אם אתם הולכים לפי ההלכה אז תעשה שאלת רב..
ואוף מתפללת שיסתדר לכם, לצערי מכירה מקרה קרוב לזה... עצוב כל כך

להיות מורכבת.

ס"ט ברה"י וכו', לבניי"שים שפה.

העניין.

כמובן שחובה לשאול רב או דיין.

אישה שאוהבת לא הולכת ומקיימת יחסים עם מישהו אחר. נכון יש חוסר מהבעל לפעמים אבל עובדים על זה.

פעם היה לה סטוץ ואז שוב, זה לא משהו חד פעמי..למרות שלא מקומי לשפוט, מצטערת.

אני עצמי לא התגברתי על הבגידות של בעלי לשעבר למרות שאני לא יודעת עד היום מה קרה שם בדיוק,

אני התגרשתי מזמן, יש לנו 2 ילדים ומאז הבית שלנו הרבה יותר מאושר..

אני הכי מאחלת לך בעולם שתהיה גבר חזק ותתגבר על זה, קח טיפול אישי ואז זוגי, מה שגם לא 

מחייב תמיד להתגרש אפשר לעשות אפילו פרידה לחודש ואז לראות איך אתה ממשיך מכאן.. 

אבל תדע שתחזור לנישואין באמת שיהיה טוב, שמעתי על מקרים שזה מינף בצורה מסויימת את היחסים..

בכל מקרה, לגבי הילדים, זה נראה מאוד מדאיג לפני שעושים צעד דרסטי, אבל אם זה לחיות איתם בבית

מלא צעקות וכעס כל הזמן אז עדיף מבחינתי לפרק, ילדים צריכים לגדול באווירה בריאה וטובה..

ואני נשמעת רעה עכשיו, אבל בשורה תחתונה גם אם יהיה פירוק עכשיו, זה יהיה על מצפונה בלבד.

כל מי שאומר פה לשקם, שה' יעזור לו.

במקרה כזה אין שום דבר לשקם, אתם תחיו באיסור גמור.

"נגעלתי, לא רציתי כל-כך" ועדיין עשתה מה שעשתה - זה עניין שהרבנות תברר, לא אתה ולא אף אחד פה.

ובכל מקרה אני במקומך הייתי בורח כל עוד נפשי בי.

7 שנים הוא הציק לה עד שהיא נשמעה לו ל"סטוץ"?? נשמע אמין כמו הכחשת שואה.

ולא לבלבל את המוח על מטפלים ועבודה על זוגיות

כשהולכים לרבנות, הם מבררים את המקרה. יש בית דין, דיינים.

מה נסגר איתך? איזה גזר דין מוות?

וכדאי לך ללמוד להשתמש בלשון נקיה. כי אני מניח שמהסגנון שלך אשתך באמת אומללה.

שכתבתי ותבין שאנחנו חולקים את אותה דעה ..אבל בחרתי להתמקד בחוסר המידע שיש בסיפור ..לכן אני לא שופטת ולכן הצעתי שתלך לקבל עזרה כי אם זה אונס או לא משהו פה לא ברור וצריך טיפול ..לא התייחסתי לזה שהיא מסכנה אלא הבעל שאל מה עושים כי רוצה להישאר איתה אז עניתי-קודם מורה הוראה -שאם יש היתר מרב להמשיך בקשר בין הבעל לאישה וטיפול -צריך לעשות פה צעד משמעותי בתפיסה שלה.

אחרת זה יכול לקרות עם אדם אחר.

ואין קשר לאווירת "me too" -כל אישה  יודעת מה הגבול בין ל"התחיל איתה " לבין להטריד לעיתים גברים לא מבינים וזה יכול התפרש לכמה מקומות ..

אני מקווה שלא הבנתי.

היי ,

אני ממש לא סולח בקלות .אני חושב שהיא דוברת אמת ושסיפרה להודתה בהכל כולל הוכחות כתובות ומאוד מצטערת על המקרה .

בלי קשר אני באמת מרגיש ויודע שהיא אוהבת אותי ואני אותה .ויש גם ילדים בבית .

זה לא פשוט להרוס את המשפחה שאתה אוהב .

מעדיף לנסות לסלוח ולחיות עם המשפחה מאשר שכולם ייסבלו

ביטול התלונה הגיע ממני ,אני לא הסכמתי לחקירות ולשמועות בגלל הילדים ובגלל אשתי .אני מאמין שהפעם הראשונה הייתה מעידה שלה ולשון חלקלקה שלו .הפעם השניה הגיע מאיומים היות והוא ידע שרבנו קודם על התכתבות ביניהם .

אני קראתי על הרבה זוגות שסלחו והצליחו בחיים

הסיפור שלך מזכיר לי סיפור שקרה לפני כמה שנים והתפרסם

שאיזה פרסומאי היה עושה דברים בדרך שמזכיר את הדרך של הגבר הרשע שנגע באשתך

הנשים לא רצו את זה , וזה היה יותר מ6 נשים שהפיל ביניהם אשה בהריון 

ויצר מערכת של פחד ואימה לנשים שפחדו לספר לבעל ולסביבה 

ועד שהסיפור לא התפוצץ הן שתקו 

לי זה מזכיר את הסיפור שלך אולי היא הייתה קורבן אמיתי

לא "רב שיתיר".

מדובר בשאלה חמורה, שבוודאי שאם היתה וודאות, היתה נאסרת על בעלה ובועלה.

אלא שיש בעיה בנאמנותה להעיד על עצמה, שהרי בזה אוסרת גם על בעלה. ולכן צריך להביא את זה לפוסק מובהק. יש להניח שזה הכיוון, למיטב הבנתי.

הצעתי לו שיפנה למרא דאתרא שם. תלמיד חכם, ומכיר את המציאות, ובעל מידות טובות והנהגות מנוסות עם הציבור.

איזה סיוט נוראי אח שלי.

סיוט נוראי.

מתפלל בעבורך שהשם יתן לך כוחות.

שתצליח להנות מטעם החיים עוד.

זה לא מגיע לך

זה לא הוגן

זה לא נתפס בכלל

איזה עולם מחורבן.

היא צריכה להיות אסירת תודה בכל רגע שיש לה איש כמוך

היה להם סטוץ לפני 7 שנים ועלית על ההתכתבות? ואז מה? סלחת לה?!?!

once a cheater, always a cheater - תזכור את זה.

מה היא ילדה קטנה? הוא חטף אותה ואיים על חייה?

חוץ מזה שיכולה להיות פה בעיה הלכתית, יכול להיות שאתם בכלל אסורים עכשיו. אתה צריך לבדוק את זה עם רב.

דבר שני, ללכת לחבר המגעיל שלך ולתת לו בוקס לפרצוף.

דבר שלישי, להושיב את הגברת ולתת לה להסביר בדיוק מה היא חשבה לעצמה. תשמע, יכול להיות שאתה סלחן וכו'.. אם זו הייתי אני במקומך הייתי מעיפה אותה לכל הרוחות. הילדים כבר גדולים, זה עוד יותר טוב במצב של גירושים (מאשר ילדים קטנים). 

אין לך מה לפחד. מגיע לך יותר. אתה אומר שהיא אוהבת אותך, אבל מי שאוהב לא בוגד! נקודה!

היי ,לפני 7 שנים אשתי עזרה לאחותו בטיפול בילד שלה כשהיא הייתה חולה .שם אשתי והבחור הכירו .

מסתבר שהוא היה המאמן של בני הקטן בחוג כדור רגל .ושם הם החלו את הדיבורים ביניהם.

יום אחד אני ראיתי התכתבות ביניהם של משהו כמו את יכולה לדבר והיא ענתה לו "לא אני לא לבד "

באותו היום רבנו ממש קשה ואני הגבתי כפגוע ובכעס היא אמרה שלא היה ביניהם כלום סתם שיחות .

לפני כחודש היא התקשרה אלי וסיפרה לי שהוא מטריד אותה ואני ישר שאלתי "שכבתם " היא הודתה ואמרה לי כן .וסיפרה לי  שלפני 7 שנים הם שכבו ומאז הוא מטריד ומאיים עליה .לפי דבריה לאחר איומים מצידו הם שכבו שוב והיא מאוד הצטערה והרגישה נורא ואמרה לו שלא יציק לה יותר ומאז הוא רק מטריד ומאיים .

לפני חודש היא נשברה וסיפרה לי הכל .

אני דיי מאמין לה וחושב שהיא דוברת אמת למרות המעידה לפני 7 שנים .

בכל זאת יש לנו 4 ילדים גדולים ואם הם ישמעו על זה הם יישברו מאוד אנחנו דיי משחה שמחה ומאושרת .

כואב לי להרוס את המשפחה וגם את אשתי .

תודה על התגובה 

תפנה לרב חשוב ומבין ענין.

אם אתה מצפת, כפי שכתוב בכרטיסך, מציע שתפנה לרב שמאול אליהו שליט"א - גם בקיא בהלכה, וגם עם חוכמת חיים, חביבות ומידות טובות.

ובוודאי שלילדים לא תספרו כלום. חס ושלום.

וניכר מדבריך, שאתה בעל כחות נפש מיוחדים.

באופן נורמלי, איש ואשה לא אמורים לחשוד זה בזה בחשש בגידה ח"ו.

אוי ואבוי אם זה יהיה השטאנץ...

כי זה בהחלט כפירה.

כפירה בתורה שבע"פ.

דבר חמור לא פחות שכפירה בתושב"כ.

ידע, אלא במזיד.

אז צר לי לבשר לך, אבל יינך יין נסך, ואתה פסול לעדות.

ואם לא היה להם תירוץ, נשארו ב"צריך עיון".

האם אתה גדול מרבי עקיבא אייגר, גאון עולם, שבגודל ענוותנותו אם היה לו קושיא סיים דבריו ב"וה' יאיר עיני"?

אתה רשאי, כמו כל הדורות, לדון בדבריהם. אבל - הקו האדום - הוא להסיק מסקנה הפוכה מהם.

מקווה שכעת הובנתי יותר טוב.

מחלל שבת בפרהסיה- יינו נסך

ולמעשה גם גוי גמור יינו הוא רק "סתם יינם" אא"כ ניסך אותו לע"ז, וכנ"ל ביהודי אותם תנאים בדיוק.

לא תמיד ישר צריך לצעוק.

ציטוט מהפסק של הרב עובדיה יוסף:

לגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותינו, שאדם כזה נקרא "ישראל מומר". ודין ישראל מומר לגבי "יין נסך", שוה לדין הגוי שנגע ביין, שאוסר אותו לשתיה כמו שביארנו.

ולסיכום: יין שנגע בו יהודי מחלל שבת בפרהסיא, הרי דינו כדין יין נסך. ולכן מקפידים מאד ביקבים כשרים, שכל מהלך ייצור היין יהיה אך ורק על ידי פועלים שומרי שבת. ואם יהודי שאינו שומר שבת מזג יין לתוך כוס, הרי היין שבכוס אסור בשתיה. אבל שארית היין שבבקבוק, מותר בשתיה, ולא נאסר כלל. ויש אומרים שאם היהודי המחלל שבת הוא מתפלל תפילת שבת ואומר קידוש, אין הוא נחשב כגוי, ואינו אוסר את היין במגעו. ויש חולקים. והמיקל בדבר יש לו על מה שיסמוך.

ולהזכירך, בתגובה אחרת כאן בסמום הבהרתי היטב על סמך מה אני אומר את דברי.

חבל שישנם אנשים דתיים הכופרים האמינות תושב"ע. 

לפי הידע והכלים שהיו להם בזמנו הם היו אנשים גאונים,אם היית חי בזמנם, היית דג רקק לידם (בהנחה ואתה לא איינשטיין)

לבוא וללגלג היום על ידע שהיה פעם,לא מראה על היותך חכם גדול.

קראתי פעם מאמר מרתק על כמה השבטים שוקראים להם היןם פרימיטביים היו אנשים חכמים מאוד. הם השיגו המון ידע בלי מיקרוסקופים ובלי הרבה כלים שהיום כל ילד בתיכון לא מסתדר בלעדיהם,ומעיז לקרוא לעצמו חכם.

היה כתוב במאמר שאם היו זורקים היום נער ממוצע ליער הוא לא היה שורד יותר מכמה ימים,אז מי הטיפש כאן? היום לנער ממוצע אין הרבה חכמת חיים (ידע יש לו מלא) מעבר לללחוץ על כמה כפתורים

אני כמובן לא מזלזלת בחכמים שהיו בדורות האחרונים,כמו איינשטיין ודומיו

אבל כל דור והכלים שלו,כל דור והגאונים שלו

לפי הידע ולפי זמנם חכמים אכן היו חכמים. אין חולק על כך.

אגב, את הידע המדעי שחכמים השיגו בזמנם הם השיגו לרוב מחוכמת הגויים ולא מהבנה עצמאית.

וכך קבע רבי ישראל מרוז'ין כי בהרבה נושאים ידעו חכמי האומות יותר מחכמינו, "כי הם לא התעכבו על זה לחקור כל כך כי חקרו בעניני התורה אשר היו להם חשובים יותר", ('דברי מנחם' מאת נכדו של ר' ישראל, פירוש למסכת אבות עמ' 8. וכן 'בית ישראל' אות כד).

לא ראינו אינה ראיה... קצת מתאמצים והנה יש אפילו כמה....

תמורה לא. א"ל רבא לרב הונא תניא דמסייע לך מלא תרוד רימה הבאה מאדם חי רבי אליעזר מטמא וחכמים מטהרין עד כאן לא פליגי רבנן עליה אלא ברימה דפירשא בעלמא הוא אבל ביצה דמגופה דתרנגולת הוא אפילו רבנן מודו

 אמר רבי אמי...עכשיו שיש מים ועפר על אחת כמה וכמה! ואם אי אתה מאמין - צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה למחר השריץ ונעשה כולו בשר. (סנהדרין צא:א)

השרץ השורץ הוא השרץ שיש בו כח המוליד בדומה כי הוא ישריץ על הארץ והשרץ הרומש הוא השרץ המתהוה מן העפושים שלא יוליד הדומה לו וכו'. (הרמב"ם, בספר המצוות, במצוות לא תעשה קעז).

בספר העיקרים (פרק א'): והזכיר היצירות הנעשות בים והנולדות מן העיפוש, מבלי שיהיה בהם כוח להשאיר מינם, כמו שיראה ממה שכתוב בסוף: תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה, וזה הלשון לא ייפול על הנולדים מזכר ונקבה, שיבראון אחר ששבו אל עפרם, אלא על הנולדים מן העיפוש.

ואין זה פלא הרי אריסטו וכל העולם חשבו כך עד שכמה ניסוים פשוטים בבשר סגור הרמטית וכן הפיסטור של לואי פסטר הוכיחו חד משמעית כי עד כה אין יצור מוכר לאנשות שנוצר ספוטנטנית מדומם

ניתן לראות סקירה יפה כאן: (זהירות מכיל מדע! אתם עלולים להחכים)

מקור החיים, ההיווצרות הספונטנית וסכנת האינטואיציה - הידען

נניח, רק נניח שחכמים בתיאור המציאות הפיסקלית באמת טעו. רק נניח אוקיי?

האם זה מוריד מהחשיבות שלהם? האם זה אומר שכל התורה שלהם היא שקר?

אז בעיני לפחות ממש לא. היה להם ידע מדעי שנכון לתקופה שלהם והם לא היו רחוקים בכלל מההבנה המדעית של אותה תקופה. זה לא מוריד מהחשיבות שלהם.

יש נטיה לחשוב שאם חכמים טעו אז כל מה שהם אמרו לא תקף. זה לא נכון בעיני.

כי גם אם הם אכן טעו זה לא אומר כלום כי הרי אלהים נתן את התורה לבני אדם ובני אדם עשויים לטעות אז הוא מחיל גם את הטעויות שלהם על דברו(דברי אלהים חיים) וזה בסדר גמור. כמו המדע, גם הדת מתפתחת. ומה שידוע היום לא בהכרח היה ידוע אז, הכל בסדר.

סתם דוגמא לא מדעית דווקא אני אתן לך בעניין של "טעות" וכמה זה לא באמת משנה.

אתה בטח מכיר את המחלוקת בין רשב"ג לרבי יהושע במסכת ראש השנה לגבי יום כיפור נכון?

לפי רבי יהושע חישוב כניסת הצום היה אחד ולפי רשב"ג החישוב היה אחר ורשב"ג ציווה על רבי יהושע שיבוא אליו ביום כיפור שיצא לפי החשבון של רבי יהושע "גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך".

האם זה הוריד מהחשיבות של רבי יהושע? לא. להפך, בסוף רשב"ג אפילו נישק את רבי יהושע "עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום, רבי ותלמידי! רבי בחכמה, ותלמידי שקבלת את דברי".

אה, סליחה,

אפשר גם קונסרבטיבי.

להראות שגם המקובלים לא הסבירו דברי חז"ל כפשט אלא בעולמות הרוחנים

תנו רבנן חכמי ישראל אומרים ביום החמה הולכת למטה מן הרקיע ובלילה הולכת למעלה מן הרקיע וחכמי אומות עולם אומרים ביום החמה מהלכת למעלה מן הרקיע ובלילה למטה מן הרקיע א"ר נראה דבריהם מדברינו שביום שמעיינות צוננים ובלילה מעיינות רותחים כ"ע.......

אבל יש לך לדעת, כי לא דברו חכמים בזה רק שרצו בזה שהש"י אשר הבדיל בין אשר הם בארץ למטה ואשר אינם בארץ והם למעלה, והרקיע הוא מבדיל ביניהם, ולכך החמה שהש"י נתן אותה ביום להאיר על הארץ היא הולכת למטה מן הרקיע ואין הרקיע מבדיל בין החמה ובין התחתונים. אבל בלילה שלא נתן חמה להאיר על הארץ, לכך הרקיע שנתן השם יתברך להבדיל בין העליונים ותחתונים הוא מבדיל את החמה מן הארץ. וחכמי האומות אומרים כי הפך זה הוא, כי ביום החמה הולכת למעלה מן הרקיע שהרקיע מבדיל בין החמה ובין התחתונים, שכך ראוי שאל"כ היתה החמה פועלת ביותר בתחתונים ולא היה להם קיום, ולפיכך כאשר השמש הוא על הארץ הולכת למעלה מן הרקיע, וכאשר הוא לילה ונבדלת מן הארץ אין כאן הבדל הרקיע. והיינו שהשיב רבי ונראין דבריהם מדברינו, שביום המעיינות צוננים ובלילה רותחים, שמזה תראה שבלילה אין החמה נבדלת מן התחתונים ולכך מעיינות רותחין, אבל ביום אין מעיינות רותחין כמו בלילה, כי הש"י נתן הרקיע אשר הוא מבדיל בין העליונים ובין התחתונים להבדיל לכך מעיינות צוננים ביום. ולדברינו שאנו אומרים כי החמה הולכת למעלה מן הרקיע בלילה, היה הרקיע מבדיל בין החמה ולא היתה פועלת במעיינות. ודבר זה אמת, כי המים בעצמם מסוגלים בלילה לרתוח במה שהחמה הולכת נגד הים ומושלת ביסוד המים וביום הפך זה. הרי אמיתת הרקיע שהרי הכתוב אומר יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, ונאמר עוד ויבדל אלקים בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. וכל אלו דברים נעלמים מהם ולא ידעו בזה כלום, כי אין לאותם אנשים חלק רק בנגלה ובמוחש, ואם כן איך ישיבו על דברים הנעלמים והנסתרים שלא ידעו מהו עניין הרקיע, ואין כאן מקום לפרש יותר בעניין הרקיע ועוד יתבאר זה:

בכל אופן כדי להפוך את הגדר "אין אופטרופוס לעריות" להלכה יש שו"ע ופוסקים

ובפועל כיום הרבה פוסקים מתירים לעבוד במקום מעורב ובלבד שהקשר ישאר עניני.

בפועל גם אצל חרדים יש אונס של קטנים באחוז זהה לשאר הציבורים. כך שלא תמיד השמרנות מועילה.

הדוגמא על החשמל היא על לקיחת מילה בתנך ולתת למה משמעות חדשה. יש עוד הרבה דוגמאות למשל זמיר שהפך מחיתוך ענבים לציפור. אין קשר לענינו בכלל

לענין על יצירה ספוטנטני יש נ"מ הלכתית אי אפשר להחליף משמעות למילים בש"ס בגלל קושיה מדעית. מותר להרוג כינים בשבת בגלל שהן לא נוצרות מבעל חיים. 

ועדיין לא ענית על עניין הרקיע. 

ומה אם כל הרפואות בש"ס  שכל הראשונים כתבו שאין להשתמש בהם.

ושינוי מין הולד בדרך טבעית

ויש עוד פשוט נראה לי בזבוז זמן לחפש

אתה פשוט מתחמק כי אין לך תשובה טובה

הבאתי מקורות שהתרוץ שהם טעו או דברו במשל על עולמות עליונים למה אתה לא מוכן לקבל אותם?

לא אפתח כאן מכון ללימודי אמונה.

אבל בשתי מילים, דבר ראשון יש הבדל בין כל מיני תיאורי טבע, להלכות, התיאור של האסטרונומיה נידון ארוכות באחרונים מה חז"ל התכוונו להציג בו. אבל כשפסקו הלכה על סמך אין הפוטרופוס לעריות אז "בעלי הסמכות" היחידים לשנות את זה אלו הרפורמים ושאר מרעין בישין.

דבר שני, המדע מתפתח השכם והערב, איפה אריסטו.. איפה ניוטון... אולי עוד מאה שנה גם הידע שיש היום יתברר כקשקוש מוחלט, כמו התיאוריות הפיזיקליות של אריסטו. מה שאין כן תורתינו הקדושה, שבכתב ושבעל פה, שהיא כולה אמת וניתנה למשה בסיני מפי הגבורה.

ואידך כולא פירושא זיל גמור.

וטרחו לבאר כוונת חז"ל.

אבל כנראה אתה חכם לא רק יותר מחז"ל, אלא גם מהם, קל וחומר הרי...

ומי שחושב שיש גמרא שהיא לא חלק מתושב"ע, או שחלק מתושב"ע אינו אמת.

הוא כופר!

זזה הרמב"ם אמר, לא אנחנו.

אבל גם ממנו אתה יותר חכם....

בסדר, אז לפחות אנחנו, הפרימיטיביים והכסילים והבורים, שמקשיבים לרמב"ם, נשתדל לא לשתות מיינך, כמו שהוא פסק.

או להגיד שטעו כי הלכו אחרי המדע בין זמנן כפי שכתב הרמבם
או שדבריהם משל לעולמות רוחניים כפי שכתב המהרל או הפתחי שערים.

בנתיים המקור היחיד שהבאתם הוא הרב זמיר כהן שעליו אני חושב שזה בסדר לחלוק כדרכה של תורה

אוצר הגאונים, כרך י, על גיטין סח,ב, תשובה שעו.

צריכין אנן למימר לכון דרבנן לאו אסותא אינון, ומילין בעלמא דחזונין בזמניהון, וכחד חד קציראאמרונין, ולאו דברי מצוה אינון. הלכך לא תסמכון על אלין אסותא, וליכא דעביד מנהון מידעם אלא בתר דמבדיק וידע בודאי מחמת רופאים בקיאים דההיא מילתא לא מעיקא לה, וליכא דליתי נפשיה לידי סכנה. והכין אגמרו יתנא ואמרו לנא אבות וסבי דילנא דלא למעבד מן אילין אסותא אלא מאי דאיתיה כגון קיבלא דקים ליה לההוא דעביד ליה דלית ביה עקתא."

מורה נבוכים חלק ג סוף פרק יד בנושא מדעי התכונה:

"ולא תבקש ממני שיסכים כל מה שזכרוהו [חז"ל] מענין התכונה למה שהענין נמצא, כי החכמות הלימודיות היו בזמנים ההם חסרות, ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים, אבל [=אלא] מאשר הם [חז"ל] חכמי הדורות ההם בענינים ההם, או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם".

הכוזרי, מאמר ראשון, אות סו: "חלילה לא-ל מהיות דבר התורה סותר דבר הנראה עין בעין, או דבר שהוכח במופת שכל"⁴⁷.

רמח"ל מאמר ההגדות

"עוד צריך שתדע שדברים רבים מעיקרי הסודות ירמזום חכמינו ז"ל בענינים מן הטבע או התכונות, וישתמשו מן הלימודים שהיו מלמדים בדורות ההם אנשי החכמה הטבעית והתכונה. ואמנם אין העיקר להם הענין ההוא הטבעי או התכוניי, אלא הסוד שרצו לרמוז בזה; ועל כן לא יוסיף ולא יגרע על אמיתת העניין הנרמז היות הלבוש המשליי ההוא אשר הלבישוהו אמיתי או לא, כי הכוונה היתה להלביש הסוד ההוא במה שהיה מפורסם בדורות ההם בין החכמים, ואותו הענין עצמו היה יכול להתלבש בלבוש אחר כפי המפורסם בדורות אחרים, וכך היה מלביש אותו בעל המאמר עצמו אילו היה אומר אותו בדורות ההם."

אתה צודק (יחסית) כי אכן, מה שכתבו זה שזה רמזים וכדו', וכתבו רמזיהם ע"פ המדע המקובל באותה תקופה.

מה שלא דומה כלל לפסק הלכה של "אין אפוטרופוס" שעניינו ב"ירדו חכמים לסוף דעתו של אדם", ומי שאומר שהם טעו, ומחליט לשנות ההלכה מחמת כן - יגעתי ולא מצאתי הבדל בינו לרפורמי.

(שים לב ללשוני שם "טרחו לבאר כוונת חז"ל"- לא את "צדקת דעתם" אלא "כוונתם" - והיינו כדבריך.)

או ללמוד באונברסיטאות וכו'.  ואפילו לכתוב בפורום מעורב שפעם בכמה זמן שולחים בו הצעות לא ראויות בפרטי. 

את גדרי ההרחקה מנשים ההלכה קובעת וכדרכה של תורה יש מקילים ויש מחמירים. כנראה שפה בפורום המעורב הזה נמצאים המקלים שמאפשרים לעצמם תקשורת חופשית עם גברים ונשים באינטרנט . כמו גם בעבודה ובלימודים.

בכל אופן קראתי כמה פעמים את דבריו של פשוט אני. לא מבין מה נפלתם עליו? כיוון שההלכה מתירה לעבוד במקום מעורב(למתירים) כנראה  שמצופה מאדם לשליטה עצמית מספקת כדי לא ליפול במצב כזה. יחוד או שיחות מיותרות ,אסור ולכן שם חל "אין אפוטרופוס" 

ובכל אופן גם אני זכיתי פה לכמה וכמה כינויי גנאי על דברי ....אז הגבתי גם לך וגם לכל האחרים.

ושוב כדרכי נביא מקור..... מקווה שפניני הלכה זה מספיק פה...

אגב שימו לב להדגשה... לימוד מדעים זה ערך....

וכן לגבי לימודי מקצוע. מי שיכול ללמוד בשני מקומות, באחד מהן יש בעיות צניעות ובשני אין, חובתו ללמוד במקום הכשר, גם אם לשם כך יצטרך להאריך מעט את דרכו או שיצטרך להתגמש מעט בתוכניותיו. אבל אם המקום הכשר רחוק באופן משמעותי ממקום מגוריו, או שאי אפשר ללמוד בו את המקצוע שהוא מעוניין ללמוד, וקשה לו להתפשר על לימוד מקצוע אחר – מותר לו ללמוד במקום שיש בו נשים שאינן לבושות כהלכה.

וכן בפועל מצינו סוחרים שמוכרים סחורתם לנשים שאינן צנועות, וכן פקידים שעובדים במקומות שמגיעים אליהם נשים שאינן צנועות, ואין מעלים בפני הסוחרים והפקידים הדתיים דרישה להימנע מלמכור או לשרת נשים שאינן צנועות. וכן אין תובעים מאדם להימנע מללכת למשרדים שהפקידות לבושות שם בחוסר צניעות. מפני שכאשר ישנו צורך גדול, אין איסור. אמנם כאשר אדם יודע בעצמו שמתוך כך הוא עלול להיכשל באיסורי עריות, אסור לו להכניס את עצמו לניסיון.^[7]

[7]. ערך לימוד המדעים וערך הפרנסה נחשבים צורך גדול מאוד שאי אפשר לפגוע בו מחמת הרהורי עבירה, וכשם שאין מחייבים בחורים להתחתן בגיל שלוש עשרה כדי שיינצלו מהרהורי עבירה (עי' פנה"ל שמחת הבית וברכתו ד, ז, 11-12). אפשר לומר, שמניעת אפשרות מיהודים לעסוק במדע ופרנסה מכובדת מהווה סכנה ממשית לקיומו של העם היהודי. אמנם גילוי עריות עצמו דוחה הכל, ועליו אמרו: ייהרג ובל יעבור. ואף כאשר מדובר בחשש של גילוי עריות, כל זמן שהחשש הוא סביר, מוטב לוותר על פרנסה ועל לימודי מדע, ובלבד שלא להיכנס לחשש גילוי עריות. (על הגדרת הרהורי עבירה עי' בפנה"ל שמחת הבית וברכתו ד, ו).

שחז"ל צודקים שאין אפוטרופוס, אבל דבריהם לא חלים על אופנים פלונים ואלמונים. או במקום צורך וכו', לא הייתי אומר כלום. כמובן שזו דרכה של הלכה. הדברים של הרב מלמד שהבאת הם גמרא מפורשת שאני ב"ה מכיר גם.

הבעיה מתחילה כשבמקום לדון בדבריהם, אומרים "הם לא הבינו, דבריהם התבררו כטעות".

אני מובן מספיק?

ברוב המקרים.... (טרפות,חרקים במזון ועוד)

רק במקרים מסויימים ניתן לשנות למשל יש מחלוקת:  על בליעה בנרוסטה או הריגת כינים בשבת מלח סדומית האם הם משתנים או לא. 

משלל סיבות שמוזכרות בראשונים והאחרונים חשש לפגיעה בהלכה, המדע משתנה הרבה, מסורת ממשה רבנו, טעמים נסתרים שיש בהלכות , וכי אין סנהדרין

בכל אופן לא נראה לי שדיני ריחוק בין המינים קשורים לנושא הזה כי זה לא מדע (במחילה ממדעי החברה....) אלא יותר נורמות חברתיות ומוסריות.

לגבי ה"כסילים". מתנצל.

אני בניגוד לכולכם הבאתי מקורות לדברי.

אני לא חושב שהמדע יותר מהתורה או מחז"ל חלילה אלא שכל אחד עוסק בתחום שונה

כמו שהרופא הוא לא יותר או פחות מאסטרונום. כל אחד לומד תחום שונה

במדע עוסק בהבנת עולם הזה ודרך פועלתו. 

התורה עוסקת בלמה צריך עולם ובשביל מה הוא קיים וכיצד להביא אותו ליעודו - תורה ומצוות. כאשר רב רוצה לדעת איך העולם מתנהג הוא שואל מדען אם רוצים להחליט האם מותר להשתמש במדיח בשבת שואלים מהנדס איך מדיח עובד ולא מנחשים. כאשר רוצים לדעת אלו בע"ח טרפות (מלבד אלו שנמסרו הלכה למשה מסיני )שואלים רופא

 בכורות פ"ד מ"ד מעשה בפרה שנטלה האם שלה והאכילה ר' טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים (ביבנה, גמרא) והתירוה, אמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא עד שהם חותכין את האם שלה.

אם רוצים לדעת אלו מאכלים כשרים ואיזה דם טהור שואלים רב ולא מדען. אם רוצים לדעת איך להתפלל במה להאמין איך לעבוד את ה' גם אלו שאלות לרב

לכן התורה עוסקת בדברים החשובים והמהותיים והמדע בהבלי עולם הזה אבל ההבלים האלו נחוצים לנו כרגע... לפחות עד העולם הבא.....

אני בריה וחברי בריה...

ילדים בגיל 5 אצל החילוינים כבר עושים סקס ומשתתפים ביחד עם ההורים שלהם במשגלים רבי משתתפים עם סרטי פורנו ברקע.

בוא......... אל תזלזל בחברה הכללית כמו שאתה לא רוצה שיזלזלו בחברה הדתית.

צפיה בפייסבוק זה שום כלי שאת יכולה להסתמך עליו. מוח ועין של אדם יחיד לא יכול לקלוט תמונה רחבה מהסתכלות שרירותית בפייסבוק.

את יודעת כמה בני נוער חילונים שמתנדבים יש? כמה בני נוער שעושים מעשים של ערכים בכל יום ויום? לא רק אצל הדתיים בני הנוער מתנדבים בזכרון מנחם והולכים להיות קומונרים בתנועות נוער. גם אצל החילונים.

כשאת מדברת על "מועדונים, פאבים, אלכוהול וסמים" את מתכוונת לחברות של ערסים שבאים לרוב מבתים קשים והרוסים והדרך שלהם לכלות את האנרגיה זה באלימות ובריחה מהמציאות.

ונכון, יש גם חילוינים נורמטיביים שהולכים למסיבות ולפאבים ושותים אלכוהול ואין בזה שום דבר רע. הם עושים את זה בלי להגיע לאלימות והתמכרויות ויחסי מין בכל דיכפין.

בציבור השמרני אין מעידות. בציבור השמרני יש עניינים מיניים כמו בציבור הכללי הנורמטיבי.

מתירנות מינית זאת גישה שהיא לא בהכרח רעה בעיני סוגים שונים של אנשים.

חשוב לי רק להבהיר שמתירנות מינית ≠ מפשעים, סמים, רצח וכד'.

יש שטוענים שזה בסדר ויש שטוענים שזה לא בסדר. 

מתירנות מינית לא תגרום להיות רוצחים או אנשים בשיעור גבוה יותר (לפחות לא הוכח עד כה)

אז אולי במוסר חילוני(בהנחה שיש כזה). הכל בסדר

אבל נראה לי שע"פ ערכי התורה עצם המתירנות התאוותנית גם המותרת ביותר אפילו אדם עם אשתו אינה טובה. ק"ו לפריצות. 

התבהמות אינה אנושית לאדם יש מטרה אחרת ממילוי קרסו.

במקום אשר אתה מוצא גדר ערווה שם אתה מוצא קדושה!

כמובן שאדם שאינו מאמין לא ישתכנע מזה אבל אני לא דן איתם כרגע... כנראה שבדיון מולם נצטרך להתחיל מזה שיש אלקים תורה יעוד וכו'

ומתירנות כוללת גם צפיה בסרטים רעים למשל וגם נוער נחשפים לכך וזה בילוי לגיטימי וזה בהחלט עושה אותם פחות טובים

אתה חושב שחילוני ממוצע שהיו לו כמה חברות,חושב שהוא חי עם מתירנות מינית? מניחה שלא

ההגדרה שנתת היא הגדרה דתית למתירנות מינית

אני מניחה שאצל החילונים מתירנות מינית,היא שונה

למשל ביחס שלה להומואים וכו

מתירנות מינית,או שאין מושג כזה

עבריין זה מי שעובר על החוק באופן קבוע מזלזול או כפירה בחוק או תאווה... נכון לכל חוקי התורה ....

את החברה הדתית ולהגיע למסקנה שבסופו של דבר כולנו עבריינים ואין הבדל מהותי. זה לא נכון. גם הרוב שאני מכירה די מתאמצים.. וברור שהמתירנות לא חודרת ברמות שקיימת בחברה החילונית, כי היא לא לגיטימית אז כן, יש כאלה שבמסתרים וכו' וכו' אבל הם לא מעידים על הכלל.

אבל ה"הוכחות" שלך הם לא הוכחה לשום דבר

לי יש "הוכחות" הפוכות,אז מה?

מה שקורה בדלת אמות שלך,לא מעיד על הכלל

המון,למה לי להאמין לה?

והיא משקרת במיוחד ביחס לחרדים יותר מכל אוכלוסיה אחרת

לא באתי לסתור את דבריך,באתי רק לומר שהטענות שלך לא יכולות להוות הוכחה

לא התנערתי משום דבר,אמרתי ייתכן וכן וייתכן ולא

אבל אני לא אקח הוכחה לזה מהתקשורת,ולא הוכחה מכותב אקראי בפורום,

בדיוק כמו שכתבתי בG5,אין לי שום כלים לבדוק את הנושא

אני מחנכת את ילדיי להיזהר מכל אדם,בדיוק כמו כל אמא חילונית, כי אני יודעת שזה קיים גם בציבור שלנו,לצערי הרב

מה האחוזים? וואלה אין לי מושג,וזה גם לא כ"כ משנה לי

הם קרוצים מחומר אחר?

אני מניחה ששמרנות מגינה עד רמה מאוד מסוימת,אני מאמינה בריחוק בין המינים,אבל מרגישה שזה מאוד מקצין בציבור החרדי בשנים האחרונות,ולא מבינה את הטעם בזה

קראתי מאמר בעיתון חרדי שהכותב כתב שהחומות לא מספיק גבוהות וצריך להגביה עוד,

לא האמנתי למה שקראתי. למה לא לבדוק בתוכינו מה לא עובד?

למה כל הזמן להאשים את הסביבה?!

במיוחד שרוב המעשים הללו קורים בתוך המשפחה בכל המגזרים,ויש כאלה שמסתירים ולא מטפלים.

אני מניחה שבאמת במיגזר החרדי יש יותר השתקות בנושא,שוב,אין לי איך להוכיח את זה,אבל זה נשמע הגיוני

ולא אמרתי שהאמונה אמינה יותר,אמרתי שא"א לדעת,אולי כן ואולי לא

האמת מונחת איפשהו באמצע

לא להגזים עם הקירבה ומנגד לא להתרחק מידי

היה פעם ניסוי האם גבר ואישה יכולים להיות סתם חברים?!

נשים ענו שכן,וגברים ענו שלא

מה שאומר שהמרחק חשוב מאוד,כי אתה לא יכול להאמין בעצמך שלא תתפתה לפעמים.יחד עם זאת חומות גבוהות מידי לטעמי משיגות את ההיפך

זה כמו שתהיה חולה סכרת ותעבוד במאפיה,וכל הזמן תאשים את עצמך,למה אתה אוכל אוכל שמזיק לך.

עדיף לך לא לעבוד במקום כזה,בשביל מה להכניס את עצמך לניסיונות. יחד עם זאת א"א באמת להימנע מלהיכנס לפעמים למאפיה ולסמוך על עצמך שתקנה דווקא אוכל בריא יותר בשבילך.

ברור שכשאנו חוטאים,האשמה בנו,אבל א"א להתעלם מהיצר ומהתאוות שלנו. אנו אומנם לא חיות ובעלי זכות בחירה,אבל לא אסמוך על עצמי שתמיד אבחר בטוב לטווח הארוך,לפעמים אעדיף להנות עכשיו מהעוגיה הטעימה

בקיצור,מקווה שהבנת

דיני נפשות לא דנים באינסטנט.

זה נכון, שעקרונית, אשת איש שזינתה "אסורה לבעלה ולבועלה". וזה מראה על החמור הקשה של דבר כזה.

אבל בהיות שאין עדים, והאשה באה בכך לחייב לא רק את עצמה, ואין אדם משים עצמו רשע, אז זה כבר לא דבר כזה פשוט.

על כן, צריך לפנות לפוסק הלכה מובהק.

ברור שדבר כזה הוא נורא.

הרי כל המדובר הוא כאשר יש טענה שאשה הסכימה/ התפתתה לדבר איום כזה.

וזה לא קשור ל"אם הוא כ"כ החלטי".

ממש לא כדאי בנושאים של הלכה לערב "סברות רגשיות". ויש להפריד לחלוטין בין מה שמובן מאליו, של עוצמת החומרה של דבר כזה, שבעיקרון פוסל את האשה על בעלה ובועלה - שאף אחד לא יחשוב כאילו נו... לבין השאלה הפרקטית הנקודתית בדיעבד הספציפי.

[מדובר בסיפור שהוא קשה מאד מצד עצמו. דיו לאדם שצריך להתמודד בין ההרגשה המובנת, לבין החמלה על אשתו שדעתה היתה קלה ונסחפה לזה, ועל משפחתו. לא צרך להוסיף מלח לענין. זה דבר שמצריך שאלת חכם, חכם גדול, וזהו.

רק כדוגמה - שאיני אומר שהיא ממש דומה, כי בה מדובר בנסיון לפסול את בנה, אלא להראות כמה דברים כאלה מצריכים כתפיים רחבות:

פעם עמד בחור תחת ההחופה. הרב משה פיינשטיין זצ"ל ערך קידושין. האם בהתרגשותה מהמעמד, הודתה תחת החופה בפני הרב, שהבן אינו בן של בעלה... מחריד. הרב פיינשטיין - תוך כדי דיבור - אמר, "אינה נאמנת לפסול את בנה".. והמשיך בעריכת החופה..]

[התכוונת לומר "ראיה"]

כתבתי מפורש שהסיפור שהובא בסוגריים, לא הובא כראָיה כי זה לא ממש דומה, אבל כן הובא כדי להמחיש שצריך לשאול רב בעל שיעור קומה.

זה תמיד היה ככה?

איך היו היחסים עם ההורים שלך?

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..

נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.