סביב שבוע 17.
הרגשתי שאין סיכוי שככה אעבור את ההריון.
אחרי שבכיתי והתייאשתי (כי אמרו לי שזה רק אחרי הלידה יעבור), אמרתי לבעלי - בוא נעצור את זה בשלב הזה כשזה עוד קטן (ראיתי שיש בנות שהגיעו לכיסא גלגלים....).
ביררתי קצת על טיפולים, החלטתי ללכת על רפלקסולוגיה.
אחרי הפעם הראשונה לא הרגשתי שיפור.
אבל היא נתנה עוד עצות ועידוד והרגשתי שיש סיכוי.
אחרי הפעם השניה הצלחתי לחזור ללכת בלי כאב, והתמדתי בתרגילים שהיא נתנה לי (הרבה תשומת לב לחימום מפרקים לפני שמתחילים תנועה/קמים מכסר/זזים במיטה).
חשבתי שעברתי את זה אך כעבור שבוע נוסף חזרו הכאבים ואני חזרתי לטיפול נוסף....
וכך שמרתי על תחזוק של אחד לשבועיים. זה היה הצלה. אחכ הגיעה הקורונה וברוך ה אני חושבת שמשהו השתנה במרכז הכובד/בתזוזת המפרקים וזה כואב רק מידי פעם.
שמעתי על בנות שהלכו לאוסטאופטיה, או טיפולים אחרים וזה עזר להן.
בקיצור, דברי אל גופך, שדרי לו הבנה ואמפטיה ותני לו תמיכה, טיפול וחיזוק (ואני בעד גם טיפול שנעים לך ולא רק רפואי, כדי ליצור משוב של תחושה פיזית נעימה בגוף שתיתן פוש לעוד הרגשות טובות ותפסיק את הלופ של הכאב).
אל תתייאשי.