עבר עריכה על ידי רחלקה בתאריך ט"ז תשרי תש"ע 02:10
בעזהי"ת.הכישלון הוא הגירוש, לא הטיפול במפונים
צריך לומר את האמת: יותר מאשר יצאו לחפש שלום, תומכי ההתנתקות הנלהבים יצאו למסע דריסה של המתנחלים. פה היה המחדל
אבישי בן- חיים | 1/10/2009 11:53
רגע, רגע. אז מה לא היה מוסרי פה? הטיפול הכושל במפוני גוש קטיף או הגירוש עצמו?ממצאי דוח הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הטיפול במפוני ההתנתקות העלו שוב לדיון ציבורי את מחדלי הטיפול במשפחות שנעקרו מבתיהן בגוש קטיף לפני ארבע שנים. זה דיון חשוב, אבל הוא דוחק את הדיון האמיתי שצריך להתנהל באשר לזוועה היותר גדולה שהתרחשה כאן לא מזמן, בקיץ אחד שלא יישכח. זה בלתי נתפס, אבל מה שהיה זה שעשרת אלפים יהודים גורשו מבתיהם על ידי אחיהם, סתם. מוזר שפתאום מזדעזעים פה, כי התברר שהמגרשים, שתקתקו את הגירוש כמו מכונה משומנת, לא באמת נערכו להגיש עזרה לאלה שאת עולמם החריבו. למה מוזר? כי זה כמו לראות תאונת "פגע וברח" שבה הדורס פגע בכוונה תחילה באזרח תמים, ולהזדעזע דווקא מכך שהדורס לא עצר לעזור לזה שבו פגע בכוונה.
צריך לומר את האמת. יותר מאשר יצאו לחפש שלום, תומכי ההתנתקות הנלהבים יצאו למסע דריסה של המתנחלים. אז מה הפלא שמתברר שהדורסים לא עצרו להגיש עזרה לפצועים שהותירו מאחוריהם? לאורך כל מסלול הנסיעה הפרועה שלהם בדרך להתנתקות, עמדו בצדי הדרך אנשים שביקשו מהם, "הלו, טיפה יותר לאט" ; שצעקו בגרון ניחר, "זהירות, זה אחי ואחותי שם הולכים במעבר חצייה"; שניסו לסמן להם בסרטים כתומים, "עצרו, אתם הולכים לעשות מעשה נורא" ; ושהתחננו , "רחמים, היצורים האלה שאתם עומדים לדרוס ומכנים מתנחלים הם בני אדם".
מכבש ההסברה המבהיל
אלא שלמרבה המזל, בניגוד לאידיאולוגיה של תומכי הגירוש, יש לא מעט ישראלים שתמיכתם בהתנתקות הייתה בגדר היקלעות לתאונת דרכים לא מכוונת. הם באמת השתכנעו מדברי ההבל של מכבש ההסברה המבהיל, שההתנתקות תשפר את מצבנו הביטחוני ושאחרי שנצא מהרצועה אם הפלסטינים יירו קסאם אחד, אבל אחד-אוהו, אז השופט גולדסטון בעצמו יודה שמותר לישראל להגן על אזרחיה ויבקש מדובר צה"ל תא"ל אבי בניהו לברר אם יש מקום פנוי באוהל של יאיר נתניהו.
הם לא חשבו שמדובר בדריסה מכוונת, וכעת, כשהם רואים שיש מי שנפגעו, הם עוצרים ומבקשים לתת יד מסייעת לאלה שבהם פגעו שלא בכוונה ולעזור להם להתרומם.
זה לא מספיק. הגירוש מגוש קטיף היה נשאר בעיה מוסרית, גם אם הבעיות של המפונים היו נפתרות ונעלמות כמו פרשת האי היווני. "מה
דור שלם של ישראליות עדיין מדחיק את הדיון וחשבון הנפש האמיתי על מה שהתרחש פה. השליטה של תומכי ההתנתקות בכלי התקשורת ובמערכת המשפט מאפשרת את זה. אבל מתישהו, בעוד כמה שנים, הילדה שלכם, או אולי תהיה זו הנכדה, תתמנה בהתלהבות למדריכה בתנועת נוער. ואז, יום אחד, היא תתפרץ אליכם הביתה ותשאל: "תגידו, יכול להיות שבקיץ 2005 ממשלה ישראלית גירשה פה עשרת אלפים יהודים מהבית סתם? אולי אתם מוכנים לבוא למפגש עם החניכים שלי? אני רוצה שהם יבינו שלפעמים אנשים טובים עלולים לשתוק מול מעשים רעים".
[המקור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/948/462.html ]
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל