ואני כבר לא בטוחה מה להרגיש
ואני נכנסת ויוצאת מהכלום הזה כאילו הוא הכל
והוא ככ ריק שזה ממלא אותי בגועל עצמי
אני צריכה לברוח
אולי פנימה אל עצמי
ומחר
מחר הכל מתחיל
מחר כל מה שעבדתי עליו כל הזמן הארוך הזה
ככל ההבטחות, ואני ככ מקווה שאני אעמוד בהם
תעשו לי טובה תתפללו עלי
אני..
נואשת
ואין לי כסף
ואני משתדלת להאמין
(כן כן ברור אני מאמינה)
ואין לי את התמיכה שלהם
ואין לי שלווה או נחת
רק לחץ לחץ לחץ
ופתאום אנשים מתקרצצים סביבי ואני לא מבינה למה לא נותנים לי לנוח קצת
)יודעים מה, עזבו תמסכנה המפגרת)
ואני עדיין תקועה איתם
מזייפת כל בוקר את החיוך הזה
ואחרי כמה שעות היא מרגישה בנוח לבוא עם התסכול שלה
וכמובן להוסיף אחכ על הגב שלי עוד קצת קשיים, פיזים ונפשיים
ואני?
אני בסדר
(ברור מה)
ואני.. פעם ראשונה בחיי
מתגעגעת - אליו
לא נו, לא ממש ממש אליו, לעצם המציאות הזאת שהוא קיים בה
והיי
הכל קורה מחר
ו,
|נושם עמוק|
אני אופטימית
(כן נו ברור מה חשבתם)
(מה חשבתם?)
ואני נכנסת ויוצאת מהכלום הזה כאילו הוא הכל
והוא ככ ריק שזה ממלא אותי בגועל עצמי
אני צריכה לברוח
אולי פנימה אל עצמי
ומחר
מחר הכל מתחיל
מחר כל מה שעבדתי עליו כל הזמן הארוך הזה
ככל ההבטחות, ואני ככ מקווה שאני אעמוד בהם
תעשו לי טובה תתפללו עלי
אני..
נואשת
ואין לי כסף
ואני משתדלת להאמין
(כן כן ברור אני מאמינה)
ואין לי את התמיכה שלהם
ואין לי שלווה או נחת
רק לחץ לחץ לחץ
ופתאום אנשים מתקרצצים סביבי ואני לא מבינה למה לא נותנים לי לנוח קצת
)יודעים מה, עזבו תמסכנה המפגרת)
ואני עדיין תקועה איתם
מזייפת כל בוקר את החיוך הזה
ואחרי כמה שעות היא מרגישה בנוח לבוא עם התסכול שלה
וכמובן להוסיף אחכ על הגב שלי עוד קצת קשיים, פיזים ונפשיים
ואני?
אני בסדר
(ברור מה)
ואני.. פעם ראשונה בחיי
מתגעגעת - אליו
לא נו, לא ממש ממש אליו, לעצם המציאות הזאת שהוא קיים בה
והיי
הכל קורה מחר
ו,
|נושם עמוק|
אני אופטימית
(כן נו ברור מה חשבתם)
(מה חשבתם?)
