שאתה רואה איזה סדרה או קורא ספר, והגיבור בכזה מילכוד מטומטם, וכזאת בדידות מפגרת, ואת תוהה איך הוא שורד בלי אלוהים.
שאתה רואה איזה סדרה או קורא ספר, והגיבור בכזה מילכוד מטומטם, וכזאת בדידות מפגרת, ואת תוהה איך הוא שורד בלי אלוהים.
במקור שלי אני טוב גמור אבא.
יש לי אני גדול
ואלוהים כזה קטן
לקרוא תנ"ך ולחשוב פתאום
עובדים עליך
אין בזה כלום
אני רוצה להאמין
אני רוצה
אבל
וכמה הלב מתעתע
וכמה כל מה את בוטחת במשהו
רק כי הוא נכנס אליך
עוד לפני שידעת את עצמך
אני מתגעגעת לזולה.
בראש נשארו לי רק האנשים, רק הביישנות שלי, רק היא.
ופתאום אני נזכרת בתמימות .
בלב שנפתח.
בלשבת שם עם כאבי גב ולשמוע בין הצעקות איזה ילדה שמנגנת בטירוף בלי אקורדים
והעיניים שלה דולקות
במישהי שעולות לה דמעות
והיא מרימה עיניים
ומחייכת אלי.
.
.
בעשן שורף בעיניים
בזה שמביא לי את הסוף של הסיגריה
ואנחנו מחייכים
בלי לחשוב על קורונה
והריח הזה
הריח הטוב הזה של סיגריות ושעווה
כריות קשות
פירורים של וופלים לא טעימים
עיגולי שעווה על הנעל
.
ואני באמצע סדרה
שכל החברות שלי רואות
אבל אני מתקשה
כי אין בה כלום.
.
.
יש פאנצ'ים
קורה המון
אבל
אין מבטים ארוכים
אין דיבורים מפורטים
אין רגשות לאף אחד
כולם חד מימדיים.
וזה כל כך רחוק מהחיים שלי
נערות יפות ובחורים חתיכים
ולפרוץ בבכי כשמישהו מת
ולהתאהב במישהו שהשאיל לך עט
ולשכב איתו אחרי יומיים
ולמות למענו
החיים לא כאלה.
ופתאום התחלתי להיות בררנית מאוד
אני שונאת
את כל המין הגברי
אני שונאת ערסים
אני שונאת בנים גסים
אני שונאת סוגי פנים
אני שונאת צורות דיבור
אני שונאת שמתחילים איתי ברשתות החברתיות
אני שונאת שמתחילים איתי
אני שונאת שמתחילים
אני שונאת
ואז היא שלחה לי
שמיסיגריות מתים
ומאלכוהול מתים יותר
אבל הכי מתים מלאהוב מישהו שלא אוהב אותך בחזרה.
מילכוד.
ראיתי יותר מדי
מכדי שאוכל להיות טבעית בכל סיטואציה
הייתי יותר מדי
מכדי שאוכל להיות
הכל ידוע מראש
אבל נשכח מן הלב
שלאהוב אותך
זה לשלם בכאב
אהוב יקר
זה לא אתה שמשתנה לי
חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה
חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.
החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים
בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר
אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי
כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות
נאכל ביצים ובשר כל היום
נזיז ברזלים
נשמע מוזיקה
נישן נורמלי
האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע
עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול
צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת
פחח
את מי אתם מחפשים
במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא
מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת
מה רואים מה קוראים מה שומעים
מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט
למי אכפת
היעשה מה שהינך
אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח
חודש אייר
סוף אפריל
מזל שור שחורש ביסוד האדמה
מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר
לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול
אייר זה אור זה זיו
אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור
זה סתם בלי קשר
וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר
עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה
"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"
מי כותב ככה?
או במילים אחרות
"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"
יש בי את הפחד לפעמים
שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה
אני אפילו יודעת בעצם
אחרי 6 חודש אינטנסיביים
שכרגע זה חצה קצת את האהבה
כרגע זו הקרבה.
אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם
אבל מצד שני
לפעמים כשאתה אוהב מישהו
צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית
וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת
כמו מדינה,וצבא
לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה
קומי אהובתי
קומי
יש לך עוד לחיות
את עוד תהיי
ותחיי
יהיה לך טוב
כל כך טוב
🤍
את תהיי
אני מבטיחה לך
את תהיי ויהיה לך
יהיה לך הכל
את תהיי הכל
את כבר הכל
את עולם
עולם שלם ונסתר
אל תתני לו לרסק אותך
יש לך עוד חיים לחיות
קומי אהובה
כי בא אורך
קומי לזרוח
🤍
אמן
מפנה לילות מכלה בקרים
וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא
אין בית שאין בו מת
וחסרה חמלה
אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל
אין סבלנות באוויר
משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה
יכולה הייתי נעקדת במקומו
סדק
סדק אחד בכל יום
אין מה למהר
זה בסוף יגיע להכל
יתפרץ כמו סכר
על אדמה רעה ויבשה
הזמן לא מרפא דבר
רק מפיל אותך על חרבו
העבר מגיע כמו חסד
זכרונות מנחמים מעט
עצוב כשלא נשאר מי למות למענו
או
לחיות בשבילו