אנחנו בריאים,רואים,שומעים,הולכים,יש לנו פרנסה

הורים

ילדים בריאים

בית או קורת גג

אוכל בשפע

אבל לרע יש נטייה להאפיל על כל הטוב הזה.יש לרע כוח מאוד גדול,ואתה יודע מי נותן לו את הכוח הזה? אנחנו.

אתה יכול לבחור אחרת,אתה יכול לבחור לראות את הטוב.הטוב משום מה מובן מאליו,רק כשפתאום בן אדם ח"ו מתעוור/מתחרש/חולה/או שמאבד את הבית או את העבודה,פתאום שום דבר לא נראה מובן מאליו,ומתחילים להעריך את המובן מאליו.

או שמתחילים להתמרמר למה זה מגיע לנו,מה עשינו? 

אז תתחיל לפתוח את העיניים ולראות את הטוב שיש אצלך,זה עבודה,זה לא קל למי שלא רגיל לזה, אני הייתי בדיוק כמוך,והיום מעדיפה להתמקד בטוב ולהודות לה' כל יום על מה שנתן לי.

כי הוא נתן לי כ"כ הרבה.

אם אני אבחר להסתכל על הרע,אני אמצא בטוח,כי גם עברתי לא מעט.

בהצלחה לך

אני מעל 40. יצא לי לקנא מאד מאד בחיים בכל מיני אנשים זוגות ומצבים, ועם השנים אני רואה את התפתחות הגרף, העליות והירידות. בקושי מכירה אנשים שתמיד היה להם טוב ונעים. יש שנים טובות ויש שנים שחונות. יש מתי מעט אנשים שבאמת החיים שלהם תותים לאורך 30 שנה ברציפות. הם כל כך נדירים שבסדר, אפשר לקנא בהם אבל זה *לא* משהו שגורם לך להרגיש - למה דווקא אצלי לא, בגלל שרואים שזה לא דווקא אצלי, זה אצל הרוב. למה יש כמה יהלומים בעולם? יש. אבל הרוב אנשים רגילים. לפעמים מתחילים רע ומגיעים למקום נהדר, לפעמים מתחילים נהדר, יורדים לרע , עולים לטוב. כל מיני. תסתכל על אנשים בגיל של ההורים שלך, שיש להם ילדים נשואים, אלו שאתה מכיר מקרוב, ותנסה לחשוב אם אתה מכיר זוג שלא עבר איזשוהי חויה לא משהו לאורך החיים. את מה שעובר בתוך הזוגיות בבית בכלל אין לך מושג.

הכישרונות, והמידות, והשקעה בילדים זה על כך שהם לא מכבסים את הכביסה לעיני כל

מעטים האנשים שהכל מושלם אצלם, ואם כן-ברור לי שהם עבדו קשה מאד מאד כדי להגיע לזה. ההבדל הוא שהם לא ממהרים לספר על הבעיות שלהם לכל העולם וממעטים להתלונן ולכן הכל נראה כזה מושלם

ברור שיש הבדלים! העולם מאד לא הוגן, אבל גם נדיר שהוא עד-כדי כך נדיב עם משהו...

הקבלה שלי את עצמי ושל בעלי, זו אהבה

כל השאר כבר מסתדר מעצמו

מקווה שאספיק לענות כל מה שאני רוצה כי זה ארוך

האמת שכדי לענות על שאלה כל כך מהותית צריך "לתקוף" אותה מכל מיני כיוונים ולא רק אחד.

כי זה עמוק מאוד מאוד.

כמה נקודות שעולים  לי:

1. הזמן.

נתון הזמן הוא חשוב מאוד מאוד בתשובה לשאלתך.

כי יכול מאוד להיות זוג שלכאורה באמת הכל מושלם אצלם *כרגע*

או *בתקופת זמן נתונה, אפילו של שנים*

אבל אין לך כל דרך וכל מושג לדעת מה הם עברו, ביחד ולחוד

בעבר

ומה הם יעברו כל אחד ביחד ולחוד בעתיד.

מה הכאב שהיה לאישה בילדות, אם היה?

מה הכאב שהיה לאיש בילדות, אם היה?

מה האתגרים בצפויים להם בתור זוג או יחידים בעוד 20 שנים?

מה האתגרים והקשיים שצפויים לילדה X שלהם

או לילד X שלהם

ממש אין לנו מושג!

זה חיים שלמים!

מי יודע כמה שנים הם יחיו, כל אחד מהם? אף אחד.

מי יודע כמה שנים יחיו הוריהם האהובים או יקרים להם? אף אחד.

מי יודע עם אילו מחלות הם התמודדו בעבר או בעתיד? אף אחד.

מי יודע עם אילו תמורות ושינויים הם יצטרכו להתמודד?

אם ]פתאום יהיה למי מהם דיכאון, חרדות, שינוי באורח החיים שיהפוך את הקערה כולה על פיה?

אם פתאום ילד שיוולד או כבר נולד יצטרך כ"כ הרבה עזרה בתחום הרגשי או תחום אחר שכל המשפחה פשוט תהיה מגוייסת אליו 24/7?

אם תהיה פשיטת רגל חלילה או כל דבר כלכלי אחר שהם ישקיעו ויתגלה כקריסה אחת גדולה?

אם חלילה תהיה בגידה שתהרוס הכל?

איזה משהו גופני חלילה בעוד כך וכך שנים?

ונפשי?

ואפשר ללכת כך עוד ועוד עד אינסוף.

וחשוב מאוד מאוד לזכור שאנו רואים רק תמונה חלקית בלבד. של זמן נתון.

בפן אישי יכולה לשתף אותך שמעולם לא האמנתי שאאבד את אבי האהוב בגיל כה צעיר יחסית (שלי ושלו) - ובכל זאת זה קרה.

מעולם לא חלמתי שאישי האהוב יחזור בשאלה אחרי 7 שנות נישואין שלנו (לפני 6 שנים) וכל המשתמע מכך

מעולם לא חלמתי שאהיה קרובה למוות כמה וכמה פעמים בחיי ועם כל מיני קשיים ואתגרים בחיים

מעולם לא חלמתי על מה אצטרך לעבור בגידול הילדים, וכל אחד בפני עצמו,

עם אמא אלמנה שתחיה,

עם אחים שעוברים המון דברים,

עם חברים ומשפחה מורחבת עם כאב עצום עצום שאני לא ישנה לילות בגללו ורק רוצה שיעלם להם?

עם דברים פנימיים שעוברים עליי שרק אני חווה בכל החיים, גם אם לא עכשיו ספציפית, וגם אישי היקר ובעצם כל מי שאנחנו מכירים...

עם עליות וירידות בפרנסה, בבריאות, בשמחה, במה לא...

זה חיים שלמים של אתגרים שאף אחד חוץ מאישי היקר וממני לא יודעים עליהם, ולא כתבתי אפילו רבע...

אפילו אולי אנחנו נראים מבחותץ כמו הזוגות ההם שהזכרת, אבל אתגרים וקשיים וכאב - גם לנו יש והיו, ומקווה ממש שלא יהיו עוד אבל רק הקב"|ה לבדו יודע זאת.

2. זוגות שטוב להם, אבל באמת טוב להם - זה תמיד בזכות השקעה ועבודה יומיומית.

אין זוג, הכי מוצלח שיש, ועם נתוני הפתיחה הכי מעולים שיש, שיכול לשרוד באהבה בלי להשקיע ולעבוד על הזוגיות הזו.

3. הרבה פעמים מה שאנו רואים כלפי חוץ - הוא לגמרי כלפי חוץ.

במיוחד בפייסבוק או ברחוב וכו' - הרי אנשים לא ששים שיראו אותם בפגמיהם או בחולשותיהם או ברגעים הפחות טובים שלהם - אז ברור שיחייכו ואפילו "יביימו" אושר.

לא הייתי מתרגשת כ"כ מהבעה של כל הנ"ל בפומבי.

מה שקורה בינם לבין עצמם יום יום ולילה לילה - רק הם יודעים.

זו אחת הסיבות שאני ממש מוקירת תודה על העבודה שלי, בה אני רואה יום יום אנשים ונשים יקרים שפותחים את ליבם ופתאום מגלים דברים שבחיים לא היית חולם עליהם.

לאישה הכי מתוקתקת והכי מדהימה והכי עם חיות (בשורוק) מסתבר שיש כאבים איומים בקיום יחסים והם כמעט רק פעם בנצח יחד, וגם אז ממש לא טוב להם.

ולאיש הכי מרשים ומרוויח ובעל מעמד וכו' - מסתתר כאב ילדות כל כך עמוק וכל כך פוצע

או סוד ענקי שיושב לו על הלב כמו אבן

והדוגמאות הן באמת רבות מספור, ממש מהיכרות אישית של יום יום.

4. הנקודה הכי משמעותית לדעתי בהודעתך היא מה שכתבת "איפה טעינו? למה החיים לא מחייכים גם אלינו? למה אין לנו טיפונת מהחלום הזה שכולנו חולמים עליו?"

נשמע שאתה, אתם בחוסר מאוד גדול.

וכמו בכל חוסר - כאשר הוא נפגש בהיפך שלו (גם אם זה לכאורה) זה לגמרי מעצים אותו והוא מכאיב שבעתיים!

הנקודה הזו היא הנקודה העיקרית שאני חושבת שצריך עכשיו לעבוד לכיוונה ולשים את כל האנרגיה עליה.

לראות איך כן להתחזק

איך כן לשפר

איך כן להעצים

איך כן לתקן

אם לא מצליחים לבד - אז עם איש מקצוע

אם לא מצליחים בדרך אחת - אז לנסות אולי באחרת

לראות איך אפשר להתמלא בכוחות ובטוב, ולהגדיל את הטוב הזה

בין אם בזוגיות

בין אם בהורות ועם הילדים

בין אם בפן האישי,

המקצועי, פרנסה, בריאות - הכל.

נכון שזו עבודה.

אבל זו עבודה הכי משתלמת שיש.

ונכון שכרגע, בתוך הכאב, בתוך הקושי, בתוך כל האיכס והשחור זה נראה לא מציאותי ולא אפשרי

אבל הרבה פעמים זה כן!

גם אם לא במאה אחוז - שיפור כלשהו כמעט תמיד יכול להיות בחיים שלנו!

מה הכי חשוב לך כרגע?

מה הדבר שהכי תשמח אם ישתפר?

טוב, ומרגע שנתמקד בו וננסה להעצים אותו, נהיה כל כך עסוקים בהתקדמות, שהדשא של השני לא באמת ישפיע עלינו, כי האמת: הוא באמת לא משפיע עלינו: אם רע להם בחדרי חדרים זה לא מועיל לי בכלום (אפילו כואב) ואם מושלם להם - מה הקשר אלי? זה לא לוקח ממני כלום, זה לא על חשבוני!

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר