היי אני לא יודעת אם זה כל כך קשור לפה אבל ננסה...
אני בכללי ילדה שדיי רגישה לסביבה שלה, ואני לוקחת קשה דברים שנעשים בא"י נגיד את הגירוש מהגוש לקחתי קשה בצורה מטורפת!! למרות שהייתי דיי קטנה אז (סוף ד') עד כיתה ז' הכל היה סבבה (היום אני בכיתה ט') ואז היה את הפיגוע במרכז וגם אותו לקחתי קשה וזה פשוט הציף את הכל!! הייתי מפחדת לעשות דברים יומיומים כמו להתקלח ללכת לשירותים..וכו' הייתי פשוט חייה בפחד מטורפת!!! מפחדת מעצמי!! זה הציף גם את הקטע של הגוש הייתי פשוט ימים שלמים יושבת ליד המחשב ורואה תמונות ומאמרים על הגוש.. הייתי גולשת רק באתרים של הגוש...!! לקחתי את כל הדברים האלה ללב ולא סיפרתי לאפחד!! חוץ מכמה חברות שלי.. הייתי נכנסת לדיכאונות ולסרטים!! חברות שלי אמרו לי שהיו ימים שהייתי נראית כאילו אני הולכת להתעלף!! הרזיתי יותר מידי!! נכנסתי לחרדות! אם הייתי רואה סרט על הגוש הייתי פשוט בוכה בכי מ-ט-ו-ר-ף!! שאני נלחצת או שאני רואה סרטים על גירושים הייתי מתחילה לרעוד ולנשום לא נכון והייתה משתתקת לי היד!!!!!
קיצר אז חברה שלי הלכתה למחנכת שלי והיא ערבה את היועצת והרב וההורים והיום אני הולכת לתרפיה.... וזה הרבה יותר רגוע אני כבר לא מפחדת כל כך אני כבר לא רואה מלא דברים על הגוש חזרתי למשקל רגיל אני כבר לא בחרדות וסרטים.... חברות שלי שומרות עליי שאני לא אראה סרטים על הגוש ושאני לא ילחץ ושאני אוכל.... הכל ב"ה סבבה! =]
אבל עדיין נשאר משו אני עדיין רגישה לא"י אני פשוט מתחרפנת שאני רואה על כל התכנונים שהממשלה מתכננת לפנות יישובים,להרוס מאחזים,להקפיא את הבניה.... זה פשוט מתסכל אותי!!!
לאחרונה גם קרה לי משו מוזר ישבתי בכיתה ופתאום שמעתי קולות מהגירוש באוזניים שמעתי מפונים צועקים,בכי מטורף,תפילה אדירה!! זה היה פשוט מוזר.
ואני פשוט נכנסת לפעמים לעצבות ודיכאון סתם.\!! פשוט סתם!!
אז אם יש למישהו פמשו להגיב/להעיר/עצה.. אני אשמח מאוד!!
תודה וערב טוב!!
נ.ב
לא גרתי בגוש לא השתתפתי בו והמקום שאני גרה בו מעולם לא נועד לגירוש...
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל