לממשלה?

שתצטרך לשלם על כל המאושפזים החדשים, או גם אם הם לא יתאשפזו, הם לא יעבדו, או יעבדו פחות, וישלמו פחות מיסים.

לספקיות אינטרנט זדוניות?

שיפגעו בשמן הטוב, וגם בלקוחות קיימים ופוטנציילים (שיבטלו את המנוי או ישתמשו בשרותים שלהן פחות כי הם חולים)

קופות חולים?

שיותר משתלם להם שרוב המבוטחים שלהן ישלמו בלי לדרוש את שרותי הקופה (ככה הן עושות רווח), יש להן אינטרס שתהיו כמה שיותר בריאים והן לא יצטרכו לספק לכם כלום.

מי מרוויח מזה? מה האינטרס פה?

נכון שהתקשורת לא אמינה, אבל זה לא אומר שהם רוצים להרוג את כולם,

רק לשנות להם את הדעה הפוליטית ולהסית קבוצות אחת נגד השנייה, (שוב, צופים מתים או חולים לא מייצרים כסף!).

זה לגמרי עיוורון להאמין בתאוריית קונספירציה מגוחכת, שלא מניבה רווח לאף אחד.

לאף אחד אין אינטרס להרוג אנשים לגרום להם לחלות, וגם אם היה, זה היה דורש יותר מידי משאבים ויותר מידי מעורבים בשביל שזה יהיה משתלם כלכלית.

תצאו מהסרט!

נכון שזה מרגש יותר לחיות בעולם עם שקרים ובגידות וכל מיני פנטזיות, אבל זה לא העולם האמיתי.

הכל מתחיל בערך בשנת 1400, כאשר אגודת הבונים החופשיים מתחילה לרקום עור וגידים. תחילה בבריטניה ולאחר מכן החלה להתפשט בשאר העולם. 

לא הרבה יודעים, אבל המטרה של הבונים החופשיים היתה ליצור סדר עולמי חדש - כי בנאים אוהבים סדר.

במקרה באותו זמן החלו אנשים לראות בשמים אורות לא מסוברים שנעים במהירות גבוהה וביכולת תמרון מרשימה. 

הבונים החופשיים מחליטים לבנות בעיקר בתים בצורות מרובעות כיוון שכך הרבה יותר קל לאנשי הלטאה (כמו ביל גייטס, למשל) להתמצא במרחב - וזו הסיבה למשל שרוב המבנים הם מרובעים.

בין אנשי הלטאה המפרוסמים ניתן למצוא את ניקולס טסלה, תומס אדיסון וג'סטין טימברלייק. אותם אנשי לטאה הגיעו לכאן מכוכב מרוחק שנקרא בשפה שלהם $@%$B#@%^$%#^$^*. אגב, אלון מאסק הוא גם איש לטאה כפי שניתן ללמוד מהשם שהוא העניק לבתו. מסתבר שהם כבר לא כ"כ שומרים על סודיות. 

הענין מסתבך כשאנשי הזבוב שחיים במרכז כדור הארץ החלול הבינו שהם נמצאים בסכנה מאנשי הלטאה. הם ידעו שאין להם סיכוי בקרב, ולכן הם שאבו את כל החלל מפנים כדור הארץ והפכו אותו לשטוח - מה שהקשה על אנשי הלטאה למצוא את הפתח לכדור הארץ החלול. 

אנשי הלטאה לא אמרו נואש ובנו משאבה ענקית ששוגרה לחלל במטרה לנפח מחדש את כדור הארץ ולהפוך אותו לכדור. 

כדי להסתיר זאת מאנשים, הם הינדסו נגיף שיגרום לעולם להיות בסגר כך שאיש לא יוכל לראות את השיגור וכדי שאנשים לא ישימו לב שפתאום הם מפסיקים ליפול מהקצה של כדור הארץ. 

וכאן אנחנו מגיעים ל-g5 ולשבב... 

טכנולוגיית ה-g5 נועדה למעשה לאתר את אנשי הזבוב בתור כדור הארץ החלול. כדי למנוע זיהוי שגוי של אנשים רגילים כאנשי זבוב, הבונים החופשיים רוצים להשתיל שבב בגוף האנשים הרגילים כיוון שאכילת אנשים רגילים גורמת לאנשי לטאה לכאבי בטן איומים. 

אז בינתיים, לאחר ניפוח כדור הארץ מחדש, אנשי הלטאה חסמו את שתי הכניסות לכדור הארץ החלול עד לסיום פריסת ה-g5 והשתלת השבבים בכל בני האדם הרגילים - שאותם הם אמנם רוצים לשעבד, אבל לא לאכול. 

מקווה שעכשיו הכל ברור. 

שמח לעזור.  

למען האמת, בערך כל מה שכתבתי זה בסה"כ תפירה קטנה של תיאוריות קונספירציה שאפשר למצוא ביוטיוב. 

שאז גם בני אדם יהיו מחוברים לרשת G5.

ואז יהיה ניתן לעקוב אחרי כל אדם בכל רגע נתון.

מצוין לדעתי! ככה יתפסו בקלות פושעים!

גם כל המשפחה של בעלי היסטריים בגלל זה.

אני אישית לא שוללת לגמרי אבל גם לא מתייחסת לזה ברצינות. 

גם אם זה נכון זה ממש לא מטריד אותי בחיים... 

למה אני צריכה לחיות בפחד וניחושים? אם זה נכון אנחנו כבר נדע בבוא העת.

כל עוד לא באים אלי בכח ומשתילים לי שבב, אני רגועה

לא חקרתי את הנושא,אין לי זמן לזה, וגם זה לא ממש ישנה לאף אחד.כי גם אם אני נגד אני לא אצא להפגין

אולי זה נכון ואולי לא,ימים יגידו

תאוריות קונספירציה שהוכחו כנכונות בסופו של דבר

אז לא תמיד אלה שטוענים לקונספירציה הם ההזויים,לפעמים אלה שמאמינים שהכל כשר וישר ושישנם אנשים שדואגים רק לכיס שלהם,הם הם התמימים.

בחישוב הכי קר, יותר לקוחות מרוצים ומתפקדים= יותר כסף.

אין שום הגיון בהשקעת משאבים לפגיעה באנשים.

פרשת ווטרגייט

כאשר הסיפור הבא התברר כאמיתי האיש החזק בעולם, נשיא ארה"ב ריצ'ארד ניקסון, נאלץ להתפטר. בשנת 1972 טענו הדמוקרטים, שהתנגדו בתוקף למלחמת וייטנאם, שנציגי הממשל והמפלגה הרפובליקנית מרגלים אחריהם ואפילו פורצים להם למשרדים. רוב הציבור האמין שמדובר בשטות גמורה ופטרו את זה כמפלגה שלא מקבלת את העובדה שהיא לא בשלטון.

שנתיים לאחר מכן נחשפו סדרה של הקלטות שהוכיחו, לא רק שהיה גם היה, כי אם גם שהנשיא בעצמו ידע על מה שקרה. הוא שילם על כך במשרתו. זמן קצר לאחר מכן החל מה שמכונה "טבח ליל כל הקדושים", עריפת ראשים רבים, שכללו בין השאר את הנרי קיסינג'ר שהיה היועץ הכל יכול לביטחון לאומי וראש ה-CIA, וויליאם קולבי.

רקע אקדמי של הכותב?

נטיותיו הפוליטיות?

ועד כמה הבמה שבא זה התפרסם מקובלת כאמינה בקהילה המדעית?

אם זה באמת אירוע חדשותי,

אפשר עוד דיווחים עיתונאיים מהתקופה על המקרה?

ממקורות פוליטיים שונים?

חובת ההוכחה היא על מי שטוען טענה, לא על מי שמפריך אותה.

כמו שכתבתי קודם,

מה הרקע האדמי שלו?

הנטיות הפוליטיות שלו?

יש עוד תיאורים של המקרה במקורות אחרים?

מקורות פולטיים שונים?

עד כמה הוא נחשב אמין בקרב מדענים\ עיתונאים?

זה לא אירוע שקרה לפני כ"כ הרבה שנים

אתה יכול לקרוא על זה בהרבה אתרים חדשותיים מכל צדדי המפה הפוליטית

היו חשדות,אלו שחשדו קיבלו הרבה על הראש,ונחשבו לתמהוניים,וכשזה התפוצץ הנשיא התפטר. וכל התאוריות התגלו כנכונות

על גלי קרינה שיגרמו להמון אנשים לחלות לכאורה?

למרות שאין פה שום רווח כלכלי למעורבים מהשקעה בטכנולוגיה שתיצור כזאת השפעה?

את רוצה להגיד שלפעמים תאוריות קונספירציה מוכחת כנכונות?

יש מצב, אבל שוב,

חובת ההוכחה {על כל מקרה בנפרד} היא על הצד הטוען, לא על המכחיש.

על תאוריות קונספירציה,והזלזול הגורף במי שמאמין בהם

לכן היה חשוב לי להוכיח שזה לא כ"כ גורף

"משקרים לנו ורוצים להרוג אותנו בשביל כסף"

היא לא תאוריה ברת קיימא,

היא מתפרקת ברגע שחושבים עליה מהצד המציאותי, של עלות מול תועלת.

וגם אין לה שום גיבוי משמעתי מצד אחוז גדול שלאנשים שמבינים באמת בדברים האלה.

אם את רוצה להוכיח את נכונות תאוריית הקונספירציה על G5, את מוזמנת,

אבל תאוריית קונספירציה אחת (או 20) שהתבררה כנכונה לא מעידה על האמינות של כל השאר.

בגל כמה קונספירטורים הזויים?

לא מצאתי שום הוכחות לנזק כביכול שזה גורם.

וכמו שאמרתי, ממש לא משתלם לאף אחד לגרום לאנשים לחלות, לא ספקיות האינטרנט, לא לממשלה ולא לאף גוף שמונע בידי רווח.

אם הייתה לזה כזו השפעה קטלנית, גופים בעלי אינטרס לרווח

(שכולל באופן משני גם את בריאות הציבור, לקוחות חולים או מתים לא מניבים רווחים!) היו עוצרים את זה.

א)חיסונים- לדעתי מניעת כניסה לבית ספר לילדים לא מחוסנים זה בדיוק האיזון בין לשמור על זכויות האזרח הפרטי (גם אם הוא עושה משהו ממש מטופש), לבין שמירה על בריאות הציבור.

ובאמת תחשבי על זה, 

למה שהמדינה תזריק לאנשים משהו שיפגע באחוז משמעות באוכלוסיה?

המדינה צריכה לסבסד טיפול בחולים ואוטיסטים (וגם אנשים כאלה לא משלמים את אותה כמות מיסים כמו אנשים בריאים), מה ההיגיון בזה?

החברות שמייצרות חיסונים מקבלות את הכסף מהמדינה, ושוב, אם חברה לא תעמוד בדרישות הלקוחות שלה, (כאן זאת המדינה, שהסברתי כבר מה האינטרס שלה, כמה שיותר אנשים בריאים, מרוצים, משלמים מיסים) היא לא תוכל להצליח כלכלית.

ב)שבבים- השבבים המדוברים האלה, בכלל עוד לא קיימים!

רק הרעיון של הפיתוח שלהם, העלויות, שיכנוע הציבור, זה ממש אבל ממש לא פרקטי.

מתי שידרו את הסרטון המדובר?

מתי הוא צולם?

מי הכתב שצילם אותו?

מה הנטיות הפוליטיות שלו?

הטכנולוגיה הזאת בכלל עוד לא קיימת, מאיפה שבבים כאלה יקבלו מקור כוח?

תיהיה להם סוללה?

לאנשים יהיה חיבור USB בצוואר?

יוציאו ויכניסו אותם כשהם יצטרכו להיטען?

זה חתיכת זיהום מתמיד שיהרוג הרבה אנשים.

(ושוב, אכפת להם מחיי אדם, אנשים מתים לא מניבים רווחים, וגם אחרי הכל הם גם בני אדם עם מצפון.)

כל התקציב של המדינה ביחד לא יוכל לממן 8.5 מליון חתיכות טכנולוגיה

עם חיי סוללת נצח (כמו שכתבתי זאת בכלל לא אפשרות ראלית),

שיכולים לפענח גלי מוח, להשפיע על גלי המוח האלה (זאת לא טכנולוגיה שקיימת, מכשרי חקר המוח הכי מתקדמים יכולים רק לזהות פעילו חשמלית באזורים מסוימים, בטח ובטח לא לפענח במדויק את המשמעות שלהם, ובמיוחד לא לשנות אותם),

ואיכשהו לא לגרום לזיהומים וגם למנוע את תהליך דחיית עצם זר טבעי שיש לכולם,

וזה בלי להזכיר חיבור לGPS מדויק ומעודכן בכל תנועה קטנה

(תנסי להשתמש בגוגל מפות למסלול ברגל, הוא בקושי מצליח לזהות תנועה של 30 מטר, לגוגל יש את הטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם! איך GPS בימינו יוכל לזהות באיזה חדר את בבית עם רמת דיוק כזאת?).

רק שבב אחד כזה שמכיל כ"כ הרבה טכנולוגיה מפותחת שלא קיימת בימינו, יעלה כ"כ מליארדי *דולרים*, אז את מצפה מהמדינה לייצר 8.5 מיליון כאלה?

תני להבין מה התאוריה שלך.

בייל גייטס מתכנן לדלל את אוכלוסיית העולם (כאילו שהפוסטמודרנה ואידאולוגיות כמו "child free" כבר לא עושות את זה בלי קונספירציה.),

וביחד עם זה להשתיל שבבים לכולם (כבר כתבתי שזה לא אפשרי ולא משתלם. גם איך שני הדברים האלה הולכים ביחד?),

אסור לסמוך על המדינה בכלל, היא לא הוקמה ע"י חזון ציוני של בית לעם היהודי, המדינה לגמרי מרושעת.

היא רוצה להזריק חומרים שיהפכו את הילדים לאוטיסטים (למרות שהיא זאת שתשלם על הטיפול בהם),

להשתיל שבבים (שוב, מאוד פרקטי),

ובכלל נשלטת ע"י האו"ם (זה לא שהרבה מהאום הם שונאי ישראל שני שליש מההחלטות שלהם היו נגד "ישראל הכובשת". אגב, לפי מה שאמרת עד עכשיו את כנראה מאמינה לזה? ה"פלסטינים" מדוכאים ונשלטים כמו שאת חושבת שאזרחי מדינה נשלטים?)

ועשירי העולם שיש להם לגמרי רצון לבזבז את הכסף שהרוויחו לנסות להבין מה את אכלת הבוקר וכל זה חלק מ"השליטה בעולם".

מאוד הגיוני גברתי, מאוד הגיוני.

אין טעם להמשיך בדיון.

אם חושבים על גם סערת המכנסונים גורמת לתלמידים לזלזל במוסד הלימודי, בכללים, ובמורים שלהם.

והיא מאוד מקודמת בתקשורת ואצל פמיניסטיות.

זה טוב כמעט כמו ללמוד באוניברסיטה של החיים. 

ממוחו הקודח. 

ככה מגיעים להישגים. 

ורגע, אתה לא מאמינה למחקרים ואז שואלת למה המדינה לא מממנת מחקר?

אולי תחליטי? 

על כל פיפס. 

הרבה יותר קל סתם להמציא איזו תיאוריית קונספירציה הזויה. 

זאת הולכת להיות בעיה גדולה כשימצאו את החיסון לקורונה.

אנשים שמאמינים בתאוריות קונספירציה מייחלים להרפתקה.

זה הרבה יותר מרגש להאמין ש"הכל מתחבר" או" אני מיוחד, חלק מהמיעוט שהתעורר", "אני רואה את האמת"

זה לפעמים גם בא מקנאה באנשים מוצלחים, אז הרבה יותר קל להאמין ש"יש להם מניע סודי מרושע".

העולם האמיתי הרבה יותר דל ומשעמם,

אין הרבה דברים שמייחדים את האדם הספציפי מהקהל, וזה בסדר, צריך לקבל את במקום לחיות בדמיונות.

כסף?

לממשלה ולספקיות האינטרנט יש באמת אינטרס להרוויח, ולגרום לאנשים לחלות לא יעזור בזה.

שליטה על חיי האזרחים?

או דברים מטופשים בסגנון?

אנחנו לא בסדרה דיסטופית מותחת, העולם האמיתי הרבה יותר משעמם וראליסטי.

מניע פסיכולוגי לקונספירולוגיות מהסוג הזה נובעות מ:

קינאה באנשים מוצלחים,

רצון להרפתקה ולעניין,

רצון לתחושת מיוחדות ועליונות על אדם הממוצע,

ובטח עוד כמה דברים.

וגם לסופר עשירים אין אינטרס לכלות את כספם במעקבים מטופשים על מה אכלת לארוחת בוקר.

יש הבדל בין להתאים פרסומות לפי לפי נתוני גלישה, שזה באמת דבר אמיתי,

לבין מעקב יומיומי על כל צעד קטן של האזרחים.

(המשאבים שזה ידרוש לא שווים בשום צורה את הרווח המאוד לא סביר של פעולות כאלה.)

וגם בבקשה תסביר מה ה"חשש" שלך כאן. 

שאנשים "יהפכו למיותרים", או שהסופר עשירים ישתילו שבבי מעקב או יגרמו לאנשים להיות חולים?

או שאתה רק מצטט את מה שהם חושבים ולא מאמין בזה בעצמך?

זו תיאוריית הקונספירציה הכי עמוקה ששמעתי עד היום. 

בכמה אלים את מאמינה בדיוק? 

אני קצת מתקשה לעקוב. 

התחושה שאתה יודע משהו שאחרים לא יודעים. 

כולם רוצים להיות מיוחדים - יש כאלה שמשקיעים ועובדים קשב כדי לגלות דברים שאחרים לא יודעים ויש כאלה שבוחרים בדרך הקלה ומתמסרים לתיאוריות קונספירציה. 

שלחיים שלהם יש משמעות בתוספת המון זמן פנוי להרהר בכך. 

(זרם מרכזי, ברצינות זאת מילה קיימת, דברו עברית!)

זה בגלל שהוא לא אמין.

והחשיבה המעגלית שלך היא לא הוכחה.

המחשבה שהזרם המרכזי לא מודע לאמת,

משום שמי שמודע לאמת הוא לא בזרם המרכזי,

והוא לא בזרם המרכזי משום שהזרם המרכזי לא מודע לאמת,

וכן הלאה.

אני בקלות יכולה לקרוא לך מתנשאת באותה המידה,

רק את חלק מהמיעוט הנעלה שיצא מהשקר?

צדיקה בסדום של שטופי מוח?

כולנו סתומים לדעתך?

אבל זה ממש לא טיעון לוגי, אלא רגשי, ואין שם תועלת בשימוש בו.

אף אחד לא ישתכנע אם תאשימי אותו בדברים, לטובתך, תמצאי טיעון שכלי ואמין.

שקרינת G5 מסרטנת באופן מיוחד מהרגיל (וזה מאוד הגיוני שישקיעו כ"כ הרבה בהריגת לקוחות פוטנציאלים וקיימים, הם ממש ירוויחו ככה),

שהקורונה היא המצאה כדי לדחוף עוד חיסונים מזיקים.

(זה לגמרי יכול לגרום לכל מדינות העולם לזרוק את הכלכלה שלהם לפח. אני מניחה שזה אומר שאת לא שומרת על ההנחיות?)

(אגב איך זה מסתדר לך אם אמונה ב-ה' ובתורה? ממתי השליטה העולמית הזאת התחילה? את חושבת שהרבנות הראשית גם משרתי הקונספירציה הזאת? הם חלק מהמדינה  אחריי הכל, וכל סמכות היא רשע טהור.)

קדימה, תכתבי עוד דברים, בסוף יצא לנו סיפור פנטזיה מרתק, אבל לא כ"כ ראליסטי או מגובש (יש לך כמה נקודות סותרות, הרבה כאלה).

כי לא היינו כלים מתאימים לכך.

אמצעי האבחון גם לפני רק 20 שנה שונים מהותית ממה שיש לנו היום.

זאת קידמה בצורה הטובה ביותר שלה.

ציאניד הוא טבעי. גם ארסן. 

לא נראה לי שהם בריאים במיוחד. 

יש חומרים מזיקים ויש שלא. 

יש חומרים סינטטיים מזיקים ויש בריאים. 

יש חומרים טבעיים מזיקים ויש בריאים. 

אין שום קשר בין "טבעיות" לבין בריאות. 

ו"הטבעי" של פעם גם לא עזר - פשוט לא היה להם משהו אחר והם היו צריכים להרגיש שהם לפחות עושים השתדלות. 

פעם אנשים פשוט לא הגיעו לגיל הזה. 

ופעם אנשים לא הגיעו לגיל בו מפתחים מחלות כרוניות או שהם מתו מהן בגלל חוסר בטיפול מתאים. (למשל, פעם לא היתה סוכרת נעורים - מי שחלה בזה בילדות, פשוט מת). 

גם היום התקפי לב מתחילים בגילאי 50 פלוס בד"כ. פעם אנשים פשוט לא הגיעו לגיל הזה. 

אנשים היום חיים יותר שנים ובאיכות גבוה בהרבה מכל תקופה אחרת בהיסטוריה. 

הכל מעולה ביחס לעבר. אין לי מושג מה אתם רוצים.

סתם כפיות טובה.  

לגבי התקפי לב - אולי הגיל הולך ויורד, אבל שמת לב כמה אנשים סובלים היום מעודף משקל?

אולי זה טיפה קשור?

אז כן, יש שפע גדול מדי של מזון בעולם... שאלה יהיו הצרות שלנו... 

פעם ילד עם אסטמה פשוט מת כי לא היה לו משאף. היום, זו מחלה כרונית שאפשר לחיות איתה - אז ברור שיהיו יותר ילדים כאלה. 

פעם לא ידעו מה זה צליאק - אם זו היתה בדרגת חומרה קטלנית, הילד היה מת. אם לא, אז פשוט ידעו שלילד יש "קיבה רגישה". 

ופעם, לא הגיעו ל-70 או 80 בכיף. 80 זה נחשב "גבורות". (היום זה נמוך מתוחלת החיים הממוצעת בעולם המערבי).  

קראת מידע מבוסס? שימי קישור. 

כולנו נשמח לקרוא. 

מאוד משכנע... יותר מהפעם ההיא ש"חקרת" על חיסונים בסרטוני יוטיוב... 

מה שנקרא בשפה רפואית "התסמונת המטבולית" ובשפת העם "בטטת כורסה".

כן, ההתקדמות הטכנולוגית הביאה עימה צרה שקוראים לה "שפע". 

זה מאוד מאוד קשה לא לאכול כל היום שוקולדים במשרד... ועם זה אנחנו נאלצים להתמודד. 

וגם, אנחנו פחות פעילים פיסית כי הרבה אנשים עובדים היום מהמשרד במקום לחרוש שדות - מה שגם תורם לבעיות פרקים ולהשמנה. 

כתבי שגם אני יכולה להאשים אותך בהתנשאות ונתתי כמה אפשריות לזה,

אבל אחר כך כתבתי שזה לא טיעון יעיל שלא שישכנע אף אחד כי הוא מאשים את הצד השני, אף אחד לא אוהב שמאשימים אותו, ולכן הוא לא ישתכנע.

ואז ייעצתי לך למצוא טיעון יותר שכלי ומשכנע.

ברור שכסף וכבוד מניעים תהליכים בעולם, נכון שיש שחיתות, אבל הרעיון ש100% מהעולם הוא מושחת ילדותי בדיוק כמו הרעיון שכולו טוב לב ומוסרי.

ואין שום אינטרס לבעל כוח  לבזבז את המשאבים שלו על דברים שממש יגרמו לו להפסד כמו שתילת שבבים או חיסונים שגורמים לאוטיזם.

הפוסט מודרניזם והרעיון המגוחך של "child free" מדללים את האוכלוסיה הרבה יותר ביעילות הכל תאוריית קונספירציה.

לא ראיתי את בייל גייטס מדבר על זה, אם אם כן הגיוני להניח שהוא פשוט מעודד "child free" כמו הרבה אנשים אחרים (לצעירנו).

זה הרבה יותר יעיל לשכנע אנשים מראש לא להביא ילדים, במקום לקשור קונספירציות מסובכת שידללו את האוכלוסייה בכוח.

את יודעת מה קורה באירופה? 

הגיל הממוצע עולה בקצב מזעזע, אחוז הקשישים באוכלוסיה גדל ואין מספיק אנשים עובדים כדי לממן מספיק קצבאות לחולים, ופנסיות לזקנים.

וכל זה בגלל "child free"- 'ללא ילדים', או 'חופשי מילדים', זה מדלל האוכלוסייה הכי טוב שיש.

בגדול התפיסה הזאת אומרת לאנשים להתרכז בעצמם,ולא "להשתעבד" לגידול ילדים, שהחברה היא ממש נוראית ומדכאת בכך שהיא מצפה מאנשים להוליד ילדים, וילדים רק יוצרים עומס ומונעים את הנאות החיים.

יש גם צד שאומר שזה לא מוסרי להביא ילדים לעולם שבוא הם יסבלו, וזה בכלל אנוכי להביא ילדים.

האידאולוגיה הזאת מעודדת אנוכיות שאין כמותה, להתרכז רק בעצמך ובנוחות שלך ולעולם לא לתרום לאף אחד מלבדך.

זו גם כפיות טובה אדירה להורים של המפונקים האלה, ולפי ההיגיון שלהם, הם בכלל לא היו אמורים להיוולד, והם אמורים כנראה להתאבד אם ממשיכים את ההיגיון הזה עד הסוף, אבל הם לא עושים את זה, האנוכיות מעל הכל.

באירופה יש חופשת לידה של 3 שנים בגלל שהם באופן נואש צריכים עוד ילדים, בתי הספר שלהם מרוקנים, ואין מספיק כוח עבודה לתמוך במי שלא עובד, כי כמעט אין ילדים שהם הדור הבא.

והכי גרוע, מוסלמים קיצוניים מזהים את החולשה של המדינות האלה ופשוט מיובאים לשם בכמויות והופכים את אירופה.

לפחות גנטית, הרבה מהם לא דתיים בכלל ואפילו מתנהגים בצורה אוטואנטישמית.

דוגמאות

קרל מרס- ממציא הקומוניזם (גרסא אפילו יותר מוקצת שלו נקראת מרקסיזם)

ברני סנדרס- נכשל להיות המועמד הדמוקרטי לנשיאות (בגדול זו תחרות מי יזכה להיות מובס ע"י טראמפ) הוא רוצה לעשות קולג' בחינם בכל אמריקה, לעשות את ביטוח הבריאות בחינם, לשנות את שכר המינימום ל15 דולר לשעה (52.14 שקל!) ולהעלות את המיסים לסופר עשירים ל70% מההכנסה שלהם (כי הם ממש לא ינסו להתחמק בכל הכח מכאלה מיסים עצומים ובסוף הם ישקיעו פחות בכלכלה שלהם) כדי לשלם על כל הדברים בחינם האלה.

(בחיפוש לדוגמאות מצאתי כמה שהם לאו דווקא מהפכנים אבל ממש מעניין ולא ידעתי שהם יהודים

דניאל רדקליף- השחקן של הארי פוטר

ג'נט ילן- נשיאת הבנק של אמריקה, נחשב לעמדת הכוח השנייה אחרי נשיא ארצות הברית.

מייק בלומברג- עוד נכשל להיות המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ידוע בעיקר בתור ראש העיר ניו יורק לשעבר.

סטיבן שפילברג- במאי מפורסם של המון סרטים, בינהם גם רשימת שיינדלר.

יש עוד הרבה דוגמאות אחרות, רק חבל שרוב היהודים המפורסמים האלה לא שומרים על קשר על היהדות, זה היה יכול להיות קידוש ה' אדיר.

בדיוק מאותה סיבה שהסלולרי פולט פחות קרינה. 

כלומר, בניגוד לאנטנות הקיימות עכשיו שמשדרות לכל המרחב עם עקום קרינה קבוע - עקום הקרינה של ה-g5 הוא משתנה בהתאם למכשיר אליו הוא משדר. 

מי שרוצה פחות קרינה במרחב - מסיבה לא ברורה כלשהי - צריך להתלהב מה-g5. 

פורסים רשת בטכנולוגיה חדשה שתאפשר לנו גלישה מהירה יותר מהסלולר. 

זו עובדה. 

יש מלחמות רעיונות בעולם, אבל אין משהו עם מספיק משאבים וכוח ומניע הגיוני, באמת לעשות "סדר עולמי חדש"

ולשתול לכולם שבבים וחיסונים קטלניים.

כמו שכתבתי כאן.

יש פה כמה נקודות - נשואים טריים

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו

אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.

הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.

השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?

האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.

מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.

בהצלחה יקרה!

מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?

אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.

הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.

ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.

קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.

 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.

כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.

בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.

עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.

אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.

מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

וזה ממש לא סתם.

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

מנסה להשיג.

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.