@מדרשיסטית20 ענתה לך יפה , אני בטוח שהיא תשמח להרחיב לך, היא יודעת להסביר בצורה טובה.
 

מחילה מכבודך אבל - לקראת נישואין וזוגיות

אגיד לך בפרטי מה אני חושב בנושא.

זה לא יעזור ולא המטרה

אני יכול לשאול עוד שאלות אחרות רק כדי לא לעשות רושם ראשוני שלילי. השאלה היא האם עצם זה שאני מנסה לברר אצל חברה זה יכול ליצור רושם ראשוני שלילי אצל הבחורה (לפחות איפה שזה לא מקובל, כמו כל הבנות שיצאתי איתן עד כה).

ופעם בחורה ביררה דרכי על חבר והוא שאל אחרי השיחה מה היא שאלה ועניתי לו.

לכן אני שואל כדי לבדוק האם זה מפריע לאנשים. גם אם זה זכותי, אולי חבל ליצור רושם ראשוני שלילי אצל מי שניפגש ואולי אראה שיש לה חצאית נורמלית. כמו שאני לא חייב לשלם עליה, אבל חבל ליצור רושם ראשוני של קמצן, גם אם אני מוכן לשלם והרבה על מי שאני מכיר ואוהב

אם אתה מעדיף לראות בעצמך ולברר את אורך החצאית לפני. אז איפה השאלה כאן ?

מה אחרים עושים? מה הנורמה.?

האם אתה בכלל רוצה לפעול על פי הנורמה? 

אבל אני חושש שאולי עצם הבירור יתן רושם ראשוני שלילי אם זה במקום שלא מקובל

 גם אם אני חושבת שהקו מחשבה שלך שגוי 

ההחלטה אם להפגש או לא להפגש בגלל אורך חצאית 

אין ספק שצניעות זה דבר סופר חשוב [ ומצוין שזה חשוב לך!] , אך היא לא באה לידי ביטוי רק בס"מ של אורך החצאית [כמובן בגבולות] 

כמו שכתבו לך- הרבה יותר מתאים לשאול 
האם היא הולכת עפ"י גדרי ההלכה 

אין טעם לנסות לשכנע אותי לשנות גישה. אם מישהו/י מעוניין/נת לדון אפשר בשרשור נפרד. 

הגישה על אורך חצאית הוא לא אחד מהם. 

לגבי הגישה לבירורים, אשמח לעצות

אם אורך חצאית זה הדבר הקריטי המדיד היחידי מבחינתך - לך על זה.

ממי אתה מפחד שישפוט אותך? אם אתה חושב שלא ישמע טוב - שלא ישמע טוב. למה שזה יעניין אותך?

לך זה נשמע טוב, אם כן - לא רואה סיבה להיות תלותי באף נורמה חברתית.

מי שזה לא נשמע לה טוב - כנראה שהיא לא בסגנון שלך, לא?

מאידך, אני חושב שיש עליך אחראיות לא לבזבז לעצמך (אם הזמן שלך יקר לך) או לבנות שאתה יוצא איתם את הזמן. זאת חובה מוסרית ממש בסיסית.

נ.ב -

הנושא של החצאית הוא נושא רגיש ולכן אני חושב כמו שכתבו מעלי - לומר "ע"פ גדרי ההלכה" זה יותר עם יותר תאקט (כדי להתנהג בתאקט לפעמים נדרש כבס מילים). אם אתה רוצה להיות ממש בטוח אז אתה גם יכול לשאול 'אם היא הולכת גבולי' ושוב - אם זה לגיטימי מבחינתך - מה אכפת לך מה אחרים חושבים?

אני לא רואה סיבה לשלם על מישהי שאני לא מכיר, אבל זה יכול לתת רושם ראשוני בעייתי של קמצן, דבר לא נכון לגבי אנשים שאני מכיר ואוהב, לכן אני משלם על הבחורה בדייטים ראשונים.

אם היא חושבת שאתה קמצן, היא שופטת אותך. איך אפשר לנהל זוגיות עם מישהי ששופטת אותך? למה שתכנס לזוגיות כזאת?  שתחשוב שאתה קמצן! אם היא לא רוצה - לא צריך. 

בשבילך יותר חשוב שתהיה טבעי ונאמן לעקרונות שלך מאשר שתצטרך לעשות רושם של מי שאתה לא.

זה נשמע כאילו אתה מחוייב למישהו והוא כובל אותך עם הכללים שלו. שחרר אח שלי. אם מישהי תפסול אותך על דברים שאתה חושב שהם שטויות, למה שתתאמץ בשביל זה? זה כיף לחיות כל הזמן בתחושה שלרצות מישהו בגלל חוקים שרירותיים?

אף אחת בעולם לא תצא עם מי שהיא חושבת שהוא קמצן,

ומי שכן, אף אחד לא ירצה אותה

לא כדאי שבנאדם יהיה עסוק בלהראות מה הוא כן או מה הוא לא.

אלא שבנאדם יהיה פשוט כמו שהוא ויתן לשני לשפוט אותו כפי שנראה לו.

אדם יכל להיות בכלל לא קמצן, אבל הם עדיין הרי לא מכירים מספיק, והיא עלולה, לגמרי לא באשמת אף אחד מהם, לקבל רושם מוטעה, ולכן חשוב לדעת איך עלול הצד השני רואה את הדברים ולהתנהג בהתאם.

פשוט ויסודי לדעתי

בגלל שאלו החוקים? נשמע לי לא נכון..

לפול 'לרצות' את הצד השני. אתה רוצה שיצור לך רושם מסויים סבבה - אבל יש פה עניין של גבול הטעם הטוב עד כמה אני מלאכותי. לא אומר שזה לא סבבה לשלם. אבל לא צריך לקחת את זה קשה. במיוחד אם מדובר על התנהגות שנוגעת בדבר עקרוני - אורך של חצאית - אם מישהי לא בסגנון שלו זה יצרום לה, אם מישהי בסגנון שלו (מודדת דתיות על פי אורך חצאית) למה שזה יצרום לה? ולכן אני לא חושב שיש עניין ליצור רושם מוטעה בדבר עקרוני.

ומי שהקצין לברר רק על זה בהחלט טועה,

אבל סוף כל סוף זה גם נושא מאוד חשוב, שכמו שכתבו - מעיד הרבה על הפנימיות.

אך לא הפרמטר היחיד, ולא מוחלט.

כמו שציינתי, את השאר אני מעדיף לגלות בעצמי

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.