חדירת הוויכוח הפוליטי לתוך מערכות חינוך, תרבות ופנאי, הפכו כבר מזמן לדיונים סוערים בין אנשי ימין ושמאל. השבוע התגלגל הפולמוס הנצחי לתוך השיח הפנימי במחנה הדתי-לאומי. את התכתובת הבאה פתח הירושלמי פעיל הימין אריה קינג בתגובה להזמנה שפרסם בית ספר שדה כפר עציון.
  
"כיליד הקיבוץ הדתי, בן קיבוץ עלומים בעבר וכתושב מזרח ירושלים בהווה", כתב קינג, תושב מעלה זיתים ("ראס אל עמוד"), במייל לחברי קיבוץ כפר עציון, "צר לי להסב את תשומת לבכם לעוול שבי"ס שדה כפר עציון עושה למפעל ההתיישבות במזרח ירושלים. אלו לא הייתי מצרף לכם את הקובץ המצורף, בוודאי הייתם מעריכים שמדובר בציטוטים מאתר 'שלום עכשיו', או אתר של עמותת שמאל קיצוני".

קינג מתייחס למבחר ציטוטים מתוך פרסומים של בית הספר שהופצו בעלוני בית כנסת ובאתר האינטרנט שלו. בין היתר נכתבו שם הדברים הבאים: "לקראת היום בו מציינים הערבים את יום הנכבה, ניסע לאתרים מרכזיים באזור פארק קנדה – לטרון, נכיר את הכפרים הערביים שישבו במקום עד 1967".

על סיור אחר נכתב שם "נצא לסיור רגלי בירושלים בעקבות יצירות של משוררים וסופרים פלסטינים. נכיר סוגות שונות בספרות הפלסטינית, רעיונות מרכזיים וכמובן את היוצרים ואת יצירותיהם. הסיור מלווה בקריאה ביצירות ובניסיון להבין אותם, לאור סדרת הסיורים שזהו סיור הסיכום שלה".

במכתבו, שואל קינג "האם בי"ס שדה שפועל בתחום כפר עציון ושנושא בגאון את שם הקיבוץ, הוא בית הספר שראוי שיוביל יהודים לסיורים בכנסיות בעיר העתיקה בסיור תחת הכותרת 'הסכסוך הערבי-יהודי'? הכיצד אין ביקור בישיבות עטרת כוהנים? נאות דוד? שובו בנים? נר לרחל? או הכולל בעיר דוד על שם אלחנן אתאלי הי"ד? או אולי ישיבת ההסדר בבית אורות? היעלה על הדעת שבי"ס שדה שפועל

בתחומי 'השטחים הכבושים', יוביל סיורים שבהם לומדים את הנרטיב הפלשתיני? והקשר הפואטי-תרבותי של העם 'הנכבש' לירושלים עיר הקודש?
  
קינג פונה לחברי הקיבוץ ושואל "האם אתם תושבי הקיבוץ הייתם מקבלים בנפש שלווה סיורים של בי"ס שדה "קשת יהונתן" שברמת הגולן, סיורים בהם יבקרו המטיילים את תושבי בית עומאר? ויבקרו במסגד המרכזי של אל –ערוב ויקבלו שם הסבר על גזלני האדמות היהודים שמתגוררים בכפר עציון? איך הייתם מגיבים על סיור עם משוררים ומלחינים מצוריף, בית פאג'אר, נחאלין ובית אומר, שבשיריהם מביעים את כיסופיהם לח'ירבת ספא, או פיוטיהם על עמק ברכה ("אל-ברכה") שטבל בירוק כל עוד היהודים לא מפריעים לפאלח הערבי בעבודתו".

על מכתבו החריף של קינג, השיב יוחנן בן יעקב, תושב הקיבוץ ומזכ"ל בני עקיבא לשעבר. "אין לי כל ספק בזכות, והרבה יותר מכך בחובה, שלנו ליישב את המרחב בו אנו חיים, חובה יהודית וציונית", כותב בן יעקב, "חזקה על הנהלת בית ספר שדה כפר עציון (ועל המדריך) שיעשה זאת במקצועיות רבה, מתוך היכרות עמוקה עם הנושא ומתוך עמדה יהודית-ציונית והזדהות עמוקה עם העם היהודי השב לארצו, בונה ונבנה בה. כך פעלנו בבית ספר שדה כפר עציון מיום שקם, והיה לי הכבוד להיות ממעצבי דרך חינוכית-ערכית זו.

"על בסיס שתי קביעות אלו, איני רואה כל פגם בניסיון, מבורך בעיניי, של בית ספר שדה לחשוף גם את נקודת המבט של הערבים במרחב שלנו, ערבים העומדים איתנו בסכסוך אלים. יהיו מי שיראו בכך משום 'דע את האויב', אחרים ינסחו זאת כי נכון וראוי להכיר את השדה בו אנו מתמודדים, ואת האוכלוסיה הניצבת מולנו, ובעתיד אולי גם לצדנו, אינשאללה.
  
"במשך שנים רבות בהן פעלתי במסגרת בתי ספר שדה והדרכתי רבבות במשעולי הר חברון, השתדלתי לחשוף בפני המסיירים גם את העולם הערבי, וראיתי זאת כחובתי, בצד חשיפה מעמיקה ורחבה של העולם היהודי ושורשינו העמוקים בהר. לא רק שאין לנו מה להסתיר ואין לנו ממה לפחד, אלא שחשיפה זו תבסס ותעמיק את אחיזתנו היהודית, המוסרית מאין כמוה בהר. לטעמי, טוב תעשו בלשכה לפניות הציבור במזרח ירושלים, אם תזמנו אפשרויות להציג בפני הציבור גם את ההיבט הערבי פלסטיני של עיר הקודש, ירושלים. אני משוכנע שבראייה ארוכת טווח ועמוקה, הדבר יסייע לחיזוק אחיזתנו היהודית בעיר הקודש".

קינג לא הסתפק בתגובתו של בן יעקב וכתב את הדברים הבאים: "האם אני קורא נכון? מי היה מאמין שכך יענה מזכ"ל בני עקיבא לשעבר? כתבת בתשובתך לחשוף גם את נקודת המבט של הערבים במרחב שלנו, מר בן יעקב, אני מסכים עם כל מילה ... 'גם' היא מילת המפתח.

"האם לא שמעתם בכפר עציון על ההתיישבות היהודית ברובע היהודי המתחדש ('המוסלמי'), ברובע הנוצרי, מה עם המתחמים היהודיים, האם לא שקלתם לשמוע את עמדת אנשי 'עטרת כוהנים'...אחרי הכל כותרת הקורסים ...ישראלי-ערבי? האם בבית הספר שדה כפר עציון שכחו את המשוררים היהודיים שבעקבות יצירותיהם אפשר לסייר ברחבי מזרח ירושלים? היי! שכחתם מדובר בסוגיות בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי? היכן הצד הישראלי בכל הקורס?

 
"יוחנן, אולי לא שמתם לב, אבל אם הכותרת מבקשת לתת ניחוח של העמדת שני הצדדים ולדון בסוגיות, הרי שבפועל מעיון בקורס ובתוכן סיוריו, עולה תמונה עגומה. יש כאן רק צד אחד. הערבי. בתוכניית הקורס ובתוכן הסיורים בולט חוסר האיזון, אולי תוכל להשכילני ולהצביע היכן עמדת 'הישראלים' בסכסוך".

אחרון המשתתפים בתכתובת המיילים הוא הפובליציסט והח"כ לשעבר, עו"ד אליקים העצני. כותרת מכתבו של קינג היא "מה עובר על בי"ס שדה כפר עציון". העצני מתייחס לשאלתו של קינג ומשיב "מה קרה להם? עכשיו הם יפים".
ירון רוזנטל מנהל בית הספר שדה כפר עציון מסר בתגובה: "בית הספר שדה כפר עציון אינו עוסק בפוליטיקה לא מימין ולא משמאל, ולכן מוביל בשנה כ-120 אלף איש מכל קצווי הקשת הפוליטית בשבילי יהודה ושומרון ובכל שבילי הארץ.

"בישראל מתגוררים מיליון וחצי ערבים, ואם אריה קינג חושב שיצליח לגרש אותם הוא מוזמן לשכנע את אזרחי המדינה שזהו הפיתרון הנכון. מכיוון שאיננו מאמינים בפיתרון זה הן מבחינה מוסרית והן מבחינה פרקטית, כל שנותר הוא לנסות לחיות ביחד. לצורך כך, עלינו להכיר אותם ועליהם להכיר אותנו. לו היה קורא אריה קינג את כל החוברת שממנה ציטט, היה ודאי רואה כי בית הספר שדה כפר עציון מציע לציבור בשלושה החודשים הקרובים למעלה מ-300 סיורים בכל רחבי יהודה ושומרון. כולם עוסקים בהיסטוריה היהודית שלנו כאן ורק שבעה סיורים עוסקים בהיבטים שונים של האוכלוסיה הערבית.

"מפתה לקחת את כל הערבים בשטחי ישראל הריבונית וישראל והגדולה ולהתייחס אליהם כאל אויב, אולם זו הדרך המהירה והבטוחה ליצירת שתי מדינות, כי אם כל הערבים הם אויב אז אין סיכוי לחיות איתם יחד. ובכך מקדם קינג את הפיתרון המדיניים של השמאל. עבורי, החיים בארץ יהודה הינה מטרה נעלה, ומשום כך אעשה כל שביכולתי לחזק את הדו-קיום. במאבק על גדר ההפרדה הוכחנו ששיתוף פעולה בין ערבים ליהודים מביא תוצאות הטובות לאנשי ארץ ישראל. איננו נאיבי, וכמו רבים מבני גילי גם אני צפיתי במשך שנים רבות על הערבים דרך כוונות הרובה, אבל ברור שעל מנת לחיות בארץ ישראל בין עשרות מיליוני ערבים צריך לדעת אודותם. ובאופן אישי שכדאי להתחבר אל הכוחות המתונים שבהם. ישפוט ציבור אוהבי ארץ ישראל מהו המודל הריאלי ומהי הדרך להישאר בארץ אבותינו".

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...