חי את זה ממש..

למי שנוסע בכבישים בטוח ראה את זה ואולי פשוט לא שם לב.. זאת תופעה..  מגעילה ומשעשעת בו זמנית

מה זה אשתי אמרה לי? והוא רווק?

לא. לפחות לא בשלי חח אבל הייתי מציצה על מכוניות אחרות בצומת והיו עושים ת זה גם כשהייתה לידם אישה אז.. 

משתמש בסרום לעיניים

סבבה והכל אבל העניים שלה נעצמות בדייט ראשון
 

@קל"ת קרה באמת

או מכנס הדוק הדוק כמו טייץ. דתיים.

אמיתי.

מחריד וזה אומר המון עליו ועל הנטיות שלו

כשהייתי קטנה אחים שלי גנבו לי את התור באופניים,

ובגלל שבקושי היה לי זמן לרכוב עליהם,

לא למדתי את זה בכלל ונורא פחדתי לעלות עליהם.

ועכשיו אני לא יודעת לרכוב על אופניים, זאת ממש לא אשמתי! (פרצוף כועס)

(שיהיה ברור שאין לי שום צורך באופניים ואני גרה באזור עם הרבה עליות, אבל עדיין כיף להתלונן)

(ות'אמת, לא נראה לי כ"כ פרקטי לרכוב על אופניים עם חצאית )

אבל חתולים עושים בבית שלה כרצונם והיא אומרת שזה חסד

(אמיתי)

עושה צמות בזקן 

חרטוט

מה את עושה כאן בכלל?

אבל כל הפגישה משחקת בשיער

אה,

הבנתי , הבנתי  חח

אבל מגיע לפגישה אחרי שהלך קילומטר מהבית מצחין מזיעה

אבל הודיעה שהיא משלמת עליך בפגישה הראשונה

(מבולבלים? גם אני חחחח)

אבל מעשן מקטרת

אבל השעירות שלו מסתירה לו את הבגדים

אבל שואלת "כמה ילדים אתה רוצה שיהיה לנו" 





בפגישה הראשונה.

עד שנהיית טוב בזה.. או שאתה יצירתי עם יכולת שליפה גבוהה

אבל מציעה לך לפגוש את ההורים שלה שבמקרה נמצאים במרכז הקניות בו נפגשתם.

בזמן שאתה מחשב 1+1 בראש 

ממהרת לומר לך :

"מקרה אותיות רק-מה'..."

 

אבל אחרי שהצהרת שאתה משלם ושתרגיש בנוח, 


מזמינה מוס שוקולד וגלידה עם כל התוספות...
 

אחרי שאני רואה שהיא מחפשת בעיניה את המלצר,

ממהר לומר "אני בשרי".







 

והיא מחזירה "אה לא נורא אז תזמין לעצמך קפה שחור או משהו"

אחרי שאני רואה שהיא מחפשת בעיניה את המלצר,

אני ממהר לומר "אני בשרי".






והיא מחזירה "אז נזמין סופלה , בראוניז ועוגת שוקולד"

מקווה שלא שאלת אותו לאן זה חחחח

אפשר פשוט לנגב עם טישו מהכיס.

אבל מה הוא יעשה מסכן, אין לו שליטה על זה.

עצם זה שהוא מנגב זה טוב, סימן שהוא מודע.
אני יצאתי עם בחור כזה, אני הייתי קופאת מקור והוא היה מזיע, והיו פעמים שהוא לא היה מודע כנראה ולא מנגב ואז הוא כן קלט את העניין וניגב. ב"ה.
זה כמו אלה שמזיעים בידיים, מסכנים גם ככה הם מתביישים בזה אז עוד יותר לבייש אותם?

איפה שאפשר אז סבבה, אני בעד, איפה שלא.. 

והיא לא מדברת ספרדית!

אמיתי לגמרי!

חברה של אחותי!

חחחחחח אז איך הסכימו להיפגש

נשואים...

לא ברור...

אבל את שמה לב שיש לו עיגולי זיעה שהולכים וגדלים ככל שהפגישה נמשכת

אבל כשאת שואלת אותו למה הוא התכוון כשכתב בתחביבים "בובות"


ואומר לך שהוא שיחק בבובות


ואת חושבת שזה כשהוא היה קטן ולא נורא


ואז הוא אומר לך שהוא רוצה אחרי הפגישה לקנות אחת חדשה..

אבל אחרי שאתה מציע לה עוגיות היא מצמידה ידיים מול הראש, עוצמת עיניים ואומרת "תודה על האוכל"

אבל שואל אם זה בסדר להביא לפגישה הבאה גם את הכלב שלו

אבל מתחילה להפליג בשבח הלק ג'ל כל פעם שיש שתיקה

אבל מציע שנלך לקנות מתנה ליום ההולדת שלו

אבל היא פינת "הידעת" שלא נגמרת כל שתי שניות שאני או היא לא מדברים

למה, זה לא טוב?

בהחלט מעניין , הבעיה היא שזה לא נגמר...
יוצא שיש פחד משתיקה העלולה להוביל לבזבוז זמן פגישה על צב הים הגדול בעולם שמשקלו 2,200 קילו

(נ.ב הוא נכחד לפני המון זמן)

גם בלי קשר לפינת הידעת...

אבל הצפורניים שלו יותר מסודרות ויפות משלי

אבל יש לו ציפורניים לפרנץ'.
חצי פגישה אני מוטרדת מזה וחושבת איזה לק אפשר לשים לו.. ציפורניים ארוכות. התביישתי כ"כ להגיד לו.

בנים, בבקשה, תקצצו ציפורניים. זה לא אסתטי. וזה מלוכלך. וזה טמא.

תודה.

אבל הוא לא מבין שאני מחייכת ומהנהנת כי אני לא מבינה מה הוא אומר ולא נעים לי, ולא כי אני מסכימה

מה?

מישהו חייב למיין מה מכל זה אמיתי ומה מומצא

אבל מדבר איתי כאילו אני איתו בצבא:

"אז את אומרת שיש בלת"מ ולא תגיעי לשעת ש'?"
"לא..אני אומרת שיש פקק"

"שומעת אני כנראה יוצא רבעו"ש!"
"וואי תשמור על עצמך!"

"הקיצר בקד"צ התחילו לעשות לנו פזצט"א זה היה אחד הקד"רים, אבל היה שווה את זה כי המדא"ג סיפר לנו בסוף כל מה שבלמ"ס ויעזור לנו להתכונן כמו שצריך כדי להגיע ללוט"ר"
"אוקיי , הספיק לי תודה רבה." (אוספת את הדברים וקמה)
"מה קרה? למה את מחזל"שת? יש לך בלת"מ??"

בלת"מ - בלתי מתוכנן
שעת ש' - השעה של תחילת המשימה/מלחמה (במקרה הזה פגישה חחח)
רבעו"ש - רביעי חמישי שישי שבת
קד"צ - קדם צבאי
פזצט"א - פול, זחל, צפה, טווח, אש (תרגולות)
קד"ר - קליטה דרך רגליים (מתאר משהו מעייף ומייגע לביצוע)
מדא"ג - מדריך אימון גופני
בלמ"ס - בלתי מסווג
לוט"ר - לוחמה בטרור (יחידה מיוחדת)
מחזל"שת - מחזירה לשגרה (מבטלת וכו')

אבל יש לו גוזמבות עד הכיסים של החולצה

עדיף גבר גברי מדי, מגבר נשי מידי.

אחרי החתונה הוא מתכוון לעשות איתך את שביל ישראל

אבל צורחת על המלצר כששפך עליה בטעות את הקולה

הוא מדבר איתך עברית תנכית

סתםסתם, לא לצעוק...

אבל שואלת אותי למה לדעתי אני מספיק טוב בשבילה

הוא עדיין משחק במשחקי מחשב של ילדים בכיתה ב

הוא לא מתכוון לעשות בבית כלום 

אבל היא רוצה בחתונה סוס פוני ורוד 

כשאתה אומר לה "אין סוסי פוני ורודים"


היא אומרת לך ש"אין דבר העומד בפני הרצון"





("מזל שאנחנו יושבים..")

אבל אבא שלה משקיף עלינו מרחוק כל פגישה כדי שלא "נעשה שטויות" לטענתו

אבל הוא כוסס ציפורניים ואומר לי שזה בריא

אבל רוצה שתשלם עליה ושזה יבוא מיוזמתך ושתתעקש כשהיא תסרב

(הרי ממתי אנשים מתכוונים למה שהם אומרים)

אבל היא לומדת יותר גמרא ממני

עוד לפני שהיה לי רשיון תדלקתי את הרכב כמה פעמים

(והרגשתי גבר גבר)

אבל הוא מגיע לי לכתף

אם למשהו יש איזה פגם במראה הוא יכול בקלות לסנן את הבנות השטחיות והרדודות.

כמובן לא אומרים שמות ולא מביאים פרטים מדויקים

איפה הבעיה?

אם בנאדם לא מודע לעצמו זה כבר בעיה אחרת, קצת הומור עצמי...

לא שווה כל הצחוק שבעולם אם מישהו נפגע

אקבל את זה כמחמאה ;)



האמת אני לא מקבל פה פידבק כל כך אז אני לא יודע אם אתם רוצים שאני אפסיק / אתן את הבמה לאנשים נוספים
מרגיש לי קצת חופר

כיף לשמוע שאנשים אוהבים
אוקיי , אמשיך

שהייתה צריכה להתכופף (כאילו ממש להתכופף) כשהיא נכנסה בדלת מרוב גובה.

אחד הרבנים באולפנא היה קצת נמוך (לא משהו יוצא דופן, טיפה מעל הגובה של התלמידות בכיתות הנמוכות כזה)

ופעם הם במקרה עמדו אחד ליד השני, הוא הגיע לה לאמצע היד בין המרפק לכתף.

הבת שלה היית המדריכה שלי בסניף, והיא גם גבוהה, אבל לא ברמה כזאת הזויה.

אבל מגיע באופניים חשמליים לפגישה..





ובסוף מציע לי טרמפ הביתה...

הוא סבבה והכל אבל רוקד ריקודי בטן בשעות הפנאי (עם אביזרים והכל)

יש היום את החדש, מעפן ביחס לישן..

טינקי ווינקיי דיפסי לה להההה (הופ?) טלטאביז טלטאביז אומרין שלום- שאלוווום!

אבל שואל בשיחה הראשונית אם יש לי אינסטגרם

זה כתוב בדף של השאלות לבירור בפגישות... 🤣
 

אבל מלצרית בסנווווקר

שו הדא?

אבל הוא אמר לי שהוא לא יכול ברביעי כי יש משחק של בית"ר ...

אבל לובש פאדלפון 

אבל מצחקקת כל מילה שנייה


 

יוצא לה דיבור בקול גבוה כזה בין צחקוק לצחקוק

אבל שורק מעבר לכביש וצועק לי מאמי

אבל מדבר ללא הרף על כמה שהוא מכבד ומעריץ נשים ולא נותן לי להשחיל מילה

אבל אומרת לי בפגישה חבל לך על הזמן לנסות למצוא כלה בפייסבוק




כשהכרנו בפייסבוק

אבל שואל בשיחה הראשונה מתי לדעתי הפגישה תיגמר כדי שהוא יגיד לאמא שלו לבוא לאסוף אותו

אבל עושה שפאגט

אבל אומרת לי שהיא איחרה בחצי שעה כי היא לא ידעה מה לבחור ללבוש

אבל הסתכל על השעון כל חמש דקות וכששאלתי אם הוא ממהר הוא ענה שלא משנה הוא כבר פספס

אבל בזמנה הפנוי לומדת היאבקות

WWE WWF וכד'

ולא. אבל הייתי מכירה את זה טוב כילדה ונערה
היום אני לא מסוגלת לצפות בזה חח

אבל סורגת כיפה לאחיה תוך כדי פגישה

כשבחורה סורגת להם כיפה

לא יודע,אני אגיד לך כשמישהי תסרוג לי..



(forever_alone#)

אמרתי לו שכבר סרגתי עשרה שיחליף כל שבוע עד החתונה


#בל"חית

אבל אומר לי בפגישה הראשונה שלדעתו נשים מקומן במטבח

אבל זה לא אני. לא דיברתי על מטבח אבל אמרתי משהו דומה. לא אוהב את הסיפורים על הבחור שיצא מדייט והיה בטוח שהוא מוצלח ופתאום קיבל תשובה שלילית. אני מאמין שאם אתה מבין שזה לא זה כדאי להשתדל לא לגרום לציפיות שווא אצל השני

אבל אומרת לי שאם היא מתנהגת היום קצת מוזר זה כי היא שכחה לנטול תרופות

אבל מספר לי שהוא מגדל חרקים להנאתו

אבל שואל אם אפשר להתקשר ב16:00 ואומרת לי "אני בשנ"צ"....

אבל מסיים כל משפט שלישי ב"כפרה"

אבל עושה קעקוע של התפוצ'יפס

"אמא" או "אחי"

אבל עונה לי שהדבר שהוא הכי גאה בו זה לסיים למלא חוברת סופרגול

אבל אוכל מחקים

בדיוק!

אבל רואה שידורים חוזרים של "קטנטנות"

אבל חייב לעשות כל מתקן כושר כשאנחנו מסתובבים בפארק

אבל אומרת לי ש"נסיכות לא הולכות לבד הביתה"

עניתי לה "כן אבל מה לך ולזה?"

נפלאות שעמום הקורונה

ואז היא מביאה לו את אנדרטייקר.

אבל תולה סיכות של פרחים ופרפרים על הזקן

אבל עושה דיבוב מצחיק ביוטיוב

אבל מתחיל את הפגישה הראשונה במילים "כדי להפיג את המתח בפגישות הראשונות שלי אני אוהב לפתוח בדבר הבא: בפגישה הראשונה של הרב עובדיה ואשתו הוא אמר לה "שתדעי כבר מההתחלה שאני מתכוון אך ורק ללמוד תורה,לא לנקות,לא לבשל לא לעבוד- כלום. אך ורק תורה"




עוד אחד ש@קל"ת תסמפט
 

הוא כתב "דתי לייט" בכרטיס היכרות

שהוא לא ראה שבאבניקים ולמד לקח?

סבבה והכל אבל.. שם מייק אפ באירועים

אבל שם יותר איפור ממני

הגיעה העת לברכת המפיל
אם תרצו אמשיך מחר

אבל רוקד בלט מקצועי

יפה!

אבל עובד באלטע זעכן

אבל רוצה לקעקע את הדמות שלי בזרוע שלו

אבל מתארגנת יותר זמן מהפגישה עצמה

אבל עוצרת בכל מראה שנקרית בדרכה לפחות חמש דקות

(עד שקולטת שיש מישהו בתוך הרכב)

אבל מתחיל לשיר ברחוב ברנדומליות

אבל יודעת בעל פה את עשרת השחקנים המובילים בהוליווד

אבל מגיע ביום גשום לפגישה בלי מטרייה

עם סנדלים.






בקיץ.

היא בנתה את עצמה בעשר אצבעות


(שכל דבר יודעות הן)
 

(זה נהיה קשה חחח הכל מקורי מראשי)


*עריכה* - מראשי בעזרת הקב"ה כמובן

השרשור הזה כבר עובר את ה450 

אני ממש אשמח לקרוא את ההגיגים שלך, אבל השרשור הזה מפוצץ מידי.

איך מספר התגובות פה משפיע?

לעשות שרשור אחד שכולל את הכל מאשר מלא שרשורים (או כמה) קטנים
(לא להספים את הפורום)

אם זה שירשור אחד או שניים זה לא בעיה
 

אם על כל סבבה והכל בודד יפתח שירשור, פחות.

גיליתי את זה באירוסין

אבל יש לו רכב ורוד וכיסא תינוק.

זה לא מה שאת חושבת.





אני גרוש !

אוי רגע....

אבל הוא מאפר ומעצב שיער לגברים.

אפשר לראות את הכתב שלך ?
כדי לבדוק אם אנחנו מתאימים ;)

מדבר ערבית

יש לי חבר שמתאים לו לעשות את זה

כתב לי כמה מכתבים לשכנע אותי להשאר

אחרי שחתכתי אחרי פגישה ראשונה!!

הולכים לפגישה ואוכלים סבבה(הבוטנים הנקראים סבבה)

אבל אופס זה הבחור/ה הלא נכון.

קרה למשהו?

הוא שם את השני ערפד של השקל וחצי

הוא לא הסכים לאכול מהעוגיות שהבאת כי לא היה לו סינר או מפית לשים בחולצה

היא סבבה והכל אבל טוענת שמירי רגב חברה במפלגת מרצ (אין בעייה להיות בור לחלוטין בפוליטיקה אבל לפחות אל תחשפי את זה בדייט שני בצורה שבה את עושה את עצמך מבינה! {הלוואי וזו הייתה הבעיה היחידה שלה, שמחתי שהיא חתכה חחחח})

היא סבבה והכל אבל החזירה תשובה שלילית (למה??? צוחקת מהבדיחות שלי, שואלת ומתעניינת וגם אני ולא היה פער ברמה הדתית...)

היא סבבה והכל אבל הולכת לאימון שבועי בקרב מגע (היחידה בגילי בפו"פ שבו הבנתי שהוא אחרון)

הן סבבה והכל אבל גדולות ממני בהמון שנים (כל בנות הביצה בערך...)

הוא סבבה והכל אבל בדייט ראשון שאל על המצב הכלכלי שלה ושל ההורים וגם ביקש שבדייט הבא היא תכין לו אוכל כדי לבדוק את רמת הבישול שלה (קרה לאחותי, הבחור הראשון שהיא נפגשה איתו)

היא סבבה והכל אבל מקריאה את השאלות לבחור ממחברת 

הוא סבבה והכל אבל בדייט ראשון אומר לבחורה שהוא אוהב אותה

(לא יודע איפה אחותי שמעה את שני הסיפורים האחרונים)

הוא סבבה והכל אבל במהלך הדייט סיפר 50 בדיחות (קרא לדודה שלי)

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."