אנחנו בריאים,רואים,שומעים,הולכים,יש לנו פרנסה

הורים

ילדים בריאים

בית או קורת גג

אוכל בשפע

אבל לרע יש נטייה להאפיל על כל הטוב הזה.יש לרע כוח מאוד גדול,ואתה יודע מי נותן לו את הכוח הזה? אנחנו.

אתה יכול לבחור אחרת,אתה יכול לבחור לראות את הטוב.הטוב משום מה מובן מאליו,רק כשפתאום בן אדם ח"ו מתעוור/מתחרש/חולה/או שמאבד את הבית או את העבודה,פתאום שום דבר לא נראה מובן מאליו,ומתחילים להעריך את המובן מאליו.

או שמתחילים להתמרמר למה זה מגיע לנו,מה עשינו? 

אז תתחיל לפתוח את העיניים ולראות את הטוב שיש אצלך,זה עבודה,זה לא קל למי שלא רגיל לזה, אני הייתי בדיוק כמוך,והיום מעדיפה להתמקד בטוב ולהודות לה' כל יום על מה שנתן לי.

כי הוא נתן לי כ"כ הרבה.

אם אני אבחר להסתכל על הרע,אני אמצא בטוח,כי גם עברתי לא מעט.

בהצלחה לך

אני מעל 40. יצא לי לקנא מאד מאד בחיים בכל מיני אנשים זוגות ומצבים, ועם השנים אני רואה את התפתחות הגרף, העליות והירידות. בקושי מכירה אנשים שתמיד היה להם טוב ונעים. יש שנים טובות ויש שנים שחונות. יש מתי מעט אנשים שבאמת החיים שלהם תותים לאורך 30 שנה ברציפות. הם כל כך נדירים שבסדר, אפשר לקנא בהם אבל זה *לא* משהו שגורם לך להרגיש - למה דווקא אצלי לא, בגלל שרואים שזה לא דווקא אצלי, זה אצל הרוב. למה יש כמה יהלומים בעולם? יש. אבל הרוב אנשים רגילים. לפעמים מתחילים רע ומגיעים למקום נהדר, לפעמים מתחילים נהדר, יורדים לרע , עולים לטוב. כל מיני. תסתכל על אנשים בגיל של ההורים שלך, שיש להם ילדים נשואים, אלו שאתה מכיר מקרוב, ותנסה לחשוב אם אתה מכיר זוג שלא עבר איזשוהי חויה לא משהו לאורך החיים. את מה שעובר בתוך הזוגיות בבית בכלל אין לך מושג.

הכישרונות, והמידות, והשקעה בילדים זה על כך שהם לא מכבסים את הכביסה לעיני כל

מעטים האנשים שהכל מושלם אצלם, ואם כן-ברור לי שהם עבדו קשה מאד מאד כדי להגיע לזה. ההבדל הוא שהם לא ממהרים לספר על הבעיות שלהם לכל העולם וממעטים להתלונן ולכן הכל נראה כזה מושלם

ברור שיש הבדלים! העולם מאד לא הוגן, אבל גם נדיר שהוא עד-כדי כך נדיב עם משהו...

הקבלה שלי את עצמי ושל בעלי, זו אהבה

כל השאר כבר מסתדר מעצמו

מקווה שאספיק לענות כל מה שאני רוצה כי זה ארוך

האמת שכדי לענות על שאלה כל כך מהותית צריך "לתקוף" אותה מכל מיני כיוונים ולא רק אחד.

כי זה עמוק מאוד מאוד.

כמה נקודות שעולים  לי:

1. הזמן.

נתון הזמן הוא חשוב מאוד מאוד בתשובה לשאלתך.

כי יכול מאוד להיות זוג שלכאורה באמת הכל מושלם אצלם *כרגע*

או *בתקופת זמן נתונה, אפילו של שנים*

אבל אין לך כל דרך וכל מושג לדעת מה הם עברו, ביחד ולחוד

בעבר

ומה הם יעברו כל אחד ביחד ולחוד בעתיד.

מה הכאב שהיה לאישה בילדות, אם היה?

מה הכאב שהיה לאיש בילדות, אם היה?

מה האתגרים בצפויים להם בתור זוג או יחידים בעוד 20 שנים?

מה האתגרים והקשיים שצפויים לילדה X שלהם

או לילד X שלהם

ממש אין לנו מושג!

זה חיים שלמים!

מי יודע כמה שנים הם יחיו, כל אחד מהם? אף אחד.

מי יודע כמה שנים יחיו הוריהם האהובים או יקרים להם? אף אחד.

מי יודע עם אילו מחלות הם התמודדו בעבר או בעתיד? אף אחד.

מי יודע עם אילו תמורות ושינויים הם יצטרכו להתמודד?

אם ]פתאום יהיה למי מהם דיכאון, חרדות, שינוי באורח החיים שיהפוך את הקערה כולה על פיה?

אם פתאום ילד שיוולד או כבר נולד יצטרך כ"כ הרבה עזרה בתחום הרגשי או תחום אחר שכל המשפחה פשוט תהיה מגוייסת אליו 24/7?

אם תהיה פשיטת רגל חלילה או כל דבר כלכלי אחר שהם ישקיעו ויתגלה כקריסה אחת גדולה?

אם חלילה תהיה בגידה שתהרוס הכל?

איזה משהו גופני חלילה בעוד כך וכך שנים?

ונפשי?

ואפשר ללכת כך עוד ועוד עד אינסוף.

וחשוב מאוד מאוד לזכור שאנו רואים רק תמונה חלקית בלבד. של זמן נתון.

בפן אישי יכולה לשתף אותך שמעולם לא האמנתי שאאבד את אבי האהוב בגיל כה צעיר יחסית (שלי ושלו) - ובכל זאת זה קרה.

מעולם לא חלמתי שאישי האהוב יחזור בשאלה אחרי 7 שנות נישואין שלנו (לפני 6 שנים) וכל המשתמע מכך

מעולם לא חלמתי שאהיה קרובה למוות כמה וכמה פעמים בחיי ועם כל מיני קשיים ואתגרים בחיים

מעולם לא חלמתי על מה אצטרך לעבור בגידול הילדים, וכל אחד בפני עצמו,

עם אמא אלמנה שתחיה,

עם אחים שעוברים המון דברים,

עם חברים ומשפחה מורחבת עם כאב עצום עצום שאני לא ישנה לילות בגללו ורק רוצה שיעלם להם?

עם דברים פנימיים שעוברים עליי שרק אני חווה בכל החיים, גם אם לא עכשיו ספציפית, וגם אישי היקר ובעצם כל מי שאנחנו מכירים...

עם עליות וירידות בפרנסה, בבריאות, בשמחה, במה לא...

זה חיים שלמים של אתגרים שאף אחד חוץ מאישי היקר וממני לא יודעים עליהם, ולא כתבתי אפילו רבע...

אפילו אולי אנחנו נראים מבחותץ כמו הזוגות ההם שהזכרת, אבל אתגרים וקשיים וכאב - גם לנו יש והיו, ומקווה ממש שלא יהיו עוד אבל רק הקב"|ה לבדו יודע זאת.

2. זוגות שטוב להם, אבל באמת טוב להם - זה תמיד בזכות השקעה ועבודה יומיומית.

אין זוג, הכי מוצלח שיש, ועם נתוני הפתיחה הכי מעולים שיש, שיכול לשרוד באהבה בלי להשקיע ולעבוד על הזוגיות הזו.

3. הרבה פעמים מה שאנו רואים כלפי חוץ - הוא לגמרי כלפי חוץ.

במיוחד בפייסבוק או ברחוב וכו' - הרי אנשים לא ששים שיראו אותם בפגמיהם או בחולשותיהם או ברגעים הפחות טובים שלהם - אז ברור שיחייכו ואפילו "יביימו" אושר.

לא הייתי מתרגשת כ"כ מהבעה של כל הנ"ל בפומבי.

מה שקורה בינם לבין עצמם יום יום ולילה לילה - רק הם יודעים.

זו אחת הסיבות שאני ממש מוקירת תודה על העבודה שלי, בה אני רואה יום יום אנשים ונשים יקרים שפותחים את ליבם ופתאום מגלים דברים שבחיים לא היית חולם עליהם.

לאישה הכי מתוקתקת והכי מדהימה והכי עם חיות (בשורוק) מסתבר שיש כאבים איומים בקיום יחסים והם כמעט רק פעם בנצח יחד, וגם אז ממש לא טוב להם.

ולאיש הכי מרשים ומרוויח ובעל מעמד וכו' - מסתתר כאב ילדות כל כך עמוק וכל כך פוצע

או סוד ענקי שיושב לו על הלב כמו אבן

והדוגמאות הן באמת רבות מספור, ממש מהיכרות אישית של יום יום.

4. הנקודה הכי משמעותית לדעתי בהודעתך היא מה שכתבת "איפה טעינו? למה החיים לא מחייכים גם אלינו? למה אין לנו טיפונת מהחלום הזה שכולנו חולמים עליו?"

נשמע שאתה, אתם בחוסר מאוד גדול.

וכמו בכל חוסר - כאשר הוא נפגש בהיפך שלו (גם אם זה לכאורה) זה לגמרי מעצים אותו והוא מכאיב שבעתיים!

הנקודה הזו היא הנקודה העיקרית שאני חושבת שצריך עכשיו לעבוד לכיוונה ולשים את כל האנרגיה עליה.

לראות איך כן להתחזק

איך כן לשפר

איך כן להעצים

איך כן לתקן

אם לא מצליחים לבד - אז עם איש מקצוע

אם לא מצליחים בדרך אחת - אז לנסות אולי באחרת

לראות איך אפשר להתמלא בכוחות ובטוב, ולהגדיל את הטוב הזה

בין אם בזוגיות

בין אם בהורות ועם הילדים

בין אם בפן האישי,

המקצועי, פרנסה, בריאות - הכל.

נכון שזו עבודה.

אבל זו עבודה הכי משתלמת שיש.

ונכון שכרגע, בתוך הכאב, בתוך הקושי, בתוך כל האיכס והשחור זה נראה לא מציאותי ולא אפשרי

אבל הרבה פעמים זה כן!

גם אם לא במאה אחוז - שיפור כלשהו כמעט תמיד יכול להיות בחיים שלנו!

מה הכי חשוב לך כרגע?

מה הדבר שהכי תשמח אם ישתפר?

טוב, ומרגע שנתמקד בו וננסה להעצים אותו, נהיה כל כך עסוקים בהתקדמות, שהדשא של השני לא באמת ישפיע עלינו, כי האמת: הוא באמת לא משפיע עלינו: אם רע להם בחדרי חדרים זה לא מועיל לי בכלום (אפילו כואב) ואם מושלם להם - מה הקשר אלי? זה לא לוקח ממני כלום, זה לא על חשבוני!

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.