עברנו למקום חדש לפני כשנה וקצת, מאוד רחוק מכל מה שהכרתי.
היה צריך לשכנע אותי לעבור לכאן ובכל זאת מאהבתי את האיש שלי, הסכמתי. זה בדרום. ואני ממש מרגישה כאן שוני בין המנטליות שהייתי רגילה אליה באזור המרכז. ופשוט לא מתחברת.
זה הקושי האמיתי שלי, הוא מצליח להתחבר יופי ופוגש בבית הכנסת או באיזה שיעורתורה אי סיום מסכת וכבר מצא כאן את המקום שלו.
אני לעומת זאת ממש לא, אפילו חצי חברה, סתם מישהי של שלום שלום אין. יש לי תחושה כזאת שאצל נשים יותר קשה ליצור קשה וזה ממש מבאס, כל אחת עם הילדים עמוסה מעל הראש, שיעורי תורהלנשים אין וגם כשנסיתי ליזום לא הלך. באמץ שכל שיחה אקראית שאיכשהו היתה לי עם מישהי ישר הזמנתי אלינו לאירוח כדי שיהיה איזשהו קשר אבל פשוט גורנישט.
אין לי קשר עם המשפחה שלי, למעט תמיכה כספית שאני נותנת בשוטף. ונוצר מצב שבאמת חוץ מהאיש שלי אין עוד אף אדם בעולם שאפילו שאל אותי מה שלומי בשנה האחרונה, אני כרגע מקבלת את הלבד הזה אבל כל פעם שיש איזשהו קושי עם הסביבת מגורים הזאת שלא קשור לאנשים אני מסננת "גם ככה המקום הזה לא משהו" וישר בעךי נכנס להיסטריה, אולי תכירי מישהי, אני רוצה שיהיה לך טוב, אולי תדברי עם אישתו של רב המושב (כן בטח)....
בקיצור, אשמח מאוד לשמוע מכן עצה. לא בוער לי הקשר עם הסביבה כי יש לי אינסוף מטלות בחיים האישיים שלי אבל מפחדת שזה יצטבר לכדי בדידות או משהו לא תקין, בחיים לא הייתי כל כך רחוקה מהעולם החיצוני.
היה צריך לשכנע אותי לעבור לכאן ובכל זאת מאהבתי את האיש שלי, הסכמתי. זה בדרום. ואני ממש מרגישה כאן שוני בין המנטליות שהייתי רגילה אליה באזור המרכז. ופשוט לא מתחברת.
זה הקושי האמיתי שלי, הוא מצליח להתחבר יופי ופוגש בבית הכנסת או באיזה שיעורתורה אי סיום מסכת וכבר מצא כאן את המקום שלו.
אני לעומת זאת ממש לא, אפילו חצי חברה, סתם מישהי של שלום שלום אין. יש לי תחושה כזאת שאצל נשים יותר קשה ליצור קשה וזה ממש מבאס, כל אחת עם הילדים עמוסה מעל הראש, שיעורי תורהלנשים אין וגם כשנסיתי ליזום לא הלך. באמץ שכל שיחה אקראית שאיכשהו היתה לי עם מישהי ישר הזמנתי אלינו לאירוח כדי שיהיה איזשהו קשר אבל פשוט גורנישט.
אין לי קשר עם המשפחה שלי, למעט תמיכה כספית שאני נותנת בשוטף. ונוצר מצב שבאמת חוץ מהאיש שלי אין עוד אף אדם בעולם שאפילו שאל אותי מה שלומי בשנה האחרונה, אני כרגע מקבלת את הלבד הזה אבל כל פעם שיש איזשהו קושי עם הסביבת מגורים הזאת שלא קשור לאנשים אני מסננת "גם ככה המקום הזה לא משהו" וישר בעךי נכנס להיסטריה, אולי תכירי מישהי, אני רוצה שיהיה לך טוב, אולי תדברי עם אישתו של רב המושב (כן בטח)....
בקיצור, אשמח מאוד לשמוע מכן עצה. לא בוער לי הקשר עם הסביבה כי יש לי אינסוף מטלות בחיים האישיים שלי אבל מפחדת שזה יצטבר לכדי בדידות או משהו לא תקין, בחיים לא הייתי כל כך רחוקה מהעולם החיצוני.
