הי. אני קבוע בפורום וכותב מהפצלש הזה בכל התלבטות בנוגע למשפחה המאוד בעייתית שלי (שני הורים עם הפרעת אישיות קיצונית). לאמא שלי יש פרפקציוניזם כל כך רדיקלי שאצלה מה שלא מושלם גרוע בהרבה מהשואה (בלי להגזים בכלל) והיא לעיתים קרובות מאוד מוצאת בעיות רצחניות איפה שהן לא קיימות. פעם הלכתי לרופא שיניים והוא שלח אותי לצילום עם הפנייה עם הרבה סוגי צילום כאשר סוג הצילום הרלוונטי היה מסומן, הלכתי לבדי לעשות את הצילום ושילמתי עם כרטיס הויזה המשפחתי שאיתו הייתי קונה אוכל לבית באופן קבוע, כשאמא שלי שמעה מזה היא החליטה סופית שכל צילום עולה אלפי שקלים ועשיתי כל סוג צילום אפשרי במקום לעשות רק את הצילום הרלוונטי המסומן ושהכנסתי אותם לחובות של עשרות אלפי שקלים ושההוצאה לפעול עומדת לזרוק את כולנו מהבית ורק אחרי שפשוט הראתי לה קבלה על צילום אחד בלבד, הרלוונטי שעלה פחות מ100 שקל היא נמנעה ברגע האחרון להגיש נגדי תלונת שווא במשטרה.
כמובן שהיה כיף מאוד לגדול בבית שכל קונפליקט עם אמא שבדרך כלל היו בעיות שהיא המציאה מאפס- הנושא של שולחן השבת היה אמא שמספרת שההוא עשה ככה וככה לכן הוא גם עצלן וגם שקרן לכן הוא גם גאוותן ואסור לנו להיות כמוהו.
הבעיה הגדולה היא שחינוך כזה שכל מי שטעה אי פעם הוא גרוע מהיטלר גרם לכל המשפחה שלי לא להודות בטעויות שלהם לעולם וכמובן גרם לעוד הרבה דפוסים דומים חמורים אצל אחי ואחותי שאיתם אני שנים לא בקשר.
אבל... האחות הכי גדולה שלי היא ממש הפוכה מאמא שלי. אין לה שום נטיות לקריזה והיא מתייחסת אלי בכבוד ויש לה המון עין טובה.
ומה הבעיה אצלה? יש לה בעיות יחסית קטנות אבל היא עדיין לפעמים מנסה להכריח אותי להתלבש/להסתפר איך שהיא רוצה או לקבל החלטות בחיים שלי לפי איך שהיא רוצה. ואני מנסה לדבר איתה על זה והיא מכחישה הכל, כי יש לה כנראה את הבעייה שתיארתי בהתחלה, כלומר לא מסוגלת להודות בטעות בגלל החינוך שתיארתי, שמי שטועה גרוע מהיטלר. (היא ככה רק כלפי עצמה ויש לה עין טובה כלפי אחרים.)
ודי לאחרונה הבעיה התגלתה במלוא עוזה. פעם היא חטפה עלי קריזה וצרחה עלי שאני רק מנסה לנצל אותה ואת כל המשפחה שלה (מלא פעמים עשיתי בייביסיטר לילדים שלה). אמנם יש לה 0% נטיות לקריזה אבל היא הייתה בשבועות הראשונים של ההיריון, ובתקופה הזאת יש לה נטייה כזאת חזקה מאוד. אמרתי לגיסי שאני לא מדבר איתה עד שהיא מתנצלת... ולקח לה חצי שנה עד שהיא הייתה מוכנה להתנצל וגם זה היה תוך הכחשה של רוב דבריה ואת צרחותיה (טענה שמדובר בתעתוע בראש שלי שגרם לי לחשוב כך)
מה אני עושה??? מדבר איתה על זה? מדבר על זה עם גיסי או לא מדבר על זה בכלל?
