חי את זה ממש..

למי שנוסע בכבישים בטוח ראה את זה ואולי פשוט לא שם לב.. זאת תופעה..  מגעילה ומשעשעת בו זמנית

מה זה אשתי אמרה לי? והוא רווק?

לא. לפחות לא בשלי חח אבל הייתי מציצה על מכוניות אחרות בצומת והיו עושים ת זה גם כשהייתה לידם אישה אז.. 

משתמש בסרום לעיניים

סבבה והכל אבל העניים שלה נעצמות בדייט ראשון
 

@קל"ת קרה באמת

או מכנס הדוק הדוק כמו טייץ. דתיים.

אמיתי.

מחריד וזה אומר המון עליו ועל הנטיות שלו

כשהייתי קטנה אחים שלי גנבו לי את התור באופניים,

ובגלל שבקושי היה לי זמן לרכוב עליהם,

לא למדתי את זה בכלל ונורא פחדתי לעלות עליהם.

ועכשיו אני לא יודעת לרכוב על אופניים, זאת ממש לא אשמתי! (פרצוף כועס)

(שיהיה ברור שאין לי שום צורך באופניים ואני גרה באזור עם הרבה עליות, אבל עדיין כיף להתלונן)

(ות'אמת, לא נראה לי כ"כ פרקטי לרכוב על אופניים עם חצאית )

אבל חתולים עושים בבית שלה כרצונם והיא אומרת שזה חסד

(אמיתי)

עושה צמות בזקן 

חרטוט

מה את עושה כאן בכלל?

אבל כל הפגישה משחקת בשיער

אה,

הבנתי , הבנתי  חח

אבל מגיע לפגישה אחרי שהלך קילומטר מהבית מצחין מזיעה

אבל הודיעה שהיא משלמת עליך בפגישה הראשונה

(מבולבלים? גם אני חחחח)

אבל מעשן מקטרת

אבל השעירות שלו מסתירה לו את הבגדים

אבל שואלת "כמה ילדים אתה רוצה שיהיה לנו" 





בפגישה הראשונה.

עד שנהיית טוב בזה.. או שאתה יצירתי עם יכולת שליפה גבוהה

אבל מציעה לך לפגוש את ההורים שלה שבמקרה נמצאים במרכז הקניות בו נפגשתם.

בזמן שאתה מחשב 1+1 בראש 

ממהרת לומר לך :

"מקרה אותיות רק-מה'..."

 

אבל אחרי שהצהרת שאתה משלם ושתרגיש בנוח, 


מזמינה מוס שוקולד וגלידה עם כל התוספות...
 

אחרי שאני רואה שהיא מחפשת בעיניה את המלצר,

ממהר לומר "אני בשרי".







 

והיא מחזירה "אה לא נורא אז תזמין לעצמך קפה שחור או משהו"

אחרי שאני רואה שהיא מחפשת בעיניה את המלצר,

אני ממהר לומר "אני בשרי".






והיא מחזירה "אז נזמין סופלה , בראוניז ועוגת שוקולד"

מקווה שלא שאלת אותו לאן זה חחחח

אפשר פשוט לנגב עם טישו מהכיס.

אבל מה הוא יעשה מסכן, אין לו שליטה על זה.

עצם זה שהוא מנגב זה טוב, סימן שהוא מודע.
אני יצאתי עם בחור כזה, אני הייתי קופאת מקור והוא היה מזיע, והיו פעמים שהוא לא היה מודע כנראה ולא מנגב ואז הוא כן קלט את העניין וניגב. ב"ה.
זה כמו אלה שמזיעים בידיים, מסכנים גם ככה הם מתביישים בזה אז עוד יותר לבייש אותם?

איפה שאפשר אז סבבה, אני בעד, איפה שלא.. 

והיא לא מדברת ספרדית!

אמיתי לגמרי!

חברה של אחותי!

חחחחחח אז איך הסכימו להיפגש

נשואים...

לא ברור...

אבל את שמה לב שיש לו עיגולי זיעה שהולכים וגדלים ככל שהפגישה נמשכת

אבל כשאת שואלת אותו למה הוא התכוון כשכתב בתחביבים "בובות"


ואומר לך שהוא שיחק בבובות


ואת חושבת שזה כשהוא היה קטן ולא נורא


ואז הוא אומר לך שהוא רוצה אחרי הפגישה לקנות אחת חדשה..

אבל אחרי שאתה מציע לה עוגיות היא מצמידה ידיים מול הראש, עוצמת עיניים ואומרת "תודה על האוכל"

אבל שואל אם זה בסדר להביא לפגישה הבאה גם את הכלב שלו

אבל מתחילה להפליג בשבח הלק ג'ל כל פעם שיש שתיקה

אבל מציע שנלך לקנות מתנה ליום ההולדת שלו

אבל היא פינת "הידעת" שלא נגמרת כל שתי שניות שאני או היא לא מדברים

למה, זה לא טוב?

בהחלט מעניין , הבעיה היא שזה לא נגמר...
יוצא שיש פחד משתיקה העלולה להוביל לבזבוז זמן פגישה על צב הים הגדול בעולם שמשקלו 2,200 קילו

(נ.ב הוא נכחד לפני המון זמן)

גם בלי קשר לפינת הידעת...

אבל הצפורניים שלו יותר מסודרות ויפות משלי

אבל יש לו ציפורניים לפרנץ'.
חצי פגישה אני מוטרדת מזה וחושבת איזה לק אפשר לשים לו.. ציפורניים ארוכות. התביישתי כ"כ להגיד לו.

בנים, בבקשה, תקצצו ציפורניים. זה לא אסתטי. וזה מלוכלך. וזה טמא.

תודה.

אבל הוא לא מבין שאני מחייכת ומהנהנת כי אני לא מבינה מה הוא אומר ולא נעים לי, ולא כי אני מסכימה

מה?

מישהו חייב למיין מה מכל זה אמיתי ומה מומצא

אבל מדבר איתי כאילו אני איתו בצבא:

"אז את אומרת שיש בלת"מ ולא תגיעי לשעת ש'?"
"לא..אני אומרת שיש פקק"

"שומעת אני כנראה יוצא רבעו"ש!"
"וואי תשמור על עצמך!"

"הקיצר בקד"צ התחילו לעשות לנו פזצט"א זה היה אחד הקד"רים, אבל היה שווה את זה כי המדא"ג סיפר לנו בסוף כל מה שבלמ"ס ויעזור לנו להתכונן כמו שצריך כדי להגיע ללוט"ר"
"אוקיי , הספיק לי תודה רבה." (אוספת את הדברים וקמה)
"מה קרה? למה את מחזל"שת? יש לך בלת"מ??"

בלת"מ - בלתי מתוכנן
שעת ש' - השעה של תחילת המשימה/מלחמה (במקרה הזה פגישה חחח)
רבעו"ש - רביעי חמישי שישי שבת
קד"צ - קדם צבאי
פזצט"א - פול, זחל, צפה, טווח, אש (תרגולות)
קד"ר - קליטה דרך רגליים (מתאר משהו מעייף ומייגע לביצוע)
מדא"ג - מדריך אימון גופני
בלמ"ס - בלתי מסווג
לוט"ר - לוחמה בטרור (יחידה מיוחדת)
מחזל"שת - מחזירה לשגרה (מבטלת וכו')

אבל יש לו גוזמבות עד הכיסים של החולצה

עדיף גבר גברי מדי, מגבר נשי מידי.

אחרי החתונה הוא מתכוון לעשות איתך את שביל ישראל

אבל צורחת על המלצר כששפך עליה בטעות את הקולה

הוא מדבר איתך עברית תנכית

סתםסתם, לא לצעוק...

אבל שואלת אותי למה לדעתי אני מספיק טוב בשבילה

הוא עדיין משחק במשחקי מחשב של ילדים בכיתה ב

הוא לא מתכוון לעשות בבית כלום 

אבל היא רוצה בחתונה סוס פוני ורוד 

כשאתה אומר לה "אין סוסי פוני ורודים"


היא אומרת לך ש"אין דבר העומד בפני הרצון"





("מזל שאנחנו יושבים..")

אבל אבא שלה משקיף עלינו מרחוק כל פגישה כדי שלא "נעשה שטויות" לטענתו

אבל הוא כוסס ציפורניים ואומר לי שזה בריא

אבל רוצה שתשלם עליה ושזה יבוא מיוזמתך ושתתעקש כשהיא תסרב

(הרי ממתי אנשים מתכוונים למה שהם אומרים)

אבל היא לומדת יותר גמרא ממני

עוד לפני שהיה לי רשיון תדלקתי את הרכב כמה פעמים

(והרגשתי גבר גבר)

אבל הוא מגיע לי לכתף

אם למשהו יש איזה פגם במראה הוא יכול בקלות לסנן את הבנות השטחיות והרדודות.

כמובן לא אומרים שמות ולא מביאים פרטים מדויקים

איפה הבעיה?

אם בנאדם לא מודע לעצמו זה כבר בעיה אחרת, קצת הומור עצמי...

לא שווה כל הצחוק שבעולם אם מישהו נפגע

אקבל את זה כמחמאה ;)



האמת אני לא מקבל פה פידבק כל כך אז אני לא יודע אם אתם רוצים שאני אפסיק / אתן את הבמה לאנשים נוספים
מרגיש לי קצת חופר

כיף לשמוע שאנשים אוהבים
אוקיי , אמשיך

שהייתה צריכה להתכופף (כאילו ממש להתכופף) כשהיא נכנסה בדלת מרוב גובה.

אחד הרבנים באולפנא היה קצת נמוך (לא משהו יוצא דופן, טיפה מעל הגובה של התלמידות בכיתות הנמוכות כזה)

ופעם הם במקרה עמדו אחד ליד השני, הוא הגיע לה לאמצע היד בין המרפק לכתף.

הבת שלה היית המדריכה שלי בסניף, והיא גם גבוהה, אבל לא ברמה כזאת הזויה.

אבל מגיע באופניים חשמליים לפגישה..





ובסוף מציע לי טרמפ הביתה...

הוא סבבה והכל אבל רוקד ריקודי בטן בשעות הפנאי (עם אביזרים והכל)

יש היום את החדש, מעפן ביחס לישן..

טינקי ווינקיי דיפסי לה להההה (הופ?) טלטאביז טלטאביז אומרין שלום- שאלוווום!

אבל שואל בשיחה הראשונית אם יש לי אינסטגרם

זה כתוב בדף של השאלות לבירור בפגישות... 🤣
 

אבל מלצרית בסנווווקר

שו הדא?

אבל הוא אמר לי שהוא לא יכול ברביעי כי יש משחק של בית"ר ...

אבל לובש פאדלפון 

אבל מצחקקת כל מילה שנייה


 

יוצא לה דיבור בקול גבוה כזה בין צחקוק לצחקוק

אבל שורק מעבר לכביש וצועק לי מאמי

אבל מדבר ללא הרף על כמה שהוא מכבד ומעריץ נשים ולא נותן לי להשחיל מילה

אבל אומרת לי בפגישה חבל לך על הזמן לנסות למצוא כלה בפייסבוק




כשהכרנו בפייסבוק

אבל שואל בשיחה הראשונה מתי לדעתי הפגישה תיגמר כדי שהוא יגיד לאמא שלו לבוא לאסוף אותו

אבל עושה שפאגט

אבל אומרת לי שהיא איחרה בחצי שעה כי היא לא ידעה מה לבחור ללבוש

אבל הסתכל על השעון כל חמש דקות וכששאלתי אם הוא ממהר הוא ענה שלא משנה הוא כבר פספס

אבל בזמנה הפנוי לומדת היאבקות

WWE WWF וכד'

ולא. אבל הייתי מכירה את זה טוב כילדה ונערה
היום אני לא מסוגלת לצפות בזה חח

אבל סורגת כיפה לאחיה תוך כדי פגישה

כשבחורה סורגת להם כיפה

לא יודע,אני אגיד לך כשמישהי תסרוג לי..



(forever_alone#)

אמרתי לו שכבר סרגתי עשרה שיחליף כל שבוע עד החתונה


#בל"חית

אבל אומר לי בפגישה הראשונה שלדעתו נשים מקומן במטבח

אבל זה לא אני. לא דיברתי על מטבח אבל אמרתי משהו דומה. לא אוהב את הסיפורים על הבחור שיצא מדייט והיה בטוח שהוא מוצלח ופתאום קיבל תשובה שלילית. אני מאמין שאם אתה מבין שזה לא זה כדאי להשתדל לא לגרום לציפיות שווא אצל השני

אבל אומרת לי שאם היא מתנהגת היום קצת מוזר זה כי היא שכחה לנטול תרופות

אבל מספר לי שהוא מגדל חרקים להנאתו

אבל שואל אם אפשר להתקשר ב16:00 ואומרת לי "אני בשנ"צ"....

אבל מסיים כל משפט שלישי ב"כפרה"

אבל עושה קעקוע של התפוצ'יפס

"אמא" או "אחי"

אבל עונה לי שהדבר שהוא הכי גאה בו זה לסיים למלא חוברת סופרגול

אבל אוכל מחקים

בדיוק!

אבל רואה שידורים חוזרים של "קטנטנות"

אבל חייב לעשות כל מתקן כושר כשאנחנו מסתובבים בפארק

אבל אומרת לי ש"נסיכות לא הולכות לבד הביתה"

עניתי לה "כן אבל מה לך ולזה?"

נפלאות שעמום הקורונה

ואז היא מביאה לו את אנדרטייקר.

אבל תולה סיכות של פרחים ופרפרים על הזקן

אבל עושה דיבוב מצחיק ביוטיוב

אבל מתחיל את הפגישה הראשונה במילים "כדי להפיג את המתח בפגישות הראשונות שלי אני אוהב לפתוח בדבר הבא: בפגישה הראשונה של הרב עובדיה ואשתו הוא אמר לה "שתדעי כבר מההתחלה שאני מתכוון אך ורק ללמוד תורה,לא לנקות,לא לבשל לא לעבוד- כלום. אך ורק תורה"




עוד אחד ש@קל"ת תסמפט
 

הוא כתב "דתי לייט" בכרטיס היכרות

שהוא לא ראה שבאבניקים ולמד לקח?

סבבה והכל אבל.. שם מייק אפ באירועים

אבל שם יותר איפור ממני

הגיעה העת לברכת המפיל
אם תרצו אמשיך מחר

אבל רוקד בלט מקצועי

יפה!

אבל עובד באלטע זעכן

אבל רוצה לקעקע את הדמות שלי בזרוע שלו

אבל מתארגנת יותר זמן מהפגישה עצמה

אבל עוצרת בכל מראה שנקרית בדרכה לפחות חמש דקות

(עד שקולטת שיש מישהו בתוך הרכב)

אבל מתחיל לשיר ברחוב ברנדומליות

אבל יודעת בעל פה את עשרת השחקנים המובילים בהוליווד

אבל מגיע ביום גשום לפגישה בלי מטרייה

עם סנדלים.






בקיץ.

היא בנתה את עצמה בעשר אצבעות


(שכל דבר יודעות הן)
 

(זה נהיה קשה חחח הכל מקורי מראשי)


*עריכה* - מראשי בעזרת הקב"ה כמובן

השרשור הזה כבר עובר את ה450 

אני ממש אשמח לקרוא את ההגיגים שלך, אבל השרשור הזה מפוצץ מידי.

איך מספר התגובות פה משפיע?

לעשות שרשור אחד שכולל את הכל מאשר מלא שרשורים (או כמה) קטנים
(לא להספים את הפורום)

אם זה שירשור אחד או שניים זה לא בעיה
 

אם על כל סבבה והכל בודד יפתח שירשור, פחות.

גיליתי את זה באירוסין

אבל יש לו רכב ורוד וכיסא תינוק.

זה לא מה שאת חושבת.





אני גרוש !

אוי רגע....

אבל הוא מאפר ומעצב שיער לגברים.

אפשר לראות את הכתב שלך ?
כדי לבדוק אם אנחנו מתאימים ;)

מדבר ערבית

יש לי חבר שמתאים לו לעשות את זה

כתב לי כמה מכתבים לשכנע אותי להשאר

אחרי שחתכתי אחרי פגישה ראשונה!!

הולכים לפגישה ואוכלים סבבה(הבוטנים הנקראים סבבה)

אבל אופס זה הבחור/ה הלא נכון.

קרה למשהו?

הוא שם את השני ערפד של השקל וחצי

הוא לא הסכים לאכול מהעוגיות שהבאת כי לא היה לו סינר או מפית לשים בחולצה

היא סבבה והכל אבל טוענת שמירי רגב חברה במפלגת מרצ (אין בעייה להיות בור לחלוטין בפוליטיקה אבל לפחות אל תחשפי את זה בדייט שני בצורה שבה את עושה את עצמך מבינה! {הלוואי וזו הייתה הבעיה היחידה שלה, שמחתי שהיא חתכה חחחח})

היא סבבה והכל אבל החזירה תשובה שלילית (למה??? צוחקת מהבדיחות שלי, שואלת ומתעניינת וגם אני ולא היה פער ברמה הדתית...)

היא סבבה והכל אבל הולכת לאימון שבועי בקרב מגע (היחידה בגילי בפו"פ שבו הבנתי שהוא אחרון)

הן סבבה והכל אבל גדולות ממני בהמון שנים (כל בנות הביצה בערך...)

הוא סבבה והכל אבל בדייט ראשון שאל על המצב הכלכלי שלה ושל ההורים וגם ביקש שבדייט הבא היא תכין לו אוכל כדי לבדוק את רמת הבישול שלה (קרה לאחותי, הבחור הראשון שהיא נפגשה איתו)

היא סבבה והכל אבל מקריאה את השאלות לבחור ממחברת 

הוא סבבה והכל אבל בדייט ראשון אומר לבחורה שהוא אוהב אותה

(לא יודע איפה אחותי שמעה את שני הסיפורים האחרונים)

הוא סבבה והכל אבל במהלך הדייט סיפר 50 בדיחות (קרא לדודה שלי)

אם זה ספק שיכול להתברר ולהתיישב במציאות אז לחכות.

גם צריך תמיד לשאול האם בקשר יש את כל מה שמחפשים ונכון כדי להקים בית

איך יודעים מה צריכים כדי להקים בית?

יש לי הרבה רצונות ושאיפות וכו', אבל אף פעם לא באמת הייתי נשואה כדי להבין מה אני צריכה בבעל..

זה תהליך שמתחיל בזהות שלי ובערכים שחשובים לי ואיך יראה הבית שאני רוצה להקים, ואז מתוך זה בפגישה מבררים האם יש מכנים משותפים, האם יש מציאת חן

לא באמת אפשר לדעת בלי ניסיון

וגם כשיש ניסיון אנשים יכולים לטעות בבחירה שוב

באופי ובהרגלים מהבית. כי הרבה מהרצונות והצרכים שלנו טבועים בנו מתוך הרגלים שרכשנו בבית ההורים בשנות ילדותינו ובגיל ההתבגרות, ועיצבו את האופי שלנו.

ברור שיש את הדברים המאוד בסיסיים:

התאמה באורח החיים הדתי וההשקפה הדתית, מציאת חן פיזית ורגשית, הרגשת משיכה ותשוקה מאוד כייף לנו ביחד ויש געגוע וחוסר כשלא נמצאים ולא מתראים כמה ימים…

היכולת לנהל שיחה פתוחה, מקשיבה ומכבדת, בייחוד בזמנים של חוסר הסכמה

ויש נושאים שעלולים להיות יותר מורכבים בדרך להחלטה, ומקור לספקות וחוסר ביטחון מה יקרה בעתיד:

מצבים רפואיים ידועים ומחלות כרוניות, האם יש שקיפות מלאה בקשר הזוגי או שיש הרגשה שיש חורים מהעבר שלא ידועים, כסף - האם יש בטחון כלכלי להקמת בית ומשפחה, כלומר לפחות אחד מבני הזוג כבר יכול לפרנס בצורה סבירה, או שהפרנסה תלויה בניסים ונחיה בהתחלה מהיד לפה?

אם כל צד מבני הזוג מגיע מעדה ותרבות אחרת, אשכנזים מול עדות המזרח, עשויים להיות פערי מנטליות.

גם הייתי מכניס כאן את היחס של כל צד בנושא חלוקת אחריות במטלות היומיום, ניקיון, ואחזקת הבית. יכולים להיות כאן פערי מנטליות… הגבר למשל בא ממשפחה שבה האבא לא לוקח חלק בעול תחזוקת הבית ואצלם הכל האמא עושה, אבל אנחנו בדור אחר וכן רוצים שהגבר ישא בעול ובמטלות המעצבנות…

וחשוב לציין שכמה שלא נהיה סגורים ובטוחים בהחלטה, אחרי הנישואים, כשמגיעים לחיים המשותפים ביחד, בהכרח יצוצו דברים חדשים שלא יכולנו לבדוק אותם לפני הנישואים.

אבל כן נוכל להתמודד ולמצוא פתרונות, להכיל הבדלים ולבוא לקראת הצד השני, וגם פה ושם נושאים שלא נוכל לפתור באופן מושלם ונצטרך להתפשר.

בשלב מסוים, המשך הציפייה אינו מוסיף נתונים חדשים על הפרטנר אלא רק מעכב את הנכונות לקבל החלטה, לחתוך או להחליט שזה זה.

כנראה שאת מכירה אותו מספיק זמן, מכירה את הערכים המרכזיים שלו, ראיתם אחד את השניה ברגעי כעס או לחץ, אתם יודעים מה שואפים לבנות – ואין באמת מידע חדש וקריטי שעומד להתגלות שבוע הבא.

אין ודאות של 100% בשום דבר. בחירה זוגית אינה "גילוי" של משהו שקיים במאה אחוז, אלא החלטה ליצור את הוודאות הזו יחד.

את צריכה להבדיל בין ספק מוצדק לחשש מטבעי: אם יש דברים שהם מהותיים - חוסר התאמה בערכים, תקשורת לקויה, אורח חיים והשקפה שונים, ראייה שונה של מציאות החיים והתכנון לעתיד- זו סיבה מוצדקת לעצור.

לעומת זאת, פחד מהחמצה או פחד מהתחייבות הם תגובה אנושית טבעית למעבר בין שלב ההססנות לשלב ההשקעה.

יכול להביא מעצמי - הכרנו והחלטנו להתחתן עוד לפני שהיה לי תואר. אנחנו לא דוסים ולא מסוג המשפחות שמסתמכות על פרנסת האישה.

תודה לאל שמי שהיום אשתי האמינה בי, נענתה להצעת הנישואין (אחרי 3 חודשי היכרות ביננו), התחתנו, בתחילה הייתי סטודנט והיא פרנסה, חיינו בצמצום רב, ואח"כ סיימתי את הלימודים, השתלבתי בעולם הייטק, נולדו לנו ילדים, גרים בבית מרווח, וב"ה חיים באושר

אבל איך אני יכולה לדעת מה מהספקות באמת מוצדק?

מתמודדת איתן 🤔

ודאות היא לא שהכל מושלם, אלא שאני שמח בעיקר שפגשתי ומוכן לעבוד איתו ולגדול איתו. ברגע שבו פוגשים את זה יש ודאות ואין מקום להכניס ספקות

יראה את הטוב במי שמולו, יבחר בו,

ובעצם יתחרט אח"כ על החבילה שהוא לקח על עצמו?

מה זה להכניס את עצמו לוודאות ואז לראות את הטוב? זה עובד הפוך. רואים את הטוב, נוצר חיבור ורואים פוטנציאל לצמיחה משותפת, ואז בוחרים.

ואם אח"כ יתחרט על הבחירה?

פחד ממחוייבות.

יש משהו עכשיו שגורם לך לחשוב שבהמשך לא יהיה טוב? פער שאינו פתיר בעבודה משותפת, בכוחות משותפים שאת כבר מכירה בשניכם?

אז למה לחשוש ממה שלא קיים במציאות?

פחד הוא דבר נהדר כשהוא גורם לזהירות בהתקדמות, אבל הוא דבר נורא כשהוא תוקע. (אגב, אלו שתי תגובות לפחד לא רק בפן הרעיוני. יש אנשים שכשהם נתקפים בפחד מאיום פיזי הם נדרכים ופועלים הרבה יותר טוב, בחושים מחודדים, ויש שמשתתקים ונתקעים במקום)

אז חדדי חושים, שהפחד יהיה פחד בריא שעוזר להתקדמות ולא תוקע.

החוש שהכי חשוב שיהיה חד הוא הראייה.

עין טובה.

לראות טוב. לחפש את הטוב. לדון לכף זכות, ובעיקר, להאמין בטוב. שהוא קיים, שהוא יכול, שהוא יגדל, והכל שואף אליו.

כי אלוקים טוב.

"וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"

את רואה בו טוב? הוא עושה לך טוב? גורם לך להיות טובה יותר? הוא רואה בך טוב? ושניכם אוהבים טוב?

טוב מאד.

לא ודאות שאני כרכע בשיא הקשר ואנחנו תמיד בעננים, שברור לי שהוא הכי טוב.

פשוט הבנה שיש בסיס לקשר, בסיס משותף בשיח וערכים, ואמונה שעם הקשר הנוכחי ועם האישיות שלך ושלו אפשר להצמיח ולהפריח את הקשר מעלה-מעלה.

בסיס זה טוב

טוב.. תודה!

1. שנעים איתו וכיף ונחמד

2. שהוא מודע לחסרונות שלו ולא נרקיסיסט

3. שאין דברים שהם ווטו (לא כדאי להתחתן עם חילוני כי זה מורכב, זה בסדר להטיל ווטו על חסרונות אובייקטיביים)

לכולם תמיד יש חסרונות ובתוך הקשר מתגלים עוד חסרונות, ככה זה באופן טבעי. המטרה היא למצוא דבר עיקרי - הלב שלו, המילה שלו, המידות שלו, האמיתיות שלו, הרצון שלו - ועל זה לשים את הכסף

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

האינסופי, המפרק, הלא הגיוני, של הרווקות -

לזכור שה' נוכח שם, ולא רק כמלווה, אלא כמי ששם אותנו בתוך זה ומעביר אותנו תהליך שנבחרנו לעבור.

דבר שני, עם כל ההתרגלות להרגל, בסופו של דבר יגיע השלב שההרגל כנראה יקרוס מעצמו מרוב קושי, אז עדיף להקדים את המאוחר ולהפיל אותו באופן יזום.

לגבי האינטואיציה - זה באמת לא פשוט, אני חושב שיש שתי שאלות משלימות שיכולות לתת תשובה אינטואיטיבית יחסית בהירה - מה היית עושה לפני עשר שנים ובעוד עשר שנים אם היית נפגשת איתו אז?

אם נניח-

בגיל עשרים (בהנחה שבגיל הזה היה פשוט יותר) הייתי רוצה להתחתן איתו. ואז עולה החשש- אבל אולי זה כי לא הייתי מספיק מודעת.

ובגיל ארבעים גם הייתי רוצה להתחתן איתו כי גם אחרי כל המודעות יש התאמה טובה וכמה אפשר לבד.

אז יוצא שאת מכוסה גם מצד המודעות וגם מצד החיבור הטבעי.

על המודעות העצמית.

פחד זה רגש לגיטימי.

לא מצופה שתבטלי אותו.

השאלה היא אם את יודעת לנהל אותו? תהיי מסוגלת?

איזו מודעות, איזו רגישות, איזו תבונה.

את נשמעת אישה פשוט מקסימה!

ובאמת נשמע שבתוכך הכל, שאת יודעת הכל, וכמו הניק שלך – כאשר את פורחת מבפנים ויש לך את השלווה הזו מבפנים אז הכל ממש ממש בסדר 😊

כמו בפעמים שהקשבת פנימה כאן בכתיבה שלך והיו "הבלחות" כאלו של רוגע ושלווה ויציבות וטוב פשוט ושלם.

כמו במילים שכתבת עליו: "ככל שאני כותבת אני מבינה שהשאלה לא ממש קשורה אליו, כפרה עליו. לאיש הזה שעומד מולי". נכון שזה כאילו "קצת" מילים אבל נשמע שהן מבטאות כ"כ הרבה. ונשמע שטוב לך איתו, ואפילו טוב מאוד, כמו שכתבת "אם טוב ברמה כזו עכשיו".