שלום לכולם!
אשמח מאוד לעזרה/ עצות או כל דבר שיעזור
אז ככה, אני נפגשת עם בחור כ3 חודשים בערך.. ב''ה הולך טוב, וכיף ונחמד לנו ביחד. ב''ה אותם שאיפות, מידות טובות, יראת שמים , ממש כמו שחלמתי!
אז איפה מתחיל אצלי הספק? הוא מגיע ממשפחה מסורתית-חילונית, ואני ממשפחה ממש תורנית, והפער בין הצדדים קצת מרתיע אותי.
הסיבות העיקריות שגורמות לי לחשש מלהיכנס למשפחה שלו זה שהוא בחור שמאוד חשוב לו לשמור על האחדות והאווירה הטובה עם משפחתו, וכמה שפחות לפגוע בהם. שזה כשלעצמו רצון טוב ויפה, אבל אני חושבת שאולי זה יגרום לו לוותר על עקרונות או דברים שהוא יודע את החשיבות שלהם, רק כדי שלא לפגוע במשפחה. אבל מצד שני פוגע בנו. לי אישית מאוד מאוד חשוב לי בית לפי ההלכה בכל המובנים, וכשיש התלבטות אז מבחינתי דרך ההלכה היא המכריעה בלי לעגל פינות. עוד דבר, אני בטוחה שיהיו מצבים בהם נחשף לדברים לא הכי טובים, ושהאווירה שם לא תהיה הכי מתאימה מבחינה דתית (אם זה בשבתות, דיבורים אירועי ומפגשים משפחתיים וכו).. עוד נק' - הוא הבן היחיד והקטן מבין 4 בנות, כך שאני נכנסת לתפקיד לא הכי פשוט, מבחינת אמא שלו. אני מודעת לכך שבכל זוגיות זה קורה, אבל אמא שלו טיפוס מאוד דומיננטי בבית (יותר מהאבא) ואני מפחדת שהיא תיכנס יותר מידיי לחיים שלנו, ומרוב שהוא מכבד כ''כ את אמא שלו, ולא רוצה לאכזב אותה, אז זה יביא להתנגשות.. במיוחד שהדרך חיים של אמא שלו ושלנו לא אותה דרך. אולי כל הסיבות האלה הם שוליות אבל זה מפחיד אותי. ולא יודעת אם זה שווה את הסיכון. ממש מבולבלת.
מצד שני - אני יודעת שהבחור הוא מדהים ,והעיקר זה המידות הטובות, ועצם זה שהוא בנה את דרכו הרוחנית בסביבה שלא היתה כמוהו, זה לרוב יהיה יציב ואמיתי יותר.
ובסופו של דבר זה תלוי בנו, בעמידה שלנו על העקרונות, אבל בוודאי שזה צריך להיות בשיתוף פעולה ביננו. בנוסף, מהסיפורים וממה שהוא מספר אז המשפחה שלו מאוד מאוחדת, ואנשים חמים, מסורים ודואגים, אז אני אומרת לעצמי אולי זה שווה יותר מאשר מלהיכנס למשפחה שהיא תהיה הכי דוסית שיש אבל יחסים שם בין האנשים לא משהו..
בקיצור- חושבים שהסיבות שציינתי למעלה הגיוניות כדי להפסיק את הקשר? אולי אני סתם מגזימה ונלחצת לחינם?
תודה רבה מראש!
אשמח מאוד לעזרה/ עצות או כל דבר שיעזור
אז ככה, אני נפגשת עם בחור כ3 חודשים בערך.. ב''ה הולך טוב, וכיף ונחמד לנו ביחד. ב''ה אותם שאיפות, מידות טובות, יראת שמים , ממש כמו שחלמתי!
אז איפה מתחיל אצלי הספק? הוא מגיע ממשפחה מסורתית-חילונית, ואני ממשפחה ממש תורנית, והפער בין הצדדים קצת מרתיע אותי.
הסיבות העיקריות שגורמות לי לחשש מלהיכנס למשפחה שלו זה שהוא בחור שמאוד חשוב לו לשמור על האחדות והאווירה הטובה עם משפחתו, וכמה שפחות לפגוע בהם. שזה כשלעצמו רצון טוב ויפה, אבל אני חושבת שאולי זה יגרום לו לוותר על עקרונות או דברים שהוא יודע את החשיבות שלהם, רק כדי שלא לפגוע במשפחה. אבל מצד שני פוגע בנו. לי אישית מאוד מאוד חשוב לי בית לפי ההלכה בכל המובנים, וכשיש התלבטות אז מבחינתי דרך ההלכה היא המכריעה בלי לעגל פינות. עוד דבר, אני בטוחה שיהיו מצבים בהם נחשף לדברים לא הכי טובים, ושהאווירה שם לא תהיה הכי מתאימה מבחינה דתית (אם זה בשבתות, דיבורים אירועי ומפגשים משפחתיים וכו).. עוד נק' - הוא הבן היחיד והקטן מבין 4 בנות, כך שאני נכנסת לתפקיד לא הכי פשוט, מבחינת אמא שלו. אני מודעת לכך שבכל זוגיות זה קורה, אבל אמא שלו טיפוס מאוד דומיננטי בבית (יותר מהאבא) ואני מפחדת שהיא תיכנס יותר מידיי לחיים שלנו, ומרוב שהוא מכבד כ''כ את אמא שלו, ולא רוצה לאכזב אותה, אז זה יביא להתנגשות.. במיוחד שהדרך חיים של אמא שלו ושלנו לא אותה דרך. אולי כל הסיבות האלה הם שוליות אבל זה מפחיד אותי. ולא יודעת אם זה שווה את הסיכון. ממש מבולבלת.
מצד שני - אני יודעת שהבחור הוא מדהים ,והעיקר זה המידות הטובות, ועצם זה שהוא בנה את דרכו הרוחנית בסביבה שלא היתה כמוהו, זה לרוב יהיה יציב ואמיתי יותר.
ובסופו של דבר זה תלוי בנו, בעמידה שלנו על העקרונות, אבל בוודאי שזה צריך להיות בשיתוף פעולה ביננו. בנוסף, מהסיפורים וממה שהוא מספר אז המשפחה שלו מאוד מאוחדת, ואנשים חמים, מסורים ודואגים, אז אני אומרת לעצמי אולי זה שווה יותר מאשר מלהיכנס למשפחה שהיא תהיה הכי דוסית שיש אבל יחסים שם בין האנשים לא משהו..
בקיצור- חושבים שהסיבות שציינתי למעלה הגיוניות כדי להפסיק את הקשר? אולי אני סתם מגזימה ונלחצת לחינם?
תודה רבה מראש!
