יש כאן מישהי שההורים של בעלה לא מעורבים בכלל?הריון ולידה2
לא עוזרים בשום דבר. לא כלכלית, לא בשום עזרה שהיא.
אנחנו זוג צעיר וזה פשוט קשה.
ההורים שלי מנסים לעזור, אבל יש גבול לכמה הם יכולים.
לא מדברת על עזרה בכסף, אלא על לתת קצת יד.
לייעץ, לתמוך, להפעיל פרוטקציות.
פשוט שום דבר.

רק באים בדרישות.


השם תעזור לנו.
מרגישה שהכל פשוט קשה...


שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים
מאין יבוא עזרי?
עזרי מעם השם עושה שמיים וארץ
אל ייתן למוט רגלך
אל ינום שומרך
הנה
לא ינום ולא יישן שומר ישראל
השם שומרך
השם צילך על יד ימינך
יומם השמש לא יככה וירח בלילה
השם ישמרך מכל רע
ישמור את נפשך
השם ישמור צאתך ובואך
מעתה ועד עולם
אצלנו ההורים לא היו מעורבים בכלל כשהתחתנו.קרן-הפוך
לא כסף, לא עזרה להתנהל ולהשיג דברים.

העזרה הראשונה היתה כעבור כשנה, כשילדתי ובאתי להורים לשלושה שבועות ראשונים.

למה ההורים צריכים לעזור לזוג שהגיע למסקנה שיכולים להתחתן ולהתחיל להתנהל עצמאית בחיים?
כי קשה לנו. כשהורה רואה שקשה לילד שלו ולא עוזרהריון ולידה2
זה נוראי בעיניי.
היה עכשיו משבר, פיטרו אותנו מהעבודה, אין עבודה.
פשוט נוראי.
בכלל לא מתעניינים, לא שואלים, שום דבר.
וואו זה ממש ממש קשהמיואשת******
לא להתעניין בילד שלך שחווה פיטורים ומשבר, לא להציע תמיכה כספית אפילו קטנה (בהנחה שיש להם כמובן) במצב שילד שלך איבד עבודה, זה באמת מאד לא נעים וקשה. ובעיקר התמיכה הנפשית לשאול מה קורה מה שלומכם ולתת אהבה ותמיכה והרגשה שיש גב . אני ממש מבינה אותך זה מאד מאד לא נעים.
חיבוק גדול גדול.
וגם למה רק ההורים שלי צריכים לאכול ככה את הלב???הריון ולידה2
לדאוג ככה? לחפש פתרונות מתחת לאדמה? להביא כסף שאין להם?
למה???
אני לא חושבת שאת צריכה להרגיש רע להורים שלךמיואשת******
בין כה הם היו עושים וחושבים בשבילכם ואוכלים את הלב
אל תקשרי את זה.
זה מבאס וקשה מאד בפני עצמו אבל תנסי לא לומר כלום לבעלך מן הסתם נשרף לו בלב לראות שאותך ככה אוהבים ודואגים ושומרים וההורים שלו כלום. הוא לא אשם ומרגיש מספיק רע גם ככה אפילו אם הוא מעמיד פנים שלא. וזה לא אשמתו.
חיבוק גדול על מה שאת עוברת
מובנת הרגשתך לגמרי. את לא מתכוונת לכלכליתוואוו
אלא ליחס חם והתעניינות.
לא היו מעורבים בכלל בכלללמה לא123

חוץ מאירוח בשבתות, ובישול ארוחות צהרים בחודשים הראשונים.

אני לא חושבת שהם צריכים לעזור,אבל אם את מרגישה שאת מתמוטטת ,אז אולי תדברי איתם.

זה לא עוזר, הם פשוט לא בעניין של לשמוע...הריון ולידה2
קשה,לא פשוט בכלללמה לא123

מה הם הגיבו כשסיפרתם על הפיטורין?

"כן, שמעתי שפיטרו הרבה עכשיו"הריון ולידה2
וואולמה לא123

בכללי הם הורים מתעניינים? חמים?

כי אם לא,אז זה לא חדש לך,זו התמודדות לא פשוטה

אבל,תעברו את זה ותתחזקו

חיבוק בשבילך על התקופה הקשה

ממ נשמע שיש להם בעצמם קושי כרגע?וואוואחרונה
או תמיד היו ככה?
לא עזרו, הם פשטו רגל שנתיים לפני חתונה שלנועמקאביב
והיו עדיין בתוך תהליך הזה. אחר כך היו מרוכזים בבעיות של הקטן שלהם .
שתי ההורים משתי הצדדים לא עזרו ב כ ל ל !!!אוהבת טבע
ותאמת - למה שיעזרו?
התחתנו, לא?!
אלו החיים שלנו😁
רואה פה הרבה בפורום ציפיה של זוגות לעזרה ולא מבינה...
הפותחת שואלת על עזרה במצבי משברמיואשת******
אני גם מסכימה שבמצב רגיל אין צורך ובטח שלא מתאים לצפות
אבל במצבי משבר כמו פיטורים יש ציפיה נורמלית לתמיכה רגשית לכל הפחות. ואם יש אפשרות של ההורים אז גם קצת כלכלית
צודקת. אבל גם בעת משבר אני חושבת שאף אחד לא חייב לך כלוםאוהבת טבע
אולי יותר קל לי להגיד ככה. כי לא היה אפילו מה לצפות... ואני טיפוס מאוד עצמאי.
אבל אם באים מהגישה של : אף אחד לא חייב לי כלום! מי שעוזר- תודה רבה! אז לא מתאכזבים.
מה גם שהזוגיות., שאם משכילים להתמודד במצבים האלה יחד - מתמנפת מאוד!!
לפותחת- אל תחכי לעזרה של אף אחד! מי שעוזר מעצמו מה טוב! תמצאו את הכוחות אחד בשני! לשבת, לדבר המון ולראות איך אתם יוצאים מהמצב. מהנסיון שלי - שווה מאוד! אין כמו השגים שמגיעים אליהם בכוחות עצמכם!
אני תמיד בגישה הזו. אבל, עברת פעם משבר חס ושלום?מיואשת******
לא בביקורתיות חלילה. אבל במקומות של משבר אמיתי, לא תקופה קשה, אלא משבר כמו פיטורים בקורונה, זה די ציפיה מינימלית לפחות שיתעניינו בך, שיחשבו אולי מכירים מישהו שמחפש עבודה, התמיכה הנפשית לכל הפלות היא חשובה מאד
עברתי גם עברתי. אבל באמת כנראה שבעקבות סיפור חייאוהבת טבע
פיתחתי עור של פיל ולכן לא יכולה כ"כ להבין ולהזדהות עם הכותבת. אז באמת רק מקווה בשבילכם שיסתדר הענין והלוואי שתצליחו לדבר איתם ולהגיע להבנה כלשהיא...
בהצלחה💛
זה מאוד קשה שרק צד אחד עוזר. מאוד מאוד מאוד.הריון ולידה2
הורים זה הרבה מעבר לכסף. הורים זה גב ותמיכההריון ולידה2
ועזרה ומילה טובה וביטחון עצמי.
מתפללת לקב"ה שנהיה הורים כאלה שתמיד הילדים ידעו שהם יכולים לספר לנו הכל ולקבל עזרה וגב מול כל העולם!!!
שבחיים הם לא יחשבו שאם הם התחתנו אז אנחנו לא כאן בשבילם.
את צודקת ממש!אוהבת טבע
עניתי לך מצורת המבט שלי על החיים שפותחה עקב מציאות חיים פתלתלה..
אבל בהחלט במצב נורמלי מצופה מהורים ליחס...
אמן והלוואי שנשכיל, נזכה ונצליח להיות שם בשביל הילדים שלנו בכל גיל ובכל מצב!
אז אפשר לשאול איך אתם מסתדרים?הריון ולידה2
מבחינה כלכלית את שואלת?אוהבת טבע
אסייג ואומר שוב שלא ציפיתי לכלום ולכן מבחינה מסוימת היה לי יותר קל מאשר לצפות, להתאכזב, התסכול וכל כוחות הנפש שזה דורש...
כשאת יודעת שאת לבד במערכה אין לך ברירה אלא להסתער על החיים! הם שלך ורק שלך! וכמה שתעבדי קשה יותר רק את תרויחי!!
ותאמיני לי שלא היה קל...הייתי הולכת שעה ועשרה לעבודה הלוך ושעה ועשר דקות חזור כל יום כי לא היה לי את הכמה שקלים לאוטובוס...
ימים שלמים היינו רעבים באמת! לא כמליצה!
גרנו ועדיין גרים לבד, בלי שום משפחה, ככה שאפילו לקחת גליל נייר טואלט- כשכל הנייר בהית נגמר- מאחות/גיסה לא היה לנו...
אני לא יודעת מה גרם למה אבל כל הזמן היינו בהכל ביחד!!! מעולם(!) לא גרם לנו המצב לריב או מתחים! את כל האנרגיה השקענו פנימה בבנית התא המשפחתי שלנו, בזוגיות, בבית ובילדים...
ומה אגיד לך, היה משתלם! היום ב"ה אנחנו מכניסים יפה! מעל הממוצע, חיים ברווחה כלכלית סבירה ומעלה. השנה אני גומרת תואר בעז"ה ומשנה הבאה הולכת לעלות ההכנסה שלנו משמעותיות. ב"ה אלף פעמים לפני קניית דירה משלנו!
לא יודעת אם יעזור לך מה שכתבתי או שזה היתה סתם פריקה שלי😎
אבל אם תקחי אפילו נקודה קטנה מפה ויעזור לך להבין שהחיים הללו הם שלכם! ורק אתם מחליטים איך הם ייראו! עם עזרה או בלי עזרה הם יכולים להיות נפלאים ומתוקים ממש - תלוי רק בכם!!
מי שיזכה לעזור לכם במסע שלכם - ירויח! מי שלא - הפסד שלו🙃
המון בהצלחה!
רק רציתי להגיד לךאישהואימא
ואוו..
כל הכבוד לכם. באמת.
עלה לי הפסוק- "הזורעים בדמעה, ברינה יקצרו"..
האמת שהתכוונתי מבחינה נפשית.הריון ולידה2
אם צריך משהו. עצה, פריקה, עזרה.
אני חושבת שזוג הורים אחד תומך זה הרבההמקורית
זה לא מה שאת רוצה ומה שמצופה כביכול וזה בהחלט מבאס אבל ברוך השם אלף פעם שלפחות ההורים שלך תומכים ועוזרים.
מה שאי אפשר לשנות ולא תלוי בך - חבל לבזבז עליו אנרגיות.
עם הזמן מתרגלים למצב הזה ולא מרגישים את החוסר
רגע, אולי לא הבנתי נכוןאוהבת טבע
ההורים שלך כן בתמונה? נכון?
ויש לך קשר חם ואוהב וקרוב?
זה נראה לי נפלא! מאמינה שגם זוגות ששתי ההורים בתמונה - לא תמיד יש עזרה רגשית/נפשית מהם...
קשה לי ההרגשה שההורים שלי הםהריון ולידה2
היחידים שעוזרים ומתעניינים.
מרגישה שהם פחות מעריכים את בעלי מאשר את בעלה של אחותי לדוגמה שההורים שלו מפוצצים בכסף (סליחה ממי שהביטוי חורה לה) וכתוצאה מכך גם פחות מעריכים אותי ושמחים בבחירה שלי...
ווואייייי. עכשיו הבנתי אותך ❤️מיואשת******
וואו. זו הרגשה מאד לא נעימה. עכשיו את מדייקת את התחושות שלך ואיפה באמת זה הכי כואב לך זה ממש קשה!
אז קודם כל אני רוצה לומר לך שמה שאת מרגישה באמת ממש לא נעים וכואב וצובט בלב. ממש. קבלי חיבוק גדול.
ואת שאר מה שיש לי לומר על הנושא אני אכתוב אחרי שבת. אבל הייתי חייבת לשלוח לך ❤️❤️❤️ מיד עכשיו
תודה רבה! יש לי דמעות בעיניים...הריון ולידה2
זה כאילו ברור מאליו שחגים אנחנו עושים או בבית שלנו (הכי כיף, ב"ה) או אצל ההורים שלי.
פשוט כי ההורים של בעלי לא בתמונה ואם הם כבר מזמינים אז אני ממש סובלת שם בחגים. משתדלת פעם באף פעם, בשביל בעלי.

כשאנחנו צריכים עזרה, עצה, מישהו עם רכב שיעזור או כמו לפני שנתיים שעברנו דירה או לשמור על הילדים אחרי לידה זה רקקקקקק ההורים שלי.
מרגישה שכבר קצת נמאס להם, אבל הם ממשיכים עם זה כי "אין לך מישהו אחר" וזה כואב לשמוע את זה.
הייתי רוצה פעם להגיד שאני הולכת לחמתי ובאמת לשמוח בזה!

מתפללת לקב"ה ממש כל יום שייתן לנו המון ילדים, שנראה מהם נחת יהודית ותמידדדד נעשה חגים בבית ויותר מזה- נזמין אלינו בשמחה.
ככה שממש לא אצטרך עזרה של אףףף אחד...
אבל עד שזה יגיע.....
בעז"ה
אווווווקי, עכשיו שמת את הנקודה על מה שמפריע לך באמתאוהבת טבע
כל הכבוד שזיהת!
כי עד עכשיו באמת שלא הצלחתי להבין איפה הקושי... ועכשיו מבינה מאוד!
וזה כבר נושא אחר, אולי יותר מאוחר, אולי מוצ"ש.
שבת שלום❤
היא כותבת שהם גם באים בדרישותיעל מהדרום
לק"י

אני לא מצפה שההורים יעזרו כל הזמן, אבל לפחות שיתעניינו. ובטח לא שיבואו רק בדרישות
וואי וואי כל כך מבינהאתחירותי
ההורים של בעלי מרגע שהתחתנו רק באים בדרישות, עשו את המינימום האפשרי בחתונה, באו עם פרצוף חמוץ ועד עכשיו מזכירים את ההוצאה הגדולה, אפילו שניסינו לחסוך בכל מה שאפשר והתפשרנו בכיף- אבל התפשרנו על מלאאא רצונות וחלומות. לא מרגישה שחייבים לי משהו, אבל קצת גם כן כי בכל זאת יש להורים אחריות מסוימת על הילדים. בטח על שני צעירונים שכמונו
מזלי שההורים שלי מושלמים עוזרים בהכל תומכים בלי גבול. לא כלכלית ובה שגם לא נזדקק, אבל עם כל הלב.

רק שתביני אפילו ברמה של מתנה ללידה לא קיבלנו מההורים שלו כלום, גם כשסופר להם שאני בהריון לא שמעתי מהם מזל טוב.
אבל מה שכן אני שמחה, זה שלמדתי לא לצפות. לא נצליח לשנות אנשים, רק צריך ללמוד לחיות איתם ולזכור שהם חשובים לבעלך. יהיה טוב נשמה תהיו חזקים!
ההורים שלו לא נתנו שקל בחתונה שלנו. שקל!!!!!הריון ולידה2
ועל מתנת לידה מן הסתם אין מה לדבר.
כמובן שלא הביאו שום דבר.
לא קשה לך המחשבה שרק ההורים שלך עוזרים?
שמעי ברור שזה מבאסאתחירותי
וזה ממש גרוע שזה מגיע ביחד עם יחס כזה לא נעים, אבל יאלה באמת מה אפשר לעשות? אפשר לכעוס ולהתעצבן קצת ולהמשיך הלאה, ופשוט לא לצפות. אין מה לעשות, אלה ההורים של בעלך וצריך לכבד בשביל שהוא לא יפגע מזה. תסמכי על ה', הוא ההורה שדואג תמיד (-:
יקרה אל תצפי מהם לכלום ולא תתאכזבילאה1234
נשמע נורא, ליבי איתך! אבל... זה מה יש! אז תיקחו מהם מרחק, את לא חייבת לדבר איתם בטלפון ולא להפגש איתך, אם לא עושה לך טוב. כן, מותר לעשות נתק זמני אם הורים מתנהגים בצורה כזאת מכאיבה.
אבל תפסיקי לצפות ולקוות שהם יעשו משהו, תחשבי רק על בצד החיובי; איזה כיף שההורים שלי עוזרים כל כך!
ופרנסה זה מן השמים! תעשי את כל מה שאפשר, כמובן,מאהל עזרה תבקשי רק מאלוקים!
אצלייעלללל
אף צד לא מעורב.
כולל ההורים שלי😫
כןשירוש16
ההורים של בעלי.
הורים גרושים, אמא בארץ אבא בחו"ל (לא הגיע לחתונה ולא השתתף בהוצאות אבל ביקש/דרש להיות סנדק בברית..)
אמא שלו לא בידיוק מנסה להיות שם בשבילינו. כי היא לא יודעת איך. אישה נחמדה אבל אכפתיות, הזדהות, מילות נחמה וכתף להישען זה פשוט לא היא.
אין מה לעשות. יש אנשים שלא נולדו עם התכונות הללו.
בהתחלה קצת התבאסתי. לא הפסקתי לדבר על זה עם בעלי.
בשלב מסוים הבנתי שזה קצת מפריע לו. והפסקתי.

כרגע המצב - היא לא מעורבת בחיינו.
נהנית לראות את הנכד פעם בכמה חודשים אבל לא מעבר.
עזרה לנו פעמים בודדות. שוב, לא מתוך רצון להשתתף בהוצאות ולעזור אלא מתוך הרגשת מחויבות כמו - טבעת אירוסין, מתנה אחת לתינוק..
כשהייתי מאושפזת בהריון (שבת) היא התקשרה לשמוע איך אני מרגישה. אמא שלי לעומת זאת הגיעה ממרחק של שעה וחצי נסיעה עם מזוודה מלאה באוכל לשבת ותוספות שהיא הכינה צ'יק צ'ק תוך שעתיים מהרגע ששמעה שאני אהיה בבי"ח לשבת.
ההורים שלי שילמו על חצי ברית, עזרו לנו ברכישת ציוד בסיסי לתינוק, שמרו עליו במשך 3 שבועות אחרי הלידה, אני לא תפקדתי בכלל. (קיסרי חירום שהסתבך עם פצע פתוח ו3 דלקות שונות). עזרו לנו בשנה הראשונה, עוזרים לנו במקומות נוספים, הן כספי והן נפשי.

אבל...
כל זה לא אומר שאני מצפה מחמותי למשהו מעבר למה שהיא עושה.
היא אישה נחמדה והכל. אבל לא מסוגלת לתת. וזה בסדר.
כל אחד נולד אחרת.
אני חושבת שחוסר הציפיה זה מה שעוזר לי ברגעים קשים בהם אנחנו לא מקבלים תמיכה מצד ההורים שלו.
זה כמו שלא תצפי מהאוסטרונאוט בחלל לרדת אליך באופן אישי לאסוף את הקניות מהמכולת ולסדר אותם בארון... כך אני לא מצפה מחמותי למשהו.

לגבי דרישות -
לא מתאים? אז לא עושים.

בהצלחה!
וואו! כל הכבוד לך! איזו גישה בריאה ושלמה לחיים! אשרייך!השם בשימוש כבר
אפשר לפנות אלייך בפרטי?הריון ולידה2
תמידשירוש16
לא כ''כ הבנתי למה את מצפהמעין אהבה
אני מרגישה שאת מסתכלת על עצמכם עוד כילדים
אבל באמת שאתם כבר לא
התחתנתם ואתם עוברים דברים
אבל הם שלכם .והם יבנו אתכם

ההורים -יפה אם יתעניינו במה שעובר עליכם, יעודדו ,יקשיבו...
אבל מעבר לזה לא חושבת שהם אמורים להיות המושיעים משום צורה
לא בעזרה כלכלית ולא בייעוץ,לא בפרוטקציות..
מצטערת אבל זה שלכם
ולא שלהם

וגם לא בטוח שהם חושבים שפיטורין לזוג צעיר זאת בעיה כזאת חמורה- יכל להיות שהם אומרים שזה לא נעים ומאתגר אבל בסדר תמצאו מחדש עבודה ויהיה טוב.זה לא מחייב שפיטורים הם סוף העולם וכ''כ קשה כמו שתיארת. אז אולי הם לא מבינים למה זה עד כדי כך או שלא מזהים את הקושי אצלכם. ונכון זה חבל. אבל שוב...הם לא הכתובת לפתרונות ועזרה ותמיכה. כזוג שיש משבר אנחנו יחד עוזרים אחד לשני. לא חושבת שאמא שלי מעולם היתה הכתובת שלי לצפות ממנה לחלץ אותנו מכל תקופה מאתגרת.
.
אם אתם זקוקים להבנה רגשית- יש גם חברים בשביל זה. ובעיקר יש לכם אחד את השני.
נכון שזה טבעי ונצרך לצפות מההורים שיבינו ויקשיבו לקושי- אבל לא היתי נותנת לזה כזה משקל רגשי.
תזכרו שאתם משפחה בפני עצמכם.
ויש לכם כוחות ואתם מסוגלים.
אל תפילו עליהם את. הקושי

זה לא לטובתכם
ואל תשוו בין ההורים

מסכימה ממש! תמצאו את הכוחות בתוככם פנימה - רק אתם תרויחו מכךאוהבת טבע
פיטורין בתקופת קורונה הרבה יותר מסובכתשירוש16
מאשר בזמנים אחרים.

לא כל מקום עבודה מקבל חזרה את העובדים מחל"ת. יש מקומות שעדייןמפטרים בשלב הזה.
יש מקומות שנסגרו = פחות מקומות עבודה = יותר קשה להתקבל = כל משרה זה מאבק.

קיצור...
קל להתפטר. קשה להתקבל.
לא פשוט בכלל לנסות למצוא עבודה בימינו.
ולהיות עובד בסופר זה לא פיתרון לכל אחד. במיוחד אם צריך משכורת שהיא יותר ממינימום.
וואו, מרגישה הרבה שפיטה מההודעה שלך.הריון ולידה2
אדבר על עצמי. ההורים שלי הם חלק מאוד מאוד מאוד חשוב בחיים שלי.
הדעה שלהם חשובה לי, התמיכה שלהם חשובה לי, המילה שלהם חשובה לי.
האם זה הופך אותי לילדה קטנה?
אני ממש לא חושבת.

האם היית במצב של פיטורין ובלי עבודה בתקופה האחרונה? בפחדים שאין לך איך לשלם שכירות?
זה מפחיד מאוד.
לא ביקשתי כסף, ביקשתי תמיכה ומילה טובה.

מאוד מפתיעות אותי חלק מהתגובות בשרשור הזה.
מאחלת לעצמי להיות האמא הכיייייי מקשיבה ותומכת.
הלוואי שנזכה.
אני ממש מתנצלת! הסברתי את עצמי פה, כבר לא זוכרת איפהאוהבת טבע
את בהחלט צודקת! במצב רגיל זה באמת קשה ומאכזב!
זה ממש חוסר רגישות שלי וקושי אמיתי להכנס לנעליים שלך ולהבין את המצב!
קבלי את התנצלותי הכנה!
והלוואי שיסתדר לכם ותצליחו להסתדר עם זה איכשהוא בסוף ואפילו לצאת מחוזקים יותר!❤
לא הגבתי אלייך, תודה על האיחולים גם לכם!הריון ולידה2
אני באמת מבקשת סליחה בכנותמעין אהבה
את צודקת לגמרי
כתבתי הודעה בלחץ של זמן תוך כדי הליכה..כן הרגשתי שרציתי להעביר איזה מסר
אבל לא הנגשתי אותו בעדינות וברגישות ובהכל. לתחושות שלך
והאמת אני מבינה אותן מאוד

מבקשת סליחה וסאמת להבא לא אתפתה לכתוב רק תכלס ברגעים שאין לי זמן ופניות להתנסח כמו שצריך.

אז קודם כל מתנצלת באמת.
לא התכוונתי לרע.


אני אולי רק אגיד בקיצור ובמילין אחרות הפעם מה התכוונתי-

הציפיה שלנו כילדים מההורים לתמיכה בעיקר רגשית אבל לא רק..ובמיוחד בזמנים שקשה
היא טבעית והגעונית
וכולנו שם

אני בעצמי מרגישה שממש מתמודדת עם זה בהרבה רגעים

רק שמה שהרגשתי מתוך הדרמטיות (המובנת) שנכתבה בהודעת פתיחה
שיש משהו שמשקיע הרבה מדי כוחות רגשיים בציפיה הזאת
וזה בא על חשבון הפניות והריכוז באיך אני מקימה את עצמי ובונה את עצמי עכשיו מתוך המצב הקשה הנתון
כשמשקיעים אנרגיות סכעס בהאשמה בביקורת על אחרים זה מפזר את הנפש..מרוקן אותה מהחיוניות שנצרכת כדי לקום ולהתחזק

ככה אני חווה על עצמי

לשתף באכזבה ,בפגיעה שחווית . זה הגיוני ומובן.
אבל אם העיסוק שלך במה הם מעניקים או לא גוזל כ''כ הרבה כוחות נפש..וכעס ותסכול..
וזה לא ישנה את המציאות..
אז באמת מהלב
חושבת שפשוט כדאי לשנות שניה את המיקוד

אתם כרגע בתקופה לא קלה לכם
נסו באמת להיות שם יחד
לראות איך אתם מחזקים את עצמכם נפשית, אמונית ומעשית. .
יש בכם כזוג כ''כ הרבה עוצמות וכח להעניק אחד לשני
ויכולה להעיד מהנסיון הלא עצום שלי אבל ממה שהרגשתי בשנים מאז שהתחתנתי- וואו כמה יש בנו ביחד. מקומות שלא ידעתי . ושדוקא הזמנים המאתגרים לשלנו יחד באמת הוציאו מאיתנו כ''כ הרבה אז מהלב אל תבהלו
ואל תפנו את כל הבהלה והקושי הרגשי בציפיה חיצונית למילוי
כי בכנות..בחיים יהיו תקופות כאלה .לפעמים..ורק אתם תהיו שם לעבור אותם. לא בכל דבר יהיה במה לצפות לעשרה מההורים. לפמים גם לא רגישית.
אמא שלי מקסימה אבל ממש לא יכולה להיות עבורי בכל כאב וקושי בחיים שלי .. למרות שהיא באמת רוצה.
יש מקומות שאולי כן.
ויש שהם תמיד ישארו רק שלנו

פשוט כשמתרכזים בלהשקיע איפה שצריך ויכל לקדם זה כ''כ ממנף קדימה
ופותח מלא מקומות חדשים.


ואגב..לא קשור אבל הייתי חייבת לציין-
קושי כלכלי הוא בהחלט מאתגר.
אבל לא כל אחד יחווה אותו כמפחיד באותו האופן.
ואני מדברת דווקא כן מנסיון.. לא רוצה להגיד פה עם איזו משכורת נשארנו לאחרונה- גם את בעלי פיטרו חודש לפני הקורונה מעבודה אחת. ואני עובדת ממש קצת. ויש לנו מעבר לשכר דירה גם 5 ילדים ךפרנס.
אבל לא בטוח שהורים שכבר חוו בחיים קשיים כלכליים מן הסתם יבינו את עומק הפלד שזה מעביר אתכם.
כי זה מאוד סובייקטיבי איך זה מורגש אצל כל אחד.
אותי נקיד זה מדאיג בהחלט ומטריד וקצת חונק בכל מיני רגעים
אבל לא מפחיד.
אז אומרת את זה..כי אולי גם הורים לא מזהים את הקושי.
נגיד שכלכלית לא יכולים לתת כרגע. אבל אולי לא הבינו עד כמה זה קשה לכם.
ואולי הם לא מתעניינים כי מפחדים מהנושא- כי מרגישים אולי שמצפים מהם לתת והם לא יכולים לדוגמא. אז לא קשובים נפשית להקשיב לקושי.
כמו שאמא שלי שנים לא הצליחה להקשיב לי בכלל על קשיי גידול ילדים..איכשהו יתה מעבירה נושא או קוטעת אותי באמצע לפכמים..כי פשוט פרשה כל שיתוף בקושי כציפיה סמויה לעזרה..

ממש לא מחייב שזה נכון לכם
סתם מעלה השערה

וכן
הם מפספסים
וזה מרכיב משמעותי בהורות
אבל תנסו לא להיות עסוקים בהם
אלא בעיקר. בכם


מה זאת אומרת למה היא מצפה??סטלה100
אני לא כל כך מבינה את האמירות האלה, ''התחתנתם, תסתדרו''.
אם הילד שלי היה משדר מצוקה כלשהיא, הייתי עוזרת לו! תמיכה נפשית היא חינמית אגב...
אצלנו צד אחד התעלם מהקשיים שלנו ולא הבנתי בדיוק למה. פשוט חשבתי שחבל. כי קשה לפתח קשרים אמיתיים עם משפחה ששמה פס עליכם.
שמעתי גם הרצאות על כיבוד הורים וזה עזר לי להפנים את העובדה שלמרות הכל מגיע להם כבוד, ושזה ניסיון מלמעלה.
לאמא- הייתי אומרת שבטח שתתעניין שתעזור שתפרגן .מעין אהבה
לילדה- במצב שהאמא לא עושה את זה מעצמה-. אנימאומרת לשחרר ציפיות וללמוד למצוא את הכוחות בתוכה ,עם בעלה. או אפילו עם חברה

מאחר וכאן הציפיה רק מפנה אנרגיות למקומות הלא נכונים.
לומר לה -אמא שלך לא בסדר
לא יתן לה כלום
רק יעצים את הכעס
ומהכעס היא לא תקום מהמצב הלא קל שלה

מה שאת תעשי בתור אימא לא קשור לכאן
זו לא אמא שלי (ב"ה), זו אמא של בעלי וגם אבא שלו.הריון ולידה2
זה מאוד קשה בלי תמיכה. קשה לי להסביר את זה למי שלא חווה ולא עבר דברים כאלה.
לגמרי מסכימה עם התמיכה הנפשיתמיואשת******

אני כן מסכימה עם - התחתנתם, תסתדרו. כשמדובר במצבים של בחירהץ כמו להביא ילדים, עבודה, דירה וכו.

אבל כשקורה משבר? שהילד שלנו לא בחר אלא קרה לו?

ואם חס ושלום פתאום מישהו חולה בצורה רצינית? גם אז האמירה של - התחתנם תסדרו הגיונית לכן? אני לא כל כך מבינה.

את מדברת על הגיון בריא? על טבע העולם? עלי ועליך?אוהבת טבע
אם כן - את צודקת בגדול! בענק!!!
מה לעשות, לא תמיד המציאות ככה...
אז מה יהיה יותר יעל ויעזור? - לבכות? להתמרמר? להגיע לחיכוכים? להפנות את משאבי הנפש החוצה במקום פנימה?
זה מה יש ועם זה ננצח!!!
ולדעתי, אם הפותחת תבין את המסר הזה - זה יותר מיעזור לה!
דיברתי על הגישה הכלליתמיואשת******

יש את הרצוי ויש את המצוי. לפחות מרוב הדיון כאן, לי נוצר הרושם שגם מבחינת ה"רצוי" יש כאלו שחושבות שהתחתנתם תסתדרו זה הרצוי בכל מצב. ולזה אני אומרת, לא. במצבי משבר זה לא הרצוי בכלל.

המצוי? אכן. כשזה מה שיש אז אני מסכימה לגמרי שצריך ללכת על מה שיועיל ויעזור

אבל גם לתת תמיכה ואמפתיה למישהי בקושי הזה של התעלמות מוחלטת מההורים - זה גם משהו שיעזור. קודם מבינים ומכילים את הקושי, מאשרים שזה באמת קושי, ואז מדברים על איך אפשר לצאת מזה, ובמה צריך להתמקד ומה הדרך להתמודד. אבל לא להעמיד פנים שזה נורמלי ורצוי וזה בכלל לא קשה. 

זו דעתי.

צודקת ממש! כל מילה!אוהבת טבע
(זה בעיה ידועה שלי לרוץ מיד לפתרון.. ככה אני מתנהלת... אבל יודעת שזה ממש לא מתאים לכולם... חידדת לי! תודה!)
הגישה שלך ומה שעברת מדהים בעיני, שלא תטעי!מיואשת******


לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99
דרימי H12 proעוד מעט פסח

מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.

מה יכולות לספר עליו?

זה הזמן לקנות?

מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו

או שזה כבד מידי.

 

 

כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..


תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34

אז מהניסיון שלי


הריונות עם בנות-

* חשק למתוק ולשטויות,

* הקאות בהריון,

* שיער צומח לאט אם בכלל


הריונות עם בנים-

* בחילות בקטנה, נסבל

* חשק לאוכל אמתי

* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)


לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל

חצקונים היו לי בשניהם בקטנה


וזהו;)


דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷‍♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷‍♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.


בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.


הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

אולי יעניין אותך