בחודשים הראשונים לכהונתה הראשונה, בהחלט שמענו אותה ואת דעותיה ואז, היא קיבלה מסר מלשכת נתניהו והפסיקה לייצג את הציונות הדתית וערכיה.
אישית היא בהחלט ציונית דתית, אבל ציבורית, לא יוצאת ממנה שום אמירה כזאת. בכל עשיתה (המבורכת) כסגנית שר החוץ, לא שמענו את 'בוגרת האולפנית' שבה, אפילו פעם אחת.
פעם בארבע שנים (או ארבע חודשים...) לפני בחירות, נזכרים לנער את האבק מעל ציוניותה הדתית וגם אז, לקדנציה קצרה מאוד - מערכת הבחירות. בדיוק כמו אדלשטיין, אלקין ואחרים, חובשי הכיפה-סרוגה אבל ציבורית - ליכודניקים בלבד.
בא נגיד, שאם המצאת שלושים וששה משרדים שרובם מיותרים לחלוטין, יכלו להשאיר לה כסא ליד שולחן הממשלה. אבל נתניהו גמר להשתמש בה. הוא השאיר אותה לשלושה חודשים, לצורך הצגה ש'אמנם זרקתי את ימינה אחרי שלוש מערכות שהם שמרו לי אמונים - אבל הכנסתי נציגת ציונות דתית'.
לגבי הרב פרץ, אני לא יודע איך יש לך את החוצפה, להאשים גם בזה את בנט. נתניהו הבטיח לרב פרץ, את תיק החינוך כהתחיבות אישית ללא קשר לתוצאות הבחירות. מילא עם ימינה היתה נכנסת כולה לממשלה - הם יכלו להגיד לנתניהו, שאת חלוקת התפקידים הפנימית אנחנו עושים. אחרי שהרב פרץ נפרד מהם (פעם שניה נפרד משותפיו, בשביל נתניהו) - בנט לא יכל למנוע ממנו שום דבר.