כמו שלי.

שתהיה בראש שלי, שתבין אותי.

זה הגיוני ופשוט בכל תחום, לא?

תגדירי רמה תורנית..

אם מישהו דוס דוס הוא יזדהה עם מישהי דוסית דוסית,

אם מישהו הוא לייט לייט הוא יזדה עם מישהי לייטית, לא?

גם אם אני מאוד מאוד מבין מישהו שונה ממני,

תכל'ס כשאני מקים בית אני רוצה מישהי שלא יהיה בינינו התנגשויות בכל מיני שאלות וכו'

למה אתם עוסקים רק ביכולת "להבין"?

כל עוד זה לא פערים גדולים מדי. 

אמנם זה הדבר היחיד שהיא שאלה עליו כאן, אבל היא לא יכולה לשאול על כל הדברים בבת אחת...

שרשורים על אורך חצאית, גודל כיפה..

הרבה יותר תלוש מהשרשור הזה לשיטתך...

ברור שבמציאות מסתכלים על מכלול. מה השאלה בכלל?

אם שואלים על דברים כאלה.. ברור שהגיוני לשאול על דבר יותר כללי ומאפיין

בשביל שאוכל לקבוע את הרמה בכל מה שחשוב לי

מותר לשאול. אבל אני לא מתחייב לענות...

זוכרת שאמרת שאתה מברר על הרמה הדתית לפי אורך החצאית..

איזה תשובה תגרום לך לחשוב שהיא מתאימה לך?חח

אפשר לשאול למה את שואלת?

תודה על התשובה, לא היית חייב

אני אוכל לקבוע דברים חשובים לי בלי שהיא תתנגד או תקח צעדים קדימה מידי לטעמי

הרצונות שלך ככפייה דתית ודוסיות יתר? הכל יחסי.

ובכלל נראה לי שהעניין שאתה מעלה תלוי אישיות ופחות רמה דתית

מישהי מעט פחות דוסית ממני

אלא יושבים על בדברים ומבררים אותם ביחד. אם השאיפות סותרות באמת אפשר להגיד שבלתי אפשרי להקים משהו אבל אם השאיפות סבבה עם גמישות ורגישות כל אחד לשני אז אפשר לשחק עם זה ולהמשיך..

'לקבוע' - זה נראה לי חבל.. זה מאבד את כל הכיף שיש בקונספט הזה

רציתי להדגיש את הכיף, אבל מה שאת אומרת גם נכון.

כי לכאורה הכי קל, לקבוע באופן חד צדדי לשני וזהו. אין בעיות. אין מורכבויות. הכל פשוט.

באופן שיטחי זה נראה יותר כיף, ממחוייבות עם עוד שחי איתך שגם לו יש צרכים..

אבל דווקא המחוייבות הזאת מובילה לדבר הכי כיף שיכול להיות בנאדם - קשר. קשר זה דבר קדוש. זה העיקר.

ברגע שאתה מתחשב בצרכים שלו אז זאת נקודת ביטוי מאוד יפה שמפתחת את הקשר. וזה כיף לפתח קשר

קיצר, רציתי להראות שזה לא רק בגלל שזה הכרח. אלא בגלל שזה מוביל לחוויה יותר חיובית

קצת מעל או קצת מתחת לא משנה

העיקר שתהיה היא!

אבל אם יש העדפה אז כל זמן ש"מבינה" אותי שתהיה קצת מעלי...

אחרת יהיו תקלות, לא?

אני אעדיף רמה תורנית בערך כמו שלי.

עדיין יהיו מקומות שבהם אני אהיה מעל, כי יהיה בהם יתרון לעולם הרוחני שלי בתור גבר, ואני אוכל לדחוף ולהרים את אשתי בהם. 

ויהיו מקומות שבהם אני אהיה מתחת, כי יהיה בהם יתרון לעולם הרוחני של האישה, והיא תוכל לדחוף ולהרים אותי בהם.

חלק אחד - מה הבנאדם חושב שצריך לקיים מבחינת ההלכה היבשה.

חלק שני - מה הבנאדם מצליח בפועל.

חלק שלישי - גישה לגבי "רוח ההלכה" וכאלה.

מבחינת מה שאני חושב שצריך לקיים - אני רוצה מישהי בדיוק כמוני,כי מבחינת הסטנדרט ההלכתי שאני מציב לעצמי אני דוס טרור ואני די בטוח שכל רף מעל לשלי זה אומר חומרות חסרות תועלת (ברמה הרוחנית של רוב האנשים). במה שחמור מעיקר הדין, כלומר הלכות מפורשות שהרבה פעמים מעדיפים להדחיק, אני כבר דוגל. אני די בטוח בצדקתו של הסטנדרט שלי ורוצה מישהי שתחשוב כמוני גם.

מבחינת מה שמצליח לקיים - אני רוצה מישהי יותר ממני, אני לא תמיד מצליח לעמוד בסטנדרט של עצמי ואם אמצא בת זוג שתוכל לעזור לי להתקדם ולעודד אותי בזה זה יהיה מבורך.

מבחינת "רוח ההלכה" ודברים אקסטרה אני רוצה מישהי כמוני שזה אומר כלום.  אני איש של הלכות יבשות ולא של "ספאסט נישט" (מישהו אמר מטאל?).

הערה קטנה... אני אישית לא חושבת שזה נכון שהאישה תתערב בעולם התורני של בעלה שלא קשור אליה.. זה לא מתפקידה ואני דווקא חושבת שזה מתכון לאסון..

אני מדבר על כך שאם ארצה להתקדם במשהו פשוט אגיד לאשתי שאני רוצה להתקדם בכך וכך וכך ואשמח לדעת אם יהיו לה רעיונות איך אוכל להשתפר בזה, ומה דעתה על כך.

אם לא ארצה שהיא תתערב לי במשהו אגיד לה גם את זה כמובן, ואם היא תתערב במצב כזה אז זה גרוע.

אני רוצה בכל אופן שהאפשרות תהיה קיימת כשאני חפץ בכך 

אוקי....אבל לדעתי אם אשתך תהיה תורנית ממך בפער גדול יחסית אז יש חשש שהיא תתערב לך גם במקומות שלא תרצה בכך.. במיוחד כשאתה נותן פתח להתערבות שלה במקרים אחרים.

זה שאם יש בינינו תקשורת לקויה ושיפוטיות אז עדיף כבר להיות דומים בהכל - זה נכון, ונכון לא רק לרמה דתית אלא לכל דבר  - הרי היא יכולה גם להתערב לי במליון דברים שהיא לא צריכה להתערב בהם בלי קשר לדת. אני מדבר על מצב בו יש בינינו תקשורת טובה והבנה של גבולותינו ביחס לבן/בת הזוג (מה שכמובן צריך לקחת בחשבון שלא בהכרח יקרה, אבל זה כבר סיפור אחר).

מבחינת אידאלים לא הייתי רוצה מישהי ברמה תורנית נמוכה ממני. לפחות לא באופן משמעותי. 

מבחינת רקע חברתי/תרבותי- הייתי נותן עדיפות למישהי עם רקע דומה לשלי, אע"פ שזה ברמה תורנית נמוכה יותר מאיפה שאני חי כיום. הנפש עדין שייכת לשם באופן משמעותי.

מבחינת השאלה האם צדיקה או לא צדיקה- ודאי שכמה שיותר צדיקה יותר טוב... אבל לא קשוחה שלא מכילה חסרונות של אנשים סביבה.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.