התבוננתי בשמיים מעלי
לא ראיתי כלום.
שום חידוש לא נגלה אלי.
כמו בתיאום.
בהתחלה הכל היה שחור מידי
עמום
רציתי לראות אולי
אי שם כוכב בלום.
נראה כי הרקיע צחק עלי.
נשאר שחור, אטום.
וכשהתבגרתי והשלתי את חלומי מעליי
נשארתי ככה, עם הכלום
הסתכלתי מכיוון אחר, שיניתי את זוויותי
והשתנה לי התיאום-
כי ראיתי מעלי
נצנוצי כוכבים בוקעים , ממה שהיה לכמו מאום...
------------------------------------
חברה כתבה לי המשך:
- יותר יפה עם זה או בלי?
-----------------------------------
ואז הבנתי,
זהו היקום.
ניתן להביט עליו
באופן עקום,
באופן פגום,
כוכב נצנץ מולי,
מהבנתי הלום
כן, זהו היקום
( *בהשראת קטע מהספר ''פיטר פן לא מת... למי שמזהה
)
