות עמים מקצבים
וכל הצבעים האלה מהבהבים
אנחנו יותר מדיי מתעסקים במלחמות
למי יש יותר שרים בממשלה ..או דבר כזה..
ופחות מדיי מסתכלים על היופי של קיבוץ גלויות"