היה לנו בכיתה דיון על מה יותר חמור יום כיפור או שבת? אז 2 שאלות.
מה יותר חמור? ועל בסיס מה?
ולמה זה משנה?(אני ידעת שאת זה אני אמורה לשאול את המורה שלי אבל יש לנו חופש עד אחרי סוכות)
פורום בית המדרש
בהנהלת: טיפות של אור
מכתב פתיחה
יום כיפור\שבתצ.מ.צ
בעיקרון שבת...ii
העונש על מחלל שבת חמור יותר
סקילה יותר חמור מקרת?צ.מ.צ
סקילה = הגוף מת.
קרת = הנפש מתה.
לי נראה שהעונש ביום כיפור יותר חמור לא.
*?צ.מ.צ
סקילה יותר חמורii
............אוסקר
ברור...סקילה זה למות בייסורים..
תסבירו לי בבקשה...צ.מ.צ
תסבירו לי בבקשה, למה סקילה יותר חמור מקראת (בידי שמים)?
{עדיף למות בייסורים ולהישאר יהודי, מלמות מיתה קלה(?) ושבשמים לא יחשיבו אותך כיהודי. לא?}
זהו כרת.. ולא קראת..כפ"ד בנשמה
בכרת אפשר לבטל את גזר הדיןאלישע בן אבויה
בס"ד
בסקילה לא.
כרת יותר חמור כינועמיק
כרת= מיתה בידי שמים.כלומר גזר דין מהשמים שאומר שהאדם ימות,זה לאו דוקא אומר שגם הנפש שלו מתה.המיתה מכפרת על החטא(יחד עם תשובה).
סקילה זו מיתה מאד מפחידה וכואבת(ליפול ברגלים וידים קשורות מגובה 2 מטר),ובכלל,כרת אפשר לבטל ע"י תשובה,תפילה וצדקה,ומיתות שבידי אדם(סקילה,שרפה,הרג וחנק)אי אפשר.
חוץ מזה,הקדושה של היום נמדדת בין השאר לפי מספר העליות לתורה. למשל בראש חודש 4 עולים.בחגים 5. ביום כיפור 6.ובשבת7.
זה משנה למקרה שאת יודעת שתצטרכי חס וחלילא לחלל את אחד הימים,ואת שואלת איזה עדיף.
סקילה זו מיתה מאד מפחידה וכואבת(ליפול ברגלים וידים קשורות מגובה 2 מטר),ובכלל,כרת אפשר לבטל ע"י תשובה,תפילה וצדקה,ומיתות שבידי אדם(סקילה,שרפה,הרג וחנק)אי אפשר.
חוץ מזה,הקדושה של היום נמדדת בין השאר לפי מספר העליות לתורה. למשל בראש חודש 4 עולים.בחגים 5. ביום כיפור 6.ובשבת7.
זה משנה למקרה שאת יודעת שתצטרכי חס וחלילא לחלל את אחד הימים,ואת שואלת איזה עדיף.
אם להאמין לעדות תנאים (או אמוראים?)אלישע בן אבויה
בס"ד
אני לא זוכר מי ואיפה, אבל כתוב איפשהו שאף פעם האדם לא נשאר בחיים מספיק זמן בשביל שיזרקו עליו אבן, ככה שזה כנראה לא מספיק לכאוב נורא..
שלושה דברים:עוזיה
א. יום כיפור חמור משבת. מה לעשות, ככה חכמים אמרו. לכן ביום כיפור מקלים בדברים שאסורים בשבת (לא בדרך כלל, במקרים ספציפיים).
ב. אם א-לוהים נתן לבני האדם את הסמכות להרוג מישהו, כנראה שהוא עשה משהו מ-א-ד גרוע. לכן סקילה נחשבת לחמורה מכרת.
ג. המשוואה של: "ככל שהעונש קשה יותר כך העבירה חמורה יותר" היא לא משוואה נכונה. למשל: לשון הרע. אין שום עונש מוגדר על לשון הרע (אמנם חכמים אומרים שצרעת באה על זה, אבל זה גם בידי שמים וגם זה לא מפורש מן הפסוקים), ובכל זאת אומרים עליו שהוא חמור מכל עבירות שבתורה.
עוזיה.
כי לשון הרעאלישע בן אבויה
בס"ד
זה לאו שאין בו מעשה, ורק במקרים מאוד חריגים יש עונש על לאו כזה (עדים זוממים, מוציא שם רע).
ואתה בדיוק מוכיח את טענתי.עוזיה
לא נכוןאלישע בן אבויה
בס"ד
כי בלאו שאין בו מעשה אין על מה לחייב אותך, כי בעצם לא עשית כלום. זה משהו יוצא דופן.
אם זה היה פשוט כמו שאתה אומר לא היו נשברים כל כך הרבה קולמוסים על השאלה למה 'אין עונשין מן הדין'.
יוכה"פ יותר חמור.. "שבת שבתון יהיה לכם"שירה =)
עייני כאן:עוזיה
הרב אביגדור נבנצאל, שיחות לפרשת השבוע, ספר שמות, עמוד שס.
מסביר ששבת חמורה מיום כיפור.
גם הרב שטינזלץ בספרו "אור ודרך" כותב שמבחינה הלכתית שבת חמורה יותר, אך יום כיפור קדוש יותר.
אם אינני טועה, כבר בגמרא מובאת דעה שונה: נאמר על שבת "וקדשתו מכל הימים", לרבות את יום הכיפורים. סלחי לי שאינני זוכר את המקור.
גאוניאלישע בן אבויה
בס"ד
"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש"
"ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'"
זה לא טון ראוי, חבר...עוזיה
כשאני ישיר מתעצבנים עלי,אלישע בן אבויה
בס"ד
כשאני ציני מתעצבנים עלי. אתם רוצים שאהיה צבוע?
פספסת את ההבדל.עוזיה
ציניות לא לגיטימית. לא בפורום כזה (ולדעתי באף פורום).
ישירות - זה כבר עניין של טאקט.
אבל בוא לא נסיט את הדיון...
הסבר?צ.מ.צ
אם הבנתי נכון את מה שאתם אומרים\כותבים אז יום כיפור יותר חמור משבת אבל שבת יותר קדושה?
ונועמיק אם זה משנה למקרה שאני יודעת שאצטרך חס וחלילא לחלל את אחד הימים,ואני שואלת איזה עדיף, אז איזה עדיף?ולמה?
הפוך.עוזיה
שבת יותר חמורה מבחינה הלכתית. השאלה היא האם יום כיפור יותר קדוש, ועל זה חלקו הפוסקים.
מה עדיף לחלל? טיפשי לענות על זה, אבל כנראה שיום כיפור. כן, מגוחך שאנשים מחללים שבת אבל צמים ביום הכיפורים...
תודהצ.מ.צ
שבת היא אות הבריתאלישע בן אבויה
בס"ד
"ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' א-להיכם". גוי ששבת חייב מיתה, ומי ששומר שבת מודה במלכות ה' ושאין עוד מבלעדיו. האמת היא ששבת נראית לי הרבה יותר מרגשת מיום כיפור..
מרגשת- מבחינת מה?כפ"ד בנשמה
שבת....יהודי מרמ"ג
וכן סקילה חמורה יותר מכרת(כל מיתות בית דין חמורות מכרת)....
שבת זה מששת ימי בראשית, יום כיפור לא.
יום כיפור זה "שבת שבתון" דהיינו שבת "קטן" כזה.
כל שבת היא שבת שבתוןאלישע בן אבויה
בס"ד
כמו שכתבתי למעלה.
ולעצלנים אכתוב שוב:
"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש"
"ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'"
בטח יש עוד הרבה מקומות שלא עולים בראש..
ראיתי אבל אחרי.....יהודי מרמ"ג
תלמדו קצת על העניין...יהודי מרמ"ג
ותבינו ששבת יותר חמורה.....
אני בהתחלה הייתי בטוח שכולם יודעים את זה....
נ.ב. תנסו לצבוע את הסמיילי תראו איזה מגניב....
סקילה חמורה יותר, אך יש לכך כמה היבטיםהשם הוא המלך!
רוצח למשל, וכן הבא על אשת איש (ל"ע) - מיתתם בחנק, ולעומת זאת חילול שבת דינו בסקילה.
ואולם, על שפיכות דמים ועל גילוי עריות נאמר 'יהרג ואל יעבור' מה שאין כן בשבת.
אשר על כן, לכל דבר ישנם כמה מישורים בהם ניתן לבחון אותו, ובאשר לעניינו:
יש דשברים בהם שבת חמורה יותר, ויש שלהיפך, ובאמת אין זה כ"כ רלוונטי למעשה, כי על שניהם יש להקפיד.
שיהיה חג שמח לכולנו!
...יורביתאחרונה
"מקפלין את הכלים ארבעה וחמישה פעמים, ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת... רבי ישמעאל אומר, מציעין את המיטות מיום הכיפורים לשבת, וחלבי שבת קרבין ביום הכיפורים; רבי עקיבא אומר, לא של שבת קרבין ביום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים קרבין בשבת."
[משנה שבת, ט"ו, ג']
ברטנורא שם, ד"ה "מיום הכיפורים לשבת": "...לפי ששבת חמור מיום כיפור."
ברטנורא שם, ד"ה "מיום הכיפורים לשבת": "...לפי ששבת חמור מיום כיפור."
אבל בסופו של דבר הלכה כר"ע.
[אל תראו אותי חכמה, למדנו את זה בשיעור משנה..]
תפילה ללידה קלהחירטטתי
אשמח אם תוכלו להתפלל ללידה קלה לנעמה בת רבקה
שיהיו בשורות טובותליפא העגלוןאחרונה
משניות זרעיםלעבדך
האם לדעתכם יש מסכתות שמוטב להקדים כדי להבין מסכתות אחרות בסדר זה או פשוט ללמוד על הסדר?
שאלה מעט שונה - אם אני רוצה ללמוד תחילה את המסכות הקלות האם יש כמה [חוץ מברכות] שקלות יותר או לחילופין יש כאלו שקשות יותר?
רוב תודות..
אתה יכול ללמוד על הסדר. חוץ מקצת מתמטיקה אין מעכבפתית שלג
(בעיקר בפאה\כלאיים).
ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.
לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.
בהצלחה! תעדכן כשסיימת
לדעתי תשקיע בידע המקדים של המושגיםזיויק
וככה תוכל ללמוד על הסדר.
למשל, תקרא את ההקדמות של קהתי.
למשל, תקרא את ההקדמות של קהתי.
מבחינת ידע קודם..אדם כל שהואאחרונה
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך כ' בחשוון תשפ"ו 16:57
נדמה לי שאפשר להסתפק בידע בסיסי, כמו ההקדמות של הרב קהתי שהוזכרו כאן.
לגבי קושי - נראה לי כלאיים קשה יותר, ואולי גם תרומות.
למה כשאברהם אומר לאליעזר לקחת אשה מארצי וממולדתי,קעלעברימבאר
אליעזר משנה בסיפורו למשפחת רבקה ואומר "ממשפחתי ומבית אבי". כאילו אליעזר מחליף משימה ומחליט לקחת אשה דווקא ממשפחת נחור כאילו לזה שלחו אברהם, בעוד,שאברהם שלחו לקחת אשה מארצו בין ממשפחתו ובין לא.
הראיה שאברהם אמר לו לקחת ממולדתו ומארצו: א. "כי אם אל ארצי ומולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק"
ב. שאליעזר מגיע לחרן במקום לשאול בחרן איפה משפחת נחור (מה שיעקב עושה בהגיעו לחרן) אז הוא עושה את מבחן המעיין, משמע שהוא מחפש אשה מארצו של אברהם, אך לאו דווקא ממשפחתו. ג. הוא נותן תכשיטים לרבקה ורק אז שואל בת מי את, משמע שהוא נותן את התכשיטים בלי לדעת את משפחתה בכלל, בעוד שבסיפורו הוא משנה ואומר שקודם כל שאל בת מי את ורק כשנודע לו שהיא ממשפחת נחור אז הוא נותן את התכשיטים
מהלך מוכר אומר שכל השינויים נועדו ללמד אותנו איךטיפות של אור
להיות שליח. להעמיד את המטרה מעל הטובה האישית
במקרה הזה, השינוי ל"ממשפחתי ומבית אבי" נועד להחמיא למשפחת בתואל ולגרום להם להסכים
במקרה הזה, השינוי ל"ממשפחתי ומבית אבי" נועד להחמיא למשפחת בתואל ולגרום להם להסכים
אז:קעלעברימבאר
א. וזה מצדיק לשקר?
ב. בעניין המחלוקת שלנו האם הדרך ארץ בבראשית קשורה ישירות להווצרות עם ישראל - האם השינוי בין ארצי ומולדתי למשפחתי ובית אבי הוא מקרי? ולמה ה' דאג לעשות נס לאליעזר שדווקא מישהי ממשפחת אברהם תשאב ראשונה? והאם אליעזר לא למד מהנס משהו?
ג. למה התורה חוזרת פעמיים על הסיפור שאורך עשרות פסוקים, כאשר אנו יודעים שגופי תורה נכתבו בקצרה אך "יפה שיחתן של עבדי אבות". כאשר עיקר השינוי בפעם השניה הוא השינוי ממולדתי למשפחתי
ד. מרש"י על פי המדרש אפשר ללמוד שאחרי נס המעיין אליעזר מבין שאשה ליצחק תלקח דווקא ממשפחת אברהם. כי רשי מפרש את דברי אברהם בתחילת הפרשה והיית נקי מאלתי - קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. אבל אליעזר בסוף הפרשה אומר "ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל" רשי - ואקח ליצחק אשה מבנות ישמעאל או לוט
ה. בשם מי הרעיון שכתבת?
אה אז כבר הייתה לך תשובה...טיפות של אור
כרגיל אין לי עניין בוויכוחים
שמעתי וקראתי את המהלך שהזכרתי הרבה. כמדומני מופיע גם במכתב מאליהו
יש לי תיאוריה חלקית, אבל אשמח לשמוע רעיונות, ואיךקעלעברימבאר
אתה מסביר את רשי שכתבתי ב ד?
שגם לוט וישמעאל ממשפחת אברהם, אבל פחות,טיפות של אור
ובכל מקרה הם לא כנענים
אז למה בתחילת הפרשה אברהםקעלעברימבאר
לפי רשי והמדרש אומר לאליעזר שאם לא ייתנו לך בארם נהריים אז קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ולא אומר לו קח מבנות לוט או ישמעאל? ולמה בסוף הפרשה רשי אומר שאליעזר אומר שיפנה ללוט או ישמעאל ולא שיפנה לשאר ארם נהריים?
כאמור אין לי עניין בוויכוחים יש על זה אריכותטיפות של אור
במפרשי רשי. על המדרש עצמו לא קשה, כי בבראשית רבה כתובה רק הדרשה על לוט וישמעאל
ענר אשכול וממרא זה לא מהמדרש?קעלעברימבאר
לא שאני מכירטיפות של אור
אוליטעמי🍫
יתכן להגיד שרשי מפרש את דברי אברהם דווקא לענר אשכול וממרא בגלל שאברהם יודע שבנות לוט כבר לא פנויות ושצאצאי ישמעאל לא מתאימים ליצחק, בעוד שאליעזר לא יודע את שני הדברים האלו ולכן כשרשי מפרש את דברי אליעזר הוא כותב את בנות לוט וישמעאל
הגיוני. אבל לאור ההבדל בין ציוויקעלעברימבאר
אברהם "ולקחת אשה ליצחק מארצי ומולדתי" לבין הבנת אליעזר אחרי נס המעיין שה' חפץ דווקא באשה ממשפחת אברהם ושינויו בסיפורו מדברי אברהם לגרסא-"ממשפחתי ומבית אבי", אז מובן למה רשי בדברי אברהם מדבר שאברהם חפץ מבנות ענר ואשכול שהרי כל הסיבה ללכת לארם נהריים היתה לא לקחת מבנות כנען, ואם אין שם אז מוטב כנעניות צדיקות.
בעוד שאליעזר מבין אחרי הנס,שאשה צריכה להיות דווקא ממשפחת אברהם, ולכן מעדיף את בנות לוט או ישמעאל הפחות צדיקות, מאשר בנות ענר ואשכול הצדיקות.
כלומר אליעזר מבין אחרי נס המעיין, שה' רוצה שאשה ליצחק תהיה דווקא ממשפחת אברהם, ולכן ה' סידר בנס שדווקא רבקה תבוא ראשונה ובדיוק תשאב לגמלים.
ומכאן השינוי בין סיפור המקורי לסיפור אליעזר למשפחת רבקה. ולכן שיחתן של עבדי אבות יפה, כי כתלמידי האבות הם מבינים בעקרונות האבות דברים שהאבות עצמם לא הבינו, כתלמיד שמוצא בדברי רבו חידושים שרבו עצמו לא שם לב אליהם.
@טיפות של אור אגב, זה התשובה שלי לשאלה
יפהנוגע, לא נוגעאחרונה
קמפיין ישיבת מצפה יריחועולה חדש
שלום,
אני תלמיד בישיבת מצפה יריחו, אני מקבל מהישיבה המון, אם ברוחניות, אם בלימודים ואם במידות.
הישיבה מכוונת למצוינות למען עם ישראל, ויש לה מאות בוגרים בצבא, בהיי-טק, ברבנות ועוד.
לישיבה גם יש מעל 7 גרעינים תורניים שפועלים למען חיזוק עם ישראל.
יצאנו בקמפיין התרמה לישיבה ע"מ להמשיך את המפעל ולהגדילו.
אשמח אם תוכלו להיות שותפים במפעל הגדול למען עם ישראל.
הוראת קבע של 100-200 שקל לשנתיים שלוש יעזרו מאד, אפילו תרומה חד פעמית של סכום נאה.
כל שקל יעזור, לקחתי על עצמי יעד גדול ואשמח שתעזרו לי לעמוד בו.
תודה רבה, מעומק הלב על פתיחת הלב שלכם, אין עליכם עם ישראל!!!
https://causematch.com/ymy/534282.
למען עמו באהבה
יש עם או שבט בתנך בשם הגרים או הגריים. האם זה קשורקעלעברימבאר
להגר? האם זה שבט ישמעאלי, או שמא מבני קטורה וזה מקושר לכך שקטורה היא הגר במדרש? השבט מתואר כשוכן המדבר ממזרח לארץ ישראל מקום בני ישמעאל וקטורה. מצד שני בפדט קטורה אינה הגר. וכתוב גם "לבני הפילגשים אשר לאברהם" משמע שני פילגשים הגר וקטורה. מצד שני זה יכול להיות כמו "ובני דן חושים" או כמו "בני דודים" למרות שגם הם אם הם מדוד אחד
ראה כאןשלג דאשתקד
תסתכל באבן עזרא ורד"ק ורי"ד:
לא קצת דחוק לומר שהיו לה בנים מבעל אחר?קעלעברימבאר
לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני
עוד מראי מקומות (שחולקים)טיפות של אור
(מצאתי בחיפוש, אני הכרתי רק שזה בני הגר)
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
תודה🙂קעלעברימבאראחרונה
דפי מקורות מפורטים וסדרת שיעורים ללימוד הלכות שבתעיתים לתורה
שמחים לעדכן על זמינות סדרת בהלכות שבת הכוללת דפי מקורות מפורטים ושיעורים מצולמים של הרב ירון אליה רב קהילת רינת ירושלים ביד בנימין וראש הכולל שם.
כל השיעורים כוללים מקורות מהגמרא ועד לפוסקי ימינו, על פי שיטות הפסיקה השונות למעשה לספרדים ולאשכנזים. ומותאמים לקובעי עיתים.
ניתן ללמוד מדפי המקורות לבד או בצירוף השיעור. וכן לשמוע את השיעורים בדרך בוידאו או באודיו.
בהצלחה רבה!
כבוד ועונג השבת
איסור מוקצה
בישול בשבת
בישול אחר בישול ואחר אפיה וצליה
הנאה ממעשה שבת
מלאכות שבת
תיקון אוכלין – צביעה, מליחה ומירוח באוכלין
רפואה בשבת
רפואה בשבת וגזירת שחיקת סממנים
כללי מלאכות שבת
מלאכת מחשבת א' - דבר שאינו מתכוין, פסיק רישא ומלאכה שאין צריך לגופה
אתגר: איך קראו לאשתו של לוט?רק אמונה
מה שמעניין השאלה אם היא היתה ילידת סדום?קעלעברימבאר
כי אז יוצא שדוד ממש צאצא של אנשי סדום.
לתשובה, פלוטית או עירית, לא?
לפי הת"י היא מבנות סדוםטיפות של אור
ולכן הסתכלה אחורה לראות מה קרה לבית אביה
(אבל לפי מדרשים אחרים היא הסתכלה לראות מה קרה לבנותיה שנשארו, אז אולי הם חולקים)
לפי התרגום ירושלמי היא גם עתידה לחיות בתחיית המתים
יישר כוח , חידשת לי🙂קעלעברימבאר
מהרב הדרי שמעתי שהמדרש שנעמה היא אשת נחטיפות של אור
מלמד שאין רע גמור, וגם מהשושלת של קין יצא דבר טוב
אז אני מניח שאפשר להוציא את אותו מסר מכאן - שאפילו מסדום יצא משהו טוב. אומר המדרש: 'קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות' - שתי מציאות, רות המואביה ונעמה העמונית. 'מצאתי דוד עבדי' - היכן מצאתיו? בסדום.
אז אני מניח שאפשר להוציא את אותו מסר מכאן - שאפילו מסדום יצא משהו טוב. אומר המדרש: 'קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות' - שתי מציאות, רות המואביה ונעמה העמונית. 'מצאתי דוד עבדי' - היכן מצאתיו? בסדום.
יפה🙂קעלעברימבאר
מהמדרש משמע שלא רק שאפשר להוציא מסדום משהו טוב, אלא,שחובה להוציא זאת ועד בירור זה מלכות ישראל לא תהיה שלימה. ושהמשהו טוב הזה הוא הנתן את הכוח והחיוניות לסדום, לפי גישת הקבלה וחלק מהפסיכולוגיה, שהרע לא יכול להתקיים ללא נקודה טובה שתעמוד בבסיסו. ולפי הקבלה שכל רע בעולם הוא בעצם טוב שעוות ונכנס למקומו ושעתו הלא נכונים, שהרי אין לך דבר שאין לו מקום ושעה. ולפי הכלל של חזל שכל דבר שקר שאין לו קצת אמת לא מתקיים.
"מצאתי דוד עבדי" בסדום מצאתיו
"מצאתי דוד עבדי" בסדום מצאתיו
עיריתadvfb
הרמב"ן אומר
אז מי זו פלוטית?קעלעברימבאר
ומעניין עם עירית.מלשון עיר
לא מכיר אותהadvfb
אם יוצא לכם להפגש תמסור ד"ש
הגיפיטי אומר שפלוטית היא בתו של לוטקעלעברימבאר
פלוטית הבת של לוטשפלות רוח
רוצים לדעת מניין הידיעות שלי? ממשכן שילה
דוקא אני מכיר שזה עידיתפתית שלג
אמתלאי או אמתלא?קעלעברימבאר
צללפונית או הצללפוני?
אכן עידיתחוואיתחייאתית
לזכרוני המנהג לא לקרוא לאדםקעלעברימבאר
על שם אדם רשע זה רק אם האדם מוזכר בשמו בתנך. כאן זה במדרש לא בתנך. מן הסתם זה לא שמה האמיתי, אלא כוונת חזל לומר שסדום היתה העידית של ארץ ישראל. שהרי עידית זה הקרקע הכי משובחת
גרסאות במדרשיםטיפות של אוראחרונה
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 20:17
בפרקי דרבי אליעזר (למשל) עירית, בתנחומא (למשל) עידית
עידיתשפלות רוח
מה אני מפספס?בנות רבות עלי
הזוהר מביא פסוקים מסוימים מתהילים. אבל זה נראה כאילו הוא מערבב כמה פסוקים ביחד ..
בכל מקרה, ציטוט של חלק מהפסוק נשמע לי מאוד מוכר ואני יודע שזה כתוב.. אבל מחיפוש שעשיתי אין את הפסוק הזה. משהו מוזר..
זה ציטוט של הזוהר : ועל דא אמרינן דישראל יהבי עוז לאלהי"ם, דמקיימין עלמא, אלהי"ם דא שכינתא, ואם ח"ו אי ישראל ישתכחו חייבין, מה כתיב (תהלים נז יב) רומה על השמים אלהי"ם וכו', משום דרשת הכינו לפעמי, כפף נפשי בסבת חמס ושנאת חנם, כרו לפני שיחה וגו'.
רומה על השמים... שייך לרשת הכינו לפעמי..
כפף נפשי גם כן שייך..כרו לפני שוחה שייך.
אבל.. סבת חמס ושנאת חנם... לא. אני משוכנע שקראתי את הפסוק הזה בתהילים.. אבל הוא פשוט לא נמצא. משהו מטורף.
שמישהו יסביר לי מה קורה כאן.