גם לי קרה בצבא שהחלפתי לסמארטפון בגלל התפקיד. העובדה שיש לו סמארטפון לא אומרת שהוא כל הזמן מתעסק בו, ואת זה אפשר לבדוק בקלות. לכן, לא הייתי פוסל על זה.

דהיינו, מי שיש לו פשוט - זה ודאי מעלה ואומר עליו המון.

אבל גם מי שלא - לפעמים אינו נופל בדרגה ממי שכן.

לי יש פשוט ואני מכיר המון עם חכם שהם ת"ח וירא"ש וכו'.

אז פשוט צריך לבדוק כל מקרה לגופו.

מה שכן - אם הוא בלי סינון - בשום פנים ואופן לא.

תודה על התגובה

בכיף. שמחתי לעזור.

אם את רוצה משהו מרקע שמרני הרבה פעמים זה סימן בולט לזה..

אבל כמו כל הדברים הללו - זה סימן ולא סיבה.

כן הייתי מציע להשתמש בזה בבירורים, או לחפש ע"פ זה.. אבל אם יש הצעה קונקרטית שנראית מתאימה חוץ מזה, לא נראה לי שכדאי לפסול..

לא בהכרח בדיוק מה שאת חושבת, אבל כן משהו.

מי שיש לו סמארטפון - לא בהכרח אומר עליו משהו. היום זה הנורמה והסטנדרט, והרבה דברים מתנהלים כך, ובעקבות זה הרבה אנשים משתמשים בזה.

מכיר אדם ירא שמים מאד שלפחות בתקופה שהכרתי אותו (לפני כמה שנים) היה לו סמארטפון לא מסונן

טוב!

אבל אי אפשר לקבוע שיש יראי שמיים בלי סינון כי  "אני מכיר ירא שמים שלא שם סינון" 

כי קודם כל אנחנו לא בוחנים לב וכליות ולא יודעים מה אדם עושה בסתר. 

ויראת שמיים נמדדת בהרחקה מהחטא... לפחות מינימום. 

אולי יש לו משמעת עצמית חזקה והוא לא גולש במקומות לא טובים

והוא צריך לצורכי עבודה?

אל תאמין בעצמך עד יום מותך זה לא אני אמרתי.  כמה שתהיה חזק...

למשל אצלי במחשב מדי פעם קופצות התראות שרואים את הפעילות שלי וכו' ולא מזיז לי..אולי גם הוא?

בטח יש עוד הרבה סיבות למה אדם לא התקין סינון

חוץ מזה שאני חושבת שצריך להרגיל את עצמינו להרגיש שאנחנו כן יכולים ומסוגלים ולא רוצים למעוד ורק כהשתדלות משתמשים בעוד אמצעי עזר כדי לגדור את עצמינו.

ובעניין ההשתדלות, הכל צריך להיות במידה, ולא לחינם אנו מתפללים אל תביאנו לידי נסיון. אסור לאדם להכניס עצמו לנסיון, בטח לא בנושאים אלו שלימדונו חז"ל שאין להם אפוטרופוס.

היא, כלומר אני, רוצה להדגיש שבדבר הזה יש שוני בין בני אדם גם אם המגמה הכללית ברורה

מה שזה אומר שאם ראית אדם ירא שמים בלי סינון תלמד עליו זכות שהוא יודע מה הוא עושה.

סינון זה לא חזות הכל, זאת השתדלות טובה נצרכת 

אבל יותר חשוב לחזק את ההכרה שכל הזמן יש לנו כח בחירה.

אבל לפעמים כל עניין הזמינות למכשיר יכול לעשות את ההבדל 

דווקא אני יכולה להבין את הרצון של פותחת השרשור 

לכן הומצא הדבר המפגר שנקרא משצ"ים, 800 ש"ח ובזבוז של שלושה שבועות מהחודש הגדול בשביל ללמוד לבנות אוהל במקום לקנות אחד ב60 ש"ח (ומה כיף בלישון באוהל?? מחניק! הרבה יותר כיף לראות את השמיים)

לכן אני מכיר אנשים שמוכנים להתפרנס רק מעבודות שיש בהם רק עבודת כפיים ולא משרדיות

לכן יש אנשים שרואים פגם מוסרי אצל אנשים שלא אוהבים לטייל

לכן יש אנשים שבטיולים קוטפים פירות מכל מיני מקומות, גם גונבים וגם אוכלים פירות לא בשלים, בשביל להרגיש כמו האדם הקדמון

(די דומה לאנשים שמפריע להם שזורקים אוכל לא טעים לפח בגלל אנשים בשואה שממש היו מעריכים לקבל אותו. מה אני אמור לעשות עם זה??? לחזור אחורה בזמן ולתת להם אותו??? תודה לאל אני במקום יותר טוב ויכול להתנהג בהתאם)

כשאתה ילד, כל דבר בעולם הוא נורמלי ורגיל והוא רק חלק מהדרך שהעולם פועל.
כל דבר שמומצא כשאתה בן חמש-עשרה עד שלושים וחמש הוא חדש, מרגש ומהפכני וכנראה שתוכל לעשות מזה קריירה.
כל דבר שהומצא אחרי שהגעת לגיל שלושים וחמש נוגד את הסדר הטבעי של הדברים.

כל הסיפור הוא שהמעבר לאינטרנט רשתות חברתיות וסמארטפונים היה מהיר מידי.

וחוץ מזה שיש סמארטפון כשר עם וויז ומוביט ווצאפ. אני בהחלט מבין את זה שיש אנשים שמרנים יותר ממני ולא רוצים אינטרנט פתוח לגמרי בתנאי שיש להם אינטרנט משלהם שמתאים להם מבחינת צניעות ותכנים. למה להימנע לחלוטין מפלטפורמה כל כך שימושית? מה הבעיה לבנות אינטרנט עם תכנים מתאים לך חוץ מפחד מטכנולוגיה?

הציבור החרידי. בתור תושב בני ברק אני פוגש אנשים מאוד טובים, שממצאים עליהם שקרים. אבל יש להם בעיה די גדולה אחת, אובססיה מאוד חזקה ל"דעת תורה" (אני למדתי בישיבה שמדובר בהמצאה) 

@11111

זה דיון לשרשור חדש!!

איך מישהו יכול להיות נגד התרבות הזאת ולהחזיק בסמארטפון?

זהו כמו שתגיד שאתה בדיאטה אבל יש לך מלא דברים משמינים בבית

אני ממש לא רואה שחור לבן

אם הייתי רואה שחור לבן לא הייתי שואלת בכלל את השאלה הזאת, הייתי בטוחה בצדקת דרכי וזהו

במקרה הזה שאלתי כי באמת רציתי להבין

אני חושבת שהבנתי

צריך לבדוק כל מקרה לגופו

לי יש סמארטפון עם סינון, בלי דפדפן אינטרנט. 

בפועל אני בקושי נוגע בו. לרוב אני יוצא מהבית בלי הפלאפון, אלא אם כן אני יודע שאני צריך להשתמש בו, כי הוא גדול, וזה מציק לי ללכת כשהוא בכיס שלי. כל מי שמכיר אותי יודע שאין הרבה סיכוי שאני אענה אם הוא יתקשר, כי אני פשוט לא נמצא עם הפלאפון, והאמת גם כשאני עם הפלאפון הוא על שקט (מי שצריך אותי שולח הודעה ואני חוזר אליו כשאני רואה את זה). אני בעיקר משתמש בו לשיחות, הודעות, ולשעון מעורר. הסיבה שיש לי אותו ולא פלאפון פשוט, זה בעיקר כי הוא יותר נוח לשימוש, ויש עוד יתרונות כמו וויז, מוביט וכד'.

כך שבאמת צריך לבחון כל אדם בפני עצמו. 

בסוף פלאפון פשוט זה מן סימן שמייצג משהו שאת רוצה. אז תחשבי מה הסיבה שאת רוצה מישהו עם פלאפון פשוט - יראת שמים, ממוקד יותר במה שקורה סביבו ופחות במסך, וכל מיני יתרונות כאלה. ותבררי אם יש לו את היתרונות האלה אף על פי שיש לו סמארטפון.      

קצר ולעניין.

הייתי מוסיף גם שלא כל מי שיש לו פלאפון חכם זה אומר שהוא בהכרח פתוח או "מודרני" יותר.

הרבה פעמים זה פונקציה של צורך (כמו למשל להיות מעודכן בווטצאפ של הקבוצה של הסטונדטים שלומדים איתך באוניברסיטה, או עם הר"מים שאתה מלמד איתם, או עם המפקד שלך בצבא), כששיקול דעת נבון דוקא אומר לקנות את הפלאפון שיענה על הצרכים שלך.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.