🤣
🤣
🤣אני כבר מצחיקה את עצמי אפילו
יושבת לי עם הילדודים וגם עם הבעל הלא ממש בריא שלי
בקושי מחזיקה שגרה ו... חולמת על עוד נס.
אצלי חוסר היכולת מגיע לפני שהכמיהה נגמרת.
וכמה הכרזתי שזהו! מספיק! לא-רוצה-יותר-ודי!
בסביבה שלי אין אף אחד שאני יכולה לספר לו את זה.
גם ככה אני מוזרה. כל מי שאני מדברת איתו מספר לי על הבוס/ ענייני עבודה/ קשיים כלכליים / תלונות על הילדים/ ואיזה מזל שהגן נפתח.....
ורק אני בשקט, בלב, יודעת שהייתי מוכנה - בשמחה - להתחיל עוד מסע חיים אחד. (אפילו שפעם חלמתי שאני באה לאסיפת הורים בכתה של הקטן ואני כבר בת 70....).
כל זה רק כי התחילו לי בחילות בהנקה ופתאום נזכרתי איך זה בהריון... וישר חמדתי לי אחד.


