אבל בסוף זה יקרה בלי שתרצי.

תפגשי עם מי שיהיה מספיק קרוב למה שרצית, ותביני שבעצם את רוצה לקבל אותו כמו שהוא, למרות הדברים שעכשיו נראים בעינייך "פשרות".

לטובתך.

של חוסר מוכנות "להתפשר" על כלום- שינוי העקרונות שברשימה לא יתקן את המצב.

אל תתפשרי אבל תנסי; אל תתפשרי על דבר מכל הרשימה. אבל אם שמעת בבירור משהו שנראה שונה, בכל זאת תנסי. אולי תגלי שהוא כן עומד ברצונות שלך. לפעמים כי את רואה אותו אחרת ולפעמים כי הוא עומד בצורה שונה ממה שחשבת.

כשתמצאי את האחד שלך, ויש אחד כזה, למרות שבהכרח חסרים לו חלק מהדברים שאת לא רוצה להתפשר עליהם,

את כבר לא תרגישי שאת "מתפשרת",

כי פשרה, זה כשמסתכלים מבחוץ, ושוקלים לכאן ולכאן, וכל מעלה וחסרון נתפסים בנפרד, ובודקים ממה יש יותר, או מה יותר משמעותי, ואז אם נראה שהמעלות עדיפות, "מתפשרים" על החסרונות,

אבל כשהקשר יהיה משמעותי, תכירי את ה"אדם" מבפנים, שזה המכלול, ויותר מזה, של התכונות,

ולכן לא שתוותרי על חלק, אלא שאם באמת המעלות יהיו יותר משמעותיות וכו',

את פשוט תרגישי שאת רוצה, כי באמת זה מה שיתפוס את היחס שלך, ולא מה שחסר.

אני לא אומר שבפועל, לא תשימי לב לחסרון, בפרט כאשר הסיטואציה תהיה רלוונטית לתכונה זו.

אלא שההרגשה שלך תהיה טובה למרות זאת,

לכן העצה, שלגבי לגשת לקשר - כן תתפשרי, מה אכפת לך?

        (כן, אני יודע שלא שייך להפגש אלף פעם, אבל אני מתכוון כמובן לבדוק מה יותר נח ושייך להתפשר, לא משנה מה ההרגשה              לגבי זה, ולנסות, לא תפסידי.)

ואז, אחרי כמה דייטים, פשוט תשבי עם עצמך ותבחני איך את חווה אותו ואת הנושא.

מקווה שהועלתי, למרות שלא בטוח שהניסוח שלי מספיק מובן    

לא מתקדמים או מתפתחים

זה ממש פספוס

לצאת מהפרספקטיבה האישית, להיות חלק ממישהו אחר, ולתת לו להיות חלק ממך, למזג תכונות הופכיות.

וכן, אני יודע שכתבת בציניות, אבל בכל זאת.

זה אומר שיש לך הרבה יותר סיכוי להתחתן (ממש ברצינות).

את קנאית לאישיות שלך ולא רוצה למחוק אותה וזה דבר חשוב מאין כמותו כדי להתחתן.

(כמובן את מדברת על תחושה ולא על כלך שאת דוחה הצעה בגלל שאין לו עיניים כחולות) 

שהבחורה בטוחה בעצמה ויודעת מה היא רוצה מעצמה ומהסביבה. התנועה הזאת הכרחית כדי לחיות עם עוד בנאדם. להיות אישיות יציבה. 

מסכים, 'אי התפשרות' כשלעצמה - איננה עוזרת. אך אם מעמיקים ורואים מאיפה היא באה - ודאי שזה מקום מבורך שצריך לנתב אותו לטוב.

כדי להגיע ל'תוצאה הרצוייה' צריך גם להגיע לשב הבא - מה קריטי בשבילי ומה לא. הבחנה בין השתיים. לא בהכרח שלב פשוט.

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳