יו איזה הזוי.

עכשיו דיברתי עם איזה שדכנית שמישהו הביא לי מספר שלה

דיברה מה זה תקיף... הלו מה קרהה

הדור שלנו מלא ברווקים מתבגרים שבטוחים שהעולם מחכה להם. והרבה שדכנים עושים את זה בלי תמורה, וזה מייאש להתקל בחומה

פעם קיבלתי שיחת נזיפה כזאת משדכנית. ואמרתי לה שחתכתי כי היה נראה לי שזה לא עובד מהצד השני (למרות שזה התחיל, והיה איטי, אבל זה שחק).

היא התקשרה לנזוף בי, בעדינות כמובן, וכשהיא שמעה את מה שאני אומר היא הייתה בהלם ואמרה לי שהלוואי וכל הרווקים שהיא משדכת להם היו כאלה פתוחים לביקורת וכו'... שדכנות זאת עבודה קשה, ואני חשוב שכשאנשים מקבלים את הסירוב הזה משדכן, שרובו חסד לפחות בציבור שלנו, הם מקבלים סטירת השכמה.

כן זה מצדיק כל ניצלוש... אם שדכנים יקבלו על עבודה טובה תשלום טוב, אני מאמין ששדכן שהצליח וגם קיבל תמורה יהיה עם מוטיבציה כפולה ויותר להשקיע את הזמן והמאמץ.

שידוך לשם שמיים זה לא דבר טוב.

מורים לא מלמדים [רק] לשם שמיים [בחינם], רבנים מקבלים משכורת, כולם... רק לשדך זה בחינם?

גם שדכנים לא מקצועיים יעשו את זה?

לא כל רב מקבל שכר, וגם מי שכן מקבל על ביטול מלאכה, לא על הלימוד

לפני כמה זמן סגרתי שידוך שכל כולו עלי, הרב שלי אמר לי בצחוק "נו לוקח כסף?". אפילו מהמחשבה בתור בדיחה התחלחלתי. לא יודע למה :3

לא שאני נגד לקחת כסף על זה, במיוחד מי שבאמת זה המקצוע שלו.

אז הנה - יש אנשים שמתחלחלים מהמחשבה לקבל כסף, ויש אנשים שבטוחים שכולם משלמים וכולם מקבלים

שדכנים מקצועיים בדרך כלל יקבלו כסף ובדרך כלל יצהירו מראש ויגידו שזה בסדר והם שאלו רב....

למה אי אפשר פשוט לדעת, שמי שיצליח להכיר לי את אשתי יקבל על זה כסף, וזה כדאי לו?

לגמרי מסכים איתך שחובה לשלם לשדכנים

אם מצאת מה שאתה מחפש, אתה משלם. חנות שתבקש תשלום על כניסה, תאבד לקוחות מהר מאד.

זה שמשלמים לשדכנים מראש רק מראה כמה אנחנו נואשים

זה לא דומה לחנות שהוא הולך שני מטר לכל כיוון לכל היותר, אם בכלל

אם זה היה בכלל לא הגיוני, אנשים באמת לא היו מוכנים לשלם. משלמים כי יש בזה רמה מסוימת של הגיון.

ובכל זאת...

צריך לזכור שהם צריכים אותנו בדיוק כמו שאנחנו צריכים אותם. למה שאתן לשדכן לגבות ממני "דמי רצינות", ולא שאני אגבה מהשדכן "דמי רצינות"?

נראה לי שהכל לגיטימי. הרי בסופו של דבר אנחנו לקוחות, ולא כופים עלינו את זה.

אני אישית פניתי לשדכנים רק כשדחפו אותי לזה או שהשדכן הציע, ולא ביקשו ממני כסף. וגם אז גם זה לא ממש עבד...

שורה תחתונה? אני יכול להבין את אלה, ואת אלה. בסופו של דבר אנחנו מסכימים לתנאים, ואין על מה לבוא בטענות...

כולם עושים מתוך כוונה טובה. במיוחד אלה שלשם שמיים.

השאלה היא על מי אני יכול לסמוך כאיש מקצוע

אם כי אני בעד לשלם כמובן כי הבנאדם התאמץ.

אבל הרי תכלס לא משלמים על "עבודה טובה"

שדכן מקבל כסף אם הוא הצליח לחתן זוג, אפילו נניח שהם לא מתאימים...

לכאורה יש לו גם אינטרס לנסות כמה שיותר לדחוף לך הצעות.

אז לא הבנתי למה זה אמור כל כך להועיל את המאמץ של השדכן.

אם אשדך לך מישהי, ואתה תתחתן איתה למרות שאתם לא מתאימים, ותבואו אלי ותסבירו לי שאתם לא רוצים לשלם, לא אגבה תשלום.

בדיוק - אני לא משלם לו כי הוא רצה. אני משלם לו כי הוא הצליח. אני יכול גם לשלם על עבודה - מספרים שיש מקצוע כזה, "מחפש הצעות", אף פעם לא מצאתי מישהו שמוכן לעשות את זה בשבילי.

אבל כן, זה בדיוק מה שאני רוצה. מישהו שיש לו אינטרס להציע לי הצעות, ועוד יותר אינטרס להציע לי מישהי שאתחתן איתה. זה בדיוק - אני רוצה שהוא יפעל מתוך אינטרס כספי ולא רק בזמנו הפנוי

אני תמיד שמעתי שמסכמים על תשלום בחתונה מכל צד כך וכך, 

וזה לא נושא אם מרוצים או לא.  

בוא נניח שאותה שדכנית הכירה לאותו בחור (ובמקרה הוא גם תמים) מישהי בצורה שטחית

והיא לחצה עליו שחבל להתעכב, והאהבה תבוא אח"כ וכו' וכו' והוא התחתן...

ואם עשית כך, האחריות עליך ולא עליו (גם אם הוא אשם)

אז לא הבנתי למה אמרת שאתה משלם כי הוא הצליח.

(אולי אני מעופף פה ודברים לא נכנסים לי לראש חח)

אבל אתה אומר שבכל זאת יש תועלת כי הוא מצידו דוחף לך הצעות ואתה זה שמסנן

וזה עדיף לך ממישהו שמתעסק בך רק לפעמים כשיוצא לו. 

המטרה שלי איננה למצוא מישהי משורש נשמתי. לפחות לא המטרה המוצהרת. המטרה שלי להתחתן. אם עברתי את זה - מבחינתי מי שהביא אותי לשם, פתר את הבעיה שלי, והצליח לעזור לי.

הדרך לזה כנראה היא דרך הצעות - או למצוא ממש במקרה את אשתי ברחוב. אז מישהו יודע שהצעות יכולות לחתן אותי, מציע הצעות למטרה הזאת, ובסופו של דבר מצפה שיקבל תשלום הגון כשזה יקרה, וזה נותן לו מוטיבציה. לא ברור לי מה בתמונה חסר לך

בהתחלה חשבתי שאמרת שמשלמים על עבודה טובה - התכוונת לא לעצם המאמץ לשדך

אלא למאמץ להתאים לי משהו הכי טוב.    ולכן כדאי לשלם כי זה מה שהכסף מועיל

אז עכשיו אני מבין (ותקן אותי אם אני טועה) שעבודה טובה זה המאמץ לתת לך כמה שיותר הצעות

אני משלם על תוצאות ולא על מאמץ.

אני מדבר על מה שתלוי בשדכן והכסף מועיל- שורה תחתונה

למה טענת שלשלם יותר מועיל.  זהו זה מה ששאלתי חח

אם ישלמו לך על לגזום שיחים, תתאמץ לגזום שיחים

או שאני לא טוב בלשאול בצורה ברורה... גם זה יתכן בהחלט. 

נניח לזה בכל אופן.

שומרים את האיש קשר במספר אחר ורואים שהתמונה גלויה וכו'...

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"