יש מישהו פה שהגיב תגובת "הוא\ היא\ הם \הן סבבה והכל אבל.."

והוא לא @שלהבת-יה ? 

יאללה אנשים, איפה היצירתיות שלכם?

אי אפשר להשאיר הכל לניק אחד, לא משנה עד כמה הוא טוב בזה!

אבל כותבת "אני יפגש איתך מחר"

אבל מביא את הכלב שלו לפגישה.

ויותר עסוק בו מאשר בפגישה עצמה.

שירותים?

מיטה?

משחק תופסת?

אולי הוא בוחן את המדוייטת על עד כמה היא דנה לכף זכות 😁 

כאילו לא ששלך לא טוב פשוט האחד שעלה לי בזכותך - טוב

מתגרד לידך בצורה שמזכירה כלב חחח

חושף שהוא אוהב אותך בדייט שני חח

אחרי חורבן בית שני הנבואה ניתנה לשוטים

אז כמה שהיא יותר משוגעת יש לה יותר סיכוי להיות נביאה

לפחות היא לא תקבל קורונה

אבל כשעברנו ליד פרחים היא הוציאה את "ספר הפרחים הגדול" לזהות אותם

ודואג לי שאשתה הרבה כי חם וכו' אבל לא חושב על זה שאין שירותים בסביבה...

אבל מברך בורא פרי האדמה על תפוח

לא מתאים לי לצאת עם אחד שנושא שם שמיים לבטלה

שאומר "נשבע" ו"נודר" על כל דבר.

"נשבע לך באימ-אמא שלי הצ'יפס הזה הוא אחד הדברים, אם לא ה-"

(אתה מוזמן לקחת את הקונספט בשביל עוד "הוא סבבה והכל"

אתה ממש טוב בזה)

(לא באמת!!!! בלי נדר !!!!!!!!!!!!!!) 

אבל אומר לי שהוא צריך לברר עם הרב שלו אם להמשיך איתי ושהוא יחזיר לי תשובה.......

אבל כל כך בל"חית שכשאמרתי
"את רוצה להת-"
"כן !!! מאד !!! , לא הבנתי למה חיכית שלוש פגישות !  אפשר בעוד חודש הכל כבר מוכן."

"התכוונתי לומר להתקשר לפסיכיאטר !!!!"

"סתם צחקתי..." 

"אני לא..." 

אבל היתה לו ליחה והוא עשה "חוווועעעע" גדול כזה וירק הצידה

הרוח העיפה את זה על החצאית שלי !!

אבל מציעה לשמוע שיעור תורה באמצע הפגישה....

אבל נופלת לו הכיפה הגדולה וכשהוא מתכופף להרים את מבינה למה היא כל כך גדולה....

נרדם באמצע הדייט

אבל מבקש לדעת את המידה שלך בטבעות..








בפגישה השנייה...

אוכל את הפאות

בחייאת זה של כיתה ג!!!!

אבל קורא לי בשם של מישהי אחרת...

אבל הוא הביא מטר למדוד לי את החצאית




 

 לא הספיק לך ?

סתם לא 

אבל הוא לא היה יוצא מזה בקלות

אבל רוצה שתלמד אותה את כל מה שלמדת היום בישיבה.









אבל הכל.

אבל עורך כל רגע תהודעה

התכוונתי שהיא רוצה שיעבור איתה את כל המהלכים בגמרא בראשונים בהלכה וכדו' ! 
(לא רק המסקנות/סיכומים)
 

אז תעשה איתה חברותא 

יש רע בדבר?

אבל מעלה בדיחות שסיפרו לה בחורים אחרים שהיא פגשה...

אבל לא מוכן ללמד אותי מה שלמד בישיבה

הוא מוכן לנגן לך את מה שהוא למד

בכל זאת .. את גיטרה.

אממ טוב נחשוב על כך

זה יהיה נחמד מצידו לנגן 

אבל בניגון אני מצפה לא רק למה שהוא למד..

למי שקורא את זה ולא מבין - לפני ש@~אניגמה~ החליפה את השם של הניק, קראו לה "אני גיטרה"

אבל בכולמקרה זה כתוב לי בחתימה...

אבל רוצה לשחק תופסת

אז רצתי הביתה

הוא הבין שזה לא זה ורצה להספיק למשחק של מכבי

היא ראתה אותו בשידור בבית

אבל היא מגיבה בשיא הרצינות לבדיחות

אולי זה היה יוצר שם קצת איזון...

אבל מגיב לדברים רציניים בשיא הצחוק?

הוא אמממ לאמשנה הסתבכתי

"אז מה.. מצב החסה בשטחים?"
"וואי לא ידעתי שאתה חקלאי"
....

אבל מסביר בדיחות 

זה מטופש

היא סבבה והכל - לקראת נישואין וזוגיות

אבל כתבה בכרטיס היכרות שהיא מחפשת מישהו שיזרום על לימוד גמרא בפגישות




@מדרשיסטית20 



(לא היא)

(היא יודעת למה היא מתויגת)

(גם אתם תדעו אם תעקבו מספיק אחרי השרשור)

אבל לוקח לו יותר זמן להתארגן לפגישה ממני

אממ אבל זה לא קשור לצפיות 

אבל תה יודע מה, אני מסכימה אבל רק במלח!!!

או לכלב? 

כי עכשיו ראיתי בגוגל שיש כלב שנקרא פומרניאן טדי בר, ממש חמוד.

זה יותר הגיוני לשחנ''ש עם הכלב . לפעמים זה נחמד

טוב גם זה חמוד

(אני לא עושה את זה כי אין לי דובי )

איך קוראים לדובי שלך? שימעל'ה? ⁦🤦🏻‍♂️⁩

נשמע חמוד הדובי שלך

אימצתי את הביטוי

אבל אוהב מלפפונים בחומץ

אבל מבקש ממני לסרוג כיפה לדובי שלו

אבלאבל אני לא יודעת!!!

דרכה עליך עם העקב

מה נסגר...

גם נסעתי שעתיים עד אליה,

הגעתי אליה הביתה והקפצתי אותה לגינה רבע שעה, ורבע שעה בחזור

ואפילו תודה היא אמרה!

איזה תיקונים...

לא מכירה את הסלנג..

לכמה זמן?

זה אימון? 

סוחבים ציוד תוך כדי?

אם אני זוכרת נכון הליכה של בן אדם זה 2 קמ"ש,

אז זה נחשב מהיר מאוד?

זה יכול להיות גם מסע של 35 ק"מ או יותר

וכן, לפעמים סוחבים ציוד. תלוי באיזה שלב

הליכה רגילה היא יותר באזור ה4-5.

7 זה מהיר

למרות שמסעות בצבא זה כיף.. לוידע נורא אהבתי את זה

במשך 35 ק"מ ב7 קמ"ש

אז זה לוקח 245 שעות, או 10.208 ימים.

אם נניח שעושים כל יום עצירה של 7 שעות לשינה ואכילה וכולי.

אז זה עוד 70 שעות

שזה 310 שעות

או 13.125 ימים.

אז זה מסע כומתה?

לרוץ במשך שבועיים ובזכות זה מקבלים כומתה?

תקנו אותי אם טעיתי במשהו.

ומכיון שמסע כומתה הוא בקצב נמוך יותר, וחייבים לעשות עצירה כל 6 ק"מ בערך של כ-7 דק' (לאכול משהו והתרעננות קלה) לכן לרוב זה לוקח כל הלילה.

וגם מסע כומתה יכול להיות הרבה יותר קילומטרים, זה משתנה בין מחזור למחזור ובין יחידה ליחידה.

בנוסף הקילומטרים שפותחים אלונקה בד"כ יותר איטיים

עדיף שאני לא אראה את הגריעות שלי במתמטיקה

אבל אוכל עם הידים

אבל הולכת עם חולצה של הלו קיטי

אבל הולך עם חולצה של צבי הנינג'ה.

(סתם בשביל להפוך את מה שכתבת)

היה חבר שלך בגן ורבתם מליון

"מי שרב - מאוהב" 

אבל מזהירה אותך בתחילת הפגישה הראשונה שיש לה תרסיס פלפל ושהיא לא תהסס להשתמש בו

אתה מזכיר לי בחורה שהציעה לקנות לי משהו לאכול 

אני לא האמת

שאמרתי שלא מתאים לי היא פלט "יש!"

החלפת את השם..

איך הוא?

אבל ההצפנה לא עבדה כנראה 😅

חבל ניסיתי

מגיע לדייט אחרי ספורט

אני לא סובלת ריחות מלאכותיים מכל סוג.

גם אם זה בשמים, דאודורנטים עם ריח, חומרי ניקוי מבושמים, דלק, ריח של רופא שיניים, וריח של בית חולים.

ודווקא לריחות טבעיים אין לי כמעט חוש ריח.

הרבה פעמים אמא שלי כעסה עליי שאני יושבת במטבח ולא מריחה שהאוכל נשרף,

משום מה אני בקושי מריחה דברים טבעיים, ואין לי בעיה עם ריח של תפוז, חומץ, ועוד דברים שכולם מתלוננים עליהם.

גדלתי צמוד לרפת

נסעתי עם המשפחה שלי לאיזה צימר בחופש.

ההורים שלי ממש התלהבו שהצימר היה די זול ועדיין היה נראה מטופח ונקי.

5 דקות אחרי שהגענו הבנו למה הצימר היה כזה זול,

מאחוריו הייתה רפת שלמה שהסריחה על האזור.

אבל זה היה כיף,

בערב הלכנו לראות איך חולבים את הפרות,

ובבוקר השאירו לנו בקבוק חלב ישר מהפרה ליד הדלת

(זה היה מגעיל ברמות, מלא בשומן,

ידעתם שחלב ישר מהפרה הוא משהוא כמו 30% שומן?

אבל הרעיון נחמד).

אם אני זוכרת נכון הצימר הזה היה בקיבוץ או יישוב,

והבעלים של הרפת היה גם הבעלים של הצימר.

תכל'ס אין שום חוק שמחייב אותו להזכיר באתר את הריח של הרפת,

ולא נראה לי שאף אחד היה בא אם אנשים היו יודעים על זה,

אבל עדיין זאת הייתה חוויה.

אבל עוברים ליד קופיז ושואל אם את רוצה כוס מים

אבל שותה שוקו מבקבוק של תינוק

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰