חי את זה ממש..

למי שנוסע בכבישים בטוח ראה את זה ואולי פשוט לא שם לב.. זאת תופעה..  מגעילה ומשעשעת בו זמנית

מה זה אשתי אמרה לי? והוא רווק?

לא. לפחות לא בשלי חח אבל הייתי מציצה על מכוניות אחרות בצומת והיו עושים ת זה גם כשהייתה לידם אישה אז.. 

משתמש בסרום לעיניים

סבבה והכל אבל העניים שלה נעצמות בדייט ראשון
 

@קל"ת קרה באמת

או מכנס הדוק הדוק כמו טייץ. דתיים.

אמיתי.

מחריד וזה אומר המון עליו ועל הנטיות שלו

כשהייתי קטנה אחים שלי גנבו לי את התור באופניים,

ובגלל שבקושי היה לי זמן לרכוב עליהם,

לא למדתי את זה בכלל ונורא פחדתי לעלות עליהם.

ועכשיו אני לא יודעת לרכוב על אופניים, זאת ממש לא אשמתי! (פרצוף כועס)

(שיהיה ברור שאין לי שום צורך באופניים ואני גרה באזור עם הרבה עליות, אבל עדיין כיף להתלונן)

(ות'אמת, לא נראה לי כ"כ פרקטי לרכוב על אופניים עם חצאית )

אבל חתולים עושים בבית שלה כרצונם והיא אומרת שזה חסד

(אמיתי)

עושה צמות בזקן 

חרטוט

מה את עושה כאן בכלל?

אבל כל הפגישה משחקת בשיער

אה,

הבנתי , הבנתי  חח

אבל מגיע לפגישה אחרי שהלך קילומטר מהבית מצחין מזיעה

אבל הודיעה שהיא משלמת עליך בפגישה הראשונה

(מבולבלים? גם אני חחחח)

אבל מעשן מקטרת

אבל השעירות שלו מסתירה לו את הבגדים

אבל שואלת "כמה ילדים אתה רוצה שיהיה לנו" 





בפגישה הראשונה.

עד שנהיית טוב בזה.. או שאתה יצירתי עם יכולת שליפה גבוהה

אבל מציעה לך לפגוש את ההורים שלה שבמקרה נמצאים במרכז הקניות בו נפגשתם.

בזמן שאתה מחשב 1+1 בראש 

ממהרת לומר לך :

"מקרה אותיות רק-מה'..."

 

אבל אחרי שהצהרת שאתה משלם ושתרגיש בנוח, 


מזמינה מוס שוקולד וגלידה עם כל התוספות...
 

אחרי שאני רואה שהיא מחפשת בעיניה את המלצר,

ממהר לומר "אני בשרי".







 

והיא מחזירה "אה לא נורא אז תזמין לעצמך קפה שחור או משהו"

אחרי שאני רואה שהיא מחפשת בעיניה את המלצר,

אני ממהר לומר "אני בשרי".






והיא מחזירה "אז נזמין סופלה , בראוניז ועוגת שוקולד"

מקווה שלא שאלת אותו לאן זה חחחח

אפשר פשוט לנגב עם טישו מהכיס.

אבל מה הוא יעשה מסכן, אין לו שליטה על זה.

עצם זה שהוא מנגב זה טוב, סימן שהוא מודע.
אני יצאתי עם בחור כזה, אני הייתי קופאת מקור והוא היה מזיע, והיו פעמים שהוא לא היה מודע כנראה ולא מנגב ואז הוא כן קלט את העניין וניגב. ב"ה.
זה כמו אלה שמזיעים בידיים, מסכנים גם ככה הם מתביישים בזה אז עוד יותר לבייש אותם?

איפה שאפשר אז סבבה, אני בעד, איפה שלא.. 

והיא לא מדברת ספרדית!

אמיתי לגמרי!

חברה של אחותי!

חחחחחח אז איך הסכימו להיפגש

נשואים...

לא ברור...

אבל את שמה לב שיש לו עיגולי זיעה שהולכים וגדלים ככל שהפגישה נמשכת

אבל כשאת שואלת אותו למה הוא התכוון כשכתב בתחביבים "בובות"


ואומר לך שהוא שיחק בבובות


ואת חושבת שזה כשהוא היה קטן ולא נורא


ואז הוא אומר לך שהוא רוצה אחרי הפגישה לקנות אחת חדשה..

אבל אחרי שאתה מציע לה עוגיות היא מצמידה ידיים מול הראש, עוצמת עיניים ואומרת "תודה על האוכל"

אבל שואל אם זה בסדר להביא לפגישה הבאה גם את הכלב שלו

אבל מתחילה להפליג בשבח הלק ג'ל כל פעם שיש שתיקה

אבל מציע שנלך לקנות מתנה ליום ההולדת שלו

אבל היא פינת "הידעת" שלא נגמרת כל שתי שניות שאני או היא לא מדברים

למה, זה לא טוב?

בהחלט מעניין , הבעיה היא שזה לא נגמר...
יוצא שיש פחד משתיקה העלולה להוביל לבזבוז זמן פגישה על צב הים הגדול בעולם שמשקלו 2,200 קילו

(נ.ב הוא נכחד לפני המון זמן)

גם בלי קשר לפינת הידעת...

אבל הצפורניים שלו יותר מסודרות ויפות משלי

אבל יש לו ציפורניים לפרנץ'.
חצי פגישה אני מוטרדת מזה וחושבת איזה לק אפשר לשים לו.. ציפורניים ארוכות. התביישתי כ"כ להגיד לו.

בנים, בבקשה, תקצצו ציפורניים. זה לא אסתטי. וזה מלוכלך. וזה טמא.

תודה.

אבל הוא לא מבין שאני מחייכת ומהנהנת כי אני לא מבינה מה הוא אומר ולא נעים לי, ולא כי אני מסכימה

מה?

מישהו חייב למיין מה מכל זה אמיתי ומה מומצא

אבל מדבר איתי כאילו אני איתו בצבא:

"אז את אומרת שיש בלת"מ ולא תגיעי לשעת ש'?"
"לא..אני אומרת שיש פקק"

"שומעת אני כנראה יוצא רבעו"ש!"
"וואי תשמור על עצמך!"

"הקיצר בקד"צ התחילו לעשות לנו פזצט"א זה היה אחד הקד"רים, אבל היה שווה את זה כי המדא"ג סיפר לנו בסוף כל מה שבלמ"ס ויעזור לנו להתכונן כמו שצריך כדי להגיע ללוט"ר"
"אוקיי , הספיק לי תודה רבה." (אוספת את הדברים וקמה)
"מה קרה? למה את מחזל"שת? יש לך בלת"מ??"

בלת"מ - בלתי מתוכנן
שעת ש' - השעה של תחילת המשימה/מלחמה (במקרה הזה פגישה חחח)
רבעו"ש - רביעי חמישי שישי שבת
קד"צ - קדם צבאי
פזצט"א - פול, זחל, צפה, טווח, אש (תרגולות)
קד"ר - קליטה דרך רגליים (מתאר משהו מעייף ומייגע לביצוע)
מדא"ג - מדריך אימון גופני
בלמ"ס - בלתי מסווג
לוט"ר - לוחמה בטרור (יחידה מיוחדת)
מחזל"שת - מחזירה לשגרה (מבטלת וכו')

אבל יש לו גוזמבות עד הכיסים של החולצה

עדיף גבר גברי מדי, מגבר נשי מידי.

אחרי החתונה הוא מתכוון לעשות איתך את שביל ישראל

אבל צורחת על המלצר כששפך עליה בטעות את הקולה

הוא מדבר איתך עברית תנכית

סתםסתם, לא לצעוק...

אבל שואלת אותי למה לדעתי אני מספיק טוב בשבילה

הוא עדיין משחק במשחקי מחשב של ילדים בכיתה ב

הוא לא מתכוון לעשות בבית כלום 

אבל היא רוצה בחתונה סוס פוני ורוד 

כשאתה אומר לה "אין סוסי פוני ורודים"


היא אומרת לך ש"אין דבר העומד בפני הרצון"





("מזל שאנחנו יושבים..")

אבל אבא שלה משקיף עלינו מרחוק כל פגישה כדי שלא "נעשה שטויות" לטענתו

אבל הוא כוסס ציפורניים ואומר לי שזה בריא

אבל רוצה שתשלם עליה ושזה יבוא מיוזמתך ושתתעקש כשהיא תסרב

(הרי ממתי אנשים מתכוונים למה שהם אומרים)

אבל היא לומדת יותר גמרא ממני

עוד לפני שהיה לי רשיון תדלקתי את הרכב כמה פעמים

(והרגשתי גבר גבר)

אבל הוא מגיע לי לכתף

אם למשהו יש איזה פגם במראה הוא יכול בקלות לסנן את הבנות השטחיות והרדודות.

כמובן לא אומרים שמות ולא מביאים פרטים מדויקים

איפה הבעיה?

אם בנאדם לא מודע לעצמו זה כבר בעיה אחרת, קצת הומור עצמי...

לא שווה כל הצחוק שבעולם אם מישהו נפגע

אקבל את זה כמחמאה ;)



האמת אני לא מקבל פה פידבק כל כך אז אני לא יודע אם אתם רוצים שאני אפסיק / אתן את הבמה לאנשים נוספים
מרגיש לי קצת חופר

כיף לשמוע שאנשים אוהבים
אוקיי , אמשיך

שהייתה צריכה להתכופף (כאילו ממש להתכופף) כשהיא נכנסה בדלת מרוב גובה.

אחד הרבנים באולפנא היה קצת נמוך (לא משהו יוצא דופן, טיפה מעל הגובה של התלמידות בכיתות הנמוכות כזה)

ופעם הם במקרה עמדו אחד ליד השני, הוא הגיע לה לאמצע היד בין המרפק לכתף.

הבת שלה היית המדריכה שלי בסניף, והיא גם גבוהה, אבל לא ברמה כזאת הזויה.

אבל מגיע באופניים חשמליים לפגישה..





ובסוף מציע לי טרמפ הביתה...

הוא סבבה והכל אבל רוקד ריקודי בטן בשעות הפנאי (עם אביזרים והכל)

יש היום את החדש, מעפן ביחס לישן..

טינקי ווינקיי דיפסי לה להההה (הופ?) טלטאביז טלטאביז אומרין שלום- שאלוווום!

אבל שואל בשיחה הראשונית אם יש לי אינסטגרם

זה כתוב בדף של השאלות לבירור בפגישות... 🤣
 

אבל מלצרית בסנווווקר

שו הדא?

אבל הוא אמר לי שהוא לא יכול ברביעי כי יש משחק של בית"ר ...

אבל לובש פאדלפון 

אבל מצחקקת כל מילה שנייה


 

יוצא לה דיבור בקול גבוה כזה בין צחקוק לצחקוק

אבל שורק מעבר לכביש וצועק לי מאמי

אבל מדבר ללא הרף על כמה שהוא מכבד ומעריץ נשים ולא נותן לי להשחיל מילה

אבל אומרת לי בפגישה חבל לך על הזמן לנסות למצוא כלה בפייסבוק




כשהכרנו בפייסבוק

אבל שואל בשיחה הראשונה מתי לדעתי הפגישה תיגמר כדי שהוא יגיד לאמא שלו לבוא לאסוף אותו

אבל עושה שפאגט

אבל אומרת לי שהיא איחרה בחצי שעה כי היא לא ידעה מה לבחור ללבוש

אבל הסתכל על השעון כל חמש דקות וכששאלתי אם הוא ממהר הוא ענה שלא משנה הוא כבר פספס

אבל בזמנה הפנוי לומדת היאבקות

WWE WWF וכד'

ולא. אבל הייתי מכירה את זה טוב כילדה ונערה
היום אני לא מסוגלת לצפות בזה חח

אבל סורגת כיפה לאחיה תוך כדי פגישה

כשבחורה סורגת להם כיפה

לא יודע,אני אגיד לך כשמישהי תסרוג לי..



(forever_alone#)

אמרתי לו שכבר סרגתי עשרה שיחליף כל שבוע עד החתונה


#בל"חית

אבל אומר לי בפגישה הראשונה שלדעתו נשים מקומן במטבח

אבל זה לא אני. לא דיברתי על מטבח אבל אמרתי משהו דומה. לא אוהב את הסיפורים על הבחור שיצא מדייט והיה בטוח שהוא מוצלח ופתאום קיבל תשובה שלילית. אני מאמין שאם אתה מבין שזה לא זה כדאי להשתדל לא לגרום לציפיות שווא אצל השני

אבל אומרת לי שאם היא מתנהגת היום קצת מוזר זה כי היא שכחה לנטול תרופות

אבל מספר לי שהוא מגדל חרקים להנאתו

אבל שואל אם אפשר להתקשר ב16:00 ואומרת לי "אני בשנ"צ"....

אבל מסיים כל משפט שלישי ב"כפרה"

אבל עושה קעקוע של התפוצ'יפס

"אמא" או "אחי"

אבל עונה לי שהדבר שהוא הכי גאה בו זה לסיים למלא חוברת סופרגול

אבל אוכל מחקים

בדיוק!

אבל רואה שידורים חוזרים של "קטנטנות"

אבל חייב לעשות כל מתקן כושר כשאנחנו מסתובבים בפארק

אבל אומרת לי ש"נסיכות לא הולכות לבד הביתה"

עניתי לה "כן אבל מה לך ולזה?"

נפלאות שעמום הקורונה

ואז היא מביאה לו את אנדרטייקר.

אבל תולה סיכות של פרחים ופרפרים על הזקן

אבל עושה דיבוב מצחיק ביוטיוב

אבל מתחיל את הפגישה הראשונה במילים "כדי להפיג את המתח בפגישות הראשונות שלי אני אוהב לפתוח בדבר הבא: בפגישה הראשונה של הרב עובדיה ואשתו הוא אמר לה "שתדעי כבר מההתחלה שאני מתכוון אך ורק ללמוד תורה,לא לנקות,לא לבשל לא לעבוד- כלום. אך ורק תורה"




עוד אחד ש@קל"ת תסמפט
 

הוא כתב "דתי לייט" בכרטיס היכרות

שהוא לא ראה שבאבניקים ולמד לקח?

סבבה והכל אבל.. שם מייק אפ באירועים

אבל שם יותר איפור ממני

הגיעה העת לברכת המפיל
אם תרצו אמשיך מחר

אבל רוקד בלט מקצועי

יפה!

אבל עובד באלטע זעכן

אבל רוצה לקעקע את הדמות שלי בזרוע שלו

אבל מתארגנת יותר זמן מהפגישה עצמה

אבל עוצרת בכל מראה שנקרית בדרכה לפחות חמש דקות

(עד שקולטת שיש מישהו בתוך הרכב)

אבל מתחיל לשיר ברחוב ברנדומליות

אבל יודעת בעל פה את עשרת השחקנים המובילים בהוליווד

אבל מגיע ביום גשום לפגישה בלי מטרייה

עם סנדלים.






בקיץ.

היא בנתה את עצמה בעשר אצבעות


(שכל דבר יודעות הן)
 

(זה נהיה קשה חחח הכל מקורי מראשי)


*עריכה* - מראשי בעזרת הקב"ה כמובן

השרשור הזה כבר עובר את ה450 

אני ממש אשמח לקרוא את ההגיגים שלך, אבל השרשור הזה מפוצץ מידי.

איך מספר התגובות פה משפיע?

לעשות שרשור אחד שכולל את הכל מאשר מלא שרשורים (או כמה) קטנים
(לא להספים את הפורום)

אם זה שירשור אחד או שניים זה לא בעיה
 

אם על כל סבבה והכל בודד יפתח שירשור, פחות.

גיליתי את זה באירוסין

אבל יש לו רכב ורוד וכיסא תינוק.

זה לא מה שאת חושבת.





אני גרוש !

אוי רגע....

אבל הוא מאפר ומעצב שיער לגברים.

אפשר לראות את הכתב שלך ?
כדי לבדוק אם אנחנו מתאימים ;)

מדבר ערבית

יש לי חבר שמתאים לו לעשות את זה

כתב לי כמה מכתבים לשכנע אותי להשאר

אחרי שחתכתי אחרי פגישה ראשונה!!

הולכים לפגישה ואוכלים סבבה(הבוטנים הנקראים סבבה)

אבל אופס זה הבחור/ה הלא נכון.

קרה למשהו?

הוא שם את השני ערפד של השקל וחצי

הוא לא הסכים לאכול מהעוגיות שהבאת כי לא היה לו סינר או מפית לשים בחולצה

היא סבבה והכל אבל טוענת שמירי רגב חברה במפלגת מרצ (אין בעייה להיות בור לחלוטין בפוליטיקה אבל לפחות אל תחשפי את זה בדייט שני בצורה שבה את עושה את עצמך מבינה! {הלוואי וזו הייתה הבעיה היחידה שלה, שמחתי שהיא חתכה חחחח})

היא סבבה והכל אבל החזירה תשובה שלילית (למה??? צוחקת מהבדיחות שלי, שואלת ומתעניינת וגם אני ולא היה פער ברמה הדתית...)

היא סבבה והכל אבל הולכת לאימון שבועי בקרב מגע (היחידה בגילי בפו"פ שבו הבנתי שהוא אחרון)

הן סבבה והכל אבל גדולות ממני בהמון שנים (כל בנות הביצה בערך...)

הוא סבבה והכל אבל בדייט ראשון שאל על המצב הכלכלי שלה ושל ההורים וגם ביקש שבדייט הבא היא תכין לו אוכל כדי לבדוק את רמת הבישול שלה (קרה לאחותי, הבחור הראשון שהיא נפגשה איתו)

היא סבבה והכל אבל מקריאה את השאלות לבחור ממחברת 

הוא סבבה והכל אבל בדייט ראשון אומר לבחורה שהוא אוהב אותה

(לא יודע איפה אחותי שמעה את שני הסיפורים האחרונים)

הוא סבבה והכל אבל במהלך הדייט סיפר 50 בדיחות (קרא לדודה שלי)

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר